בשר בחלב (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
המתנה בין בשר לחלב
ש: כמה זמן יש להמתין בין בשר לחלב?
ת: המנהגים הקבועים: א. עולים מהולנד, שעה, כרמ"א. ב. עולים מגרמניה ואוסטריה, ייקים, שלש שעות. יסוד כרמ"א ובפועל בין סעודה לסעודה. ג. ספרדים ושאר אשכנזים, שש שעות שלמות. ויש מנהגים אחרים, אך בזה לשאול תלמיד חכם לוודא שהוא נכון, ולא שיבוש: א. פחות משש שעות. ב. חמש שעות (ליטא). ג. ארבע שעות (ליטא). ד. שלש שעות. ה. בין ארוחה לאחורה כמה שייצא. יו"ד פט. גליון יד אפרים. מהרש"א. דרכי תשובה ה-ו. מטה אפרים מאכלות אסורות סופ"ט.
המתנה בין בשר לחלב לתלמידי ישיבה
ש: האם לתלמיד ישיבה מותר לאכול חלבי בארוחת ערב, כשזה יוצא בתוך השעה השישית לארוחת הצהריים הבשרית? לפעמים אין מספיק זמן להמתין.
ת: רוב היהודים בעולם, כל הספרדים כל התימנים כל האשכנזים חוץ מיקים והולנדים, מחכים שש שעות. [שו"ע ורמ"א (יו"ד פט, א), הש"ך (יו"ד פט סק"ח) והט"ז (סק"ב) מביאים מהמהרש"ל שכן ראוי לעשות לכל מי שיש בו ריח תורה. וכ"כ בערוך השולחן (שם ס"ז) וכן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל להמתין שש שעות וחלילה לשנות. נאמר (קהלת י, ח): "ופרץ גדר ישכנו נחש" ובחכמת אדם (מ, יג): "ואל תטש תורת אמך" (פסחים נ, ב). השיטה העיקרית היא שש שעות, אא"כ האדם ממוצא הולנדי או יקה. אמנם אמר הגרי"ד סולוביצ'יק בשם סבו רבי חיים בריסקער, שמשמע מלשון הרמב"ם "כמו שש שעות" שצריך לחכות בתוך השעה השישית, כלומר חמש שעות ומשהו. ומביא הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (ח"א יו"ד ס' ד אות יג. ח"ג ס' ג אות ט) את המאירי בס' מגן אבות (סי' ט עמוד מז): "חמש שעות או שש שעות”. בס' ועלהו לא יבול (ח"ב עמ' סג) נשאל הגרש"ז אוירבך, האם יש מקור למנהג להמתין לתוך השעה השישית (ולא שש שעות שלמות) בין בשר לחלב, וענה: "יש רמז לכך מהרמב"ם (שם) שכותב 'כמו שש שעות', אמנם כדאי לחכות שש שעות שלמות כי ערוך השולחן (שם) כתב על מי שאינו מחכה שש שעות ש'פורץ גדר ישכנו נחש', וזה מפחיד לחשוב על כך שנחש ישוך אותך”. ושמענו שדעת הג"ר יוסף שלום אלישיב שמעיקר הדין די בהמתנת חמש שעות ומשהו, על פי דברי המאירי וכלשון הרמב"ם, אלא נהגו לכתחילה להחמיר עד שש שעות. אמנם בבדי השולחן (סק"ח) כתב שצריך לחכות שש שעות שלמות. וכן המנהג הפשוט אא"כ יש מסורת אחרת – רשם מ"צ.]
המתנה בין עוף לחלב
ש: האם אפשר לחכות בין בשר לחלב 6 שעות ובין עוף לחלב 3 שעות?
ת: לא. מחכים 6 שעות גם לעוף, מלבד יהודים עולי גרמניה ואוסטריה שמחכים 3 שעות גם לבשר (רמ"א יו"ד פט א. עי' רבנו ירוחם איסור והיתר ס' לט). אמנם יש תימנים שמחכים שלוש שעות בין עוף לחלב.
אכילת עוף וחלב
ש: למה חז"ל אסרו אכילת עוף וחלב ולא סמכו עלינו שנבחין בין עוף לבשר? למה לא אסרו גם דג וחלב?
ת: זו שאלה כללית על כל גזירות חז"ל. חז"ל לא מיהרו לגזור ולהכביד על החיים, אלא אם ראו ע"פ המציאות שיש להיזהר אז גזרו, אבל לא גזרו סתם. [עיין שו"ת יחוה דעת (ו, מח) שיש מחמירים לא לאכול גבינה עם דג אבל מעיקר הדין מותר – רשם מ"צ.]
קוביות שיניים
ש: האם פלטה וקוביות שעל השיניים נעשות חלביות או בשריות?
ת: לא, כי על פי רוב אין המזון בחום של יד סולדת וכן על פי רוב זה כלי שני ושלישי. [עיין כדומה, תרומת הגורן מהגר"ש גורן ב יב, לגבי שיניים תוחבות – רשם מ"צ.]
מנהג הבעל
ש: האם אשה ששמרה פחות שעות מבעלה בין בשר לחלב רשאית להמשיך כן אחרי הנישואים?
ת: לא. עליה לנהוג כבעלה (שו"ת אגרות משה או"ח א קנח. שו"ת מנחת יצחק ד פג. שו"ת יביע אומר ה או"ח לז).
לחם חלבי
ש: האם מותר לאפות לחם חלבי במכונת לחם כאשר לא ניתן ליצור צורה מובחנת מפרווה?
ת: אסור. מחשש תקלה. לכן יוסיף דבר מה שיהיה ניכר (שו"ע ורמ"א יו"ד צז).
חלב אם
ש: האם חלב אם הוא חלבי?
ת: הוא פרווה (שו"ע יו"ד פז ד).
אחרי הקאה
ש: אכלתי ארוחה בשרית, והקאתי, האם אני בשרי?
ת: כן. לפי טעם הרמב"ם חשש של בשר בין שיניו (מאכלות אסורות ט כח).
תנור אחד לבשר וחלב
ש: יש לנו תנור רק עם תא אחד. אפשר להשתמש בו גם לבשר גם לחלב?
ת: יש מתירים אם. א. מנקים היטב. ב. מחכים 24 שעות. ג. מדליקים כחום המירבי 20 דקות או חצי שעה. יש מוותרים על 24 שעות. שו"ת אגרות משה יו"ד א מ. יש גם מוותרים על ניקוי כי השאריות בטלות בשישים, אלא אם כן רואים ממש לכלוך (עיין ערה"ש יו"ד צב נה).
בשרי וחלבי במיקרוגל
ש: איך ניתן לחמם דבר חלבי במיקרוגל בשרי?
ת: בכלי סגור או שקית סגורה. וכן במיקרוגל לא כשר (שו"ת שאילת שלמה ב קעה. ד קנו).
חזקת חלבי
ש: מזון סתמי שבושל בכלי חלבי מותר לאכלו אחרי ארוחה בשרית?
ת: כן (מדין נ"ט בר נ"ט - שו"ע יו"ד צה ג).
בשר וחלב לתינוק
ש: תינוק שרגיל להירדם רק עם בקבוק חלב, מותר לתת לו אחרי שאכל בשר?
ת: כן. ספק ספיקא, ספק הלכה כתוס' לגבי זמן המתנה, ספק הלכה כרשב"א לגבי האכלת ילד (שו"ת יביא עומר א יו"ד ד. ע' שו"ת באר משה ח לו. שו"ת חלקת יעקב ב טז).
מלחיות
ש: האם צורך בשתי מלחיות לבשר ולחלב?
ת: ראוי מאד, כי מתלכלך.
תנור עם תא אחד
ש: אפשר להשתמש בתנור עם תא אחד לבשר וחלב זה אחר זה?
ת: לנקות ולהבעיר 20 דקות בחום המירבי בין שימוש לשימוש. אם אפשר, לחכות 24 שעות ולכסות את המאכל (שו"ת יביע אומר ה ז).
מדיח כלים
ש: מותר להשתמש באותו מדיח כלים חלבי ובשרי?
ת: כן. בזה אחר זה. א. הלכלוך בטל בשישים. ב. הפליטה נפגמת בסבון. ג. המדיח מכשיר את עצמו, לפי השיטה שבשביל כבולעו כך פולטו, די באותו חום (שו"ת שאילת שלמה א שיא. ב קעד. ג קלה - רשם מ"צ).
ביצה בחמין
ש: אם אכלתי ביצה שלמה על קליפה שהיתה בתוך החמין, אני בשרי?
ת: ודאי. הקליפה חדירה.
אוכל חריף
ש: בישלתי אוכל חריף בסיר בשרי, האם עלי לחכות 6 שעות עד חלבי?
ת: אפשר מיד. וגם להיפך חריף חלבי אחרי בשר. רק אסור לערבב עם המין השני (קצור שו"ע מו י).
בשר אדם
ש: בטעות בלעתי חתיכת עור משפתיי. האם אני בשרי וצריך לחכות שש שעות?
ת: לא. בשר אדם הוא פרווה, וכן חלב אם, להבדיל.
זבוב
ש: בלעתי בטעות זבוב, האם אני בשרי?
ת: לא (לא יותר מדגים וחגבים).
מגש תינוק
ש: האם מותר להשתמש באותו מגש בכסא תינוק לחלבי ולבשרי גם אם מניחים את המזון ישירות?
ת: כן, אם הוא נקי. כיון שהמזון לא חם.
חלב אם
ש: האם חלב אם הוא כשר?
ת: כן בכוס (שו"ע יו"ד פא ז).
שולחן לבשר וחלב
ש: האם מותר להשתמש בלי מפה באותו שולחן לבשרי וחלבי, כמובן בצלחות?
ת: כן. בתנאי שמנקים היטב. כדי שיהיה אסור, צריך שתוך 24 שעות, יניחו כלי ראשון גולש על השולחן חלבי ובשרי באותו מקום שזה נדיר מאוד (עי' שו"ע יו"ד פח).
בשר בחלב לבהמה
ש: האם מותר להאכיל כלב בבשר בחלב?
ת: אם בושל יחד, לא, כי אסור בהנאה אך אם רק עורבב קר, מותר (חולין קיג א).
ש: וכן דג עם בשר?
ת: מותר (פסחים עו ב).
פח חלבי ובשרי
ש: האם מותר לזרוק באותו פח אשפה שיירי מזון חלבי ובשרי או צריך פחים נפרדים?
ת: אסור לזרוק אם הוא רותח בגלל איסור בישול בשר בחלב (חולין קטו ב). [שאלה מעניינת הובאה בס' 'מפניני הרב' (עמ' קנב) שסיפר הג"ר אהרן סולוביצ'יק: מעשה בסטודנט באוניברסיטה שהיה שומר מצוות ורצה לדעת אם מותר לו לבשל בשר בחלב שלא לצורך אכילה אלא כדי לעשות עמו ניסוי מדעי, ובא והציע את שאלתו לפני אביו הג"ר משה, והשיבו, שלפי דברי הרמב"ם משמע שמותר, שהרי כתב בפ"ט ממאכלות אסורות ה"ב שלא שתק הכתוב מלאסור האכילה אלא מפני שאסר הבישול. כלומר, ואפילו בישולו אסור, ואין צ"ל אכילתו וכו'. וצריך להבין, איזה קל וחומר הוא זה, מה עניין אכילה אצל בישול. משמע בפשיטות, שאין איסור בבישול בשר בחלב אלא במקום שדעתו שיאכל התבשיל על ידי מישהו, ואם אסרה התורה אפילו מעשה הבישול אשר הוא רק ההכנה לאכילת הבשר בחלב, כל שכן שאסרה התורה האכילה עצמה. ומשמע להדיא שאין איסור בבישול בשר בחלב אלא במקום שאותו הבישול משמש כהכנה לאכילתו, ובמתכוון לעשות עמו ניסוי מדעי, אין איסור (ועיין בלחם משנה שם). ועיין שו"ת 'משנת יוסף' (ט, קטו) שאין בעיה לבער חמץ בשרי וחלבי יחד, שאין בישול כלל, שייתכן והפתיתים החלביים יישרפו בנפרד ולא יחד עם הבשריים. ואפילו הן, הרי הם מיד נחרכים באש ונפסלים ממאכל עוד לפני שהגיע לדרגת בישול, דהיינו שנפסל מיד מהיותו מציאות של חלב או של בשר, ולא מגיע לבישול בשר וחלב. והוסיף: איך אנו משליכים כל השנה לאשפה כל מיני שיריים של בשר ועצמות, ושל חלב כמו כלי פלסטיק מגביעים של גבינה ולבן, והרי מכשילים לבסוף האחראים על האשפה, השורפים הכל יחד. אלא ודאי זו שריפה ולא בישול – רשם מ"צ.]
חזקת בשרי
ש: מה המובן של חזקת בשרי וכמה יש לחכות?
ת: חזקת בשרי הוא מזון סתמי שבשלו בסיר בשרי, מה שנקרא נ"ט בר נ"ט, נותן טעם בן נותן טעם, הבשר נתן טעם בסיר והסיר במזון הסתמי. לא צריך לחכות כלום כדי לאכל חלבי.
ש: האם אפשר לבשל בכלי בשרי שאינו בן יומו מאכל פרווה ולאכול אותו עם חלב?
ת: כן. זה "נותן טעם בר נותן טעם" ו"נותן טעם לפגם".
ש: ואם הכלי בן יומו?
ת: לספרדים – מותר לאכול עם חלב. לאשכנזים – אסור
ש: האם מי שאכל בשר יכול לאכול 'חזקת חלבי' בלי לחכות?
ת: כן (שו"ע יו"ד פט ג. ע' ט"ז שם סק"א. שו"ת אגרות משה יו"ד ב כו).
תפילין שנפל ביורה של חלב
ש: סיפר הג"ר פנחס הירשפרונג – ששימש כאב"ד של מונטריאל (ניצוצי אש פנחס עמ' קפו), שהמהרש"ם הברעזאן רב, בשעה שהיה בוחן יו"ד הלכות בשר בחלב, היה שואל אותם מה הדין אם נפל תפילין ביורה רותחת של חלב האם נעשית עי"ז החלב אסור משום בשר וחלב?
ת: המזון כשר, כי עצמות אינן ראויות לאכילה (רמב"ם, הלכות מאכלות אסורות ד, יח), כמו לגבי ג'לטין (עיין שו"ת אחיעזר ב, יא. ג, לג אות ה. שו"ת הר צבי יו"ד פג. שו"ת ציץ אליעזר בהקדמת חלק ד. הגר"ע יוסף מובא בתורה שבעל פה תשנג 25-23).
ש: והתפילין?
ת: אם הרותחים לא קלקלו את העור והקלף, מותר. אפילו אם זה בשר בחלב, שהרי אין איסור הנאה, כי מצוות לאו ליהנות ניתנו...
[והגר"א נבנצל כתב לי: "עור אינו אוסר".
והג"ר יוסף ליברמן, בעל שו"ת משנת יוסף, כתב לי: "עור בתפילין שנעבדו בסיד נפגם טעמו לגמרי, כך שאינו נותן טעם ואינו אובד החלב".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "תפילין שנפלו ליורה של חלב אין פה כלל ועיקר עסק של בשר בחלב. כמו גם סתם עור מעובד שאינו בשרי יותר ויצא מכלל היותו בשר. ובעבר היו משתמשים בכדי עור לשמירת החלב".
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס 'פסקי תשובות', כתב לי: "תפילין עוברים עיבוד וכבישה ימים רבים בסיד ושאר דברים חריפים הפוגמים, ודבר פגום אינו אוסר".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "עי' סי' ס"ז דעור שנתייבש אין חשש".
והג"ר ירמיה מנחם כוהן, אב"ד פאריז ומח"ס שו"ת והרים הכוהן, כתב לי: "הגאון הרב הירשפרונג היה קרוב שלנו. בעניין השאלה אם נפלו תפילין לחלב עיין בספרי חד דף קז בנידון נאדות של עור. ויהיה תלוי אם התפילין חדשות, או ישנות. וכן כמה זמן שהו, ומשם בארה".
והג"ר מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "בוודאי שלא. העור של הבתים הוי כעץ ולא פולט כלום".
והג"ר פנחס שפירא, מח"ס שו"ת בריתי שלום, כתב לי: "איני קובע מסמרות כעת, אך לכאורה יש מקום גדול לאמר שכיון שהתפילין אסורים באכילה מחמת שהוקצו לקדושה, ממילא לפי דברי הרמב"ם הידועים בפיהמ"ש י"ל גם כאן דאין איסור חל על איסור, ולא חל על זה איסור בשר בחלב, והחלב מותר באכילה ובהנאה" – מ"צ].
חלבי ופרווה בתנור
ש: אם אפיתי באותו תנור מאכל חלבי ומאכל פרווה, האם המאכל הפרווה נעשה חלבי?
ת: כן, כי יש זיעה, כלומר אדים עולים מן המאכל החלבי ונבלעים בשני. שו"ת אגרות משה יו"ד א מ.
בשר וחלב בקומפוסט
ש: האם מותר לזרוק פסולת בשר וחלב בקומפוסט אם זה מגיע לחום יד סולדת?
ת: כן. כי בישול מחום הקומפוסט אינו מן התורה אלא מדרבנן ולא גזרו בזה בבישול בשר בחלב (שאלה מעניינת הובאה בס' מפניני הרב עמ' קנב שסיפר הג"ר אהרן סולוביצ'יק: מעשה בסטודנט באוניברסיטה שהיה שומר מצוות ורצה לדעת אם מותר לו לבשל בשר בחלב שלא לצורך אכילה אלא כדי לעשות עמו ניסוי מדעי. בא והציע את שאלתו לפני אביו הג"ר משה, והשיבו ע"פ דברי הרמב"ם, הל' מאכלות אסורות ט ב, שאין איסור בבישול בשר בחלב אלא במקום שאותו הבישול משמש כהכנה לאכילתו, ובמתכוון לעשות עמו ניסוי מדעי, אין איסור – מ"צ).
בשר אחרי גבינה צהובה
ש: האם יש לחכות שש שעות כדי לאכול בשר אחרי גבינה צהובה?
ת: אחרי גבינה קשה יש לחכות שש שעות. רמ"א יו"ד פט ב. אבל גבינה צהובה רגילה אין דינה כגבינה קשה. עיין ש"ך ס"ק טו. ט"ז סק"ד. חכמ"א מ יג (עיין פירושו של הרב על קצשו"ע מו יא – מ"צ).
המתנה אחרי אבקת עוף
ש: אכלתי מרק שבושל עם אבקת מרק עוף. עליי לחכות שש שעות או שזה בטל בשישים?
ת: האם בטל בשישים, זו מחלוקת. אבל אם ניכר הטעם, אין ביטול בשישים (עיין שו"ע יו"ד פט ג הגה. שם צז ג – מ"צ).
קפילא לאשכנזי
ש: שמעתי סיפור שפעם לפני שבת באה משפחה עניה אל הגאון רבי צבי פסח פרנק (יש מספרים זאת על רבי שמואל סלנט) וסיפרו שנפל להם חלב לצ'ולנט הבשרי ואי אפשר לברר אם יש שישים לבטלו ואין עוד אוכל לשבת. הם היו אשכנזים ולפי הרמ"א (יו"ד צח, א) אין סומכים על קפילא (קפילא - נותנים לגוי המומחה בטעימה (אולי טבח וכד') לטעום ולזהות אם יש טעם של חלב באוכל בשרי. לספרדים מותר לאכול אם הגוי אומר שאין טעם של בשר בחלב). הגאון ר' צבי פסח פרנק נתן לגוי לטעום ואמר שאין טעם חלב. אח"כ נתן לספרדי, שלפי המחבר (שם) מותר לו לסמוך על קפילא, ואישר שאין טעם. מזה התיר למשפחה הענייה והציל את הסעודה, כי כותב הש"ך (צו סק"ה) ש"על טעימת ישראל אנו סומכין". האם באמת אפשר לסמוך על דבר כזה?
ת: כדי להשתמש בקפילא צריך מומחה לטעימה. בעקרון אפשר לאשכנזי לסמוך על טעימת ספרדי שסמך על טעימת קפילא של גוי שהרי אין לנו אלא דברי הפוסקים. כן שמענו שנהגו גדולי ישראל. אמנם יש מחלוקת אם אפשר לסמוך על קפילא היום ויש אומרים שלא כי אין מומחה לטעימה היום אלא לטעימת יין (כה"ח צח אות ב).
[והגר"א נבנצל כתב לי: "כן".
והגר"ח קנייבסקי כתב לי: "הכל לפי העניין".
והגר"י זילברשטיין כתב לי: "גדולי ישראל סמכו על כך וכמדומני שגם מורי חותני מרן והגרי"ש אלישיב זצ"ל שיבח מאוד הוראה זו. כמדומני שהוראה זו הורה רבי שמואל סלנט זצ"ל".
סיפר הג"ר חנוך דוב פדווא, אב"ד לונדון ומח"ס שו"ת חשב האפוד שכן אמר הרב מטעפליק, הג"ר שמשון אהרן פולנסקי שזוהי סברא דרך לימוד אבל אין להורות כן הלכה למעשה אלא בשעת הדחק, ופעם אחת אכן התיר הרב מטעפליק על סמך זה כשהיה הפסד מרובה בסעודת חתונה בירושלים בימי העוני (הליכות חנוך עמ' קד-קה).
וכן ראיתי בשו"ת מעדני מלכים להרב לוי הכוהן רבינוביץ (ס' קכו) שאמר הרב מטעפליק, שאפשר לסמוך על זה אפילו היום דלא ככה"ח.
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכונת גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "בענין טעימת קפילא וטעימת ישראל. ובכן, ראשית דבר אם מרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל נהג כן, בודאי שאפשר לסמוך על זה, שהרי הוא היה גאון ההוראה. אני הייתי מציע להוסיף מים רותחים לצ'ולנט, ואף דאין מבטלין איסור לכתחילה, מ"מ בספק אפשר להקל".
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "מקובל בבתי הוראה לפסוק כן".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גראס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "למעשה יש הרבה פוסקים דס"ל דא"א לסמוך על קפילא ישראל וקשה לסמוך ע"ז".
והג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "למעשה כתבו היום הפוסקים שלא לסמוך על טעימת ישראל אלא בשעת הדחק גדול. להלכה למעשה יש לעיין לגופו של ענין".
והג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ומח"ס שו"ת דברי פינחס, כתב לי: "אי אפשר לסמוך על מעשה זה".
והג"ר ירמיה מנחם כוהן, אב"ד פאריז ומח"ס שו"ת והרים הכוהן, כתב לי: "ראשית דע שאנשי ירושלים מאמינים לסיפור על הגאון המופלא רבי שמואל סלנט זצל כמו לתורה! הוא היה גם חכם גם גאון וגם אוהב ישראל. יש ממנו סיפורים מלאי חכמה בינה ודעת. וכן הלכה".
והג"ר מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "בזה"ז משערין הכל בס' כידוע. עי' כה"ח יו"ד סי' צ"ח אות ב' ואות י"א וסי' צ"ב אות ב'. אמנם במקרה שא"א לברר אם היה ס' או במקרה שיש פי חמישים כנגד האיסור והאיסור כחוש וקרוב לודאי שאין בתבשיל טעם איסור כלל ויש הפסד מרובה אפשר לסמוך על טעימת נכרי באופן שאינו יודע שסומכין על טעימתו ואפי' אם יודע מנהגי ישראל. וגם אם אין הפסד מרובה, אן יש עוד צירוף להקל יכולים לסמוך עליו (עי' שו"ת יביע אומר ח"ח חיו"ד סי' י').
על כן בנידון שאלתו, כיון שאזיל לדעת הרמ"א, אם נתן לגוי והגוי אמר שאין טעם ואח"כ שוב נתן לישראל, וישראל גם אמר שאין טעם, ובישראל גם אליבא דהרמ"א סומכים כמש"כ הש"ך. א"כ שפיר אפשר לסמוך על הנ"ל ולאכול את התבשיל. (למרות שלעצם הסיפור- אין למדים ממעשיות)" - רשם מ"צ].
נעשה בר מצווה בתוך שש שעות
ש: כתבו כמה מהפוסקים שנער קודם בר מצווה אינו צריך להמתין שש שעות בין בשר לחלב בשעת הדחק, רק לכתחילה יש לחנכו שימתין שש שעות. מה הדין אם אכל בשר ביום קודם שנעשה בר מצווה ובתוך שש שעות מאז שאכל נעשה בר מצווה? האם לכו"ע יהיה צריך להמתין שש שעות או לא?
ת: כן. כי הולכים אחר סיבת האיסור: בשר בין שיניו או מושך טעם, ועכשיו חייב בזה.
[הגר"א נבנצל השיב: "כן, כי עכשיו בשר בפיו או במעיו" (גם אני אודך להג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ ב, סב אות א) - רשם מ"צ].
כלי חלבי לבשרי
ש: מותר להפוך כלי חלבי לבשרי או להיפך על ידי הכשרה?
ת: לספרדים מותר. לאשכנזים אסור, שאם ינהג כך בקביעות, בסוף יתבלבל. מג"א תקט ס"ק יא. אך יש כמה פתרונות. א. אם ממילא מגעילים לפסח. מ"ב שם ס"ק יט. ב. בשעת הדחק. ג. מוכר כליו לאחרים יגעיל אותם ויהיו סתמיים. ד. יטריף, יגעיל ואז יכול להחליף. ה. אחרי י"ב חודש בלי שימוש. ו. יגעיל לסתמי ויותר מאוחר יחליף סוגו. פס"ת שם אות טז.
המתנה אחרי גבינה
ש: כמה זמן יש להמתין אחרי גבינה קשה של ימינו? שש שעות?
ת: שום דבר. די בניקוי. זו מחלוקת אם זו הגבינה שחכמים גזרו שש שעות - כלומר ספק דרבנן (חזו"א, הגר"מ פיינשטיין, הגר"א קוטלר והגר"ח קניבסקי. דלא כהגרש"ז אוירבך, הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר. עיין פירושו של הרב על קצשו"ע מו יא - מ"צ).
בשר וחלב סויה
ש: האם יש איסור לאכול בשר עם חלב סויה משום מראית עין?
ת: לא. א. לא נכלל בגזירה ואין מוסיפים גזרות בזה. ב. כולם יודעים בימינו שזה קיים ואין מראית עין (שו"ת יחוה דעת ג נט – מ"צ).
בין בשר לחלב לפצוע
ש: פצוע בטיפול נמרץ צריך לאכול כדי להתחזק, ואכל בשרי בצהריים, ובערב האוכל חלבי ולא עברו 6 שעות. מה לעשות?
ת: יכול לקצר לפי הצורך כדין חולה (עיין פירושו של הרב על קיצור שו"ע מו ט – מ"צ).
איך בכלל מותר לאכול מרגרינה
ש: מדוע אין איסור להשתמש במרגרינה משום מראית עין?
ת: לא נדון כאן אם אכילת מרגרינה היא בריאה או לא אלא רק נדון בשאלה.
אמר הג"ר משה אריה פריינד, גאב"ד העדה החרדית, כי האדמו"ר משינאווא לא אכל קוקוס, אשר בזמנו עשו ממנו מאכל כמו שעושים היום מרגרינה, לפי שחשש שמערבים בו דברים אסורים. אולם האדמו"ר מגארליץ חשש שלא לאכול את זה מטעם אחר, מחמת שדומה לחמאה, ואמר פעם כי עוד יבואו להכניס חמאה בצ'ולנט. ובעלותו של הג"ר משה אריה פריינד לארץ ישראל, חשב לשנות מנהגו, ולהתחיל לאכול מרגרינה, כנראה על ידי התרת נדרים, אולם באותם הימים ביקר פעם בבית-חרושת של המרגרינה, סדרי הכשרות לא מצאו חן בעיניו, וגם באותם הימים שהחליט לשנות מנהגו, הזדמנה לו שאלה, שאישה הכניסה חמאה בצ'ולנט במקום מרגרינה, וראה בכך סימן מן השמים שיחזיק במנהגו, וכך נהג כל ימיו, שלא לאכול מרגרינה.
וכשהמציאו את המרגרינה, היו פוסקים שאמרו שכשאוכלים אותה בארוחה בשרית, צריך לשים אותה על השולחן עם עטיפת המרגרינה, בדומה לחלב שקדים (רמ"א יו"ד פז ג. וכ"כ בפירושו מצודת דוד על קיצור שו"ע מהרב דוד פלדמן לח טו ). ועכשיו כולם יודעים על מרגרינה, שניצל סויה, חלב פרווה וכו'.
וכדומה, בשו"ת יחוה דעת (ג נט), כתב הגר"ע עובדיה יוסף שמותר לשתות חלב סינתטי או לאכול גלידה מחלב סינתטי אחרי ארוחה בשרית. מתוך מערכת הנימוקים שהובאו מתברר שהדבר מותר גם בתוך הארוחה ממש, ואפילו להכניס אותם יחד לפה.
וכן מובא בפסקי הלכות צבא (עמ' 109-108), שנשאל הג"ר שלמה גורן: בעת היציאה לשמירה מחלקים כריכים של בשר והלחם מרוח במרגרינה, כמה מהחיילים סרבו לקחת מסנדוויצ'ים אלה בטענה שאמנם הם כשרים אך חששו ממראית עין שלא יטעו לומר שמרחו את הלחם בחמאה. כיצד עלי לנהוג במקרה זה והאם יש בכריכים אלה משום מראית עין? והשיב: א. הרמ"א ביורה דעה הלכות בשר וחלב פ"ז סעיף ד' אוסר לאכל בשר בהמה עם חלב שקדים משום מראית עין, אלא אם כן יניח אצל החלב גרגירי שקדים כדי שיכירו שהוא אינו של פרה. ב. אבל בשר עוף מותר לאכל עם חלב שקדים בלי היכר מאחר והאיסור אינו אלא מדרבנן, ומזה רוצה הש"ך להסיק שכל האיסור אינו אלא לבשלם יחד, אבל בלי בישול שתמיד האיסור הוא מדרבנן מותר לאכול בשר עם חלב שקדים בלי היכר. אבל לבסוף מביא הש"ך שיטות אחרות האוסרות לאכול אפילו בשר עוף בחלב שקדים בלי היכר, שאפילו באיסור דרבנן חוששים למראית עין וכלל אין להתיר לאכול בשר עם חלב שקדים בלי היתר. ג. ב'דרכי תשובה' הביא בשם כמה פוסקים המחייבים לעשות היכר גם כשמורחים מריחה עשויה קציץ ביצים הדומה לגבינה המוגשת בסעודה בשרית על ידי זה שיניח קליפות ביצים ליד המריחה. מפוסקים אלה נראה שכל ממרח הדומה במראהו לממרח חלבי שאוכלים אותו עם בשר יש לעשות היכר משום מראית עין, ובייחוד כשאוכלים בפרהסיה בסעודות גדולות בוודאי צריך לעשות היכר, ויוצא אפוא שגם ממרח מרגרינה צריך היכר כלשהוא שהוא אינו ממרח חלבי. ד. הסברה נוטה שכל האיסור הזה אינו נוהג אלא כאשר המאכל אינו נהוג יום יום, ולכן כאשר לעתים מזדמנות מוגש ממרח חלבי הדומה לחלב יש חשש למראית עין, אך מרגרינה היא מאכל יומיומי יותר מחמאה ואין חשש למראית עין. גם רוב הממרחים בכריכים אינם ממרחים חלביים. אמנם מן הראוי וכדאי הדבר במסיבה שבה מגישים כריכים כנ"ל לפרסם במודעה שהכריכים מרוחים במרגרינה.
שעה בין בשר לחלב ליולדת
ש: שמעתי שאישה שילדה יכולה במשך שנתיים אחרי הלידה לשמור רק שעה בין בשר לחלב. זה נכון?
ת: לא. רק חולה יכול לקצר אם נצרך (כמו שכתוב בפתחי תשובה יו"ד פט סק"ג משו"ת חת"ס ס' עג – מ"צ). ואי אפשר להחשיבה חולה לעניין זה.
שוקולד לחיילים
ש: האם מותר לחלק שוקולד חלבי לחיילים, כי אולי הם בשריים?
ת: מותר, כי בלפני עיוור מותר בספק (משנה גיטין ה ט).
כיריים אינדוקציה
ש: כיצד להשתמש בכיריים אינדוקציה לבשר ולחלב?
ת: אם גולש עליו מאכל הוא בולע, ואם גולש מן המין השני תוך 24 שעות, טרף. לכן יש לדאוג שתמיד יהיה יבש ולא יגלוש.
ש: מותר לשים בשבת מאכל על כיריים אינדוקציה?
ת: בתנאי א. שזה מאכל מבושל כל צרכו. ב. יבש. ג. קדירה על גבי קדירה. ד. כך שלא מופעלות על ידי הנחת הכלי. אין זה מציאותי.
ש: מותר לגוי לבשל בכיריים אינדוקציה?
ת: אסור ככל בישול אחר.
ש: כיצד אפשר להכשיר כיריים אינדוקציה לפסח?
ת: אי אפשר, שהרי לא ניתן לחמם אותם בעצמם. לכן יש לנקות היטב ולהשתמש בפסח רק במגע יבש בלי גלישה.
ש: אפשר לבשל בכיריים אינדוקציה ביום טוב?
ת: לא, כי הנחת הכלי מפעילה את המאוורר וזה כמו הדלקה ביום טוב. אלא אם כן הכיריים כבר פועלות.