סוכה (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
סוכת דוד הנופלת
ש: מה המשמעות של "סוכת דוד הנופלת"?
ת: מלכות דוד. ובקונטרס ידון משה (יא, עט), השיב הגר"ח קניבסקי שזה גם על מלכות בית דוד גם על בית המקדש. – רשם מ"צ.]ש: למה דוד נמשל לסוכה?
ת: כי הוא שמר על עם ישראל, כמו סוכה. כמו שהקב"ה שמר על עם ישראל במדבר.
סדר האושפיזין
ש: לא נהגתי לקרוא את סדר האושפיזין בסוכה. האם כדאי לשנות את מנהגי ולהתחיל לקרוא?
ת: אין זו חובה, אלא מנהג. אין זה מנהג קשה, ראוי לנהוג בו אם אפשר, בלי נדר.
סוכת דוד הנופלת
ש: מה המשמעות של "סוכת דוד הנופלת"?
ת: מלכות דוד. ובקונטרס ידון משה (יא, עט), השיב הגר"ח קניבסקי שזה גם על מלכות בית דוד גם על בית המקדש. – רשם מ"צ.]
ש: למה דוד נמשל לסוכה?
ת: כי הוא שמר על עם ישראל, כמו סוכה. כמו שהקב"ה שמר על עם ישראל במדבר.
סדר האושפיזין
ש: לא נהגתי לקרוא את סדר האושפיזין בסוכה. האם כדאי לשנות את מנהגי ולהתחיל לקרוא?
ת: אין זו חובה, אלא מנהג. אין זה מנהג קשה, ראוי לנהוג בו אם אפשר, בלי נדר.
סיכוך בקרשים
ש: מותר לסכך בקרשים?
ת: אם הם דקים. ויש מתירים גם ברחבים אם הם פחות מארבעה טפחים, 32 ס"מ. מ"ב תרכט יח.
בניית סוכה בחול המועד
ש: מי שלא הספיק לבנות סוכה לפני החג יכול לבנות בחול המועד?
ת: כן. אך מלאכות שהן אסורות בחול המועד, יעשה רק המזערי ההכרחי. שו"ע או"ח תרלו. ביה"ל ד"ה עושה.
פטור משינה בסוכה
ש: בעל שאשתו מפחדת לישון לבד בבית ולא תירדם, האם פטור משינה בסוכה?
ת: פטור. "תשבו כעין תדורו". עיין שו"ע או"ח תרלט ב הגה.
ש: ואם הוא שרגיל לקום לתינוק בלילה?
ת: גם כן פטור (עיין שו"ע ורמ"א או"ח תרמ ד).
דפנות סוכה לבנות צריף
ש: האם מותר להשתמש בדפנות הסוכה כדי לבנות צריף?
ת: כן. רק הסכך הוא תשמישי מצוה (עיין שו"ע כא א. מ"ב סק"א).
סוכה קרוב לשדה התעופה
ש: אדם שיש לו סוכה על ידי שדה התעופה האם היא נפסלה ברגע שמטוס עובר מעליה? ואחר כך נשארת פסולה מדין תעשה ולא מן העשוי?
ת: כן. גם אם זה גבוה אם זה בדיוק מעל. לא, כי נבנתה בהכשר, כמו כסוי ששמים ומורידים.
סכך לפח
ש: האם אפשר לזרוק סכך ישן לאשפה?
ת: לא. זה בזיון. משנה ברורה (תרלח ס"ד כד). אלא להניח במקום בו לא יתבזה. [ועיין ס' זכרון למשה 134 שהחת"ס דחה תלמיד מישיבתו כי דרך על הסכך בהורדת הסוכה. והסטייפלר נזהר מאוד בלכתו ברחוב לאחר סוכות, שלא לדרוך על שיירי סכך שנזרקו למדרכה. אשכבתיה דרבי ב קסג – רשם מ"צ.]
מאבטח בבית הנשיא בסוכות
ש: אני מאבטח בבית הנשיא. האוכל נמצא בבניין אשר כדי להיכנס ולצאת צריך כרטיס מגנטי. אין דרך אחרת. הסוכה נמצאת בחוץ. כיצד עלי לנהוג?
ת: יש לאכול בפנים (אפילו דברים שצריכים סוכה), כי שימוש בכרטיס מגנטי הוא איסור דרבנן, והרי העוסק במצוה פטור מן המצוה, ומה שאתה שומר על הנשיא הוא מצוה גדולה.
בל תוסיף ערב חג
ש: האם גם ערב חג יש בל תוסיף באכילה בסוכה?
ת: לא. רק בשמיני עצרת, ולא לאחר מכן ולא לפני החג. פס"ת תרסו אות א.
קישוט סוכה עם סמל אלילי
ש: מותר להשתמש בסוכה בשרשרת נרונים שעל האריזה מצויים עץ חג המולד של הנוצרים או צריך להשמיד אותם?
ת: מותר. זה מיוצר לכל מטרה. ובעבודה זרה, הזמנה לאו מילתא (וכן בשו"ת שבט הלוי ב נז. אמנם הגר"ח קניבסקי השיב: אם נעשו לזה אסור. ויכתוב מרדכי עמ' שלז).
חשבון נפש בסוכות
ש: בסוכות מצווה להיות שמח, אז האם מותר לעשות חשבון נפש, שהרי הוא מצער?
ת: חייבים. מצער בהתחלה ומשמח מאוד סוף.
זירוז בניית הסוכה במוצאי יום הכיפורים
ש: כתב הרמ"א (או"ח תרכד ה): "והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יוה"כ בעשיית הסוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה". למה נקט דוקא מצוות סוכה ולא חיפוש ד' מינים?
ת: כי עשיית הסוכה היא עבודה ממש.
[והשיב הגר"ח קניבסקי: כי סוכה צריכה הרבה זמן (לבנימין אמר עמ' נה).
והגר"א נבנצל כתב לי: "כי זו מצוה שיכול לבצע".
והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "בלילה אז לא היו החנויות שמוכרים ד' מינים פתוח כמו היום אבל סוכה אפשר לעשות".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "כי מצות סוכה קודמת לד' מינים. סוכה מקיימים כבר בליל החג, ואילו ד' מינים רק למחרת".
והרב אלחנן פרינץ, מח"ס שו"ת אבני דרך, כתב לי: "נראה דניתן לענות על כך מספר תשובות:
1. המטה אפרים (תרג, ה) כתב שראוי לקנות את ארבעת המינים לפני יוכ"פ כדי שהעשיה במצוה תוסיף על זכויותינו לקראת יום הכיפורים, וכן איתא בשער יששכר (מאמר מאני קרבא אות טז), ועפי"ז שפיר טובא מדוע נקט הרמ"א דווקא עשיית סוכה. בעוד שלגבי הסוכה מובא דאין לתקנה לפני יוכ"פ (וכן מובא בא"ר תרכה. מנהג ישראל תורה תרב אות ג ועוד).
2. יתכן דהמציאות בעבר היתה שלא מכרו את ארבעת המינים במוצאי יום הכיפורים. א. או מפני שהראות בלילה קשה יותר, ונדרש מאמץ גדול לוודא שארבעת המינים מהודרים, וזה יכול לעשות בנקל באור יום. ב. או דהצום הקשה על האנשים (וזו לשונו של החיי אדם כלל קמה, מב: 'מצוה תיכף אחר הבדלה או אחר סעודה לעסוק מעט בסוכה אם אינו עיף מן התענית כדי לקיים ילכו מחיל אל חיל') לצאת מביתם לחפש (דיש שהדבר לוקח להם זמן רב, וניתן לדייק מהרמ"א דלגבי סוכה לא כתב שבונים את כולה, אלא מתחילים. ועיין במ"ב תרכד ס"ק יט, דכתב דאת בניית הסוכה גומרים למחרת. כמו כן, קיימת טירחא גדולה ללכת כמה פעמים למוכר של הארבעת המינים).
וכן ראיתי שכתב בכף החיים (תרכד ס"ק לו) ד'טוב שביום י"א אחר תפלת שחרית קודם שיאכל יקנה דבר מצוה לולב או אתרוג אם אפשר', ומשמע מלשון זה, דלא היה מצוי שמכרו בלילה (וע"ע בפתחי עולם תרכז אות טו ובשו"ת דבר יהושע ב, יז).
3. הרמ"א נקט דהטעם שיתחיל לבנות את הסוכה במוצאי יום כיפור הוא ב'כדי לצאת ממצוה אל מצוה'. ועפי"ז יתכן לומר דזהו דווקא בבניית סוכה ולא בקניית ארבע מינים, שהרי קניית ארבע מינים איננה מצווה אלא הכשר (הכנה) מצווה, בעוד שהבניה עצמה של הסוכה יש בה (סוג של) מצווה (וכ"כ האבני נזר או"ח תנט, העמק שאלה שאילתות מצוה קסט ועוד), שהרי מצינו ראשונים דסוברים דיש לברך על בניית הסוכה, וע"ע באריכות בדברינו בשו"ת אבני דרך (א, צז אות א) דהבאנו מקורות רבים דבסוכה יש מצווה בבנייתה (והנני מקצר, שכן אין דרכי לכפול הדברים).
4. מצינו דיש לבנות הסוכה דווקא אחר יום הכיפורים (מה שאין כן לגבי קניית ארבע מינים), ועל כך כתב השערי תשובה (ריש סימן תרכה): 'בא"ר משמע שאין לתקן הסוכה מכל וכל קודם יוה"כ ומפרש עפ"י המדרש למה אנו עושין סוכות אחר יוה"כ שמא יצא דיננו לגלות'. ולפיכך עם חתימת הדין מתחילים אנו להכין את הגלות (וכן איתא טעם זה בא"ר).
5. בקול אליהו לגר"מ אליהו (בניית סוכה אות טו) כתב רמז אחר מדוע יש להתחיל דווקא בעשיית הסוכה, וזו לשונו: 'מתחילים מיד במוצאי כיפור בעשיית הסוכה, לקיים מה שנאמר: 'ילכו מחיל אל חיל' ממצווה אל מצווה. ודבר זה נרמז במדרש על הפסוק 'וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה' (בראשית לג, טז-יז). 'והחכם עיניו בראשו' להכין פטיש וכלי עבודה מערב יום כיפור לשם כך. ואם קשה לו להתחיל לבנות סוכה, לפחות ילמוד את הלכותיה או יתכנן את בנייתה'. וכ"כ בספר עבוה"ק (אות רפה) רמז זה: וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה. וכן הובא במנהגי החתם סופר (ימים הנוראים אות לב. והוסיף שם: 'ואני בעניי הבינותי הרמז הזה כי בזמן שקולנו קול יעקב בתפלותינו ביוה"כ אין הידים שלנו ידי עשו כי פשטנו מעלינו הידים השעירות הן הן העבירות שבידינו ושלחנום אל ארץ גזירה שנגזרו ותמו ממנו, ע"כ עוד ביום ההוא בעבור יוה"כ ושב השטן לסטרא דילי' לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה יגין עלינו מצות סוכה דא מהימנותא עלאה').
אף שראיתי דכתב בספר נטעי גבריאל (הלכות יום כיפור סח, ה): 'נוהגין להתחיל במצות סוכה, או בעסק ד' מינים מיד במוצאי יו"כ', ובהערה ציין לגבי ארבע מינים 'פשוט דה"ה כו (והפנה לספר נהר-מצרים יו"כ אות כ), ע"פ הטעמים שראינו לעיל את הדבר כה פשוטים, שכן לפי הטעם (4) של שמא יצא דיננו לגלות יש להתחיל דווקא בעשיית סוכה ולא בארבע מינים במוצאי יוכ"פ. כמו כן, ע"פ הטעם (3) דיש להתעסק דווקא במצווה, בניית סוכה נחשבת כמצווה. אולם קניית ארבעה המינים אין בגדרה קיום מצווה בקניה (וכן ע"פ טעם 5). אולם ע"פ הטעם (2) דקשה לבחור ארבע מינים בלילה ודאי דבזמננו דקיים אור יכול לבחור. כמו כן, אם חש דכוחו במותניו ואין לו קושי לילך אחר הצום לחפש ארבע מינים שפיר דמי.
וחזיתי שכדברי הנטעי גבריאל דשרי בעיסוק בארבע מינים, משמע מהמטה אפרים (תרכד, טו) דאחר שכתב שהמדקדקים מתחילים בבניית הסוכה במוצאי יוכ"פ כדי לצאת ממצווה אל מצווה, הוסיף: 'ומי שקנה אתרוג קודם יוה"כ אז במוצאי יוה"כ יעיין בו אולי אירע בו איזה קלקול וגם זה הכשר מצוה' (עי' כף החיים תרכד ס"ק לה, דנקט דווקא סוכה, וציין ד'אם קשה עליו להתחיל בעשיית סוכה במוצאי יוה"כ מחמת התענית והתפילות או מפני שאינו מורגל לעסוק בעשיית סוכה בעצמו מאיזו סיבה לפחות ידבר מענייני סוכה עם בני ביתו', ולא הזכיר כלל את האפשרות של קנית ארבע מינים [או בדיקתם]).
לאור הטעמים שהבאנו נראה לי דלא לחינם רבים מהאחרונים (עיין קיצור שו"ע קלג, ל. כף החיים תרכד ס"ק לה. הלכות חג בחג ועוד רבים) נמשכו אחר דבריו של הרמ"א שבמוצאי יום כיפור יתחילו להתעסק דווקא בעשיית הסוכה, לצאת ממצוה אל מצוה, כדכתיב (תהלים פד, ח) ילכו מחיל אל חיל'", עכ"ל מח"ס שו"ת אבני דרך.
והג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ובעל שו"ת דברי פנחס, כתב לי: "שאלה טובה, אבל אולי הדבר פשוט כי העיסוק בבניית סוכה לוקח זמן ועיסוק ממש ואילו ד' מינים יכול להיות להיות דבר של רגע, למרות שישראל קדושים נוהגים להקפיד על ד' מינים נאים אבל במציאות אתה לוקח מהעץ וכשר, ואילו סוכה דורש עיסוק ובנייה שלוקח זמן, וזה פשוט".
והג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "שאלתו היפה חקרתי בס"ד לפני כמה שנים.
והנה אמרו חז"ל "כל השביעין חביבין" (ויק"ר כ"ט, י"א), ולכן נתרץ בעזרת החונן לאדם דעת בשבעה אופנים.
א. י"ל בס"ד שהנה בלילה לא מקיימים מצות ד' מינים, אלא מצות סוכה, ולכן "בליל" מוצאי יום כיפור מתאים יותר להתעסק במצות סוכה, שמצוותה גם "בלילה", מאשר להתעסק בארבעת המינים שמצוותם רק ביום.
ב. עוד י"ל שמצות סוכה כבר מתחייב מליל הראשון של סוכות, ואילו ארבעת המינים מתחייב רק בבוקר של יום הראשון של סוכות, ולכן קודם יתעסק במצות סוכה, שמצוותו קודם למצות ארבעת המינים. והבן.
ג. עוד י"ל בדרך צחות, כמו שבונים קודם בית, ואחר כך קונים חפצים להכניס לבית, כמו כן, קודם בונים סוכה, ואחר כך קונים ד' מינים להכניס לתוך הסוכה. והבן היטב בס"ד.
ד. עוד י"ל בס"ד שהנה בתפילת נעילה ביום כיפור אומרים: "יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה", וזה מרומז על מצות הסוכה, שאנו נמצאים תחת כנפי השכינה, כידוע. ולכן מיד אחרי שמסיימים תפילת יום כיפור, מתעסקים במצות הסוכה. ודו"ק.
ה. עוד י"ל בס"ד שהנה אחרי כזה יום אדיר ועצום של יום הכיפורים, צריך לעשות מיד "כלי" לקבל השפע הגדול מיום זה שלא ילך לאיבוד חלילה, ולכן מיד בונים סוכה, שזה מסמל לכלי גדול להחזיק השפע של הטהרה העצומה שהיה ביום הכיפורים, שישמר אצלו כל ההשפעות הנפלאות שקיבל ביום קדוש זה, וזה ישפיע עליו במשך כל השנה ללכת בדרך התורה והיראה.
ו. עוד י"ל שאם נגזר לו חלילה ביום הכיפורים גלות, מיד בונה הסוכה ויוצא בזה גזירת הגלות, וכמו שאומרים בתפילה כשנכנסין לסוכה: "ובזכות צאתי מביתי החוצה ודרך מצותיך ארוצה, יחשב לי זאת כאילו הרחקתי נדוד". ולכן עדיף שיתעסק מיד במוצאי יום כיפור במצות הסוכה לפטור עצמו מגלות. והבן.
ז. עוד י"ל בס"ד ע"פ מה שכתב בספר מטה אפרים (סימן תר"ג סעיף ה') וז"ל: "במקום שמצוי שם מוכרי אתרוגים, נוהגין אנשי מעשה להיות זריזין מקדימין לקנות להם אתרוגים יפים ומהודרים. וכן להכין להם לולבים והדסים לצורך מצות החג, וכל החג, וכל איש לפי הונו ועושרו יכבד ד' ממה שחננו. וזכות מחשבת המצוה היקרה הזאת שהוא מצרפה למעשה, תכריע אותו לכף זכות ביום הדין הקדוש לזכות לו החתימה. אם לא שיודע בברורו שאחר יום הכיפורים ימצא לקנות מינים יפים ומהודרים ביתר שאת, וכל ערום יעשה בדעת", עכ"ל.
ואם כן, הנה ארבעת המינים כבר קנה לפני יום הכיפורים שיכריע מצוה זו אותו לכף זכות ביום הכיפורים, ולכן במוצאי יום כיפור יתעסק בסוכה. ואם תאמר אם כן למה לא יתעסק גם במצות סוכה לפני יום כיפור, כד שיהיה לו עוד מצוה להכריע לכף זכות?
י"ל שהסוכה אי אפשר כל פעם לבנות הרבה ימים לפני סוכות, משום שאם בונה הסוכה במרפסת הבית, זה מפריע לו שמונע שיכנס הרבה אוויר לבית, ואם בונה הסוכה בחצר ביתו, פעמים רבות זה מפריע לעוברים ושבים, ולכן עדיף לבנותו במוצאי יום כיפור, ולא כל כך מוקדם. ודו"ק].
רשת ברזל מעל הסכך
ש: מותר לשים רשת ברזל מעל הסכך כדי להגן מזריקות אבנים?
ת: כן. פס"ת (פס"ת תרכו ח – מ"צ).
טיול בסוכות
ש: מותר לטייל בסוכות במקום שלא תהיה לו סוכה?
ת: כן. כי זה צורך. גריש"א דלא כאג"מ (גריש"א באשרי איש כו לה. שו"ת אגרות ג צג – מ"צ).
לימוד ליל הושענא רבה או שינה בסוכה
ש: מה עדיף, לימוד ליל הושע"ר או שינה בסוכה?
ת: שינה בסוכה שהיא מצוה ברורה של תורה לעומת לימוד ליל הושע"ר שהוא מנהג טוב של מאות השנים האחרונות (נשאל הגר"ח קניבסקי: אחד שנוהג להישאר בליל הושענא רבה וללמוד כל הלילה, אך בכדי שיהיה לו כח לעשות כן, ישן קצת ביום שלפני, ומפני שאינו יכול לישון בסוכתו בשעות היום מדין מצטער [רעש הילדים והמכוניות, חום, אור, וכדו'] ישן בביתו. האם יצא שכרו בהפסדו ואין לו לעשות? כמו כן, לאחר שלומד כל הלילה ומתפלל ותיקין, הוא חוזר לישון בביתו, מפאת אותן הסיבות הנ"ל. האם כדאי להורות לו שלא יישאר ער וילמד כל הלילה בהושענא רבה, או האם יש חילוק בין השינה שלפני הלימוד והשינה שאחרי? והשיב הגרח"ק: "אין ראוי לעשות כן". ברוך אשר נתן לרב אהרן יהושע פסין עמ' קמא-קמב – מ"צ).
סוכה במקום מסוכן
ש: אנו גרים בישוב בו הוראת כוחות הבטחון שאין לישון בסוכה מחשש פיגוע. שמעתי שמכיוון שהסוכה אינה ראויה לשינה, גם אינה ראויה לאכילה?
ת: כך כותב הרמ"א וכן ערוה"ש וחזו"א, אבל המ"ב אומר שיש אחרונים שחולקים ומתירים דיעבד, וכן בנידון שלנו מותר כיוון שאין ברירה (שו"ע או"ח תרמ ד. ערוה"ש שם ט. חזו"א קנ סק"ג. מ"ב שם כ. שעה"צ כה – מ"צ).
הפרעה בסוכה
ש: אני רוצה לאכול בסוכה אך זה מפריע לאחי שרוצה לישון. מי צודק?
ת: תלוי אם זו שעת אכילה או שעת שינה (רמ"א ח"מ קנה לט).
כילה בסוכה
ש: מותר לישון בסוכה תחת כילה, רשת נגד יתושים?
ת: אם אין לה גג טפח 8 ס"מ או אם אינה גבוהה עשרה טפחים 80 ס"מ. שו"ע או"ח תרכז ג.
דירת עראי
ש: אני במאחז בלתי-חוקי, דירתי דירת עראי, האם אני חייב בסוכה?
ת: הבל. דירת עראי הוגדרה על ידי חז"ל.
סוכה שעפה
ש: היה משיב רוח וסוכת שכן התעופפה לגובה, נפלה על רכבי וגרמה לי נזק. האם עליו לשלם?
ת: כן. אם זו הייתה רוח מצויה.
הזמנת אושפיזין
ש: האם כל לילה יש להזמין אושפיזין או רק ביום א'?
ת: מנהגים שונים. עיין הליכות שלמה פ"ט הערה צד. ולא לשכוח להזמין עניים.
סדר אושפיזין
ש: האם יוסף לפני משה ואהרן או אחריהם?
ת: מנהגים שונים. סידור אשכנז לפני, סידור ספרד אחרי, ולא לשכוח להזמין עניים.
[ובשו"ת תשובות והנהגות (א שעז), נשאל הגר"מ שטרנבוך: בענין האושפיזין בסוכות האם יש סמך למנהג אשכנזים להקדים יוסף לפני משה?
והשיב: "לפי נוסח אשכנז הסדר הוא: אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד, ולנוסח ספרד אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד, והנה ע"פ סוד לכאורה מנהג ספרד הוא עיקר שהרי האושפיזין הן כנגד מידות שסדרן הוא: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, ולפ"ז נמצא דמשה הרומז לנצח ויוסף מדת היסוד היינו כמנהג ספרד שמשה קודם ליוסף, ומנהג אשכנז צ"ב.
אמנם בדברי ישראל מידידי הגר"י וועלץ זצ"ל ראיתי שמביא שהגאון רבי יוסף זוננפלד זצ"ל נהג כמנהג אשכנז, ושכן מבואר בזוה"ק ח"א בהשמטות לדף רמ"א בסופו.
ונראה שמנהג אשכנז הוא לעורר זכותם וע"כ אזיל כפי סדר תולדותם, ומנהג ספרד לפי מידותיהם, ולכן מנהג אשכנז לפי הסדר שיוסף קודם, ולפי זה אין הכרח כמנהג ספרד שמיוסד ע"פ סוד, שגם למנהג אשכנז יש בזה יסוד ע"פ סוד וכמ"ש" – מ"צ].
שימוש בדופן סוכה
ש: מותר להשתמש בבד של דופן סוכה לשימוש חול כגון צל?
ת: כן. אך לא לשימוש של בזיון. משנה ברורה הלכות ציצית (שו"ע או"ח כא סק"ו – מ"צ).
נשיקת הסוכה
ש: האם בסוף החג כשנפרדים מן הסוכה יש לנשק אותה?
ת: זה מנהג טוב אך לא חייבים. תעז מ"ב ה.
[כתב ה'משנה ברורה' (תעז, ה) בשם השל"ה: "ראיתי מבני עליה שהיו מנשקין המצות והמרור וכן הסוכה בכניסתו וביציאתו וכן ארבעה מינים שבלולב והכל לחבוב המצוה ואשרי מי שעובד ד' בשמחה". וכן כתב 'חיי אדם' (כלל קל דיני הסדר בקצרה אות ז): ויש שנושקין אותה (המצה), כדי לחבב המצוה בעיניהם. כשבעל 'בית הלוי' היה יוצא מן הסוכה היה מנשק כותליה (סוכת הלויים עמ' רנד).
על הפסוק "וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך" (בראשית כט, יא), המפרשים מקשים איך יעקב נישק אישה זרה? ה'בני יששכר' מתרץ בפירושו על התורה 'אגרא דכלה': הכתוב משמיענו בזה לפי פשוטו גודל קדושת יעקב אבינו, שהיה ענין הזיווג אצלו בלי התבייש מבני אדם, כי כל כך היה דבוק בהשי"ת ועשות רצונו, עד ששם ענין הזה אצלו כציצית ותפילין, אשר לא יתבייש האדם לנשק החפץ של מצוה לפני כל, על כן נשק לרחל חפץ של מצוה לפני הרועים כי לא עלתה על לבו מגודל דביקותו שזה דבר מכוער בעיני הבריות המתנהגים בחומריות למלאות התאוה. על כן י"ל דמשום הכי בכה, שלא זכה עדיין לקיים המצוה" - מ"צ].
סוכה על ידי גוי
ש: האם מותר לבנות סוכה על יד גוי?
ת: סכך לא לכתחילה, ודפנות מותר, ועדיף שלא. פס"ת תרלה הערה 6.
קישוט בסוכה
ש: מותר לתלות בסוכה קישוט של מפלגה שאני גוזר שמה?
ת: כן. זה ניתן במתנה ללא תנאי ולא על מנת לעשות פרסום.
תינוק וסוכה
ש: אם צריך לקום לטפל בתינוק בלילה ולאשתי אין כוח, אני פטור מסוכה?
ת: כן. חזו"ע דין השינה בסוכה ד. הערה ז.
כלב בסוכה
ש: מותר להכניס כלב לסוכה?
ת: כן. ויש אוסרים (מקראי קודש לרב משה הררי 627).
שמחת בית השואבה
ש: מה המקור לשמחת בית השואבה?
ת: כלומר זכר לשמחת בית השואבה. תרסא מ"ב ב. לוח א"י להגרימ"ט (בסידור אזור אליהו עמ' תז הסדר שעשה הגר"א. וסיפר הג"ר יצחק טוביה ווייס, גאב"ד של העדה החרדית בירושלים: במסכת סוכה בפרק החליל מבואר שהיו עושים עסק גדול מאוד מניסוך המים, וקבעו שמחה גדולה עם הניסוך - "שמחת בית השואבה", ולכאורה מה מקום הוא לשמחה גדולה כל כך דוקא במצווה זו? וביאר בשם מו"ר הג"ר משה שניידער - ראש ישיבת תורת אמת בלונדון - שטעם הדבר הוא, מפני שכל דבר שנחלקו עליו הצדוקים, היו חכמים עושין בזה עסק גדול בכדי להוציא מלבן, וכדתנן במנחות (סה, ב) שקצירת העומר היתה נעשית בעסק גדול בכדי להוציא מלבן של צדוקים שפירשו 'ממחרת השבת' על שבת בראשית ולא על פסח, ולכן כיון שלא היו הצדוקין מודים בניסוך המים, וכדתנן (סוכה מח, ב) שפעם אחת ניסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן, לפיכך בכדי להוציא מלבן תיקנו לעשות עסק גדול במצוה זו, ושמחה יתירה, היא 'שמחת בית השואבה'. והפטיר הג"ר ווייס ואמר: מעולם לא מצאתי פשט כל כך טוב בעניין זה כמו הביאור הפשוט הזה, והוא 'תורת אמת'. ועיין ירושלמי סוכה פ"ד ה"ו ופסקי הרי"ד סוכה מח, ב. ספר רבינו הגדול אמרו עמ' קטז).
צביעת סכך
ש: מותר לצבוע סכך לנצח?
ת: מותר.
שינת חתן בסוכה
ש: האם חתן בשנה הראשונה רשאי לישון עם אשתו מחוץ לסוכה?
ת: אם היא מצטערת להיות לבד (חופת חתנים לג"ר פנירי ח"ב עמ' תנה. גרשז"א בקובץ בנתיבות ההלכה תשרי תש"ע 41. ועיין פסקי תשובות תרמ אות ט).
טיול או לימוד תורה בסוכה
ש: הורי רוצים שאצטרף אליהם לטיול אבל אני רוצה לשבת בסוכה וללמוד תורה. מה לעשות?
ת: בוודאי ללמוד תורה. חז"ל אומרים שבשביל זה נתנו המועדים (ירושלמי שבת טו ג. ב"י או"ח רפח א). לכן להישאר ללמוד ולפייס אותם.
אשפיזות בסוכה
ש: מדוע נעדרו מרשימת האושפיזין נשים?
ת: האיש והאישה הן נשמה אחת (וכן אמר האדמו"ר השר שלום מבעלזא: "ידוע דכשהאבות באים לסוכה, אז ממילא באות האימהות גם כן". מדבר קדש עמ' קמב. מובא בספר האושפיזין עמ' מז הערה יד).
נרות בסוכה
ש: האם מדליקים את הנרות בסוכה?
ת: כן. בתנאי שאין חשש של שריפה. וכבר היו דברים מעולם ח"ו. ואז יש להדליק בחדר הסמוך כך שהנרות ייראו מהסוכה (שו"ע או"ח תרלט א. מ"ב ס"ק ח-ט).
שהחיינו על הנרות בסוכות
ש: האם נשים מברכות שהחיינו על הנרות בסוכות?
ת: יש מברכות ויש שיוצאות ידי חובה בשהחיינו על הקידוש וזה יותר טוב. ואם עושה קידוש לעצמה, ודאי לא תברך על הנרות (שאילת יעב"ץ קז. ערוה"ש או"ח רסג יב).
קידוש לפני לילה
ש: האם אפשר לקדש לפני הלילה בליל סוכות?
ת: לא. יש לחכות לצאת הכוכבים (רמ"א או"ח תרלט ג).
כמות לחם בסוכה
ש: כמה לחם יש לאכול בלילה הראשון בסוכה?
ת: כביצה 56 סמ"ק, שתי קופסאות גפרורים. ואם אכל כזית 28 סמ"ק יצא. את הכזית יש לאכול תוך כדי אכילת פרס (שו"ע או"ח תרלט ז. מ"ב ס"ק כב).
הזמנת עניים לסוכה
ש: שמעתי שמי שלא מזמין עניים לסעודות בסוכה ייענש. מה לעשות אם איני מוצא עניים?
ת: להפריש שבע סכומים לצדקה ולומר: אני נותן לצדקה לחלק אברהם אושפיזא קדישא וכן הלאה (פלא יועץ ערך סוכה).
פרידה מהסוכה
ש: היש מנהג להיפרד מן הסוכה?
ת: כן. לפני הדלקת נרות של שמיני עצרת אוכלים ושותים דבר מה, מנשקים את הסוכה ואומרים: יהי רצון שנזכה לישב בסוכת עורו של לויתן (רמ"א או"ח תרסז א. והאדר"ת - הג"ר אליהו דוד רבינוביץ תאומים – רבה של ירושלים וחותנו של מרן הרב קוק, היה אומר: יהי רצון שנזכה גם לשנה הבאה עלינו לטובה לקיים מצות סוכה וארבעה מינים, שמחת החג ואביזרייהו כהלכתם, ולקיים כל המצוות מעתה ועד השנה הבאה עלינו לטובה ועל כל ישראל לטובה, אמן. תפילת דוד עמ' קי ונפש דוד עמ' קצז, ריא).