שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ברכות - שונות (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ברכות התורה לער כל הלילה

ש: יש מחלוקת לגבי ברכות התורה לער כל הלילה, כגון ליל שבועות והושענא רבא. שו"ע או"ח מז. מה ההצעה הכי טובה?

ת: האדר"ת הציע שבבוקר לפני כן לכוון שברכת התורה רק תחול עד למחרת בבוקר ולא יותר. לוח א"י. עפ"י מג"א סי' תצג. וציין נשמת אדם כלל ט הערה ג.


ברכת האילנות לנשים

ש: האם נשים חייבות בברכת האילנות?

ת: כן. ביסודה אין זו מצווה שהזמן גרמא, אלא שהלבלוב גורם (סי' הליכות בת ישראל עמ' קעח).


הטוב והמטיב על מטוסי האדיר החדשים

ש: בחסדי ד' צבאות, קנינו מטוסי קרב חדישים. מה יש לברך עליהם? ובכלל האם יש לברך עליהם כיוון שמלחמה היא דבר מצער? ואם צריך לברך, מי יברך?

ת: מלחמה היא מצערת, אבל לעת עתה אנחנו חייבים להילחם, כלשון הרמב"ם: הלכות מלכים ומלחמות. הרמב"ם קרא לספרו 'הלכות מלכים ומלחמות'. אמנם כתוב הלכות מלכים ומלחמותיהם, אבל הגירסה המקורית לפני הצנזורה היא הלכות מלכים ומלחמות. מלחמותיהם - הכוונה לאותם המלכים שאז עסקו במלחמות אבל בעתיד לא תהיינה. אמרנו לגויים: אז היו מלחמות, עכשיו אנחנו כבר לא לוחמים. אבל האמת היא שגם אנחנו בלית ברירה עושים מלחמות, כי הרי אין מלכות בלי מלחמות. לצערנו גם היום יש מלחמות, אבל אנחנו יכולים להתפאר בכוח ההרתעה של צה"ל, ואשרינו שיש לנו מטוסים.

על חפץ פרטי אדם מברך שהחיינו, על חפץ משותף הטוב והמטיב: הטוב לי והמטיב לאחרים. וראוי שמפקד הטייסת יברך.

וכבר כתבתי בעוניי שיש לברך על אקדח (שו"ת שאילת שלמה ג פז), קל וחומר על מטוסי האדיר!

אך ארבעה גדולי ישראל לא הסכימו איתי לגבי האקדח, בעיקר כי הוא כלי נשק. הרבצ"ר לשעבר הג"ר אבי רונצקי חולק. וכן שאל את הגר"ד ליאור והגר"ע יוסף והסכימו איתו. וכן הגר"ד כהן (כחיצים ביד גיבור ח"א 133-131). אך יתכן שארבעת החולקים עליי יסכימו לגבי מטוס האדיר, משום כוח ההרתעה שלו. ומ"מ הסכים איתי הרבצ"ר הג"ר אייל קרים, וכתוב בתורה: "ובאת אל הרבצ"ר אשר יהיה בימים ההם" (ע"פ דברים יז, ט), והרבצ"ר הוא המרא דאתרא.

וראוי שמפקד הטייסת יברך.

[וכשהרב דיבר על זה בישיבה, הוא הוסיף בחיוך: "אם ראש הטייסת רוצה להחמיר, הוא יכול לקנות חולצה חדשה (השייך לכמה אנשים) ולצאת ידי כל הדעות... כמעשה בהג"ר שלמה גורן, בהיותו הרב הראשי של ת"א. ביום העצמאות, אמר בלילה בבית הכנסת ברכת שהחיינו כשיטתו. ערער א' המתפללים, והרב בתגובה הניף את עניבתו כאומר, זה היה על עניבה חדשה. לאחר התפלה נזף בו הג"ר גורן: על עניבה חדשה פשוט לך שניתן לומר שהחיינו ואילו על מדינה חדשה לא ניתן לומר שהחיינו"?!]


ברכה על הים דרך משקפת

ש: הרואה את הים דרך משקפת האם מברך?

ת: יש אומרים לברך אם זו ראיה ברורה. הגר"נ קרליץ. הגר"ח קניבסקי. אך זה חידוש (חוט השני שבת ח"ג קובץ עניינים אות ו. שער העין עמ' תלג).


גומי לעיסה

ש: האם מברכים על גומי לעיסה?

ת: כן. כי ברכה ראשונה אין לה שיעור (מ"ב או"ח רי סק"א) ונהנה מן המתיקות וגם מגיעה למעיו (שו"ת יביע אומר ז לג ב. אמנם מסופר בס' בקדושתו של אהרן [ח"א עמ' קסב, קפו] שכשהחפץ חיים והאדמו"ר מבעלז - הג"ר אהרן רוקח - היו באסיפה בווארשא, מזג האדמו"ר מבעלז להח"ח מיינו, ואמר האדמו"ר: הנה, הגיע לשיעור. החפץ חיים תיכף הבין לענין ברכה ראשונה, והביע תמיהתו ע"כ, ואמר הכלבו [הוא דברי הכל בו המובא בב"י או"ח ס' רי שפחות מכשיעור חשיב תמיד כמטעמת שאי"צ ברכה], והתנצל החפץ חיים כי אילו ידע כי יש נוהגים בזה היה מביא שיטה זו במשנה ברורה! וה"עולם" לא נהגו כן, אלא רק יחידי יחידים).


ברכה על פופקורן

ש: מה מברכים על פופקורן?

ת: שהכל, כיוון שהשתנתה לגמרי צורת התירס ואינה ניכרת. שערי עזרא. הגר"מ אליהו. ופוסקים רבים, אדרבה, פוסקים לברך אדמה כיון שזה שינוי על ידי חום ואינו נחשב שינוי, וכן בגלל שיש תירס שנזרע מראש רק בשביל פופקורן. דעת הגרמ"פ לא ברורה. לכן עדיף שהכל, והתימנים על פי הרמב"ם ודאי אדמה (שו"ת שערי עזרא או"ח יד. שהכל. שו"ת אגרות משה או"ח א קיד שהכל. ובחוברת אחת כתוב שחזר בו. הג"ר פישר שהכל. ילקוט יוסף רח ט. אור לציון יד כא. אדמה).


ברכה על ענווה

ש: למה אין בשמונה עשרה ברכה נגד גאווה, הרי אי אפשר להגיע לכלום בלי ענווה?

ת: יש. חונן הדעת. הרוצה בתשובה.


ברכה על תפילה

ש: מדוע אין מברכים על מצוות התפילה?

ת: משום שאין לה קצבה מן התורה ואפשר למעט או להרבות (רשב"א בהגפ"ש. מג"א קו ד. פמ"ג שם א"א ד).


הגדרת לבלוב לברכת האילנות

ש: מה דין עץ שהפרי מופיע לפני הפרח, כגון סאברס, מתי נחשב מלבלב לגבי ברכת האילנות?

ת: פרי קטן.


הגדרת עץ פרי לברכת האילנות

ש: מה גדר עץ פרי שצריך לברך עליו ברכת האילנות, עץ שמוציא דווקא פרי שמברך עליו בורא פרי העץ, להוציא עץ בננה?

ת: זה לא אילן.


להרגיע תינוק באמצע ברכה

ש: אם תינוק בוכה באמצע ברכה שלי, מותר לי לסמן לו ולחייך לו כדי להרגיעו, שהרי אסור לעשות שום דבר באמצע ברכה?

ת: דיעבד מותר, כי הרגעתו מסייעת לברך כיאות. פס"ת קצא ב.


ברוך הוא וברוך שמו

ש: האם לענות ברוך הוא וברוך שמו למי שמברך מהר?

ת: רק אם יספיק לגמור לפני שהמברך יתחיל מלך העולם. פס"ת קכד יא (עיין פירוש הרב על קצשו"ע ו ח על אמירת ברוך הוא וברוך שמו בכלל).


ברכה על מצוות שביתת שבת ויו"ט

ש: מה הטעם שלא תקנו ברכה על מצוות שביתת שבת או יום טוב?

ת: א. הואיל ושבת דחויה היא אצל סכנת נפשות, ואם יתחייב בכך, נמצאת ברכתו לבטלה למפרע ונמצא שהוא עבר על לא תשא (לב חיים ג פח בשם פחד יצחק). ב. בברכת הקידוש נפטרים מלברך ברכה על שביתת שבת ויו"ט (ע"פ הר"י מפרלא דך קפח עשה לג בהערות לסה"מ לרס"ג. ליקוטי שושנים עמ' כה-כז).


אמן בפה מלא

ש: אסור לברך כשיש אוכל בפה, ומה עם עניית אמן אם מזדמן שיש לי אוכל בפה?

ת: מותר, אך להשתדל לבלוע לפני כן אם אפשר. פס"ת קעב ה.


כוונה בברכות

ש: מה לכוון כשאני אומר ברכה?

ת: למילים של הברכה, - והרי עיקרי האמונה גנוזים בברכות כדברי הרמב"ם במורה נבוכים (ועיין הלכות ברכות א ג-ד. פס"ת קעב אות א).


קידוש לבנה

ש: למה אשכנזים מכנים "קידוש לבנה" במקום "ברכת הלבנה" כמו ספרדים? מה הקידוש כאן?

ת: ישראל מקדשים את הזמנים.

[בשו"ת מהרש"ג (ג, ה) נשאל על הטעם שקורין ברכת הלבנה בשם 'קידוש' לבנה, שלכאורה אין ענין של קידוש בברכה זו, וגם לא מצינו בש"ס וברמב"ם ושאר ראשונים שיקראו ברכת הלבנה בשם 'קידוש לבנה'. ולכן רצה השואל לומר, דטעות היא ויש לומר 'חידוש' לבנה, שמברכים על חידוש הלבנה, ונתחלפה אות חי"ת באות קו"ף.

אמנם המהרג"ש לא הסכים לדבריו, וכתב: מאחר ומצינו בבית יוסף ורמ"א שכתבו כמה פעמים 'קידוש' לבנה לא מסתבר לומר שטעות סופר היא, וששום אחד מן המחברים בזמן ההוא עד עתה לא יעירו בטעות כזו.

וסיים המהרש"ג: לכן נראה לומר ששם זה נשתרבב מזמן שבית המקדש היה קיים, וקצת אחר כך, שהיו בי"ד 'מקדשין' את החודש, ונקרא כך עד היום זכר לקידוש החודש שהיה בזמן שהיו סנהדרין סמוכים, עיין שם. כלומר הוא זכר לממקדש (ומובא בספר פלאות התורה - שמות עמ' רלו).


ברכה על שלג וסוּפָה

ש: האם יש ברכה על שלג ועל סוּפָה?

ת: על שלג לא, על סופה, עושה מעשה בראשית, אם היא בזעף גדול יוצא דופן. שו"ע או"ח רכז א.


ש: מה ד' אומר לנו בכך שיש עתה המון שלג?

ת: הוא עושה לנו חסד שנותן מים לארצנו ועלינו להודות לו.


ברכה על ברקים

ש: ראה אור הברק ולא הברק עצמו, האם מברך?

ת: כן. פסקי תשובות רכז אות ג.


ברכה על יראת שמים

ש: אפשר לקבל מרב גדול ברכה על יראת שמים?

ת: אפשר, אבל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ופעם אחד נכנס לחזו"א וביקש ברכה על יראת שמים. אמר לו החזו"א: מצידי זה בסדר, עכשיו מצדך יהיה בסדר! דברי שי"ח ד יט).


עמידה בברכת הרעם

ש: האם חייבים לעמוד בברכת הרעם?

ת: לא חייבים לעמוד בכל ברכות השבח וההודאה, אך לכתחילה ראוי. פס"ת ריח א.


אישה בברכת האילנות

ש: האם גם אישה חייבת בברכת האילנות?

ת: אמנם מחלוקת, אך יש להן לברך. חזו"ע פסח י. הגרי"ש אלישיב באשרי האיש שכה.


טבק הרחה

ש: האם על טבק הרחה מברכים בורא מיני בשמים?

ת: לא, כי אין זה ריחו של הטבק אלא רק של הבושם שנשפך בפנים. הוא התייבש מזמן ורק ריחו נספג, לכן זה ריח שאין לו עיקר ואין מברכים עליו (פסקי תשובות רטז יא).


הגומל על מנהרה תת-ימית

ש: האם בנסיעה ברכבת או ברכב במנהרה תת-ימית, יש לברך הגומל כמו יורדי ים?

ת: יש מחייבים, אך הדין הפשוט שאין לברך, כי זה כמו כביש רגיל ובטוח (ספר מאיר נתיבים – קונטרס באר מרים סי' ד).


אמן על אשר יצר

ש: האם לענות אמן על ברכת אשר יצר של מישהו אחר?

ת: כן. ככל ברכה (עיין פסקי שלמה ח"א ערך שמונה עשרה אם עונים אמן על שמונה עשרה בלחש של מישהו אחר).


אשר יצר למי שיש לו שלשול

ש: יש לי שלשול, ואני יודע שעוד מעט שוב אצטרך לשירותים. האם בכל זאת לברך אשר יצר?

ת: כן. אם כעת התרוקנת ומרגיש שעתה אינך צריך לשירותים, אז לברך (פסקי תשובות ז אות ב).


אשר יצר אחרי מי רגלים

ש: אחרי שאני מטיל מים, שוטף ידיים, ומברך אשר יצר, לפעמים מטפטפות לי כמה טיפות. יש לברך שוב?

ת: לא. על פי רוב הן שיריים. פס"ת (פסקי תשובות ז אות ה).


אשר יצר בעמידה

ש: האם ברכת אשר יצר יש לברך בעמידה או אפשר בישיבה?

ת: בעמידה. פס"ת (פסקי תשובות ו אות א).


ד' אלהינו מלך העולם

ש: יש סתירה בלשון הברכות, ד' הוא אלהינו שלנו או מלך העולם כולו?

ת: אלהינו בהשגחה פרטית ומלך העולם בהשגחה כללית. הגר"א אדרת אליהו דברים א ו.


ברכה מצדיקים

ש: כדאי למי שצריך ישועה לנסוע אל צדיק גדול כדי לקבל ברכה?

ת: ברכת כוהנים שד' בעצמו מברך היא לעילא לעילא מכל ברכת צדיק (כותב הג"ר דוד כהן בהסכמה לס' ברכת כהנים באהבה: "לפני איזה זמן הייתי אצל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ואמר לי שתמוה אצלו מאוד לראות אנשים הזקוקים לאיזו ישועה שמבקשים ומחפשים לקבל ברכות, והרבה פעמים נודדים למרחקים בשביל כך, ואף שאין להם שום אסמכתא שיש עניין בברכותיהם של המברכים, ואינם שמים אל ליבם שיש להם לסמוך בכל יום על ברכה שהקב"ה הבטיח שיש בה כוח והיא פועלת שפע של ברכה, והיא הברכה שמברכים הכוהנים בכל יום, ואינם משתדלים לרדוף ולהשתדל אחר ברכת כוהנים. מובא באורחותיך למדני עמ' לח).