בין המצרים (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
קניית רהיטים ודברים אחרים כשעולים לארץ בבין המצרים
ש: האם מותר לקנות רהיטים ודברים אחרים כשעולים לארץ בתקופת 'בין המצרים', כיוון שכאשר נגיע לארץ לא יהיה לנו כמעט שום דבר?
ת: כן, ושתי סיבות לכך:
א. כתוב בשלחן ערוך (או"ח תקנא, יז): "טוב ליזהר מלומר 'שהחיינו' בבין המצרים". זה מנהג, לא דין.
ב. המנהג הינו שלא לברך "שהחיינו", כי לא שייך לברך "והגיענו לזמן הזה" בבין המצרים, אבל אין בעיה לברך "הטוב והמטיב". קניית רהיטים ודברים אחרים לבית הינה תועלת לכל המשפחה. אפילו מיטות, כיוון שלפעמים אחד ישן פה ואחד ישן במקום אחר – לכן מברכים "הטוב והמטיב".
ברם, כל זה רק עד ראש חודש אב, כי מר"ח אב כתוב שממעטים במשא ומתן (שם ס' ב).
קניית נעלי ט' באב בט' הימים
ש: האם מי שיש לו רק נעלי עור יכול לקנות נעלי בד בט' הימים לקראת ט' באב?
ת: כן.
ש: כי אין שמחה או בגלל שרק "טוב להיזהר" מלברך ברכת "שהחיינו" בבין המצרים (שו"ע או"ח תקנא, יז)?
ת: "טוב להיזהר".
[ונשאל הג"ר אפרים גרינבלט בשו"ת רבבות אפרים (א, שעה): האם מותר לקנות נעלי בד או של טניס, מר"ח אב, עבור ט"ב? והשיב: "וראיתי בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סימן קל"ט דדן בזה ודעתו דמותר. ועיין בזה השולחן ח"ב סימן תקנ"א וכתב דנעלים פשוטים אפשר ונעלים טובים רק היכא שיש לחוש שבלאו הכי יעבור על איסור נעילת הסנדל. ומורי ורבי, ר' משה פיינשטיין שליט"א, השיב לי בזה, ואם שכח לקנות מנעלין שרשאין לילך בט"ב, מסתבר שמותר לקנות, כיון שקשה לילך יחף ובפוזמקאות לבד. וכמו שכתב מס' זה השולחן ואין הספר מצוי אצלי עכ"ל – רשם מ"צ.]
בריכה בט' הימים
ש: מותר להכנס לבריכה בתשעת הימים עם ילד נכה?
ת: כן (ילקוט יוסף ח"ה 563).
ש: האם מותר לקנות רהיטים ודברים אחרים כשעולים לארץ בתקופת 'בין המצרים', כיוון שכאשר נגיע לארץ לא יהיה לנו כמעט שום דבר?
ת: כן, ושתי סיבות לכך: א. כתוב בשלחן ערוך (או"ח תקנא, יז): "טוב ליזהר מלומר 'שהחיינו' בבין המצרים". זה מנהג, לא דין. ב. המנהג הינו שלא לברך "שהחיינו", כי לא שייך לברך "והגיענו לזמן הזה" בבין המצרים, אבל אין בעיה לברך "הטוב והמטיב". קניית רהיטים ודברים אחרים לבית הינה תועלת לכל המשפחה. אפילו מיטות, כיוון שלפעמים אחד ישן פה ואחד ישן במקום אחר – לכן מברכים "הטוב והמטיב".
ברם, כל זה רק עד ראש חודש אב, כי מר"ח אב כתוב שממעטים במשא ומתן (שם ס' ב).
מלווה מלכה בליל י"ז בתמוז
ש: מותר לעשות מלווה מלכה במוצאי שבת ליל י"ז בתמוז עם מוזיקה ברחוב כדי לקרב רחוקים?
ת: לא (שו"ת ציץ אליעזר י כו. וכן הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב קצו. דלא כשו"ת אגרות משה או"ח ח"א קסח. ח"ד קיב ב). אך עם שירת שירי קודש כן (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלז. שו"ת יחוה דעת ו לד).
ריקודים בבין המצרים
ש: ריקודים מותרים בבין המצרים?
ת: לא. מג"א תקנא. מה שכולל גם חוגי ריקוד. אם זה ריקוד של התעמלות הנצרך לבריאות, אז מותר ולהשתדל שיהיה בלי מוזיקה או לפחות שתהיה חלשה.
קייטנה בשלושת השבועות
ש: האם קייטנה מותרת בשלושת השבועות?
ת: כן.
טיול בבין מצרים
ש: האם מותר לטייל?
ת: אין איסור. אך בחודש אב אין לטייל, כי ממעטים בשמחה (שו"ת עשה לך רב ב לה. שו"ת שאילת שלמה א רז).
ש: מותר ללכת לבית מלון?
ת: כן. אין איסור. אין זה בידור אלא נופש. עדיף עד אב. אבל אם נצרך אפשר גם בחודש אב.
חתונה בין י"ז בתמוז לר"ח מנחם אב
ש: האם אשכנזי יכול להשתתף בחתונה של ספרדי בין י"ז בתמוז לר"ח מנחם אב (עיין שו"ת יביע אומר ח"ו או"ח ס' מג שהוכיח הג"ר עובדיה יוסף שמותר לספרדי להתחתן בתקופה זו)?
ת: מותר, כמו בימי הספירה, שאחד בימי אבלותו יכול להשתתף בחתונת אחר שלא בימי אבלותו, כי זו שמחת החתן וקיימת מצוה לשמחו [וכן ענה הגרי"ש אלישיב: מותר להשתתף, כיון שהחתן עושה לפי מנהגו על פי הדין, יש בזה מצות שמחת חתן וכלה, אבל ירקוד פחות מהרגלו (וישמע משה עמ' קפד). והמתירים בימי ספירה: שו"ת אגרות משה (או"ח א קנט), הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב (עמ' קצב) והגר"ח קניבסקי בס' דולה ומשקה (עמ' קצב), דלא כשו"ת מנחת יצחק (ד פד) – רשם מ"צ.]
ש: שמעתי בשם הגר"ח קניבסקי שאסור לאשכנזי שמשתתף בחתונה של ספרדי בתקופה זו להתגלח, אפילו אם לא ילך לחתונה מרוב בושה. נכון הדבר?
ת: הוא צודק.
שחייה בבין המצרים
ש: מותר לשחות?
ת: כן. גם בים גם בבריכה עד חודש אב. כי בחודש אב יש גם הגבלות של רחיצה. יש מתירים באב לספרדים עד שבוע שחל בו. שו"ת יחוה דעת (א לח).
מסיבת יום הולדת בבין המצרים
ש: מותרת מסיבת יום הולדת?
ת: כן עד אב בלי מוזיקה. אך ילדים קטנים בגן, אין בעיה, אם זה המועד המתאים.
מוזיקה בבין המצרים
ש: אני בטרפט ויש מוזיקה ברכב. צריך לרדת?
ת: לא. רק לא להקשיב בכוונה (פסחים כה ב).
סטנדאפ בבין המצרים
ש: מותר ללכת למופע סטנדאפ?
ת: ודאי אסור. אסור כל השנה בגלל מושב ליצים. ע"ז יח ב. קל וחומר בין המצרים.
דירה חדשה בבין המצרים
ש: האם מותר לעבור דירה בין המצרים?
ת: כן. עד אב. ולברך הטוב והמטיב בכניסה (שו"ע או"ח תקנא יז). סעודת חנוכת הבית אחרי תשעה באב.
מוזיקה בבין המצרים
ש: האם מוזיקה מותרת בבין המצרים?
ת: לא. מה שאסור כל השנה, אין להקל אז, אלא לשמור הדין באותה תקופה. שו"ע או"ח תקס. שו"ת אגרות משה או"ח א קסו. שו"ת יחוה דעת ג ל. ו לד. מה שכולל קונצרט.
ש: מה דין מנגינות עצובות ורצינות?
ת: אסורות. גם הן מסבות הנאה.
ש: מה דין תלמיד שלומד מוזיקה?
ת: אם זה הכרחי, מותר עד חודש אב, כיון שאינינו נהנה מן המוזיקה, אך אם לא הכרחי יש להימנע.
ש: מותר לשיר?
ת: מותר לשיר שירי קודש. שו"ע או"ח תקס. ויש מקילים גם בשירי חול.
ש: מה דין סעודת מצוה?
ת: בברית מילה, בפדיון הבן ובשבע ברכות מותר לנגן עד חודש אב. במסיבת בר מצוה ובת מצוה גם מותר, אבל עדיף להקדים או לאחר.
ש: מותר לשמוע מוזיקה מרדיו או רשמקול?
ת: יש שהקילו אך יש לאסור. אבל מוזיקה ווקאלית מותרים.
ש: מותר לשמוע מוזיקה תוך כדי ריצה?
ת: לא. זה כמו כל שמיעה לתענוג.
ש: האם מותר להשמיע מוזיקה לאוטיסטים, כי זה מאוד מרגיע אותם?
ת: כן. זה נחשב צורך רפואי.
צלצול פלאפון בט' הימים
ש: האם צריך לשנות את צלצול הפלאפון בט' הימים?
ת: כן, לכתחילה צריך לשנות אותו (וכן פסק הג"ר חיים קניבסקי בספר דולה ומשקה עמ' קצג לגבי ספירת העומר). אם לא משנה אותו זה לא אסון, כי זה בגדר של 'הנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו' (פסחים כה ב). כלומר, אינך מתכוון להקשיב למוזיקה. קיים הבדל בין לשמוע ובין להקשיב, כשם שיש הבדל בין לראות ובין להסתכל. וכן בשנת אבלות אסור לאבל להקשיב למוזיקה, אך לשאר המשפחה אסור רק בתקופת האבלות, והם יכולים להקשיב למוזיקה במשך השנה, ומה שהאבל שומע זה נקרא 'הנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו'. [ובס' וישמע משה (עמ' קפו), נשאל הגרי"ש אלישיב: התקשר בטלפון ואמרו לו להמתין, ובינתיים שומעים מוזיקה וכדומה, האם צריך לנתק השיחה? והשיב: אינו צריך לנתק, שירחיק הטלפון מהאוזן, כי אסור לשמוע כלי זמר – רשם מ"צ.]
מוזיקה ברפת
ש: האם מותר בימי בין המצרים ובין פסח לעצרת להשמיע מוזיקה ברפת להגביר תפוקת החלב?
ת: כמובן לפרות מותר, ולרפתן יש היתר של הנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו (פסחים כה).
בגדי שבת בשבת חזון
ש: האם יש ללבוש בגדי חול בשבת חזון, כמו שפסק הרמ"א (או"ח תקנא, א) או בגדי שבת כמו שפסק הגר"א (מובא במשנה ברורה שם ס"ק ו וכתב שכן דעת החכם צבי, וכ"כ החת"ם סופר בתורת משה פ' דברים ד"ה "רבי ביקש" דף יא וס' מועדים וזמנים ח"ה ס' שמג)?
ת: נוהגים ללבוש בגדי שבת, אך במוצאי שבת יש להחליף. [ומובא בשלמי מועד (עמ' תפד) שהגרש"ז אוירבך במוצאי שבת חזון לא פשט את בגדי השבת, וכן בערב שבת חזון לבש את בגדי שבת כרגיל בזמן שלבש כל ערב שבת ולא הקפיד ללובשם סמוך לשבת דלא גרע מאבלות – רשם מ"צ.]
ש: ראיתי בספר טובך יביעו (ח"ב עמ' שטז), שסיפר הג"ר יצחק זילברשטיין שישנם רבנים שנהגו בהגיעם לקראקא, עירו של הרמ"א, שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, כדעתו של הרמ"א, כי הוא היה המרא דאתרא שם.
ת: זה ברור. [ועיין ערוך השלחן (תקנא, יא) שמסביר שלבישת בגדי חול בשבת חזון אינה אבלות בפרהסיא, כי אצל הקדמונים היו מלבושי השבת והחול שווים, וההפרש היה רק בין סוג סחורה טובה בשבת לסוג סחורה פשוט בחול, ולא היה ניכר כ"כ ההבדל. ובס' 'אמת ליעקב' על השו"ע שם, הג"ר יעקב קמנצקי מתרץ את המנהגים, שבמקומות שהיו בני ישראל עשירים, חיו בטוב ולא ציפו בכליון עינים לביאת המשיח, שם תיקנו הרבנים ללבוש בגדי חול בשבת חזון כדי שיתאבלו על החורבן וידעו שהם בגלות, ובמקומות העוני או במקומות שסבלו צרות ופוגרומים והצטערו על עיכוב הגאולה, שם תיקנו ללבוש בגדי שבת כדי לחזק את האמונה בביאת המשיח. ועיין עוד בעניין בגדי חול בשבת חזון בשו"ת משנת יוסף ח"ז ס' קד. ומובא בספר מנהג ישראל תורה (תקנא אות ב) שפעם בעל 'דבר יום ביום', שהיה אז ילד, טייל בשבת חזון עם הג"ר יוסף שאול נתנזון, בעל שו"ת 'שואל ומשיב' ואבד"ק לבוב, שלבש כמנהגו בגדי חול וכובע של חול הנקרא 'ספאדעק'. לפתע ניגש אחד התושבים לרב ואמר שאדם פלוני בא לבית הכנסת עם טלית ותפילין וכשכולם צעקו עליו הוא אמר: "ראיתי בחלוני את הדיין הולך לבית כנסת עם ה'ספאדעק', ושכחתי ששבת היום". בעל 'דבר יום ביום' פרץ בצחוק והג"ר נתנזון צעק: "אני יודע שרצונכם הוא שיגזרו לא לילך ב'ספאדעק' בשבת, וזו לא תהיה!" – רשם מ"צ.]
"לכה דודי" בניגון של "אלי ציון" בשבת חזון
ש: ראיתי בספר ירושלים במועדיה – בין המצרים (עמ' ריא-ריב) שנשאל הגר"א נבנצל: "האם נכון לשיר בשבת חזון 'לכה דודי' בניגון של 'אלי ציון'?" וענה: "יש בזה מנהגים שונים, יש שנהגו לזמר כך, ויש שאסרו".
ת: לי נראה שאין לנהוג בשבת אבלות במנגינה עצובה. [עיין שו"ת משנת יוסף (ז, קד), שהג"ר יוסף ליברמן מציע פשרה: לא לנגן 'לכה דודי' בשבת חזון בניגון עליז ושמח, ולא בניגון איכה ו'אלי ציון', אלא ניגון מעורר ורציני המקבל את פני שבת מלכתא בקדושה ובחרדת קודש – רשם מ"צ.]
ש: ומה עם הפסוק 'איכה אשא לבדי' בפרשת דברים, והפטרת שבת חזון במנגינה של מגילת איכה?
ת: המנגינה מתאימה עם המילים.
חתונה בבין המצרים
ש: מותר ללכת לחתונה של משפחתנו החילונית בבין המצרים?
ת: כן. אמנם אסור במועד זה, אך אם בכל זאת עושים, זה חג שלהם ומותר ללכת (עיין הגרי"ש אלישיב בוישמע משה עמ' קפד. ובימי ספירה: שו"ת אגרות משה או"ח א קנט. הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב עמ' קצב. והגר"ח קניבסקי בס' דולה ומשקה עמ' קצב. דלא כשו"ת מנחת יצחק ד פד – מ"צ).
צומות
ש: האם הצומות והאבלות בין המצרים הם על חורבן בית המקדש או על אובדן העצמאות? ואם כדעה השנייה, אז היום פטורים?
ת: מחלוקת רש"י ורמב"ן, ושאר ראשונים. לכן בימינו חייבים, אבל כאשר יש שאלה שנוטה להיתר, אפשר לצרף את הדעה המקילה (עיין שו"ת עשה לך רב א ג. שו"ת באהלה של תורה ב עד – מ"צ).
הצגה בתשעת הימים
ש: מותר בתשעת הימים לקחת ילדים להצגה?
ת: כן, אם היא הגונה, אחרת יבואו לידי שעמום שמביא לידי עבירה. עיין הליכות שלמה תכו. חזו"ע תעניות רט.
בשר לחולה
ש: אימי מאוד חולה והרופא מחייב אותה לאכול בשר גם בתשעת הימים, אבל היא מסכימה לאכול רק אם אני אוכלת יחד איתה. מותר לי?
ת: כן. גם זו סעודה של מצווה (עיין מועדי הראי"ה 497-494 – מ"צ).
סריגה לפרנסה
ש: מותר לי לסרוג כיפות, זו פרנסתי?
ת: כן. עיין מג"א תקנא כה. חזו"ע תעניות רז.
חזרת הרב מהיתר שמיעת מוזיקה של שירי קודש בבין המצרים
ש: האם הרב חזר בו מההיתר לשמוע מוזיקה של שירי קודש בבין המצרים (שאילת שלמה ב קנח)?
ת: כן, משום שאני לא מבין את ההוכחה שכתבתי שם.
לספר את אביו בבין המצרים לפני שבת
ש: אדם אשכנזי ואביו שהוא חילוני ביקש ממנו לספר אותו בבין המצרים. מותר לו לספר אותו לפני שבת?
ת: כן, לסמוך משום כיבוד אב על המתירים לכבוד שבת. עיין ביה"ל (תקנא ג).
[באופן כללי, אסור לאשכנזי להסתפר ולספר בבין המצרים (רמ"א או"ח תקנא ג). אלא הגרמ"פ התיר להסתפר עד שבוע שחל בו משום הפסד ממון (שו"ת אגרות משה או"ח ד קב). וכן הגרי"ד סולובייצ'יק (נפש הרב עמ' קצא). אמנם הגרי"ש אלישיב אמר שבזמננו אין היתר להתגלח לצורך פרנסה מכיוון שיש אנשים בעולם שאינם מתגלחים בכלל (קונטרס לקנות חכמה. מובא בפסקי שמועות – ספירת העומר עמ' סב). ויש פוסקים שהתירו להסתפר לפני שבת בבין המצרים על פי דברי שו"ת חת"ס (יו"ד שמח. עיין ביה"ל שם. כה"ח שם סו). אמנם אין הלכה כאותם הפוסקים שמתירים להסתפר בבין המצרים או לכבוד שבת, אך אפשר לצרף אותם להתיר לספר את אביו משום כיבוד אב - רשם מ"צ].
מוזיקה לילדים בבין המצרים
ש: האם גם לילד אסור לשמוע מוזיקה בין המצרים?
ת: כן. ככל עניין אחר, יש דין חינוך, החל מגיל חינוך, בערך כיתה א' (וכן בשו"ת אגרות משה או"ח ד כא אות ד: ויש להחמיר אף לקטנים שהגיעו לחינוך מאחר שאבלות דרבים היא - מ"צ).
משנכנס אב
ש: משנכנס אב ממעטים בשמחה, והרי מצוה גדולה להיות בשמחה?
ת: בשמחת נשמה.
עליה בבין המצרים
ש: האם מי שעולה לארץ בבין המצרים יכול להתגלח לכבוד עלייתו?
ת: לא נראה. אדרבה זה כבוד ארצנו שמקפידים מאוד על המצוות.
נסיעה לחו"ל בט' הימים
ש: מותר לנסוע לטיול בחו"ל בט' הימים?
ת: אכן אין זה טוב לטייל בט' הימים במיוחד לחו"ל, שאסור כל השנה לטייל שם (אדרבה פסק הגרשז"א שמותר לטוס לארץ ישראל בט' באב עצמו כדי לעלות משום מצוות ישוב הארץ. שלמי מועד פרק צ - מ"צ).
תספורת לתימניות בבין המצרים
ש: מותר לנשים תימניות להסתפר בין המצרים?
ת: כן.
גילוח ואשתו
ש: אשתי מצטערת מפני שאיני מגולח. מותר להתגלח?
ת: לא. זו המטרה, כלומר האבל. לכן פייס אותה.
סדינים בט' הימים
ש: מותר להחליף סדינים בט' הימים?
ת: לא. משנה ברורה (תקנא ס"ק לג - מ"צ).
גילוח לכבוד עליה לארץ
ש: ב"ה בשבוע הבא נעלה לארץ. לכבוד המצוה הגדולה של עליה, ובגלל השמחה הגדולה, האם יש היתר או אפילו מצוה לתקן את הזקן ולגלח את הצוואר שלי, אף על פי שזה יהיה בין המצרים?
ת: לא נראה. אדרבה, יש לכבד את ארצנו הקדושה על ידי הקפדה עוד יותר גדולה בתורה ומצוות.
מיץ ענבים בט' הימים
ש: מותר לשחות מיץ ענבים בט' הימים?
ת: לא. משנה ברורה (תקנא ס"ק סו - מ"צ).
לימוד נהיגה בט' הימים
ש: מותר ללמוד נהיגה בט' הימים?
ת: כן.
הלכות בין המצרים
ש: קשה לי עם הלכות בין המצרים, כגון איסור מוזיקה. כיצד אני יכול להתחבר להלכות אלו?
ת: א. אכן מטרת ההלכה שיהיה קשה בימים אלו. ב. אין מטרת המצות להתחבר אלא עבודת ד'. ג. כדאי הוא בית אלוהינו להצטער עליו שלושה שבועות בשנה.
חולה צליאק בט' הימים
ש: האם חולה כרסת מותר לאכול בשר בט' הימים, כי אין לו מזון רב נטול גלוטן?
ת: מותר.
הליכה יחידי בין המצרים
ש: כתוב שבין המצרים אין לילך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות. זה גם בתוך העיר?
ת: בתוך העיר מותר (ערוה"ש או"ח תקנא לט. אשל אברהם. חזו"א דינים והנהגות כ ה. דלא כהתעוררות תשובה סי' שמח – מ"צ).
שירה בין המצרים
ש: מותר לשיר בלי כלי נגינה בין המצרים?
ת: מותר אם אין השתוללות (שו"ת אגרות משה או"ח ד כא אות ד רק אוסר נגינה. הגריש"א תורת המועדים מתיר שיר ביחיד אך לא ברבים. הגרשז"א אוסר רק שיר המעורר לריקוד, ולגבי שאר שירים הוא אומר שראוי להימנע, וכדאי להימנע בשביל חורבן בית אלהינו, אבל שירי קודש מותר. הליכות שלמה בין המצרים יד ג סק"ה וארחות הלכה הערה 8. הגר"נ קרליץ מתיר שירים אם לא מביאים לידי שמחה. חוט שני שבת ח"ב עמ' שכה. הגר"ח קניבסקי מתיר רק בשבתות. קרא עלי מועד פ"ב והערות -מ"צ).
מוזיקה טיפולית בין המצרים
ש: האם אדם עם בעיה נפשית והמטפל ממליץ לשמוע מוזיקה רשאי בבין המצרים?
ת: כן. זו לא מוזיקה תענוגית אלא טיפולית (וכן הגרשז"א. הליכות שלמה בין המצרים יד ג סק"ה – מ"צ).
שחיה בין המצרים
ש: מה המקור למנהג שמי שלא הלך לים לפני י"ז בתמוז אסור ללכת בין המצרים, ומי שהלך לפני כן מותר לו?
ת: אין לזה מקור. מותר עד ראש חודש אב (הגרשז"א בהליכות שלמה בין המצרים יד ב, והגר"ח קניבסקי קרא עלי מועד הערות הגרח"ק, אמרו שדעה זו היא טעות ואין לה טעם וריח – מ"צ).
הטוב והמטיב בין המצרים
ש: מותר לברך הטוב והמטיב בין המצרים?
ת: כן. לא שייך זהירות מפני שהחיינו. שערי תשובה (סי' תקנא. וכן שדה חמד אסיפת דינים מערכת בין המצרים סי' ב אות ג. וכן שו"ת אגרות משה או"ח ג ק. דלא ככה"ח קעה ס"ק יא – מ"צ).
חתונה בין המצרים
ש: האם מותר לקבוע חתונה בין המצרים בתקווה שעד אז יבוא משיח?
ת: אנו מחכים למשיח כל יום, אך איננו יודעים מתי יבוא. עיין אגרת קידוש השם לרמב"ם.
בשר לילדים בט' הימים
ש: מותר לתת בשר לילדים בט' הימים?
ת: ספרדים עד גיל בר מצווה. חזו"ע ד' תעניות קצג. אשכנזים עד גיל שלא מבינים באבלות. עיין חיי אדם קלג טז. מ"ב תקנא סק"ע.
טעם בשר בט' הימים
ש: האם מותר בט' הימים לאכול מזון פרווה שהתבשל עם בשר אבל אין בו בשר?
ת: לא. משנה ברורה (תקנא סק"ג - מ"צ).
מעדנים בט' הימים
ש: יש מאכל שאני מתענג ממנו יותר מבשר, והחלטתי להימנע ממנו בט' הימים. האם זו הרגשה נכונה?
ת: כן. בלי נדר.
ג'קוזי לגב נתפס
ש: אם נתפס לי הגב מותר לי לעשות ג'קוזי בט' הימים?
ת: כן. אין זו רחיצה של תענוג אלא של סילוק צער.
סיום דיני תשעת הימים
ש: מתי מסתיימים הדינים של תשעת הימים?
ת: בשר ויין: אשכנזים - חצות יום י'. ספרדים - סוף יום י', עולי צפון אפריקה – חצות יום י', תימנים - מוצאי הצום.
תספורת, כיבוס, רחצה, החלפת בגדים: אשכנזים - חצות יום י' (אם נוסע או סובל - מוצאי הצום). ספרדים - מוצאי הצום.
שירה: חצות יום י'.
רחיצה בט' הימים
ש: האם מי שמזיע ובכך סובל וגם גורם סבל לאחרים, רשאי להתרחץ בט' הימים?
ת: מותר מהר במים קרים, ואם אי אפשר אז במים פושרים קצת. וכן עם סבון (מ"ב לגבי יוה"כ תריג סק"ב. שו"ת שלמת חיים ריט, כי זה משום נקיות ולא משום תענוג. שו"ת אגרות משה ד פד. הגריש"א אשרי האיש ג תסט. שו"ת שבט הלוי ח קכז. ז עז).