שיעורי הרב שלמה אבינר

שופר באלול

ש: האם אשכנזים חייבים לעמוד?

ת: לא. אך כך נהגו. פסקי תשובות (תקפא ג).

ש: האם מתפלל יחיד צריך לתקוע?

ת: לא תקנו. שם.

ש: ציבור שלא היה לו שופר בבוקר, יכול להשלים?

ת: במנחה ולא בערבית. גם כדי ללמוד, אין תוקעים בלילה. שם.

ש: מה דין מי ששומע שופר באמצע שמונה עשרה ואין לו אפשרות אחרת?

ת: יש מתירים לשתוק ולהקשיב.

ש: מה דין ספרדים שקמים מוקדם ותוקעים בסליחות וזה מפריע לשכנים?

ת: אין עושים מצוה על ידי עבירה של הפרעה לאחרים, לכן יש לתקוע בשקט.

ש: מה המקור לכך שיש לעמוד בזמן תקיעות אלו?

ת: אין אך כך נהגו (פסקי תשובות שם).

זמן סליחות

ש: מתי לומר סליחות?

ת: באשמורת האחרונה של הלילה שהן שלש שעות אחרונות, ויש נוהגים אחרי חצות. פסקי תשובות (תקפא ב).

ש: האם מותר גם אחרי עלות השחר?

ת: כן. מי שאין לו כח, רשאי. שם.

ש: האם אפשר לפני חצות, מחמת עייפות?

ת: ספרדים אינם אומרים, ואם אין מנין אחר, ידלג על י"ג מידות. אשכנזים, יש מקילים בלית ברירה, בשעתיים שלפני חצות. שם (שו"ת יחוה דעת א מד. שו"ת אגרות משה או"ח ב קה).

ש: ספרדים שהקימה מוקדם לסליחות גורמת שלא יעשו את עבודתם כראוי, וכן תלמידי ישיבה, מה לעשות?

ת: יצמצמו את ימי הסליחות לשני וחמישי או יאמרו לפני מנחה. שו"ת יחוה דעת ט מו.

ש: האם מותר לומר סליחות ביחידות?

ת: כן. אך אין אומרים י"ג מידות (והרוב מתירים בטעמים). וכן כל הבקשות בארמית. שו"ע או"ח תקסה א. מ"ב תקפא ד. ועולי מרוקו כן אומרים אותן בקשות.

ש: מה הדין אם באמצע יצאו אנשים ואין מנין?

ת: אם נשארו ששה, ימשיכו ויאמרו קדיש בסוף. מ"ב תקפא ד. אבל בלי י"ג מידות. אך בקשות בארמית אפשר כמו קדיש.

ש: מה דין יחיד שמגיע לי"ג מידות אחרי שהציבור גמר לאומרם?

ת: לא יאמר.

ש: האם אשכנזי יכול להצטרף לסליחות של הספרדים כדי לטעום טעם החויה?

ת: כל אחד צריך להתפלל כנוסח אבותיו. אם אין מנין כזה, יתפלל איפה שיש, אבל כנוסח שלו. ועבודת ד' היא לא לשם חויה אלא לשם הויה.

סליחות וברכות התורה

ש: האם לומר ברכות התורה לפני סליחות?

ת: כן. כי אומרים פסוקים, ואף על פי שהם נאמרים דרך תפילה. שו"ע או"ח מו ט מ"ב כז.

תיקון חצות או סליחות

ש: שמעתי שמי שאין לו זמן, עדיף תיקון חצות על פי סליחות?

ת: זה במי שנוהג תיקון חצות בקביעות, אבל שניהם באים מכח מנהג, ותיקון חצות כל העם לא קיבל, וסליחות כן קיבל, לכן סליחות קודמת. [והגר"ח קניבסקי מובא בדעת נוטה ט עונה: כרצונו – רשם מ"צ.]

סליחות דרך הרדיו

ש: האם יוצאים ידי חובה על ידי שמיעת סליחות דרך רדיו או אן לויין?

ת: לא. כי אין שומעים קול אדם אלא קול מכשיר וכן אין כאן מנין (שו"ת מנחת שלמה א ט. שו"ת אגרות משה או"ח ד צא).

ש: אפשר לענות אמן?

ת: כן, אם זה שידור ישיר, כי אנו יודעים שבאותו רגע נאמרו אותם דברי קדושה. וכן בבית כנסת באלכסנדריה ענו אמן על פי סימון הגבאי. סוף סוכה (נב א).

מכניסי רחמים

ש: כיצד בסליחות אנו מתפללים למלאכים "מכניסי רחמים"? האין זו עבודה זרה?

ת: הכוונה שאנו מתפללים לד' שיצוה למלאך. כמתפלל שהארץ תתן פריה.

סליחות לבנות

ש: אני מארגן תפילת סליחות לבנות בבית הספר. מה אפשר לומר?

ת: הכל מלבד קדיש, י"ג מידות ופסקאות בארמית.

סליחות בתימן

ש: האם סליחות במנין מתחילת אלול הן חובה לתימנים כדין או מנהג ראוי?

ת: מנהג ותקנה קדומה שהתקבלה בכל יהדות תימן.

בגדי שבת לסליחות במוצאי שבת לאשכנזים

ש: האם צריך ללבוש בגדי שבת בהתחלת סליחות במוצאי שבת?

ת: לא. אפשר בגדי חול. [והגרש"ז אוירבך לבש בגדי חול כשהלך לומר סליחות ראשונות של "מוצאי מנוחה" ואמר שאין שייכות בין סליחות אלו לשבת, אלא שייכים הם לימות החול. מגד גבעות עולם עמ' צז – רשם מ"צ.]

התרת נדרים

ש: האם אפשר למנות שליח להתיר לי נדרים?

ת: לא. רק האשה יכולה למנות בעלה.

ש: האם אשה חייבת בהתרת נדרים?

ת: על פי רוב לא נהגו אלא סומכות על כל נדרי. באחד בימי סליחות הגיע להג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי, אברך ובידו מאמר ארוך שגם נשים חייבות בהתרת נדרים בערב ר"ה.  הג"ר וואזנר הקשיב לו בסבלנות, ולסיום אמר: "מעולם לא שמעתי שנשים מתירות נדרים ער"ה, כנראה שבאמת לא צריך" (רב רבנן עמ' תד).

ש: מי ראוי להתיר נדרים?

ת: בעל תורה שמבין מה זו התרת נדרים, פתח וחרטה.

ש: האם יכול להיות קרוב משפחה בין המתירים?

ת: כן.

ש: האם אפשר לעשות התרת נדרים בלילה?

ת: כן.

ש: האם זה מתיר נדר ממש?

ת: לא. על זה צריך התרה ביחידות בפני שלשה תלמידי חכמים. אלא זה מועיל רק לגבי נדר שנשכח.

ש: האם מסירת מודעה מועילה לנדר ממש?

ת: לא. רק מועיל שמה שיקבל אדם על עצמו ושכח לומר בלי נדר, יהיה בלי נדר. וכן כל מנהג טוב שנהג אדם בו שלוש פעמים (עיין שו"ע יו"ד ס' רכח. ס' כל נדרי על הל' נדרים).

טבילה ערב ראש השנה

ש: האם חייבים לטבול ערב ראש השנה?

ת: כן, נהגו. שו"ע או"ח תקפא ד הגה.

ש: מתי זמן טבילה?

ת: אחרי הצהרים. מ"ב כו. ויש מתירים מהבוקר. עמק הלכה ב כה. וכן יש לנהוג אם צפוף מאוד במקוה אחה"צ.

ש: האם נשים טובלות?

ת: נשים נשואות שהן טהורות כן. חזון עובדיה (ימים נוראים נט).

ש: רווקות?

ת: לא. שם (באר היטב או"ח שג א. יו"ד קפג ו. ע' שו"ת הריב"ש תכב).

ש: מה יעשה אדם שאינו יכול לטבול?

ת: ישפוך תשעה קבין שהם 12.5 ליטר. מ"ב תקפא כו. או מקלחת עם זרם חזק רצוף כ-3 דקות (שו"ת מנחת יצחק ד כא. ט לד. חזון עובדיה ימים נוראים נז-סא. ילקוט יוסף מועדים פב. ועי' שו"ת דברי יציב או"ח יג. שו"ת שבט הלוי ח כד. שו"ת רבבות אפרים א ס. פסקי תשובות שכו הערה 14. ועיין מה שאמר הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א שמקלחת לא מהני לט' קבין דהוי כג' כלים וצריך קב בפעם אחת. מעשה איש ז לב. וכן הגרי"ש אלישיב אמר שמקלחת לא נחשב לט' קבין, כיון שאינו נותן המים על ידי כלי. וישמע משה ב כט. וכן כתב הג"ר מנשה קליין שאין היתר לט' קבין ע"י מקלחת משום שצריך כח גברא ואין להקל בדבר כדי שלא יתרגל בזה.  והוסיף שדיבר עם הג"ר לוי יצחק גרינולד, אב"ד ור"מ דישיבת ערוגת הבושם ובעל שו"ת מגדלות מרחקים, והסכים עימו להלכה. שו"ת משנה הלכות יח סו).

נישואים באלול

ש: מותר להתחתן בחודש אלול?

ת: מטה אפרים החמיר בעשרת ימי תשובה. וכן קצשו"ע קל ד. אבל מן הדין מותר. שו"ת יחוה דעת א מח. אבל באלול אין כלל מנהג לאסור. שו"ת יחוה דעת שם.

מלך בשדה

ש: מה המקור והפירוש לביטוי שד' הוא מלך בשדה בחודש אלול?

ת: מהמגיד ממזריטש, - שכל מי שרוצה יכול לגשת אליו.

אשכנזים בחודש אלול

ש: למה רק הספרדים משכימים קום בחודש אלול לסליחות ולא אשכנזים?

ת: גם הם צריכים להשכים קום, אמנם לא לסליחות אלא לעבודת ד', לתורה ולתפילה (כתוב בשו"ע או"ח תקפא, א: "נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים, מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים". והוסיף הרמ"א שמנהג בני אשכנז אינו כן. הג"ר שמואל הלוי וואזנר, בעל שו"ת שבט הלוי, היה אומר, שאין כוונת דברי הרמ"א אלא לענין אמירת הסליחות – שלא נהגו בני אשכנז לאומרם מתחילת חודש אלול, אבל בענין ההשכמה לא פליגי, ואף הרמ"א מודה שמי שאינו אומר סליחות ישכים קום לעבודת הבורא – לתורה ולתפילה... גליון באר הפרשה לרב אברהם אלימלך בידרמן – פרשת ראה תשע"ה עמ' יב הערה 12. והג"ר שמואל הלוי וואזנר גם אמר פעם: "ליבי אומר לי, שהטעם שתיקנו אצל בני אשכנז לומר סליחות ימים ספורים לפני ר"ה, ולא הקדימו לאמרן מר"ח אלול כמנהג הספרדים, הוא מהאי טעמא, שלא יתרגלו באמירתן ואז תהיה אמירת הסליחות כמצות אנשים מלומדה". ספר רחמי הרב עמ' רטו – מ"צ).

פיוטים גלותיים

ש: יש בסליחות פיוטים רבים שמדברים על זמן הגלות. האם לאומרם?

ת: כן. חצי האומה עדיין בגלות.

סליחות עם מוזיקה

ש: אני אבל. מותר לי ללכת לסליחות עם מוזיקה אליהן אני מאוד מתחבר?

ת: גם מי שלא אבל, אין היתר. סליחות אינן מופע מוזיקלי, אלא חרדת קודש, "ואפילו הדגים שבים רועדים בחודש אלול", אמרו בעלי המוסר.

סליחות בטלוויזיה

ש: האם יוצאים ידי חובת סליחות על ידי טלוויזיה?

ת: אם זה לא בשידור ישיר, ודאי לא. אם זה שידור ישיר, יש מקום להקל, בשעת הדחק, עיין תוס' סוכה נא ב, כגון חולה שאינו יכול להגיע לבית הכנסת (עיין הראשון לציון הג"ר יצחק יוסף בעלון 'בית מרן' גליון 85 – מ"צ). אבל ממילא, אסור להחזיק טלוויזיה.

חתונה באלול

ש: זה נכון שאין להתחתן בחודש אלול?

ת: מותר. השדי חמד מעיד על עצמו שהתחתן בחודש אלול. וכן כתוב בדרכי תשובה שזקנו הרה"ק הבני יששכר היה עורך שמחת נישואין בחודש הרחמים והסליחות אפילו בסוף החודש, שאף שבחדשים אחרים היה נמנע מזה, כי אמר שחודש אלול כולו התעוררות רחמים ורצון, ולא שליט ביה מידת הדין כלל. וכן בשו"ת יחוה דעת (שד"ח מערכת חתן וכלה אות כג. דרכ"ת קעח ס"ק יח. שו"ת יחוה דעת א מח – מ"צ).