שבת – מלאכות (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
ממחטות לחות
ש: האם מותר להשתמש במגבונים בשבת? לתינוק, לילד, למבוגר?
ת: רק לתינוק, כי יש בזה כמה שאלות.
ש: הרב התיר מגבונים לחים לתינוק, למה לא למבוגר?
ת: יש אוסרים (שו"ת מנחת יצחק י כה) ויש מתירים (כתב הגר"י נויבירט ששמע מהגרש"ז אוירבך שמותר להשתמש במגבונים לחים. שמירת שבת כהלכתה יד לז הערה צט. וכתב הגר"א ווייס: "והעיד הגר"י נויבירט בפני ששמע את הדברים זמן קצר לפני הסתלקותו של מרן הגרשז"א. וכך שמעתי גם מת"ח מופלג מצאצאי הגרש"ז שנהג להתיר את השימוש במגבונים בשופי". שו"ת מנחת אשר א יד. ומובא בספר ודברת בם קי בשם הגר"ד פיינשטיין שבכל המשפחה נוהגים להשתמש בממחטות אלה עפ"י דברי אביו הגרמ"פ. וכן דעתו שך הגרמ"פ מובא בשו"ת דברי חכמים עמ' קלד). ולכן זו דרך אמצעית. אך מי שרוצה להקל, רשאי.
מעלית שבת
ש: האם מותר לכל אחד להשתמש במעלית שבת או רק חולה או סובל?
ת: מותר לכל אחד. כמובן תמיד טוב להחמיר. ההשפעה של משקל הנוסע היא דבר שאינו מתכוון וזניחה. ספר שמירת שבת כהלכתה (כג נח-נט ובהערות בשם הגרש"ז אוירבך).
איפור בשבת
ש: מותר להתאפר בשבת?
ת: א. איפור שומני אסור משום צובע וגם משום ממרח (שו"ע או"ח שג כה), כלומר כל איפור שיש בו נוזל או שומן או קרם או משחה כגון אודם, סומק מסקרה, עיפרון שחור, שפתון. ב. איפור אבקה מותר מפני שאינו דבק ממש אלא מתנדף ברוח וכן מפני שאינו מתקיים. בזה נכללים פודרה, צללים, סומק לא שומני (שו"ע או"ח שג ו. אגר"מ או"ח א קיד. יחווה דעת ד כח). יש מחמירים אך אפשר להקל. ג. לפני שבת אפשר לשים איפור עמיד. ד. הורדת איפור אפשרית במים ובסבון נוזלי. ואם נצרך מותר במגבת, כיוון שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה ודרך לכלוך, וודאי שמותר במפית נייר או במגבון לח.
מס סטודנט
ש: אני חבר באגדות סטודנטים ובמס שאני משלם לאגודה גם משתמשים לנהגים גויים שיסיעו סטודנטים חינם בשבת. האם אני חייב לפרוש?
ת: לא. בכסף שלך משתמשים לדבר אחר מותר. "יש ברירה". וכן הוא לגבי מיסי המדינה.
תוכנית שהוקלטה בשבת
ש: האם מותר לראות בטלויזיה ביום חול תוכנית שהוקלטה בשבת?
ת: לא. כי זה סדר קבוע של חילול שבת, כדברי הכת"ס לגבי מסעדה שמבשלים בה בשבת. ועוד סיבות לאסור (שו"ת כתב סופר או"ח נ).
מקום פתוח בשבת
ש: האם מותר ללכת ביום חול לחנות או מקום פתוח בשבת?
ת: עדיף שלא, אך מותר (שו"ת שאילת שלמה ג קכו. ד קו).
פתוח בשבת
ש: עדיף לקנות אצל יהודי שמוכר גם בשבת, או אצל ערבי?
ת: וודאי יהודי. "קנֹה מיד עמיתך" (ויקרא כה יד). [וכן פסק הג"ר שלמה גורן משום שמחלל שבת עושה זאת להנאתו ולא למרוד בד'. כלומר, מומר לתיאבון ותינוק שנשבה. אי לזאת ברור שיש להעדיף את היהודי משום "וחי אחיך עמך". ויקרא כה לו. תרומת הגורן ח"א סי' כז – רשם מ"צ.]
כיסא גלגלים ממונע או קלנועית בשבת
ש: האם מותר לבוא לבית הכנסת בשבת עם כיסא גלגלים ממונע או קלנועית?
ת: הדבר מותר אם יש מתקן מיוחד של מפסק גרמא או שעון שבת (הג"ר שלמה זלמן אוירבך, שולחן שלמה ח"א ס' שא ס"ק ג. הג"ר שאול ישראלי, מראה הבזק ח"ד ס' לא-לט. שו"ת שאילת שלמה ד קח)
מריחת משחה בשבת
ש: האם מותר למרוח משחה בשבת לשם יופי, ריכוך העור או למטרה רפואית?
ת: יש שתי שאלות: א. איסור רפואה בשבת. א. איסור מְמָרֵחַ. א. בעניין איסור רפואה בשבת משום גזֵרת שחיקת סממנים:
1. אם זה לשם יופי או לשם ריכוך העור, אין זה רפואה. 2. גם אם זה לרפואה, כיוון שבימינו אנשים בריאים רגילים לסוך בכל מיני משחות וקרמים, אין זה ניכר שזה לרפואה, הרי זה מותר כמו סיכה בשמן לרפואה שמותר אם כך מנהג הבריאים לסוך באותה מדינה (שו"ע או"ח שכז א. שכח כב מ"ב ס"ק ע). 3. חולה שאין בו סכנה מותר. וגם מצטער אף על פי שאינו בגדר חולה, יכול להקל בימינו על יסוד דברי רבי שלמה קלוגר במצטער הרבה, כיוון שבימינו אין מכינים תרופות על ידי שחיקה אלא על ידי בישול (מנחת שבת צא ס"ק ט בשם ספר החיים שכח ו). וכן על יסוד דברי קצות השולחן שבימינו מכינים תרופות בבית חרושת ולא בבית כך שלא כל כך שייכת הגזרה שאדם פרטי יכין אותן (קצות השולחן ס' קלד בדי השולחן ז 2 עמ' יט). ב. בענין ממחק, יש לומר שאין זה ממחק שרוצה להחליק את הדבר וכאן אין לו נפקא מינה אם תוחלק המשחה או לא (עיין שו"ת יבי"א ח"ד חאו"ח ס' כז סוף אות יג). ולכן יש שהתירו שאין זה אלא סיכה בלבד (שו"ת מטה לוי ב כא. שו"ת מבית מאיר ד, נתיב הלכה, שאלה בדין שבת א-ה).
ואם מריחת המשחה היא עד שנבלעת לגמרי בגוף, הרי אין כאן ממרח ורבים התירו (דעת תורה או"ח שכח כו. מנחת שבת צב ס"ק ל במנחה חדשה והשמטות עמ' קמו ד. יסודי ישורון ה כג. הגרש"ז אויערבאך בשמירת שבת כהלכתה פ' לג הערה נח ובשולחן שלמה שכח אות מז).
שרותי אינטרנט בשבת
ש: האם מותר לספק בחו"ל שרותי טלפון ואינטרנט שפועלים גם בשבת? הכל פועל אוטומטית, רק יש צורך בתחזוקה למקרה של תקלה.
ת: 1. זה דומה למכונה אוטומטית הנמצאת ברשות הרבים ומחלקת מוצרי מזון וכדומה שמתירים כיוון שבעל המכונה אינו עושה כלום, בתנאי שהרוב גויים (שערים מצוינים בהלכה ח"ב ס' פ אות סד. ילקוט יוסף רנב אות פד. פסקי תשובות שז ד). וכן הוא בנידון שלנו.
מקלחת חמה בשבת
ש: אם אני מאד סובל מותר לי להתקלח בחמים בשבת?
ת: מותר בכמה תנאים: א. שיש צער רב, כגון לכלוך או זיעה רבה. ב. שמוש בדוד שמש או דוד חמשל מכובה שימשכו ממנו מים חמים רבים ביום ששי. ג. סבון נוזלי. ד. לא לסחוט שער אלא לנגב בעדינות. ה. מגבת גדולה שלא תיסחט (שמירת שבת הלכתה יד יא. שו"ת שאילת שלמה א קסא, קסב).
גלגליות
ש: האם מותר לילד להשתמש בגלגליות בשבת?
ת: מותר, כמו בתלת אופן (שמירת שבת כהלכתה טז יח). ויתכן שמותר אפילו בלי עירוב.
תינוק וחליבה בשבת
ש: איך מותר לתינוק לינוק מאמו בשבת, הרי חליבה אסורה?
ת: תירוץ א. פיקוח נפש. דחיה: הוא יכול לקחת בשבת מטרנה, או שאפשר לשאוב ביום שישי ולשמור. אז צריך לחשוב ולהניק אותו לפני כניסת השבת ואחרי יצאת השבת. תירוץ ב. זו דרכו של התינוק, ככה הוא שותה וזה לא מלאכה. התורה אמרה שלתינוק מותר לינוק. משל למה הדבר דומה - האם מותר ללעוס אוכל בפה? הרי זו טוחן?! וכשאתה אוכל בשבת מערכת העיכול מסננת? אלא התורה התירה לאכול. הפעולות שעל ידן האדם אוכל אינן מלאכות שבת, וכך הדין של הפעילויות הרגילות של הגוף. מי שיש לו זמן יבדוק מהן המלאכות שהאדם עושה כשהוא אוכל. התורה לא אסרה לחיות. התינוק הוא חלק מאמו לעניין זה, זו דרכו לאכול. מסקנה: גם אחרי שלומדים הרבה תורה עדיין יש מקום להישאר נורמלי.
ריקוד בשבת
ש: האם מותר לרקוד בשבת?
ת: במשנה ובגמרא במס' ביצה (לו, ב) כתוב שאסור לרקוד בשבת ויו"ט שמא יתקן כלי שיר. אבל יש הרבה קהילות בישראל שרוקדים בשבת. ובאמת למרות האמור, מותר לרקוד משלושה טעמים: א. הרמ"א אומר (או"ח שלט, ג), שלא מוחים במי שרוקד - שכבר התרגלו לדבר זה, ומוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים. הוא גם מביא שיש אומרים שבזמן הזה מותר לרקוד כי אנחנו כבר לא בקיאים בעשיית כלי שיר ולכן שוב אין לגזור שמא יתקן כלי שיר. לכן נוהגים להקל.
אך אין פתרון מלא מדבריו. הרי כל זה עוזר לאשכנזים שפוסקים כרמ"א, אבל לא לספרדים, שאינם סומכים על הרמ"א. ובכלל, מסגנונו של הרמ"א ברור שהוא לא מתלהב מריקודים בשבת ומה שהתיר הוא לא לכתחילה. אלא ההיתר לריקודים אפילו לכתחילה, כפי שנהוג בהרבה קהילות, מוזכר כבר בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א) של האדמו"ר ממונקטש. שם הוא כתב תשובה באריכות גדולה מאוד על ההיתר לרקוד. גם שו"ת דבר יהושע התיר. ב. בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי, שהיה ספרדי, מוזכר שהשמחה של שבת וימים טובים המביאים את האדם עד כדי ריקודים של שמחה היא לא פחות עבודת ד' מאשר התעניות והסיגופים (מאמר שני, נ). אם כן, יש גם ראשון אחד מהספרדים שהתיר ריקודים בשבת. ג. כתב בס' ערוך השולחן (או"ח שלט ט. עיין מעשה איש ה יז. אשרי איש ב קכח) שכל האיסור הוא רק כשרוקדים לפי קצב מדויק, אבל מה שעושים היום בכלל לא מוגדר כריקוד. כיום סתם הולכים וקופצים. לא רוקדים בצורה מסודרת שמצריך ללווי בכלי שיר שאז יש חשש של שמא יתקן כלי שיר.
[מסופר על הגאון הרב משה פיינשטיין שתלמיד בישיבתו התחתן אחרי הרבה מאד שנים. באופרוף הייתה כזאת שמחה והתרגשות עד שכולם, כולל הרב פינשטיין, התחילו לרקוד מסביב לבימה. שאל תלמיד אחד:" הרב, לא אסור לרקוד בשבת?" ענה לו הרב פינשטיין: "אתה קורא לזה ריקוד?!" – רשם מ"צ.] לכן, ההיתר הוא גם לאשכנזים וגם לספרדים, וזאת הסיבה שבהרבה קהילות כבר דורות רבים רוקדים בשבת.
כדור שלג
ש: האם מותר לעשות ולזרוק כדור שלג בשבת?
ת: הרמב"ם אומר שאסור לערב דברים יחד בשבת, כגון אבן וטיט, משום בונה (הלכות שבת י, יב-יג). לכן יש אומרים שע"פ הרמב"ם אסור לעשות כדור שלג (שש"כ שם). מצד שני, י"א שמותר, כי כדור שלג זה עראי. לכן אפשר להקל. [ובס' הנותן שלג (עמ' 190), נשאל הגר"ח קניבסקי: האם מותר לעשות בשבת צורות של כדור משלג, כמו שמשחקים הילדים, ומשליכים אותם א' על חברו? והשיב: איסור דאורייתא אין בזה ומ"מ ראוי להיזהר דמחזי כבונה - רשם מ"צ.]
עשיית בובת שלג
ש: האם מותר לעשות בובת שלג בשבת?
ת: עשיית בובת שלג זה לא לשעה, אלא להישאר לקיום, לכן יש להחמיר.
נשק בשבת
ש: מתי מותר לישא נשק בשבת?
ת: זה תמיד מועיל (הגר"ש גורן, משיב מלחמה ב ס' סא עמ' נב-נג. ס' פ עמ' פח).
טלויזיה בשבת
ש: אצלי בבית מסתכלים בטלויזיה בשבת, מה לעשות?
ת: אם אתה חייב להיות באותו חדר, אז הפנה גבך למכשיר.
מעשה שבת
ש: אני באבטחת ישובים, תושב אחד הביא לנו מזון ברכבו בשבת. מותר לאוכלו?
ת: לא. אך לעשות בחכמה, כדי שלא ייפגע (שו"ת שאילת שלמה א תצט).
אוטובוס בשבת
ש: האם מותר לנסוע באוטובוס שיצא לפני שבת?
ת: לא. מחזק ידי עוברי עבירה. חילול השם. וכן לפני עור, כי זה קבוע, ואם לא יסעו בו, הוא לא יסע, כדברי הכת"ס על מסעדה שמבשלת בשבת (שו"ת כתב סופר או"ח נ).
עפיפון בשבת
ש: האם מותר להעיף עפיפון בשבת?
ת: מותר בתנאי שהוא לא הולך חוץ לתחום שבת. [הרב מוסיף בשו"ת שאילת שלמה א, קפד: העיר חבר אחד בצדק, שכמובן ההיתר הוא על המשחק עצמו, שהרי הכנת עפיפון ודאי אסורה היא משום תיקון כלי, קשירה וכדומה. וכן, אם במשך המשחק, העפיפון מתקלקל - אסור לתקן אותו. וכן אם הוא נתפס בעצים - כמובן שאסור לטפס על עצים בשבת – רשם מ"צ.]
שטיפת כוסות בישיבה בשבת
ש: תלמיד אחד שאל: כתב בילקוט יוסף (ס' שכג): "ראוי להחמיר שלא להדיח הכלים שאכל בהם שחרית, כל שיש לו בביתו מערכת כלים נוספת נקייה". האם יש לנהוג כן גם בישיבה?
ת: מה שמדבר הג"ר עובדיה, זה בבתים פרטיים שמשתמשים בכוס אחת או שתיים. אבל בישיבה, שכל הזמן משתמשים בכוסות, חייבים לשטוף בדיוק כמו ביום חול. [כמובן באופן המותר כגון לא עם ספוג וכו' – רשם מ"צ.]
נסיעה בשבת
ש: בסוף נסיעה ברכב לצורך פיקוח נפש, מותר לכבות את המנוע?
ת: כן. מסוכן להשאיר מנוע דולק. גם מאפשר גניבה כולל על ידי מחבלים או סתם גנבים מסוכנים. אך לכבות בשינוי.
מחשב בשבת
ש: אני צריך לקנות מחשב נייד ללימודים, אך לא אצליח למנוע מאחי להשתמש בו בשבת. מה לעשות?
ת: קנה. אין זו אחריותך.
רפואה חילופית בשבת
ש: האם חולה מסוכן שדורש בכל תוקף תרופה חילופית בשבת הכרוכה בחילול שבת, לתת לו?
ת: אם הוא מאמין בזה ומסרב בלי זה אז לתת לו כמו שהרמב"ם מתיר בהלכות ע"ז לוחש על המכה אם האדם מאמין בזה וזה מרגיעו (הל' ע"ז יא יב).
חייל שלא הגיע לביתו לפני שבת
ש: חייל יצא מבסיסו בערב שבת וראה שלא יספיק להגיע לביתו לפני שבת. הוא הלך לבסיס אחר ולא היה לו זמן להתקשר למשפחתו. המשפחה דאגה, התקשרה לצבא והצבא שלח חיילים רבים לחיפושים. האם במצב כזה מותר לחייל להתקשר למשפחה בשבת להודיע היכן הוא נמצא?
ת: מותר וראוי. מצינו בגמרא שבת (ד, א), בתוספות (שם ד"ה וכי) ובמג"א (ס' צ ס"ק ל) שאומרים לאדם לחטוא חטא קל, כדי שלא יבוא לחטא חמור. אם הוא היה מתקשר הרבה חיילים אחרים לא היו צריכים לחלל את השבת.
אופה לחם ערב שבת
ש: האם מותר להפעיל אופה לחם לפני שבת, כך שהלחם יהיה מוכן בשבת?
ת: רק בתנאי שכבר התקשה. שו"ע או"ח רנד ה.
ניטרול אזעקה בשבת
ש: האם אזעקת רכב הופעלה בטעות בשבת, וזה מאוד מפריע, האם מותר לנתק?
ת: כן בשינוי. תרי דרבנן במקום הפסד של ריקון הבטריה. ביה"ל שטז ד"ה לצוד. ועדיף על ידי קטן, מלאכה דרבנן לצרכו באקראי. שו"ע הגר"ז שמג.
אוכל למקפיא בשבת
ש: מותר להכניס אכול למקפיא בשבת או אסור משום מכין לחול?
ת: מותר. אינו עושה כדי לחסוך זמן בחול אלא להציל מקלקול. שו"ת מנחת יצחק ח כד.
שטיפת חסה בשבת
ש: מותר לשטוף חסה בשבת אם יש חשש להרוג חרקים?
ת: מותר. אולי אין חרקים וזה ספק בפסיק רישא. אם יש חרקים, לא בטוח שימותו ושזה דבר שאינו מתכוון שאינו פסיק רישא, וגם אם תהיה הריגה כזו, אינה אלא מדרבנן, כי אינו צריך לחרק המת. בצירוף כל אלה, מותר.
סלסול פאות בשבת
ש: האם מותר לסלסל פאות בשבת?
ת: איסור בונה. שמירת שבת כהלכתה יד נח.
הליכה בגשם בשבת
ש: האם מותר ללכת בשבת בגשם? האם אין חשש סחיטה בנעלים, במיוחד מי שהולך בשלוליות?
ת: מותר. אין סחיטה כמו של פירות, כי אין זה מהצומח ואינו זקוק זה משקים הנסחטים. וגם אין איסור של מלבן, כי אינו פסיק רישא וגם זה מתעסק. וגם יש אומרים שאין מלבן בעור.
ביצה שנולד בשבת
ש: האם מותר לאכול ביצה שנולד בשבת?
ת: לא. עיין הערה ארוכה בספר שמירת שבת כהלכתה סוף פרק כב מהדורה חדשה.
קיפול טלית
ש: האם קיפול טלית מותר בשבת?
ת: מותר לקפל לא בקיפולים קיימים או אלה קיפולים רפויים (ע' שו"ע או"ח שב, ג. מ"ב ס"ק יח).
קריעת שקית בשבת
ש: מותר לקרוע בשבת שקית ניילון המכילה כלים חד פעמיים?
ת: כן. אם משחיתים השקית. פסקי תשובה שיד א. שמירת שבת כהלכתה לה כא.
משמכת שבת
ש: אני מתנדב במגן דוד אדום. אם יש לי משמכת בשבת, האם עדיף לעשות בעצמי או להחליף עם חילוני?
ת: להחליף, כי כך הוא יחלל שבת בהיתר (שו"ת אגרות משה או"ח ד עט. דלא כהגרש"ז אוירבך, שש"כ לב הערה קכה).
חיתוך אוכלים
ש: האם מותר בשבת לחתוך פרות וירקות במכשיר שמעניק להם צורה מיוחדת, כגון אבטיח או מלפפון?
ת: לא. שמירת שבת כהלכתה יא יב.
עגלת תינוק בשבת
ש: שמעתי שיש היתר בחוץ לארץ לטלטל תינוק בעגלה ברשות הרבים?
ת: טעות. שערים מצויינים בהלכה פב ס"ק יב.
צורה למזון
ש: האם מותר לעצב את המזון כגון טחינה או בצל וביצה בצורה מיוחדת בשבת?
ת: אסור משום בונה. שמירת שבת כהלכתה יא יא-יב.
אלבום דיגיטלי
ש: האם מותר להסתכל בשבת על אלבום דיגיטלי?
ת: מותר אם הוא קבוע על הקיר, ולא בתוך מחשב, שמא יטה.
שטיפת כלים בשבת
ש: האם מותר לשטוף כלים, אם יש לי אחרים?
ת: מותר לאדם לומר שרוצה לאכול דווקא באלה (שו"ת שבט הלוי ה לט. הג"ר יעקב קמנצקי באמת ליעקב או"ח שכג ו).
שמירת שבת ופיקוח נפש
ש: חזרתי בתשובה, זה מאוד ציער את אימי, קבלה התקף לב ואומרת שאם אמשיך, שוב זה יקרה לה. האם פיקוח נפש דוחה תשובה?
ת: לא אתה גורם לה פיקוח נפש אלא היא בעצמה. יתר על כן, הרופאים אומרים שלא צער הוא הגורם להתקף לב (ב"ק צא א. קידושין כד ב רש"י. דאבעית נפשיה, כלומר היא הפחידה את עצמה).
מקרר ושבת
ש: מותר לפתוח מקרר בשבת?
ת: נעשה יותר ויותר מסובך עם ההתפחתות הטכנולוגית. לבדוק לפני שקונים שהמקרר מתאים לשבת (עי' שמירת שבת כהלכתה י, יב. שו"ת אגרות משה או"ח ב סח). [וסיפר הרב ראובן פיינשטיין שפעם בימי חול נכנס למטבח וראה אביו הגרמ"פ שוכב על הריצפה, ופותח וסוגר דלת המקרר כדי ללמוד איך הוא פועל. וראה שו"ת משנת רבי אהרן א ד, שהכריע הגר"א קוטלר שאסור לפתוח המקרר בכל אופן שהוא, מכל מקום בשנים מאוחרות כשהתגורר באמריקה נהגו בביתו על פיו לפתוח המקרר בשעה שאין חששות. אפס לעצמו כפה"נ החמיר גם הלאה. מספק אחד מבחירי תלמידיו: פעם אחת בראש השנה שחל בשבת, רצה הגרא"ק בהפסקה ללכת אל מטבח הישיבה, והציע לו ע"מ לקצר הדרך ושיוכל ג"כ לנוח מעט שיכנס לחדרו בפנימיה ויביא עבורו כוס קפה. אולם הוא שאל מהיכן יקח חלב, וכשאמר "מן המטבח" סרב, ואמר שאינו רוצה שיפתחו המקרר בשבילו בש"ק, כי לעצמו המשיך להחמיר בזה. אש התורה ח"ב עמ' רמט הערה 49 – מ"צ.]
מחיקת אותיות מן הגוף בשבת
ש: אדם נרדם על עלון בשבת, כשהתעורר ראה שאנשים מסתכלים עליו וגילה שיש לו חלק מהמאמר על מצחו. האם מותר למחוק?
ת: כן. א. מוחק לא על מנת לכתוב הוא מדרבנן. א. זהו כתב שאינו מתקיים גם מדרבנן. א. האותיות הפוכות ואין זה דרך כתיבה. א. כבוד הבריות. א. אולי נחשב כסתם לכלוך (עי' חיי אדם כלל מ סי' ח. נשמת אדם סק"ב).
שיזוף בשבת
ש: מותר להשתזף בשבת?
ת: מותר. זו לא הצביעה שהתורה אסרה (שו"ת אז נדברו ב ל. דלא כשו"ת מנחת יצחק ה לב ושו"ת חלקת יעקב ד יז).
מתקן לייבוש חסה
ש: האם מותר בשבת להשתמש במתקן ייבוש חסה צנטריפוגלי?
ת: כן. אין זה גדר סחיטה, כי המים טפלים, גם נשארים במקצת, וגם זה דומה לסוחט כבשים. עי' שו"ע או"ח שכ מ"ב כד.
רמזורים בשבת
ש: האם חייב בשבת לציית לרמזורים? מה אם אין רכבים?
ת: כן בגלל הסכנה, וגם אם אין רכבים, בגלל עיקרון ההכללה. [סיפר הרב דוד אריה מורגנשטרן שבמשך שנים רבות היה מלווה את הגרי"ש אלישיב בדרכו לכותל המערבי בשבת. דרכו בקודש היתה לעצור ולהמתין בכל רמזור אדום עד שהתחלף לירוק, הגם שלא היתה כל תנועת כלי רכב על הכביש. לתמיהתו, ביאר הג"ר אלישיב שהואיל וחוקי התעבורה נתקנו לתועלת הציבור - חובה לציית להם! נתיבות חיים תרצד – רשם מ"צ.]
משאבה בשבת
ש: הביוב בביתנו נמוך מהמפלס לכן יש בתוכו משאבה המעלה את המים לביוב העירוני, הפועלת אוטומתית כאשר המים מגיעים לגובה. מסויים לגובה הבור. מותר בשבת?
ת: כן. גרמא. דבר שאינו מתכוון בספק פסיק רישא.
סייע למחלל שבת
ש: האם מותר לי לסדר תור דחוף לרופא למישהו שצריך אישור רפואי להשתתף בתחרות ספורט בשבת?
ת: אסור לסייע לחילול שבת.
הוראות נסיעה למי שנוסע בשבת
ש: הרב פסק (שו"ת שאילת שלמה ג, קב) שאסור לתת הוראות נסיעה למי שנוסע בשבת. אבל ראיתי בס' "נפש הרב" (עמ' קעג), שהגרי"ד סולוביצ”יק היה סבור להיפך, שאם לא ידעו את הדרך הנכונה, יסתובבו ברחובות עיר עוד יותר מהצורך להם, ויחללו את השבת ביותר, ועי"ז שנגיד להם הוראות לנסיעה, זה יביא לידי כך שיהיה פחות חילול שבת. וכן שמעתי בשם הגרש"ז אוירבך. למה הרב לא סובר כן?
ת: איננו אחראים מה הוא עושה. לנו יש איסור של מסייע ומחזק ידי עוברי עבירה. [וכן בשו"ת ציץ אליעזר טו יח. וילקוט יוסף ח"ב עמ' קפ. וכן שמעתי שזו דעתו של הג"ר אהרן ליכטנשטיין. ונכדו שאל את הגרי"ש אלישיב: הלכתי בדרך בש"ק, ולפתע עצרה לידי מכונית, ושאל הנהג איך מגיעים למחנה "שנלר" [בגאולה], מה היה עלי לענות לו? והשיב: הוא שואל אותך אפוא זה "שנלר", תענה לו "שבת". (מפי האיש עמ' קעא).]
ש: האם מותר לכוון גוי שנוסע בשבת?
ת: כן. אין בזה לפני עוור, כי מותר לו לנסוע.
חדשות מוצש"ק
ש: מותר להסתכל במוצש"ק בטלויזיה חדשות שצולמו בשבת?
ת: לא. כי זו מלאכה שנעשתה במזיד ועבורו. שו"ע או"ח שיח. וגם לולא חילול השבת אי אפשר היה לעשות מלאכה זו בזמן אחר. עיין ביה"ל לגבי נטיעה. וגם חילול השם. עיין חזו"א שבת לח.
כשרות למחלל שבת
ש: האם לספק מזון כשר לאנשים שעושים טיול בחילול שבת אבל רוצים לאכול כשר?
ת: כן. אין אומרים לאדם שעושה עבירה שיעשה עוד עבירה. אין בזה מחזק ידי עוברי עבירה, אלא להציל מה שאפשר להציל. עיין שו"ת רשב"א ה רלח. [דלא כהגרי"ש אלישיב שאמר לא לספק להם, מחמת חילול השם. קב ונקי סי' עז – רשם מ"צ.]
חילול השבת בשותפות
ש: שותפים שלי התחילו לחלל שבת בשותפות, על אף התנגדותי. האם אני חייב לעזוב?
ת: עדיף, אבל לא חייב, כיון שאינך יכול למנוע ושאתה מתנגד (וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' עד).
חשמל בשבת
ש: האם יש איסור להשתמש בחשמל בשבת בגלל שבחברת החשמל מחללים שבת?
ת: מותר. יש הרבה סניפים לצירוף להקל (וכן הגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב אמרו שאסור לשיטת החזו"א שהיא דעת יחיד. שו"ת דברי חכמים עמ' קג. אמר הג"ר חנוך דוב פדווא, אב"ד לונדון וחמח"ס שו"ת חשב האפוד, שמה שידוע שהרב מטשעבין לא השתמש בארץ ישראל בחשמל ביום שבת, אינו משום שהיה דעתו לאיסור, שבאמת בעת בואו לארץ ישראל שאל את כ"ק אדמו"ר מהר"א מבעלזא בענין זה וענה לו שדעתו שמותר להשתמש בזה, וכן הורה הרב מטשעבין, אך היא מחמת מעשה שהיה, שנתן פעם הסכמה על איזה ספר הלכה ובתוך הספר מברר שאסור להשתמש בחשמל, אך עדיין השתמש בחשמל, עד שהעיר אותו ת"ח אחד שכיון שכתב הסכמה על הספר תמוה הדבר שישתמש בחשמל, ולכן הפסיק מאז להשתמש בחשמל בביתו. הליכות חנוך עמ' מא-מב. מעשי חושב עמ' תלז).
ויטמינים בשבת
ש: האם מותר לקחת בשבת כדורים של ברזל?
ת: לא. זה כמו כל תרופה ואין זה דחוף. לכן לקחת לפני שבת ואחרי שבת (שערים מצויינים בהלכה צא ב בקונטרס אחרון).
סימניות
ש: האם מותר להשתמש בשבת בסימניות צבעוניות שמדביקים בספרים?
ת: אי-אפשר לאסור, כיוון שזאת הדבקה זמנית וכן הדבק עצמו מיועד להיות זמני.
חצי ציפורן
ש: כשנשברה ציפורן בשבת ויש חשש שייצא דם האם מותר לגזור אותה?
ת: לא. לשים תחבושת.
שירות במשטרה
ש: האם מותר לשרת במשטרה על אף פעילות בשבת משום פיקוח נפש?
ת: מותר ומצווה, כמו בצבא (עיין שו"ת עמוד הימיני יז לגר"ש ישראלי).
חזרת שוטר בשבת
ש: האם מותר לשוטר אחרי מילוי תפקידו בשבת לחזור עם רכבו?
ת: כן. בגלל 4 נימוקים: א. יש מתירים ליוצאים להציל לחזור באיסור תורה שמא אתה מכשילן לעתיד לבוא. שו"ת ריעב"ץ קלב. חת"ס או"ח רג. ח"ו צט. [וכתב בגשר החיים פ"ד סק"ט שרופא העומד ליד חולה ביציאת הנפש, אינו צריך לקרוע את בגדיו, כי אחרת לא ירצה להיות רופא. ולאותה סברה, הגרי"ש אלישיב פסק שרופא שהעירו אותו באמצע שנתו להציל לא צריך לרוץ בבגדי שינה אלא יכול להתלבש. קב ונקי סי' תנד – רשם מ"צ]. א. יש חשש שלא ירצו להתגייס למשטרה אם יפסידו שבתות בבית. א. יש חשש שיתרשלו אם נקראים, הן באופן מודע הן באופן לא מודע. א. עצם הנסיעה חזור עם נשק נחשבת סיור בטחוני מותר גם אם אינו מופיע ברשימה. חלק מהנימוקים האלה טובים גם לקצין בקבע ושאר שרותי בטחון, וכן רופא ואחות. כמובן אם אפשר להשאר במקום או לחזור עם גוי, ודאי עדיף. ועיין שו"ת אגר"מ או"ח ד פ. ה כה. אורחות רבנו ח"א סי' ריג בשם הגרי"י קניבסקי בשם חזו"א. גרי"ז מבריסק מובא באסיא נו 64. תשובות והנהגות ג קה. ד פ. עמוד הימיני יז (עיין פס"ת שכט אות י).
אור במקרר
ש: מישהו פתח מקרר בשבת ונדלק האור, האם המזון שהוציא אסור משום מעשה שבת?
ת: לא. כי זה גרמא עם דבר שאינו מתכוון בפסיק רישא דלא ניחא ליה.
ש: מה לעשות אם נשאר אור דולק במקרר?
ת: אפשר לפתוח, אך לא לסגור. ראוי לבטל את האור לתמיד (עיין שו"ת אגרות משה או"ח ב סח).
בועות סבון
ש: מותר לילד לשחק בבועות סבון בשבת?
ת: כן.
אופניים בשבת
ש: למה אסור לרכב על אופניים בשבת?
ת: א. חשש שמא יתקן – נקר, יישור כידון, גובה מושב, נפילת שרשרת ועוד. ב. שמא יצא מרשות היחיד. ב. שמא יצא מחוץ לתחום. ב. עובדין דחול.
ש: שמעתי שהבן איש חי התיר בתוך העירוב?
ת: נכון. רב פעלים א או"ח כה. אך הוא דעת יחיד. וגם יש אומרים שחזר בו (שו"ת יחוה דעת ב מח).
מקום בו מצלמה
ש: האם מותר לעבור בשבת במקום בו מצלמים אותך?
ת: מותר. הנאה שבאה לו בעל כורחו (פסחים כה) כי אתה הולך לדרכך ואינך עושה מאומה ביחס לצילום ולא אכפת לך. מה שנקרא בהלכה: דבר שאינו מתכוון בפסיק רישא באיסור דרבנן, עם גרמא ומתעסק. פנ"י שם בשם הר"ן.
ש: מותר לנופף לשומר?
ת: לא. זה דבר שמתכוון.
מלצרות
ש: האם מותר להיות מלצר בשבת עם משכורת?
ת: אם חלק מהעבודות הן בחול, כגון עריכה ליל שבת או ניקוי מוצ"ש או כביסת הבגדים של המלצר ביום חול (עי' שו"ע או"ח שו ד. מ"ב יח).
חימום מרק בשבת
ש: הוזמנתי לשבת למשפחה ששמה מרק על הפלטה לחימום בשבת. מותר לי לאכול?
ת: כן. כי מעשה שבת אסור מדרבנן, לכן ספקו מותר. ויש פוסקים שמתירים, רש"י ורמב"ם, וכן נוהגים תימנים בלדים.
עכבר בשבת
ש: אם מופיע עכבר בבית בשבת, מותר לי לצוד אותו? זה הכרחי מצד אשתי?
ת: לא. אלא שים עתה מלכודות רבות. ואם נלכד מותר לזרוק אותו מדין גרף של רעי.
לו"ז בשבת
ש: מותר לעיין בלוח זמנים בשבת או יש גזרה שמא ימחוק?
ת: ישים בניילון.
כושר בשבת
ש: האם מותר בשבת לעשות כושר ולהרים משקלות?
ת: כן אם זה לתענוג (שו"ע או"ח שא ב).
התרת נדרים בשבת
ש: האם מותר לעשות התרת נדרים בשבת?
ת: אם זה לצורך שבת (שו"ע יו"ד רכח ג).
דוא"ל בשבת
ש: האם מותר לי לשלוח לחבר שיר בדוא"ל כאשר יש סיכוי שיקשיב בשבת?
ת: כיום שזה ספק, מותר, מדין תולים (משנה גיטין ה ט).
גנבים בשבת
ש: האם מותר לחלל שבת כדי למנוע גניבות?
ת: כן. מדין פעילות משטרה בשבת שאם לא כן, יהרסו את כל המדינה. עיין שו"ת עמוד הימיני יז לגר"ש ישראלי. וכן מדין הבא במחתרת שמותר להורגו והוא הדין לחלל שבת. עיין שו"ת מנחת שלמה א ז ב לגרש"ז אוירבך.
טבעת משנה צבע בשבת
ש: האם מותר בשבת לענוד טבעת שמשנה את צבעה על פי חום הגוף?
ת: כן. דבר שאינו מתכוון. גרמא. מתעסק. צבע עראי ולא קבע. לא צביעה שהתורה דיברה עליה.
אותיות במאכל
ש: מותר בשבת לעצב מאכל בצורת אותיות או ציורים?
ת: לא. איסור בונה או כותב. אבל מותרות צורות פשוטות , כגון עיגול, רבוע, כדור. פסקי תשובות תק א.
בדיקת שתן בשבת
ש: האם מותר לבצע בדיקת שתן בשבת, כגון לדעת כמות סוכר או ימי פוריות? מקור?
ת: אם נצרך, מותר, כי אין זו הצביעה שאסרה תורה שאני צריך חפץ צבוע. שמירת שבת כהלכתה לג כ.
פרסום חילול שבת
ש: האם מותר לתת בעיתון פרסומת למפעל מחלל שבת?
ת: ודאי לא. מסייע ידי עוברי עבירה, מחזק ידי עוברי עבירה. ואם זה גם מעודד יהודים להצטרף לחילול השבת, דין מסית, כדברי הגרמ"פ (שו"ת אגרות משה או"ח א צט).
הזמנת מחלל שבת
ש: האם מותר להזמין קרוב משפחה כאשר ידוע שיחלל שבת כדי לבוא?
ת: לא. אין לחזק ידי עוברי עבירה, כגון לומר לחורש בשנת השמיטה: יפה חרשת! וכן לעניננו. ולפי הגר"מ פיינשטיין, מסית (שו"ת שאילת שלמה ד קט. שו"ת אגרות משה או"ח א צח-צט). [הגרי"ד סולוביצ'יק נשאל על ידי רב: "השאלה הכי חמורה שעומדת בפניו ברבנות כעת היא שאלת הזמנת בעלי בית לסעודה אצלו בשבת, כי מרגיש הוא שיוכל להשפיע עליהם לטובה בזה שישתתפו עם משפחתו בסעודת שבת, אלא שיודע הוא שכמה יחללו את השבת בנסיעה ברכב להגיע לביתו". הוא השיב תיכף ומיד: "איזו שאלה יש בזה, דבר זה אסור הוא, ואין בזה על מה לדבר" (דברי הרב עמ' קע). וכן פסק הגרי"ש אלישיב שאסור להזמין אדם לסעודות שבת, כשברור שיסע עם רכב, והסביר: אין לעשות מסחר בדיני תורה לומר כדאי לי לעבור על 'לפני עור', כדי לקרבו בעתיד לשבת. קב ונקי סי' פז. וידועה אמירתו של הגריש"א בזה: "מעבירה לא תצמח מצווה" (חשוקי חמד להגר"י זילברשטיין – פסחים דף כב). ובשו"ת שבט הלוי (ח יו"ד רנו) אף כתבשיש בזה משום חילול השם כאשר חילול השבת עבור תפילה בבית הכנסת נעשה בפרהסיה. אולם בשו"ת תשובות והנהגות (א שנח), הגר"מ שטרנבוך כתב להתיר הזמנת מחללי שבת לסעודת שבת וביאר שכאשר הכוונה היא לקרב לדרך האמת אין בזה משום איסור, ובלבד שיאמר להם שמעדיף שלא יחללו שבת. וכן הג"ר יעקב אריאל בשו"ת באהלה של תורה (ה כב הערה 1). וכן בשו"ת מנחת שלמה (ב ד), כתב הגרשז"א: "להציע לו מקום לינה קרוב למקום באופן שלא יצטרך כלל לחלל שבת, ואף אם לא יקבל את ההצעה אין חייבים להגיד לו שיימנע משום כך לבוא, וגם אין צריכים להזהיר אותו שיסע ברכב" - רשם מ"צ.]
הזמנת מחללי שבת לשבת חתן
ש: חתן עושה שבת חתן ויבואו קרובים רבים מחללי שבת. אם יתנגד בכל תוקף, זה יגרום מתח ושנאה.
ת: לא לעשות שבת חתן. זה מנהג בעלמא. וחילול שבת הוא חטא מאוד חמור (עי' שו"ת שאילת שלמה ד קט).
דירה למחלל שבת
ש: האם מותר להשכיר דירתו למחלל שבת, או זה לפני עוור?
ת: זה לא לפני עוור, כי ממילא יחלל. וגם מסייע אין, כי אין משכירים לו בשעת העבירה אלא לפני כן. עיין בה"ט קסט סק"ד בשם הב"ח. וגם זה דרך מסחר, שו"ת משיב דבר (ב לב).
אורח מחלל שבת
ש: בשבת מתארחים אצלי בבית אורחים שאינם דתיים. האם אני חייב למנוע מהם חילול שבת בחדרם?
ת: לא. אין להתערב בחיים שלהם. כמובן שלא ישעו זאת בצורה בולטת.
צילום בשבת
ש: חבר צילם אותי בשבת נגד רצוני. האם מותר לי להנות מהתמונה?
ת: לא. לא די כאן לחכות כדי שייעשה, כי זה היה דבר מזדמן ולא חוזר, שנשאר לתמיד, ודמה לעץ שניטע בשבת. שו"ע או"ח ס' שיח.
טיפול נגד קרחת בשבת
ש: האם מותר לשים ספריי למניעת התקרחות בשבת?
ת: כן. אין בזה סחיטה ואין בזה משום טיפול רפואי כי אינו מרפא אלא מונע. כמו כן אין בזה משום לא ילבש, כי אין זה להביא יופי אלא למנוע כיעור.
צילום מתפרעים גויים בשבת
ש: האם מותר לצלם בשבת ערבים שמתפרעים ואחר כך מאשימים אותנו בשקר?
ת: כן. זה חלק מן המלחמה שארץ ישראל תהיה תחת ריבונותינו השלמה, כמו שכתוב עד רדתה. שבת יט.
הצלת גוי
ש: האם מותר לחלל שבת כדי להציל גוי.
ת: הלכה למעשה – כן. [כתב האדמו"ר מצאנז: "לא מצינו שמחללים שבת רק משום סכנת נפשות ישראל, אבל משום חשש שנאת גויים לא מחללים שבת באיסור דאורייתא, אך המנהג ברופאים שמקילים, ושמעתי שהוא מתקנות ארצות להתיר להם, אבל לא ראיתי זה בספר". שו"ת דברי חיים ב או"ח כה. ומובא בפסקי תשובה נג. עיין שו"ת חתם סופר חו"מ קצד. שו"ת אגרות משה או"ח ד עט – רשם מ"צ.]
משחק כדור בשבת
ש: האם אפשר להתעניין בתוצאות משחק כדור לאומי שהתקיים בשבת?
ת: ודאי לא. מחזק ידי עוברי עבירה. בתורה מחלל שבת חייב מיתה. כמובן לא נהרוג אף אחד. אך אין לעבור לקיצוניות השניה – להתעניין בזה.
הרגעת יולדת בשבת
ש: יולדת שבנה בבית-חולים נמצאת מאוד בלחץ. האם מותר לה לטלפן בשבת כדי לדעת מה שלומו?
ת: כן, כמו שמדליקים את הנר כדי להרגיעה. [ודלא כהגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' קא. וידוע ר' חיים מבריסק כמחמיר בענייני פיקוח נפש. זריז מאין כמותו היה כאן ו"מחמיר" מאין כמותו. "מחמיר" – לפי הגדרתו של ר' חיים עצמו. וכך היה אומר: "כלום אני מקיל באיסורים? אדרבה, אני מחמיר בפיקוח נפש". אישים ושיטות 65-64. המועדים בהלכה צה. עובדות והנהגות לבית בריסק ב פא – רשם מ"צ.]
שמירה בשבת
ש: מותר לחלל שבת כדי לשמור רכוש בנגב מפני גנבים בדואים?
ת: כן. כמו משטרה. היזקא דרבים. עי' שו"ת עמוד הימיני (ס' יז). וגם המשך כיבוש הארץ (עיין שו"ת שאילת שלמה א קצג).
טלויזיה
ש: האם מותר להדליק טלויזיה לפני שבת ולצפות בשבת?
ת: ודאי שלא. קל וחומר אם זו תחנת שידור בה יהודים מחללים שבת (שו"ת שאילת שלמה ג קד).
טחינה
ש: האם מותר להכין טחינה בשבת?
ת: אם התוצאה היא בלילה רכה נוזלית ואם הפעולה נעשית בשינוי (שמירת שבת כהלכתה פ"ז).
דלת עם פעמון
ש: האם מותר בשבת לפתוח דלת ראשית של בית המחוברת באופן קבוע לפעמון מיני המשמיע מנגינה כשפותחים את הדלת?
ת: בלית ברירה. פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן (שמירת שבת כהלכתה כג מח).
שטיפת כלים בשבת
ש: האם מותר לשטוף כלים של ארוחת שבת בשבת?
ת: רק אם נצרך לשבת, ואם הלכלוך מפריע, לשים בצד בשקית פלסטי סגורה (שו"ת שאילת שלמה ד צ).
קוּלר
ש: האם מותר לשתות מקוּלר בשבת?
ת: כן. כמו מקרר (שמירת שבת כהלכתה י יג).
צמה
ש: האם מותר לקלוע או לפרק צמה בשבת?
ת: אי אפשר (שמירת שבת כהלכתה יד נב).
עיתון בשבת
ש: האם מותר לקרוא עיתון בשבת? למה?
ת: מותר רק דברים בעלי תוכן רציני, בגלל איסור דברים בטלים בשבת (שמירת שבת כהלכתה כט מו).
עתון דתי
ש: אנו רוצים עתון דתי לשבת. האם מקור ראשון הוא עתון דתי או יש הצעה אחרת?
ת: מקור ראשון מיועד לכלל הציבור, ויש בו מאמרים המתאימים לדתיים ומאמרים המתאימים לחילוניים. אמנם 97% של הקוראים הם חילוניים, אך הוא עומד על כך להיות כללי. יש עתוני שבת חרדים טובים מאד עם בעיות אחרות.
שריקה בשבת
ש: מותר לשרוק בפה בשבת?
ת: כן (שמירת שבת כהלכתה טו ב).
תוספי מזון בשבת
ש: האם תוספי מזון וויטמינים אסורים בשבת כתרופה או מותרים כמזון?
ת: אסורים כתרופה, אך תמיד אפשר לקחתם לפני ואחרי שבת (שמירת שבת כהלכתה לד כ).
בכי בשבת
ש: לפעמים קריאת סיפורים מרגשת אותי שאני בוכה בשבת?
ת: מותר. כמו שרבי עקיבא שבכה בשבת מרוב דבקות בד' (שו"ע רפח, ב. מ"ב סק"ד).
שעון מעורר בשבת
ש: מותר להשתמש בשעון מעורר בשבת?
ת: או שעון מכאני – ומותר לשחרר נצרתי בשבת וכן לכבותו. או שעון חשמלי, אך בלי מוזיקה ובלי לכבות (שמירת שבת כהלכתה כח כט).
נכלא בשרותים בשבת
ש: נכנס לשרותים בשבת והדלת התקלקלה. ואי יכול לצאת, רשאי לשבור הדלת?
ת: כן. כמו שובר כלי למען תכנו (ע' רמ"א או"ח שלד כו).
עדשות מגע בשבת
ש: האם מותר לשים בשבת עדשות מגע בתמיסה שלהם, שגם שומרת, גם מנקה?
ת: עדשות קשות מותר, כי הלכלוך רק חיצוני, וזה כמו מפת ניילון. עדשות רכות, הלכלוך ספוג בפנים, לכן מותר לשרות אותן בתמיסה שהיא רק לשמירה, כגון מים מזוקקים או מי מלח או תמיסת ניקוי שכבר השתמשו בה וכלה כחה. אבל לא בחומר ניקוי משום מלבן. ויש מתירים, כי העדשות הן כלי ואין איסור מלבן בכלי, שהרי מותר לשטוף כלים. ראוי להחמיר ומותר להקל אם צריך (עיין שמירת שבת כהלכתה טו פב).
תהילים בשבת
ש: האם אפשר תהילים על חולה בשבת?
ת: שבת אין מתחננים ואין בוכים על חולה. שבת היא מלזעוק. כמובן מותר לומר תהילים. תהילים על חולה נהגו להקל, אך לא בכך תחנונים (הליכות שלמה תפלה יד הערה יט).
שחיה בשבת
ש: האם מותר להכנס למים בשבת בלי שחיה?
ת: לא. תקנה כוללת (שו"ת אגרות משה אה"ע ב יג).
ידית דלת
ש: ידית דלת שברחה ואי אפשר לפתוח או לסגור את הדלת, האם מותר להחזירה בשבת?
ת: לא. זה תיקון. שמירת שבת כהלכתה כ מג.
לימודי חול בשבת
ש: האם מותר ללמוד לימודי חול בשבת? למבחנים?
ת: הרמב"ם אוסר, כי ראוי ששבת יהיה כולו לד' והרשב"א מתיר. שו"ע או"ח שז יז. להלכה מותר וראוי להחמיר. משנה ברורה. גם לרמב"ם אין זה איסור מעיקר הדין אלא ממידת חסידות. ערוך השולחן. בסיכום, מותר ועדיף שלא.
צחצוח שניים בשבת
ש: מותר לצחצח שיניים בשבת?
ת: בלי משחה. ויש ספרדים מתירים גם משחה (שו"ת שאילת שלמה א קע. ב קטז. ג קטו).
משקפיים מחליפות צבע
ש: מותר לחבוש בשבת משקפיים מחליפות צבע בשמש?
ת: כן. אין זה צובע שאסרה תורה. וגם לא מתקיים. וגם גרמא (שמירת שבת כהלכתה יח יח הערה ע).
רכבת תחתית בחו"ל
ש: האם כדי להגיע בחו"ל לבית כנסת מרוחק מותר לקנות מראש כרטיס לרכבת תחתית?
ת: לא. טלטול כרטיס מוקצה וברשות הרבים. ועובדין דחול. ונהגו שלא (שו"ת מטה לוי ב יט).
כדורסל
ש: האם מותר לשחק כדורסל בשבת?
ת: כן. אך רק קצת, כי זה שבת לד' (שו"ת שאילת שלמה א קפה. ד, צד).
דיני תומכת לידה – דולה
ש: האם מותר להזעיק אותה טלפונית בשבת?
ת: כן.
ש: באילו אופנים מותר לה להגיע לבית החולים?
ת: אין לה לנסוע ברכב וכן אין לעשות פעולה נוספת ברכב כדי לאסוף אותה. אלא יש ללכת ברגל או עם נהג גוי או להצטרף לנסיעה מביתה של היולדת (וכן הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' קז).
ש: אם היולדת בלחץ, מותר לתומכת לידה לנוסע ברכב פרטי שלה, כי עד שבא הנהג לוקח הרבה זמן?
ת: לא.
ש: מותר לה להביא חפצים איתה? טלפון נייד, שמנים וכדומה?
ת: כן, מה שנצרך.
ש: מותר לה לחזור הביתה?
ת: כן. עם נהג גוי
ש: אם יש חשש לנסוע עם נהג גוי, יש התר לתומכת לידה לנסוע ברכב פרטי שלה?
ת: לא (עי' שמירת שבת כהלכתה לו יא).
דלת חשמלית בשבת
ש: מי שנקלע לבית מלון או לבית חולים בשבת, ויש שם דלת חשמלית, האם מותר להיכנס אחרי מחלל שבת שנכנס?
ת: יש למצוא פתח חלופי או להיכנס אחרי מי שעובר בתפקיד רפואי או בטחוני. אך אחרי מישהו אחר אסור להיכנס, בגלל הנאה מחילול שבת ויש בזה חילול השם. [שו"ת אגרות משה או"ח ב עז. אבל יש מתירים בשעת הדחק כשאין דרך אחרת כי אין בזה הנאה ממלאכת שבת ממש, שפתיחת הדלת הוא רק הסרת מכשול. שמירת שבת כהלכתה בשם הגרש"ז אוירבך יח סג - רשם מ"צ.]
לחצן גרמא בב"ח
ש: בבית חולים הדסה עין כרם יש לחצן גרמא לפתיחת דלתות בשבת. האם מותר להשתמש בו אם אני מבקר?
ת: כן. גרמא מותר לצורך רציני, וכן הוא ביקור חולים (עיין חוות בנימין להגר"ש ישראלי א רכ).
הפרשת חלה אחרי הדלקת הנר
ש: אישה ששכחה להפריש חלה וכבר הדליקה נרות שבת, מה תעשה?
ת: מותר להפריש כיוון שקבלת שבת שלה הייתה בטעות, כי לו זכרה שלא הפרישה, לא הייתה מקבלת. שו"ת שו"מ (שו"ת שואל ומשיב תנינא ב כג – מ"צ).
חשמל בשבת
ש: חשמל בשבת אסור מן התורה או מדרבנן?
ת: מן התורה לפי מרן הרב קוק שחשמל הוא כמו אש. שו"ת אורח משפט עא. וכן הגרב"צ עוזיאל. משפטי עוזיאל או"ח ב לו ב. הגר"ע הדאיה. שו"ת ישכיל עבדי ה לח. וכן לפי החזו"א שיש איסור בונה או מכה בפשיט. חזו"א או"ח נ ט. אך רוב הפוסקים סוברים שהוא מדרבנן משום מוליד זרם, כמו מוליד ריח. ביצה כג. רבי יצחק שמלקיש. שו"ת בית יצחק יו"ד ב מפתחות לסימן א. מלבד נורת להט או גוף חימום מתלהט שהם מן התורה. אך כל השאר הם מדרבנן. כך סוברים הגרש"ז אוירבך. שו"ת מנחת שלמה א ט-יב. ושו"ת ציץ אליעזר א כ י (עיין עוד בשו"ת יביע אומר א או"ח יט – מ"צ).
ש: כיצד אסור בשבת משום מוליד זרם, הרי בגמרא מדובר במוליד ריח, ביצה כג, ואין זה דומה, ומנין לנו להרחיב?
ת: כבר למדו מזה שאסור לרסק את השלג ולהפוך מוצק לנוזלי.
ש: האם מותר להשתמש בשבת בחשמל שמופק על ידי חילול שבת או שיש להשתמש בגנרטור פרטי?
ת: חילול השבת הזה מותר משום פיקוח נפש של בתי חולים, חולים ובטחון. לכן יש מתירים גם לאחרים להשתמש בו. עיין ספר שמירת שבת כהלכתה (לב הערה קפב בשם הגרש"ז אוירבך. וכן הגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב אמרו שאסור רק לשיטת החזו"א שהיא דעת יחיד. שו"ת דברי חכמים עמ' קג – מ"צ).
הוצאה מהמקפיא בשבת
ש: האם מותר להוציא בשבת אוכל מהמקפיא למוצאי שבת?
ת: כן. כי אין כוונתו לחסוך זמן ההוצאה במוצאי שבת, אלא כדי שבמוצ"ש יהיה אוכל מופשר לאכילה, ואיסור הכנה הוא רק כשרוצה לחסוך זמן הפעולה, אך כשיש לו כוונה אחרת או שיגיע לידי הפסד אם יחכה למוצ"ש בזה לא אסרו. פסקי תשובות תקג א.
הנאה ממלאכת גוי בשבת
ש: גוי הדליק אור עבורי בשבת, מותר לי ליהנות ממנו?
ת: לא, אלא אם כן הדליק עבור עצמו, כי נר לאחד נר למאה, ואין גזרה שמא ירבה. שו"ע או"ח רעו א.
ש: ואם היה כבר אור שם, רק עכשיו יש יותר?
ת: מותר, כי גם בלעדיו אפשר היה לקרוא.
ביקור באתר בשבת
ש: הרב השיב שאסור להיכנס בשבת לאתר שפתוח חינם למנויים או שהמבקר שילם לפני השבת [לדוג'- מוזיאון ישראל] כי תפעול הכניסה והמקום כרוך בחילול שבת (שו"ע או"ח שיח א). האם בחו"ל, כאשר המפעילים הם גויים, יהיה מותר?
ת: באופן תיאורטי מותר כי רוב המבקרים הם לא יהודים ואין חילול שבת נוסף ליהודים, כדוגמת נר לאחד נר למאה. אמנם, יש בעיה אחרת: עובדין דחול. קשה להגדיר עובדין דחול, אלו מעשים שעושים ביום חול שפוגעים בקדושת שבת. לכן, יש להימנע מכניסה למוזיאון חינם בשבת בחו"ל. כמדומני שכן דעתם של רבני אמריקה.
מי מזגן
ש: האם מי מזגן שמטפטפים הם מוקצה?
ת: כן, משום נולד, כי נולדו מן הלחות שבאוויר. עיין שו"ע או"ח שי מ"ב ס"ק לב. ודלא כמו שכתבתי בספרי שאילת שלמה ד קג.
מים מהמזגן
ש: הרב כתב תשובה שמי מזגן שמטפטפים הם מוקצה משום נולד, כי נולדו מן הלחות שבאוויר, ע"פ שו"ע או"ח שי מ"ב ס"ק לב. הרב חזר בו ממה שכתב בשו"ת שאילת שלמה (ד, קג). אם היו מים בסיר לפני שבת, האם הסיר עדיין מוקצה?
ת: א. מתבטל טיפה טיפה. ב. הוא בסיס לדבר המותר ולדבר האסור.
נייר בית שימוש בשבת
ש: מי שנקלע לשירותים בשבת בלי נייר בית שימוש חתוך, מה יעשה?
ת: א. אם תולש במקום הניקוב, הרוב סוברים שזה איסור תורה של מחתך כיוון שהוא במידה קבועה, ויש מקילים שזה מדרבנן כיוון שאינו מקפיד על המידה וכן כיוון שזה חיבור מדולדל ונחשב כאילו כבר מופרש. אם כן, ספק מן התורה. ב. אם קורע במקום אחר, זה קורע על מנת לתקן חתיכה לשימוש, ואיסור מתקן מנא דרבנן. שו"ע או"ח שמח יג. ביה"ל ד"ה אין שוברים. ג. איסור מוקצה מותר משום כבוד הבריות, והוא הדין איסור דרבנן, ויש מחמירים. סיכום: יקרע שלא במקום הניקוב (שו"ת מקוה מים ב או"ח ז. ג או"ח לד. שו"ת שמש ומגן א או"ח ה. שו"ת ציץ אליעזר יא ל. שו"ת אור לציון ב מ ו. שו"ת יביע אומר י קח אות קפה. שמירת שבת כהלכתה כט יט הערה סב בשם הגרשז"א – מ"צ).
כתיבה על אדים
ש: מותר לכתוב בשבת על שמשיה מכוסה באדים?
ת: לא (וכן שמירת שבת כהלכתה טז כח – מ"צ).
צילום בשבת
ש: כיצד צילמו בספינה שתפסה את הנשק האירני את הקידוש בליל שבת?
ת: אכן אסור היה לצלם (וכן אמר הרבצ"ר לשעבר הרב אבי רונצקי – מ"צ).
פקודה קולית בשבת
ש: האם מותר להשתמש בשבת במכשיר אלקטרוני המופעל על ידי פקודה קולית? למה?
ת: לא. הפעלת קול נחשבת הפעלה, כמו מנהיג בהמות כלאיים (חכמת אדם קי ג). וכן אל תחסום שור בדישו, בקול (שו"ע חו"מ שלח – מ"צ).
הפרדת גביעים בשבת
ש: מותר להפריד מעדנים בשבת?
ת: כן. אין איסור מוחק ואיסור מחתך כי אינו מתכוון לזה אלא להקל על האכילה. ויש מחמירים. שמירת שבת כהלכתה (במהדורה השלישית) בשם הגרש"ז אוירבך מתיר (ט יא. דלא כהגרי"ש אלישיב שאוסר. אורחות שבת א יא מ. אשרי האיש א שנד – מ"צ).
מדידת זמן בשבת
ש: האם מותר למדוד זמן בשבת בעזרת שעון?
ת: לא. שו"ע או"ח שח נא. מ"ב שם. אלא אם כן זה לצורך מצווה או לצורך חולה.
ש: ובשעון חול?
ת: כנ"ל. לכן שעון חול מוקצה (עיין שמירת שבת כהלכתה כט מה – מ"צ).
שן תותבת בשבת
ש: מותר לצאת מחוץ לעירוב בשבת עם שן תותבת נשלפת שאינה לאכילה אלא ליופי?
ת: כן. שו"ע או"ח שג יב.
הזמנת מחלל שבת
ש: האם מותר להזמין חילוני לסעודת שבת כדי לקרבו לתורה, כאשר יסע בשבת?
ת: לא. מדין מחזק ידי עוברי עבירה (שו"ת אגרות משה או"ח א צח-צט. הגרי"ש אלישיב בקב ונקי סי' פז. שו"ת שאילת שלמה ד קט. וכן הגרי"ד סולוביצ'יק נשאל על ידי רב: "השאלה הכי חמורה שעומדת בפניו ברבנות כעת היא שאלת הזמנת בעלי בית לסעודה אצלו בשבת, כי מרגיש הוא שיוכל להשפיע עליהם לטובה בזה שישתתפו עם משפחתו בסעודת שבת, אלא שיודע הוא שכמה יחללו את השבת בנסיעה ברכב להגיע לביתו", והשיב הגרי"ד סולוביצ'יק תיכף ומיד והגיב: "איזו שאלה יש בזה, דבר זה אסור הוא, ואין בזה על מה לדבר". דברי הרב קע – מ"צ).
תסרוקת שביל
ש: האם מותר להסתרק ולעשות שביל בין השערות בשבת? אמרו לי שהקצות אוסר?
ת: המשנה ברורה מתיר אם עושים ביד. ויש להתיר במברשת רכה, אם ברור שלא יתלשו. שו"ע שג מ"ב פד-פח (שש"כ יד נ, נה – מ"צ).
חיישני אזעקה בשבת
ש: האם מותרים חיישני אזעקה בשבת שנדלקים כאשר אדם עובר או חייבים לכסותם בנייר כסף?
ת: מותר. פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן – במקום חסרון כיס (וכן התירו הגרי"ש אלישיב בכותל, אורחות שבת ג כו, והגר"ש וואזנר בתחומין כג 277 – מ"צ).
נסיעה בשבת
ש: אדם שמסיע יולדת בשבת לבית חולים, יכול להפעיל Waze כדי לקצר את הדרך?
ת: כן. כי הפעלתו היא איסור דרבנן, ותוספת נסיעה היא מן התורה (עיין בפירוש הרב על קצשו"ע ח"ג סי' צג – מ"צ).
שטיפת כלים
ש: קשה לי מאוד לראות כלים מלוכלכים בכיור, האם אני יכולה לשטוף אותם בשבת על אף שאינם נצרכים?
ת: לא. זה מכין משבת לחול. לכן לשים בשקית סגורה בצד.
טלפון על חולה בשבת
ש: סבתי בחו"ל במצב רפואי קשה. דודי החילוני טלפן אלינו משם 5 פעמים בשבת. האם מותר במוצש"ק לטלפן לשם אעפ"י שעדיין שבת שם כדי לשאול מה שלומה?
ת: לא. אין בזה פיקוח נפש.
סקי בשבת
ש: מותר לעשות סקי בשבת?
ת: אסור, מחמת כמה בעיות: א. רכבל, גם אם מופעל על ידי גוי בשביל יהודים. ב. עושה חריץ בשלג משום חורש, אלא אם כן יש לזה דין כובש את השלג. ג. תחומין. ד. טלטול המגלשיים שברגליים מאזור השלג לאזור לא מושלג. ה. טלטול המשענות. ו. עובדין דחול (ונשאל הגר"ח קניבסקי אותה שאלה, והשיב: איני יודע מה זה. הראו לו תמונות, ואמר שיש לאסור, דלא גרע מ'אין שטין ע"ג המים בשבת'. והוא סובר ששלג כמים דמי. ס' הנותן שלג לרב מזלומיאן עמ' שלג [!] – מ"צ).
הוראות נסיעה למי שנוסע בשבת
ש: הרב פסק (שו"ת שאילת שלמה ג, קב) שאסור לתת הוראות נסיעה למי שנוסע בשבת. אך ראיתי בס' נפש הרב (עמ' קעג), שהגרי"ד סולוביצ'יק סבר להיפך, שאם לא ידעו את הדרך הנכונה, יסתובבו ברחובות העיר עוד יותר מהצריך להם, ויחללו את השבת ביותר, ועי"ז שנכוון אותם יהיה פחות חילול שבת. אם כן, מדוע הרב אינו סובר כן?
ת: איננו אחראים מה הוא עושה. לנו יש איסור של מסייע ומחזק ידי עוברי עבירה. וכ"כ בילקוט יוסף [שבת בכרך ב עמ' קפ ובכרך ג עמ' קח]. וכשנשאל האדמו"ר מקאליב, השיב: "אסור לומר לו כיוון הכתובות דבזה מסייע לו ומודה על החילול שבת, ואפי' שעי"ז ירבה בנסיעה ע"י שלא ידע. ויעוין בספר הערות במסכת סוטה דף י' שכתב הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצ"ל], שבכגון דא איתא הלעיטהו לרשע וימות. כן כתב הגר"מ מאזוז שליט"א בירחון אור תורה שבט תשע"א, שיאמר לו כל זמן שאתה באוטו איני יכול לענות לך, לכשתצא מהאוטו אני יענה לך ע"כ. אמנם בזה נראה לי שלא כ"כ הועלנו כי סוף סוף אח"כ יחזור לרכבו ליסוע, ונמצא מסייע לו בזה, וגם בזה מראה שאינו מוחה בו כדבעי". שו"ת קול מנחם או"ח א רפ. ומובא בס' מאור השבת ח"א עמ' תצא, שהגרש"ז אוירבך ממליץ לומר לנהג שאסור לו לחלל שבת ואסור לו לנסוע והיות ואני רוצה למעט ממך חילול שבת שלא תסתובב הרבה לכן אומר לך המקום, ובזה יוצא גם ידי חובת מחאה. ועיין עוד בעניין בחוט שני שבת להגר"נ קרליץ שבת ח"ד – מ"צ).
ש: האם מותר לכוון גוי שנוסע בשבת?
ת: כן. אין בזה לפני עיוור, כי מותר לו לנסוע.
תנור חשמלי בשבת
ש: האם מותר להשאיר מזון בתנור חשמלי ביום ששי עבור שבת?
ת: א. אם הוא במצב שבת, כלומר בביטול הטרמסוטט, או בפותחים רק כאשר הטרמסוטט פועל כדי לא לגרום הפעלה בפתיחה. שו"ת אגרות משה או"ח ד, תשובות על הלכות בישול, סי' עד. ב. לספרדים יש צורך בהיכר, כגון הפסק. אגר"מ שם צג. או השארת דלת קצת פתוחה.
ש: האם מותר לשים בשבת?
ת: מזון יבש מבושל כל צרכו, כדין הרגיל. ועם היכר כנ"ל. אגר"מ שם רנג ב.
משחה נוזלית בשבת
ש: מותר להשתמש במשחה נוזלית או חצי נוזלית בשבת?
ת: כן. אין זה ממרח. וגם במשחה סמיכה יש מקילים. עיין שמירת שבת כהלכתה (שש"כ מהדורה תשל"ט פ' לג הערה נח בשם הגרשז"א – מ"צ).
IPAD בשבת למתקשים בדיבור
ש: האם מטופלת אשר סובלת מדיסארטריה ומתקשרת באמצעות IPAD, מותר הדבר גם בשבת?
ת: לצערי איני מכיר היתר. אלא תשתמש בטבלת אותיות.
בימבה
ש: האם מותר לילדים לנסוע במכונית בימבה בשבת?
ת: כן (מותר כמו תלת אופן. שמירת שבת כהלכתה טז יח – מ"צ), אך יש אוסרים כי הרעש מפריע לשכנים וכן כי זה מסוכן גם בכביש ריק.
טלפון לבטל נסיעת פיקוח נפש
ש: אני עובדת בבית-חולים בפיקוח נפש ונוסעת בשבת. לפעמים אין בי צורך, האם מותר שאטלפן או יטלפנו אלי כדי לברר ולחסוך נסיעה?
ת: כן. אמנם הגרשז"א אוסר כי הנסיעה היא פיקוח נפש ולא ההתקשרות בטלפון. צבא כהלכה לב א ד. וכן הגרי"ש אלישיב. תורת היולדת כא הערה א. אבל הגרח"פ שיינברג התיר כי גם בפיקוח נפש יש למעט איסורים. שם הערה ב. כמבואר במשנה ברורה שכח לה. וכן מותר לטלפן לרופא או לאמבולנס אם הבעיה הסתדרה, כדי שלא יסעו או יחזרו מנסיעתם. וכן אדם שלא הגיע ליעדו והמשטרה מתחילה בחיפושים, עליו להתקשר למשפחה או למשטרה (כדמצינו בגמרא שבת ד א, בתוס' שם ד"ה וכי ובמג"א צ ל שאומרים לאדם לחטוא חטא קל, כדי שלא יבוא לחטא חמור – מ"צ).
שיזוף בשבת
ש: האם מותר להשתזף בשבת במיטת שיזוף מופעלת על ידי שעון שבת?
ת: כן. אם אין זה לרפואה. כי זו לא צביעה שאסרה התורה. כמובן עדיף לעשות דברים קדושים בשבת. שמירת שבת כהלכתה (יד מד. וכן ילקוט יוסף שבת צג – מ"צ).
טלית קטן בלי עירוב
ש: שמעתי שאסור בשבת ללבוש טלית קטן שאין בו שיעור במקום שאין בו עירוב, כי אינו בגד או הציציות הן משא?
ת: כן לובשים, כי הציציות בטלות בתור נוי לבגד. ערוה"ש יג ב. פס"ת יג א. אבל ודאי צריך טלית קטן עם שיעור אמה על אמה. 48 ס"מ (וכן כתב הנצי"ב בשו"ת משיב דבר סי' ב, שמותר לצאת בהן והציציות בטלות לבגד כיוון שאין בדעתו להסירן. ועיין חזו"א ג כח, וז"ל: "ונראה דטליתות קטנות שאין בהן שיעור נמי אין הציצית משוי כיון דאינו עומד להסיר הציצית מהן וניחא ליה בהן דנראה על ידן כלובש בגד ציצית הרי הן תכסיסי הבגד, ובמ"ב לא כתב כן" – מ"צ).
ברייל בשבת
ש: האם מותר לכתוב בברייל בשבת?
ת: לא. אמנם זו לא כתיבה של תורה, אבל אסור השימוש במכונת ברייל מדין תיקון כלי.
כתיבה בפיקוח נפש
ש: בפיקוח נפש בשבת שחייבים לכתוב, מה עדיף עט או מחשב?
ת: מחשב, כי כתיבה בעט או עפרון היא איסור תורה, ובמחשב איסור דרבנן של שימוש באופן זה בחשמל (עיין קשרי מלחמה ג מא – מ"צ).
אסלה אוטומטית
ש: מותר להיכנס בשבת לשירותים עם אסלה אוטומטית עם הדחה חשמלית מופעלת מעצמה על ידי עין אלקטרונית כשיוצא?
ת: לא. אבל אם אין שירותים אחרים, אפשר להקל כיוון שזה איסור דרבנן שהוא דבר שאינו מתכוון בגרמא וכבוד הבריות (עי' שבת ק ב. תוס' שבת פא. ויש כמה דוגמאות בגמרא שהתירו איסור דרבנן בשבת משום כבוד הבריות דווקא בשימוש בשירותים: כתוב בגמרא שבת פא א-ב שמותר לטלטל אבנים מקורזלות הצריכות לבית הכסא אף שהן מוקצה, משום דגדול כבוד הבריות. וכן בעירובין מא ב, התירו ליוצא חוץ לתחום להיכנס לעשות צרכיו. וכן פסק הג"ר ישראל בעלסקי, ראש ישיבת תורה ודעת בברוקלין. שו"ת שלחן הלוי פ"ז סעי' ז. ושמעתי בשם הג"ר בעלסקי שהתיר להקל באסלה אוטומטית כשאין ברירה, אבל לא כיור אוטומטי. בשיעור של הרב אריה ליבוביץ. וכן הסכים הגר"ש אבינר, כי בזה כבר לא שייך דין כבוד הבריות, שהרי אפשר למצוא כיור במקום אחר - מ"צ).
תה בשבת
ש: מותר לאשכנזים להכין תה בשבת בכלי שלישי?
ת: כן. שו"ת אג"מ ח"ד סי' עד. דלא כשש"כ. ועיין פס"ת שח יא, טז.
משרוקית כלבים בשבת
ש: האם מותר להשתמש בשבת במשרוקית כלבים בתדר גבוה שרק כלבים שומעים וזה מרחיק אותם?
ת: כן. אין בזה השמעת קול.
כביסה בשבת לחייל
ש: חייל שבגדיו מאוד מלוכלכים ולא נסבלים מותר לכבס בשבת?
ת: על ידי גוי. שו"ע או"ח רעו ב. מ"ב כה. ונחשב צורך מצווה.
הסעה בשבת
ש: אני אחות בבית-החולים ויש לי הסעה לשם בשבת עם נהגים ערבים, אבל אני מפחדת מהם. מותר לי לנסוע ברכבי?
ת: כן (עיין פירוש הרב על קצשו"ע צב א – מ"צ).
גז פלפל בשבת
ש: האם גז מדמיע או גז פלפל הוא מוקצה? מותר לישא אותו בשבת?
ת: כן. כן.
חיזוק זרם של נורת לד
ש: מותר בשבת להוריד או לחזק זרם של נורת לד שכבר פועלת?
ת: לא. פס"ת רעז 36.
תוספת שבת למי שעלול לחלל שבת בהיתר
ש: האם מי שאמור לחלל שבת בהיתר - כגון חייל, רופא, אישה בחבלי לידה וכדומה - יימנע מתוספת שבת כדי לא לחלל שבת אפילו בהיתר?
ת: יקבל מינימום.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "כן".
והגרז"נ גולדברג כתב לי: "לכאורה כדאי לא להוסיף על שבת זו הרבה שהרי יגרום שפקוח נפש ידחה, אבל לעומת זה יש מהדרים כן להוסיף כדי שיוכלו לקדש על יין שבשעה שעושה כבר המלאכות לא יצליח לקדש על היין ולאכול כזית מזונות ואין חשש שגורם לחלל שבת על ידי פקוח נפש שהבעל המאור התיר ליכנס לספינה אף שיודע שיגיע בשבת ויצטרך לחללו משום פקוח נפש. אמנם בשבת עצמו לא התיר הבעל המאור. למשל אם יצטרך לחמם מים כדי לרחוץ לתינוק אחר המילה. יש לדון אם בתוס' שבת נחשב כשבת או כערב שבת, אך אין כאן מקום להאריך".
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "חייב בתוס' שבת על שיעור דברים".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "אני מבין שהשאלה היא כשיודעים שיצטרכו לחלל שבת בתוספת השבת שיקבלו עליהם. ואף ששבת הותרה אצל פיקוח נפש, מ"מ אם אפשר למעט בחילול שבת בודאי שצריך לעשות הכל שלא לחללה. וה"ה הכ"נ עדיף שלא לקבל תוספת שבת מאשר לקבל ולחללה. ואפשר להדליק נרות שבת ולעשות תנאי שעדיין לא מקבל את השבת עד חמש דקות קודם בין השמשות, ובפרט יולדת שצריכה לנסוע לבית החולים".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "יקבל התוספת שבת זמן הקצר שתי דקות".
והרב חיים רוטר, מח"ס שו"ת שערי חיים, כתב לי: "הנה מבואר במ"ב (רסא ס"ק יט) דאין על הזמן הזה [תוספת] לא לאו ולא כרת כ"א מ"ע מה"ת, וא"כ אין כאן נידון אם דחויה או הותרה, אולם גם על מ"ע זו אפשר לעשות תנאי כלצורך וכדמבואר במ"ב (רסג ס"ק כא) וע"כ מראה דלא ישנה ממנהגו לקבל תוספת שבת, ויכול לקבל תוספת קדושת שבת בלב וכמבואר במ"ב (רסא ס"ק כא) וכדעת הב"ח והגר"א וכ"ה בח"א, וכמש"כ במ"ב (תקנג סק"ב) [ולא מהני קבלה לפרוש ממלאכה גרידא] ומכיון שחושש שיצטרך לעשות מלאכה הוי כתנאי, ובכל רגע ורגע שאינו עושה מלאכה הרי הוא מקיים מ"ע של שבת, וגם אם יעשה זהו בהיתר" – מ"צ].
העברת כוס הקידוש לאמו או אשתו
ש: יתום מאב שמתחתן, כיצד עליו לנהוג בשבתות עם היין בקידוש כשאוכלים אצל אמו - האם להקדים את נתינת היין לאמו או לאשתו?
ת: אמו, כי גם אשתו חייבת בכבודה. ויתאם זאת עם אשתו.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "לאמו".
והגרז"נ גולדברג כתב לי: "לענ"ד נראה שאמו קודמת ורק אישה בעלה קודם לאביה, שזה שנשאת נפטרת מכבוד אב שסותר כבוד בעלה".
והג"ר יוסף ליברמן, מח"ס שו"ת משנת יוסף, כתב לי: "ודאי יקדים לכבד ולתת לאמו, שהרי גם אשתו חייבת בכבוד חמותה, וכאמרינן בגמ' (קידושין לא א): אבא אומר השקיני מים ואמא אומרת השקיני מים, הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך, ונפסק להלכה בשו"ע (יו"ד רמ יד). וכמו"כ בנידו"ד. וגם שכבוד אשתו צריך להיות חשוב בעיניו, כדאמרינן בגמ' (ב"מ נט א) לעולם יהיה אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, ואמר רבא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו. מ"מ כבוד אם דאורייתא וכבוד חמותה ודאי עדיף, וכן הוא גם ממדת הדרך ארץ".
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "לאמו".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אמו קודם ויבקש רשות מאשתו".
הג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "יבקש רשות מאשתו לכבד אמו, כיבוד אשתו ציוו חכמים, עיין רמב"ם הלכות אישות פט"ו הל"ב, וכיבוד אם דאורייתא, וע"ע פלא יועץ ערך חמיו וחמותו שהביא מהתנא דבי אליהו כענין חיוב האישה לכבד חמותה".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "אמו קודמת, כיון שהוא וגם אשתו חייבים בכבודה. אבל אם זה עלול להפר את שלום הבית, אז יקדים את אשתו".
והג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ובעל שו"ת דברי פנחס, כתב לי: "שאלה טובה וגם בזה אני צריך לעיין אי"ה בזמן הקרוב, אבל לכאורה נראה ללא ספק שצריך לתת לאמו, הרי מצווה מן התורה כבד את אמך".
והג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "לענ"ד הבן יבקש מאשתו, ולא יבקש כמובן בפני אמו, שתוותר ותסכים שיתן לאמא קודם שהיא אלמנה, ומצווה לחזקה, וזה כיבוד אם, ויסביר לה שזה זכות גדולה מאד, וככה ירוויח שניהם, גם כיבד וחיזק אמו האלמנה, וגם לא קלקל בשלום ביתו. וירא שמים יוצא ידי שניהם. או מיד כשיסיים לומר הקידוש, יחלק מכוס הקידוש לתוך שני כוסיות, ויביא הכוסיות לאמו ואשתו בבת אחת".
והרב פנחס שפירא, מח"ס שו"ת בריתי שלום, כתב לי: "בוודאי שלאמו. אמנם מבואר בספר חסידים ששלום בית דוחה כיבוד הורים, אך פשוט שבמצבים נורמלים לא ייגרם מזה פגיעה בשלום בית, והאישה תבין שאמו קודמת עפ"י התורה לענין כבוד. מה גם שהאישה עצמה מחוייבת בכבוד חמותה, וכמו שלומדים מדוד המלך שקרא לחמיו 'אבי', וברור בדברי הספר חסידים שאין כוונתו אלא כשההורים אשמים במצב שנוצר, ולא כשהאישה אשמה בזה. וכאן עפ"י דין האישה עצמה צריכה להקדים את חמותה לעצמה".
והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "העצה הטובה היא שלאחר שישתה ימזוג מעט לכוס אחרת ויעביר כוס אחת לאמו וכוס אחת לאשתו".
והרב חיים רוטר, מח"ס שו"ת שערי חיים, כתב לי: "פשוט שלאמו, שחיוב כיבודה הוא קודם לאשתו, וגם הוא מדאורייתא".
ומספר הרב רמי ברכיהו, רב היישוב טלמון: אחד הבחורים בישיבת ברכת משה שבמעלה אדומים עמד לפני נישואיו. הוא היה יתום מאב ולכן שאל את הרב חיים סבתו שליט"א כיצד לנהוג בשבתות עם היין בקידוש - האם להקדים את נתינת היין לאמו או שמא להקדים את נתינת היין לאשתו? השיב הרב חיים סבתו שיש לתת את היין קודם לאשתו. אברכים בישיבה שהשאלה הטרידה אותם, החליטו לשאול גם את ראש הישיבה הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א, וראש הישיבה השיב שיש להקדים ולתת את היין קודם לאם ורק לאחר מכן לתת את היין לאישה. בדיונים בין האברכים עלתה ההבחנה שהרב רבינוביץ הוא איש הלכה, וידוע שבהלכות כיבוד אב ואם חייבים גם הבן וגם אשתו בכבודם של ההורים, ומשום כך האם קודמת, אולם הרב חיים סבתו הדגיש יותר את הצד של שלום הבית והערך של הזוגיות, ולכן הנחה את החתן הטרי לחזק תחילה את הקשר עם אשתו הצעירה, מתוך הנחה שגם אמו תבין שאחר החתונה ראוי שבנה יחזק את יסודות הבית החדש שהוא בונה ואת הקשר עם אשתו (רב שיח ח"ב עמ' 290) – מ"צ].
אטמי אוזניים בשבת
ש: מותר להשתמש באטמי אוזניים משעוה בשבת לצורך מקלחת?
ת: לא. איסור ממרח (וכן הגר"ע יוסף מובא בשו"ת מען אומר ח"ב ס' קג – מ"צ).
ניגוב בשבת
ש: מותר לנגב ידיים בשבת במכנסיים?
ת: כן. זו לא דרך כביסה אלא דרך לכלוך. אך גם בימי חול אין מנגבים בבגדים. מ"ב קנח ס"ק מה.
הדלקת אור בשבת
ש: אם חייבים להדליק אור לחולה בשבת, מה עדיף, גרמא או אמירה לנכרי?
ת: גרמא (ויש להזכיר שפעם אחת כשהיה הגרי"ד, בנו של הגר"מ, ילד, ביקר אצל זקנו הגר"ח בבריסק, והיה לו חולי בגרונו, ובליל שבת הזמינו רופא נכרי לביתו של הגר"ח לראות במצבו, וכשפתח הילד את פיו והסתכל הרופא בפנים, שאל הגר"ח לרופא אם הוא צריך ליותר אור בכדי שיוכל לראות טוב יותר. השיבו הרופא: זה רעיון לא רע. ותיכף ציווה הגר"ח לאבי הילד הגר"מ שיגדיל הלהב של הלאמפ [מנורה] שהיה דולק בחדר ההוא, וכשהתחיל הגר"מ להסס ולומר כי הלא שבת היום, והרופא לא אמר בהחלט שצריך להגדלת הלהב, פנה הגר"ח כלפי הדיין הג"ר שמחה זעליג זצ"ל שג"כ היה נוכח אז, ואמר לו "ער איז איין עם הארץ" (=הוא עם-הארץ), תגדיל אתה את הלהב, וכך עשה הגרש"ז תיכף ומיד כאשר צווה, מבלי להסס מאומה. הליכות הגר"ח עמ' מו. הרב [באנגלית] מהרב אהרן רקפת ח"א עמ' 277 – מ"צ).
מנורת לד מוקצה
ש: האם מותר לטלטל מנורת לד שדולקת מלפני שבת?
ת: יש אומרים שיש לה דין של כלי שמלאכתו לאיסור שמותר בטלטול לצורך גופו ומקומו, ואין לה דין בסיס לדבר האסור כלומר השלהבת, כי במנורת לד אין אש. אך בכל זאת זה חידוש, ואם גדולי הפוסקים יאמרו, נקבל. והגרמ"פ אסר בכגון זה שמא יבואו לטלטל נר של אש (טלטולי שבת אות יא בשמו). והגריש"א אסר מנורה פלורוסנטית בלי חוט להט כי סובר שכיון שלא התברר עד תום אצל הפוסקים טעם איסור טלטול נר דולק, לכן לא יוכל להתיר נר בלי שלהבת (שבות יצחק פי"ד בשמו).
ובמיוחד לפי שיטת מרן הרב קוק שכל חשמל הוא אש גם אם אין שלהבת ואין חום (שו"ת אורח משפט סי' עא) וכן הגאון מטשיבין (מובא בשו"ת מנחת יצחק ג מא ובשו"ת ציץ אליעזר ז יא. ועיין עוד מנח"י א לז) וכן שו"ת קול מבשר (ב כה), וכן הרבה אחרונים לגבי טלפון (מובאים בשו"ת יביע אומר א או"ח יט), וכן הגר"י זילבר (ברית עולם מלאכת מבעיר). וגם בעיני העם נורת לד נחשבת כנורה רגילה ובהרבה הלכות פוסקים על פי מה שנראה בעין האנושית ולא על פי דברים נסתרים של מדע, ולא ניתנה תורה לבעלי מיקרוסקופ ולא בעלי טלסקופ. ועיין באריכות בשו"ת אורח משפט.
דלת מקרר בשבת
ש: פתיחת דלת מקרר בשבת שמדליקה אור LED זהו דבר שאינו מתכוון בפס"ר דרבנן?
ת: לא. זה לא דבר שאינו מתכוון, כי זו הדרך היחידה של ההדלקה (עיין פירוש הרב על קצשו"ע פ ב – מ"צ).
שיט תענוגים
ש: האם שיט תענוגים כולל שבת מותר?
ת: לא. א. אסור לצאת מארץ ישראל לטיול אפילו בים חו"ל. ב. אם הצוות המפעיל יהודי, הוא מחלל שבת, ואם הוא גוי, גם מלאכת גוי עבור יהודי אסורה (עיין פירוש הרב קצשו"ע עד א – מ"צ).
השאלת חפץ למחלל שבת
ש: מותר לי להשאיל מכשיר חשמלי למחלל שבת?
ת: כללית כן. אך אסור: א. בשבת עצמו. ב. ביום חול אם אומר בפירוש שישתמש בשבת. שו"ע או"ח שמז מ"ב ז.
עט שבת
ש: שמעתי שעט שבת מותר אם הכתב לא מתקיים. אחרי כמה זמן עליו להימחק מעצמו?
ת: יש אומרים שאם מתקיים עד מוצאי שבת זה נקרא בר קיימא. ויש אומרים כמה ימים. על כל פנים אינו מותר אלא בפיקוח נפש (קשרי מלחמה לרב איל קרים ג מא - מ"צ).
בריכת ילדים בשבת
ש: למבוגרים אסור להיכנס לבריכת שחיה בשבת ויום טוב. ומה דין ילדים בבריכת פלסטיק קטנה במרפסת?
ת: מותר. זה לא נכלל במנהג. כמובן יש להיזהר מסחיטה, ושלא ישפכו מים על צמחים (עי' בעניין בשו"ת אגרות משה אה"ע ב יג - מ"צ).
חיישנים בשבת
ש: האם מותר לעבור בשבת במקום בו יש חיישנים לצורך בטחון?
ת: כן. דבר שאינו מתכוון בפס"ר דלנ"ל. מתעסק (ועיין שמירת שבת כהלכתה כג סה לגבי חיישנים המדליקים תאורה – מ"צ).
מד צעדים
ש: מותר להשתמש במד-צעדים בשבת?
ת: אם אלקטרוני ודאי לא. אם מכני גם לא, בגלל איסור מדידה. וגם הליכה מסוג זה אסורה, אלא אם כן היא לתענוג.
שימוש בסלייסר בשבת
ש: האם מותר בשבת לחתוך סלט ירקות בעזרת סלייסר?
ת: לא. טוחן. עובדין דחול. ביה"ל שכא יב ד"ה המחתך.
העברה מרשות לרשות על ידי מגנט
ש: אפשר להעביר מרשות לרשות בעזרת מגנט בשבת?
ת: לא. זה כמו אבנו סכינו ומשאו שהניחם בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו שחייב מדין אש על אף שכוח אחר מעורב בו. ב"ק ו א. שו"ת הר צבי. אבל בשו"ת חלקת יואב אומר שזה מדרבנן כיוון שאין זה כדרך המוציאים (שו"ת הר צבי א קלב. שו"ת חלקת יואב או"ח קע – מ"צ).
שמירת שבת על ידי האבות
ש: יש מחלוקת אם האבות דינם כישראל או כבני נח. אם כן כיצד נהגו בשבת, הרי מצד אחד גוי ששבת חייב מיתה, ואם דינם כישראל אסורים לחלל שבת?
ת: קושיה ידועה. יש כמה תשובות: א. האבות קיימו את המצוות בצורה של מידות. תורה אור לבעל התניא. ב. האבות לבשו ציצית, ואז ממה נפשך, אם דינם כישראל אתי שפיר, ואם דינם כבן נח נחשב משוי ולא שמרו שבת. פרשת דרכים לרבי יהודה רוזאניס דרוש א (ויש ספר שלם 'נר למאה – שבת האבות' לרב ירחמיאל זעלצער שמתרץ קושיה זו באופנים רבים – מ"צ).
מאבק על השבת
ש: במאבק על השבת בתל-אביב, האם כדי שאנשים יבינו יש להציג שזה מאבק סוציאלי ולא דתי?
ת: חלילה. עמנו מסוגל וצמא לשמוע דברים גדולים. אין להסתיר את האמת שזו שבת לד' ושמדובר על האופי היהודי של המדינה, ואפשר להוסיף שיש גם צד סוציאלי.
רדיו שעון שהתחיל לפעול בשבת
ש: מה לעשות אם רדיו שעון התחיל לפעול מעצמו בשבת כי ביום שישי שכחתי לבטלו?
ת: לכסות בשמיכה שלא יישמע. או לומר לגוי לכבות. ואם הוא לא דיגיטלי אלא מופעל על ידי סיבוב גלגל, אז להנמיך את הקול בשינוי. פס"ת רנב 52.
מצנן בשבת
ש: מצנן שנגמרו לו המים, מותר להוסיף בשבת?
ת: כן. אם הוא עדיין פועל (וכן שמירת שבת כהלכתה יג מא - מ"צ).
רכבת בשבת
ש: מותר בחו"ל לנסוע בשבת ברכבת כשלא צריך לשלם ולא להפעיל מערכת חשמלית כדי להיכנס?
ת: לא. תחומין. טלטול כרטיס. ובעיקר עובדין דחול. כבר בעבר רבנים אסרו. אבל בכל מקום יש לשאול את הרב שם (וכן שו"ת מטה לוי ב יט לגאון רבי מרדכי הורוביץ, רב של פרנקפורט-אן-מיין - מ"צ).
אבטחה על הרכבת
ש: מותר לי לעבוד כמאבטח בשבת על הרכבת הקלה?
ת: כן. כמו שמותר בצבא.
תשלום למקוה בשבת
ש: מותר לטבול במקוה בשבת ולשלם אחר כך?
ת: תלוי בכללי אותו מקוה.
טרמפולינה בשבת
ש: טרמפולינה לילדים מותרת בשבת?
ת: כן.
ענייה לטלפון או לקשר בשבת
ש: האם מותר בצה"ל לענות לשלום בטלפון או בקשר בשבת כשזה מתלווה למשהו מבצעי?
ת: כן, אך רק המזערי הנדרש מצד הנימוס הצבאי, כיוון שאין מרבים בשיעורים בשבת, כלומר כאשר יש פיקוח נפש אין להוסיף מה שלא שייך לפיקוח הנפש.
עצירת מכונית בשבת
ש: ההולך בשבת בדרך שנוסעות שם מכוניות, האם צריך להיזהר שלא יעצרו כגון במעבר חצייה או יצפצפו בגללו?
ת: כן.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "כן".
והגרז"נ גולדברג כתב לי: "זוכרני שבקרתי פעם את מורי ורבי המשגיח בפוניבז' הגאון הצדיק הרב דסלר שהתאכסן בנחלת שבעה. הלך אתנו להתפלל מנחה והיה זהיר מאוד לא לעמוד במדרכה שמא בגלל זה יעמידו הנהגים את מכוניתם. ובעיקר העניין יש לדון כשנוסע במכונית ולוחץ על הברז ומכניס בנזין, האם כל זמן לחיצתו עושה חילול שבת או רק כשמתחיל ללחוץ אבל אח"כ אדרבה אם יעמוד מללחוץ הוא מכבה".
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "צריך להיזהר".
והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "יזהר".
והג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "יש אומרים הלעיטהו לרשע וימות, ויש אומרים שהאמת יש להיזהר שלא לגרום עוד חילול שבת. הגרשז"א פסק שמי שרח"ל נוסע במכונית ששואל בשבת האיך להגיע למקום פלוני יש לענות שאסור לנסוע בשבת ואני אומר לך הדרך רק כדי שלא תיסע עוד ועוד עד שתמצא המקום".
[וכן שמעתי בשם הגרש"ז אוירבך כשנשאל ע"י נחמה ליבוביץ (ומובא בס' מאור השבת ח"א עמ' תצא), שהגרש"ז אוירבך ממליץ לומר לנהג שאסור לו לחלל שבת ואסור לו לנסוע, והיות ואני רוצה למעט ממך חילול שבת שלא תסתובב הרבה לכן אומר לך המקום, ובזה יוצא גם ידי חובת מחאה.
וראיתי בס' נפש הרב (עמ' קעג), שהגרי"ד סולוביצ”יק היה סבור להיפך, שאם לא ידעו את הדרך הנכונה, יסתובבו ברחובות העיר עוד יותר מהצורך להם, ויחללו את השבת ביותר, ועי"ז שנגיד להם הוראות לנסיעה, זה יביא לידי כך שיהיה פחות חילול שבת. אמנם פוסקים אחרים אומרים שאיננו אחראים מה הוא עושה. לנו יש איסור של מסייע ומחזק ידי עוברי עבירה. וכן בשו"ת ציץ אליעזר (טו יח), ילקוט יוסף (שבת בכרך ב עמ' קפ ובכרך ג עמ' קח), שו"ת שאילת שלמה (ג קב) וכן שמעתי שזו דעתו של הג"ר אהרן ליכטנשטיין. ונכדו שאל את הגרי"ש אלישיב: הלכתי בדרך בש"ק, ולפתע עצרה לידי מכונית, ושאל הנהג איך מגיעים למחנה "שנלר" [בגאולה], מה היה עלי לענות? והשיב: הוא שואל אותך אפוא זה "שנלר", תענה לו "שבת" (מפי האיש עמ' קעא). וכשנשאל האדמו"ר מקאליב, השיב: "אסור לומר לו כיוון הכתובות דבזה מסייע לו ומודה על החילול שבת, ואפי' שעי"ז ירבה בנסיעה ע"י שלא ידע. ויעוין בספר הערות במסכת סוטה דף י' שכתב הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצ"ל], שבכגון דא איתא הלעיטהו לרשע וימות. כן כתב הגר"מ מאזוז שליט"א בירחון אור תורה שבט תשע"א, שיאמר לו כל זמן שאתה באוטו איני יכול לענות לך, לכשתצא מהאוטו אני יענה לך ע"כ. אמנם בזה נראה לי שלא כ"כ הועלנו כי סוף סוף אח"כ יחזור לרכבו ליסוע, ונמצא מסייע לו בזה, וגם בזה מראה שאינו מוחה בו כדבעי" (שו"ת קול מנחם או"ח א רפ).
ועיין עוד בעניין בחוט שני שבת להגר"נ קרליץ שבת ח"ד – מ"צ].
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "אני יודע שיש כאלה שכך חושבים שאכן יש למעט חילול שבת אצל זה שנוסע ברכבו. אני לא בטוח שזה נכון להלכה ובפרט לפי מש"כ הרמב"ם בהל' שבת שהמחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כגוי לכל דבריו, וגם לגוי לא היינו מנסים למעט מאיסורים שלו. ואולי שיתכן שיש לו דין כתינוק שנשבה, מ"מ לא מצאתי איזו חובה הלכתית לגרום למי שמחלל שבת בפרהסיא שיזהר וישמור בצפצוף וכו' וכו'".
ומצאתי שהשיב הגרי"ש אלישיב: אין צריך ליזהר כלל, כי הרי הם מחללי שבת, [והלעיטהו לרשע וימות], ולחוש שהם תינוק שנשבה אין צורך (מפי האיש עמ' קע).
אגב, סיפר הרב דוד אריה מורגנשטרן שבמשך שנים רבות היה מלווה את הגרי"ש אלישיב בדרכו לכותל המערבי בשבת. דרכו בקודש היתה לעצור ולהמתין בכל רמזור אדום עד שהתחלף לירוק, הגם שלא היתה כל תנועת כלי רכב על הכביש. לתמיהתו, ביאר הג"ר אלישיב שהואיל וחוקי התעבורה נתקנו לתועלת הציבור - חובה לציית להם! נתיבות חיים תרצד – מ"צ].
בעלי חיים בשבת
ש: ולהכניס כשיורד עליהם גשם?
ת: כנ"ל ואם ממושמעות.
ש: והאם מותר להזריק להם במצב שללא זה ודאי ימותו?
ת: כן.
ש: ואיך מותר להחזיר עדר ממרעה לדיר ולסגור בלי לעבור על איסור צד?
ת: אם ממושמעות.
נעליים עם אורות
ש: מותר ללכת בשבת בנעליים עם נורות נדלקות בשבת, הרי זה פס"ר דנ"ל באיסור דרבנן?
ת: לא. זה לא פס"ר. זו דרך השימוש.
מנוף חשמלי למפגר
ש: האם מותר לנו להפעיל מנוף חשמלי עבור עיוורת מפגרת כדי להעביר חניכה שלא יכולה ללכת לבדה מכסא הגלגלים למיטה? יש לנו מערכת הפעלה מיוחדת לשבת, אך התקלקלה.
ת: כן. הפעלה בשינוי.
מלאכת הבערה
ש: מה הסברא של רבי יוסי שאש יותר קלה משאר מלאכות שבת והיא רק לאו?
ת: אולי כסברת האבנ"ז שגדר ההבערה הוא הכילוי ולא יצירת האש (שו"ת אבני נזר או"ח רלח – מ"צ).
ש: גם סותר, קורע ומוחק זה כילוי?
ת: א. רק על מנת לתקן. ב. זה יותר קלקול מכילוי. ובמבעיר לא אומרים כל המקלקלים פטורים.
חילול שבת ונסיעה ברכבת
ש: מותר לנסוע ברכבת אחרי שחיללו שבת בעבודות?
ת: כן. מכמה סיבות.
ש: ואם אני רוצה להחמיר?
ת: עיין מסילת ישרים כ.
קלנועית בשבת
ש: מותר לחולה להשתמש בקלנועית בשבת עם מתקן גרמא?
ת: כן. לכל אדם אסור, אך לו מותר. אפשר להתיר גרמא בשבת עבור בטחון או חולים, וכן במצבים כאלה אפשר להתיר איסור דרבנן בשינוי. אמנם לפי מרן הרב קוק חשמל הוא מן התורה (אורח משפט עא), וכן הגרב"צ עוזיאל (שו"ת משפט עוזיאל ב לו ב) וכן הגר"ע הדאיה (שו"ת ישכיל עבדי ה לח – מ"צ). אבל סוגיא דעלמא שהוא מדרבנן אם אין חוט להט. אבל כל זה לחולה שאין לו פתרון חלופי (וכן תשובת הגר"ש ישראלי. תחומין ח – מ"צ).
בית חולים רחוק ליולדת
ש: יולדת שנוסעת בשבת לבית חולים ללדת, האם מותר לה לנסוע לבית חולים שהוא יותר רחוק אך בו היא מרגישה יותר טוב?
ת: כן. כדין ישוב דעת שמותר להדליק נר אפילו היא סומא (שולחן ערוך או"ח של א. וסיפר הג"ר חנוך דוב פדווא, אב"ד לונדון ומח"ס שו"ת חשב האפוד, כי בתחילת התיישבותו בירושלים נשאל פעם בשבת על יולדת אחת שקודם הלידה נרשמה בבית חולים רחוק מאוד מביתה, הגם שהיה על יד בית חולים, וכשאחזוה צירי לידה בשבת נסתפקו בני ביתה אם מותר לחלל שבת להסיעה באוטו לבית החולים שהוא במקום רחוק, כיוון שיש לה ברירה שתלך ברגל לבית החולים שעל יד ביתה, והורה הרב שכיוון שידעה כל הזמן מבית החולים שעל יד ביתה ואעפ"כ לא נרשמה שם, בוודאי היה זה מטעם כי לא היה אצלה יישוב הדעת לילך לשם, א"כ כמו דקיימ"ל (שו"ע או"ח של, א) דמדליקין נר ליולדת ליישב דעתה הגם שאין בהדלקת הנר צורך להיולדת, כש"כ בכה"ג מותר בלי שום פקפוק להסיעה לבית החולים הרחוק כדי ליישב דעתה. אח"כ נעשה רעש מהלומדים והגרי"י דינליס ז"ל עורר נגד הוראה זו, והיות שהרב היה עדיין תושב חדש בירושלים חשש להעוררים, יעצו לו שלטובתו יכנס להגאב"ד מהרי"ץ דושינסקי ז"ל ויציע לפניו מה שהורה, והרב ביקש מהשואל שיציע הדברים ומהרי"ץ אמר שיפה הורה הרב, והלך השואל והציע הדברים להרב מבריסק ז"ל, והרב מבריסק לא רצה לענותו על השאלה, וא"ל מה נפק"מ הרי כבר נעשה המעשה, והג"ר מאיר אמר לו שלא היה כוונת אביו להורות נגד הוראת הרב, אלא שלא רצה שתצא ממנו הוראה כי באמת מי שלבו נוקפו בזה לא יסע לבית החולים הרחוק, וספרתי את זה להרב, ואמר לי שבאמת כן הוא שלא היו הדברים אמורים אלא במי שבא לפנינו ורואים כי באמת רצונו ליסע לבית החולים הרחוק לזה ודאי נתיר מטעם הנ"ל והבן. הליכות חנוך עמ' נו-נז – מ"צ).
"מבושלת לדרך" בשבת
ש: האם מותר להשתמש בשבת במנת אוכל "מבושלת לדרך" עם צורת החימום המיוחדת שלה?
ת: לא. בישול מי החימום. תיקון מנא של החומר המרתיח. בישול המנה עצמה.
סלולרי בשבת
ש: קרובת משפחה סיפרה באריכות בשבת על מה שקרה לה בשואה ופתאום הראתה על הסלולרי שלה תמונה. הייתה לי עבירה?
ת: לא. זו הנאה שבאה לו לאדם בעל כרחו. פסחים כה.
ביטול אזעקת כוחות בשבת
ש: אדם היה צריך להגיע למקום מסויים בשבת ביהודה ושומרון ולא הגיע. עקב זה הוזעקו כוחות צבא ומשטרה לחיפוש. ב"ה, הוא הגיע למקום אחר בשבת. האם מותר לטלפן בשבת כדי שיפסיקו החיפושים?
ת: ודאי. א. בכגון זה עושים חילול קל כדי למנוע חילול חמור (שבת ד א. תוס' שם ד"ה וכי. מג"א צ סק"ל). ב. כוחות הבטחון נצרכים למקומות אחרים. ג. החיפושים כרוכים בסיכון. ד. בפעם הבאה עלולים להתעצל לצאת (שו"ת ריעב"ץ קלב. חת"ס או"ח רג. ח"ו צט. ועיין שו"ת אגר"מ או"ח ד פ. ה כה. אורחות רבנו ח"א סי' ריג בשם הגרי"י קניבסקי בשם חזו"א. גרי"ז מבריסק מובא באסיא נו 64. תשובות והנהגות ג קה. ד פ. עמוד הימיני יז – מ"צ).
כלים בשבת
ש: האם מותר לשטוף כלים בשבת כשאין בהם צורך בשבת, משום עגמת נפש?
ת: לא. לסגור את הכלים המלוכלכים בשקית (וכן השיב הגרא"ד אוירבך לרב. שו"ת הגראד"א עמ' 44-43 – מ"צ).
סידורי אבטחה בשבת
ש: בשכונות של יהודים בתוך אוכלוסיה ערבית, האם כדי לאפשר יציאה בשבת לתפילה או דבר אחר, מותר להפעיל אבטחה עם סיורים הכרוכה בחילול שבת מן התורה?
ת: כן. "עד רדתה". שבת יט. כלומר השלמת הכיבוש, שאדם יוכל להתנהל כמו בתוך שלו (ועיין שו"ת בנין אב להג"ר אליהו בקשי דורון ח"ו סי' יג, בתשובה לידידי הרב רפאל שנור, רב שכונת מעלה הזיתים ור"מ בישיבתנו עטרת ירושלים, על דיני אבטחה בשבת במעלה הזיתים. וכן הוא מתיר אפילו איסורים דאורייתא מדין כיבוש ו"עד רדתה". ובתוך התשובה, הג"ר בקשי דורון מספר: "הלכה זו (כתיבת אונו בשבת), באה לידי וזכיתי לקיימה למעשה, בשעה שנשאלתי בדבר היתר אמירה לנכרי בשבת משום מצות יישוב ארץ ישראל. היה זה בתקופת ראש הממשלה המנוח מר יצחק רבין ז"ל, כאשר התגבשה הסכמה עם הממשל האמריקאי אודות הקפאת הבנייה בשטחי יש"ע, במטרה לנסות ולהשיג הסדר שלום. עד אז, תנופת הבנייה בשטחים היתה בעיצומה, וההחלטה שהתקבלה קבעה שההקפאה תיכנס לתקפה בראשית החודש, כשמכאן ואילך יתאפשר רק סיום העבודה במבנים שכבר החלו בבנייתם. לצורך זה, סוכם שהממשל האמריקאי יערוך צילומי אוויר בשטח, ויאתר את המבנים שהחלו בבנייתם לאחר ההסכם. היום הראשון לחודש היה ביום ראשון. ביום חמישי, נשאלתי על ידי רבנים בשומרון אם מותר להאיץ את הבנייה ולבנות גם בשבת, כדי להכליל מבנים רבים ככל הניתן בקטגוריה האמורה. הבנייה בשטחים התבצעה על ידי קבלנים ערבים, שאיסור העסקתם בשבת נבע רק מן ההלכה שאמירה לנכרי שבות. היות ומטרת הבנייה בשבת היתה לשם יישוב ארץ ישראל, שלא תהיה בה הקפאת בניה, התרנו את הדבר, ומאות מבנים ניצלו מגזירת ההקפאה" – מ"צ).
מפתח אלקטרוני בשבת
ש: מותר בשבת להשתמש במפתח אלקטרוני בחדר מלון בחוץ לארץ?
ת: לא. אלא להוציא את הלשונית כדי שהדלת לא תסגר, וחפצי ערך לשים במקום שמור.
קיפול בדף בשבת
ש: האם מותר לקפל פינת עמוד של ספר כדי לסמן ולמצוא, או אסור משום תיקון כלי?
ת: אין בזה תיקון כלי, הספר לא מתוקן יותר עקב זה, אלא זה אמצעי עזר לנו (וכן פסק הגרש"ז אוירבך. מנחת שלמה ים ח"ב סו ב – מ"צ).
דלת תקועה בשבת
ש: אם דלת תקועה בשבת ואי אפשר לצאת, מה שגורם צער רב, האם אפשר לפרק את המנעול?
ת: על ידי גוי. ואם יש ילד נעול בשירותים לכל השבת ואחוז בפחד או שאר מקרים של פיקוח נפש, - מותר גם על ידי יהודי. פס"ת שח יב.