גאולה (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
גאולה שלמה
ש: במה תלויה הגאולה השלמה?
ת: אחדות ואחווה. "וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו אגודה אחת, שנאמר: ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון". ילקו"ש דברים תתקמ.
גאולה בלי תשובה
ש: הרמב"ם בהלכות תשובה (ז ה) פוסק שאין נגאלים אלא בתשובה. אם כן עכשיו שיש עדיין עוונות בתוכנו, אין זו גאולה?
ת: א. עיין כסף משנה שם שמסביר שתשובה מקרבת את הגאולה. ב. עתה לא גאולה אלא אתחלתא דגאולה. ג. הרמב"ם כותב שהמשיח עצמו יכפה לקיים תורה ומצוות, אם כן גם אז לא נהיה כולנו צדיקים. הלכות מלכים יא ד. ד. התעוררות האומה לשוב אל ארצה היא עצמה תשובה כללית, ואחריה תבואנה שאר מדרגות התושבה (כתבי הרב יהודה אלקלעי א 278, ב 324, 539-538. אורות התשובה יז ב. לנתיבות ישראל א קצג-קצד. עיין ספר עלה נעלה סי' כד באריכות).
אתחלתא דתקווה
ש: האם יש השלכה מעשית הלכתית בין ההשקפה אתחלתא דגאולה ואתחלתא דתקווה?
ת: מסירות הנפש. העם היושב בציון מאמין שזו גאולתו האחרונה ולכן הוא כל כך מסתבר. ספר אורות.
סתרי תורה וגאולה
ש: מרן הרב קוק כתב בספרו אורות, פעמים רבות, שהגאולה תבוא מתוך התפשטות סתרי תורה, אז למה לא לומדים?
ת: כוונתו לסתרי תורה בשפה רעיונית מוסברת כמו ספר אורות. סתרי תורה בלשון סתרי תורה הם ליחידי יחידים.
שבטים
ש: האם לאחר הגאולה עם ישראל שוב יתחלק לשבטים?
ת: כן. סוף יחזקאל. רמב"ם מלכים יב ג.
סוף הגלות
ש: האם נגמרה הגלות? מה המקור?
ת: היא בסיומה. אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תתנו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. סנהדרין צח א. כשארץ ישראל תתן פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר. רש"י שם.
סטרא אחרא ורבנים
ש: האם זה נכון שהגר"א אמר שבעקבתא דמשיחא הסטרא אחרא יטעה רבנים לומר דברים המעכבים את הגאולה?
ת: עיין קול התור פרק ה ש"רבים תופשי התורה לא ידעו ולא יבינו שנתפסו בחטא המרגלים בכל מיני סבות כוזבות ותואנות שוא ומדוחים" (ועיין דברי הג"ר אליהו גוטמכר מובאים כהסכמה לס' אם הבנים שמחה).
ערב רב
ש: כתוב בזוהר שקודם ביאת המשיח ישלטו ערב רב. האם זהו שלטון ישראל?
ת: לא. הם לא ערב רב אלא אחינו הנאמנים. לא על זה מדבר הזוהר. ועיין אבן שלמה יא ח.
דורנו
ש: בכמה ספרים כתוב שבדורנו דור העקבתא דמשיחא הוא הכי ירוד, ומרן הרב קוק אומר שהוא הדור הכי גדול. כיצד יתכן?
ת: זה בבחירה וזה בסגולה. אגרות תקנה.
כולו חייב
ש: כתוב שהגאולה תבוא בדור שכולו חייב, אם לא זכו – כמו דורנו, אז לכאורה אל לנו לשמוח כשיש התחזקות בתורה?
ת: דורנו כולו חייב בעניינים מסויימים וכולו זכאי בעניינים אחרים. עיין מאמר הדור למרן הרב קוק. ואכן זכינו לגאולה. "ענווים, הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים"
ש: כתוב במדרש (פסיקתא רבתי פרשה לו), שהמשיח אומר לעם ישראל: "ענוים, הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם". איך זה ייתכן? כתוב שם שהמשיח עומד על גג בית המקדש וכידוע הוא יבנה את בית המקדש לאחר שיקים מלכות וימחה את עמלק (רמב"ם, הלכות מלכים א, א-ב והדגיש רבנו הרב צבי שצריך לעשות אותם בסדר הזה), ועדיין יהיו אנשים שלא מאמינים?
ת: כן. הרמב"ם כותב (שם יא, ד) שהמשיח יכפה את כל ישראל לשמור את התורה. את מי הוא יכפה? את הענווים שאינם מאמינים.
מאמר הדור
ש: האם מאמר הדור של מרן הרב קוק נכתב רק לדורו?
ת: הלומד בו רואה שמדובר באנשים עם חשיבה בקורתית, שהחלו להופיע זמן רב לפניו וממשיכים אחריו.
מלחמת גוג ומגוג
ש: מלחמת גוג ומגוג כבר היתה או עוד תהיה?
ת: אינינו יודעים. או שהיתה. או שתהיה. או שזאת מלחמתנו עתה על ארצנו מאז תקומתה (עיין סי' מלחמת יום הכיפורים מהגרמ"מ כשר. שו"ת עשה לך רב א ז-יב).
אתחלתא דגאולה
ש: איך אפשר לומר שזו אתחלתא דגאולה, אם עוקרים ישובים?
ת: ולמה זה היה אצלך אתחלתא דגאולה עד אז על אף שהעבירו יהודים על חילול שבת וגזזו להם את הפיאות!? התורה היא רק מה שחשוב לך!? אלא סבלנות.
נסיגות בגאולה
ש: האם חורבן גוש קטיף אינו אומר שעכשיו זה לא גאולה?
ת: גלות וחורבן כללי לא נהיה, אבל נסיגות ומשברים יכולים להיות (רמב"ן שמות ה כב-כג).
גאולה בעיתה
ש: האם אנו במצב של בעיתה או אחישנה?
ת: בעיתה עם גם כמות ניכרת של אחישנה.
התחלת גאולה
ש: האם זה נכון שזה הגאולה?
ת: החלה לפני כ-130 שנה עם עליה ראשונה בתרמ"א (התקופה הגדולה 374-378).
מתי גאולה?
ש: אני לא מאמין שהגאולה תגיע היום, כי יש כל כך הרבה דברים לשפר, וכשנשפר, תגיע. האם דעה זו היא כפירה?
ת: אכן הגאולה קמעא קמעא והחלה מזמן. אך יתכן נס (באהבה ובאמונה א 292).
גאולה שלמה
ש: למה שנשאף לגאולה שלמה שאז בראש ההר לא יהיה לנו לאן לטפס כי הכל יהיה מושלם?
ת: תמיד יש יותר גבוה ותלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, וילכו מחיל אל חיל (ברכות סד א).
סוף הגלות
ש: האם נגמרה הגלות? מה המקור?
ת: היא בסיומה. אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תתנו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. סנהדרין צח א. כשארץ ישראל תתן פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר. רש"י שם (לאחר שהתפרסמה התפילה לשלום המדינה, שחיברו הגרא"י הרצוג והגרב"צ עוזיאל, הפותחת במילים: "אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו", הג"ר שאר ישוב כוהן שאל את הג"ר הרצוג: יסלח לי כבוד תורתו, אך מניין לכם שהמדינה היא 'ראשית צמיחת גאולתנו'? אולי יש לה ערך גדול להצלת עם ישראל, אבל מי אומר שהיא הגאולה שעליה ניבאו נביאינו ודיברו רבותינו? חייך הג"ר הרצוג, צבטו בלחייו ואמר לו: "כנראה שכחת גמרת מפורשת: הרי על הפסוק 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל...', - דורשים חז"ל: 'אין לך קץ מגולה מזה'". האיש על העדה 153 – מ"צ).
גדולי ישראל וגאולה
ש: גדולי ישראל שסוברים שעתה לא גאולה, זה אחד משבעים פנים לתורה או טעות?
ת: טעות. רבנו הרב צבי יהודה, להלכות ציבור עמ' יז-יח.
שמירת שתי שבתות מביאה גאולה
ש: החפץ חיים כותב בהתחלת ספרו שבית המקדש נחרב בגלל לשון הרע, א"כ איך כתוב בגמרא (שבת קיח, ב) ש"אלמלי משמרים ישראל שתי שבתות כהלכתן – מיד נגאלים", הרי אין תשובה על החטא של לשון הרע?
ת: כתוב בגמרא שם: "אמר ר' חייא אמר ר' יוחנן: כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלים לו, שנאמר (ישעיהו נו, ב): 'אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו'. אל תקרי 'מחללו', אלא 'מחול לו'". קושיא: הוא עובד עבודה זרה, וד' מוחל לו בגלל שהוא שומר שבת?! תירץ הבית יוסף בהתחלת הלכות שבת (או"ח סי' רמב): אם הוא שומר שבת הוא כבר לא עובד עבודה זרה. שמירת שבת מרוממת אותו ומטהרת אותו. אותו דבר כאן: אם ישראל ישמרו שתי שבתות כמו שצריך זה ירומם אותם ויוסיף קדושה וכבר לא יעשו עבירות. עוד דוגמה בסוף מסכת כתובות (קיא, א): "אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון, שנאמר (ישעיהו לג, כד): 'ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עוון'". קושיא: אם כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון, איך היה חורבן בית ראשון ושני? מסביר ההפלאה שם שארץ ישראל מרוממת אותו ומקדשת אותו כך שלא יעשה עבירות, אבל אם הוא ממאן ועושה עבירות - ודאי יהיה חורבן. זה לא תחבולה.
יש דרוש של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, תלמיד הבעל שם טוב שעלה לארץ: שתי שבתות אלו הן שבת חזון ושבת נחמו. שמירת שבת חזון היא תשובה על העוונות. שמירת שבת נחמו היא על בנין הארץ. כדי להביא את הגאולה צריך לשמור שבת על התורה והמצוות, הקדושה והטהרה וגם שמירת שבת על בנין הארץ ושיבת ציון וכו'.
גם כתוב בירושלמי שאסור לדבר לשון הרע בשבת. אבל אסור גם בימי חול? גם כתוב שאסור להרבות בשיחת דברים בטלים בשבת, אבל אסור גם בימי חול? אלא זה יותר חמור כי היום שבת (טור ושו"ע או"ח שז, א). גם עם הארץ נאמן על המעשרות בשבת, כי אימת השבת על עמי הארץ ואינו עובר בה עבירה (רמב"ם, הלכות מעשר יב, א).
זה לא סתם לשמור שתי שבתות. אלא השבת מרוממת ומקדשת את האדם ואדם לא עובר עבירות. כמו שאומרים הלמדנים: שמירת שבת היא סימן שכלל ישראל עשה תשובה, לא סיבה.
גאולה ומשיח
ש: הרמב"ם כותב שענייני המשיח לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, מלכים יב ב. ומצד שני אמרו חכמים שאין לך קץ מגולה מזה שא"י נותנת פריה בעין יפה, סנהדרין צח ב, אם כך יודעים ברור?
ת: ענייני משיח איננו יודעים, אך ענייני אתחלתא דגאולה אנו יודעים. עתה גאולה, אבל עדיין אין לנו משיח.
פרה אדומה
ש: שמעתי שנולדה באמריקה פרה אדומה. האם יש בזה הגיון ומה עושים במצב כזה?
ת: כן. לפעמים נולדות פרות חומות, אך אין זה נוגע לנו כי עוד לא הגיע הזמן לבנות בית המקדש, אלא רק אחרי הקמת מלכות ישראל ומחיית עמלק. רמב"ם מלכים א א-ב (מעשה בחקלאי אחד שאמר לרבנו הרב צבי יהודה שנולדה לו פרה אדומה, ושאל אם יש לזה משמעות כל שהיא. השיב רבנו: "אכן, לפעמים נולדות פרות חומות", ולא התרגש. סיפר לו תלמיד אחר שבן דודו העולה לארץ הגיע זה עתה לשדה התעופה, ומשם יבוא ישירות לשיעור. על אף שרבנו לא הכיר את אותו בן דוד, הוא התרגש מאוד, הפנה את כיסאו מול הדלת, כמו בעמדת המתנה, והמשיך ללמד. כל רבע שעה התעניין אם העולה כבר הגיע, וכך המתח עלה ועלה. לבסוף התבשר: הוא הגיע. רבנו קם, כמובן קמו איתו כל התלמידים, ניגש אליו, חיבק אותו, נישק אותו, בכה ובירך שהחיינו בשם ומלכות. כי היסוד הראשון הוא שקיבוץ גלויות הוא ימות המשיח. עיין רמב"ם מלכים יא א. שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל 369, 374 – מ"צ).
חורבן שלישי
ש: בזמנו כאשר הנאצים ימ"ש עמדו בשערי ארץ ישראל, אמר הגרי"א הרצוג שלא יהיה חורבן שלישי. מה המקור?
ת: אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. סנהדרין צח א. כשארץ ישראל תתן פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר. רש"י שם. אם חז"ל אומרים שאין סימן יותר גלוי של הגאולה, אז אין (מספר הרב יעקב ד"ר הרצוג על אביו, הרב הראשי לישראל הגרי"א הרצוג: "... אמונתו העזה ששיבת ציון בימינו היא ראשית צמיחת גאולת ישראל. בשנת 1941 כשעמד רומל בשערי הארץ ואבי זצ"ל ביקר אז בוושינגטון, הזהירו הנשיא רוזוולט שלא לחזור לארץ ישראל, העומדת להיכבש בידי הגרמנים. השיב לו אבי, שנביאים ניבאו על שני חורבנות, לא על חורבן שלישי...". עם לבדד ישכון עמ' 16. הג"ר צבי שכטר מספר, שבזמן מלחמת השחרור רצה הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק לעזוב את ירושלים ולעבור לשוויץ ובא אצלו הג"ר הרצוג והתווכח איתו שלא יעזוב את הארץ ואין לפחד מפני המלחמה, וטען שקבלה בידינו שלא יהיה עוד חורבן שלישי בארץ. הגרי"ז ענה לו שיש בידו קבלה מאביו שכאשר יורים צריכים לברוח. נראה שכוונתו הייתה שאמנם קבלה בידינו שלא יהיה חורבן, אבל אין בכלל זה שלא יֵהרגו יחידים ועל כן רצה לברוח. עקבי הצאן עמ' רטו-רטז. ודעתו של הגרי"א הרצוג גם מובאת בקמעא קמעא עמ' 144 ובתיאום כוונות לרב חיים סבתו עמ' 98. אך גם לפני מלחמת ששת הימים, הגר"ש גורן הגיע לאוסטרליה לסייע למגבית היהודית המאוחדת. עם סגירת מצרי טיראן, הוא הבין שתהיה מלחמה ומיהר לחזור לארץ. הדרך היחידה הייתה לטוס מאוסטרליה ללוס אנג'לס, משם לניו יורק, ומשם לחזור ארצה. הג"ר גורן היה בשבת בניו יורק בלונג איילנד, קרוב לשדה התעופה כדי לטוס לארץ במוצש"ק. הוא דיבר בבית הכנסת הגדול, שנקרא "בית הכנסת הלבן". הרב שלמה גורן בעוז ותעצומות עמ' 265-264). וידידי הרב שי הירש הראה לי תחקיר של הגר"ש גורן מחודש תשרי תשע"ז, ושם הוא העיד (עמ' 3): "בשבת, איכשהו נודע שאני שם. ושלחו שליחים לכל בתי הכנסת שאני נמצא שם. בבוקר בית הכנסת היה מלא, וביקשו ממני להופיע גם לפנות ערב. ולפנות ערב התאסף קהל עצום בבית הכנסת. היתה התרגשות גדולה מאוד, אנשים בכו וההתרגשות שלהם היתה כאילו אנחנו הולכים לקראת שואה כשראיתי על פניהם את ההתרגשות והבכי, פתחתי את ארון הקודש ואמרתי להם, שעל ספר התורה, אני נשבע שבכל קונסטלציה, נגד כל אויב, שנצטרך להלחם, בכל חזית שהיא, נגד כל מדינה ערבית לחוד, ונגד כולם, אנחנו ננצח. הענין הרגיע אותם מאוד. הודעתי להם שאני עוד מתכונן לתקוע בשופר ליד הכותל המערבי, הענין הרגיע אותם מאוד". ושמעתי שהוא אמר שתיכף תתחיל מלחמה עם הערבים. כל הקהילה התחילו לבכות וחששו משואה שניה, אך הג"ר גורן אמר שאין על מה לדאוג כי התורה מבטיחה שאין חורבן שלישי (הרב חיים ג'קטר בשם הרב שאול חיל בעלון קול תורה).
תפילה לשלום המדינה
ש: רבנו הרב צבי יהודה אמר שאנחנו כבר לא באתחלתא דגאולה אלא באמצע הגאולה, שהתחילה לפני 130 שנה. א"כ, מדוע בתפילה לשלום המדינה אנחנו אומרים "ראשית צמיחת גאולתנו" ולא "אמצע צמיחת גאולתנו"?
ת: יש כלל גדול שלא משנים בתפילות. למשל, אומרים: "ותוליכנו קוממיות לארצנו", אבל אנחנו בארצנו? יש שמשנים את הנוסח ל"ותוליכנו קוממיות בארצנו", ויש באמת נוסח קדום כזה, אבל סך הכל יש עדיין יהודים בגלות, לכן אנחנו ממשיכים לומר "לארצנו". גם אנחנו אומרים: "לשנה הבאה בירושלים", אבל אנחנו בירושלים, אבל יש אחרים שלא גרים בירושלים, לכן אנחנו ממשיכים לומר "לשנה הבאה בירושלים". אותו דבר כאן, יש יהודים שעוד לא יודעים שזו ראשית צמיחת גאולתנו. ויש כאלו שזה מתחלף משבוע לשבוע, כלומר, לפני פינוי זה ראשית צמיחת גאולתנו, אחרי פינוי שהיה חלילה זה כבר לא ראשית צמיחת גאולתנו, וכן הלאה וכן הלאה. לכן גם ההכרה הזאת היא לא הכרה ברורה בעיני כולם, שרוצים דברים מושלמים מיד. לכן הלוואי שכולם ידעו שזו ראשית צמיחת גאולתנו.
דברי טומאה
ש: איך יכול להיות שאנשים דתיים אומרים דברי טומאה ודברי כפירה נוראים עטופים במילים יפות, כביכול של תורה?! זה נורא!
ת: בעקבתא דמשיחא יש ירידה עד שער נ' של קליפה. אור החיים שמות ג ח. וצריך גבורה ואמונה.
קירוב גאולה
ש: האם יקרב את הגאולה מה שכל עם ישראל ידאגו לכל עם ישראל במקום שכל אחד ידאג לעצמו?
ת: כן. זה מזכיר דרשה שאמרו על הפסוק (שמואל א כ כז): "מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם". שאול שאל מדוע דוד לא בא לסעודת ראש חודש שהייתה יומיים. הדרוש: למה לא בא בן ישי – המשיח – גם תמול גם היום? התשובה: על הלחם, כי כל אחד רוצה משיח כדי שיהיה לו לחם ולא בגלל טובת עם ישראל. לכן, אם כל עם ישראל יתרוממו, ולא יהיו רק פרטיים אלא ימסרו נפשם על כלל עם ישראל, ודאי זה יקרב את הגאולה. באמת מאז שיבת ציון ובנין הארץ, אנשים בארץ ישראל הופכים להיות יותר ויותר מסורים לאומה. למשל, חייל לא הולך לצבא בשבילו אלא למען האומה. הוא מסתכן ומוסר נפשו על כלל האומה. ישנם מיליון חיילים כאלו. אבל עוד לא הגענו לסוף הדרך.
ראשית צמיחת גאולתנו
ש: אני באמת מאמין שמדינתנו היא ראשית צמיחת גאולתנו, אך לאור הפרשיות האחרונות הכל מזדעזע אצלי?
ת: פרשיות כאלה לצערנו תמיד היו, אבל אולי לא נגעו לך, לכן לא ידעת. אלא אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, וקל וחומר מדינה. ואדם נדון על פי רובו. וכן מדינה. רמב"ם תשובה ג ב.
אתחלתא דגאולה
ש: מאי נפקא מינה שזו אתחלתא דגאולה, הרי ממילא יש מצווה מן התורה לעלות לארץ ולבנותה?
ת: א. התורה כוללת הדרכה גם מה להאמין – כגון ענייננו. ב. האמונה גם נותנת כוח לקיים חובה מעשית.