ברכות על מזון (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
לחמניה מזונות
ש: איך עושים לחמניה מזונות?
ת: בלי מים, אלא רק שמן ומי פירות, או רובם. או עם מים, אבל עם מתיקות מורגשת לא מקובלת, אז מזונות לספרדים והמוציא לאשכנזים (ע' באר היטב קסח י).
ש: ואם אוכלים הרבה? כמה זה קביעות סעודה?
ת: ארבעה ביצים 200 סמ"ק, 8 קופסאות גפרורים, זה כמו לחם – נטילה, המוציא, ברכת המזון. ואם זה 150 סמ"ק – זה ספק (ע' שם ס' ו).
כזית לפתור מאכלים
ש: כמה לחם יש לאכול כדי לפתור מברכה שאר מאכלים בארוחה?
ת: כזית, 29 סמ"ק, ויש מתירים גם במעט. פס"ת קעז אות א.
שאריות לחם
ש: מה לעשות עם שאריות לחם שנותרו אחרי הארוחה ואין להם שימוש?
ת: לעטוף בשתי שקיות ניילון ולזרוק לפח. אך אין שום תועלת בתלייתם על פח אשפה ציבורי (וזאת הברכה עמ' 18 בשם הג"ר אלישיב).
שום ובצל
ש: שמעתי שאסור לבשל שום ובצל יחד. מה המקור?
ת: לא שמעתי על כך.
שתיה בטיול
ש: בטיול ששותים הרבה, האם יש לברך כל פעם?
ת: אם יש היסח דעת, יש לברך כל פעם (שו"ת שאילת שלמה א עא).
עבודה בטעימות
ש: מותר לעבוד בטעימות בחנויות, כי אולי הטועם לא יברך?
ת: מותר, כי בלפני עור, תולים, ואולי יברך. משנה שביעית ה ו. וגם יש שיטה שאין מברכים על טעימה אם זה מעט. שו"ע או"ח רי ב. ולצרף שיטת הש"ך שאין לפני עור במומר לזה. שו"ע יו"ד קנא ו.
מן
ש: מה ברכו על מן?
ת: המוציא לחם מן השמים (ספר חסידים תתתתמ. הלכות קטנות לרבי משה חגיז וע' שו"ת יחוה דעת ו יב בהרעה).
ברכה על מזון מסוכן
ש: חולה שאוכל מזון מאוד לא בריא המסכן חייו, האם לא יברך ברכה אחרונה, כשם שאין מברכים על מזון אסור. שו"ע או"ח קצו א?
ת: יברך כי מנה זו היחידה אינה מסכנת אלא ההצטברות. [דלא כהגרי"ש אלישיב שפסק שאין לברך ברכה אחרונה, כי המאכל מסכן חייו והוא איסור גמור עבורו, ואין זה מברך אלא מנאץ. קב ונקי סי' סב – רשם מ"צ.]
כיבוד אב שאינו מברך
ש: אבי מבקש שאגיש לו אוכל, אך אינו נוטל ידיים ואינו מברך?
ת: אסור משום לפני עוור, אך לעניים מותר משום צדקה, וקל וחומר לאביו שזו מצוה המוטלת עליו (פסקי תשובות קסט אות ג).
הגשת אוכל למי שאינו מברך
ש: יש הלכה שאסור להגיש אוכל למי שאינו מברך מפני לפני עיוור לא תתן מכשול. שו"ע או"ח קסט ב. האם לעשות אם אני מארח אדם לא דתי בביתי?
ת: ברור הוא שאם אפשר לבקש בדרכי נועם שיברכו, ודאי יש לעשות כן. אבל מכיין שזה לא תמיד ניתן, התיר הגרש"ז אוירבך לכבד אורחים במאכל ומשקה אף כשידוע שלא יברכו, כיון שכל האיסור משום לפני עיוור, ואם לא תכבדם, אתה מכשילם באיסור יותר גדול, הוא איסור שנאה לתורה ולדתיים. [שו"ת אגרות משה או"ח ה יג. שו"ת מנחת שלמה א לה. פס"ת קסט אות ג. שו"ת שאילת שלמה א תצח. והעיד הגר"ח קניבסקי שכן היתה דעתו של החזו"א. אגרות וכתבים דרך אמונה עמ' לב. ויש אומרים להפקיר את המזון לפני גישתו. ס' וזאת הברכה עמ' קנד. ובשו"ת רבבות אפרים (ח עד), סיפר הגר"א גרינבלט: "ונהג מטקסי שנסעתי במכונית שלו מתל אביב לירושלים בתמוז תשנ"ז הוציא בדרך בקבוק קולה ונתן לי כוס ואמרתי לו שיעצור המכונית ונתתי לו הכפה מהכיס שלי ואמרתי לו שאשתה אם הוא ישתה ויעשה ברכה ועשיתי עמו הברכה ודמעות ירדו מעיניו כי זה ארבעים שנה שלא עשה ברכה ואח"כ עשיתי ברכה והודה לי מאוד ובקשתיו שימשיך לעשות ברכות ורואים שאפשר להשפיע על אחרים שיעשו ברכה ואם כן יש להשתדל בזה הרבה".]
ש: אם עוברים דירה ויש לנו שכנים חדשים, האם להביא לכל אחד חלה מתוקה, או להימנע כי הם חילונים ולא יברכו?
ת: להימנע ולהביא להם פרח.
מכירת מזון לאינו מברך
ש: האם מותר למכור מזון מוכן כגון שתיה או עוגיות למי שאינו מברך?
ת: אמנם אין לתת במתנה. שו"ע או"ח קסט ב. אבל דרך מכירה מותר. וכן בית מלון, מסעדה, קייטרינט וכדומה. תורת חסד לגאון מלובלין או"ח ה. פס"ת קסט אות ד. [ונשאל בשו"ת דברי חכמים עמ' רפא: בדין לפני עור לא תתן מכשול, האם אחד שיש לו מסעדה, מותר למכור ליהודי חילוני אוכל, וידוע שלא עושה ברכה עליו, האם זה לפני עור או לא? והשיב בשם הגרי"ש אלישיב והסטייפלר שהעולם סומכים על הרב מלובלין שהתיר ברוב אופנים – רשם מ"צ.]
עוגת גבינה
ש: מה מברכים על עוגת גבינה?
ת: שהכל, כי הקמח הוא רק דבק (שו"ע או"ח רח ב).
צנימים
ש: מה מברכים על צנים שנאפה מראש למטרה זו?
ת: מזונות. ואם נעשה מלחם, נשאר המוציא (וזאת הברכה עמ' 20).
גומי לעיסה
ש: האם לברך על גומי לעיסה?
ת: ברכה ראשונה כן, כי בולע מתיקות (שו"ת אגרות משה או"ח ב נז. שו"ת אור לציון ב יד ח. שו"ת יביע אומר ז או"ח לג. שו"ת שאילת שלמה א קח). ברכה אחרונה לא, כי אין שעור (וזאת הברכה עמ' 391-390, 393).
חלה מתוקה
ש: מה ההגדרה של חלה מתוקה שמברכים עליה מזונות?
ת: לספרדים, מעט מתיקות מורגשת, לאשכנזים עוגה ממש. שו"ע או"ח קסח ז. אבל אם הבצק נעשה בלי מים, אלא עם נוזל אחר כגון חלב או מיץ פירות, או אם הם הרוב, אז גם אם אין המתיקות מורגשת, להרבה פוסקים זה מזונות לכל הדעות. עיין פס"ת.
לעיסת מסטיק ושינוי מקום
ש: האם מי שלועס מסטיק ומשנה מקום צריך לברך מחדש?
ת: לא, משום שיש כלל שאם התנה מראש על שינוי מקום לא צריך לברך עוד פעם, ומי שלועס מסטיק ממילא מתנה מראש (שו"ת אגרות משה או"ח ב, נז).
אטריות אורז
ש: מה מברכים על אטריות אורז?
ת: כמו אורז (וזאת הברכה עמ' 389).
שיבולת שועל
ש: שמעתי שהגרש"ז אוירבך סבר שמה שנקרא עתה שיבולת שועל כלומר קוואקר אינו שיבולת שועל של התורה, על פי דברי חוקר, לכן בירך עליה שהכל, ולפי זה, גם לא תהיה חמץ?
ת: ושמעתי שכך נהג שנתיים עד שאמר לו הגרי"ש אלישיב שלא יכול לשנות מסורת ישראל של דורות בגלל דברי חוקר אחד.
שמן זית
ש: השותה שמן זית, מה מברך?
ת: אינו מברך. שו"ע או"ח רב צ. מ"ב כו. פסקי תשובות יא.
כוסמת
ש: האם כוסמת היא מיני דגן או קטנית?
ת: כוסמת של תורה וחז"ל היא דגן, Spelt. מה שנקרא עתה כוסמת היא קטנית, Buckwheat. ביידיש קאשע (וזאת הברכה עמ' 392, 400 הערה לט).
קינואה
ש: מה מברכים על קינואה?
ת: אדמה. נפשות (וזאת הברכה עמ' 396).
סעודת אמנים
ש: מה דעת הרב על "סעודת אמנים"?
ת: זו המצאה חדשה. מותר להשתתף, כי לא עושים שם שום דבר רע, מברכים ועונים אמן. למה נשים עושות את זה? כדי שיהיו זכויות בשביל עצמן, בשביל חולים, בשביל בנות שתתחתנה וכו'. אבל, אם אנשים רוצים להוסיף זכויות אין צורך להמציא דרכים. תמיד הבעיה הזאת עומדת בפנינו כיצד להוסיף זכויות. כתוב: תשובה ותפילה וצדקה. צריך להתפלל, צריך לתן את הכסף של "סעודת אמנים" לצדקה וצריך לעשות תשובה על מה שאתה לא בסדר. האם כדאי להשתתף ב"סעודת אמנים"? עדיף להוסיף זכויות לא על ידי דברים שממציאים עכשיו אלא ע"י דברים קבועים וברורים. יש עוד צד, שזו פגישה חברתית. ישמן נשים שנחנקות בבית וצריכות לפגוש חברות. בלי לפגוש חברות הן מתות – 'חברותא או מיתותא' (תענית כג א). במקום ללכת ולקשקש במכולת, אומרות ברכות ועונות אמן – בסדר. אבל, ד' כבר חשב על כל זה ונתן לנו תרי"ג מצוות ולכן אין צריך להמציא כל מיני דברים.
ש: הרב אמר שסעודת אמנים היא המצאה חדשה, אך האם היא מותרת, או שיש בזה ברכה לבטלה?
ת: יש אוסרים בגלל זה, אך בהחלט אפשר לסמוך על המתירים. שו"ע או"ח ו ד. שע"ת ו. מ"ב יג.
ש: מה לגבי לאסוף אסיפה להפרשת חלה?
ת: גם זו המצאה חדשה. כמובן, אם אני אופה בכמות של קמח יש מצווה להפריש חלה אבל לא כתוב שצריך להתעסף יחד. אפשר באותו זמן לעשות עוד מצוות – 'המצאות ישנות'.
אכילת שלג
ש: מה הברכה לפני ואחרי אכילת שלג?
ת: הברכה לפני שלג היא "שהכל". אחרי שלג לא מברכים כי לא אוכלים מספיק (כזית) ואוכלים איטי (כמו תה וקפה). [ובס' הנותן שלג (עמ' 189) השיב הגר"ח קניבסקי: עיין איכה רבה (ד, י) שהנזירים היו שותים את השלג (מפני הטומאה כמש"כ המשך חכמה באיכה) ובודאי שברכו ע"ז "שהכל" – רשם מ"צ.]
ברכת שהכל
ש: ברכת שהכל בקמץ או צירי?
ת: שתי שיטות. כל אחד לפי מנהגו (עיין מג"א קסז ח. שערי תשובה רד כ).
שניצל תירס
ש: מה מברכים על שניצל תירס?
ת: אם הרוב הוא תירס, אדמה. אם הרוב הוא סויה, שהכל. ויש מברכים על פי הציפוי, מזונות (וזאת הברכה עמ' 109).
פסיפלורה
ש: מה מברכים על פסיפלורה?
ת: ספק ירק, ספק עץ, לברך אדמה.
ש: האם יש דין ערלה בפסיפלורה?
ת: ספרדים לא, כי נותן פרי תוך שנה. אשכנזים, המקל יש לו על מה לסמוך אך ראוי להחמיר (וזאת הברכה עמ' 397. ילקוט יוסף – כללי הברכות 213).
פופקורן
ש: מה מברכים על פופקורן?
ת: ברכתו שנויה במחלוקת, ויש להכריע מכריעים שיש לברך שהכל כי אינו נכיר (שו"ת שאילת שלמה א קח).
במבה
ש: מה מברכים על במבה?
ת: שהכל, ולא "האדמה" כמו תירס, מכיוון שנשתנתה לגמרי צורת התירס, וכן הוא נעשה מקמח תירס (מ"ב ר"ח ס"ק לח. שו"ת שאילת שלמה א קח. וכן נפסק בס' וזאת הרכה 389. ויש מחלוקת בין בני הגר"ע יוסף מה דעתו בעניין).
ביסלי
ש: מה מברכים על ביסלי?
ת: מזונות על כל הטעמים, כי אין כאן רק תוספת לטעמים שונים אבל עיקר המאכל הוא הקמח (שו"ת יבני ישפה א מד אות ב. וזאת הברכה עמ' 389).
ברכה על שוקולד
ש: מה מברכים על שוקולד?
ת: היה ראוי לברך עץ, אך נהגו העולם לברך שהכל בגלל שהוא מכיל תבלינים שונים מלבד קקאו ובגלל השתנה צורתי לגמרי ואינה ניכרת לאדם. פסקי תשובות רב כט. [פעם נשאל הגר"מ פיינשטיין למה מברכים על שוקולד שהכל, ולא בורא פרי האדמה? וענה שכבר נהגו לברך כך שנים רבות, ועכשיו רק נשאר לנו לברר ולמצוא את הטעם למנהג העולם שעושים כן, כי אי אפשר לנו לומר שכל כלל ישראל עושים שלא כהוגן (רשומי אהרן מהרב אהרן פלדר עמ' כד). וכן שיטתו של הגרמ"פ. פעם סיפר מישהו להגרמ"פ שהצאנזער רב, בעל ה'דברי חיים', פסק שיש לברך שהכל על תפוחי אדמה. ותמה הגרמ"פ ואמר, שגם אם נאמר שיש איזה סברא לזה, ובאמת אין, מ"מ הלא ידוע להצאנזער רב שנהגו עלמא כבר לברך האדמה, ומה שייך לפסוק אחרת מהנהגת העולם, וזה כעין הענין של "נהוג עלמא כתלת סבי כרב עלאי בראשית הגז" (עיין חולין קלו, ב. מסורת משה עמ' נ). ופעם אמר הגרש"ז אוירבך: על שתיית קוניאק מברכים שהכל. לפני כמאתיים שנה היה ויכוחגדול בענין זה בין החיד"א לתלמידי חכמים אחרים, אבל הלכה למעשה נוהגים לברך שהכל, ואף אחד לא נוהג אחרת. הרב פראנק אמנם דן בשאלה זו (שו"ת הר צבי או"ח סי' צז), אך בנוכחותי כאשר יצאתי ממנו מביקור חג, אמרו שקודם לכן כבדו את הנוכחים בשתיית קוניאק וברכו עליו שהכל, ואף הרב פראנק בעצמו בירך עליו שהכל. שאלו אותו הנוכחים: "הרי כבודו מצדד לברך בורא פרי הגפן"? ענה להם הרב פראנק: "נכון, אבל זה לא יוצא מהפה – לברך על זה בורא פרי הגפן". מעין זה התבטא הגרש"ז בענין הברכה על שוקולד – למרות שמעיקר הדין נראה לו שצריך לברך ברכת בורא פרי העץ על שוקולד (עיין שו"ת מנחת שלמה א צא), אבל "זה לא יוצא מהפה", ולמעשה כיוון שהעולם לא קבלו את פסקו, הוא מברך שהכל על שוקולד וכן הורה לאחרים (ועלהו לא יבול ח"א עמ' קי. ח"ג עמ' ק). ופעם הגרש"ז העניק בביתו שוקולד לילד אחד, ואבי הילד שאל פי הגרש"ז, איזו ברכה לברך על השוקולד? וענה לו לברך שהכל! שאל הלה על אתר: הלא הרב כתב לברך העץ?! אמר לו הגרש"ז: אמת נכון הדבר, אבל העולם נוהג לברך על שוקולד שהכל! (חכו ממתקים ח"א עמ' צח) – מ"צ.]
תפוצ'יפס
ש: מה מברכים על תפוצ'יפס?
ת: האדמה, כי עשוי מחתיכות תפו"א (וזאת הברכה עמ' 391). ועל פרינגלס – שהכל, כי עשוי מאבק תפו"א.
קרמבו
ש: מה מברכים על קרמבו?
ת: שהכל, משום שהבסקויט רק מחזיק (שו"ת שאילת שלמה ג פ). [וכן נפסק בשו"ת אבני ישפה א מד אות ג. וכתב הגר"ע יוסף שעל קרמבו מברך שהכל ופוטר את הבסקויט, ואם מפריד את הבסקויט – מברך גם על הבסקויט. ילקוט יוסף עמ' תקלא. וזאת הברכה 396. ומסופר בחכו ממתקים א צט, שילד קטן ניגש עם קרמבו אל הגרש"ז אוירבך ושאלו אם לברך שהכל או מזונות. הגרש"ז שאלו בפשטות: "מה הינך אוהב יותר, את הביסקויט או את הקרם?" ענה לו: "ודאי את הקרם". השיב לו הגרש"ז: "אם כן תברך 'שהכל' כיוון שזה העיקר". אך השיב הג"ר אשר ווייס שיש לברך לחוד על מעדן הקרם ולחוד במ"מ על הביסקויט, והמחמיר לברך במ"מ על דבר אחר תבוא עליו ברכת טוב (שו"ת מנחת אשר ב טז) – רשם מ"צ.]
וופל
ש: מהי הברכה על אפיפית, המכונה וופל?
ת: באפיפית העיקר הוא הבסקויט, והציפוי הוא טפל. לכן יש לברך מזונות. ואין זה דומה לגלידה קסטה או לקרמבו, בהם הבסקויט טפל ותפקידו רק לתמוך בקרם. וכן בעוגה ובה הרבה גבינה או ריבה, העיקר הוא העוגה (שו"ת שאילת שלמה ג פ. שו"ת תשובות והנהגות ה סג אות ה. וזאת הברכה עמ' 391).
בייגעל'ה
ש: איזו ברכה ראשונה ואחרונה יש לברך על בייגעל'ה מלוח? [מתוך שקית, ולא בייגעל'ה כמו לחם החייב נטילה].
ת: על בייגעל'ה או על מקלות מלח מברכים מזונות, כיוון שהבצק נילוש במי פירות, ביצים, חמאה, שמן וכיוצא באלה חומרים. אבל בייגעל'ה גדול רגיל הוא ממש לחם (שו"ת שאילת שלמה ג פ).
בוטנים אמריקאיים
ש: מה מברכים על בוטנים אמריקאיים, המכונים קבוקים?
ת: הבוטנים מצופים במעטה קמח, שאינו ניתן רק לצורך דיבוק בעלמא או ליופי המאכל אלא עיקרו לתת טעם טוב, לכן יש לברך מזונות (שו"ת תשובות והנהגות ה סג. חכו ממתקים א צט. וזאת הברכה בירורים ס' מב. פתחי הלכה פ"ז סעי' מא. פסקי תשובות רח ו). [וכתב בשו"ת אבני ישפה [ה ל] שלדינא נראה לברך בורא מיני מזונות, ועדיף שיברך על איזה דבר בורא פרי האדמה ויכוון לפטור הבוטן, ואם אין לו דבר אחר יש לברך רק בורא מיני מזונות. ועיין מה שמובא שם בשם הגרי"ש אלישיב – רשם מ"צ.]
גרעינים
ש: מה מברכים על גריעינים?
ת: האדמה (וזאת הברכה עמ' 390).
דיבור לפני בליעה
ש: אם ברך על מאכל והכניסו לפיו, האם מותר לדבר או שאסור לו עד שיבלע?
ת: לכתחילה אין לדבר עד שיבלע קצת. אם דיבר, אינו צריך לברך שוב (וכ"כ הגר"ע יוסף שמעיקר הדין הלעיסה חשובה כתחילת אכילה, ויש להחמיר. שו"ת יביא אומר ה טז).
שתיקה בין ברכה לטעימה
ש: אם המתין בשתיקה בין הברכה לטעימה, האם יש בזה הפסק וצריך לברך שוב?
ת: לא (וכן פסק הגר"ע יוסף. חזון עובדיה קעא).
שינוי מקום בסוכריה
ש: מי שיוצא מן הבית לרחוב עם סוכריה צריך לברך שוב?
ת: לא, כיוון שכך הדרך, זה כמו התנה מראש (שו"ת אגרות משה או"ח ב נז. דלא כהגר"ח קניבסקי שסיפר על החזו"א: "בילדותי פעם אחת יצאתי עמו מהבית והיתה לי סוכריה בפה, ואמר לי שזה שינוי מקום כשאני יוצא מהבית וצריך לברך, וכשחוזרים לבית שוב צריך לברך – אפילו מאה פעמים"! דברי שי"ח ד כ – מ"צ).
אכילת שבעת המינים
ש: האם יש לאכול את שבעת המינים לפי הסדר או כל זה רק לגבי קדימה בברכה?
ת: רק לקדימת הברכה.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "רק לגבי קדימה בברכה".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "מדינא א"צ ויש ת"ח מקפידין" - מ"צ].
פאפיה
ש: מה מברכים על פאפיה?
ת: אדמה. שו"ת יחוה דעת (ד נב – מ"צ).
ברכה על קרטיב מיין
ש: מה מברכים על יין שעשו ממנו קרטיב?
ת: אם מלקק, זה כמו שותה, וברכתו כמו יין. אם לועס, יש שאלה, כיוון שאינו שותה כדרכו, ובכל זאת יש לברך גפן, כי גם על ענבים יוצא דיעבד עם ברכת גפן. שו"ע או"ח רח טו (והגרי"ש אלישיב אמר שברכתו בורא פרי הגפן. שכל זמן שאינו נאכל כאוכל, דינו כמשקה. ולכן בשלגון שהדרך ללקקו, ובפיו עשה מים, דינו כמשקה. קב ונקי ב נב. בספר וזאת הברכה 370 מובא שיש לברך שהכל, ובשו"ת מנחת יצחק ח יד הסתפק ומסיק שיש לברך הגפן – מ"צ).
ברכת שהכל
ש: אם אני לא יודע מה לברך על מאכל, אז לברך שהכל?
ת: לא. להימנע מלאכול. מברכים שהכל רק אם אחרי לימוד מעמיק או שאלה לחכם, עדיין נשאר ספק. מ"ב סוף סי' רב.
חלה מתוקה
ש: מה ההגדרה של חלה מתוקה שמברכים עליה מזונות?
ת: לספרדים, מעט מתיקות מורגשת, ולאשכנזים עוגה ממש. שו"ע או"ח קסח ז. אבל אם הבצק נעשה בלי מים, אלא עם נוזל אחר כגון חלב או מיץ פירות, או אם הם הרוב, אז גם אם אין המתיקות מורגשת, להרבה פוסקים זה מזונות. עיין פס"ת.
ברכה על ספריי לפה
ש: האם יש לברך על ספריי לפה?
ת: אם הוא לריח - לא, אם הוא סוג ממתיק לילדים – כן.
מזון ללא גלוטן
ש: מה הברכה על מזון ללא גלוטן?
ת: כלומר בלי קמח דגן, - ברכתו שהכל.
מכירת מזון למי שאינו מברך
ש: האם מותר לחנות למכור מזון מתוך ידיעה שיש שלא יברכו ואז יש איסור לפני עיוור?
ת: מותר. א. אולי יברכו, ובלפני עיוור תולים (משנה גיטין ה ט). ב. זה דרך מסחר (שו"ת משיב דבר ב לב). ג. זה לפני הזמן (בה"ט קסט סק"ד בשם הב"ח). ד. יכולים לקנות במקום אחר.
ש: שאלתי רב לגבי נימוק ד ואמר לי שאם המקום הוא של יהודי אז יש בכל זאת לפני עיוור?
ת: זו שיטת המשנה למלך (הלכות מלוה ולוה ד ד) אך הכתב סופר חולק עליו (שו"ת כתב סופר יו"ד פג. וכן התיר תורת חסד לגאון מלובלין או"ח ה. ונשאל בשו"ת דברי חכמים עמ' רפא: בדין לפני עור לא תתן מכשול, האם אחד שיש לו מסעדה מותר למכור ליהודי חילוני אוכל, וכאשר ידוע שלא יברך עליו? האם זה לפני עור או לא? והשיב בשם הגרי"ש אלישיב והסטייפלר שהעולם סומכים על הרב מלובלין שהתיר ברוב אופנים. וכן בפס"ת קסט אות ד - מ"צ).
עוגה לקינוח סעודה
ש: יש מחלוקת הפוסקים אם מברכים על עוגה שבאה לקינוח סעודה. מה לעשות?
ת: לברך. רבנו הרב צבי יהודה נהג כך בשם מרן הרב קוק (עיין פירוש הרב על קצשו"ע מג ו – מ"צ).
ברכה על גידולי מים
ש: מה מברכים על גידולי מים - שהכל או לכל פרי את ברכתו?
ת: מחלוקת. למסקנה, לכל אחד ברכתו. פס"ת (רד אות ב – מ"צ).
ברכה על מצה
ש: מה מברכים על מצה כל השנה?
ת: אשכנזים, המוציא. שכנה"ג או"ח קנח. ספרדים, מזונות. חזו"ע סא. ויש דעה שספרדים, המוציא עד פסח שני. הגר"מ אליהו מובא בזאת הברכה 35.
פיצה
ש: מה מברכים על פיצה?
ת: אם הבצק נעשה עם מים בלבד, המוציא. אם רובו מי פירות לעומת המים, מזונות, אלא אם כן קובע סעודה. שו"ע או"ח קסח ז. מ"ב לז.
במבה
ש: מה מברכים על במבה?
ת: מחלוקת - שהכל או אדמה, לכן לברך שהכל (שו"ת שאילת שלמה א קח. וכן נפסק בס' וזאת הברכה 389. ויש מחלוקת בין בני הגר"ע יוסף בעניין. לפי הג"ר דוד יוסף, יש לברך שהכל. הלכה ברורה ח"י רח ל. ולפי הג"ר יצחק יוסף, יש לברך אדמה. ילקוט יוסף בכללי ספק ברכות עמ' קעו. עין יצחק ב תקעג. ובאחת השנים שכחו בביתו של הגר"ע יוסף בליל הסדר של פסח להכין מראש אגוזים ושקדים לתת לילדים לעורר אותם שישאלו 'מה נשתנה', לכן נתנו להם במבה. הגר"ע יוסף שאל את בנו הג"ר יצחק יוסף: מה מברכים? אמר: אדמה. הגר"ע בירך אדמה וחילק לכל נכדיו ואמר להם גם לברך אדמה. סיני ועוקר הרים 180-179 – מ"צ).
ברכה על דמעות
ש: לפעמים אשתי בוכה מאושר ואהבה כלפיי, מותר לי לשתות את הדמעות, ולברך?
ת: כן. ולברך אם הן טעימות.
ברכה על מציצת פרי
ש: המוצץ תפוז מה מברך?
ת: אם זה מיץ בלי חתיכות פרי, שהכל (כה"ח רב אות סג. שו"ת שבט הלוי א רה הגה לסי' רב – מ"צ).
ברכה על פרי הגדל בעציץ
ש: פרי או ירק שגדל בעציץ - מה ברכתו?
ת: רגיל. וכן גידולי מים. פס"ת תעג 86.
שינוי מקום לברכה
ש: אם אני אוכל ויצאתי מן הבית, האם עלי לברך שוב?
ת: כן. זה דין שינוי מקום. שו"ע או"ח קעח. מ"ב הקדמה שם. ואם זו סעודה על לחם אינו מברך שוב. שו"ע שם א. גם ספרדים. בא"ח בהעלותך ב. כה"ח שם אות א ואות יד. אבל מחדר לחדר באותו בית, אינו מברך. מ"ב שם ס"ק יב.
יש דבר כזה "לחמניות מזונות"?
ש: שמעתי שגם על "לחמניות מזונות" יש לברך המוציא?
ת: א. אם הכוונה ל"לחמניה מתוקה", כלומר שנילושה במים אך הוסיפו עוד מוצרים מתוקים, אז יש מחלוקת בין אשכנזים לספרדים. אשכנזים מברכים המוציא, ורק על עוגה ממש מברכים מזונות. לספרדים זה תלוי, אם היא מאוד מתוקה, כך שאדם נשאל אם זה לחם או עוגה, משיב עוגה, אז ברכתה מזונות, אך אם הוא משיב לחם, אז ברכתה המוציא. אבל לכל הדעות אם יש שיעור קביעות סעודה, ברכתה המוציא. ב. אם לא נילושה במים אלא רק במי פירות כלומר מיץ פירות, אז לכל הדעות, ברכתה מזונות. אבל יש להיות בטוח שאלו מי פירות טהורים שאין בהם מים, אבל גם כאן אם יש שיעור קביעות סעודה הברכה היא המוציא. ג. שיעור קביעות סעודה הוא מחלוקת אם הוא 3 ביצים או 4 ביצים. ביצה לשיטת הרב נאה, שהיא שיטת הספרדים, ושיטת הירושלמים גם אשכנזים, 54 סמ"ק. כלומר אם אוכלים פחות מ162 סמ"ק, הברכה היא מזונות, אם אוכלים יותר מ216 סמ"ק, הברכה היא המוציא. בין לבין יש ספק, לכן יש להשתדל לא לאכול כמות כזו. ד. הלחמניות הכי קטנות הם באורך 14 ס"מ, גובה 4 ס"מ, רוחב 6 ס"מ. אם כן נפחם הוא בערך 14X4 250=π/4X6Xסמ"ק בערך, שיש בה שיעור סעודה. לכן מי שאוכל לחמניה שלמה צריך לברך המוציא (וכן דעתם של הגר"י זילברשטיין, הג"ר משה שאול קליין, הג"ר שלמה יוסף מחפוד, הגר"מ מאזוז והג"ר יצחק רצאבי- מ"צ).
ברכה על שמן
ש: אם אני נהנה משתיית שמן זית, עליי לברך?
ת: כן. לברך שהכל. פס"ת (רב יא).
אינג'רה
ש: מה מברכים על לחם אתיופי אינג'רה?
ת: אם עשוי מטף, שהכל. אם עשוי מחמשת מיני דגן, מזונות, אלא אם כן יש קביעות סעודה.
ברכה על מזון לא טעים
ש: אני אוכל מזון שלא טעים לי לצורך ספורטיבי. האם לברך או זו ברכה לבטלה?
ת: בוודאי לברך. הרי זה מזין את הגוף.
גֶפן או גָפן
ש: למה ספרדים מברכים בורא פרי הגפן עם סגול ולא עם קמץ כמו בסוף פסוק?
ת: החיד"א ביוסף אומץ ועוד אחרונים אומרים שבענייני תפילות וברכות לא הולכים אחרי הדקדוק אלא אחרי השפה המדוברת, כגון עשה למען ימינָך ולא ימינֶך (יש תירוץ שני, כיוון שעונים אמן, זה לא סוף פסוק).
"מרק כתום"
ש: "מרק כתום" מירקות שרוסקו בבלנדר, ברכתו אדמה או שהכל?
ת: תלוי אם ניכר שהוא מירקות.
יש דבר כזה "לחמניות מזונות"?
ש: שמעתי שגם על "לחמניות מזונות" יש לברך המוציא?
ת: א. אם הכוונה ל"לחמניה מתוקה", כלומר שנילושה במים אך הוסיפו עוד מוצרים מתוקים, אז יש מחלוקת בין אשכנזים לספרדים. אשכנזים מברכים המוציא, ורק על עוגה ממש מברכים מזונות. לספרדים זה תלוי, אם היא מאוד מתוקה, כך שאדם נשאל אם זה לחם או עוגה, משיב עוגה, אז ברכתה מזונות, אך אם הוא משיב לחם, אז ברכתה המוציא. אבל לכל הדעות אם יש שיעור קביעות סעודה, ברכתה המוציא. ב. אם לא נילושה במים אלא רק במי פירות כלומר מיץ פירות, אז לכל הדעות, ברכתה מזונות. אבל יש להיות בטוח שאלו מי פירות טהורים שאין בהם מים, אבל גם כאן אם יש שיעור קביעות סעודה הברכה היא המוציא. ג. שיעור קביעות סעודה הוא מחלוקת אם הוא 3 ביצים או 4 ביצים. ביצה לשיטת הרב נאה, שהיא שיטת הספרדים, ושיטת הירושלמים גם אשכנזים, 54 סמ"ק. כלומר אם אוכלים פחות מ162 סמ"ק, הברכה היא מזונות, אם אוכלים יותר מ216 סמ"ק, הברכה היא המוציא. בין לבין יש ספק, לכן יש להשתדל לא לאכול כמות כזו. ד. הלחמניות הכי קטנות הם באורך 14 ס"מ, גובה 4 ס"מ, רוחב 6 ס"מ. אם כן נפחם הוא בערך 14X4 250=π/4X6Xסמ"ק בערך, שיש בה שיעור סעודה. לכן מי שאוכל לחמניה שלמה צריך לברך המוציא (וכן דעתם של הגר"י זילברשטיין, הג"ר משה שאול קליין, הג"ר שלמה יוסף מחפוד, הגר"מ מאזוז והג"ר יצחק רצאבי- מ"צ).