שיעורי הרב שלמה אבינר

א. תחנון בערב יום העצמאות

ראוי לומר תחנון בתפילת מנחה בערב יום העצמאות, כי על פי תקנת הרבנות הראשית יום זה הוא גם "יום הזיכרון לחללי צה"ל," יום אבל והזכרת נשמות.

ב. עמידת דום בשעת צפירה ביום הזיכרון

יש בה מצווה קדושה של זכרון כבוד הקדושים שנפלו. אין חשש של "חוקות הגויים," כי העמידה באה כדי לתת להם כבוד ויש בה היגיון ותוכן, ומי שחושש מביטול תורה, אדרבה יהרהר בזמן עמידתו בצפירה בדברי תורה על מסירת נפש של הנופלים ולא לפרוש מן הציבור.

ג. גילוח לכבוד יום העצמאות

מצוה להתגלח לכבוד יום העצמאות. פעם לפני יום העצמאות שאלו כמה תלמידים את רבנו אם מותר להתגלח ביום העצמאות. רבנו לא ענה. מאוחר יותר הוא אמר, "מחר יהיה מבחן על הפנים." ביום העצמאות הוא ראה כמה תלמידים שהחמירו לא להתגלח, אמר, "הכרת פניהם ענתה בם" (ישיעהו ג, ט). מותר לבן להתגלח כניגוד לרצון הוריו.

ד. ספר תפילות

יש להתפלל את סדר התפילות שנקבע הרבנות הראשית ליום החג. כאשר באו ראשי ישיבה מסוימת להתייעץ את רבנו אם להעסיק תלמיד חכם בישיבה, רבנו הורה להם לבדוק את סדר תפילתו ביום העצמאות.

ה. הלל עם ברכה

יש לומר הלל עם ברכה ביום העצמאות, ואין בכך זלזול הרבנות. ספרדי צריך לברך על ההלל ביום הזה "לגמור" ולא "לקרוא" כמו חנוכה. מותר לבן לומר הלל ביום העצמאות בניגוד לרצון הוריו.

ו. אמירת סליחות לתענית "שני קמא" בה' אייר

הנהיג רבנו לומר סליחות וגם הלל, ולא ראה בכך סתירה אלא השלמה, כי זו תענית של יחידים שאינה פוגמת בשמחת הכלל, ובנוסף לכך היא גם נותנת ליום זה אופי מוסרי ורציני יותר.

ז. שיר "התקווה"

אין איסור לשיר את "התקווה," למרות שאין בה שם ד', ואם כל הציבור שר יש להצטרף אליו, כי יש בכך ביטוי לקשר לארץ ולמדינה, איך אין זה חלק מסדר תפילת היום, הנקבע רק על ידי תלמידי חכמים.

ח. סעודת יום החג ומגדיל בברכת המזון

יש לאכול סעודה ביום העצמאות והיא סעודת מצוה. ויש לומר "מגדיל" כרגיל בברכת המזון.

ט. מוסיקה במסיבת יום העצמאות

מותר לנגן מוסיקה במסיבת יום העצמאות, וכן מותר לילדים לעשות חזרות לקראת מסיבת יום העצמאות.

י. מצעד צה"ל

יש ללכת למצעד צה"ל, שאמר רבנו, כי כל מה שייך למצוות כיבוש הארץ, ככלי נשק, וכל מה ששייך ליום הזה של קימום מלכות ישראל - הכל קודש ואין בכך משום "כוחי ועוצם ידי" (דברים ח, יז). וכן נהג רבנו. [היום המצעד הוא יותר קטן בהר הרצל בסוף יום הזיכרון לחללי צה"ל והתחלת יום העצמאות]

יא. מוצאי יום העצמאות

מוצאי יום העצמאות הוא בכלל האבילות הנהוגה בימי הספירה.

יב. ה' באייר שחל ביום שישי או בשבת

ה' באייר שחל ביום שישי, הוקדמו החגיגות ותפילת החג ליום חמישי, ולדעת כל השיטות אין לומר תחנון ביום ו', כי בכל זאת נותרת קדושה באותו יום. ה' באייר שחל בשבת, גם הוקדמו החגיגות בתפילות החג ליום חמישי, י"א שאין אומרים אב הרחמים וצדקתך צדק בשבת. רבנו הדגיש, כי שנה שחל יום העצמאות בשבת או ביום שישי והוקדם ליום חמישי, זה גופא יש קידוש ד' גדול, כי בכך יש הוכחה שמדינה יהודית נמנעת מחילול שבת, ויש בכך קידוש ד' כלפי הכלל.

יג. יום העצמאות אחרי גירושים

ביום העצמאות יש לשמוח על הגאולה שכבר ישנה, ועל חרבן ימית (ועכשיו על גוש קטיף וצפון השומרון) ועל כל החסרונות הקיימים במדינה יש לבכות בתשעה באב, וכן אם יש קשיים בהמצב הכללי במדינה.

==

==