ברכות – שונות (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
ברכת האילנות על ערלה
ש: האם אפשר לברך ברכת האילנות על פירות ערלה?
ת: מחלוקת. לכן עדיף שלא. פסקי תשובות רכו ו.
ברכת הבית
ש: שמעתי בשם הרב שברכת הבית לא הגיעה ממקור יהודי ואינה מתאימה לבית יהודי. האם זו דעת הרב?
ת: אין איסור לתלות בבית את ברכת הבית, אך ב"ה יש לנו מזוזה. כמדומני המקור מ-RUDYARD KIPLING.
ברכה על ראיית שלג
ש: מדוע לא מברכים על ראיית שלג?
ת: לא. נראה שתמיד היה שלג בארץ וזה לא היה כ"כ נדיר כמו בתהלים [מזמור קמח] שדוד המלך שיבח את ד' שברא "אש וברד שלג וקיטור", וכן בגמרא יומא [לה, ב] כשלא היה להלל כסף להיכנס לבית המדרש, עלה לגג וירד עליו שלג. [ובס' הנותן שלג (עמ' 194), נשאל הגר"ח קניבסקי: אמאי לא תיקנו ברכת הראיה או ברכת השבח על שלג, כשם שתיקנו על ברקים ורעמים, קשת וכיוצ"ב? והשיב: כי אינו אלא מים שנקרשו – רשם מ"צ.]
עד מאה ועשרים
ש: מה המקור של האיחול עד מאה ועשרים?
ת: אין מקור. אמנם על הפסוק "ויהיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו ג), יש פירשו שזה גבול אורך החיים (חזקוני, העמק דבר). וכן היו גדולי עולם שחיו זמן זה (משה רבנו, הלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא), אך אין שום מניעה לחיות יותר. כגון מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, שני חיי שרה. וכן ירבו. אדרבה, יש ששללו מפני שכאילו מגביל. ספר גבעות עולם ק. ספר עלינו לשבח תשלב. אך יש לומר שזה ביטוי בעלמא ולאו דווקא לכן מותר לומר. [מסופר בשם הגר"ח מבריסק שאסור לומר שתחיה "עד מאה ועשרים", שיש בזה איסור של קללה שהרי יכול לחיות יותר ונמצא שמקללו במה שמגביל לו את החיים עד מאה ועשרים. וגם פעם בשיחה בין הג"ר יעקב קמנצקי להגרי"ד סולוביצ'יק בענין זה, גם הגרי"ק היה נגד מליצה זו. ומסופר שם שבסוף ימי הגר"מ פיינשטיין הוצרך לעוזר שיעזור לו בצרכי גופו החלוש. ממשלת נוא יורק היתה מוכנה לממן הוצאה זו, אבל היה צורך למלא טופס ולפרט בו כמה שנים מעריכים שימשך החולי ויצטרכו לעזרה הזאת. הגרמ"פ היה אז בן תשעים שנה והיו יכולם לכתוב שהוא יצטרך את העזרה לא יותר מעוד שלושים שנה. אך סירב למלא את הטופס, ואף שסירוב זה היה כרוך בהפסד עצום של ממון, ולא היה מוכן בשום אופן לכתוב זמן שירמוז על סופו, ואף בגיל מופלג כגילו (ספר גבעות עולם ק-קא. וכן מובא בס' עלינו לשבח - דברים א מהגר"י זילברשטיין עמ' תשלב). ומסופר שפעם אחד אמר לרבנו הרב צב"י: עד מאה ועשרים. ענה: אכפת לך אם יהיה יותר... ומובא בס' השקדן (ח"ב עמ' 125-124) שפעם הגבאי של "תפארת בחורים", כי ביום שהגיע לגיל שמונים ושלוש הגיע לקבל את ברכת הגרי"ש אלישיב. הג"ר אלישיב בירך אותו שיזכה להגיע לגיל מאה. אמר בקול נכדו, שיברכו עד מאה ועשרים שנה... אמר לו הג"ר אלישיב: נגיע קודם לגיל מאה... ויש גירסה אחרת שאמר: כשיגיע לגיל מאה שיכנס להתברך שוב... – רשם מ"צ.]
נשים ומאה ברכות
ש: האם נשים חייבות במאה ברכות כל יום?
ת: לא. שבט הלוי ה, כג. [כתב הג"ר שמואל הלוי ואזנר בשו"ת שבט הלוי (שם): "מפשטות דברי הב"י והפוסקים ריש ס' מ"ו דחשבו ק' ברכות של כל אדם וחשבו בחשבון טלית ותפילין וכה"ג ברכות דלא שייכי בנשים ולא כתבו נשים מאי איכ"ל מכלל דפשיטא להו דהתקנה לא שייכי בנשים". וכן הגרי"ש אלישיב הורה שאמירת מאה ברכות לא נתקנה לנשים. ישא יוסף לרב יוסף אפרתי ד יא. וכ"כ הג"ר משה שטרנבך בשו"ת תשובות והנהגות (ב, קכט): "נשים לא נתבאר אם חייבות במאה ברכות או לא, אבל נראה שלעיקר התקנה היה לצאת ע"י מאה ברכות קבועות בחיובן, ובלא לחפש ברכות אדם מברך מאה ברכות כל יום וכמבואר בירושלמי סוף ברכות (מובא בכ"מ הלכות תפילה ז, טז), וכיון דנשים פטורות מדינא מכמה וכמה ברכות שאנשים מברכים וכגון מתפילין ומציצית, ולכן אף שיש סמך מקרא למאה ברכות, לא החמירו בהן למצוא מאה ברכות להשלים (ויש לומר כהמפרשים כיון דהוי מצוה מדי יום ביומו, שהיום גורם, הוי כמצוות עשה שהז"ג דפטורה)". כך היא דעתו של הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה כב, כה), וכן מובא בפסקי תשובות (מו, ח), בשו"ת שבט הקהתי (א, סג) ובשו"ת רבבות אפרים (ג, מז). אמנם יש פוסקים האומרים שגם נשים צריכות לברך מאה ברכות כל יום, אע"פ שקשה להם להשלים למאה ברכות. כך פסק הגרי"ש אלישיב (ישיב משה עמ' 19. פניני תפילה עמ' ע. אשרי איש ח"א עמ' מז), וכן פסק הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר ובס' הליכות עולם (ד' וישב אות פ) – רשם מ"צ.]
מפלי ניאגרה
ש: [הרב סיפר לי שפעם הוא ביקר במפלי ניאגרה]. האם הרב בירך כשראה אותם?
ת: בוודאי. ברוך עושה מעשה בראשית (שו"ע או"ח רכח א. ערה"ש שם סעי' א).
"אשר יצר" לאחד עם קטטר
ש: מי שיש לו קטטר בנקב אברו והמי רגלים מטפטפים, מתי יאמר ברכת "אשר יצר"?
ת: כתב בשו"ת באר משה (ד, ז אות ח) שכשמסירים או כשמחליפים או כשנופל מעצמו, ועי"ז פוסק האבר מלטפטף מי רגלים, יברך ברכת "אשר יצר" (וכן שו"ת ציץ אליעזר ג א. שו"ת שבט הלוי ג צד. שו"ת הר צבי א ו).
ברכה באושוויץ
ש: אבי ניצל אושוויץ. כשאגיע לשם במסע לפולין האם עליי לברך ברוך שעשה נס לאבי במקום הזה?
ת: לא. זו ברכה רק על נס מעל הטבע (ביאור הלכה ריח).
ברק
ש: מי שלא ראה את הברק עצמו אלא רק את האור שלו, האם מברך?
ת: כן. פסקי תשובות (רכז ג).
ברכת הודאה בישיבה
ש: המברך על רעם או ברק צריך לעמוד?
ת: לא חייב אך עדיף. עיין פרמ"ג רלב מ"ז ג.
מציב גבול אלמנה
ש: האם לברך על ישוב חדש כל שלושים יום?
ת: נהגו לברך רק בפעם הראשונה.
ש: האם על ישוב של 20 משפחות יש לברך מציב גבול אלמנה?
ת: ודאי. זה גם ישוב.
ש: האם יש לברך מציב גבול אלמנה בביקור ראשון בערים חדשות?
ת: כן. כמו תל אביב.
ש: האם לברך מציב גבול אלמנה בישוב בו אני מגיע לראשונה? בבית הכנסת?
ת: כן. עדיף בבית הכנסת – כשיטת הרי"ף.
ש: שכחתי לברך מציב גבול אלמנה כשהגעתי לישוב בפעם הראשונה. האם לברך כאשר אגיע בפעם הבאה?
ת: כן. אחרי חודש. כי מעיקר הדין יש לברך שוב אם לא ראה אותו חודש. אך נהגו לברך רק בפעם הראשונה. אך במקרה שלנו אפשר גם בפעם השניה (עיין שיחות הרב צבי יהודה – ויקרא 290-288. קום התהלך בארץ סי' מז).
ברכה למוזיקה
ש: האם יש תפלה לפני שמנגנים?
ת: לא. גם לא ברכת הנהנין, כי חכמים לא קבעו על הכל. יש צדיקים שלפני כל הנאה ברכו שהכל על כוס מים וכללו אותה.
ברכה על בגדי כהונה
ש: בבית המקדש, כשהכהנים והכהן הגדול התלבשו בבגדיהם, האם הם ברכו ברכה מיוחדת כמו שאנחנו מברכים על ציצית?
ת: לא שמענו. אכן זו מצות עשה ללבוש בגדי כהונה (רמב"ם, הלכות כלי המקדש), והיא אינה חלק מעבודת הקרבנות. ברם, לא מצינו שמברכים עליה, ואיני יודע מדוע. [וכתב לי הגר"א נבנצל: "איני יודע. לדעת הבה"ג אין לבישת הבגדים מצוה אלא הכשר לעבודה". והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות: "לפי הרמב"ם יש לברך כמ"ש בס' ארצות החיים להמלבי"ם הל' ציצית סימן י"ח סעי' א'". והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "בגדי כהונה הוי רק הכשר לעבודה ואינה לציצית דהוה מצוה בפנ"ע ועל עבודה מברך. עי' תוספתא ברכות פ"ה ועי' במל"מ הל' מעשה הקרבנות פ"א - רשם מ"צ.]
ברכת שחלק מחכמתו ליראיו
ש: האם הרב בירך פעם את ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" בראיית גדול הדור כמו שכתוב בשו"ע או"ח רכד, ו?
ת: העניין שנוי במחלוקת. יש אומרים שנמנעים מלברך כי אין מי שידע מי הוא החכם אשר עליו כיוונו חז"ל בדבריהם שיש לברך על ראייתו (ערוך השולחן שם ס' ו). ברם, כבר כתב ה'חיי אדם' (כלל סג, ח), שאף על גב שבזמן הזה אין לנו דין תלמיד חכם, מכל מקום לעניין זה, אף בזמן הזה מי שהוא מופלג בתורה, מברכים עליו ברכה זו. ובשו"ת 'שלמת חיים' (ס' רז), נשאל הגרי"ח זוננפלד: בעניין ברכת שחלק מחכמתו ליראיו והחיי אדם כלל סג ס"ט כתב הרואה חכם גדול וכו' אע"ג דבזמן הזה אין לנו דין ת"ח מ"מ וכו' מברך עליו ברכה זו וכו' עכ"ל, אמנם שאלתי מבאי ביתו של הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל ולא ידעו אם ברכו עליו ברכה זו? והשיב הג"ר זוננפלד: אמת שה'חיי אדם' העתיק, ואולם בקיצור שו"ע לא ראיתי ונזכר לפי שעה, עכ"פ בעל 'חיי אדם' זכה לראות פני הגר"א זצללה"ה אין בו תימה שהעתיקו, ובכל זאת מי שירצה לצאת בו בוודאי עושה מצוה, כי עכ"פ השומע צריך לענות אמן. יש ספרדים שנוהגים לברך בלי שם ומלכות (כף החיים אות יט). אמנם כתב הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת 'יחווה דעת' (ד, טז), שהרואה חכם גדול מחכמי ישראל, המופלג בתורה ובחכמה וביראת ד', ומורה הוראות בישראל, אף בזמן הזה יש לברך עליו בשם ומלכות ברכת שחלק מחכמתו ליראיו. וכשנפגש הג"ר עובדיה יוסף את הג"ר משה פיינשטיין בהיותו בחו"ל בארה"ב, ובאמצע שיחתו עימו, הפסיק הגר"ע לרגע ובירך ש'חלק' והמשיך לשוחח עימו (מנהגי הראש"ל ח"ב עמ' 84 הערה כא). וכתב ב'ארחות רבנו' (ח"א עמ' צג) שהסטייפלר בירך ברוך שחלק על ה'חפץ חיים', רבי מאיר שמחה (האור שמח), ועל ה'חזון איש' לא בירך כי ראהו בקביעות. וה'פסקי תשובות' (ח"ב ס' רכד הערה יז) מביא מעשה רב, עובדות מגדולי ישראל, אשר בירכו ברכה זו כשפגשו בתלמיד חכם מופלג מיחידי הדור: הג"ר שמעון מנשה, רבה של חברון, בירך ברכה זו על המהרי"ל דיסקין שבא להשתטח על קברי האבות (התחלת ס' מלוא העומר להגרי"ש בלויא). הגרי"ח זוננפלד בירך ברכה זו על הגרמ"מ אפשטיין, ראש ישיבת חברון, בהגיעו לירושלים (ס' מרביצי תורה ומוסר כרך א עמ' שכה). בשו"ת 'שבט הלוי' (י, יג אות ג), כתב הג"ר שמואל וואזנר שזכור לו שכשהגיע הרוגצ'ובי לווינה בירכו עליו ברכה זו. בס' 'הליכות שלמה' (תפילה – פרק כג הערה 157), מביא שסיפר הג"ר שלמה זלמן אוירבך שהלך עם הגר"ד בהר"ן לבקר את ה'חזון איש' ובירך הגר"ד בראייתו את ה'חזון איש', וה'חזון איש' חייך ולא אמר דבר [ומובא במעשה איש ח"א עמ' מב בהערה שפעם אחת נכנס רבי יעקב רוזנהיים אל ה'חזון איש', ובירך בקול רם "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו", וענה ה'חזון איש': "אמן"]. ואמר הגרי"ש אלישיב שעל ה'חזון איש' באמת היה אפשר לברך ברכה זו, אבל לא רצה לענות אם הוא בעצמו בירך על ה'חזון איש', ובסוף השיב: אינני זוכר, אבל יתכן שבירכתי על ה'חזון איש' (וישמע משה עמ' צ). בס' 'ארחות רבנו' (ח"א עמ' 227), הגרי"י קניבסקי הורה לבנו הגר"ח לברך על ראיית הגרי"ז מבריסק. בקונטרס 'מנחת תודה' (עמ' מג), אמר הג"ר חיים קניבסקי שגדר ברכה זו שמברכים על מי שנחשב מגדולי הדור שיודע ללמוד, אפשר לברך, ודעתו היה שאפשר לברך על הגרא"מ שך, וכן על הגרי"ש אלישיב. ואביו הסטייפלר שלחו לברך על הגרי"ז ועל הגר"א קוטלר. ואמר שעל ה'חזון איש' לא בירך מכיוון שהיו רגילים אליו, ולא עבר י' יום מבלי לראותו. ומובא ב'תולדות יעקב' (עמ' נ, עה) שהסטייפלר גם בירך על ה'חפץ חיים' (מובא במאיר עיני ישראל ח"ד עמ' 255-254). ובס' 'השקדן' (ח"א עמ' 157 ובהערה 136), מסופר שרבנים רבים מחו"ל שנכנסו בשנים האחרונות לחדרו של הגרי"ש אלישיב לקבלת ברכה או לצורך שאלה בהלכה נהגו לברך בשם ומלכות "שחלק", ותמיד תגובת הג"ר אלישיב הייתה לומר מיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ואמר הג"ר חיים קניבסקי שיש לברך על ראיית חמיו הג"ר אלישיב, והוסיף בדרך צחות: "שיברך בשקט שמורי חמי לא יכעס" (קובץ מבקשי תורה - גליון נא, עמ' ט). וכשנשאל הג"ר אלישיב אם יכול לברך עליו ברכת שחלק מחכמתו ליראיו, השיב: חלילה חלילה (וישמע משה עמ' פט). ועוד מובא בס' 'השקדן' (ח"ב עמ' 282-281): "רבי בן ציון אבא שאול באחרית ימיו כשביקרו הגרי"ש [אלישיב] בביתו, מיד ניסה להתרומם מהכסא לברך. ומהג"ר יוסף הייזלר אב"ד ירושלים נמסר, שרבי בן ציון אמר לו 'אצלנו הספרדים נוהגים לא לברך שחלק, אבל אם כן – אז רק על הרב אלישיב'". ובקונטרס מגד תבואת שמש (עמ' ל) ששאל להגרמ"ש שפירא, על מי בדורנו אפשר לברך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו ואמר על רבי חיים קניבסקי (ומובא בהקדמת מועדי הגר"ח עמ' 17)). ונשאל הראשון לציון, הג"ר יצחק יוסף: על מי אפשר כיום (לאחר פטירת אביו הגר"ע) לברך ברכת 'שחלק מחכמתו'? ענה: הגר"ש וואזנר, הגר"נ קרליץ, הגרי"ל שטיינמן, הג"ר שלום כהן (ר"י פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה), הג"ר ברוך שרגא (אב"ד בירושלים ורב שכונת הגבעה הצרפתית), הג"ר שלמה משה עמאר (הראשון לציון והרה"ר לירושלים), הג"ר מאיר מאזוז (ר"י כסא רחמים) והג"ר ציון בוארון (חבר ביה"ד הגדול) (מנהגי הראש"ל ח"ב עמ' 84 הערה כא). ובס' 'טל הראי"ה' (עמ' פז), רבנו הרב צבי יהודה מוסר בשם אביו מרן הרב קוק, שכאשר האדר"ת נפגש עם הגאון הנצי"ב בוורשה, הנצי"ב בירך עליו ברכה זו. ובפי' עלי תמר בברכות (פ"ג) כתב: "והגאון מרן הרב רא"י הכהן קוק זצ"ל אמר לי שעל חותנו הגאון הצדיק האדר"ת זצ"ל, היו ת"ח שרצו לברך עליו ברכה זו ולא נתן להם לברך, ונימק דעתו שכן אשר חלק מחכמתו יתכן שחלק אפילו משהו וכעין חלקים אטומיים אבל דא עקא מלת יראיו, ומי יכול לומר שזכה לזה, עכ"ל. ומסופר כשהג"ר ישראל זאב גוטסמן היה אברך צעיר, היה דיין אצל הג"ר חיים עוזר גרודזינסקי בווילנא. הרב מטעשבין שלח לר' חיים עוזר שאלה בעגונה אחת שקשה לו למצוא לה היתר, ונתן ר' חיים עוזר להג"ר גוטסמן שישיב תשובה, וכתב תשובה ארוכה בבקיאות גדולה ומצא היתר לעגונה, ור' חיים עוזר הסכים על ידו. אחרי עבור שלושים שנה אחרי המלחמה העולמית, בא הרב גוטסמן לירושלים, ונכנס להרב מטעשיבין. שאל לו הרב: אולי היה לו אב שהיה שמו ר' ישראל גוטסמן שהיה דיין אצל ר' חיים עוזר, אמר לו: לא. אמר לו: ואולי היה דורו? אמר לו: לא. אבל אולי הכיר אותו, והוכרח להודות שזה היה הוא עצמו שנתן לו ר' חיים עוזר לערוך התשובה. ושאל אותו: בן כמה היה אז, ואמר לו. ואמר הרב מטעשיבין א"כ אני גדול יותר מכם בשלושים שנה, ואז הייתם כך וכך שנים שהשבתם את התשובה. וקם הרב מטעשיבין, ולבש את הכובע, ובירך בשם ומלכות ברוך שחלק מחכמתו ליראיו! (שער העין עמ' קלז). ונשאל הראשון לציון, הג"ר יצחק יוסף: על מי אפשר כיום (לאחר פטירת אביו הגר"ע) לברך ברכת 'שחלק מחכמתו'? ענה: הגר"ש וואזנר, הגר"נ קרליץ, הגרי"ל שטיינמן, הג"ר שלום כהן (ר"י פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה), הג"ר ברוך שרגא (אב"ד בירושלים ורב שכונת הגבעה הצרפתית), הג"ר שלמה משה עמאר (הראשון לציון והרה"ר לירושלים), הג"ר מאיר מאזוז (ר"י כסא רחמים) והג"ר ציון בוארון (חבר ביה"ד הגדול) (מנהגי הראש"ל ח"ב עמ' 84 הערה כא). ומובא בס' 'ראש דברך' (מהרב יצחק דדון, עמ' קצח) על ביקורם של הג"ר אברהם שפירא והג"ר מרדכי אליהו באמריקה. הגיע הג"ר שפירא למקום אחד, והנה באו לפניו זוג אנשים ומיד פתחו וברכו בשם ומלכות: ברוך אתה ד'... שחלק מחכמתו ליראיו. שמע זאת הג"ר שפירא ונזדעזע, ומיד נזעק: ברכה לבטלה, ברכה לבטלה! אותו הזוג נבהל ומיד נס וברח משם. והנה, במפגש גדול שהתקיים במוסד חינוכי גדול שאליו הגיעו אלפים, עלה הג"ר שפירא לשאת דבריו ובהקדמת דבריו סיפר על מקרה זה שהיה לו עם אותו זוג שבירך וכו', והוא חושש שמא נפגעו ממנו, והוא רוצה לנצל הזדמנות זו של מפגש כזה גדול, ולבקש מהם סליחה ומחילה אם נפגעו ממה שאמר להם שברכו ברכה לבטלה. ובמפגש עם אנשי ארגון הכשרות הגדול בארה"ב [OU], בקשו הרבנים לברך ברכה זו בפני הרבנים הראשיים, ואכן ברכו בשם ומלכות. קם הג"ר אליהו ואמר: לאמן יש שני פירושים: א. נכון. א. כן יהי רצון. דעו לכם, שכשברכתם כיוונתי באמן כפירוש הראשון על הג"ר שפירא, וכפירוש השני שכן יהי רצון – עלי... (מובא במפי אליהו עמ' 131-130. אביהם של ישראל – דברים עמ' 210). ופעם שמענו שבירכו על הג"ר אברהם שפירא ופעם על הג"ר עובדיה יוסף כשביקר בקיבוץ לביא. ושמעתי שאמר הרב שי שכטר שפעם שאל את אביו הג"ר צבי שכטר אם יש לברך על הג"ר אשר ווייס, ואביו ענה לו: יש לברך. והוסיף: כשהוא היה בשיעור של הגרי"ד סולוביצ'יק, התלמידים בירכו בהתחלת זמן אלול, כי לא ראה אותו כל קיץ, כלומר, יותר משלושים יום. ועוד סיפר ששאל את אביו: אני מדבר בדברי תורה עם הג"ר ווייס כל שבוע או שבועיים. לכו אני לא כ"כ מתרגש שהוא מגיע. האן יש לברך? והשיב הג"ר צבי שכטר: אם כן, נראה שאין לברך, כי ספק ברכות להקל. וכדומה הגר"ע יוסף פסק שאין לקרוע על מקום המקדש בראייתו במצלמת הכותל, כי לא מצטערים כ"כ. אמנם אם אח"כ יבקר בכותל בתוך ל' יום, אין לקרוע כי ראה בתוך ל' יום – רשם מ"צ.]
אי ידיעה
ש: אם איני יודע מה לברך על כל מאכל, מה לעשות?
ת: ללמוד, או לשאול מי שיודע.
גשם
ש: האם לברך על הגשם אחרי הבצורת?
ת: זה לא נקרא בצורת, כי היו מים לשתיה, לחקלאות, לבעלי חיים ואפילו להשקות גינות. אלא להודות לד' (משנה תענית ג א).
קשת
ש: מותר להסתכל בצבעי קשת שבזכוכית?
ת: כן. לא נכלל בהדרכה לא להרבות להסתכל בקשת (שו"ע או"ח רכט א).
אמן על אשר יצר
ש: האם לענות אמן על אשר יצר של אחר?
ת: כן.
שילוח הקן
ש: מה היא ברכת שילוח הקן?
ת: מחלוקת ראשונים. לכן יברך בלי שם ומלכות "על שילוח הקן" (עיין נחל איתן מהגר"ח קניבסקי ס' ה ס"ג סק"א). אבל קודם ללמוד כל ההלכות כדי להיות בטוח שאכן יש כאן מצוה.
ברכה על קרבן
ש: האם מברכים על אכילת קרבן?
ת: בא"י אמ"ה אקב"ו לאכול את הזבח. רש"י שמואל א ט יג.
בגד חדש
ש: אם אני לובש בגד חדש, האם עליי לברך מלביש ערומים?
ת: כן. לפני שהחיינו. אבל אם לובשים בבוקר, ממילא מברכים. שו"ע או"ח רכג ד.
ים התיכון וים כנרת
ש: מה מברכים על הים התיכון?
ת: שעשה את הים הגדול (שו"ת בצל החכמה ב יב). ויש אומרים לצאת ידי כל הדיעות וגם להביע שבח והודאה על ארץ ישראל לברך עושה מעשה בראשית ותוך כדי דיבור: שעשה את הים הגדול (שו"ת מנחת יצחק א קי. הליכות שלמה – תפילה כג כט. ועלהו לא יבול א קכז). ועל ים כנרת: עושה מעשה בראשית (הליכות שלמה שם סע' כז. פס"ת רכב. עיין קום התהלך בארץ סי' כ).
ברכה על הרעה
ש: כיצד אפשר לברך על הרע בשמחה?
ת: כיון שסוף סוף היא לטובה. מסילת ישרים יט. אך זו מדרגה גבוהה. [כאשר נפטרה בתו של האדר"ת, הוא התעכב לבוא ללוויה. כאשר יצא, אמר: כיון שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, עשיתי חשבון נפש וראיתי שעדיין לא הגעתי למצב בו אוכל לברך ברכת דיין האמת בפטירתה של בתי באותה שמחה של ברכת שהחיינו בלידתה, לכן הוצרכתי לאותו זמן כדי לעבוד על עצמי ולהגיע להרגשה של 'כשם שמברך על הטובה' (טובך יביעו א שמה. עלינו לשבח – בראשית רפז-רפח) – רשם מ"צ.].
ברכת החמה וגאולה
ש: האם אמורה להיות גאולה בליל פסח בגלל ברכת החמה?
ת: אין זה תאריך מיוחד לזה ואף אחד אינו יודע עתידות. אך גם בלי שנה ניוחדת יש להודות לד' על שברא את השמש.
ברוך הוא וברוך שמו
ש: האם עלי לענות ברוך הוא וברוך שמו לכל ברכה שאני שומע במשך היום?
ת: לא. זה מנהג גאונים ולא נהגו בכל ברכה (טור או"ח קכד בשם הרא"ש. אמנם הגר"א בכלל אומר לא לומר ברוך הוא וברוך שמו - מעשה רב ס' מג והלכות הגר"א ומנהגיו עמ' קיג).
פח אשפה
ש: האם מותר לברך במטבח בו יש פח ללא מכסה?
ת: מותר, אם לא מסריח (שו"ע או"ח עט ד).
גירוש יהודים
ש: האם כשאני עוזב את ביתי בגבעת האולפנא ועוקר את המזוזה, עליי לברך ברוך דיין האמת?
ת: ודאי. זו בשורה רעה, רעה מאוד (שו"ע או"ח רכב ב).
אבידת דבר יקר
ש: התקלקל לי דבר יקר בלא תקות תיקון. לברך דיין האמת?
ת: כן. על בשורות רעות. שו"ע רכב ב. כולל אבדן רכוש. ביה"ל.
ברכה על דגי אילת
ש: האם יש ברכה שאפשר לברך על היופי של דגי אילת?
ת: ברוך שככה לו בעולמו, בלי שם ומלכות. שו"ע או"ח רכה בסוף ומשנה ברורה (עי' ועלהו לא יבול ח"א עמ' קכג-קכד. קום התהלך בארץ סי' מה).
ברכה בטלפון
ש: האם יוצאים ידי חובה בברכה בטלפון?
ת: לא. כי אין זה קול אדם. אך עונים אמן, כמו בבית כנסת באלכסנדריה ענו אמן על פי סימון הגבאי. סוף סוכה (נב א. שו"ת מנחת שלמה א ט. שו"ת אגרות משה או"ח ד צא. שיעורי הגרי"ש אלישיב על ברכות תקכד-תקכה).
ברכה על נשיא רוסיה
ש: מי שרואה נשיא רוסיה האם מברך אשר נתן מכבודו לבשר ודם?
ת: לא. כי אין לו שליטה מוחלטת. עיין שו"ת יחוה דעת (ב כח). [כתבו הפוסקים שישנם ארבעה קני מידה כדי שמישהו ייחשב מלך לעניין ברכה זו: 1. יש אומרים שצריך להיות דווקא מלך אבסולוטי, כל יכול, שכל הסמכויות בידו (אורחות חיים בשם ספר האשכול ה' ברכות אות מט ושו"ת הרדב"ז א, רצו), ואילו נשיא ארה"ב אינו שליט עליון. עם כל חשיבותו, הוא כפוף לרצון קונגרס, בין שזה מוצא חן בעיניו ובין שלא. 2. יש אומרים שכדי להיחשב למלך צריך להיות למנהיג סמכות לשפוט ולהרוג במשפט (שו"ת חתם סופר או"ח ס' קנט), ואילו לנשיא ארה"ב אין את הסמכות להרוג. אמנם, הוא יכול להחיות על ידי חנינה, אך לא להרוג (שו"ת באר משה ב, ט). [ובאמת, אם נשיא ארה"ב ייתן חנינה ליונתן פולארד, אולי עוד נמצא מקום לברך עליו...]. 3. יש אומרים שמלך צריך ללבוש בגדי מלכות, ואילו נשיא ארה"ב לובש חליפה כמו כולם (שו"ת יחווה דעת ב, כח ושו"ת תשובות והנהגות ב, קלט). 4. יש אומרים שכדי לברך צריך לראות מלך דווקא כשהוא בתוך הפמליא שלו (שו"ת תשובות והנהגות שם). ואמנם הנשיא מסתובב במהלך ביקורו בליווי של מאות שוטרים, אך זה בגלל שהם מפחדים שמשהו יקרה לו – לצורך הגנה, ולא פמליא של כבוד. פמליא של כבוד, זה כמו הגר"מ אליהו שמאות תלמידים היו מלווים אותו. לכן פסק הגרי"י קניבסקי, הסטייפלר (ארחות רבנו ח"א עמ' צג-צד), לא לברך על ראיית נשיא ארה"ב ולא על סאדאת. כשנשיא צרפת ביקר בארץ, הגרי"י קניבסקי אמר לא לברך עליו, כי מלך היינו רק בקבוע, ולא במי שהוא רק לזמן (מעשה איש ח"ה עמ' קעז אות ח). וכן פסק האדמו"ר מסטמאר שלא לברך על נשיא ארה"ב כי אינו לא מלך (עדות ביוסף שם). וכן הגרי"ש אלישיב, כאשר הגיע לארץ ישראל נשיא ארה"ב, אמר שבגלל שאין בכוחו להרוג, אין לברך עליו (אשרי האיש ח"א עמ' רנג). וכן פסק הג"ר משה שטרנבוך בשו"ת 'תשובות והנהגות' (שם) שאין לברך על ראיית נשיא דרום אפריקה. ובחודש שבט תשע"ו, המלך היי, שכיהן עד לאחרונה כשליט באחת ממדינות אפריקה אפריקני ושלט על עשרות אלפי אזרחים עד שגורש על ידי מורדים, ביקר אצל הגר"ח קניבסקי. המלך היי סיפר להגר"ח שהוא מעוניין להכיר את היהדות, ובפרט שלפי המסורת שבידם הינם בני עשרת השבטים שגלו. הגר"ח שאל אותו האם יש בידו את האפשרות והסמכות להרוג מי שימצא לנכון, המלך היי השיב שאכן בידו הסמכות להוציא להורג, ואף הראה למרן את תעודת זהות שבה הוא מופיע חבוש עם כתר לראשו, כששמע זאת הרב מיד קם ממקומו וחבש את המגבעת והחליפה ובירך “שנתן מכבודו לבשר ודם" – רשם מ"צ.]
ברכה על מעברות הירדן
ש: האם יש לברך על המקום בו נבקע הירדן?
ת: לא, כי אינינו יודעים את המקום המדוייק. אך אפשר בלי שם ומלכות. פסקי תשובות ריח ג (קום התהלך בארץ סי' כה).
ברכה בשקט
ש: אם ברכתי ברכה בשקט האם זה נקרא שגזלתי מחברי את שכר עניית אמן?
ת: כן. יש לברך בקול. כמובן, אין זה גזל כפשוטו (לנתיבות ישראל ב עמ' צז-ק).
נוסח ברכה
ש: למה ברכה פותחת בגוף שני ממשיכה בגוף שלישי?
ת: כי ד' קרוב בתוך העולמים ורחוק מעל העולמים (נפש החחים ג).
שכח ברכה
ש: שכחתי אם ברכתי ברכה אחרונה אחרי אכילה. מה לעשות?
ת: לברך במחשבה כי יש אומרים שיוצאים ידי חובה ומאידך אין ברכה לבטלה (פרמ"ג רט. בא"ח מטות יד).
ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם
ש: האם הרב אמר פעם את ברכת "שנתן מחכמתו לבשר ודם" בראיית חכם גדול מאומות העולם (ברכות נח, א ושו"ע או"ח רכד, ז)?
ת: פעם כשלמדתי באוניברסיטה הייתי אמור לומר את הברכה כשביקר פרופסור לואיס דה ברוגלי לתת הרצאה. הוא קיבל פרס נובל על מה שהסביר שאלקטרונים הם גם חלקיקים גם אור באותו זמן. היו חילוקי דעות אם האלקטרונים הם זה או זה והוא חידש שם שניהם. אלו תיאוריות מיסודות תורת הקוונטים. לבסוף לא הייתי בהרצאה ולכן לא ברכתי. [ועיין שו"ת תשובות והנהגות ח"ד ס' קצז שמביא בשם הגרי"ז מבריסק שאפילו חכם באומות העולם, לא מברכים עליו ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו, אלא אם כן הוא מקיים שבע מצוות בני נח ומאמין בייחוד השם, שבלי זה בהא גופא שאינו מקיים מוכח שאינו חכם, והיאך נברך על חכמתו? – רשם מ"צ.]
ש: ראיתי בשו"ת ודרשת וחקרת להג"ר אהרן יהודה גרוסמן (ג, כז) ששמע שהגר"י הוטנר בפחד יצחק (חנוכה - מאמר ט) כתב שפשיטא ליה שלא היו מברכים על איינשטיין, כי בושה הוא ליהודי להיות חכם בשאר חכמות ולא בחכמות התורה. וכן נפסק בשו"ת משנה הלכות (טו, עד-עו). וכן בשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' קמא) דימה עניין זה למחלוקת דשו"ת הלק"ט והיעב"ץ, אם מברכים על פרי מורכב שהחיינו שהרי זה נגד רצון הבורא [עי' באה"ט סי' רכה ס"ק יז], וכתב שכאן פשוט שלכו"ע אין לברך, שהרי כל עיקר חכמתו הוא נגד רצון הבורא שצונו לעסוק בדברי תורה דוקא. מה דעת הרב?
ת: זה חידוש. וכן שו"ת התעוררות תשובה פסק שיש לברך על יהודי שחכם גדול רק שאר חכמות (שו"ת התעוררות תשובה א, ס [א, קב במהדורה מחודשת] ומוזכר בשו"ת משנה הלכות חלק טו סוס"י עו). [ומסופר בס' רבי יעקב (47-46): פעם ביקר בישיבת סלבודקה מתמטיקאי נודע, שלמד בצעירותו אצל ר' חיים ברסיקר בישיבת וולוז'ין. אדם זה עבד בשיתוף עם אלברט איינשטיין בפיתוח תיאוריית היחסיות. כאשר ביקר פעם בסלבודקה, שאל את ראש הישיבה, הג"ר משה מרדכי אפשטיין, שאתו למד ביחד לפני יותר משלושים שנה בוולוז'ין, אם קיים מישהו מבין תלמידי הישיבה המבין בפיזיקה. ר' משה מרדכי הציג את הג"ר יעקב קמנצקי בפניו. בעודם משוחחים, ניגשו אליהם מספר תלמידים ושאלו את המתמטיקאי, "מי היה גאון כביר יותר – ר' חיים או איינשטיין"? האורח השיב, שאילו זכה איינשטיין לכוח ההסברה שהיה לר' חיים, היה העולם כולו סוגד לו כאליל. בתשובתו זו, רמז שהוא סובר כי איינשטיין עלה על ר' חיים בגאונותו. אולם ר יעקב לא הניח לאמירה זו להתקבל בקרב קהל השומעים ללא ערעור, וטען לעומתו: "הרי אצל ר' חיים למדת בהיותך נער בן שמונה עשרה שנה, ואילו בתקופת עבודתך במחיצתן של איינשטיין היית מבוגר בן ארבעים, כיצד, אם כן, תוכל אתה להשוות בין השניים בהערכתך אותם"?... וסיפר הרב יהודה צביון, תלמידו של הרוגאטשובר שיש התבטאותו המפורסמת של המשורר חיים נחמן ביאליק על הרוגאטשובר: "ממוחו אפשר היה לחצוב שני איינשטיינים". היו שאמרו שכשאר שמע זאת הרוגאטשובר, התבטא שמ"הפירורים עשו כמה ביאליקים". ואילו להבדיל האדמו"ר השפע חיים מצאנז מצוטט, כי כאשר שמע את ה'הגדרה' של ביאליק, הגיב: "לא מיניה ולא מקצתיה, אלף ראשים של אינשטיין, אינם ראש אחד של הרוגאטשובר" (כתב עת 'משפחה' מו' אדר א' תשע"ד). וכשמת איינשטיין, העמידו את מוחו למחקר, אולי ישכילו למצא במבנה המח שלו את אותם המאפיינים המיוחדים שהובילו אותו לכשרונותיו הגדולים, ואמר הגאון ר' אהרן סולוביצ'יק שאין זה אלא אפיקורסות פשוטה, כי חכמה היא דבר רוחני והיא אינה תלויה כלל במבנה המח. החוקרים הנ"ל לאחר יגיעה בדקו ומצאו הרבה ורידים של דם במוחו, והשערת החוקרים היתה שכנראה מכוחם הוא ניחן בכשרונותיו המבורכים, אך המציאות טפחה על פניהם, כי יומיים אח"כ מת אחד מהכושים מעובדי הנקיון שבאונברסיטה, והציבו גם את מוחו למחקר, לדעת מדוע לא הרי זה כהרי זה, ולמרבה ההפתעה מצאו במוחו כמות מרשימה יותר של ורידים. ואכן מטבע שתקנו חכמים בתפלה הוא, "חננו מאתך דעה בינה והשכל", ועל זה עיקר תפילתנו (מגד גבעות עולם ח"ב עמ' כט-ל) - רשם מ"צ.]
ברכת חכם הרזים
ש: באלו תנאים אפשר לברך ברכת חכם הרזים?
ת: יש שלושה תנאים: א. רק בארץ ישראל - יש מי שכתב שאין אומרים נוסח ברכה זו בשם ומלכות אלא בארץ ישראל (כה"ח ס"ק טו ע"פ האליהו רבה שחשש לדברי רבינו מנוח בדברי הרמב"ם שברכה זו רק בארץ ישראל, מובא בב"י. ועיין צל"ח על ברכות נח ב). וכ"כ בסידור עולת ראיה (ח"א עמ' שפז): "הרואה אוכלוסי ישראל שהם ששים רבוא ביחד בארץ ישראל". ב. צריך ששים רבוא - כתוב בשולחן ערוך (או"ח רכד, ה): "הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר בא"ה אמ"ה חכם הרזים". פשוט שצריך ששים רבוא.
מובא בעלון "נחלת יעקב יהושע" (גליון עה פ' שמיני-פרה תשע"ד) על מה שצריך ששים רבוא כדי לברך, שהראייה ממתן תורה שכתוב שהיו "כשש מאות אלף" (שמות יב לז). אך רבינו בחיי שם והרמב"ן (שמות ל יב) כותבים שלא היו שש מאות אלף אלא כשש מאות אלף. וגם העיר הג"ר שמאי הכוהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, מה שכתב המאירי בבית הבחירה (שבת נח א): "הרואה אכלוסי ישראל מברך 'ברוך חכם הרזים', ופירשו למטה שאין אכלוסא פחותה מס' רבוא, ואם היתה אכלוסא נכבדת חשובה בעיני הכל כששים רבוא... חשיביתו עלאי כס' רבוא", עכ"ל.
וייתכן שאפשר להוסיף מה שכתב הרא"ש (סוף פסחים מ) בענין חמישים יום לספירת העומר וארבעים יכנו במלקות, שדרך הכתוב כשמגיע המנין לסכום עשיריות פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד, כלומר אע"פ שאין מונין אלא מ"ט יום ואין לוקים אלא ל"ט. וכן ביורדי מצרים בזמן יעקב אבינו (כתוב 70 וברשימה יש רק 69) ומספר המלקות (שכתוב 40 אבל בהלכה יש רק 39).
אומרים בישיבות בשם הגר"ח מבריסק שצריך לחכות בין בשר לחלב בתוך השעה השישית, כלומר חמש שעות וזמן מה אל תוך השעה השישית, ע"פ לשון הרמב"ם "כמו שש שעות" (עיין דברי הרב עמ' קצב-קצג. וכן הובא בשם הגר"ח בס' נשמת אברהם יו"ד ריש ס' פט).
אך כל אלה חידוש גדול ואין לנו אלא דברי השולחן ערוך שכתוב: "הרואה ששים רבוא מישראל ביחד". ג. רק כשרואה את כולם בבת אחת - כתב הבן איש חי בספרו בניהו (ברכות נח, א) ראיה מדברי הגמרא, שצריך לראות בעיניו את כל הששים רבוא, וז"ל: "ראה אוכלסא על גב מעלה בהר הבית, קשה, למה הוצרך לפרש המקום. ונ"ל בס"ד, בא ללמד שלא בירך הברכה, אלא מפני שהיה עומד במקום גבוה, וראה כל הראשים שלהם בעיניו. אבל אם עומד בתוכם, שאין הרבוי בעיניו, לא היה מברך", עכ"ל.
וכתב הגר"נ קרליץ: "ברכת חכם הרזים על ששים ריבוא מישראל, צריך שיראה את הריבוי, כמו ממקום גבוה כעין הרב הבית שנזכר, ואף אם אין צריך שיראה את כולם" (ובספר חוט שני - הלכות ברכות עמ' קפט).
ואמר הג"ר דב ליאור ש"כדי לברך ברכה זו יש לראות ס' ריבוא יחד במקום אחד וזה אפשרי רק בצפייה ממקום גבוה". וכן הג"ר אשר וייס אמר שצריך לראות את כל הששים רבוא בבת אחת ושאי אפשר לסמוך על הערכת קהל של המשטרה שאינה מדויקת.
לעומתם, הגר"א נבנצל אמר שדי לראות את קצה הקהל ואין צורך שכל הששים רבוא יהיו במקום אחד אלא ניתן לצרף קהל העומד ברחובות צדדים. אך כל זה דווקא כשיש חיבור, כמו בלוויה. והוסיף ש"בודאי אי אפשר לספרם, ודי באומדן המשטרה" (תחומין לד 455).
ובשיעורו בליל שבת בשכונת רמת אלחנן, אמר הג"ר יצחק זילברשטיין, כי שאל את גיסו הגר"ח קניסבקי באשר לספקות המתעוררים, שהרי מדובר רק באומדן שלששים ריבוא. ועוד, הרי לא רואים את כולם, ורק אלה הטסים במסוק מעל שטח העצרת יוכלו לצפות בכל הקהל. שאלה נוספת שהועלתה היתה האם אחד יברך לכולם, או שמא כל אחד יברך לעצמו? השיב הגר"ח, שגם אם מדובר באומדן אפשר לברך, כפי המידע שיתקבל במהלך העצרת (באדר תשע"ד, כשממשלת ישראל דנה בחוק גיוס תלמידי הישיבות החרדיות, הכולל עונש פלילי, ארגנו החרדים "עצרת המיליון" גדולה בירושלים נגד הגיוס), שהרי האומדן נעשה על ידי אנשים היודעים להעריך זאת. גם אפשר לברך אם לא רואחם את כולם. וכדאי שכל אחד יברך לעצמו, כיון שמדובר בברכה נדירה מאוד ועדיף בו מאשר בשלוחו. ונשאל הגר"י זילברשטיין, אם גם נשים תברכנה, והשיב: "כן. אין כל הבדל בינן לגברים" (סברי מרנן עמ' שסד). ומובא בשו"ת ידון משה (חלק יג עמ' קי), שאמר הגר"ח קניבסקי: "מספיק שיודעים שיש כזו כמות של אנשים, ואני ברכתי ברכה זו בשם ומלכות בעצרת" (שו"ת ידון משה חלק יג עמ' קי. אמרי מאיר עמ' כו). וכן שמענו שנהג הגראי"ל שטיינמן.
אלא זה חידוש: א. הבא"ח כבר דייק בגמרא שצריך לראותם בבת אחת. ב. אם נאמר אחרת, אז בכל יום יש בירושלים שישים ריבוא איש.
אומרים שבלוויית הגרא"מ שך היו שישים ריבוא, ושאלו את הגרי"ש אלישיב: האם צריכים לברך ברכת חכם הרזים? אמר: זה הרי בצירוף אלו שעמדו על הבניינים והגגות, וזה לא מצטרף לגבי הברכה (מפי האיש עמ' רעט).
ובעצרת נגד הגיוס, הג"ר עזריאל אוירבך לא בירך ע"פ דברי הבן איש חי בספר בניהו (אמרי מאיר עמ' צ).
סיכום: יש לברך "חכם הרזים" רק בראיית ששים רבוא בבת אחת בארץ ישראל. וגם לא ראינו בלוויית הגר"ע יוסף זצ"ל, שהיו המונים שם, שגדולי ישראל בירכו. ואם יש ספק ששים רבוא או לא רואה כולם בבת אחת, מי שרוצה יכול ללמוד את ההלכה מתוך הרמב"ם (הלכות ברכות י, יא) שכותב עם שם ד' ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות. וכדומה, אמר הג"ר יצחק זילברשטיין (לפני העצרת הנ"ל) שבכדי לצאת מהספק ולברך לכתחילה לפי כל השיטות, כפי שכבר פסקו החת"ס וכפי שנהג הרב מפוניבז' בספק ברכות בפדיון הבן, מאחר והיה כוהן, הרי שיש ללמוד את ההלכה ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות.
וב"ה כשהמשיח יגיע, נברך ברכת חכם הרזים לכל הדעות. בביאת המשיח, לפי רבי חיים פלאג'י נברך: גאל ישראל, שהחיינו, חכמתו ליראיו וחכם הרזים (שו"ת לב חיים ב, מב). ולפי הגרש"ז אוירבך: שהחיינו, חכמתו ליראיו, כבודו ליראיו וחכם הרזים (שו"ת מנחת שלמה ח"א בסוף). ואמר על זה הגר"ח קניבסקי: "גם מחיה המתים כשיחיו את כל המתים, כדאיתא במדרש, וכדומה שגם בן השונמית כשקם בירך ברוך מחיה המתים, וכן יצחק אבינו". פרקי דרבי אליעזר פרק לא. החיד"א במחזיק ברכה או"ח ריט. והוסיף: "וברכת שהחיינו שיברכו אז תהיה חובה"! (סדר יום כיפור קטן עם ביאורים מהגר"ח קניבסקי עמ' 8 – מ"צ).
העלותו למרומים של הגר"ע יוסף
ש: בפטירתו של הגר"ע יוסף ברכתי דיין האמת. מצד שני אני מרגיש שטוב הדבר מפני שנצלו אותו והסיתו אותו לזרוע מחלוקת ולהחרים ציבורים. האם אני צריך לברך גם הטוב והמטיב, כדין יתום שהותירו לו ירושה?
ת: אתה משוגע (אני אומר זאת כלימוד זכות עליך).
ברכה בקול רם בזמן לימוד תורה
ש: האם לברך בקול רם על שתיית מים או אשר יצר כדי לזכות את הלומדים תורה באמן, או שאין להפריע להם בלימוד?
ת: לברך בשקט כדי לא להפריע. תלמוד תורה כנגד כולם. אדם מפסיק לימוד למה שחייב, אך אין ליצור חיובים. בויקרא רבה יט, מצווה שבאה לידך יש לקיימה, אבל על שלום, בקש שלום ורדפהו (וכן השיבו הג"ר פסח ישראל פסח פיינהנדלר בעל 'שו"ת אבני ישפה' והגר"י זילברשטיין. ברכת איתן על ברכת אשר יצר קכט-קלב. אמנם הג"ר זילברשטיין השיב במקום אחר שיש עניין לברך. טובך יביעו ב שסב – מ"צ).
הסתכלות על ארוסתו
ש: האם יש בעיה שאדם יברך ברוך שככה לו בעולמו על יופיה של ארוסתו?
ת: ודאי יש בעיה, כי כדי לברך יש ליהנות ואסור להסתכל עליה דרך הנאה. ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה (איוב לא א). רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא ג. ומותר וראוי להסתכל אם נאה בעיניו כדי להחליט אם להתחתן. שם. אבל אחר שהחליט, הדין משתנה. נתיבות לשבת שו"ע אה"ע כא. אבל על אשתו ודאי יברך.
ברכת התורה
ש: מי שלא בירך ברכת התורה או מסופק יכול לצאת ידי חובתו בברכתו בעלייה לתורה. האם העולה לתורה יכול להוציא בברכתו את מי שלא בירך ברכת התורה - אם הוא מסופק?
ת: אם מתכוונים.
[הגר"ח קניבסקי כתב לי: "כן".
סיפר הג"ר משה מרדכי הלוי שולזינגר שפעם היה למישהו ספק אם בירך ברכת התורה ושאל את הגרי"ז מבריסק מה יעשה, היה זה ביום של קריאת התורה ואמר לו שימהר ל'זכרון משה' ויקבל עלייה, יברך על התורה ובזה יצא. לא אמר לו שמספיק שיבקש מהעולה המברך שיתכוון שיוציאו.
וכן הוסיף שבערוך השולחן (או"ח, ו) כתב שאם נסתפק לו בברכת התורה, אם הוא יום הקריאה "יעלה לתורה ויוצא ממ"נ", ולא הזכיר גם אפשרות שישמע ברכת התורה מהעולה לתורה", והשאיר את העניין בצ"ע (פניני משמר הלוי עמ' קכ) - מ"צ].
ברכת המלך על יוסף הצדיק
ש: האם יש לברך ברכת המלך על יהודי המולך על גויים, כמו יוסף שמלך על מצרים?
ת: כן...
[הגר"ח קניבסקי כתב לי: "אולי".
הגר"א נבנצל כתב לי: "יוסף לא היה ממש מלך. על מלך ממש נאמר דיש לברך".
הגר"י זילברשטיין כתב לי: "מסתבר שמברכים עליו".
הג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "ע' פסקי תשובות סי' תכ"ד הע' 34 דשפיר מברכין".
הג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "בלא"ה אינו מברך שהרי פרעה משל עליו ורק הסכים. ונקל יכולת לברך [אם יהודי אכן המלך] כיון שבמציאות הוא מלך".
הג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכונת גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "ברכה על מלך זה רק בתנאי שהרשות בידו להרוג ולעשות כרצונו. אצל יוסף נאמר 'רק הכסא אגדל ממך', ומשמע שלא היתה לו רשות לעשות ככל העולה על רוחו בלא לשאול את פרעה. והלא אפילו ללווית אביו יעקב, ביקש את רשות המלך".
הג"ר פינחס אברהם מייערס, אבד"ק האג ומח"ס שו"ת דברי פינחס, כתב לי: "לא התבוננתי כי זה לא למעשה. אבל יורינו למה לא? אם יראה יבחין כל שכן...".
הג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "לכאורה".
וכן כתב בשו"ת התעוררות תשובה (א קב) שיש לברך כי אמנם לא מלך על ישראל אבל ד' עדיין נתן לו מכבודו והסביר: "ובזה יש לפשר שקאמר יוסף לאחיו: 'התחת אלקים אני', כי מלך ישראל יושב על כסא השי"ת תחת אלקים והוא מלך על מצרים שהגם כי מלך אז ג"כ על אחיו עיקר המלוכה היתה על מצרים" - מ"צ].
מציב גבול אלמנה על קיבוץ חילוני
ש: אם אני מגיע לקיבוץ חילוני בו יש עבירות, האם לברך ברוך מציב גבול אלמנה?
ת: כן. ומסופר על הגאון ר' מרדכי גימפל יפה שהגיע למקום כזה ואמר: אמנם אלמנה חצופה, ובכל זאת, ברוך מציב גבול אלמנה (שו"ת שאילת שלמה ב נב. פניני הלכה ברכות 68. קום התהלך בארץ סי' מז – מ"צ).
ברכת שעשה נס לאבותינו על בניין האו"ם
ש: הרואה את הבנין בניו יורק בו הצביעו אומות העולם על הקמת המדינה, חייב לברך "שעשה נס לאבותינו" (זה לא הבנין העכשווי של האו"ם אלא היה במקום אחר ויש בו שלט ששם הצביעו על הקמת המדינה)?
ת: לא, כי הוא לא נס מעל טבע (עיין ביאור הלכה ס' ריח).
[כך גם כתב הרב חיים ג'קטר (דף שבועי 'קול תורה' – פ' שמיני תשע"ב), וכן כתב ששאל שאלה זו להג"ר צבי שכטר, והשיב שאין לברך ע"פ דברי המג"א (ריח סק"א והובא במ"ב ס"ק ז) שיש לברך דווקא שניכר הנס מתוך המקום (פירש המ"ב שבראותנו מעברות הים, נזכרים אנחנו שמים אלו נחצו לגזרים, וכן הירדן היה נס במים גופא וכו'), אבל בלאו הכי, כגון בבואנו סמוך לירושלים, שקרה שם נס בעת מלחמת סנחריב שיצא מלאך ד' והמית כל המחנה, אין מברכים על כגון זה שעשה נסים, שאין הנס ניכר מתוך המקום (ופירש המ"ב אף על גב שאפשר לכוון מקום שנעשה הנס אעפ"כ אין הנס ניכר, שהרי לא בגוף האדמה נעשה הנס). ומסיק הג"ר שכטר שכן התרחש נס בהצבעת האו"ם אבל לא ניכר הנס מתוך הבניין, והוסיף שיש להודות לד' במקום הזה על כל מה שעשה בהקמת המדינה – מ"צ].
ברכת שעשה לי נס שנעשה לו בהיותו גוי
ש: אם קרה לגר נס בהיותו גוי, האם יברך שעשה לי נס במקום הזה לאחר גיורו? וכן מה הדין לגבי צאצאיו?
ת: כן, כי לולי הנס לא היה חי (לשאלה זו, השיב הג"ר יוסף נסים קרליץ, חוטי שני – הלכות מזוזה, ברכות ומילי דנזיקין עמ' שצח: מסתברא שמברך, מפני שהודאה זו אינה על מה שהיה בעבר, אלא זוהי הודאה על המציאות של היום, שהיום יש לו נס, שהוא חי, ולכן ביום שמתגייר מברך המעביר שינה מעפעפי, וכן מברך על נס שנעשה לאביו מהאי טעמא – מ"צ).
ברכות על ראיית אליהו הנביא
ש: הזוכה לגילוי אליהו הנביא בימינו, אלו ברכות עליו לברך?
ת: שחלק מחכמתו ליראיו ושהחיינו (נשאל הגר"ח קניבסקי: אם יש לברך ברכת אשר נתן חכמה ליראיו בראיית אליהו הנביא? והשיב: אם רואים אותו. שאלת רב ח"ב עמ' פג. עיין עוד בספר חיי עולם פרק ל, שהג"ר חיים קניבסקי רשם הרבה מקומות בגמרא בבלי וירושלמי, מדרשים וספרי קודש שבישרו על גילוי אליהו הנביא וכתב בסוף ועוד כמה גדולי ישראל ז"ל שזכו לגילוי אליהו כמבואר בהרבה ספרים הק'. ועיין עוד בס' בדרך התורה הגואלת עמ' קנח, על גילוי אליהו הנביא לרבנו הרב צבי יהודה. ס' לב אליהו, ח"א בהקדמה, על גילוי הנביא להגר"א לאפיאן, וס' שירת הי"ם, עמ' 196-195, על גילוי אליהו הנביא להגרי"מ חרל"פ – מ"צ).
מאה ברכות
ש: בדין החיוב לברך מאה ברכות בכל יום, אם היום הולך בזה אחר הלילה, או להיפך? ראיתי בפסקי תשובה (סי' טז) שיש סתירות בזה בדברי הראשונים.
ת: יום אחרי לילה.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "לענ"ד פשוט שהיום הולך אחר הלילה".
וכן אמר הגרי"ש אלישיב: "המנין של מאה ברכות מתחיל מהלילה שלפני היום וכדכתיב ויהי ערב ויהי בוקר, שהיום הולך אחר הלילה" (מנשים באהל עמ' צד) – מ"צ].
ברכות על קרבנות
ש: איזו ברכה מברכים על הקרבת קרבן?
ת: אין ברכה. הוא מעל. אבל מברכים על אכילת הזבח. כי הוא יברך הזבח. שמואל א ט יג. בא"י אמ"ה אקב"ו לאכול את הזבח. רש"י שם. וכן רש"י פסחים קכא א ד"ה ברכה.
ברכת ריח על קפה
ש: מה מברכים כאשר מריחים גרגירי קפה?
ת: לא מברכים כי לא ניטע לריח (פירוש הרב על קצשו"ע נח ב – מ"צ).
ברכה על מצווה במחלוקת
ש: אם אני עושה מצווה שנויה במחלוקת, עליי לברך?
ת: לא. ספק ברכות להקל. אבל אם אתה פוסק כדעה המחייבת, אז יש לברך, לכן האשכנזים מברכים שתי ברכות על תפילין וכן על הלל בראש חודש (וכן בשערים מצויינים בהלכה קיט קו"א ס"ק טז – מ"צ).
ספק ברכה
ש: אם יש לי ספק אם ברכתי ברכה מסויימת, מה לעשות?
ת: לברך במחשבה, כי בזה אין שם ד' לבטלה, אך מאידך יוצאים ידי חובה במקרה של אונס וזה נחשב אונס. פמ"ג (פמ"ג פתיחה להלכות ברכות אות ב. ועוד פוסקים רבים. פס"ת רט ז ב - מ"צ).
ברכה בגוף שני ושלישי
ש: למה הברכות פותחות בגוף שני, ברוך אתה, וממשיכות בגוף שלישי, אשר קדשנו? אפשר לקבל מקורות?
ת: כי ד' נסתר מצד עצמותו ומהותו, לכן מופיע בגוף שלישי נסתר, אך גלוי קצת מצד מעשיו. שו"ת רשב"א ה נב. רבנו בחיי שולחן של ארבע ערך ברכות .הגר"א אדרת אליהו דברים א י. נפש החיים שער ג באריכות.
מציב גבול אלמנה על בית חדש בסילוואן
ש: האם לברך מציב גבול אלמנה על בית חדש שאליו נכנסנו בסילוואן?
ת: כן. נהגו לברך על ישוב חדש, וזה כמו ישוב חדש. ועיין לשון השו"ע על בתים שיושבים בחוזק (עי' קום התהלך בארץ סי' נב – מ"צ).
רואה ים המלח
ש: האם הרואה ים המלח מברך עושה מעשה בראשית?
ת: כן. זה ים ככל ים. הגרי"ש אלישיב. דלא כהגרש"ז אוירבך (הגריש"א אשרי האיש פ' לח אות יד. הגרשז"א הליכות שלמה פ' כג הגה מג. וגם דלא כקום התהלך בארץ למרדכי ציון סי' מ... – מ"צ).
ברכה על האפיפיור
ש: האם כשרואים את האפיפיור יש לברך אשר נתן מכבודו לבשר ודם?
ת: אין לברך כלום (עי' פסקי שלמה ח"א ערך ברכות – מ"צ). ואם רוצה לברך, יאמר בלי שם ומלכות את הברכה על ראיית עבודה זרה, שנתן ארך אפיים לעוברי רצונו. שו"ע או"ח רכד א.
כנסיה חרבה
ש: אם אני רואה כנסיה חרבה האם לברך בשם ומלכות שעקר עבודה זרה מארצנו?
ת: כן. שו"ע או"ח רכד ב.
נשים בברכת האילנות
ש: האם נשים חייבות בברכת האילנות בניסן?
ת: כן. אין זו מצווה שהזמן גרמא, אלא תלויה בלבלוב, והלבלוב הוא בניסן. הר צבי. צי"א (שו"ת הר צבי או"ח קיח. שו"ת ציץ אליעזר יב כ ה – מ"צ).
הגומל
ש: היה פיגוע מחבלים במקום בו הייתי 5 דקות לפני כן ובנס ניצלתי, האם צריך לברך על כך הגומל?
ת: לא. כמו שלא מברך מי שחזרו מכנסיו ממכונת הכביסה על הנס שיצא מהם לפני כן (וכן בשם הרב בספר החדש רב שיח לרב רמי ברכיהו, רב הישוב טלמון, ח"א עמ' 62. וכן הגרי"ד סולוביצ'יק היה מספר: פעם אחד עבר במקום ואחרי שעה קיר באותו מקום התמוטט ונהרגו שם אנשים. הוא שאל את הג"ר משה ביק, גדול באמריקה: האם עליי לברך ברכת הגומל? אמר הגר"מ ביק: האם אתה מכבס את המכנסיים שלך במכונת כביסה? אמר: ודאי. אמר הג"ר ביק: אולי אתה צריך לברך הגומל, הרי כמעט היית במכנסיים לפני שנכנסו למכונת הכביסה... הרב אהרן רקפת בשם הגרי"ד סולוביצ'יק – מ"צ).
דף עם ברכת אשר יצר על דלת שירותים
ש: ברכת אשר יצר נמצאת על דלת שירותים שנפתחת פנימה. להוריד?
ת: כן.
אשר יצר אחרי מקלחת
ש: האם יש לברך אשר יצר אחרי מקלחת?
ת: עקרונית לא, אך מעשית כן, כי אז בלי לשים לב, באופן טבעי מטילים מי רגליים.
אמן אחרי ברכה של גוי
ש: אם גוי צדיק מברך אותי, אני יכול לענות אמן?
ת: כן. אין זה אמן לבטלה.
קידוש לבנה
ש: אפשר לעשות קידוש לבנה מיד ביום ג' לפני מוצאי שבת?
ת: כן. זו שיטת הב"ח והגר"א ואפשר לסמוך עליהם. שו"ע או"ח תכו מ"ב כ. ביה"ל שם.
קידוש לבנה ליל שבת
ש: האם מותר לעשות קידוש לבנה ליל שבת?
ת: לא לכתחילה אלא אם כן יעבור הזמן. משנה ברורה. ואז יאמר רק את הברכה בלי הפסוקים. ערוך השולחן (מ"ב תכו יב. ערוה"ש שם י - מ"צ).
ברכה לאוכל בהליכה
ש: מי שאוכל תוך כדי הליכה בדרך, כיצד מברך ברכה ראשונה ואחרונה?
ת: ברכה אחת בהתחלה, ואין בזה שינוי מקום שמחייב שוב ברכה, אם לא היה היסח דעת, וכשגמר לאכול עוצר ומברך. שו"ע או"ח קעח ד. קצת דומה למי שברך ברכה ראשונה על דעת לשנות מקומו. שם א. או למי שדרכו לשנות מקומו. חיי אדם נט יג נשמת אדם סק"א.
ברוך אתה ד'
ש: מה המובן שאני מברך את ד'? האם הוא צריך את הברכה שלי? אפשר מקור?
ת: הודאה שד' הוא מקור כל הברכות. שו"ת הרשב"א א תכג. חי' אגדות מהרש"א ברכות ז א. עין יעקב שם. נפש החיים שער ב.
מלביש ערומים
ש: האם לברך מלביש ערומים על בגד חדש?
ת: לא נהגו. עיין פסקי תשובות (רכד ז - מ"צ).
הודעה על קשת כדי לברך
ש: האם מותר להגיד לאחרים על קשת? הרי כתב במשנה ברורה (רכט סק"א) ואין כדאי להגיד לחבירו שיש קשת מטעם מוציא דבה. אלא כתב הג"ר עובדיה יוסף בס' ילקוט יוסף (ח"ג עמ' תרכו) שיש מצווה להודיע על קשת כדי שחבירו יברך.
ת: רק למטרה זו.
אכילת שבעת המינים
ש: האם יש לאכול את שבעת המינים לפי הסדר או כל זה רק לגבי קדימה בברכה?
ת: רק לקדימת הברכה.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "רק לגבי קדימה בברכה".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "מדינא א"צ ויש ת"ח שמקפידין".
והג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ובעל שו"ת דברי פנחס, כתב לי: "הגם שעיקר הענין לפי סדר הברכה, יש גם ענין לאכול על פי הסדר. הגם שכל זה לא ממש מצווה מן התורה".
והג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "הנה כ"ק אדמו"ר משומרי אמונים רבינו אברהם חיים ראטה זיע"א בעל "חוקי חיים" ראיתי שהיה אוכל בט"ו בשבט כסדר זה: היה נוטל ידיו על חלה, ואחר כך טבל החלה בשמן זית, ואכל גם חתיכה קטנה מאד של זית, אח"כ שעורה, היינו ששתה בירה, אח"כ שתה יין [גפן], אח"כ חיפש פרי שיברך שהחיינו, וכשבירך שהחיינו החזיק בידו גם ענבים, ואחר כך אכל תאנה, רימון, תמרים.
וכל מה שאכל מפירות הנ"ל טבל בשעת האכילה במרקחת של האתרוג, ואחרי השבעת המינים אכל בנפרד האתרוג, והיה זה עבודה מיוחדת. אחר כך אכל תפוח, ושאר פירות שהיו על השולחן, וגם כל אלו טבל במרקחת של האתרוג. וזה היה בשנים האחרונות, אולם בשנים קדמוניות לא טבל כלל הפירות במרקחת של האתרוג.
ואגב שמעתי ממנו הנהגה מעניינת שהיה נוהג, שהנה בט"ו בשבט יש ענין כידוע להתפלל על האתרוג, ולכן נהג להפריש סכום כסף לאתרוג ביום ט"ו בשבט, ואם חל ט"ו בשבט בשבת, היה מפריש הכסף ביום הששי, והיה שנה ששכח, ואז הפריש בשבת במחשבה" – מ"צ].
ברכת שהחיינו על בן שדיבר איתו בסקייפ
ש: אחד שבנו לומד בישיבה ומדבר איתו דרך סקייפ, האם יברך שהחיינו כשיראה אותו אחרי ל' יום (כפסק הרב בשו"ת שאילת שלמה ג פג-פד)?
ת: כן.
ש: ושמעתי שאמר הרב שי שכטר שפעם שאל את אביו הג"ר צבי שכטר אם יש לברך שחלק מחכמתו ליראיו על הג"ר אשר וייס, ואביו ענה לו: יש לברך. והוסיף: כשהוא היה בשיעור של הגרי"ד סולוביצ'יק, התלמידים בירכו בהתחלת זמן אלול, כי לא ראו אותו כל הקיץ, כלומר, יותר משלושים יום.
ת: זו שמחה אחרת.
איך ברכה פועלת
ש: איך ברכת המוציא או ברכה אחרת פועלת על העולם?
ת: האדם נברא בצלם אלוהים, חמוש בכוח אלוהי, לכן כל מעשה שלו פועל על העולם ועל העולמים. מבואר באריכות בספר נפש החיים שער א (ועיין באריכות פירושו של הרב על נפש החיים – מ"צ).
פסיקת הלכה לפני ברכות התורה
ש: אם מישהו שואל אותי הלכה לפני ברכות התורה, מותר לענות?
ת: כן, אם זה בלי נימוקים. ואף אם אתה חושב על הנימוקים, כי זה הרהור. פס"ת מז ג.
כוונה בברכה
ש: מה צריך לכוון בברכות?
ת: את פירוש המילים, כלומר תודה לד' על חסדיו שנתן לנו את הפרי הזה או את המצווה הזאת. ספר חסידים מו.
ברכה על מוזיקה
ש: למה אין ברכת הנהנין על מוזיקה?
ת: לא על כל דבר תקנו חכמים ברכה. ולא תקנו על הנאה שלא נכנסת לגופו של אדם. תוס' פסחים נג מובא בב"ח או"ח רחצ (ספר ליקוטי שושנים עמ' 541 – מ"צ). והרוצה, ישתה כוס מים, ויברך שהכל (עיין פסקי תשובות רטז אות ו. רמ אות ב).
ש: לפני שבוע הרב פירסם שחז"ל לא תיקנו ברכה על מוזיקה כי היא הנאה שלא נכנסת לגופו של אדם. והרוצה, ישתה כוס מים, ויברך שהכל. אבל הלא מברכים על מים רק אם שותים לצמאו (שו"ע או"ח רד ז), וכאן לא שותים לצמאו אלא כדי 'לברך' על המוזיקה?
ת: אכן. לכן יש לברך על המים רק אם שותה גם לצמאו או אם שותה מיץ או משקה אחר שמברכים עליו אפילו לא לצמאו (עיין שם ס"ח – מ"צ).
בריה נאה
ש: מותר לי לברך את הברכה על בריות נאות כאשר אני רואה את אשתי?
ת: כן. אם לא ראית אותה שלושים יום (ומ"ב רכה ס"ק לג אומר שיש לברך בלא שם ומלכות כי לא נהגו לברך ברכה זו – מ"צ).
מאה ברכות בכל יום
ש: דין מאה ברכות בכל יום מתחיל מהבוקר או מהלילה?
ת: מצאת הכוכבים. פס"ת מו י.
ש: מי תיקן תקנה זו?
ת: דוד המלך. ובכד הקמח כתוב שהוא החזיר תקנה קדומה שנשכחה. פס"ת שם ט.
ש: האם נשים חייבות במאה ברכות בכל יום?
ת: מחלוקת. שם.
מאה ברכות בעניית אמן
ש: האם חיוב מאה ברכות בכל יום, חייב לברך בעצמו, או גם עניית אמן נחשבת?
ת: בשעת הדחק. מ"ב מו ס"ק יד.
אמן על שתי ברכות
ש: השומע שתי ברכות בבת אחת, כיצד יענה אמן?
ת: יענה אמן ואמן. מ"ב קכד ס"ק כד.
שעשה לי כל צרכי
ש: למדתי שברכות השחר הן לא על האדם עצמו אלא על שד' ברא צרכי עולם, לכן גם עיוור מברך פוקח עוורים, ועייף מברך הנותן לייעף כח וכו', אז למה ביום הכיפורים שלא נועלים נעליים לא מברכים שעשה לי כל צרכי?
ת: זו שיטת האר"י בגלל שנעליים אסורות לכולם, אבל מנהג העולם הוא כן לברך בבוקר. פס"ת מו יד.
מקום של נס
ש: אם אני עובר במקום בו כחייל ספגתי הפגזה כבדה בה חיילים נהרגו ואני ניצלתי בנס – מה עליי לברך?
ת: אין ברכה, כי זה נס בדרך הטבע, אלא לומר תהילים (ביאור הלכה סי' ריח – מ"צ).
ברכות על מי סוטה
ש: סוטה ששתתה את המים המאררים, האם הייתה מברכת ברכת הנהנין או ברכת המצוות?
ת: ברכת הנהנין. זה תלוי במפרשים אם היו מרים באותו רגע או אחר כך. ברכת המצוות - לא, כי אין מברכים על הפורענות.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "אם צמאה תברך שהכל, ואם לא מחה תברך גם בורא נפשות".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "לא. מברכים רק מי ששותה לצמאו או להנאתו".
והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אין מברכים על הקללה וג"כ לא ברכת הנהנין שהיו מרים".
הג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "על השבת הגזילה, אין מברכים ברכת המצות. ועל דבר מר אין מברכים ברכת הנהנין (עיין שו"ת הרשב"א ח"א סי' יח שעל כל מצוה הבאה בעבירה אין מברכים).
והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "בפשטות לא היתה מברכת עליהם כי לא באו לצמאה אלא לבדקה".
ועיין בדברי חכמים וחידותם (פ"ג הט"ו), שלגבי ברכת הנהנין, יש אומרים שאם האישה יודעת שטהורה היא ואין נפשה קצה במעט העפר תברך על המים שהכל נהיה בדברו כי לא יהיו מרים לה.
ולגבי ברכת הנהנין, יש שואלים מדוע הכוהן לא מברך אשר קדשנו במצוותיו וצונו לעשות ככל דברי התורה הזאת, כמו שמברכין בתורה על הקללות, ובריב"ש (סי תצח) ביאר שאין מברכים על הקללות כמו בחליצה.
ובס' טעמא דקרא, כתב הגר"ח קניבסקי שפשיטא שאין מברכים ברכת הנהין כיון שנותן דבר מר לתוך המים אינה נהנית.
וברכת המצוות, אם היא טמאה, בוודאי אינה מברכת, שאין מברכין על העונש כמו שכתבו הראשונים דאין מברכין על חייבי מיתות בית דין, אלא אפילו יודעת בבירור שהיא טהורה כיוון שתחילת עניינה בעבירה אין מברכין על דבר שבא בעבירה כמו שכתב בשו"ת הרשב"א (א, יח) שאין מברכין על השבת הגזילה וריבית, דכל מצווה שקיומה בא ע"י עבירה אין מברכין על זה, א"כ ה"ה הכא אין מברכת האישה על המים המאררים – מ"צ].
ילד עם 6 אצבעות
ש: לחבר נולד ילד עם 6 אצבעות. לברך ברוך משנה הבריות?
ת: כן. כמובן בלי להעליב (שו"ע או"ח רכה ח-ט – מ"צ)
ברכה על אישה נאה
ש: האם על ראיית אישה נאה יש לברך ברוך שככה לו בעולמו?
ת: ודאי לא. הרי גם ראייה בעלמא אסורה. לכן אין מברכים אפילו בלי שם ומלכות. פס"ת רכה כד.
ברכה של אתאיסט
ש: האם ברכה של אתאיסט היא ברכה לבטלה?
ת: כך סובר הגרמ"פ, אבל זה חידוש (שו"ת אגרות משה יו"ד א קעב. או"ח ד צא - מ"צ).
ברכות אישה וצניעות
ש: האם אני יכולה לברך מול אישה לא לבושה צנוע?
ת: כן. שו"ע או"ח עה מ"ב סק"ח.
ברכה על סורגים
ש: האם מברכים על סורגים מדין עשיית מעקה?
ת: לא. מצוות מעקה זה רק על הגג, בסורגים זה מצוות לא תשים דמים בביתך, שזה לא מצוות עשה אלא לאו ואין עליו ברכה.