שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: השבוע, יום ד' ה בניסן תשע"ט, העולם המדעי מסר לנו בשורה גדולה: סוף סוך הצליחו לצפות בחור שחור. השאלה הראשונה היא: האם חור שחור מוזכר בתורה?

ת: התורה אינה ספר מדע, כדברי מהר"ל בנתיבות עולם, נתיב התורה, פרק יד. המדע מתאר את העולם, והתורה מורה לנו מה לעשות בעולם, כשמה, תורה, המורה את הדרך. המדע הוא דסקריפטיבי, התורה היא נורמטיבית. המדע: מה יש, התורה: מה צריך להיות, ולבסוף יהיה.

ש: אולי זה קשור לתוהו ובוהו?

ת: אולי כן, אולי לא. בכלל, חכמי הרזים מפרשים את התוהו ובוהו כעניין רוחני ולא כעניין פיסיקלי. אמנם יש שרצו לזהות את התוהו ובוהו עם הביג-בנג, המפץ הגדול, לפני 14 מיליארד שנה. ויש שטענו שחורים נוצרו אחרי המפץ הגדול, אבל המדע לא קיבל השערה זו.

ש: הביטוי חור שחור מאוד מפחיד, מין בור נורא ואיום שנופלים לתוכו.

ת: חור שחור אינו חור אלא כוכב קטן של כמה קילומטרים, אלא אי אפשר לראות אותו, לכן נקרא שחור. ש: אפשר לקבל הסבר פשוט המובן גם לילדים למה לא רואים אותו.

ת: כן. כולם מכירים כוכבים מסוגים שונים, ואחד מהם הוא חור שחור. הוא מושך בכח גדול כל מה שעובר לידו, כולל כוכבים גדולים, ואי אפשר לברוח ממנו.

ש: למה?

ת: אם אתה זורק כדור לאוויר, הוא יפול בחזרה, בגלל כח הכבידה. לא רק על פני כדור הארץ יש כבידה, אלא על פני כל כוכב, וככל שהוא כבד, כח כבידה חזק יותר. לכן אסטרונאוטים יכולים לבצע קפיצות גדולות על פני הירח, כיון שזה כוכב קטן. אם אני רוצה שחפץ יברח מכח הכבידה של כדור הארץ, ולא יפול בחזקה, יש לזרוק אותו חזק מאוד. מהירות המילוט הוא בערך 11.2 ק"מ לשניה כלומר 40,000 קמ"ש. אך מכוכב מאוד כבד, שום דבר לא יוכל לברוח, אפילו האור, שהוא דבר הכי מהיר בעולם. לכן אין אור מגיע מהם ואי אפשר לראותם.

ש: אם אי אפשר לראותם, איך יודעים שהם קיימים?

ת: קודם על פי חישוב תאורטי הנובע מתורת היחסות הכללית של איינשטיין. וכן שמו לב שיש כוכבים שמסתובבים מסביב למשהו שלא רואים, אם כן יש שם משהו מאוד כבד. יתר על כן, תוך כדי בליעת משהו על ידי חור שחור, נפלטת קרינה, שאפשר לצפותה על פני כדור הארץ.

ש: אז איך צפו עכשיו?

ת: על ידי תאום בין רשת של טלסקופים על פני כל כדור הארץ שהופעלו באותה שניה, EHT, Event Horizon Telescope, טלסקופ אופק האירועים, כאילו עדשה ענקית בגודל כדור הארץ.

ש: אז מה ראו?

ת: חור שחור*87M. השייך לגלקסיה 87M, במרחק 55 מיליון שנות אור. זה חור-שחור-על-מסיבי, SMBH, Supermassive Black Hole. כלומר בין מאה אלף למאה מיליארד פעמים משקל השמש. אותו חור שוקל בערך כשבע מיליארד שמש.

ש: כמה משקל השמש?

ת: 30^10X2 ק"ג כלומר מספר עם שלושים אפסים.

ש: האם גם בגלקסיה שלנו, שביל החלב, יש חורים שחורים?

ת: בודאי. גם במרכז הגלקסיה. אבל הוא רק שוקל שלושה מיליון שמש.

ש: קטן...

ת: הכל יחסי...

ש: איך נוצר חור שחור?

ת: כוכב גדול מאוד שקורס על עצמו ונוצרת נקודה בחלל עם כח משיכה אדיר.

ש: בסופו של דבר, מה אנו יכולים ללמוד מחורים שחורים לעבודת ד'?

ת: "מה גדלו מעשיך ד' מאוד עמקו מחשבותיך" (תהילים צב ו). גם בגמרא ברכות, ד' אומר לכנסת ישראל: "בתי, י"ב מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה" (ברכות לב ב), שזה סדר גודל של 18^10 כוכבים.

ש: ומחורים שחורים מה נלמד?

ת: "הללו כל כוכבי אומר" (תהילים קמח ג). שואלים חז"ל בתחילת מסכת פסחים - מה שמתאים לימינו לקראת פסח - "כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי (=הם שצריכים לשבח), שאינן מאירין לא בעו שבוחי"?! (פסחים ב א). אם כן יש כוכבים שאינם מאירים, וגם הם צריכים לשבח את ד'. אולי הם החורים השחורים. קל וחומר שאני צריכים לשבח.

• פורסם בשאילת שלמה 594

==

==