ארץ ישראל (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
מצות ישוב הארץ בחו"ל
ש: לעת עתה, אני גר בחוץ לארץ. האם תיחשב לי מצוות ישוב הארץ אם אקנה נחלה בארץ?
ת: אכן, מצוות ארץ ישראל מתחלקת לשלושה חלקים לפי הרמב"ן: א. ישיבת הארץ, לשבת בה. ב. יישוב הארץ, ליישב אותה. ג. ירושת הארץ, שתהיה בבעלותנו (פרוש לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד לנוספות). מי שקונה נחלה בארץ מקיים מצוות יישוב הארץ - לקנות נחלה בארץ הוא דבר גדול, "אף אם ישב בחו"ל נחשב קצת ישיבה בארץ ישראל" כדברי האבני נזר (חיו"ד תנה). אך מצווה זו היא לפי יכולת האדם, שהרי כאשר בקרוב יעלה לארץ, יצטרך להתפרנס, לכן עליו לשקול היטב, מהי הדרך הטובה ביותר בה יוכל להתפרנס בעזרת כספו.
ערים שמסר שלמה
ש: שלמה המלך מסר עשרים עיר למלך צור תמורת עזרתו בבניית בית המקדש. האם ניתן ללמוד שמותר למסור חלקי ארץ ישראל לצרכי המדינה במשא ובמתן?
ת: הוא מסר רק את התוצרת. ר"י אברבנאל.
ארץ ישראל השלמה לרבנו הרב צבי יהודה
ש: מה שרבנו הרב צבי יהודה היה תקיף על ארץ ישראל השלמה, זה בגלל שארץ ישראל היא יסוד גדול, או בגלל ההשקפה הכוללת שעל כל דבר לא צריך לוותר: גם ארץ ישראל, גם עם ישראל וכו'?
ת: העיתונים שייכו את רבנו הרב צבי יהודה לגוש אמונים. כשאמרתי כן, אחד אמר לי: אבל גוש אמונים היה שייך לו. נכון, אבל הוא לא היה שייך לגוש אמונים. האישיות של רבנו הרב צבי יהודה במילה אחת - תורה. תורה, תורה, תורה. הוא למד תורה יומם ולילה. הוא לימד תורה יומם ולילה. הוא עזר להקים את הישיבה המרכזית, ומזה נולדו עוד ישיבות להפיץ תורה. הוא הוציא לאור את הכתבים של מרן הרב קוק. כל חייו – תורה. התורה מצווה אותנו להתיישב בכל מלוא רוחב הארץ. כמו שהתורה מצווה אותנו - לשמור את כל דיני השבת, כל דיני הכשרות, כל אשר דיבר אלוקים נעשה ונשמע - כך גם בנוגע לדיני יישוב ארץ ישראל. צריך להתיישב בכל מלוא רוחב הארץ. רבנו היה מביא את זה בשם התורה (רמב"ן, הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצוה ד'). התורה מפרטת לנו את גבולות הארץ כדי שלא נניח ממנה מקום. זו לא נקודה לחוד, זו הנקודה של התורה. אפשר לומר נקודה חשובה, ודאי חשובה, שהרי מצות ישוב ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות התורה, אבל היא לא פוטרת את כל התורה כולה. היא לא נקודה יחידנית, אלא היא חלק מכל התורה.
אילת
ש: האם אילת היא א"י?
ת: כן. א. גבולות כיבוש. ב. גבולות הבטחה. ג. נכבשה במלחמת השחרור (שו"ת ציץ אליעזר ג כג. שו"ת שאילת שלמה ד רמג).
הגר"א ועלייה לארץ
ש: איך הגר"א שהוא כל כך גדול אמר לעלות לארץ ורבים לא עלו?
ת: התשובה בספר קול התור של תלמידיו עצמו: כעין חטא המרגלים. אכן גם משה רבנו היה גדול ולא שמעו לו, כי פחדו. גם עתה יש שפחדו, או שדאגו לכבודם או לממונם ועוד סיבות (כתב הג"ר משה שטרנבוך: "יש דברים בספר [קול התור] שהם באמת יצאו מפיו הקדוש של הגר"א, והכניסו עוד רעיונות כדי להפוך הגר"א ל'לאומי'". שו"ת תשובות והנהגות ד שכח. אמנם במהדורת תשנ"ד הובאו בספר הקדמות מרבני ירושלים התומכות באותנטיות החיבור. רבנו הרב צבי יהודה החשיב מאוד את הספר, ובספר "עולם נסתר בממדי הזמן: תורת הגאולה של הגר"א מווילנה: מקורותיה והשפעתה לדורות", ד"ר רפאל שוח"ט דן באריכות בס' קול התור [295-262] ומסיק שהוא מכיל יסודות מקוריים מחשיבת הגאולה של הגר"א, אשר נמצאים כבר בספרי הקבלה של הגר"א ברמזים בלבד, ובספר קול התור הם מורחבים. לכן כל היסודות הם מהגר"א עצמו, אלא שתלמידיו הרחיבו אותם – מ"צ).
מצוות עלייה לארץ
ש: האם יש מצווה לעלות לארץ? איך זה שרבנים חרדים גדולים אומרים שלא?
ת: ודאי מצווה גדולה. רבנים חרדים רבים אומרים שכן. למשל, החזון איש (עיין אגרות חזו"א אגרת קעה. הגרי"ש אלישיב. הליכות והנהגות – בין המצרים' עמ' 6. הגר"ח קניבסקי. קובץ תורני הלכתי אליבא דהלכתא במדור שיח הלכה. ועוד – מ"צ).
סיבוב שערים
ש: כאשר סיבוב שערי הר הבית מאושר ע"י המשטרה אך יש מספר אנשים שמפריעים ועושים בעיות וכו', האם מותר לאדם להשתתף בזה כאשר הוא אינו עושה בעיות?
ת: תלוי אם זו תופעה שם או אירוע חריג.
הצומות של רבי זירא
ש: אם אכילת לב גורמת שכחה (ש"ך יו"ד עב סק"ב. באר היטב סק"א) ועוד דברים נוספים גורמים לשכחה, מדוע רבי זירא צם מאה צומות לפני עלייתו לארץ כדי לשכוח מה שלמד בבבל (בבא מציעא פה א) במקום לאכול לב?
ת: הוא צם כדי לשכוח באופן סלקטיבי.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "שלא ישכח גם מה שאסור לשכוח, כגון התנ"ך והמשנה".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גראס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אם היה אוכל דברים שמשכחים היה שוכח עוד דברים שנחוץ לדעת. ע"כ צם שישכח רק הבבלי".
והג"ר מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "אולי כדי שישכח רק את מה שלמד בבבל ולא במילי דעלמא. כי אכילת לב וכו' גורמים לשכחה לא רק בד"ת אלא גם במילי דעלמא" - מ"צ].
עלייה לארץ
ש: מה יעשה יהודי בחו"ל שכרגע אינו יכול לעלות לארץ?
ת: איני יודע למה אינו יכול. אך לו יהי כן: הסכמה חזקה לעלות, געגועים, ולא להשקיע שם. ריעב"ץ הקדמה לסידור ("ולזה צריך כל אדם מישראל לעשות הסכמה קבועה בלבו לעלות ולדור בארץ ישראל... ולהשתוקק להיות זוכה להתפלל לפני היכל ד' שאף על פי שחרב לא זזה שכינה ממנו... על כן, שמעוני, אחי ורעי! זכרו את ירושלים! התקוששו וקושו המזכירים את ד'! ואל תחשבו להשקיע בחוץ לארץ, חס ושלום. זאת היתה חטאת אבותינו שגרמו בכיה לדורות, כי מאסו בארץ חמדה". הקדמת סידור בית יעקב – מ"צ).
משאל עם
ש: האם לעשות משאל עם על יהודה ושומרון?
ת: הארץ הזאת אינה רכוש פרטי שלנו אלא שייכת לעם ישראל הנצחי לכל דורותיו, שהיו ושיהיו. לעם יש סמכות להחליט בתוך המסגרת של ההלכה, אבל אין לו סמכות להחליט על מה שריבונו של עולם כבר החליט לנצח, כגון שבת או נאמנות בין איש לאשתו (להלכות צבור עמ' נג, צט, קיא, קלט – מ"צ).
מסוכן בארץ
ש: האם עקב שחרור מחבלים רבים וכתוצאה מכך עלייה בסכנה הביטחונית בארץ, יש לעזוב משום ונשמרתם לנפשותיכם?
ת: הבל. נכון שמחצית המחבלים המשוחררים שוב מעורבים בפיגועים, אבל בכל זאת יש להישאר. א. א"י היא מצווה של מסירות נפש. ב. חו"ל הרבה יותר מסוכן. בארץ נהרגים כל שנה 8 מתוך 100,000 תושבים. בצרפת 15. בארה"ב 25. ארגון הבריאות העולמי. WHO. World Health Organization.
חרדים ולאומיים
ש: כיצד לדעת מי אומר אמת, החרדים שמתנגדים לשיבת ציון או המזרחי שהוא בעד?
ת: זו הייתה מחלוקת אז, עתה הכל ברור מי צדק: הגלות נחרבה פיזית ורוחנית ועדיין נחרבת, ובארצנו הכל הולך ונבנה (הג"ר צבי שכטר בספרו נפש הרב עמ' פז מביא שהגרי"ד סולוביצ'יק דרש ברבים נגד קבלת תשלומי דמי הפיצויים מגרמניה, משני טעמים: הא', שלא יחושו בזה תחושת כפרה, כאילו יצאו ידי חובה. והב', דמדינא לגרמנים יש דין עמלק, ואסור לנו ליקח מהם שום דבר. אבל אחר כך אמר שהוא לא צדק. בגמרא ביומא ט ב לומדים שלפעמים ד' פוסק: שנויה שם מחלוקת בין ר"י ור"ל מי עדיף – עם ישראל בבית ראשון או עם ישראל בבית שני? ר"י אומר - הראשונים. ר"ל אומר - האחרונים. הגמרא אומרת ש"בירה תוכיח". כלומר, בית המקדש [רש"י], שהבירה חזרה לראשונים ולא לאחרונים. לפעמים ההיסטוריה מוכיחה. לפני קום המדינה האגודה התנגדה להקמת המדינה והמזרחי היה בעד, הג"ר סולוביצ'יק אמר שד' פסק שהמזרחי צדקו. כמו כן, אמר שד' פסק שדעתו שלא לקבל פיצויים מהגרמנים לא הייתה מוצדקת, כי אחרת לא הייתה יכולת לבנות את המדינה – מ"צ).
התיישבות ביש"ע
ש: האם יכול להיות שד' מרמז לנו על ידי אירועי הטרור האחרונים שאנו לא אמורים לגור ביהודה ושומרון?
ת: איננו זקוקים לרמזים, שהרי כתוב בפירוש שמצווה לגור בכל מלוא רוחב הארץ, אבל זו מצווה של מסירות נפש (רמב"ן, הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצווה ד'. עיין מנחת חינוך תכה, תרד. שו"ת משפט כוהן קמג. אגרות הראיה ג תתקמד – מ"צ).
שיטת המשך חכמה על ארץ ישראל
ש: בספר משך חכמה כתוב שאין לארץ ישראל קדושה עצמית. האם אין זה סותר את הציונות הדתית?
ת: ודאי לא. ברור שאין לארץ ישראל קדושה עצמית. לשום דבר אין קדושה עצמית. כל קדושה נובעת מהקדוש ברוך הוא. אין עוד מלבדו.
"אני בא מארץ ישראל"
ש: ע"פ מה שאמר רבנו הרב צבי יהודה בשם האדמו"ר מאוסטרובצה: כל יהודי חייב לומר: "אני בא מארץ ישראל", ומקורו במדרש דברים רבה (ב, ה), שמשה רבנו לא נקבר בארץ כי לא הודה בארצו כשבנות יתרו אמרו (שמות ב, יט): "איש מצרי הצילנו מיד הרועים", והוא שומע ושותק, ואילו יוסף נקבר בארץ כי הודה בארצו, כשאשת פוטיפר אמרה: "ראו, הביא לנו איש עברי" ולא כפר אלא אמר (בראשית מ, טו) "כי גנב גנבתי מארץ העברים" (שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל עמ' 230), א"כ איך אברהם אבינו אמר: "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך... ד' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי וכו'"?
ת: אסור להגיד שהמהות שלך מארץ אחרת, כמו במשה רבנו שהוא מצרי, אבל מותר לומר שעליתי ממקום אחר.
[אמנם שמעתי שפעם שאלו את הרב יהושע צוקרמן – ר"מ בישיבת הר המור ועטרת ירושלים – מאיפה אתה? אמר: מהארץ. אמר: אבל אני שומע מבטא. אמר: אבל מאיפה באת? אמר: מהארץ... – מ"צ].
השם ירושלים
ש: למה ירושלים אינה נקראת שלם-ירו, שהרי מלכיצדק מלך שלם קדם לאברהם אבינו שקרא לה על שם יראה (ע' בראשית רבה כו י)?
ת: כי יראת השם היא היסוד העליון.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "איני יודע".
והג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "י"ל בס"ד בדרך דרוש כי אי אפשר להגיע לשלימות בלי יראה, ולכן קודם כל צריך להיות 'ירא' ואחר כך נהיה 'שלם', ולכן נקרא 'ירו-שלים'. ודו"ק. ונפלא בס"ד".
וכדומה, תירץ הברך משה, הרבי מסטמאר השני, שקודם צריך יראת ד' בירושלים, שנאמר "ראשית חכמה יראת ד'" (תהלים קיא י. ברך משה בלק עמ' ריח) - מ"צ].
ארץ נקיה
ש: זה נכון שיש הלכה שאם מלכלכים את ארץ ישראל, התפילות לא מתקבלות 40 יום?
ת: לא נכון. אבל ודאי אסור ללכלך את ארץ ישראל (כתוב במס' כתובות קיב א איך רבי חנינא היה מתקן מתקליה. ופירש רש"י משווה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהייתה חביבה עליו ומחזר שלא יֵצא שם רע על הדרכים – מ"צ).
השקעת כסף בחו"ל
ש: האם מותר להשקיע בנדל"ן בחו"ל?
ת: א. צריך לבדוק אם זה מותר לפי החוק. בעבר היו כל מיני פרשיות ומשפטים בעניין. ב. יש לחזק את ארצנו ואת אחינו ולא ארצות נכר וגויים. ג. מי שמקבל טובות שונות מהמדינה והעם היושב בה, מן היושר והכרת הטובה שיחזיר כפי יכולתו. הרי המדינה נותנת בתי ספר, בתי חולים, צבא, כבישים וכו'. משל למה הדבר דומה, לשכן שעוזר יומם ולילה ויש לו חנות לחם, ואתה לא קונה ממנו. זה לא ישר. חסידי סטמאר אומרים שלא רוצים לקבל ולא רוצים לתת. הם טועים בשניים, אבל לפחות הם עקביים.
שטחי A+B
ש: ראיתי סרט פרסומת של מפלגה בה הם רוצים לתת שלטון עצמי לערבים בשטחי
ת: ודאי לא. אין C, B, A. הכל ארץ ישראל. אין מדינה בעולם שנותנת חלקים מארצה לשליטה בידי אחרים. הכל ארצנו.
בעיה דמוגרפית ביש"ע
ש: מה לענות לטוענים שיש להתפנות מיש"ע בגלל הבעיה הדמוגרפית של ערבים ההולכים ומתרבים שם?
ת: א. זו מצווה וד' חשב על זה לפנינו. ב. לו חששנו לבעיה כזו, לא היינו מקימים את המדינה. ג. זה שקר. פריון הערבים ביש"ע הולך ופוחת ועומד על 2.8 ילדים לזוג, ושל היהודים הולך וגדל ועומד על 5.1 ילדים לזוג. אכן לפני 20 שנה היה 6 לערבים ו-2.5 ליהודים. ב"ה אצלנו מתקיים פרו ורבו.
ביאה שלישית בארץ
ש: שמעתי דעה שעתה זמן ביאה שלישית כדברי הרמב"ם הלכות שמיטה ויובל יב טז, לכן כל המצוות התלויות בארץ, כגון תרומות ומעשרות ושביעית, הן מן התורה כיוון שרוב עם ישראל בארץ ישראל?
ת: עוד לא. לא די ברוב עם ישראל בארץ אלא "כל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבים כתקנן" לגבי יובל, רמב"ם שם י ח, והוא הדין שאר מצוות התלויות בארץ. עיין הלכות תרומות א כו ועיין הלכות בית הבחירה סוף פ"ו ועיין הקדמה לשבת הארץ ריש סי' ב.
ארץ ישראל נקנית ביסורים
ש: אני יודע שארץ ישראל נקנית ביסורים, אבל למה ד' מביא לנו כל כך הרבה מאורעות נוראים במציאות הקשה של ימינו?
ת: התשובה בתוך השאלה, ואין תקופתנו נקראת קשה. אלא, למשל, תקופה קשה הייתה כשנולדתי והיה צריך להחביא את התינוק כדי שלא יגיע למחנה השמדה.
טרור בארצנו
ש: למה אין הקב"ה שומר על עם סגולתו ויש כל כך הרבה נרצחים בארצנו?
ת: אדרבה יש להודות לד' שעל אף כל כך הרבה אויבים, יש כל כך מעט אבדות. הנה מספרים של רצח מכוון ל-100,000 תושבים בשנת תשע"ב: יבשת אמריקה 16.3, אפריקה 12.5, אירופה 3.0, אוקיאניה 3.0, אסיה 2.9. ממוצע עולמי 6.2. ובמדינת ישראל - 1.8 ובלי נפגעי טרור - 1.7 (עיין בויקיפדיה List of countries by intentional homicide rate – מ"צ).
ישוב יהודה ושומרון
ש: האם מצוות ישוב הארץ ביהודה ושומרון יותר גדולה מאשר בנגב ובגליל?
ת: הכל חשוב והכל גדול. אבל יותר במקום שיש להגן שגויים לא יגזלו לנו.
יו"ש או פריפריה
ש: מה המשימה בדורנו, יהודה ושומרון או חיזוק הפריפריה?
ת: הכל. כל אשר אמר ד' נעשה ונשמע.
פינוי ישוב
ש: למה אין כמעט אף רב שאומר שיש להרביץ לשוטרים ולחיילים שבאים לפנות ישובים?
ת: פנה ישירות לפסיכיאטר (זו דרכו של הרב ללמד זכות על השואל – מ"צ).
מפעל בא"י
ש: האם מפעל בא"י הוא קודש?
ת: הוא לא קודש אלא מצווה, מצוות ישוב הארץ. וכמובן, כל מצווה מקדשת, אשר קדשנו במצוותיו.
עלייה מצרפת
ש: האם לא הגיע הזמן לצאת בקריאה ליהודי צרפת לעלות לארץ בגלל הטרור?
ת: א. הגיע הזמן כבר יותר ממאה שנה, ולא בגלל הטרור, אלא מפני שזו ארצנו. ב. לא לצאת ידי חובה בקלות על ידי קריאה אלא בעזרה לעולים במציאת מגורים, עבודה ומוסדות חינוך לילדים.
תשובה וגאולה
ש: האם החרדים לא צודקים שקודם על עם ישראל לעשות תשובה ואז אחר כך תהיה שיבת ציון בטהרה?
ת: זאת הייתה אכן אפשרות אחת, אבל למעשה עם ישראל לא עשה תשובה בגלות אלא יעשה תשובה כאן (בהוצאה חדשה של ספר אם הבנים שמחה, מהדורת קרן רא"ם, בהקדמה עמ' יב, מסופר: בשעת התנאים שנערכו באירוסי נכדת הג"ר ישכר שלמה טייכטל, בעל שו"ת משנה שכיר וס' אם הבנים שמחה, עם נכדו הבכור של האדמו"ר מבעלזא, סיפר הרבי שהמשנה שכיר הגיע בשנת תש"ג לדודו ולאביו - כ"ק אדמו"ר הרה"ק מוהר"א מבעלזא ולאחיו הרה"ק מבילגורייא זי"ע בבודפשט לבקש הסכמה על ספרו "אם הבנים שמחה". אמר לו הרב מבילגורייא: יש מחלוקת במשנה בפסחים [י ו] בענין אמירת חלקו הראשון של הלל בליל הסדר לפני הסעודה – עד היכן הוא אומר? בית שמאי אומרים עד "אם הבנים שמחה" ובית הלל אומרים עד "חלמיש למעינו מים", עכשיו ההלכה כבית הלל, ולעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי: "אם הבנים שמחה", עכ"ל. אמנם כשהרבי מבעלזא - הג"ר אהרן רוקח - עלה לארץ הוא בא אל ר' נתן - הג"ר שלום נתן רענן קוק, חתנו של מרן הרב קוק - ואמר לו: אתם ואנחנו היינו חלוקים לגבי הדרך איך להעלות את בני ישראל ארצה. אנחנו אמרנו שיש קודם לחזקם בחוץ לארץ ביהדות ורק אחר כך יוכלו לעלות לארץ כדי לבנותה בקדושה, ואתם אמרתם שיש להעלות מהר כל אחד אם רק אפשר בלי חשבון. אחרי השואה התברר לנו שאנחנו טעינו, ואנו מאוד מצטערים על כך. שיחות הרב צבי יהודה עמ' 57, 222-221. סיפור זה גם מובא בס' אמרי שפר על הג"ר אברהם שפירא עמ' 37 - מ"צ).
תמונות מחו"ל
ש: האם מותר להסתכל בתמונות מרשימות מחו"ל?
ת: כן. לנסוע לטיול אסור, אך לראות מותר.
העלאת זוג מעורב
ש: האם להעלות לארץ זוג שהאמא יהודיה והאבא גוי ויש להם ילדים?
ת: כן. הרי הילדים יהודים.
שגרירות זרה
ש: האם לשגרירות זרה יש דין חוץ לארץ?
ת: לא על פי ההלכה. זה רק הסדר שימוש.
השכרת דירה לדיפלומט
ש: האם מותר להשכיר דירה לדיפלומט ממדינה אחרת, שהרי אסור להשכיר דירה לגוי?
ת: פה מותר, כי זה לטובת עם ישראל (וכן כתב הג"ר יצחק זילברשטיין, שמותר לתווך השכרת דירה בא"י לשגרירות זרה אך אסור לתווך קניית דירה. חשוקי חמד ע"ז כ א – מ"צ).
עליה לארץ
ש: כשאני עולה לארץ, עליי לנשק את קרקע שדה התעופה? האם לברך שהחיינו ומתי?
ת: כן. לברך לפני הנשיקה.
עבירות בארץ ישראל
ש: מה יותר גרוע, עבירה בחו"ל או בארץ ישראל?
ת: בארץ ישראל, כי מורד במלך בארמון יותר חמור ממורד ברחוב. לכן לפי תרומת הדשן ושערי צדק לבעל חיי אדם, מי שאינו צדיק, אין לו לעלות. אבל אין הלכה כמותם. אלא יש לעלות ולהתחזק בתורה (עי' ספר עלה נעלה סי' נו – מ"צ).
התנחלות
ש: האם בענייני התנחלות יש ללכת יד ביד עם המדינה?
ת: ודאי. א. מעשית, אי אפשר לבד. ב. עקרונית, המצווה מוטלת על העם כולו (עיין רמב"ן מ"ע ד להוספות לסה"מ לרמב"ם – מ"צ).
מותר ללכת ברחוב הגיא?
ש: האם בגלל חשש פיגוע, אסור ללכת ברחוב הגיא המחבר בין הכותל לשער שכם?
ת: מותר. יש שם כוחות בטחון רבים, וזה סיכון מאוד נמוך.
ש: אבל קרו שם דברים?
ת: בכל מלוא הארץ קרו דברים, אך לא בגלל זה נעזוב את ארצנו. ואגב, גם בחוץ לארץ יש פיגועים.
ירושלים העתיקה היא מקום בטוח
ש: האם בימינו יש להימנע מללכת לירושלים העתיקה מחשש פיגוע?
ת: ודאי לא. אסור להיות פחדן. עיין מסילת ישרים סוף פרק ט. כמובן, אין שם בטחון מאה אחוז, אך זאת לא נמצא בשום מקום על פני כדור הארץ.
סיכון בירושלים
ש: האם יש בימינו סיכון לבוא לירושלים?
ת: לא. הסיכון הוא אפסי, כמו בכל מקום אחר בארץ.
התורה או הארץ
ש: היה לנו ויכוח מה יותר חשוב היום: התורה או הארץ?
ת: היום כמו בכל יום שניהם דבר אחד: התורה בארץ. שניהם נקראו מורשה ותלויים זה בזה כדברי החת"ס על הפסוק הזה ("ונתתי אותה לכם מורשה, ב' במסורה. ואידך תורה צוה לנו משה מורשה, רמז למ"ש רמב"ן [ס"פ אחרי] כי תורה משפט אלקי הארץ וכשהתורה לנו מורשה אז לנו נתנה ארץ, גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם, וכן בהיפוך כי המתייאש מגאולה וחושב שאין לנו ח"ו שום חלק בא"י, מעתה הרי הוא מייאש מן התורה, כי לא נתנה אלא לבעלי הארץ הקדושה". חת"ס פ' וארא – מ"צ).
סיכון ילדים בישוב הארץ
ש: האם מותר להורים לגור בארץ במקום שיש בו סיכון מסויים, הרי זה גם מסכן ילדיהם?
ת: ילדים הולכים עם הוריהם לכל מקום. שו"ת מעיל צדקה מובא בפת"ש אה"ע עה.
חב"ד ועליה לארץ
ש: למה חב"ד מתנגדים לעליה לארץ?
ת: הם מתנגדים לעליית כל עם ישראל ומחכים לשם כך לאות שמימי משיחי, אך לא מתנגדים לעליית יחידים כדי להסתופף בארץ הקודש (בחלוקת דולרים בי"ב שבט תנש"א בזמן מלחמת המפרץ, הגיע הג"ר שמואל אלכסנדר אונסדורפר, ראש ישיבת חסידי קלויזנבורג ומחותן של הרבי מקלויזנבורג, אל הרבי מליובאוויטש. הג"ר אונסדורפר הזכיר שהוא היה גר ארבעים שנה במונטריאול והוא גר ברוך ד' חמש שנים בארץ ישראל בפתח תקווה. והג"ר אונסדורפר שאל את הרבי: מה אענה כשיהודי שואל אותי האם לנסוע חזרה לארץ ישראל, לא לנסוע או לעזוב [משום המלחמה]? אני הרי רב. אמר לו הרבי: באם אני אענה, אינני רב, ואינני בארץ ישראל. אך מכיוון שכבר שאלת, ואם לא אענה ילמדו מכך עניינים, אני מורה לכולם לנסוע לארץ ישראל, ודבר פשוט שאלה הנמצאים שם עליהם חל איסור היציאה מארץ הקודש, ואלו שיכולים לנסוע לשם, או כבר פרסמו שהם נוסעים, הרי שאי מילוי העניין יתפרש באופן של היפך השולחן ערוך. אתה צריך להסביר שזו "ארץ אשר עיני ד' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ובשביל זה אין צורך להיות חמש שנים בארץ ישראל, מספיק שלומדים חומש עם בן חמש למקרא – מ"צ).
אילת
ש: האם אילת זה ארץ ישראל ומותר לנסוע לשם?
ת: ודאי. א. גבולות כיבוש. ב. גבולות הבטחה. ג. נכבשה במלחמת השחרור (שו"ת ציץ אליעזר ג כג. שו"ת שאילת שלמה ד רמג. פעם סיפר הרב על בן דוד רחוק הגר בחוץ לארץ ושעשה חתונה לביתו באילת, ושם ובחו"ל אמרו לו שאילת אינה ארץ ישראל, אז אמר: ולגור בחוץ לארץ זה בסדר?! – מ"צ).
התנחלות
ש: האם יש מצווה מיוחדת לגור בהתנחלויות?
ת: כן, כי הן מחזיקות את ארץ ישראל בידינו, שלא ייתפסו מקומות אלה על ידי גויים. "ברזל ונחושת מנעלך". דברים לג כה. "כנגד כל ישראל שהיו גיבוריהם יושבים בערי הספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים להיכנס בה כאלו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחושת". רש"י.
חיבת הארץ
ש: האם מותר לקרוא למקום בארץ ישראל "חור"?
ת: לא. זה לא חיבת הארץ. עיין סוף כתובות (קיב א-ב. ועיין סוף הקדמה ראשונה של ס' אם הבנים שמחה, שיש אפילו תועלת גדולה בהזכרת "ארץ ישראל"! – מ"צ)
פינוי מאחז
ש: אם הצבא בא לפנות אותי ממאחז, האם להילחם נגדו למען ארץ ישראל?
ת: אני מלמד עליך זכות שהנך מנותק מן המציאות, ואינך יודע שיש לנו מאות מיליונים של גויים אויבים בחוץ ומיליונים בפנים, ושכל פירור של מלחמת אזרחים הוא טירוף (לנתיבות ישראל א 106 – מ"צ).
קריעה על גוש קטיף
ש: האם הרואה בימינו גוש קטיף בחורבנו קורע?
ת: לא. א. אינו מערי יהודה. ב. חורבן פירוש שלטון גוי, וזה חלק ממדינת ישראל שנותנת איזו אוטונומיה. שו"ע או"ח תקסא מ"ב ב (בשעת הגירוש עצמו, פסקו רבני גוש קטיף שחייבים לקרוע. וכן נהגו הרבנים שהיו שם כולל הרב. קום התהלך בארץ עט-פ – מ"צ).
קריעה על ערי יהודה בחורבנן
ש: האם יש לקרוע על ראיית ערי יהודה בחורבנן?
ת: לא נהגו. ספר א"י לגרימ"ט כב א (המועדים בהלכה שעא. הר הקודש שכה. חזו"ע תענית תלז. קום התהלך בארץ סי' א – מ"צ).
יום עליה לארץ
ש: האם יום בו עליתי לארץ נחשב לי חג? מה לעשות באותו יום?
ת: כן. הודאה לד', צדקה, תשובה.
התנחלות
ש: למה במקום להתנחל בלבבות מתנחלים בשטחים?
ת: אין זה נכון. מתנחלים בלבבות ומתוך כך בשטחים. יש בערך 400,000 איש ביש"ע. כן ירבו.
גדר לישוב
ש: האם ראוי לשים גדר לישוב או זה חוסר בטחון?
ת: אם יש לזה ערך של שמירה, יש לשים, ואין בזה חסרון של בטחון, כי בטחון הוא להאמין במה שד' הבטיח לנו. שער הבטחון בספר המספיק לעובדי ד' לרבנו אברהם בן הרמב"ם.
מלכלך ארץ ישראל
ש: האם זה נכון שהמלכלך ארץ ישראל אין תפילתו נשמעת ארבעים יום?
ת: לא. אבל כמובן אסור ללכלך.
קללת עזרא את התימנים
ש: אני תימני ויש לי כמה קשיים בחיים. האם זה קשור לקללת עזרא את התימנים? או שעליי להתאמץ לצאת מאותם קשיים?
ת: אמנם רבי שלמה עדני בהקדמת פירושו על המשנה 'מלאכת שלמה' מזכיר מסורת זו שנתקללו מפני שלא שמעו לקריאתו לעלות לארץ. וכן מוזכר במהרי"ץ. וכן רבי יעקב ספיר. אבל אין לזה שום מקור קדום. וב"ה עתה כל התימנים נמצאים בארץ לטובה ולברכה. חזק ואמץ.
הארץ שלנו
ש: מה לענות לחבר בעבודה שטוען בשם הצדק שגם לערבים מגיע חלק של ארץ ישראל?
ת: א. שד' נתן לנו את הארץ הזאת. ב. שיש לערבים 22 מדינות עם שטח פי 600 משטח מדינת ישראל, ויש למוסלמים 67 מדינות עם שטח פי 3000 משטח מדינת ישראל.
כיבוש הארץ
ש: מה ההבדל בין מצוות כיבוש הארץ לבין מצוות האיסלם לכבוש כל העולם?
ת: העולם כולו אינו שלהם והארץ הזו היא שלנו.
נוער גבעות
ש: זה טוב מה שעושים נוער הגבעות מבחינת ישוב ארץ ישראל?
ת: כן. אך ללא התנגשויות.
פינוי ישובים
ש: כיצד לנהוג בשעת פינוי ישובים?
ת: לא זו השאלה, אלא כיצד להשפיע על דעת הקהל כדי שלא יהיה פינוי. משל למה הדבר דומה, לדיון כיצד לנהוג בקבורת המת כאשר הוא עדיין חי וחולה, במקום לדון בשאלה מה לעשות כדי שיחיה.
בניה בזמן הקפאה
ש: האם מותר לבנות ביש"ע בזמן הקפאה?
ת: לא. א. אין לעשות דברים בלתי חוקיים. ב. לא לבנות דברים שבסוף ייהרסו, כי זה גורם צער, אכזבה ושנאה.
ש: אבל כשהמושל הבריטי בארץ ישראל אמר למרן הרב קוק איך הוא תומך בעלייה בלתי חוקית לארץ, מרן הרב קוק אמר שכשיש סתירה בין החוק הלאומי ובין החוק הבינלאומי הולכים ע"פ החוק הבינלאומי, והתנ"ך אומר שארץ ישראל שייכת לעם ישראל?
ת: אנחנו לא עושים דברים בלי העם.
סכנה ביו"ש
ש: רב גדול אחד אמר שאסור לגור בעיר מסויימת ביהודה ושומרון בגלל הסכנה הביטחונית. כיצד להתייחס?
ת: דבריו לא מובנים. א. הסכנה מועטת. ב. על ארץ ישראל צריך מסירות נפש.
העיר נצרת
ש: האם יש להחליף את שם העיר נצרת?
ת: לא. הנוצרים הם שבאו ברשותנו (כמו בית המרחץ עם פסל אפרודיטי במשנה ע"ז מד ב).
מפעל בא"י
ש: האם מפעל בא"י הוא קודש?
ת: הוא לא קודש אלא מצווה, מצוות ישוב הארץ. כמובן, כל מצווה מקדשת, אשר קדשנו במצוותיו.
עליית גויים מחו"ל
ש: האם יש לעודד עליית יהודים מצרפת, כאשר חלק מהם הם גויים, כלומר מאב יהודי ואם גויה?
ת: יש לעודד רק את עלייתם של היהודים ולא של הגויים. למה לגרום אומללות להם ונזק לעם ישראל?!
עליה או דתיות
ש: מה עדיף, לעלות או להיות יותר דתי בחו"ל?
ת: שאלה טובה, אבל לטווח ארוך, הגלות מסוכנת מבחינה רוחנית.
ילדים ונשים בהפגנות
ש: מאיזה גיל יש לשלוח בנים ובנות למניעת פינויים של בתים בארץ ישראל?
ת: נשים ובנות כלל לא ללכת בגלל צניעות. בנים החל מגיל 18.
צער על ירושלים
ש: למדנו בגיטין נז א שנענשו כי לא התאבלו על ירושלים. כיצד להתאבל?
ת: להצטער שאין גילוי שכינה ומתוך כך להזדכך רוחנית וגופנית. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ליקוטים על אבות ד"ה לא הביישן).
תפילת משה רבנו
ש: כמה תפילות התפלל משה רבנו כדי להיכנס לארץ?
ת: תקט"ו (דברים רבה יא י).
תג מחיר
ש: מדוע יש בעיה לעשות תג מחיר, הרי הרמב"ם כותב שמותר להרוג מי שנלחם בנו ולבזוז?
ת: עיין רמב"ם הלכות מלכים שזה בסמכות המלכות.
הריסת בתים
ש: בשכונה שלנו ביש"ע אחרי מאבק משפטי ממושך עומדים להרוס בית. כיצד להתייחס?
ת: זה אסון. אך יש לראות הכל בפרופורציה. לא תמיד מנצחים, אך אין זו סיבה להתייאש. יש לראות את התמונה בכללותה. 400,000 תושבים ביש"ע.
מתנה מחו"ל
ש: אדם שנסע לטיול בחו"ל הביא לי מתנה. מותר להשתמש בה?
ת: כן. לא כל דבר שנעשה על ידי איסור, נאסר בהנאה דיעבד.
זכותנו על הארץ
ש: איך יש לנו זכות על הארץ אם כבשנו אותה מידי עמים אחרים כשיצאנו ממצרים?
ת: שחררנו אותה מן הכנעני שכבש אותה משם בן נח. והכנעני אז בארץ, אך לא קודם. בראשית יב ו. רש"י. וכן בימינו.
חורבן גוש קטיף
ש: האם צריך לסלוח לאריק שרון על פינוי גוש קטיף, או לדון אותו כדין?
ת: לדון אותו כדין, אבל דין אמת על פי כל מעשיו בחיים.
לגור בעוטף עזה
ש: האם מותר לגור בעוטף עזה, הרי זה מסוכן?
ת: מותר ומצווה. א. סיכון זעיר. ב. על ישוב הארץ צריך מסירות נפש.
שגרירות בחו"ל
ש: האם יש נפקא מינה הלכתית לשגרירות ישראל בחו"ל?
ת: על פי החוק הבין לאומי זה נחשב שטח מדינת ישראל, אך על פי ההלכה זה חוץ לארץ. וכן להיפך שגרירות מדינה זרה בארץ ישראל היא ארץ ישראל.
מלחמה על יהודה ושומרון
ש: כאשר רבנו הרב צבי יהודה אמר "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה", לאיזה סוג מלחמה התכוון?
ת: הוא בעצמו הסביר במכתב לשר הביטחון ולרמטכ"ל, ובשיעור (מוקלט) לתלמידים: חינוך. אגב, מי שאינו מבין שכל מה שאנו עושים, אנו עושים עם עמנו, לא הבין מאומה בדברי רבנו, רק נתפס לסיסמאות, ד' ירחם עליו.
מפעל הפיס
ש: האם כרטיס מפעל הפיס נחשב מעשר כספים, שהרי מפעל הפיס גם בונה דברים טובים בארץ?
ת: לא. א. זה תמורת סיכוי לפרס, לכן ייחשב למעשר רק אם יתרום את הפרס לצדקה. ב. לא כל מה שבונים במפעל הפיס מוגדר כצדקה, כי צדקה היא לעניים שחסר להם החיוני בחיים. ג. מפעל הפיס גם הורס חיים של הרבה עניים שקונים מידי שבוע כרטיסים בתקוות שווא לכסף רב. ושכרו של הפיס יוצא בהפסדו.
בנייה לא חוקית
ש: האם מותר לבנות בתים לא חוקיים? מה הערך היותר עליון: ישוב ארץ ישראל או החוק במדינת ישראל?
ת: לא עושים מצווה על ידי עבירה.
הקאת הארץ
ש: מה שכתוב שארץ ישראל מקיאה את החוטאים, הכוונה גם לאנשים פרטיים או רק לכלל ישראל?
ת: גם לאנשים פרטיים. ואם הם נראים חוטאים ובכל זאת אין הארץ מקיאתם, סימן שבפנימיותם הם טובים. חסד לאברהם לרבי אברהם אזולאי. ועיין אורות עמ' פד (וע' באריכות בשו"ת ארץ ישראל עמ' ער-רעז).
מגורים בהתנחלות
ש: למה לא אסור לגור בהתנחלות משום ונשמרתם? הרי אפשר לקיים מצוות ישוב הארץ במקום אחר?
ת: א. יש מצוות ישוב הארץ בכל מקום, שלא נעזוב מקום אחד לשממה. רמב"ן (הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצוה ד'). ב. הסכנה היא מזערית - פחות מסכנת נסיעה ברכב, למשל (פ"ת יו"ד קנז).
סיבוב שערים
ש: כל פעם בסיבוב שערים יש נערים מתפרעים ומתגרים בשוטרים ובחיילים. האם להמשיך להשתתף?
ת: אם זו תופעה כוללת, לא ללכת. אם זה חריג יוצא דופן, ללכת.
ישוב הומוגני או עיר
ש: היכן עדיף לגור, ביישוב הומוגני או יחד עם כל עם ישראל?
ת: עדיף עם כל כלל ישראל, אבל ישוב קטן חייב להיות הומוגני כדי למנוע מחלוקת, אך גם הם הכרחיים כדי ליישב כל מקום בארץ.
ויתור על א"י
ש: לו היינו בטוחים שזה יביא שלום, האם מותר לוותר על שטחים?
ת: א. אלו אינם שטחים, אלא ארץ הקודש, ועליה צריך מסירות נפש. ב. הערבים רצחו את היהודים בחברון שרק עשו להם טובות, ואז לא הייתה שום שאלה של שטחים.
מאבק על ארץ ישראל
ש: כיצד נילחם נגד מסירת חלקי ארץ ישראל לאויב?
ת: להסביר שוב ושוב לאומה שארץ ישראל היא שלנו.
ש: כיצד?
ת: ארבעה נימוקים: אלוהי, מוסרי, דתי, לאומי. עיין כרוזים של רבנו הרב צבי יהודה (להלכות ציבור. במיוחד סי' יב).
יום גוש קטיף
ש: על איזו נקודה לדבר עם התלמידים ביום גוש קטיף?
ת: אהבה ואמונה.
גירוש מגוש קטיף
ש: איך להסביר לילד שלי כיצד המדינה עושה דבר כמו גירוש גוש קטיף?
ת: א. איך שאתה בעצמך מבין. ב. אם בעצמך יש לך אי הבנה, שאל רב בשביל עצמך.
סגולת ארץ ישראל
ש: אם ארץ ישראל היא דבר סגולי, איך יתכן שאפשר להרחיב את גבולותיה?
ת: כמו שמוסיפים מחול על הקודש, וכמו שיש גר צדק.
טיול בארץ ישראל
ש: האם טיול בארץ ישראל זו מצווה? יש מצווה להכיר את הארץ?
ת: קצת. עיין ספר קום התהלך בארץ לרב מרדכי ציון (שמבוסס על מה שלמדתי מהרב).
לשם יחוד לטיול
ש: האם לומר לפני טיול: לשם יחוד... הנה אני בא לקיים מצוות הילוך ד' אמות בארצנו הקדושה ויעלה לפני ד' כאילו כוונתי בכל הכוונות הראויות, ויהי נועם וכו'?
ת: לא. איננו בדרגה זאת, ואין זה טוב לרמות את עצמנו (ע' שו"ת נודע ביהודה מהד"ק יו"ד סי' צג. שו"ת חוות יאיר סי' רי).
טיול ביש"ע
ש: האם יש עניין מיוחד לטייל ביש"ע יותר משאר חלקי הארץ?
ת: כן. הנוכחות מחזקת את הריבונות.
טיול במעיינות
ש: האם לטייל במעיינות ארצנו, או להימנע בגלל הסכנה, או שמא מצוות ישוב הארץ גוברת?
ת: לטייל רק איפה שיש אישור מפורש של כוחות הבטחון, ולא איפה שהם ממליצים להימנע. אין תועלת לארץ ישראל בהסתכנות כגון זו, ואף חייל קרבי מעולה שומר על כללי בטיחות באורח מירבי.
טבילה במקווה האר"י
ש: האם יש עניין לטבול במקווה האר"י שבצפת?
ת: אין לזה מקור, אבל מסורת שזה עוזר לעשות תשובה (כן המסורת ביד זקני א"י וצפת. מגד גבעות עולם ח"ב עמ' לו. ובשו"ת ישכיל עבדי ד יו"ד כד, דן במה שנהגו בצפת וטבריה שטובלים במקווה טהרה מה שלא עושים כן בשאר מקומות, וכתב שבצפת ישנה המקווה של האר"י ז"ל והם מים חיים נובעים וכן בטבריה יש ים כינרת לכן הייתה האפשרות לטבול בהן את המתים משא"כ בירושלים עה"ק שם המקוואות ממי גשמים ובוודאי כשטובלים מת במקווה שופכים אח"כ את מי המקווה, ומוזכר בתשובה שכמה מגדולי החסידים קבעו דירתם בצפת רק בשביל זה).
טבילה בים המלח
ש: האם ים המלח כשר לטבילה?
ת: מסוכן לטבול שם.