שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

גיור (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גר מברך שלא עשני גוי

ש: האם גר יכול לברך שלא עשני גוי?

ת: יש אומרים שיברך שעשני גר. שו"ע או"ח מו ד הגה. י"א שלא יברך כלל. י"א שיברך שלא עשני גוי, כי יש בנשמתו ניצוץ של קדושת ישראל שגרם לו להתגייר. נזירות שמשון על ט"ז (מ"ב מו סק"י. בה"ט סק"ח. פסקי תשובות מו יב).


גיור "זרע ישראל"

ש: האם אפשר לגייר "זרע ישראל" שאביו יהודי על סמך שמוסר נפשו בצה"ל?

ת: אלו שני צירופים חשובים אך אינם במקום קבלת המצוות, דברי מרן הרב קוק בשו"ת דעת כהן קנד. עיין שו"ת שאילת שלמה ג רצו. ד רל-רלא.


"גר שנתגייר - כקטן שנולד דמי"

ש: הגמרא משתמשת בביטוי: "גר שנתגייר - כקטן שנולד דמי". האם לא היה צריך לומר "גוי שנתגייר..."?

ת: הכוונה היא לנשמת גר. [כתב החיד"א בס' מדבר קדמות (מערכת ה"ג אות ג): "גר שנתגייר - כקטן שנולד דמי", בחון לשון זהב שאמרו גר שנתגייר ולא אמרו גוי שנתגייר, להורות כי זאת לפנים מעמד הר סיני שקבלנו התורה, שם נמצא נפש הגר הזה, הבא אחר זמן רב מאד להתגייר. וכמשז"ל דנפשות הגרים עמדו במעמד הר סיני, ונמצא שמאז הימים נפש זו עמדה ונשאת במעמד הנפלא של הר סיני, אלא דאשתהויי אשתהי עד הזמן הזה. ושפיר אמרו גר שנתגייר. עכ"ל. והג"ר חיים קנייבסקי אמר שביטוי זה "הכוונה - גר בשעה שנתגייר" (הליכות חיים ח"ב עמ' קלט) – רשם מ"צ.]

גיור מסורתי

ש: האם גיור עם קבלת מצוות חלקית או מסורתית חל?

ת: ודאי לא. יש לקבל כל המצוות.


ש: בספר זרע ישראל של הרב חיים אמסלם עמ' רעד יש מכתב של הגר"מ מאזוז שמשמע ממנו שמתיר את הדבר? משמע שדי בקידוש בשבת?

ת: הוא כתב מכתב הכחשה ("מה שאומרים בשמי שאני מקיל בענייני גיור – הכל שקר וכזב. גיור בר תוקף הוא אך ורק בקבלת כל המצוות בכנות כדי לקיימן. ז' באדר תשע"ה – מ"צ). ורבים מגדולי הדור שללו בכתב באופן חריף את הדעה זאת, הלא המה הגר"ע יוסף, הגר"ש וואזנר, הגר"ש אוירבך, הגר"ח קניבסקי, הגרז"נ גולדברג, הגר"ש דיכובסקי והגר"ד ליאור. וכן כתבו בעבר שגיור מחייב שמירת תורה ומצוות: הגרי"י קניבסקי, הגרא"מ שך, הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אוירבך.


גיור בלי מצוות

ש: שמעתי מרב ביקורת חריפה על הרבנות הראשית לישראל שלא מתירה גיור בלי קבלת מצוות, בזמן שהגר"ע יוסף התיר כפי שהראו לי ציטוט. באמת למה לא?

ת: א. ביקורת על הרבנות הראשית היא חטא חמור שממוטט את התורה במובן הממלכתי. ב. הגר"ע יוסף לא התיר. קרא את התשובה כולה ואל תהיה נזון מציטוטים (שו"ת יביע אומר י יו"ד כו – מ"צ).


ש: כדאי לגייר אדם שכמעט בטוח שלא יקיים מצוות?

ת: לא עושים לו טובה. כי עד כה אין לו עבירה, ועתה מכשילים אותו בעבירה

ועוברים על לפני עוור לא תתן מכשול. עיין דברי הגרשז"א בסוף ספר טבילת

כלים לר"צ כוהן ("לאותו סוג גרים אשר קבלתם עול מצוות קרובה להחשב כדברים שבלבו ובלב כל אדם, שלבם בל עמם, והננו כמעט בטוחים שאינם חושבים כלל לקיים ולשמור מצוות ד', בכגון דא נלענ"ד שכל המסייעים לגיורות כזו, אף שהם טועים לחשוב שבדיעבד הם גרים גמורים, אפי"ה המגיירים אותם עוברים בלאו של לפני עור וגו', שהרי כל דבר הנעשה נגד רצון ד' קרוי מכשול, וכידוע שאסור להושיט אבר מן החי אפי' לבן נח, והוא מפני שעבירה קרויה מכשול, ונוהג לאו זה בין בישראל ובין בנכרי, וגם דבר זה סברא הוא דאין לחלק כלל בין מקרב יין לנזיר או נזיר ליין, ונמצא דמה שגר כזה חילל שבת ואכל נבלה לפני שהתגייר – לא היה בכך שום עבירה ולא נעשה כלל שום מכשול, ואילו עכשיו כשהוא ממשיך ללכת בדרך זו גם להבא, הרי כל מעשיו נהפכים לפוקה ומכשול, וכיון שכל זה נעשה רק מפני הגירות – נמצא שכל המגיירים והמסייעים לכך הו"ל כגדול המחטיאו, ועוברים בלאו של ולפני עור לא תתן מכשול". עמ' רטו – מ"צ).


גיור והתבוללות

ש: האם מי שמחמיר בגיור בימינו לא מיקל בהתבוללות?

ת: לא. יש לגייר כדין. גיור בלי קבלת מצוות הוא בעצמו התבוללות במסווה של גיור, וזה הכי מסוכן.


סיוע למתגיירת

ש: חיילת בתהליך גיור בקשה ממני למצוא לה משפחה שתארח אותה לסעודת שבת. אבל אולי היא לא מתגיירת לשם שמיים?

ת: מצוה גדולה לסייע. ועל עצם הגיור, בית הדין יחליט.


נביא גר צדק

ש: האם היה בעם ישראל נביא שהיה גר?

ת: עובדיה הנביא.


חוק הגיור

ש: כיצד להתייחס להצעת חוק הגיור של הממשלה?

ת: אין מה להתייחס, אין מה להקשיב ואין מה לדון בפרטים. הכלל הוא שהרבנות הראשית קובעת, ואם לא, יש לשלול על הסף (הקשה הג"ר חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר: למה חושים בן דן הרג את עשיו כשרצה למנוע קבורת יעקב אבינו במערת המכפלה, וכל שאר בני ונכדי יעקב התווכחו עם עשיו, ואפילו שלחו את נפתלי להביא מסמך מכירת מקומו במערה ליעקב? הוא תירץ: חושים בן דן היה חרש ולא שמע את דברי עשיו, אלא ראה שיש דבר נורא והגיב בתקיפות, ובני ונכדי יעקב שהתחילו לדבר, לשוחח ולדון עם עשיו, התרגלו למצב והתפשרו. שיחות מוסר פ' ויחי - מ"צ).


טבילת גיורת

ש: התפרסם שרבנים נוכחים בטבילת גיורת. זה נכון?

ת: שקר. א. הגיורת לובשת חלוק רחב ולא הדוק. ב. היא נכנסת למים בעזרת בלנית. ג. כאשר היא בתוך המים עם החלוק ורק הראש בחוץ, הרבנים נכנסים, עומדים מרחוק, רק רואים את הראש מחוץ למים, ואז היא טובלת לעיניהם (פסק הגרמ"פ שאישה שטבלה לגירות והיו הבית דין בחדר אחר, לא נחשבת הטבילה, וצריכה לטבול שוב בפני בית דין. התשובה היא תגובה לתשובת הדיין הרב אריה ליב גרוסנס, שהיה חבר בבד"ץ בלונדון, ששלח לו, והגרמ"פ מסכים עם הדיין. שו"ת אגרות משה יו"ד ב קכז. תשובת הג"ר גרוסנס מופיעה בשו"ת לב אריה ב יא. אלא העיר הג"ר צבי שכטר שכנראה הגרמ"פ לא ידע את שמו של הדיין ולכן כתב לרב גראסנאם עם מ"ם סופית בטעות – מ"צ).


גר צדק

ש: האם מותר לאנשים לשאול אותי אם אני גר? ואם שואלים, מה לעשות?

ת: לא, כי זה עלול לבייש (בבא מציעא נח ב). אם הם שואלים אותך, ואתה מתבייש לומר שאתה גר, אתה רשאי לומר שאתה יהודי רגיל (יבמות סה ב), על אף שכמובן להיות גר זה כבוד גדול (עיין תוס' קידושין ע ב - מ"צ).


גיור שלא כהלכה

ש: אני תלמיד ישיבה וראש הישיבה בעד גיור בלי קבלת מצוות. אם שואלים אותי, לומר דעתי שזה לא טוב, למרות שנגד דעתו של ראש הישיבה, או לומר כפי דעתו?

ת: לשתוק. רשב"י דיבר נגד הרומאים, רבי יהודה דיבר בעדם, ורבי יוסי, כיוון שהיה הדבר מורכב, שתק. עיין עין איה שבת לב ב.


חוק הגיור

ש: מה נעשה אם יעבור חוק הגיור?

ת: בצער גדול, כמו שכתוב על חבילת הירקות: "אנא לבדוק שנית לפני השימוש...".


גיור לא אמיתי

ש: אנו מלווים בחורה בתהליך גיור שמתארחת אצלנו, ועתה נודע לנו שאינה מתכוונת לקיים מצוות. האם להמשיך?

ת: אם בטוח שלא תשמור מצוות אז לחדול, וכן לדווח.


גרי הצדק

ש: גרי צדק הם סוג ב'?

ת: ראה בשמונה עשרה שהם נכללים עם הצדיקים החסידים והחכמים!


גיור אתיופים

ש: אני אתיופי ומתלבט אם אני חייב לעשות גיור לחומרא?

ת: חומרא במהותה אינה חיוב אלא נדבת נפש. לכן זה שיקולך. כללית, לא כל חומרה רצויה, עיין מסילת ישרים פרק כ על משקל החסידות. יש להחמיר בדברים חמורים ולהקל בדברים קלים, כוידוי רב ניסים גאון: על מה שהחמרתי, הקלתם, ועל מה שהקלתי, החמרתם. למשל קטניות, זה דבר קל, ולא מקום לחפש חומרות. פיקוח נפש זה חמור, ויש להחמיר. גיור הוא דבר חמור, אם יהודי או לא יהודי. לכן אם חשקה נפשך להחמיר, זה טוב מאוד. וכך הורתה הרבנות הראשית. אין זה קשה להתגייר, כיון שהנך רשום כיהודי, וזה לחומרה. וכיון שהנך ירא שמים, די בשיחה עם שלושה רבנים כמה דקות, וטבילה בפניהם בשעה שהמקוה ריקה. סך הכל 5 דקות. וגם בת שרוצה גיור לחומרה, לובשת חלוק רחב, נכנסת למים בעזרת אישה, רבנים נכנסים ועומדים מרחוק, ורואים באלכסון את ראש האישה מחוץ למים, ואז טובלת. סיכום: חומרה טובה מאוד מאוד.

נישואין עם גיורת

ש: יש סיבה מדוע גדולי האומה התחתנו דווקא עם גיורות? משה עם ציפורה, יהושע עם רחב, כלב עם בתיה?

ת: כדי להכניס לאומה כוחות רוחניים מבחוץ, כמו שמוסיפים מחול על הקודש. וכן, משה היה במדרגה כללית כזאת שלא יכל להתחתן עם אישה בעלת גוון שבטי מסוים, רק עם גיורת שהיא כללית.


ש: והרי כל הכוחות מכונסים כבר בעם-ישראל?

ת: מכונסים, אך כל כוח בפני עצמו מופיע בצורה מפותחת יותר באומות העולם.


גיור על פי הרבנות הראשית לישראל

ש: למה גדולי ישראל מתנגדים לבתי דין פרטיים לגיור? הרי הם מוגדרים כגיור על פי הלכה?

ת: ברגע שיש הפרטה, כל אחד יוכל לטעון שהוא קובע את ההלכה. רבנו הרב צבי יהודה דרש מהנציגים הדתיים בכנסת שלא יסתפקו בחוק של גיור "על פי ההלכה" אלא "על פי הרבנות הראשית לישראל".


גיור זרע ישראל

ש: שמעתי לגבי מי שהוא מזרע ישראל, כלומר אביו יהודי ואמו גויה, שכתוב בספר זרע ישראל שאפשר לקבלו גם אם לא יקיים כל המצוות?

ת: אכן זה כתוב שם (עמ' שיא), אך גדולי הדור לא מסכימים.


שמירת שבת על ידי מתגייר

ש: מותר לגוי בתהליך גיור לשמור שבת?

ת: אסור לגוי לשמור שבת (סנהדרין נח), לכן עליו לעשות כל שבת פעולה אסורה. אמנם לשיטת הרמב"ם האיסור לגוי הוא להמציא דת חדשה וזה לא שייך לענייננו (ויש מילתא דבדיחותא על תלמיד ישיבה שגילה לחברותא שלו אחרי שנים רבות שהוא באמת גוי. תמה השני: אבל אתה שומר כל המצוות, ואתה יודע שגוי השומר שבת חייב מיתה?! אמר הגוי: לכן אני מטלטל משהו כל שבת. אמר השני: אבל יש עירוב? אמר הגוי: אני לא סומך על העירוב... – מ"צ).


ש: ומה יעשה ספק יהודי ספק גוי בתהליך גיור, אם הוא יהודי אסור לחלל ואם הוא גוי חייב לחלל?

ת: יעשה מלאכה חצי שיעור, כגון כתיבת אות אחת, שליהודי זה איסור דרבנן, ולגויים לא נאמרו שיעורים. מנחת חינוך (מצוה לב מוסף השבת אות ו). אבל נראה שעדיף לא לעשות כלל מלאכה ולסמוך על שיטת הרמב"ם. או לעשות חצי שיעור של מלאכה שאינה צריכה לגופה במוצאי שבת, כי לפי בעל ההפלאה ליהודים זה חול ולגויים זה שבת כי להם הלילה הולך אחר היום. אבל הוא דעת יחיד (והג"ר חיים פנחס שיינברג אמר שאיסור שביתה בגוי הוא משום ששבת ניתנה במתנה לישראל ולא לאומות העולם וא"כ אם לוקחים המתנה לעצמם חייבים מיתה, וכ"ז היכא דשובת אף שהוא עכו"ם ורוצה לשבות מטעם עכו"ם, אבל כאן דשובת מחמת ספקאל אין איסור בדבר. ובדרך חידוד אפשר לומר דילבש ציצית ויצא לרשות הרבים דאם הוא ישראל הציצית הם מצוה ואינו עובר הוצאה כיון שנעשה חלק מהבגד ואם הוא גוי הרי עובר הוצאה. משמרת חיים ערך שבת אות ד. ומעשה בירושלים שהג"ר שמואל סלנט נסע לאירופה לגייס כספים לישוב הישן ושהה בורשא בבית האדמו"ר מגור החידושי הרי"ם. היה גר בירושלים שנימול לשם גרות ועדיין לא נתרפא ממילתו, וכיוון שכן עדיין לא טבל. ביום שבת אחרי תפילת מנחה לפנות ערב, מ"מ של הגרש"ס, הגאון רבי אשר לעמיל לעוי, הורה מטעם הבד"ץ שיחלל שבת משום שגוי ששבת חייב מיתה. אחר כך פרצה סערה בעניין ושלחו שאלה לגדולי ישראל, האם הורה נכון. הגר"ש סלנט לא הסכים להוראתו והיה יכול לשמור שבת, שלאחר שמל, אף שעדיין אינו ישראלי לגמרי, מ"מ אינו נקרא בגדר גוי שאסור בשמירת השבת. וכן הסכים החידושי הרי"ם. וכן פסק הג"ר יעקב עטלינגר בעל ה'ערוך לנר'. שו"ת בנין ציון ס' צא. תורת רבנו שמואל סלנט זצ"ל ח"א ס' לא. אדרת שמואל צ-צד – מ"צ).


נשמת גר צדק הייתה בהר סיני

ש: למה לא לגייר את מאות אלפי הגויים שיש בארץ? למה לא למצוא פתרונות הלכתיים?

ת: גר צדק הוא מי שנשמתו הייתה בהר סיני. אם לא, לא יועיל שיתגייר, ולבסוף, כל אלה שנגייר שלא כדין, ייפלטו, ד' ירחם.


גיור קונסרבטיבי

ש: אחי התחתן עם גיורת בגיור קונסרבטיבי ונולדה להם בת. לשלוח מזל טוב?

ת: חלילה! הוא התחתן עם גויה!


יום הולדת של גר

ש: איזה יום עליי לחוג יום הולדת, היום בו נולדתי או ביום בו התגיירתי?

ת: עדיף יום בו התגיירת (דברי חז"ל: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. יבמות כב א).


אימוץ גיורת

ש: הציעו למשפחתנו לאמץ וללוות בחורה בתהליך גיור. כדאי?

ת: מצווה גדולה של אהבת הגר, בתנאי שזה גיור אמיתי של קבלת מצוות.


גיור אתיופים

ש: אני אתיופי שומר מצוות. האם עלי לעבור גיור?

ת: האתיופים הם יהודים, כפסיקת הרדב"ז. אבל אולי התערבו גויים, על ידי גיור שלא כדין. אך זה ספק רחוק. הרבנות הראשית פסקה שיעברו גיור לחומרא. אמנם אדם אינו חייב להחמיר, אבל בענין הכי חשוב בחיים, כלומר היהדות, מאוד ראוי להחמיר, במיוחד שזה לוקח חמש דקות.


גיור פרטי

ש: אפשר לסמוך על גיורים של בתי דין פרטיים?

ת: לגבי כשרות הרבנות, אנו יודעים שהיא תקפה, אך כשרות פרטית איננו יודעים, וכן הוא לגבי גיורים.