שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ע"י הרב מרדכי ציון

חליצה לאלמנה זקנה שאינה רוצה להתחתן שנית

ש: אישה זקנה שהתאלמנה, לא היו לה ילדים ואינה רוצה להתחתן שנית, האם אע"פ כן צריכה חליצה מגיסה, או שמא רק אם תרצה להתחתן יחלוץ לה? כלומר, האם חליצה היא "מתיר" או מצווה בפני עצמה?

ת: אינה חייבת וזו חומרה.

[הגר"א נבנצל כתב לי: "חליצה היא מצווה".

הגר"ח קנייבסקי כתב לי: "מצווה דאורייתא". כן מצאתי שהשיב הגר"ח קנייבסקי שהיא צריכה חליצה אף אם אינה רוצה להתחתן שנית (בזאת יבא אהרן עמ' תמט).

הג"ר יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, כתב לי: "תלוי אם המצווה היא בעצם החליצה. מסתבר שיש מצווה בכך".

הגרז"נ גולדברג כתב לי: "דעת החת"ס (אע"ה סי' פה) שאין חייב לחלוץ. רק על פי קבלה יש בזה תועלת למת והרי זה כנר יארצייט. וצ"ע שבכמה מקומות בגמרא מצינו מצות חליצה ושלא לבטל המצווה וצ"ע".

הג"ר יוסף ליברמן, מח"ס שו"ת משנת יוסף, כתב לי: "מבואר בשו"ת חתם סופר (אה"ע ח"ב סי' פה) שחליצה היא "מתיר", ואם שניהם - היבם והיבמה - לא רוצים, מחמת הטרחה או הבושה, אין לחייבם. אבל ע"פ הזוהר הקדוש פרשת חוקת זה לטובת נשמת המת ומועיל לו יותר מהדלקת נר שמן זית, שעל ידי זה תנוח נשמתו ותתוקן. לכן טוב שיחלוץ אפילו לזקנה שאין בדעתה להנשא [ועי' בספר סידורו של שבת מבעל באר מים חיים, שאביו נסע למדינת הים בסכנת דרכים לקיים מצוות חליצה בחינם ותמורת זה קיבל במתנה את בנו הגה"צ].

הג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכונת גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "חליצה דינה כגט לאשת איש. אז כמו שאשת איש יכולה להישאר בלא גט ולא להינשא, כך גם לעניין חליצה. אמנם הובא בפוסקים שיש להעדיף ולעשות הכל שאשה תחלוץ או תתגרש כדי שלא תצא תקלה ח"ו".

הג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "חליצה מצווה קיומית ועושים אותו בכל ענין, עיין חינוך ועו"פ. גם לפי המקובלים ענין גדול לנשמת הנפטר".

הג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "עיין תשובת חת"ס שעל פי הקבלה יש ענין גדול לטובת הנפטר לחלוץ".

מובא בשו"ת ציץ אליעזר (כא', ה') ממה שכתב בשו"ת חת"ס (אה"ע סי' פה) שלפי הפוסקים אין מצווה בפני מצווה (טור וב"י אה"ע סיק קסה). אלא עוד כתב החת"ס (או"ח א, קמה) ע"פ הזוהר: "כיון שנמצא בספרים והובא בבית שמואל (אה"ע קסה סק"ט) שהחליצה היא תיקון לנשמת המת". לכן, אין חיוב אבל יש חסד לנפטר. כתב המג"א בשם כה"ג (שם סק"כ) שאין לכוף לנהוג כזוהר וכן כתוב בערוך השולחן (שם סעי' יח) - מ"צ].