ברכת כוהנים (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
עדיפות בנשיאת כפיים
ש: אני כוהן. איפה עדיף לי להתפלל – בבית-כנסת עם אבי, או בבית-כנסת אחר בו אין אף כוהן ואבי מסכים?
ת: בבית-כנסת אחר, כדי לזכות את המתפללים במצווה להתברך בברכת כוהנים. עיין ביה"ל ריש הלכות נשיאת כפים (ופעם נשאל הגרי"ש אלישיב: במנין אחד יש כוהן יחיד. במנין אחר יש כמה כוהנים. הכוהן היחיד רוצה ללכת למנין השני בכדי לקיים מצווה דאורייתא של "אמור אל הכוהנים כה תברכו... אמור להם" [הכל בלשון רבים, שליחיד אין מצווה דאורייתא]. אמר הגרי"ש: זו שאלה! המשיך השואל ואמר: אבל הציבור לא רוצים שילך, הם יאבדו לגמרי את ברכת כוהנים! והשיב הגרי"ש: הוא לא משועבד לציבור, ויכול ללכת למנין השני. מעלת רבקה עמ' תפא-תפב. וכתב בהערה שם שנשאל הג"ר ישראל הלוי בעלסקי בעל השלחן הלוי סי' יד שאלה כזו גם כן והשיב: "שאלה זו אין עליה תשובה ברורה... ומניעת ברכת כוהנים מהציבור תגרום להם לעוגמת נפש רב, יש מקום לומר שלא ימנע מציבור שלם ברכה זו אף אם תהיה רק מדרבנן..." – מ"צ).
נעליים לפני מוסף
ש: אני כוהן. האם אחרי שחרית יש לקשור נעליים או אפשר לנעלם ברישול לקראת מוסף?
ת: לקשור כראוי, כי יש לעמוד כמו מול מלך (שו"ע או"ח צא ומ"ב ס"ק א, יב-יג – מ"צ).
נטילת ידיים לנשיאת כפיים
ש: הרופא אמר לי שאסור לי להרטיב את ידיי במשך יומיים. כיצד אעלה לדוכן?
ת: אין לעלות (עיין שו"ע או"ח קכח ו. פס"ת שם 91 – מ"צ).
ברכת כוהנים בחו"ל
ש: האם ידוע מיהו "אחד מחכמי הזמן" שבשמו המשנה ברורה מביא הוכחה מפסוק ומבבלי שברכת כוהנים מן התורה גם בחו"ל. שו"ע או"ח קכח מד שע"צ ס"ק קלא*?
ת: זה האדר"ת, שכן כתב באחד מספריו שמסר הוכחות אלה וגם אחרות לחפץ חיים כאשר פגשו בוורשה. שמעתי מהרב חיים דומב.
שטיח לכוהנים
ש: האם יש מקור למנהג לשים שטיח תחת רגלי כוהנים בעת נשיאת כפיים?
ת: לא. ועיין פס"ת קכח 144 (והשיב הגר"ח קניבסקי שטעם המנהג הוא שלא יצטננו. ויש אומרים שמשום זכר לדוכן חשוב שיהיה לפחות עלייה כלשהו, עי' אשל אברהם או"ח קכח י. והשיב הגר"א נבנצל: שיעלו לדוכן ושלא יצטננו. לבנימין אמר עמ' טז – מ"צ).
ברכת כוהנים כתפילה לזכות בפרי בטן
ש: אין לנו ילדים, האם זה יכול להועיל לבקש מכוהנים לכוון עלינו בברכתם?
ת: כן. הרי ד' הוא המברך ולא הכוהנים, וברכת ד' היא דבר גדול (כששאלו את הגר"ח קניבסקי, השיב: למה לא. סגולות רבותינו 275-274 – מ"צ).
ש"ץ או נשיאת כפיים
ש: כוהן שיש לו יארצייט והוא נוהג שלא לישא בעודו ש"ץ, מה עדיף – שיהיה ש"ץ או שישא כפיו?
ת: ישא כפיו, כי היא מצווה דאורייתא.
[הגר"א נבנצל כתב לי: "שישא כפיו".
הגר"ח קניבסקי כתב לי: "מוותר" (כלומר לוותר להיות ש"ץ).
הג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "ישא כפיו וזה יהיה לעילוי נשמה כמו ש"ץ".
וכן הורה הגר"ע יוסף שמוטב שישא את כפיו מאשר ישמש כשליח ציבור (שלחן יוסף עמ' טז). כן אמר הגרי"ש אלישיב שברכת כוהנים עדיף דהווי עשה, וכן אמר ששמע שהגאון מפוניבז' – הג"ר יוסף שלמה כהנמן - לא התפלל ביארצייט כדי לישא כפיו. אמנם הוסיף הגריש"א בתוקף שבירושלים נהגו לישא כפיים בעודו ש"ץ וכן צריך לנהוג (מנשים באהל עמ' קיב). וכ"כ בס' תפילה כהלכתה (פי"ד הערה קלא) שכן מקובל בשם החזו"א שאפילו בעל יארצייט עדיף שלא יעבור לפני התיבה. אכן מנהג ירושלים שעובר - מ"צ].
כוהן שידיו רועדות
ש: האם כוהן עם ידיים רועדות מפני פרקינסון יכול לישא כפיו?
ת: כן. כי הן מכוסות ולא מושכות עין. אך בתנאי שיכול להגביה אותן. עיין מ"ב קכח ס"ק נב.
ברכת כוהנים ואנרגיה
ש: האם בזמן ברכת כוהנים יש קרינת אנרגיה בין אצבעותיהם העוברת אל הקהל?
ת: הבלים.
כוהן מחוסר אבר
ש: נולדתי עם 6 אצבעות ביד ימין והסירו לי את האצבע המיותרת. האם אני יכול לעלות לברכת כוהנים או לא, משום מחוסר אבר?
ת: ודאי שכן. באופן כללי, מומים אינם מעכבים ברכת כוהנים. פס"ת קכח אות ה. מומים בידיים מעכבים כי העם מסתכלים. שו"ע שם ל. אבל כאן גם אם יסתכל לא יראה כלום, וגם מכסים בטלית. פס"ת שם הערה 10.
נשיאת כפיים בלי גרביים
ש: האם מותר לעלות לדוכן לישא כפיים בלי גרביים?
ת: תלוי במנהג המקום.
[אמנם מ"ב (קכח ס"ק יח) כתב: "כתבו האחרונים דאין נכון לעלות לדוכן יחף ממש, שהוא דרך גנאי, שאין רגילין בזה"ז לילך יחף לפני גדולים אלא יש לילך בפוזמקאות של בגד, וכן המנהג". מ"מ אם נמצא כוהן שאין לו גרביים לרגליו אין למנוע ממנו לישא כפיו, ואין לחשוש להסתכלות ולהיסח הדעת של הקהל, ובודאי עדיף שיחלוץ מנעליו וישא כפיו בלי גרביים מלהשאיר את המנעלים על רגליו, שהרי נ"כ עם פוזמקאות מנהגא הוא, וליכא איסור ביחף, דהא עבודת הכוהנים בביהמ"ק היתה בלי פוזמקאות לרגליהם. וכ"כ שו"ת אגרות משה (או"ח ב, לב) ושו"ת קנין תורה (ד, יג). ומובא בפסקי תשובות קכח אות יח אות 79 – מ"צ].
אמירת אהרן הכוהן "בקדושתו של אהרן"
ש: כוהנים מברכים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן", ומה בירך אהרן הכוהן בעצמו?
ת: השאלה היא האם קדושת אהרן נובעת מכוח הכהונה או קדושת הכהונה נובעת מכוח אהרן. אלא קדושת הכהונה נובעת מכוח אהרן. הרי כתוב פעמים רבות "בני אהרן הכוהנים" ו"מזרע אהרן". אמנם כבר יודעים שהם בני אהרן, כפי שהתורה מדגישה שהקדושה באה מאהרן. ולכן גם אהרן אמר "בקדושתו של אהרן". אמנם זה קצת מוזר, אלא גם משה רבנו כתב בתורה: "והאיש משה עניו מאוד מכל אדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב ג) ו"וימת שם משה עבד ד' בארץ מואב על פי ד'" (דברים לד ה).
ש: ומה עם בניו, הרי אסור לומר את השם של אביהם אפילו לא בפניו?
ת: בתוך נוסח מותר.
[והגר"ח קניבסקי כתב לי: "בלי אשר... אהרן" (וראיתי אח"כ שפעם אחרת השיב הגר"ח קניבסקי: ברכות תיקנו אנשי כנסת הגדולה (גם אני אודך ח"ב שאלה עג).
והגר"א נבנצל כתב לי: "אולי אשר קדשנו בקדושתי".
והג"ר שמואל אליעזר שטרן, מראשי בית ההוראה של הגר"ש הלוי וואזנער ומח"ס שו"ת שביבי אש, כתב לי: "אהרן הכוהן לכאורה לא בירך ברכה זו שהיא תקנת הדורות המאוחרים יותר".
והג"ר אשר וייס, מח"ס מנחת אשר, כתב לי: "נראה שבירך אשר קדשנו במצוותיו, או אשר קדשנו בקדושת הכהונה וצוונו וכו'".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "ברכות הוי רק דרבנן א"כ לא בירך, ואת"ל שבירך בירך אשר קדשנו במצותיו".
והג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "לא בירכו אז, דוד המלך תיקן מאה ברכות, ומה שיהיה לעתיד לבא מרע"ה יפסוק בתחיית המתים. עיין מנחות מ"ג, ב' וטור או"ח סי' מ"ו סעי' ג' (רק ברהמ"ז וברכות התורה הם דאורייתא)".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "ברכות נקבעו ע"י חז"ל, ובזמן אהרן הכוהן עוד לא נקבעו סדר הברכות, והוא לא בירך".
(ויקרא ט, כב) הסתפק בזה אם אהרן הכוהן כשנשא כפיו בירך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, או שבירך אשר קדשני בקדושת כהונה או בקדושתי. ומאידך כשנשא כפיו יחד עם בניו האם בירכו שתי סוגי ברכות, וסיים דמסתבר שגם אהרן הכוהן בירך בקדושתו של אהרן כיון שזה שם סוג הקדושה שנתקדש, ע"ש".
והרב רחמים משה שעיו, מח"ס שו"ת מחקרי ארץ, כתב לי: "נראה שבירך אשר קדשנו במצותיו וצונו לברך את עמו ישראל באהבה, ורק אח"כ כשקבעו אנשי כנה"ג נוסח הברכות תקנו לברך בקדושתו של אהרן כדי לעורר זכותו של אהרן הכוהן, לפי שאהרן הכוהן היה אוהב שלום ורודף שלום, וכאשר מזכירים את שמו, זה מעורר אהבה ושלום בכל העולמות, ועל ידי שמזכירים שמו של אהרן יהיה סייעתא לכוהנים אשר מזרע אהרן הכוהן להמשיך הברכה על עם ישראל בריבוי.
ומה שכתב הרמב"ם בפרק ט"ו מהלכות תרומות הלכה כ"ב שכוהן האוכל תרומה מברך בקדושתו של אהרן, וכן בפרק א' מהלכות בכורים הלכה ב' וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול כך וכך. נראה שהוא על דרך כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, דגם באכילת הכוהנים תרומה וקדשים כאשר מעוררים זכותו של אהרן גורם לכפר על בני ישראל. אבל אהרן הכוהן קדוש ה' לא היה צריך לתוספת זו, דהוא בעצמו בברכתו ובאכילתו היה לו הכח להמשיך הברכה העליונה מבלי סיוע מזולתו".
והרב שמואל ברוך גנוט, מח"ס שלהי דקייטא, משנת תפילין ושא"ס, כתב לי: "התשובה היא שברכות הם דרבנן, מלבד ברכות התורה, ועד הזמן שחז"ל תיקנו ברכות, כלל לא בירכו ברכת כוהנים. וכן השבתי לידידי הרה"ג ר' גמליאל רבינוביץ' שליט"א, מח"ס גם אני אודך, ששאלני לפני כמה שנים שאלה זו. ואכן הר"ג רבינוביץ' הנ"ל שאל שאלה זו גם את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, והיא לו נדפס"ה בספרו 'גם אני אודך' (תשובות מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ח"ב סימן ע"ג), ומרן הגר"ח שליט"א השיבו כך: ברכות תיקנו אנשי כנסת הגדולה".
והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "חקירה זו כבר חקר ידידי הרה"ג גמליאל הכוהן רבינוביץ שליט"א בקובץ המאור (סיון תמוז תשס"ח), ובקובץ המאור (אב אלול תשס"ח) כתב לו הרה"ג יוחנן כוהן כי אהרן הכוהן לא בירך כלל על ברכת כוהנים, וראייתו מהרמב"ם הלכות תפלה פי"ד הלכה י"ב ששם כתב לברך על ברכת כוהנים, אך בהלכה ט' ששם מדבר על איך היתה ברכת כוהנים במקדש לא הביא כלל ענין ברכה, א"כ משמע שבמקדש לא בירכו.
ועוד הביא שם דבר נפלא מהתפארת שלמה מרדאמסק זצ"ל בפר' שמיני ד"ה "וישא אהרן", שאהרן הכוהן היה לו כח לברכם רק בהרמת ידיו גם ללא אמירת ברכת כוהנים עיי"ש".
והרב אבנר זאדה, מח"ס שו"ת כולו מחמדים, כתב לי: "ידוע שנוסח הברכות הם מאנשי כנה"ג ואילך, אבל לפני כן כל אחד ואחד בירך כצחות לשונו, וכמ"ש הרמב"ם (פ"א מהלכות ברכות ה"ה), ומעתה מה קשה לומר שאהרן הכוהן ברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לברך את עמו ישראל".
והרב פנחס שפירא, מח"ס שו"ת בריתי שלום, כתב לי: "לא נראה לענ"ד שיש גריעותא בכך שאהרן הכוהן יברך באותו נוסח שתיקנו לכולם, ויש להליץ על כך את דברי הירושלמי (שבת פט"ו) 'טופסי ברכות כך הם'. וכמו שמרע"ה אמר 'והאיש משה עניו מכל אדם', וקוב"ה לא החשיב זאת לחיסרון לצוות למרע"ה לאמר זאת על עצמו. אך האמת שברכות המצוות כולם (למעט ברכות התורה) המה רק מדרבנן, ואיננו יודעים אם בכלל נתקנו כבר בימי אהרן הכוהן".
והרב אליעזר רוט, מח"ס תורת חיים וחסד, כתב לי: "מנ"ל שכבר תקנו את ברכת המצוות".
וכתב הרב יונתן כוהן: "עי' ברמב"ם הלכות תפילה פרק יד הלכה יב מביא לסדר ברכת כוהנים בכל מקום ושם כתב לומר הברכה. ברם בהלכה ט כתב כיצד ברכת כוהנים במקדש – לא כתב לומר ברכה, רק אחר שהשלימו הכוהנים עבודת תמיד של שחר מגביהין ידיהם וכו', משמע שבמקדש לא בירכו הברכה" (המאור אב-אלול תשס"ח עמ' קד) – מ"צ].
כוהן שהרג מחבל
ש: האם כוהן שהרג מחבל עולה לדוכן?
ת: כן. וכן כוהן חייל שהרג בקרב. אין זה רצח אלא מצוות מלחמה. עיין שו"ת יחוה דעת (ב יד. והגר"ע יוסף מסיים שם: "אדרבה ראוי לומר להם תחזקנה ידיהם ויישר כחם". וכן אמר הג"ר מרדכי אליהו: "שמגיע לו 'בריתי שלום', ברית כהונת עולם, כיון שעשה מצוה להציל יהודים". מפי אליהו עמ' 91. וכן שו"ת אגרות משה יו"ד ב קנח – מ"צ).
נעלי כוהנים
ש: כוהן שמוריד נעליים בשביל ברכת כוהנים, האם יישאר עד סוף התפילה בלי נעליים, או ינעל ויטול ידיים בסוף, או ינעל ויטול ידיים מיד?
ת: ינעל ויטול מיד, כי אסור להתפלל בלי נעליים. גם סתם אין להיות בלי נעליים, אין זה צנוע.
שימוש ברמקול ע"י כוהן צרוד
ש: [הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, שאל]: כוהן שהוא צרוד, האם מותר לברך ברכת כוהנים ברמקול?
ת: לא, כי זה לא קול אדם אלא קול המכשיר (עי' שו"ת מנחת שלמה א ט. שו"ת יחוה דעת ג נד. שו"ת אגרות משה או"ח ב קח. שו"ת מנחת יצחק ב קיג. שו"ת ציץ אליעזר ח יא. ועיין בתשובה להג"ר מאיר יהודא גץ – הרב של הכותל המערבי – כתב הג"ר שלמה גורן שיש להימנע ליד הכותל המערבי מלהשתמש ברמקול בתפילות וברכת כוהנים, כדי שלא להכיכנס למחלוקות של הפוסקים הראשונים והאחרונים. תרומת הגורן א כב).