דיני חמץ 2 (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
[מקורות: הרב מרדכי ציון]
שמונה עשרה דקות
ש: מה שעיסה אינה מחמיצה בפחות מ-18 דקות, מה המקור?
ת: פסחים מו א. שו"ע או"ח תנט ב. והכוונה – בלי התעסקות. אבל אנו מחמירים שלא יעברו 18 דקות מזמן הכנסת המים לקמח עד הכנסת העיסה לתנור.
חנות לא כשרה
ש: אם קנו מזון סגור כשר לפסח בחנות שאינה כשרה לפסח, - מותר לאכלו?
ת: כן. בתנאי שהוא נקי לגמרי ולא נדבק בו חמץ.
כלי חמץ בארון זכוכית, וההיפך
ש: האם אפשר להשאיר בפסח את כלי החמץ בארון דלתות זכוכית ליופי? וההיפך, כלי פסח כל השנה בארון דלתות זכוכית ליופי, כגון קערת סדר?
ת: כן. בפסח, יש לשים מדבקה על דלת החמץ, כדי שלא יטעה להשתמש בהם בפסח. בכל השנה, אין חשש שישכח וישתמש בכלי פסח (עיין פס"ת תנא ו).
חלב לפסח
ש: אם בהמה אכלה חמץ באיסור, האם החלב שלה כשר לפסח או לא כי זה נחשב הנאה מן החמץ?
ת: מותר. כי אכלה עוד דברים, וזה וזה גורם. מ"ב תמח לג שעה"צ פו.
הליכה לכותל המערבי כאשר בדרך יש ריח של חמץ
ש: ראיתי שנשאל הגרי"ש אלישיב: יש שתי דרכים ללכת לכותל המערבי, האחת דרך חנויות של ערבים ושם יש ריח של חמץ ובדרך השנייה אין שום ריח חמץ. האם מותר ללכת דרך המקום שיש בו ריח של חמץ? והשיב: לכתחילה ילך דרך המקום שאין ריח של חמץ. ושאלוהו שלמסקנת הגמרא בפסחים (כה, ב) שזה הנאה הבאה לאדם בעל כורחו ומותר, וענה: שהנ"מ אם בודאי לא מכוון, אבל מי יכול לומר על עצמו שבודאי לא מכוון ליהנות (לקט שאלות המצויות להג"ר יהודה אריה דינר ח"ה עמ' עא-עב). מה דעת הרב?
ת: א. לא בטוח שריח חמץ אסור. יש מחלוקת בשולחן ערוך ברמ"א (או"ח רטז, יד) אם אין לברך על ריח לחם ונפסק שאין לברך. והבית יוסף (מובא במ"ב ס"ק נה) מסביר שאין לברך מכיוון שאין זה ריח חשוב שיהא ראוי לברך עליו. עיין שו"ת מנחת יצחק (ה, טז) ושו"ת יחוה דעת (ב, סא). ב. אך נפסק שאין להריח ריח חמץ הנודף. ביה"ל תמג ד"ה אפילו. ג. אך מותר לעבור שם, רק לא יתכוון להריח מדין הנאה שבאה לו לאדם בעל כורחו. פס"ת תמג אות ב.
חיטים של נוי
ש: האם בחיטים של נוי יש בעיה של חמץ?
ת: כן, אם נרטבו ואם לא נפסלו לאכילה על ידי צבע. ואדרבה אם הוא חמץ הוא יותר חמור מחמץ רגיל לגבי מכירת חמץ שהיא מכירה מוחלטת שהגוי יכול לשמור לעצמו, והרי כאן האדם רוצה בקיומו כמו שיריים שאדם קיבל מהרבי ורוצה בקיומם.