שיעורי הרב שלמה אבינר

"ועשו לי מקדש" (שמות כה ח). מפרש רש"י: "לי – לשמי". אין זה פשוט. כי גם מצוה שעושים לא לשמה זו מצוה. כחז"ל "שמתוך שלא לשמה בא לשמה" (סנהדרין קה ב). אין אנו במידה הגבוהה לעשות מצוה לשמה. כי זה שייך רק למי שהגיע למידת הטהרה בספר מסילת ישרים, שהיא המדרגה החמישית. אבל ביהמ"ק הוא מיוחד. שם צריך לעשות לשמה. אין דבר כזה שנעשה שם מעשה בשבילנו, כי טוב לנו, כי נעים לנו, כי היא טובה לנו וכדו'. זה חייב להיות לשמה. מתוך ביהמ"ק שהיא לב האומה, שבה נעשה הכל לשמה, יוקרן גם על כל החיים לעשות לשמה. זה לא אומר שאנו לא עושים בכלל מעשים לשמה. אלא אנו עושים מעשים גם לשמה וגם שלא לשמה. משתדלים לעשות לשמה. אבל אצל ביהמ"ק הכל חייב להיות לשמה.

• פורסם בשאילת שלמה 583