שיעורי הרב שלמה אבינר

"לך לך מארצך" (יב א). אמרו רבותינו "לך- לעצמך" שאתה תרוויח מזה (עי' רש"י). לא אמרנו שעל האדם לעשות את הטוב כי הוא ירוויח מזה. כי הרי זה נקרא "לא לשמה"! אלא זה לא בא בתור מניע אלא בתור ידיעה. זו ידיעה לאדם כי ללכת בדרכי ד' זה טוב לאדם. ידיעה זו מפייסת אמונית, פנימית ומחשבתית את האדם על הציות לאלוקי.

תמיד יש להבדיל בין הידיעה לרצון. כמו בהלכות שבת שיש הלכה בנושא: "דבר שאינו מתכוון". פירושו: הוא יודע אבל לא זו הכוונה. כמו כן בפרשתינו. לא אמרנו כי הכוונה צריכה להיות "כי טוב לו". אלא אנו אומרים כי זו ידיעה שהקב"ה אינו מושל עריץ. אלא מה שמצווה לאדם בסופו של דבר זה לטובתו. גם אם זה לא מיד זה יהיה לאחר זמן.

• פורסם בשאילת שלמה 568