בית הכנסת ובית מדרש (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
בתי כנסת מול בתי התפלה של הגויים
ש: מדוע בתי התפלה של הגויים כל כך מקושטים ומפוארים לעומת בתי כנסת שלנו?
ת: העיקר הוא עבודת ד' ולא חוויה.
תפילה נגד גזירה הגיוס
ש: בבית כנסת בו אני רגיל להתפלל בה התחילו לומר "אבינו מלכינו" בתפילת שחרית ומנחה מפני שכך פסק הבד"ץ כדי לבטל את "גזירת הגיוס" כלשונם. אני בתור חייל קרבי במיל', מה לעשות? להישאר ולהתפלל איתם עם כוונה אחרת או שמא פשוט לצאת באותה שעה (בלי רעש, כמובן)?
ת: התפלל התפילה הרגילה שלך בצורה לא בולטת.
מחיצת בית כנסת
ש: האם מחיצת בית כנסת צריכה להיות אטומה?
ת: הגר"מ פיינשטיין פסק שבשעת הדחק די שתמנע התערבות לכן מותר במחיצה עד י"ח טפחים (שו"ת אגרות משה או"ח א לט. שו"ת בני בנים א א-ב בשם הגרי"א הענקין והגרי"ד סולוביצ'יק). אבל חכמי הונגריה פסקו שאסור שיראו הגברים את הנשים ושאין לשנות ממה שהיה נהוג כל הדורות, וכן נפסק בשו"ת ציץ אליעזר (ז ח), שו"ת מנחת יצחק (ב כ) ושו"ת משנה הלכות (ז יב) שהעיקר כרמב"ם פהמ"ש סוכה שלא יראו. וכן פסק רבנו הרב צבי יהודה. [ומסופר על רבנו הרב צבי יהודה כשיצא פסק של הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל, בנוגע לגובה מחיצה בין גברים לנשים בבית כנסת, שבשעת הדחק אפשר להקל בעניין מסוים והרבי מסטמאר יצא נגדו (שו"ת דברי יואל י, י). רבנו אמר: "ידוע שדרכינו חלוקות ושונות, אך בעניין זה הוא צדק" (ס' רבנו עמ' 122) – רשם מ"צ.]
ש: באופן תאורטי, אם אנשים היו מתוקנים, היה אפשר לבטל את ההפרדה בבית הכנסת?
ת: לא. הרי לומדים שצריך מחיצה בבית המקדש מהספד שיהיה לעתיד לבוא על מותו של יצר הרע, שיהיה בכל זאת הספד נפרד. סוכה נא-נב.
הנקה בבית כנסת
ש: את השאלה הבאה שאל רב חשוב מאמריקה: פעם לימדתי שיעור בבית כנסת והיתה שם אישה שהניקה בעזרת נשים. האם מותר להניק בבית כנסת? ועוד, האם מותר ללמד תורה כשהיא מניקה שם?
ת: מותר, משום שעזרת נשים הינה חלק נפרד מבית הכנסת. עיין חכמת אדם פו טו. [בדומה, פעם ראיתי שנשאל הרב דב ליאור: "האם מותר להניק תינוק בבית כנסת, האם יש בעיה של צניעות?” וענה: "אם זה בעזרת נשים, אלו צרכי התינוק ואת צריכה להניק אותו”.]
תמונות בבית כנסת
ש: האם מותר לקבוע תמונות של גדולי ישראל בבית הכנסת?
ת: הנה יש שאסרו לגמרי תמונה של אדם משום איסור עשיית צורות (שו"ע יו"ד קמא ד פת"ש סק"ז בשם יערות דבש. שו"ת דעת כהן סי' סו), וקל וחומר במקום קדוש כבית כנסת. אך זו חומרא, ומן הדין מותר (שם). עוד יש דין שאין להתפלל מול ציורים, כי זה מפריע לכוונה (שו"ע או"ח צ כג), אבל אם תמונות הגדולים קבועות שם, הן כבר לא מפריעות לכוונה (שו"ע יו"ד קמא ד פת"ש ס"ק ו) וייתכן שאף מחזקות את הכוונה כיוון שמעוררות ליראת שמים (עיין שו"ת דעת כהן סי' סד) אך יש להיזהר שלא תהיה תמונה ממש מולו שזה נראה כאילו משתחווה אליה (עיין שו"ע או"ח צ מ"ב ס"ק ע"א). אך בבית כנסת יש עוד בעיה, כיוון שכך נהגו הנוצרים, יש בזה משום חוקות הגויים (עיין תוס' ע"ז יא א ד"ה ואי ). מכל הסיבות האלה, זהו מנהג קבוע לכל הדורות בעם ישראל שלא לשים תמונות של גדולי לישראל בבתי הכנסת. אבל בבית המדרש, מקום בו לומדים תורה, יש מקום בבחינת "והיו עיניך רואות את מוריך" (ישעיה ל כ). כמובן, גם בכל בית כנסת לומדים תורה, וגם בכל בית מדרש מתפללים, אך הגדרת המקום נקבעת על פי רוב שימושיו. וכל אלה מבוארים באריכות במאמרו של רבנו הרב צבי יהודה קוק "מקום תורה ומקום תפילה" (לנתיבות ישראל ב צה).
איזה בית כנסת עדיף
ש: מה עדיף בית כנסת בו אומרים תפלה לשלום המדינה וצה"ל אך הוא מהיר ומאוחר או בית כנסת חרדי בו מתפללים לאט ומוקדם?
ת: חרדי, תפלה טובה יותר.
תפילה על הבימה
ש: האם מותר שבשבתות וימים טובים יתפלל שליח הציבור על הבימה ולא בעמוד התפילה הרגיל, כדי שכולם ישמעו?
ת: כן. העיקר שהבימה היא באמצע ויש עמוד תפילה לשליח ציבור מלפנים (שו"ת אגרות משה או"ח ג י. עיין שו"ת ציץ אליעזר י כב).
הטענת סלולרי
ש: האם מותר להטעין טלפון סלולרי בבית כנסת?
ת: מותר, ויש מחילה על סכום אפסי. ויש אוסרים מפאת כבוד בית הכנסת.
לוחות הברית
ש: האם לוחות הברית היו עגולים או מרובעים?
ת: מרובעים. בבא בתרא יד א. מקור העיגול הוא אומנות נוצרית. [הרבי מלובביץ' התעקש להשתמש רק במרובעים. שערי הלכה ומנהג א קצט. וכשנשאל הגרי"ש אלישיב: כיצד יש לנהוג למעשה כאשר בונים ארון קודש חדש, האם לעשות דוגמת "שני לוחות הברית" עגולות כנהוג או לעשותן מרובעות כפשות הגמרא? השיב: אין לשנות מהנהוג והמקובל בתפוצות ישראל עד כה ויש לעשותן עגולות בראשיהן. וכסברא זו כתב גם הגראמ"מ שך: "הנכון שברוב בתי כנסיות שראיתי המה עגולין בראשן, אם כי איני יודע הטעם בזה כי בעיקרן הם מרובעות, אבל מנהג ישראל הלכה היא והטעם כמוס אצלנו", אלא שהוסיף שמבטל דעתו למה ששמע בשם הסטייפלר לעשותן מרובעות. מכתבים ומאמרים ח"א מכתב צד. אך כשנאשל הגר" קניבסקי, אמר שלמעשה אין לשנות מהנהג, ולעשותן עגולות בראשן. ישא יוסף ד לו. אמנם כתב הגר"מ שטרנבוך שעדיף מרובעים אבל מותר עגולים כי הם סמל בעלמא. שו"ת תשובות והנהגות ב תקלה. וגם בסמל של בני עקיבא יש לוחות הברית מעוגלים. ור' אושר רוטה סיפר לי ששאלו הרב חיים דרוקמן על כך, והשיב שאכן צריכים להיות מרובעים אבל קשה לשנות כי סמל כבר מקובל וידוע שנים רבות. וכשהכתירו את הגר"ע יוסף לראשון לציון ולרב הראשי לישראל, הוא קיבל מתנה מהקהילה היהודית בטורקיה, טס של זהב ויש שם את לוחות הברית עם שרשרת. והגר"ע יוסף ענד את הטס על צווארו בזמן הפגישה עם האפיפיור כתשובה יהודית לצלב המוזהב שעונד האפיפיור על צווארו. והלוחות הברית הם בצורת עיגול – רשם מ"צ.]
שתיקה בבית-כנסת
ש: האם מותר להסות אנשים שמדברים בבית-כנסת?
ת: בתנאי שזה מועיל ושזה נעשה בכבוד (שו"ת שאילת שלמה א שסג אות ב).
עלוני שבת
ש: האם מותר לי לקחת עלוני שבת מבית כנסת אחר?
ת: לא. זה שלהם, אם לא - משפטית, אז לפחות - מוסרית.
אופניים בבית המדרש
ש: מותר להכניס אופניים לבית המדרש מחשש גניבה?
ת: לבית כנסת לא. לבית מדרש כן, אם הוא מהלומדים הקבועים שם שזה ביתו. וכמובן ראש הישיבה קובע (ר"ן מגילה כח. עלינו לשבח – שמות תקעה-תקעו).
מערת המכפלה
ש: איך מותר להתפלל במערת מכפלה, הרי זה בית כנסת שהקימו במסגד?
ת: הפוך. עשו מסגד במקום שלנו. אני לא באתי בגבולה אלא היא באה בגבולי. ע"ז מד (קום התהלך בארץ יז).
קראים
ש: מותר לבקר בבית כנסת של קראים?
ת: לא. הרי הם כופרים (שו"ע יו"ד קנט ג. רמ"א אה"ע ד לז).
עזרת נשים
ש: האם מותר לקיים פגישה של חול בעזרת נשים?
ת: כן. כמובן בצורה מכובדת.
ש: האם מותר לרבנית לתת שיעור לנשים בבית-כנסת כאשר באות לא צנועות?
ת: לא. זה מקום קדוש ואסור לפגוע בכבודו.
ש: האם מותר לאשה להתפלל בעזרת נשים בלבוש לא צנוע?
ת: גם לא. גם עזרת נשים היא מקום קדוש. וזה גם מפריע למתפללות אחרות (שו"ע יו"ד רפב א. שו"ת שאילת שלמה א פט).
מקום קבוע בבית הכנסת
ש: האם חייבים להתפלל כל יום באותו בית כנסת מדין קובע מקום לתפלתו?
ת: לא חייבים, אבל זה טוב.
ש: האם מישהו תפס מקומי בבית-הכנסת האם להקימו או להתפלל במקום אחר בו אני מתפלל פחות טוב?
ת: מותר להקימו בתנאי שזה נעשה בעדינות (שו"ת שאילת שלמה א מב). [כתוב בגמרא ברכות (ו, ב): "כל הקובע מקום לתפילתו - אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו, אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו". ומובא ב'שולחן ערוך' (או"ח צ, יט): "יקבע מקום לתפילתו, שלא ישנהו אם לא לצורך". אם-כן, אדם צריך להתפלל תמיד באותו מקום, ועדיף שיבקש מהאורח שישב במקומות המיוחדים לאורחים. וכמובן, יש לומר לו זאת בעדינות ולא להעליבו, כי האיסור להעליב חברו חמור לאין ערוך מאשר עניין קביעות מקום בבית-הכנסת. ואם מפחד שבכל זאת ייעלב האורח או שמעדיף שלא להטריחו, זה גם-כן נחשב ל"צורך" ויכול להתפלל במקום אחר. וכתב בתרגום יונתן על ברכות (שם) שכל בית-הכנסת נקרא מקום אחד. עוד עצה היא מה שכתב במשנה ברורה (שם סק"ס): "ותוך ארבע אמות חשוב מקום אחד דאי אפשר לצמצם [=לדייק]". אםכן, הפתרון הפשוט הוא לשבת באחד המקומות הסמוכים לאורח, ורק אם אין הדבר ניתן, כגון ששאר המקומות תפוסים, אז יש לנהוג כשאר העצות שהוזכרו. וכל זאת למה? מוסבר בספר שערי אורה עה"ת מהג"ר מאיר צבי ברגמן (ח"א עמ' כ), שבלעם החליף את מקום קרבנותיו כמה פעמים, ותלה את הסיבה לכך שד' לא מילא משאלותיו לקלל את ישראל, לא מפאת דרכיו שהוא אשם שאינו הולך בדרך הנכונה, ושד' לא רצה לקלל את עם ישראל, אלא תלה הדבר בכך שהמקום גורם. אמנם באברהם אבינו אף על פי שעמד בתפילה עבור סדום ועמורה ועשה הכל מחמישים עד עשרה, נאמר אצלו "וילך ד' כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו", ולמחרת אברהם אבינו חזר לאותו מקום לד' ותלה את האשמה שד' לא קיבל את טענותיו רק בו. לכן כתוב בגמרא ברכות (ו, ב): אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו! ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? דכתיב (בראשית יט, כז): "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם", ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר (תהלים קו, ל): "ויעמוד פינחס ויפלל" – רשם מ"צ].
גוי בבית כנסת
ש: לסבתי יש פיליפינית סועדת. האם מותר לה להכנס איתה לבית הכנסת?
ת: כן. אך בלי צלב (שו"ת הר צבי או"ח א פה. שו"ת שאילת שלמה א צה).
שיחה בבית-הכנסת
ש: האם מותר לשוחח שיחת חולין בבית-הכנסת לא בזמן התפלה?
ת: ודאי לא. זה מקום קדוש. וזו עבירה חמורה מאוד. עיין זוהר מובא במשנה ברורה (מ"ב קנא סק"ב). עיין בעל הטורים כי תבוא על הפסוק ולתתך עליון. מלבד מי שקבוע בבית המדרש.
ש: ואם מישהו פונה אלי?
ת: לחמוק בחוכמה בלי לפגוע (שו"ע או"ח קנא א. שו"ת יחוה דעת ג י).
ש: ומה ההיתר לדבר דיבורי חול בבית-הכנסת?
ת: איני מכיר.
תפילה ושלום
ש: בבית-הכנסת בו אני מתפלל יש מתח בין אנשים. האם כדאי לעבור לאחר?
ת: כן. אך עדיף לעשות שם שלום. והאר"י ז"ל כתב שלפני התפילה יש לקבל על עצמו ואהבת לרעך כמוך, ויאהב את כל ישראל כנפשו, כדי שתעלה תפלתו כלולה מכל ישראל. חיד"א פת"ע עוקצין פ"ג אות ד.
תפילה ברחבת בית-הכנסת
ש: אפשר להתפלל ברחבת בית-הכנסת?
ת: רק בלית ברירה, כי אין מתפללים במקום פתוח כמו שדה או בקעה. אבל אם זו חצר סגורה, אפשר. שו"ע או"ח צ ה. מ"ב יב.
כסף נוצרי
ש: האם מותר לי להתפלל בבית מדרש של ישיבה המקבלת כסף נוצרי?
ת: מן הדין מותר כי הישיבה גם מקבלת כסף כשר, אלא אם כן מחליטים לנקוט בצעדי מחאה.
נוצרים בבית כנסת
ש: נוצרים קיימו תפילה בבית כנסת שבמלון. מה לעשות?
ת: זו שערוריה! לדווח מיד למשגיח.
ש: האם בית הכנסת נאסר עקב זה? מה המקור?
ת: לא. מג"א (עיין שו"ת אגרות משה או"ח א מו).
בית-כנסת ולימודי חול
ש: האם מותר להעביר הרצאה של חול בבית הכנסת?
ת: לא. מותר רק קודש. בזמן השואה, שרק שם יכלו להתאסף, התיר בעל שרידי אש במטרה לחזק ליבם וכדי שלא ילכו לבית כנסת של רפורמים, ובתנאי שהמרצה הוא ירא שמים, ושיאמרו לפני כן דברי תורה או תהילים, ושלא יהיו ויכוחים, ורק בשעת הדחק. שו"ת שרידי אש (א טז-יז).
ש: האם אפשר ללמוד לימודי חול בבית-כנסת כאשר זה המקום היחיד עם אור בבסיס?
ת: לא. שימוש חול בבית-כנסת אסור (שם).
צביעת מחיצות בית כנסת
ש: האם אפשר לצבוע מחיצות של בית כנסת בתוך בית הכנסת או חייבים לצבוע אותן בחוץ?
ת: כיון שזה לבית כנסת, מותר לצבוע שם.
חיבוק ונישוק בבית כנסת
ש: האם מותר בבית הכנסת להתחבק ולהתנשק עם חבר?
ת: כללית לא (שו"ת אורח משפט כב). [והגר"מ פיינשטיין היה מנשק את נכדיו בבית המדרש של ישיבתו מתיבתא תפארת ירושלים, שסבר שדין זה שלא להראות חיבה בביהמ"ד הוא רק בעת התפילה, ובשו"ע מובא דין זה בהלכות תפילה ולא בהלכות בית הכנסת (מגד גבעות עולם א' צב. מסורת משה עמ' מו). ובעת ביקורו של הגר"א שפירא בישיבה יונברסיטי בארצות הברית, נפגש עם הגרי"ד סולוביצ'יק בבית המדרש, הג"ר שפירא נשקו שם לעיני כולם, והיו שתמהו, הכיצד מנשק הג"ר שפירא את הרב בבית המדרש ובית הכנסת, והרי הלכה היא שאסור לנשק ולהראות חיבתו לאדם יותר לפני המקום? והסביר הגר"א שפירא לנשיא הישיבה יונברסיטי, הרב נחום לאם, שיש הגרי"ד סולוביצ'יק דין של ספר תורה, ואי אפשר שיעבור בלי לנשקו... (ראש דברך קעד-קעה. "ויהי בנסוע הארון" דברי הספד על הגר"א שפירא בהספד של הרב איתן אייזמן מה). ומסופר בספר 'והערב נא' (ח"א עמ' 142-143) מעשה באב שלמד יחד עם בנו הקטן בבית הכנסת. במהלך הלימוד היקשה הבן קושיה חמורה על דברי התוספות, חיפש האב ומצא כי בנו כיוון לקושיית הגאון רבי עקיבא איגר. מרוב התפעלות והתרגשות קם האב ונישק את בנו שתי נשיקות על ראשו! כשנשאל היאך עבר על דברי הרמ"א (או"ח צח, א): "אסור לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת", השיב האב כי טעמו של דין זה הוא "כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום", אך נשיקותיו לא נבעו מאהבה, אלא כדי להראות לבנו מהי אהבת תורה והרגשת מתיקות ועריבות בלימוד. האם אכן מותר לנשק את הבן בבית הכנסת כדי ליטע בו אהבת תורה? השיב הג"ר יצחק זילברשטיין, רבו של רמת אלחנן בבני ברק וראש כולל בית דוד בחולון: אם אהבת התורה יוקדת בו או אהבת עצמו [שהרי 'ברא כרעא דאבוה' וכאילו מנשק את רגלו] והיה מנשק גם ילד זר שאינו בנו – מותר לו לנשק את בנו, אך אם ילד אחר לא היה מנשק, שמע מינה שאת עצמו מנשק והוא ביזיון. מובא בחז"ל שגדולי הדורות נישקו בבית המדרש את תלמידיהם וחבריהם לאחר שהתפעלו מדבר חידוש שאמרו, כמו שמצינו באבות דרבי נתן (פ"ו): "נתן עיניו רבן יוחנן בן זכאי ברבי אליעזר ואמר לו פתח ודרוש! אמר לו איני יכול לפתוח. דחק עליו ודחקו עליו התלמידים, עמד ופתח ודרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם. כל דבר ודבר שיצא מפיו עמד רבן יוחנן בן זכאי על רגליו ונשקו על ראשו...". וכן מסופר במסכת נדרים (ט, ב) אודות שמעון הצדיק: "עמדתי ונשקתיו על ראשו" (ע"ש, ומן הסתם אירע הדבר בבית המקדש). וכמו כן במסכת כלה (א, כא): "אמרו עליו על ר' טרפון שהיה עשיר גדול, ולא היה נותן מתנות לאביונים, פעם אחת מצאו ר' עקיבא, אמר לו רבי רצונך שאקח [אקנה] לך עיר אחת או שתים? אמר לו הן. מיד עמד ר' טרפון ונתן לו ארבעת אלפים דינרי זהב. נטלן ר' עקיבא וחילקן לעניים! לימים מצאו ר' טרפון, אמר לו: עקיבא, היכן העיירות שלקחת לי? תפסו בידו והוליכו לבית המדרש, והביא ספר תהלים והניחו לפני התלמידים, והיו קורין והולכין עד שהגיעו לפסוק זה (תהלים קיב, ט): 'פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד', עמד ר' טרפון ונשקו לר' עקיבא על ראשו, אמר לו: רבי אלופי, רבי בחכמה, ואלופי בדרך ארץ" (פסקי תשובות ס' צח הערה 70). נשיקתם של התנאים הקדושים נבעה מחשקת ואהבת התורה שיקדה בליבם, ואם אכן זו הרגשת האב ללא תערובת אהבת בנו – אכן רשאי לנשק לבנו. והוסיף, שהג"ר דוד בהר"ן הגיע לבית הכנסת ושמע כי הגביר הנדיב מר וקסלר שידך את בתו עם הצורבא מרבנן היתום הג"ר בצלאל ז'ולטי [שהיה אחר כך רבה של ירושלים], ונשקו על מצחו בתוך בית הכנסת. נשיקה זו דומה לנשיקת אהרן את משה המתוארת בפרשת שמות (ד, כז): "ויפגשהו בהר האלהים וישק לו", ופירש הספורנו: "כמנשק דבר קדוש", והיינו כמנשק ספר תורה. נשיקה זו מותרת גם בבית כנסת כשם שמותר לנשק ספר תורה. ועיין שו"ת יחוה דעת (ד יב) שדן במנהג של ספרדים לנשק יד של רב כי דרך כבוד לאדם גדול ומכובד, ולכן גם בבית הכנסת מצוה לנשק ידיהם שכן ד' ציוונו על כבודם ומוראם של האב והרב – רשם מ"צ.]
בימה
ש: האם זה בסדר שהבימה היא קצת קדימה?
ת: עליה להיות באמצע. שו"ת חתם סופר ו פו (עי' שו"ת אגרות משה או"ח ג י. שו"ת ציץ אליעזר י כב. במסע הרבנים למושבות השומרון והגליל, הגרי"ח זוננפלד נמנע להתפלל בבית כנסת בו הבימה לא עמדה באמצע. אלה מסעי 75, 230-228).
ברית מילה בבית כנסת
ש: האם עדיף לעשות ברית מילה באולם או בבית כנסת שהוא מקום קדוש?
ת: באולם. א. כי היתר ברית מילה בבית כנסת אינו לכל הדעות. א. כי גם למתירים, אסור לומר דברי חולין בקלות ראש וזה דבר שקשה מאוד לעמוד בו.
פרוכת
ש: גוללים פרוכת מימין לשמאל או משמאל לימין?
ת: לא משנה. פרישה קכח. עדיף משמאל. דרישה תרנא (ועיין שו"ת באר משה ה לח).
להצלחת פלוני
ש: האם אני יכול לתרום ספר תהילים לבית הכנסת ולרשום עליו שכל קריאה בו היא להצלחתי?
ת: יש לכתוב זאת על הכריכה מבחוץ כדי שכל קורא יראה זאת ויחליט. ומסתבר שלא יסכים.
ילדים בבית הכנסת
ש: איפה כתוב בשולחן ערוך לא להביא לבית הכנסת ילדים שמפריעים?
ת: שו"ע או"ח צח מ"ב ג.
סעודה בבית הכנסת
ש: האם מותר לקיים סעודת שבת (מעורבת) בבית הכנסת? האם מותר לקיים סעודת שבת של נשים או גברים (נפרדת) בבית הכנסת או שיש בזה משום "זילות מקדש מעט"? האם יש חילוק בדינים שבין בית כנסת לבית מדרש?
ת: סעודה מעורבת תמיד אסורה בכל מקום (קצור שו"ע קנב ח-ט-י. קצוש"ע קמט א), קל וחומר במקום קדוש כמו בית הכנסת או בית המדרש. באשר לסעודה נפרדת גם היא בעייתית אף על פי שנהגו רבים כן, ואפשר להתיר בדוחק כיוון שזו סעודת מצווה. אך גם אז, הן בבית כנסת, הן בבית מדרש, יש להיזהר מאוד מקלות ראש, שחוק, היתול ושיחה בטלה (שו"ע או"ח קנא א), וההגדרה של שיחת בטלה היא כגון שיחת חולין לצורך פרנסה שהיא מותרת בחוץ (משנה ברורה ס"ק ב) – שנראה שמאוד קשה לעמוד בזה.
כלב נחיה
ש: האם מותר לעוור להיכנס לבית כנסת עם כלב נחיה?
ת: מן הדין כן, אך יש לבדוק את המנהג שם (שו"ת אגרות משה או"ח א מה. הרבי מלובביץ אג' ו תתקלו. ודלא כהגרמ"מ כשר בתורה שלמה טז 147. שו"ת חלקת יעקב ג פז. שערים מצויינים בהלכה יג ב. פסקי תשובות קנו 13).
כיוון בית כנסת
ש: לאן מתפללים בבית כנסת שארון הקודש אינו בכיוון ירושלים?
ת: לכיוון ארון הקודש, אך כמובן הרב שם יקבע (באר היטב צד ג. שו"ת משיב דבר א י. שו"ת תשובות והנהגות א עט. דלא כמג"א שם ג ויד אליהו המבוא בבאר היטב שם. ועיין תרומת הגורן ח"א סי' לג).
בית כנסת של רפורמים
ש: האם מותר להכנס לבית כנסת רפורמי שלא על מנת להתפלל?
ת: לא. מראית עין (שו"ת אגרות משה או"ח ב מ. ג כה).