שיעורי הרב שלמה אבינר

חיוב אמירת "שבת שלום"

ש: האם חייבים בשבת לאחל דוקא "שבת שלום" במקום איחול אחר?

ת: כתב במשנה ברורה (שז סק"ה): "איתא בשל"ה, קבלתי שאדם המבקר לחברו בשבת בשחרית, לא יאמר לו כדרך שאומר בחול "צפרא טבא". רק יאמר לו "שבת טבא" [בלשון קודש או בלשון חול כמנהגנו היום] כדי לקיים "זכור את יום השבת"". לכן, אין ראוי לומר "לילה טוב", "בוקר טוב", "צהריים טובים", אלא רק "שבת שלום". [כתב הרב מאיר סנדר בס' דברי מאיר (עמ' מד): "ושמעתי מהגאון ר' גרשון שטיינברג שליט"א, לבאר על דרך דרוש מה שכתב הפייט בהגדה של פסח: "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה", שנסב על הגאולה העתידית, שעליה נאמר שהיא יום שכולו שבת. ועפ"י השל"ה הק' הנ"ל, יש לומר ביאורו, שהרי בשבת אין אומרים "לילה טוב" וכדומה, אלא זה יום אחד גדול שהוא שבת, וזהו "יום אשר הוא לא יום ולא לילה", שלא אומרים "לילה", "צהריים", או "ערב", אלא כולו שבת. וזה דרוש נפלא" – רשם מ"צ.]

שבת שלום

ש: בכלל, יש עדיפות לומר שבת שלום או גוט שבס?

ת: ודאי השפה שלנו היא עברית ולא גרמנית ואפילו לא יידיש.

אמירת שבת שלום ביום שישי בצהרים

ש: האם אדם מקבל שבת באמירת שבת שלום ביום שישי בצהרים?

ת: לא. יש מחמירים אך אין בעיה. [מוספר בס' ועלהו לא יבול (ח"א עמ' קלו) שכשהלך הגרש"ז אוירבך לתפילת מנחה בערב שבת, אדם אחד אמר לו "גוט שבת" ואמר לו הגרש"ז: "איך אתה אומר 'גוט שבת' לפני שהתפללת מנחה, הרי דעת רעק"א היא שבזה מקבלים שבת, וממילא אם מתפללים אחר כך מנחה זה תרתי דסתרי! אמנם לא נפסק להלכה כרעק"א, אך גם אין רעק"א קטלא קניא שאפשר להתעלם ממנו, ולכן ראוי לומר 'גוט ערב שבת' (או- 'א גיטן ערב שבת') ואת ה'ערב' מבליעים בשקט". והסביר הגרש"ז שדברי רעק"א מופיעים בגליון על השו"ע ס' רע"א (ר"ת רבי עקיבא איגר)- "וזהו חידוש מאוד גדול כי אנשים לא מתכוונים לקבל עליהם שבת באמירת 'שבת שלום', ויש כאלו שכבר אומרים 'שבת שלום' מיום ששי בצהריים. אין הלכה כרעק"א בענין זה, אך מכיון שזהו רעק"א שאומר את זה, כדאי להזהר בכך". וכן מובא בשולחן שלמה (שבת ס' רסג הערה ה) ובחכו ממתקים (ח"ב עמ' קעח). בשו"ת תשובות והנהגות (ד, נט) כתב הג"ר משה שטרנבך: "ונראה שאין זה מוכרח דבאמירת 'גוט שבת' מקבל הוא שבת עכשיו, רק שיהיה טוב לחבירו בשבת הממשמש ובא, ואף להגרע"א אין בזה קבלת שבת דאין מתכוין לזה כלל, ורע"א מיירי כשהגיע לילה ואומר גוט שבת בזה ס"ל דזהו זכירה ויוצאין קידוש כיון שכבר נכנסה השבת ומזכירו, אבל לפני שבת כשמברך אינו מוכח בדבריו שמקבל אלא מברך אותו כשתגיע השבת יהיה טוב לו, ומ"מ לכתחלה אולי טוב להמנע שמא יתכוין שכבר שבת, והיינו אפילו יאמר 'גוט שבת' יתכוין להדיא שאינו מתכוין למצות זכירה". ובס' ירושלים במועדיה – שבת (ח"ב עמ' נח-נט), נשאל הג"ר אביגדר נבנצל האם אדם שאומר 'שבת שלום' לפני כניסת השבת נחשב כמקבל על עצמו קדושת שבת, והשיב: "אדמו"ר זללה"ה (הגרשז"א) חשש שנחשבת אמירת 'שבת שלום' כמקבלת שבת. לכאורה הדבר צריך ביאור, שהרי רגילים לומר כך גם קודם פלג המנחה, בזמן שאי אפשר לקבל בו שבת, ומסתבר שאמירה זו היא כעין אמירת שלום המקובלת לפני שבת, בלי קשר לקבלת שבת. וכמו שלא יעלה על הדעת שע"י ברכת 'כתיבה וחתימה טובה' בערב ראש השנה נדון את המברך כמי שקיבל עליו 'תוספת יו"ט' של ראש השנה, כך גם לא שייך לדון את המברך בברכת שבת שלום כמי שקיבל עליו תוספת שבת. כך שאלתי את האדמו"ר זללה"ה. ומכל מקום, אדמו"ר זללה"ה חשש לזה. ייתכן שאם אומר 'שבת שלום' בטלפון, גם לדעת אדמו"ר זללה"ה אין בזה חשש קבלת שבת, משום שניכר ממעשיו שאינו מקבל על עצמו קדושת שבת, שהרי הוא מדבר בטלפון". יש להוסיף מה שמסופר בספר חכו ממתקים (ח"ב עמ' קפ) שהגרש"ז אוירבך היה נוהג מדי שבת בשבתו לעמוד ליד פתח החדר בה הדליקה הרבנית הנרות של שבת עד שסיימה ההדלקה והתפילה שלאחריה, ואיחל לה 'גוט שבת'. ובס' וישמע משה (עמ' צט), נשאל הגרי"ש אלישיב: האם מותר לומר לגוי 'א גוט שבת', דאולי יש איסור בזה כיון שהגוי עונה אחריו שבת שלום, והרי לפי שיטת רע"א הידוע שבזה שאומרים 'א גוט שבת' מקיים מצות קידוש של שבת, נמצא שהגוי כשעונה שבת שלום הרי קיבל את השבת, וגוי ששבת חייב מיתה. והשיב הגרי"ש אלישיב בחיוך: פשוט שאין בזה שום חשש ומותר – רשם מ"צ.]

שבת שלום בשבת בצהרים

ש: שמעתי שאין לומר שבת שלום בצהרים כי אז נפטר יוסף הצדיק, משה רבינו ודוד המלך. מה דעת הרב?

ת: ודאי לומר שבת שלום בחיוך רחב. [כתב הגר"א נבנצל בירושלים במועדיה (ח"ב עמ' קצו), יש שנמנעים, כי משה רבינו נפטר אז, הנמנעים – נמנעים מחצות. אמנם סיפר הגר"ח קניבסקי שאביו הסטייפלר נהג להימנע, משום שכתוב בזוהר שג' צדיקים נפטרו בשבת אחה"צ, משה יוסף ודוד, ולכן יש נהגו כן, ומסתמא מזמן מנחה קטנה (דרך שיחה ח"א עמ' רעא). וכתב בס' דברי מאיר (עמ' ס), שראה הרבה גדולי ישראל האומרים שבת שלום אחר מנחה ואין חוששים לזה כלל, ובכללם: הגרי"ש אלישיב, הגר"ע אוירבך, הגרי"י פישר, הגר"א פישר, וכן אמר לו הגר"מ שטרנבוך שלא מצא לזה מקור – רשם מ"צ.]