ברית מילה (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שהחיינו בברית מילה
ש: מדוע אשכנזים מברכים שהחיינו בברית מילה אם הרמ"א אומר שלא נהגו?
ת: בארץ ישראל כן נהגו (ס' ארץ ישראל ג ב).
מוהל לא דתי
ש: מי שנימול על ידי רופא לא דתי, המילה חלה או צריך הטפת דם ברית?
ת: מחלוקת (שו"ע יו"ד רסד, א. רמ"א שם. חידושי רע"א שם. עי' שו"ת ממעמקים א ח).
מילת שבט לוי
ש: מדוע היה מותר ללויים למול את בניהם במדבר (רש"י דברים לג ט), הרי זה פיקוח נפש?
ת: זה היה סיכון זעיר, שמותר לצורך מצוה. עיין שו"ע יו"ד קנז פת"ש.
קוואטר
ש: מהו המקור למנהג הקוואטר בברית מילה?
ת: כיבוד. ערוך השולחן יו"ד רסה יא.
חסד
ש: מה יותר חשוב – ללכת לברית מילה או לשמח חתן וכלה?
ת: איפה שצריכים אותך הכי הרבה.
ברית מילה לגר מהול
ש: האם אדם שמתגייר וכבר מל לפני כן מסיבות שונות צריך הטפת דם ברית?
ת: לא. גם אם לא מל לשם גירות. שו"ת דעת כהן קעז.
סעודת מילה
ש: האם סעודת ברית מילה חייבת להיות מיד אחרי המילה או אפשר זמן מה לאחר מכן?
ת: אפשר גם יותר מאוחר. העיקר שזה באותו יום. שו"ע יו"ד רסה יב.
ברית ילד גוי
ש: האם מותר להשתתף בברית מילה של בן יהודי וגויה?
ת: ודאי לא. לא שייכת מילה בגוי. זה גם גדר של מחזק עוברי עבירה.
ברית מילה אחרי הצהרים
ש: האם לדחות ברית מילה אחרי הצהרים שתהיה ברוב עם?
ת: לעשות הכי מוקדם ביום משום דין זריזים שעדיף. אבל כן לאחר כדי לאפשר לקרובי משפחה להגיע. ערוה"ש יו"ד רסב ח. [ומה שאברהם אבינו מל עצמו באמצע היום היה מקרה מיוחד. עיין תורה תמימה בראשית יז כו אות נג. ומובא בשערי הלכה ומנהג (ג, צט), שהרבי מליובאוויטש אמר שזריזין למצות דוחה ברוב עם הדרת מלך, כדמוכח בראש השנה (לב, ב), אבל לכאורה, מילה שאני דטוב יהיה בשמחה כמו שקיבלוה עליהם (שבת קל א). בספר אורו של עולם על הגרש"ז אוירבך (עמ' 310), סח הרב מרדכי אלון, בשאר לברית המילה של אחד מבניו: "רצינו להזדרז ולערוך את הברית בשעת בוקר, כהרגלנו, אלא שאבי שהה בחו"ל, ועמד לנחות בבוקר בישראל. ניגשתי לר' שלמה זלמן ושאלתי: אם הברית תיערך בבוקר, אבא יספיק להגיע – אך קשה לשער את מועד הנחיתה המדוייק, ויתכן שהוא יגיע בלחץ הישר משדה התעופה. אך אם הברית תיערך מאוחר יותר, אבא יגיע אליה בנחת. אמר הגרש"ז בחיוך: "מבין כותלי דבריך אני שומע, שאתה נוטה לאחר את הברית – ואני שמח על כך, מפני שאיני מבין בכלל מה השאלה...". והוסיף: "יש דיון אם יש לקיים ברית מוקדם משום זריזין מקדימים, או לאחרה משום ברוב עם, שבעשה מאוחרת יגיעו יותר אנשים. אך לא שמענו דיון אם להעדיף זריזות על פני כיבוד אב". שאלתי: "אם כך, האם לעשות את הברית בשעה 11:00 בבוקר כדי שאבא יגיע בנחת, או בשעה שתיים בצהריים, שאז גם יספיק לנוח מן הטיסה"? פסק הרב: "גם שאבא ינוח ויגיע רענן לברית – הוא חלק ממצוות כיבוד אב". ולא היה ניח"ל להגרי"ש אלישיב שמאחרים זמן הברית. והיה אומר דמצוה זו שנאמר עליה בגמ' זריזין מקדימין למצוות שנאמר וישכם אברהם בבוקר, אין לאחרה (שבות יצחק שביעית עמ' קי בהערה). ובשנים קדמוניות במקרים רבים לא הסכים הגרי"ש להיות סנדק אחרי חצות היום מחמת דין זריזין מקדימין. אמנן נהג כך רק לנוהגים כמנהג אשכנז, לעומת זאת לא סירב להיות סנדק לאחב"י מבני ספרד, שאצלם המנהג למול גם אחרי חצות (ישא יוסף או"ח ח"ב סי' סט). ונשאל הגרי"ש אלישיב: מי שיש לו ב' ברירות בענין הברית לבנו, או לעשותו בבוקר ולקיים מצות זריזין מקדימים, או לעשותו בצהרים ויהיה ברוב עם הדרת מלך, מה יעדיף? והשיב: לכתחילה עושים ברית בבוקר, אבל אם יש ענין מיוחד אפשר לעשותו גם בצהרים (וישמע משה ח"א עמ' תכד-תכה). ונשאל הגר"ח קניבסקי: כשיש אפשרות למול את בנו בבוקר, ואז ההשתתפות בסעודה יהיה כרוך בביטול תורה, או לעשות הברית אחר מנחה בבין הסדרים מה עדיף? והשיב: זריזין מקדימין למצות והרוצה לבוא יבוא (לבנימין אמר עמ' צג). וכדומה, השיב הג"ר משה ברנדסדורפר, אב"ד היכל הוראה בירושלים מיסודו של אביו מח"ס שו"ת קנה בושם, שבאופן פשוט זריזין מקדימין עדיף (כמסקנת גמ' ראש השנה לב, ב) אך אפשר לדחות לצהרים כדי שיגיעו סבים כי זריזין מקדימין אינו חיוב גמור, ויש דעות (עיין מאירי יומא כח ב) שהוא רק משום הידור ויש לנהוג כן כי כך נהג א"א כמבואר בפסחים (ד א), משא"כ כיבוד סבים, שמבואר ברמ"א (יו"ד רמ כד) שחייב אדם בכבוד אבי אביו. וכיבוד זקינו יש לו עיקר מן התורה וכמו שהביא בשדי חמד (מערכת כ"ף כלל קכא) מהמדרש תלפיות שהרבינו יונה ומנורת המאור והחרדים כתבו שחיוב כיבוד זקינו הוא דאורייתא (היכל הוראה ח"ג הוראה פט).
גויים בברית מילה
ש: מותר שגויים יהיו נוכחים בבית מילה? משפחה של גר צדק?
ת: מותר.
ש: בבית-כנסת?
ת: מותר, בלי צלב עליהם. לא תביא תועבה אל ביתך. גם בבית (דברים ז כו. עבודה זרה כא).
ברית מילה בלי נישואים
ש: יש ברית מילה לבן שנולד לחבר שלי בלי נישואים. אמנם הוא עומד להתחתן. ללכת?
ת: לא. אין מחזקים ידי עוברי עבירה. כלומר מבטאים שמחה והערכה.
פריעה – חידוש מאוחר
ש: פרופסור אחד טוען שפריעה היא חידוש מאוחר מזמן החשמונאים כדי למנוע משיכה בערלה?
ת: היא הלכה למעשה מסיני. יבמות עא ב. גם אברהם אבינו נצטוה. יבמות ח א. וגם היום בעזרת ניתוח יש אנשים שמשחזרים ערלה אחרי פריעה.
אכילת ערלה
ש: האם אכילת ערלת התינוק אחר ברית מילה מרפאה עקרות?
ת: מנהג משונה ואין לנהוג כן. מחזיק ברכה יו"ד עט.
מציצה בברית מילה
ש: האם יש לבצע מציצה בברית מילה ישירות בפה או בעזרת שפופרת, כיון שהיו כמה מקרים שתינוקות נדבקו מהמוהל?
ת: אפשר ישירות, מקרים אלו מאוד נדירים, יותר נדירים מסכנה בחציית כביש. וכמובן יש לדאוג שהמוהל יהיה בריא. שו"ת דעת כהן קמ. אבל גם מותר על ידי שפופרת, זה בסדר גמור. שם קמא-קמב.
ברית מילה והנאה
ש: קראתי מחקרים שברית מילה ממעטת את ההנאה. איך זה מסתדר עם כך שהיהדות היא דת שמקדשת את ההנאות?
ת: אכן כבר מוזכר במורה נבוכים לפילון האלכסנדרוני שברית מילה מחלישה יצר העריות. אך איפה המקור שהתורה מקדשת הנאות? זו השקפתה של העבודה הזרה. ואנו מקדשים את מילוי החובה והמצוה. מסילת ישרים פרק א.
ברית מילה בשבת
ש: בברית מילה בשבת, כל המשפחה יגיעו ברכב. האם לדחות ליום א'?
ת: לדחות. ילקוט יוסף (בכרך קיצור שו"ע רס קעא. שלחן יוסף עמ' קלה. שו"ת שבט הלוי א רה, שלא. הגרי"ש אלישיב בקובץ בית המדרש תמוז תשע"א עב).
ברכת הסנדק
ש: מה המקור לכך שנגשים לסנדק להתברך על ידו?
ת: לא ברור. נהוג אצל ספרדים. עיין תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק ישימך אלהים כאפרים וכמנשה.
ברכה
ש: ביקשתי מהרב הסנדק לברך אותי לבריאות וללידה קלה. הוא אמר לי להתחזק וללמוד תורה ולא בירך אותי. זה מאד אוכזב אותי?
ת: הוא כן בירך. זו דרכו לברך. ואני כהן ומברך אותך.
סנדק פעמיים באותה משפחה
ש: האם אפשר להיות סנדק פעמיים באותה משפחה?
ת: מותר. [כתב הרמ"א (יו"ד רסה, יא) בשם המהרי"ל בשם רבינו פרץ: "דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כדאמרינן גבי קטורת: חדשים לקטורת". והסיבה לכך, כי לגבי שכרה של עבודת הקטורת היא עשירות, שנאמר (דברים לג, י-יא): "ישימו קטורה באפך... ברך ד' חילו ופועל ידיו תרצה", הלכך היו מקפידים שלא יפיסו לעבודת הקטורת אלא חדשים בלבד, היינו אותם כהנים שלא הקטירו מימיהם (יומא כו, א). ולכן הוא הדין בסנדקאות ששווה לעבודת הקטורת, ושכרה עשירות. עיין שו"ת נודע ביהודה (מהדורא קמא יו"ד סי' פו) שדן בעניין, ומסיק שבכל מדינת פולין אין מדקדקים בזה, ובהרבה מקומות הרב הקבוע הוא חיוב לסנדק תמיד וגם פה בקהלתנו אין הכל מקפידים בזה. ובשו"ת חתם סופר (או"ח ס' קנח) כתב לדחות את כל הטענות של הנודע ביהודה, ומה שטען מהא שנותנים סנדקאות לרב כמה פעמים במשפחה אחת, דחה החתם סופר שהרי בגמרא אמרינן שחדשים לקטורת, מלבד מהכהן גדול שמקטיר חלק בראש, א"כ הרב הויא ככהן גדול שמקטיר ושונה. וכן כתב בערוך השולחן יו"ד (רסה, לד) ובשו"ת תשובות והנהגות (א, תקפד). והאדמו"ר מבעלז – מהר"א רוקח – הסביר שהרב שבעיר מכבדים אף כמה פעמים בסנדקאות, והטעם כי הלא כל צינור וההשפעה לבעלי בתים באה מן השמים על יד המנהיג הרב, ועל ידו בשבילו נתברכו המה בשפע רב (בקדושתו של אהרן ח"א עמ' רעז. שו"ת חשב האפוד ג, קג. מעשי חושב עמ' רנח-רנט). והג"ר אהרן לוין, הרישא רב, ביאר עפ"י תרגום יונתן (בראשית נ, כג) שיוסף הצדיק שימש כסנדק לכל בני מכיר נכדיו, שהאיסור רק לכל אדם ולא לאב ולסב, וגם לא לרב העיר כנ"ל (הדרש והעיון - בראשית סי' רצט) וכדומה, על הפסוק "וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף" (בראשית נ, כג), כתוב בתרגום יונתן בן עוזיאל: "כד אתילידו גזירינון יוסף". כוונת התרגם היא, שיוסף היה הסנדק של בני מכיר. וזהו כל ברכי יוסף", שכן הרך הנימול שוכב על ברכי הסנדק בשעת המילה. ובהגהות יד שאול (לשו"ע יו"ד רסה, יא) הקשה על כך: הרי מנהג מנהג הוא שלא לכבד אדם אחד בסנדקאות של שני אחים, בדומה לקטורת, ש"מעולם לא שנה אדם בה". כיצד אם כן שימש יוסף כסנדק של "בני מכיר", לשון רבים"? והאדמו"ר רבי ממ"ש מלויבאוויטש תירץ על יסוד חידושו של החת"ס (שו"ת או"ח סי' קנח-קנט), שמרא דאתרא יכול לשמש כסנדק עבור יותר מאח אחד, כשם שהכהן הגדול יכול להקטיר קטורת כרצונו, ואינו מוגבל להקטרה פעם אחת בלבד. ועל פי זה אפשר לומר גם כאן, שמאחר שיוסף היה "השליט על הארץ" – היה בבחינת מרא דאתרא, ולכן הותר לו להיות סנדק לשני אחים (ליקוטי שיחות ח"כ עמ' 247. ומובא בביאורי החומש – בראשית עמ' שסד אות לג). אמנם יש שמקפידים על זה. הג"ר יעקב קמנצקי סירב לקבל סנדקאות שני פעמים במשפחה אחת, ואמר שיש לו בזה קבלה מבית אביו על זה. וסיפר שהוא נולד בכ' אדר א, ויום ברית מילה שלו היה בזמן הפשרות שלגים, והמיועד להיות סנדק לא הגיע, ואעפ"כ סירב זקנו לקבל הסנדקאות מכיון שכבר שימש כסנדק פעם אחת במשפחה זו, ונתנו את הסנדקאות למלמד דמתא (במחיצת רבנו עמ' ריט). וכן אמר הרבי מסטמאר שיש להקפיד על כך (ניצוצי תומר ח"א עמ' רלח). וכ"כ בשו"ת דברי שלום (א, צה). וראיתי דבר מענין בספר בטוב ירושלים (עמ' מז), שסיפר הג"ר בן ציון יאדלר, המגיד הירושלמי, שאביו שימש כסנדק גם לאחיו שנולד בחו"ל וגם בברית מילה שלו שהוא נולד בארץ, והסיבה לכך, כי אביו היהאומר שבביאתו לארץ ישראל נעשה כבירה חדשה, ואין מעשה חו"ל מצטרף (ונראה שמקורו בספר חסד לאברהם [מעין שלישי, עין הארץ, נהר יב] שהלן בארץ ישראל בלילה הראשונה מקבל נשמה חדשה בבוקר). אך רוב רובם של גדולי ישראל שאינם מקפידים על זה. עיין שו"ת יחוה דעת (ג, עז). והחזו"א והסטייפלר נהגו ליקח סנדקאות ב' פעמים לבלע ברית אחד, ואף שהרמ"א (יו"ד רסה יא) כתב שנהגו שלא ליתן, אמרו שזה נאמר רק על הנותן שלא יתן, אבל לא על הסנדק (כמו שכתב ביד שאול יו"ד סי רסה. אשכבתיה דרבי ח"ב עמ' קסה. דרך שיחה ח"א עמ' סג). וכן האדמו"ר אמרי סופר מערלוי היה נוטל סנדקאות כמה פעמים אצל משפחה אחת (הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' רטו). וכן הג"ר מאיר הלוי סולוביצ'יק, ראש ישיבת בריסק בירושלים (דחזיתיה לרבי מאיר ח"ב עמ' 65). והג"ר משה פיינשטיין טען שמצד הרמ"א אין זה איסור, ואם יש עניין דוקא לכבד אדם אחד פעמיים, יכולים. וכמו שנהגו באירופה, וגם כך נהג הגרמ"פ, שהרבה פעמים היה סנדק לכמה בריתות (מסורת משה עמ' שטז). ורבנו הרב צבי יהודה גם היה נוהג להיות סנדק פעמיים אצל אותו אדם (בשיפולי הגלימה עמ' 86). והרב זלמן מלמד כיבד את רבנו כמה פעמים בסנדקאות. והגר"א ביאורו (יו"ד רסה ס"ק מו) כבר תמה על כל זה, וכותב: "שלא ראינו סנדק מתעשר". וכן אמרו גדולי ישראל כדברי הגר"א. שמענו מהג"ר צבי שכטר כשלמד שו"ע יו"ד הלכות ברית מילה עם הגרי"ד סולוביצ'יק, אמר הגרי"ד: "אני - כמו הגר"א - שימש הרבה פעמים כסנדק ולא התעשרתי...". וכדומה, שמעתי שאמר הג"ר משה טדלר שחותנו הג"ר משה פיינשטיין היה סנדק בכל הבריתות של בניו ולא עבד שיתעשר... אך פעם אמר הרבי מסטמאר ה'דברי יואל' בפני קהלא קדישא בירושלים על דברי הגר"א, "אבל כיון שמרן הקדוש החת"ס כתב שהרמ"א כותב שמי שהוא סנדק מתעשר, על כרחך נאמנים עלי דבריו ז"ל וכן הוא באמת, ועשירות אין הפירוש בכל מקום רק בממון, ויכול להיות עשירות בדעת וכן באריכות ימים, וכן בבנים טובים וישרים וכדומה, וגם כיון שהחת"ס כתב מהרמ"א עשירות סתמא על כן גם עשירות בממון בכלל" (פתח אליהו, בסוף הספר. מובא בתורת התמרים עה"ת ומועדים עמ' רצה). וסיפר הגר"ח קניבסקי: "שאלו פעם את אבא ז"ל (הסטייפלר) היכן עשירותו מהסנדקאות [שהרי הוא סנדק כמעט בכל יום, ועד לפני כמה שנים היה נוסע בכל רחבי הארץ בשביל מצות סנדקאות], והצביע על ספריו שחיבר שזוהי עשירותו" (דרך שיחה ח"ב עמ' רא). והסטייפלר גם אמר: וכי הנכדים שנולדים כל שנה אינו עשירות? זה העשירות הכי גדולה. וכן כאמר שכתוב באריז"ל שזה סגולה לכפרת עוונות (קונטרס מנחת תורה עמ' סא-סב). ובשו"ת תשובות והנהגות (א, תקפד), כתב הג"ר משה שטרנבוך: "יש לומר שהעשירות לאו דווקא בממון (ועיין שבת כה, ב: איזהו עשיר וכו') אלא בהצלחה לבטל כל גזירות ומחלות שנגזרו עליו ובני ביתו, ורק הבורא ית"ש לבד יכול להעיד אם הסנדק התעשר, ונאמן הוא אלקינו ית"ש לשלם לכל אחד שכרו בשלימות, ואולי גם בקטורת העשירות כה"ג" (והחתם סופר [או"ח סי' קנח] כבר כתב שאולי החטא גורם, ואילו לא זכה במצוה זו היה מתייסר יסורים, ועכשיו שזכה לעושר ע"י מצוה זו לקחו ממנו עשרו בדין חלף יסורי גופו). ואמר הג"ר משה סולוביצ'יק מציריך, שווייץ (והאיש משה ח"ב עמ' סה-סו): לכאורה, לפי מספר הפעמים שזכה להתכבד בסנדקאות, כבר ראוי היה מזמן להיות הגביר הגדול ביותר. ומכל מקום, הפטיר, אי אפשר לדעת איזה עני ואביון הייתי לולא כל זה. ומובא שם בהערה: והגאון רבי חיים קרייזווירט אב"ד דק"ק אנטוורפן סיפר להג"ר משה סולוביצ'יק, שגם הוא מעולם תמה ע"ז, עד שמצא בהגהות רע"א סי' רסה סעי' א שדעתו הוא שסנדקאות קשורה עם עמידה בברכות, האיש הסנדק, צריך לקבל גם עמידה בברכות, וממילא אין הסגולה של עשירות נוהגת במי שלא קיבל שתיהם, כנהוג בעולם שבטעות מחלקים את שני הדברים. באותו פרק שראה את דברי רע"א הנ"ל התכבד מגביר פלוני בעירו בסנדקאות אצל בנו הנולד לו, וביקש ממנו שיאות ליתן לו גם עמידה בברכות, אמנם הגביר סרב לבקשתו בתאונה שכבר הבטיח לאיש אחר אותו כיבוד, ואיגלגל מילתא ואותו איש לא הגיע להברית והגר"ח קריזווירט קיבל גם עמידה בברכות כפי בקשתו. וסיפר הגר"ח שבתוך שבועיים קיבל מאה אלף דולרים בגלל שידוך שעשה... אמנם פעם אחת הציע הג"ר אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, ספק אחד שיש לו לפני הגרי"ז סולוביצ'יק, הבריסקר רב: הואיל ומזמינים אותו תדיר לסנדקאות, כמעט בכל יום, ולעת זקנותו קשה לו הדבר, אמנם הלא מבואר ברמ"א יו"ד (רסה, יא) בשם מהרי"ל בשם ר"פ דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת, ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כדמארינן גבי קטורת "חדשים לקטורת", הרי שסנדק מעשיר, ואם כן בתורת ראש הישיבה הלא מוטלת עליו החובה לדאוג לממון עבור הישיבה, ואם כן מטעם זה הלא עליו להתאמץ לקבל את הסנדקאות, כדי שיהיה ממון להישיבה, אמנם כנגד זה הלא כתב בביאור הגר"א (שם ס"ק מו): "ולעולם לא ראינו סנדק שמתעשר", עיי"ש, וא"כ להגר"א הלא אין לצפות לעשירות מהסנדקאות, וא"כ יהיה פטור מללכת... ומאר לו הגרי"ז: צריכים לחשוש למהרי"ל... ויש אומרים שאמר לו הגרי"ז בנוסח אחר: גם צ'ק של הרמ"א הוא צ'ק טוב... (פניני רבנו הגרי"ז עמ' לד-לה. דרך שיחה ח"א עמ' סא) – רשם מ"צ.]
אבי האב או אבי האם
ש: יש מריבה גדולה מי יהיה סנדק – אבי האב או אבי האם. מה לעשות?
ת: יש נהגו שאבי האב קודם. משא חיים. אבל אין זה מחייב. לכן יפילו גורל.
מוהל קונסרבטיבי
ש: האם אשפר לקחת רב קונסרבטיבי כמוהל?
ת: אם מל, המילה כשירה, אך לכתחילה לא, כי יש לחפש הכי צדיק (שו"ע יו"ד רסד).
ברית מילה מנישואי תערובת
ש: דודי התחתן עם גויה והם עושים ברית מילה רפואית לבנם. האם מותר ללכת? אם לא אבוא הוא ייפגע.
ת: לא ללכת. זה מתן לגיטימציה. אין לו בלעדיות על רגישות ומונופול על פגיעות – גם אנו נפגעים ממעשהו.
ברית מילה בשבת
ש: ברית מילה החלה בשבת, וידוע שהרבה מהמשפחה יגיעו אליה ברכב. האם לדחות ליום א'?
ת: ברית מילה הנדחית ליום א', איננה מקיימת את המצוות עשה, שהרי צריך למול ביום השמיני. אך חילול שבת גדול חמור יותר. יש פוסקים שכותבים שיש לדחות, ויש אוסרים לדחות. בס' ילקוט יוסף (קיצור שו"ע רס, קעא), הגר"ע יוסף מביא את שתי הדעות, ומתיר ללכת אחרי הדעות לדחות. בעבר לא ייעצתי לדחות, כי לא ראיתי פוסקים המתירים את הדבר הזה, ולא ראיתי את עצמי בעל כתפיים רחבות מספיק ולהתיר. כשאנשים דחו בלי לשאול, לא אמרתי דבר. אחר כך ראיתי פוסקים חרדים שכתבו לדחות [וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (א, רה. א, שלא. והגרי"ש אלישיב בקובץ בית המדרש (תמוז תשע"א עב) – מ"צ].
ומשום כך דעתי היא שאם יהיה חילול שבת רבתי, יש לדחות.
בריתה
ש: האם יש מקום לסעודת בריתה לגבי בת?
ת: אין מקור ומשמעות לביטוי הזה, אלא יש לומר סעודת הודיה. אך מי שמשתמש בביטוי בריתה, אין לזרוק עליו אבן (ויש מחלוקת ראשונים אם אשה כמהילא דמי או אינה בת ברית, נפקא מינה אם אישה יכול למול. עיין ערוך השולחן יו"ד רסד א – מ"צ).
ברית מילה בסוכה
ש: האם צריך לערוך ברית מילה בסוכה?
ת: אפשר. חשבון אישי.
[בשו"ת קול מנחם (או"ח ב, תכד), השיב האדמו"ר מקאליב: "מובא בספר מועד כל חי (סי' כ אות לו) שאם הסוכה חזקה, אין בה צינה ואין חשש שיפלו קיסמים מהסכך, אז ראוי לעשות הברית בסוכה. ובשם הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצ"ל] מובא שאין צריך לעשות ברית בסוכה".
כתוב בפסקי תשובות (תרמ הערה 32) שהיום שקיימות מחצלות לסכך ואין חשש לנשירת קיסמים היה נכון וראוי להדר לעשות את ברית המילה בסוכה – מ"צ].
זוג לא נשוי
ש: האם לומר מזל טוב לזוג לא נשוי שנולד להם ילד וללכת לברית מילה?
ת: לא. חיזוק ידי עוברי עבירה.
כסא של אליהו
ש: מותר לשבת סתם על כסא של אליהו הנביא?
ת: כן.
עדיפות יין לברית מילה
ש: באיזה יין עדיף להשתמש בברית מילה, יין יותר איכותי מיבול נכרים, או יין פחות איכותי מהיתר מכירה?
ת: ודאי היתר מכירה. זו האיכות האמיתית.
ת"ח סנדק
ש: האם לבקש מתלמיד חכם גדול להיות סנדק של בני או עדיף שימשיך לשקוד על התורה?
ת: ודאי עדיף שילמד תורה.
ברית לילד שנולד באיסור
ש: האם מותר להשתתף בברית מילה לילד שנולד מפנויה?
ת: לא. מחזק עוברי עבירה. הגרשז"א (שלמי שמחה עמ' תקט. שו"ת שואלין ודורשין ח עח).