שמיטה (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
מקורות ע"י הרב מרדכי ציוןדיני שמיטה בשולחן ערוך
ש: מדוע השמיט השולחן ערוך דיני שמיטה? הרי הוא היה בארץ ישראל?
ת: זה לא היה מציאותי אז. [הגר"א נבנצל כתב לי: "השו"ע כתב על סדר הטור". הג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "עיין רמ"א יו"ד סוף שלא (סעי' קמו) שנמשך אחר הרמב"ם ואפשר שהרמב"ם האריך מאוד, ומכל מקום צ"ע כעת" (הנה דברי הרמ"א שם: "הרב המחבר הזה השמיט כל דיני מעשר עני, שכתב הטור שיש ללמוד מהם הרבה דיני צדקה הנוהגים האידנא, אפשר שסמך עצמו על מה שנתבאר בדיני צדקה. אך גם בדיני תרומות ומעשרות השמיט כמה דינים שכתב הטור והכניס אחרים תחתיהם, וכל זה גרם לו שהעתיק דברי הרמב"ם הלכות תרומות ומעשרות ככתבם וכלשונם ולא שת לבו לדברים אחרים, והרוצה לעמוד על עקרי הדינים יעיין בפנים"). והשיב הגר"ח קנייבסקי: "לא היה מצוי אז שדות ישראל בארץ ישראל" (גיבורי כוח לרב ישי מזלומיאן סי' יח' שאלה ג) - מ"צ].היתר מכירה
ש: מה עדיף, היתר מכירה או אוצר בית דין?
ת: היתר מכירה. באוצר בית דין יש בעיות הלכתיות רבות וכן זה יוצא יותר יקר, מה שקשה למשפחות לא עשירות (וכן אמר הג"ר עובדיה יוסף שהיתר מכירה הוא היתר גמור, היתר אמיתי. הוא הוסיף ששנינו בגמרא: מי שיש לו מעות הרבה ורוצה לאבדם יקנה כלי זכוכית. וכן אם יש לו הרבה כסף ורוצה לאבדו יקנה אוצר בית דין. מי שרוצה להפסיד כסף, שיפסיד - מ"צ). שמיטה דאורייתא
ש: בקרוב יהיה רוב עם ישראל בארץ ישראל, אז נהיה חייבים בשמיטה מן התורה ולא יהיה היתר מכירה?
ת: לא די בזה, אלא צריך כל השבטים במקומם.היתר מכירה אחרי קום המדינה
ש: שמעתי שהרב גורן התיר שימוש בהיתר מכירה ואח"כ אסר את הדבר?
ת: דעתו של הגר"ש גורן היא שאחרי קום המדינה אין יותר מקום להיתר המכירה, כי אע"פ שאדם פרטי יכול למכור שדהו לגוי, עדיין נשארת מין "בעלות על" של המדינה כולה. כאשר הוא היה הרב הראשי לישראל, ההלכה יצאה על פי רוב רבני מועצת הרבנות הראשית, אך זאת הייתה דעתו הפרטית (מאמרו במחניים בשנת תשי"ט. תורת המדינה 445. תורת המועדים 624). ועוד גדול בישראל הסכים: הרבי מסטמאר גם טען שאחרי קום המדינה היתר המכירה לא בתוקף משום בעלות העל של המדינה. יש לו גם עוד הרבה טענות נגד היתר המכירה (שו"ת דברי יואל סי' צו-צח. ונדפס כקונטרס בפני עצמו בשם "שלוש תשובות"). אלא הג"ר גורן סבר כן כי המדינה היא מצווה עצומה וקדושה, והרבי מסטמאר סבר כן כי המדינה היא מרידה בד' וטמאה. אמנם רבנו הרב צבי יהודה דחה את הוכחותיו של הגר"ש גורן, וטען שמכירת קרקע על ידי אדם פרטי היא מכירה לכל דבר ואין לדבר שום קשר אם יש שלטון ישראל בארץ או לא, והיתר המכירה תקף (תחומין ז 23 - מ"צ).קטיפת סכך
ש: מותר לקטוף סכך בשמיטה, על אף שזה גורם לגדילת העץ?
ת: כן. ובשינוי מדרך הגיזום (וכן הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א. אורחות רבנו ב שלג – מ"צ).אתרוג בסוכה
ש: האם מותר לתלות בסוכה אתרוג עם קדושת שביעית?
ת: כן. אין זה מפסיד אותו (דיני שביעית השלם כו אתרוג טו. לב סוכות ד – מ"צ).ירקות המסופקים בשמיטה
ש: האם מותר לי לאכול ירקות שאיני יודע אם נהגו בהם קדושת שביעית?
ת: כן. ספק מדרבנן. וכמעט הכל מסודר על פי היתר מכירה.
שאריות מזון
ש: אפשר לשים באותה שקית שאריות מזון עם קדושת שביעית ובלי קדושת שביעית?
ת: כן. הן לא גורמות קלקול (אך אסור לשים שאריות טריות עם שאריות שכבר החלו להירקב, שעל ידי כך ממהר את קלקול השאריות הטריות. דיני שביעית השלם פרק טז שאריות ד – מ"צ).מזון מהדרין בשמיטה
ש: מהו מזון מהדרין בשמיטה?
ת: היתר מכירה. אמנם גם עליו יש קושיות, אך זה הפתרון הכלל ישראלי הכי טוב. כאשר התפרסמה בעיתון ידיעה על חנויות שבהן "נמכרים ירקות ופירות ללא כל חשש של איסור שמיטה", הגיב רבנו הרב צבי יהודה שסגנון זה "מטיל פגם של חשש איסור על שאר הירקות והפירות אשר בשווקינו בארץ. על כך יש להעיר כי יבול הארץ, שטיפול בו מסתדר על פי הרבנות הראשית על יסוד הוראותיהם של הגאונים רועי ישראל המבי"ט, המהרי"ט, פאת השלחן, ר' יצחק אלחנן, ר' יהושע מקוטנא, ר' יהושע ליב דיסקין, האדר"ת, ר' אברהם מסוכאצ'וב, ר' שמואל מוהליבר, ר' יעקב שאול אלישר, ר' יוסף ענגל ואאמו"ר הרב זצ"ל – כמובן שאין לחשוב עליו פגם של חשש איסור". לנתיבות ישראל ב רכד.ש: ומה עם גידולי גויים?
ת: חלילה! לקנות אצל גויים ולהחליש תקלאות יהודית?! זה ודאי לא מהדרין.
קדושת ירקות
ש: אבטיח שגדל בגינה שלי, צמח בשישית ונקטף עתה, יש לו קדושת שביעית?
ת: כן. בירקות הולכים על פי זמן הלקיטה (ר"ה יד א – מ"צ).קומפוסט ש: האם מותר לשים שיירי פירות עם קדושת שביעית בקומפוסט?
ת: א. בתנאי שלא שמים ישירות על הקומפוסט הקודם שהוא רקוב כי זה נחשב הפסד בידיים, אלא עם שכבה מפרידה. ב. בתנאי שלא משתמשים בו בשמיטה, שהרי אסור לזבל בשמיטה, אלא אם כן הצמחים ימותו. ג. בתנאי שברור לרואה שזה לא לזבל השנה. רמב"ם שביעית ב א-ג.אוצר הארץ
ש: ראיתי בתוכנית של "אוצר הארץ" שישתמשו בפירות מכל מיני מקורות ורק היתר מכירה אינו מוזכר בפירוש?!
ת: נקווה שהם יתקנו במהרה.שמיטה למהדרין
ש: האם יבול נכרי זה כשר למהדרין בשנת שמיטה?
ת: חלילה. יש לקנות רק מיהודים. היתר מכירה כשר למהדרין (עיין ספרו החדש של הרב "יודעי צדק" על שמיטה עמ' 149-142 – מ"צ).
שמיטת כספים
ש: השמיטה אינה משמטת חוב שנוצר עקב פסיקת בית דין כי הוא כגבוי (רמב"ם ט טו. עי' שו"ע חו"מ סז יא). מה דין קנס שחייל חייב לשלם עקב דין משמעתי בבית-דין צבאי, הרי עוד אפשר לערער?
ת: גם בבית-דין אפשר לבקש מהיכן דנתוני, אך זה נדיר, לכן יש חזקה של גבוי. בכל זאת נראה שבית-דין צבאי אינו בית-דין. אך מצד אחר יש לומר שאינו משמט כי אינו כערכאות של גויים, אלא יש לו סמכות ענישה, הכוללת תנאי מובלע שאינו משמט, כאילו התנה בפירוש, לכן אינו משמט.
דיני שמיטה בשולחן ערוך
ש: מדוע השמיט השולחן ערוך דיני שמיטה? הרי הוא היה בארץ ישראל?
ת: זה לא היה מציאותי אז.
[הגר"א נבנצל כתב לי: "השו"ע כתב על סדר הטור".
הג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "עיין רמ"א יו"ד סוף שלא (סעי' קמו) שנמשך אחר הרמב"ם ואפשר שהרמב"ם האריך מאוד, ומכל מקום צ"ע כעת" (הנה דברי הרמ"א שם: "הרב המחבר הזה השמיט כל דיני מעשר עני, שכתב הטור שיש ללמוד מהם הרבה דיני צדקה הנוהגים האידנא, אפשר שסמך עצמו על מה שנתבאר בדיני צדקה. אך גם בדיני תרומות ומעשרות השמיט כמה דינים שכתב הטור והכניס אחרים תחתיהם, וכל זה גרם לו שהעתיק דברי הרמב"ם הלכות תרומות ומעשרות ככתבם וכלשונם ולא שת לבו לדברים אחרים, והרוצה לעמוד על עקרי הדינים יעיין בפנים").
והשיב הגר"ח קנייבסקי: "לא היה מצוי אז שדות ישראל בארץ ישראל" (גיבורי כוח לרב ישי מזלומיאן סי' יח' שאלה ג) - מ"צ].
היתר מכירה
ש: מה עדיף, היתר מכירה או אוצר בית דין?
ת: היתר מכירה. באוצר בית דין יש בעיות הלכתיות רבות וכן זה יוצא יותר יקר, מה שקשה למשפחות לא עשירות (וכן אמר הג"ר עובדיה יוסף שהיתר מכירה הוא היתר גמור, היתר אמיתי. הוא הוסיף ששנינו בגמרא: מי שיש לו מעות הרבה ורוצה לאבדם יקנה כלי זכוכית. וכן אם יש לו הרבה כסף ורוצה לאבדו יקנה אוצר בית דין. מי שרוצה להפסיד כסף, שיפסיד - מ"צ).
שמיטה דאורייתא
ש: בקרוב יהיה רוב עם ישראל בארץ ישראל, אז נהיה חייבים בשמיטה מן התורה ולא יהיה היתר מכירה?
ת: לא די בזה, אלא צריך כל השבטים במקומם.
היתר מכירה אחרי קום המדינה
ש: שמעתי שהרב גורן התיר שימוש בהיתר מכירה ואח"כ אסר את הדבר?
ת: דעתו של הגר"ש גורן היא שאחרי קום המדינה אין יותר מקום להיתר המכירה, כי אע"פ שאדם פרטי יכול למכור שדהו לגוי, עדיין נשארת מין "בעלות על" של המדינה כולה. כאשר הוא היה הרב הראשי לישראל, ההלכה יצאה על פי רוב רבני מועצת הרבנות הראשית, אך זאת הייתה דעתו הפרטית (מאמרו במחניים בשנת תשי"ט. תורת המדינה 445. תורת המועדים 624). ועוד גדול בישראל הסכים: הרבי מסטמאר גם טען שאחרי קום המדינה היתר המכירה לא בתוקף משום בעלות העל של המדינה. יש לו גם עוד הרבה טענות נגד היתר המכירה (שו"ת דברי יואל סי' צו-צח. ונדפס כקונטרס בפני עצמו בשם "שלוש תשובות"). אלא הג"ר גורן סבר כן כי המדינה היא מצווה עצומה וקדושה, והרבי מסטמאר סבר כן כי המדינה היא מרידה בד' וטמאה. אמנם רבנו הרב צבי יהודה דחה את הוכחותיו של הגר"ש גורן, וטען שמכירת קרקע על ידי אדם פרטי היא מכירה לכל דבר ואין לדבר שום קשר אם יש שלטון ישראל בארץ או לא, והיתר המכירה תקף (תחומין ז 23 - מ"צ).
קטיפת סכך
ש: מותר לקטוף סכך בשמיטה, על אף שזה גורם לגדילת העץ?
ת: כן. ובשינוי מדרך הגיזום (וכן הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א. אורחות רבנו ב שלג – מ"צ).
אתרוג בסוכה
ש: האם מותר לתלות בסוכה אתרוג עם קדושת שביעית?
ת: כן. אין זה מפסיד אותו (דיני שביעית השלם כו אתרוג טו. לב סוכות ד – מ"צ).
ירקות המסופקים בשמיטה
ש: האם מותר לי לאכול ירקות שאיני יודע אם נהגו בהם קדושת שביעית?
ת: כן. ספק מדרבנן. וכמעט הכל מסודר על פי היתר מכירה.
שאריות מזון
ש: אפשר לשים באותה שקית שאריות מזון עם קדושת שביעית ובלי קדושת שביעית?
ת: כן. הן לא גורמות קלקול (אך אסור לשים שאריות טריות עם שאריות שכבר החלו להירקב, שעל ידי כך ממהר את קלקול השאריות הטריות. דיני שביעית השלם פרק טז שאריות ד – מ"צ).
מזון מהדרין בשמיטה
ש: מהו מזון מהדרין בשמיטה?
ת: היתר מכירה. אמנם גם עליו יש קושיות, אך זה הפתרון הכלל ישראלי הכי טוב. כאשר התפרסמה בעיתון ידיעה על חנויות שבהן "נמכרים ירקות ופירות ללא כל חשש של איסור שמיטה", הגיב רבנו הרב צבי יהודה שסגנון זה "מטיל פגם של חשש איסור על שאר הירקות והפירות אשר בשווקינו בארץ. על כך יש להעיר כי יבול הארץ, שטיפול בו מסתדר על פי הרבנות הראשית על יסוד הוראותיהם של הגאונים רועי ישראל המבי"ט, המהרי"ט, פאת השלחן, ר' יצחק אלחנן, ר' יהושע מקוטנא, ר' יהושע ליב דיסקין, האדר"ת, ר' אברהם מסוכאצ'וב, ר' שמואל מוהליבר, ר' יעקב שאול אלישר, ר' יוסף ענגל ואאמו"ר הרב זצ"ל – כמובן שאין לחשוב עליו פגם של חשש איסור". לנתיבות ישראל ב רכד.
ש: ומה עם גידולי גויים?
ת: חלילה! לקנות אצל גויים ולהחליש תקלאות יהודית?! זה ודאי לא מהדרין.
קדושת ירקות
ש: אבטיח שגדל בגינה שלי, צמח בשישית ונקטף עתה, יש לו קדושת שביעית?
ת: כן. בירקות הולכים על פי זמן הלקיטה (ר"ה יד א – מ"צ).
קומפוסט
ש: האם מותר לשים שיירי פירות עם קדושת שביעית בקומפוסט?
ת: א. בתנאי שלא שמים ישירות על הקומפוסט הקודם שהוא רקוב כי זה נחשב הפסד בידיים, אלא עם שכבה מפרידה. ב. בתנאי שלא משתמשים בו בשמיטה, שהרי אסור לזבל בשמיטה, אלא אם כן הצמחים ימותו. ג. בתנאי שברור לרואה שזה לא לזבל השנה. רמב"ם שביעית ב א-ג.
אוצר הארץ
ש: ראיתי בתוכנית של "אוצר הארץ" שישתמשו בפירות מכל מיני מקורות ורק היתר מכירה אינו מוזכר בפירוש?!
ת: נקווה שהם יתקנו במהרה.
שלימות הארץ והיתר מכירה
ש: איך רבנו הרב צבי יהודה תמך בהיתר מכירה, מכירת הארץ לגויים, הרי הוא סבר שאסור למסור חלקי ארץ ישראל לגויים? והרבי מסטמאר התנגד להיתר מכירה, אך גם התנגד למדינה?
ת: היינו הך! יש אומרים שבכל פעולה שמחזקת אחיזתם של גויים בארץ, עוברים על "לא תחונם" - לא תתן להם חניה בקרקע (עבודה זרה כ א). ברור שככל שמפרנסים גויים בארצנו, יותר הם משתרשים בה. לכן, לפי רבנו הרב צבי יהודה, כדי שנשתרש בארץ, אנו סומכים על היתר מכירה. ואדרבה, לפי הרבי מסטמאר, המתנגד למדינה, אי שימוש בהיתר מחזק אחיזתם של גויים.
שמיטה למהדרין
ש: האם יבול נכרי זה כשר למהדרין בשנת שמיטה?
ת: חלילה. יש לקנות רק מיהודים. היתר מכירה כשר למהדרין (עיין ספרו החדש של הרב "יודעי צדק" על שמיטה עמ' 149-142 – מ"צ).
משגיחי שמיטה מחופשים לערבים
ש: זה נכון שמשגיחי שמיטה לגבי יבול נכרי מירדן או מהרשות הפלסטינאית מתחפשים לערבים?
ת: כן. אפשר לראות ביוטיוב.
ש: אין בזה בעיה?
ת: אסור להתחפש לגוי אם אין סכנת נפשות. שו"ע יו"ד ברמ"א (קנז ב).
ש: אבל אולי זה באמת מסוכן?
ת: אז בכלל אסור, כי הנכנס למדינה מסוכנת בלי הכרח נקרא פושע. כך כתב הגר"י זילברשטיין (חשוקי חמד ע"ז יח ב). ודוד המלך לא רצה לשתות מן המים שהובאו לו מתוך הסתכנות (דברי הימים א יא רש"י שם – מ"צ).
יבול נכרי והרעלה
ש: האם אין סיכון שגויים שמספקים יבול נכרי בשנת שמיטה ינסו להרעילו?
ת: היו כמה ניסיונות הרעלה במסעדות שב"ה סוכלו על ידי השב"כ. אך זו שאלה שיש לשאול את גורמי הביטחון.
משיח במוצאי שביעית
ש: אומרים בשם גדול אחד שהמשיח יבוא עתה כיוון שזו מוצאי שביעית. מגילה יז. סנהדרין צז. כיצד להתייחס?
ת: א. אנו מאמינים בביאת המשיח כל יום, שהרי האומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא הריהו נזיר מיד, כי אולי משיח יבוא היום. עירובין מג א. ב. כבר היו מוצאי שביעית רבים, ועובדה שמשיח לא בא. ג. חכמים אסרו לחשב קיצים. סנהדרין צג ב. רמב"ם מלכים יב ב. ד. לכן יש שתי אפשרויות. או שיש הרגשה רוחנית שיש זמנים מסוגלים לגאולה. אך אין זה בטוח, אלא אפשרות חשובה. או שזו תפילה לד'. ואין סתירה בין שתי התשובות.
פירות הפקר של שמיטה
ש: האם מותר להיכנס לשדה של הזולת ולקטוף פרי של שמיטה?
ת: יש לבקש הסכמתו. עיין שבת הארץ למרן הרב קוק (ומסופר על הגרי"י קניבסקי ה"סטייפלר" שהלך לקטוף אתרוג בשנת השמיטה בפרדס של הרב בן ציון הלוי מובשוביץ, מנהל ישיבת השרון, הפקירו כדת ודין, ואחר שהיה בידו האתרוג היפה פנה אל בעל הפרדס והביע לו תודה, ושאל הרב מובשוביץ הלא שמיטה עכשיו והפירות הפקר לכל. ענה לו הסטייפלר: נכון, הפירות הם הפקר, אבל מידת דרך ארץ אינה הפקר! וראה שביעית ד ב: אוכלין פירות שביעית בטובה וכו'. מסורת האתרוג לרב יצחק פרנקל עמ' קפו, שלא - מ"צ).
נטיעה בשנת שמיטה
ש: יש לי שטח חקלאי קטן באיזור של ערבים. כדי שלא יחטפו לי, מותר לי לטעת עץ אחד בשנת השמיטה?
ת: כן. מדין כיבוש.
החזרת תפוח שאינו בקדושת שביעית
ש: לוה תפוח של אוצר בי“ד, האם יכול להחזיר תפוח שאינו קדוש בקדושת שביעית, או יש בזה ריבית (שהרי תפוח שאינו בקדושת שביעית יותר יקר)?
ת: מותר. יש מחילה.
[והג"ר נסים קרליץ הורה לאסור להחזיר תפוח שאינו קדוש בקדושת שביעית משום ריבית, אלא יחזיר דמי התפוח שלוה כפי מחירו למי שקונה אותו מאוצר בית דין. אך הגר"ח קניבסקי הורה שיש להקל בדבר, מכיון שאין דעתו לתת ריבית אלא להחזיר את הדבר כמו שלוה (עלון וישמע משה פ' האזינו תשע"ה - גליון לז) – מ"צ].
קדוש בקדושת שביעית גדל בגבולות עולי מצרים
ש: כשכתוב על פירות וירקות "קדוש בקדושת שביעית גדל בגבולות עולי מצרים", כלומר שיש מחמירים קדושת שביעית בהם, מה דעת הרב?
ת: כן להחמיר.
שנת מיתה
ש: מי שרשם שנת מיתה במקום שנת שמיטה, האם צריך לחשוש?
ת: לא.
גדולי ישראל והיתר המכירה
ש: איך סומכים על היתר המכירה כשגדולי ישראל מתנגדים לו?
ת: הפוך! תמכו בו גאוני עולם, הלא המה: הגאון רבי יצחק אלחנן, רבי יהושע מקוטנא, המהרי"ל דיסקין, האדר"ת, רבי נפתלי הירץ הלוי רבה של יפו, האדמו"ר מסוכוצ'וב, רבי שמואל מוהליבר, הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, רבי יוסף ענגל, מרן הרב קוק והג"ר עובדיה יוסף. ואין בדורותינו האחרונים מי שמתקרב לקרסוליהם ויכול לבטל דבריהם. לכן כל הרבנים הראשיים לישראל מאז הקמת הרבנות הראשית סמכו עליו (עיין בספר החדש של הרב על שמיטה 'יודעי צדק' – מ"צ).
הגר"ע יוסף והיתר מכירה
ש: האם מותר לפי הרב עובדיה יוסף לסמוך על היתר מכירה?
ת: כן. מאה אחוז (וכתב הגר"ע יוסף בעצמו: "באמת שיש לסמוך בודאי על היתר המכירה, שהוא מבוסס וברור על פי ההלכה, ואין לי שום ספק בדבר. ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם, ובלבד שלא יפגעו בבני ביתם בחוסר הפירות והירקות כראוי" – מ"צ).
היתר מכירה
ש: אין בעיה הלכתית בהיתר מכירה בכך שלמעשה השדה נשארת אצל היהודי?
ת: לא. התורה התירה במצבים כאלה הערמה בשעת הדחק. אם לא כן, לא נוכל להיעזר במכירת חוץ, מכירת מבכירה, היתר עסקא, פרוזבול, עירוב חצרות, עירוב תחומין ועוד.
ש: האם אפשר לסמוך על היתר המכירה?
ת: כן. אם הרבנות הראשית התירה, בודאי אפשר לסמוך. יתר על כן, היתר המכירה אינו חדש אלא משנת תרמ"ט, כלומר גדולי עולם כבר פסקו היתר מכירה ל-18 שמיטות. אגב, מי שקונה מערבים, באמת קונה מיהודים, שהרי אדמות הערבים הם על פי האמת אדמות יהודים שנגזלו מהם, אלא אם כן יהודים מכרו להם. וגם אם מלך ירדן חילק להם, יש לשאול כיצד פתאום אדמות ארץ ישראל שייכות למלך ירדן?! (וע' ספרו של הרב על שמיטה 'יודעי צדק' – מ"צ).
ש: האם אפשר לסמוך על היתר מכירה בשמיטה?
ת: סגנון לא נכון. לסמוך זה ביטוי של חולשה. יש לנסח: יש לפסוק על פי היתר המכירה (עיין בספר החדש של הרב על שמיטה 'יודעי צדק' – מ"צ).
היתר מכירה או אוצר בית-דין
ש: מה עדיף לקנות, היתר מכירה או אוצר בית-דין?
ת: היתר מכירה. יש לו שלוש מעלות על פני אוצר בית-דין: א. יותר פשוט מבחינה הלכתית. ב. יותר פשוט מעשית כי אין הכשלה באי-זהירות בקדושת הפירות. ג. ביחס לחקלאים, היתר מכירה הוא פתרון כלל-ישראלי, לא כן אוצר בית-דין שאינו מתאים לכל.
שטיפת רצפה
ש: מותר לגרור מי שטיפת הרצפה לגינה?
ת: כן. דבר שאינו מתכוון ואינו דרך השקאה. וכן רכב. וכן מותר שמזגן יטפטף בגינה וכן לתלות כביסה. וכן ליטול ידיים בגינה. ובכל אלה יש מחמירים, כי ניחא ליה. אבל זה מותר (דיני שביעית השלם יא ו).
גיזום אחר שלג
ש: מי שעציו נפלו על השביל עקב השלג, האם עליו לסלקם?
ת: כן, כדי לא להפריע לעוברים ולשבים.
ש: אבל יש איסור לגזום ענף של פירות עם קדושת שביעית, משום השחתה?
ת: עתה לפני ט"ו בשבט, הם פירות שנה שישית שאין להם קדושת שביעית, לכן מותר לגזום (עי' שמיטה הלכה ממקורה 166 – מ"צ).
סיקול
ש: מותר לסקל את הגינה?
ת: לא. זו עבודה חקלאית. אלא אם כן אלו אבנים המונחות על האדמה, ומסלקים אותן לשם יופי או לשם ישיבה על הדשא, או לשם מניעת מכשול (דיני שביעית ז ג).
ניקוי
ש: האם מותר לנקות את הגינה מפסולת?
ת: כן. מותר לסלק כל מיני לכלוך. אין זו מלאכה חקלאית (דיני שביעית יא יא).
ריצוף
ש: מותר ליישר את הקרקע בגינה כדי להתקין ריצוף?
ת: כן. אין זו עבודה חקלאית. אך צריך שחומרי הריצוף או כלי העבודה כבר יהיו מונחים שם כדי שיהיה ניכר (דיני שביעית השלם ז ז).
חפירות
ש: מותר לחפור בקרקע לצורך בינוי?
ת: כן. אין זו עבודה חקלאית. אך צריך שיהיו כבר חומרי בנין או כלי עבודה מונחים כדי שיהיה ניכר. ואין לפזר את האדמה באופן המועיל לקרקע (דיני שביעית השלם ז ז).
זיבול ודישון
ש: האם מותר לזבל ולדשן?
ת: רק אם ייגרם נזק. לכן מבחינה מעשית, כמעט תמיד אין צורך. ראוי להטמין לפני השמיטה חומרים איטי-תמס (דיני שביעית יא יג).
ניכוש עשבייה
ש: מותר לנכש עשבים שוטים?
ת: כן, אם הם חונקים את הצמחים או אם זה ליופי. רק אסור אם זה לאפשר לשתילה או להגביר צמיחה. סדר עדיפות: א. ריסוס. ב. כיסוח. ג. עקירה ביד עם השורש בלי לחדור באדמה. ד. עקירה במעדר (דיני שביעית השלם יא ט).
כיסוח דשא
ש: מותר לכסח דשא?
ת: אסור אם זה לזרז צמיחה, ומותר אם זה למנוע נזק ויופי, או כדי לשמור על גובה מתאים. וכן מותר לכסח כדי שקרחות לא תתפשטנה (דיני שביעית השלם יט טו).
דשא סינטטי בשמיטה
ש: מותר לעשות דשא סינטטי בשנת שמיטה מה שמצריך ליישר את האדמה ולהוריד עשבים?
ת: כן. כי אין זו פעולה למטרה חקלאית, אבל גם צריך שיהיה ניכר שזה כך (וכן הגר"ח קניבסקי. גבורי כח יח ד ב).
גרירת ספסל
ש: מותר לגרור ספסל על הקרקע על אף שזה חורש?
ת: כן. גורר אדם מיטה, כסא וספסל או שולחן, כיוון שאינו מתכוון לחרוש (דיני שביעית השלם פ"ז).
עידור
ש: מותר לעדור גינה?
ת: לא. אין זה חיוני (דיני שביעית השלם יא יד).
שורשים שנחשפו
ש: אם אגב גשם או סיבה אחרת שורשי צמח נחשפו, מותר לכסותם עם אדמה?
ת: כן. מותר לעדור ולכסותם, כי זה כדי להצילם. וכן מותר לסתום סדקים סביב הצמח על ידי עידור.
גיזום
ש: מותר לגזום עצים?
ת: לא למטרת זירוז הצמיחה, אלא אם מפריעים למעבר, או להשוות צורה יפה, וכן גדר חיה, או בשביל סכך לסוכה. ומי שבקיא בגיזום בצורה שונה מהרגיל. וכן מותר לגזום ענף חולה כדי למנוע התפשטות המחלה. אך אסור לגזום ענף שיש בו כבר פירות קטנים או חנטים בזמן של קדושת שביעית משום איסור הפסד פירות שביעית (שמיטה הלכה ממקורה 147-146).
גידור עץ
ש: מותר לגדור שתיל או עץ רך כדי שלא יינזק?
ת: כן.
כריתת ענפים בשמיטה
ש: מותר לכרות ענפים שמפריעים לבניה? למעבר? להסקה?
ת: כן (וכן החזו"א באורחות רבנו ח"ב עמ' שנה). ולהשתדל שיהיה בצורה שונה מאשר גיזום (וכן אול"צ שביעית פ"א אות א).
תמיכת עץ
ש: מותר לתמוך עץ צעיר ורך?
ת: אם זה חיוני כדי שלא יינזק נזק ניכר (דיני שביעית השלם יא כ).
ניקוי מאבק
ש: מותר לנקות מאבק?
ת: כן (דיני שביעית השלם יא כג).
דילול פירות
ש: האם מותר לדלל עצי פרי?
ת: רק דילול בפריחה ולא בפרי (שמיטה הלכה ממקורה 152-151).
החזרת שתיל בשמיטה
ש: ילדי הקטן עקר בטעות שתיל. אפשר להחזירו למקומו?
ת: לא. זה כמו נטיעה חדשה.
הוצאת קוצים בשמיטה
ש: מותר להוציא קוצים?
ת: לא, כי זה משביח את הקרקע, אלא אם כן זה כדי להציל את הגידולים, או מפני שהם מסתור לנחשים (וכן ילקוט יוסף - מצוות תלויות בארץ ז יז).
גרעין אבוקדו
ש: מותר לשים גרעין אבוקדו במים כדי שיוציא שורשים ויפרח?
ת: גידולי מים דינם כגידולי קרקע, לכן מותר רק בבית כדין עציץ (דיני שביעית השלם יב כו).
זריקת גרעין
ש: מותר לזרוק בסיום אכילה גרעיני פירות לגינה על אף החשש שיצמח משהו?
ת: מותר, דבר שאינו מתכוון (ילקו"י ד ט).
ורדים
ש: מותר לגזום ורדים?
ת: לא כדי לזרז צמיחה אלא להציל מנזק. מותר לקטוף פרחים אך לחתוך בגובה אחר מגיזום (דיני שביעית השלם יא טז-יז).
עציץ בגינה
ש: מה דין עציץ ואדנית בגינה?
ת: דין של צמח רגיל, כיוון שהוא תחת כיפת השמים.
ש: מה דין עציץ במרפסת בבית תחת כיפת השמים?
ת: כמו בחוץ (דיני שביעית השלם יב פתיחה ב-ג).
עציץ בבית
ש: מה דין עציץ ואדנית בבית תחת תקרה?
ת: אם יש תקרה וריצוף מותר לעשות בו הכל. ויש מחמירים שלא יהיה נקוב או מונח על שטח בלתי חדיר למים ושרשים כגון ניילון וכן לגבי הצמחיה הגולשת מן העציץ. וכן בקומה ראשונה אין להחמיר (דיני שביעית השלם יב פתיחה ג).
העברת עציץ
ש: מותר להעביר עציץ מן הבית לחצר?
ת: לא.
ש: מן החצר לבית?
ת: כן.
ש: מבית לבית דרך חצר?
ת: מותר, וראוי לעוטפו בזמן ההעברה.
ש: מותר להעביר עציץ בחצר במקום מרוצף למקום ישירות על הקרקע?
ת: לא.
ש: מותר להעביר עציץ שמונח בחוץ למקום אחר?
ת: לא, כי כאשר מרימים אותו מעל הקרקע זה נחשב הפסקת יניקה ונטיעה חדשה, לכן מותר להעבירו בחצר במקום מרוצף.
ש: מותר בגינה להוריד עציץ תלוי – לקרקע?
ת: לא (דיני שביעית השלם יב כא-כה).
שתילת פרחים בשמיטה
ש: מותר לשתול פרחים בשנת שמיטה במקום לא מחובר לאדמה?
ת: לא. רק עם גג ומשטח חוצץ מלמטה (וכן הגר"ח קניבסקי בגיבורי כח יח ע יב).
קניית פרחים
ש: אפשר לקנות פרחים בכל מקום?
ת: רק במקום בו יש תעודה שהכל נעשה כהלכה.
קניית עציץ
ש: אפשר לקנות עציץ בכל מקום?
ת: רק במקום בו יש תעודה שהכל נעשה כהלכה. ראוי לעוטפו בזמן ההובלה.
השאלת כלי עבודה
ש: מותר להשאיל כלי עבודה למי שישתמש בו למלאכה אסורה?
ת: לא. אבל אם זה ספק, מותר, כי בלפני עיוור תולים. גם אסור לומר למי שעושה עבודה אסורה: יישר כח, עבודה יפה. כי אין מחזקים ידי עוברי עבירה (משנה גיטין ה ט).