שיעורי הרב שלמה אבינר

אותיות סת"ם

ש: איך זה שיש אותיות ספר תורה שונות אצל אשכנזים וספרדים? מה נכון?

ת: הכל נכון. שו"ת הרא"ש (כלל ג סימן יא). ולכל יש סוד למעלה. אר"י ז"ל (שער הכוונות סוף דרוש ב דתפילין).

סוגי כתב סת"ם

ש: מה ההבדלים בין סוגי כתב סת"ם?

ת: יש שלושה סוגים: א. כתב ב"י - המתואר ע"י הב"י ומשתמשים בו האשכנזים הליטאיים (וזה מעניין כי הרי הב"י הוא הפוסק הספרדי!). ב. כתב וועליש - משתמשים בו הספרדים. ג. כתב האר"י - האריז"ל שינה את צורת האותיות ע"פ הקבלה ומשתמשים בו החסידים (יש גם כתב אדמו"ר הזקן "בעל התניא" שהוא מנהג חסידי חב"ד). כתב האר"י דומה לכתב ב"י מלבד האותיות א', ו', ע', צ' וש' (ויש אומרים גם ח' וט'. שו"ע הרב. שו"ת דברי יציב או"ח ח, יח, כח, לז, לט. שו"ת אור לציון ח"ב פמ"ד אות מא. שו"ת שבט הלוי ה ז. ח יא. שו"ת וישב הים להגרי"מ הלל ב ה).

ש: האם החסידים המשתמשים בכתב האר"י משתמשים בו גם בספר תורה, בתפילין ובמזוזות?

ת: מחלוקת. יש אומרים שהאריז"ל קבע שימוש בכתבו רק בתפילין (שו"ת וישב הים ב ה). וכן נהגו חסידי צאנז-קלויזנבורג (שו"ת דברי יציב שם). ויש אומרים שהאריז"ל קבע שימוש בכתבו לכל דבר. וכן נהגו רוב החסידים (עיין שו"ת שבט הקהתי להג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, דומ"ץ לחסידי בעלז בארץ, ח"ב סי' רצד).

עדיפות בכתבי סת"ם

ש: יש עדיפות בכתבי סת"ם?

ת: כל אחד צריך לנהוג כמנהג אבותיו. אם אין לו מנהג אבותיו או אם מסופק, כתב ב"י עדיף. הרי ידוע בשם הסטייפלר והגר"י קמנצקי (ר"י תורה ודעת בניו יורק) שבראשונים רק כתב ב"י מוזכר, והוא הכתב היחיד שכשר לכל הדעות. וכ"כ הגר"ח קניבסקי (פירושו על תפילין, הלכה ג ד"ה זייני"ן ווי"ן). וכן דעתו של הגרי"ש אלישיב. ומובא בשם הגר"ש הלוי וואזנר שכשהקונה מזמין תפילין מסוחר או סופר בלי לפרט שרצונו דווקא כתב האר"י, על המוכר לתת לו כתב ב"י אפילו ניכר שהקונה מהחסידים (וישב ראובן [באנגלית] עמ' 107-106).

ונשאל הגר"י קמנצקי: מותר למכור ס"ת שנכתב בכתב האר"י בכדי לקנות ס"ת שנכתב בכתב ב"י? והשיב שמכיוון שלדעת הב"י ס"ת זו הוא בחזקת מוטעה, א"כ אין זה נחשב כמכירה של ס"ת אלא כתיקון הטעויות, ומותר בלי חשש (במחיצת רבנו עמ' רכב).

ש: לבר מצוה לא ברור מה היה מנהג אבותיו ואביו קנה לו תפילין, האם עליו להחליף לכתב ב"י?

ת: לא חייב, אך כדאי אם אפשר (וכן פסק הגרי"ש אלישיב. וישב ראובן [באנגלית] עמ' 107). הסטייפלר היה ממשפחה חסידית וקיבל תפילין בכתב האר"י לבר מצוה שלו ומעולם לא החליף לכתב ב"י, אך קנה לבנו הגר"ח קניבסקי תפילין בכתב ב"י. והגרש"ז אוירבך קיבל תפילין כתב האר"י לבר מצוה שלו מאביו הג"ר חיים לייב, שהיה מקובל וראש ישיבת המקובלים שער השמים, וכשנתפרסמה הוראת החזו"א שפוסלת יו"ד הפוכה באות צ', שינה אותם ליו"ד ישרה כיון שמנהגיו היו ע"פ מנהג אשכנז (מנחת צבי כ זיג).

ש: בעל תשובה דרך חב"ד עם תפילין בכתב האדמו"ר הזקן, אך אבותיו הם ספרדים, האם עליו להחליף הכתב?

ת: פעם הייתי בכנס רבנים והראשון לציון הגר"מ אליהו היה שם. מישהו שאל אותו שאלה דומה: חסידי חב"ד מחזירים בתשובה ספרדים וכך הספרדים נעשים חב"דניקים עם כל מיני מנהגי אשכנז - האם זו בעיה? הג"ר אליהו ענה: "יהי רצון שכל ישראל יחזרו בתשובה, אפילו אם יהיו אשכנזים"! אלא אם אפשר יש לנהוג כמנהג אבותיו.

ספרדי ותפילין עם כתב ב"י

ש: האם ספרדי יוצא ידי חובתו בתפילין שנכתבו בכתב ב"י? וההיפך, האם אשכנזי יוצא ידי חובתו בתפילין שנכתבו בכתב וועליש או האר"י? והאם רשאים לברך עליהם?

ת: כל אחד צריך לנהוג כמנהג אבותיו. שו"ת יחוה דעת ב ג. ויש אומרים שבני אשכנזים לא יניחו תפילין של ספרדים והספרדים לא יניחו תפילין של האשכנזים (שו"ת באר משה ח"ז דיני בני א"י וחו"ל עמ' קצא-ב). ובשעת הדחק, יש להכשיר תפילין של אשכנזים לספרדים, וכן להיפך. שם (שו"ת ישיב משה א שמא, ב לג. פתחי תשובה על או"ח סי' לו. שו"ת שואל ומשיב תליתא א רמז). והסטייפלר אמר שספרדי יוצא בתפילין בכתב ב"י (דלא כהשע"ת לו סק"א בשם הברכ"י), שהרי הב"י גם היה ספרדי (אורחות רבנו א לח).

תפילין שבתוכו כתב האר"י וכתב ב"י

ש: מה דין תפילין שיש בתוכם גם כתב האר"י גם כתב הב"י?

ת: טוב וראוי להחליף אותם ולאחד את הכתב. כתב במשנת אברהם (כג פז): "כבר פסקו כל גדולי מדינת פולין שפסולין בלי ספק מחמת תרתי דסתרי". והגר"מ פיינשטיין גם כותב לפסול בזה מדין מנומר (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סוס"י ט). אמנם יש מכשירים: שו"ת רע"א (תנינא סי' ה), שו"ת שואל ומשיב (ח"א א סוס"י רכו), שו"ת מהרש"ם (ב קכ) ושו"ת השיב משה (יו"ד נא). והאדמו"ר מצאנז אמר שטוב להחליפם בכשרות ומהודרות לכתחילה (בית יציב סי' ה מקור הלכה סוף אות יא).

ופעם בא מעשה לפני הגרצ"פ פרנק בתפילין עם כתב האר"י וכתב ב"י ופסל ע"פ דברי משנת אברהם הנ"ל מטעם תרתי דסתרי. אך אמר לו הגר"ע יוסף שהרבה אחרונים התירו בדיעבד, וגם שו"ת השיב משה הנ"ל, שנשאל על ס"ת עם ב' סוגי אות צ', וכתב שמבואר בס' מצת שמורים בשם מהרח"ו והאר"י ז"ל, שהשינויים שיש בצורת האותיות בין הספרדים מאשכנזים, יש סמך לכולם בסודות עליונים , ואם כן אלו ואלו דברי אלהים חיים הם. והסכים הגרצפ"פ, והתיר. שו"ת יביע אומר (ב יו"ד כ. עיין שם באריכות).

תפילין של יד בכתב ב"י ותפילין של ראש בכתב האר"י

ש: האם מותר להניח תפילין של יד בכתב ב"י, ותפילין של ראש בכתב האר"י, או יש פסול של מנומר?

ת: מותר כי זה לא באותו קלף.

[והגר"א נבנצל כתב לנו: "אין זה פסול".

והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, כתב לנו: "לכתחלה לא ילבש אבל כשר דיעבד ואין חשש מנומר".

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לנו: "פסול של מנומר נאמר רק באותו קלף ובאותה פרשה, ולענ"ד אפילו בתוך ד' פרשיות בתפילין של ראש אם תהיה פרשה אחת של ב"י ופרשה אחרת של האר"י אי אפשר לפסול וק"ו בין תש"י לתש"ר. אף שלכתחילה בודאי יש להקפיד על כתב אחד זהה".

והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס 'פסקי תשובות', כתב לנו: "ע' פסקי תשובות

סי' ל"ו הערה 5 שכשרים הם".

ואמר הגרש"ז אוירבך שאם יש לו תפילין של ראש בכתב ב"י ושל יד בכתב האר"י, או להיפך, יצא ידי חובתו, אבל ראוי להשוותן שיהיו בכתב אחד (הליכות שלמה - תפילה פ"ד סעי' כב).

וכן התיר הגר"מ פיינשטיין משום שבשתי תפילות לא שייך הפסול של מנומר, כמו מי שמניח תפילין של כתב ב"י וקורא בס"ת שנכתב בכתב אר"י. הוסיף עוד: לדינא אין מחלוקת בין כתב הב"י לאר"י, כל אחד מכשיר את חבירו, שאם זאת הייתה מחלוקת, היתה גם טענה שהתפילין והס"ת אינם מתאימים. אלא למעשה מקובל שהכל כשר, משום שנהגה קהילה בישראל בכתב זה, כשר הוא (מסורת משה עמ' יט. וכן מובא ברשומי אהרן ח"ב עמ' יד).

וכן בשו"ת משנה הלכות (יח מא), כתב הג"ר מנשה קליין שאין קפידא בכלל, ולכן אין כאן מקום לשאלה.

ובשו"ת נחלת פינחס (א א אות ו), נשאל הג"ר פינחס אברהם מייערס, רבה של האג: האם מותר להניח תפילין של רש"י בכתב האריז"ל ותפילין של ר"ת בכתב אדמו"ר בעל התניא, או אסור מדין מנומר? והשיב שמותר, שיש לכתוב הפרשיות של תפילין ומזוזה וכו' בכתב אחד. ועוד, כתב אדמו"ר הזקן מיוסד בעיקר על כתב האריז"ל, ודומה מאוד לכתב האריז"ל כידוע ליודעי דבר.

אגב, הג"ר אליהו אליעזר דסלר, משגיח רוחני בישיבת פוניבז', היו לו שני זוגות תפילין רש"י, גדולים וקטנים, הקטנים נטל עמו במסעותיו בדרך. הגדולים היו בכתב בית יוסף, והקטנים היו בכתב אר"י. והיינו שלא הקפיד על שינוי הכתב (ס' החסידות על העליונה עמ' קיח)].

תפילין עם כתב אחד ואות ש' בבית ראש בכתב אחר

ש: האם מותר שצורת האות ש' שעל הבית של תפילין של ראש תהיה שונה מצורת האותיות ש' שבפרשיות שבתוך התפילין?

ת: כן. האות ש' שבבית של תפילין של ראש לא חייבת להיות כתב אשורית ממש. מ"ב לב ס"ק קצא (וכן נשאל הגרי"ש אלישיב ביום אחרון שהשיב לשאלות לפני שאושפז בבית-החולים, והשיב שהאותיות ש' לא חייבות להיות זהות ע"פ דברי המ"ב הנ"ל. קונטרס אחרית דבר בסוף חוברת נר אי"ש עמ' לז).

איחוד תפילין ומזוזות

ש: האם צריך שכל המזוזות בבית תהיינה באותו כתב, או מותר חלק בכתב ב"י וחלק בכתב האר"י?

ת: אמר הגרש"ז אוירבך שאין חובה אך ראוי להשוות כל מזוזות הבית שתהיינה בכתב אחד (הליכות שלמה - תפילה פ"ד דבר הלכה ס"ק לא).

ש: מותר כתב אר"י בתפילין וכתב ב"י במזוזות?

ת: אמר הגרש"ז אוירבך שמזוזות ביתו אין חובה שתהיינה באותו כתב של פרשיות התפילין, ובפרט אם יש לו תפילין בכתב האר"י רשאי לקבוע מזוזות בכתב ב"י, שהרי יש אומרים שגם לאריז"ל יש לכתוב במזוזה בכתב הב"י (הליכות שלמה שם). והאדמו"ר מצאנז, בעל שו"ת דברי יציב, הורה שתפילין כותבים בכתב האר"י, אבל ס"ת מזוזה ומגילה כותבים בכתב ב"י. וכן נהג בעצמו (שו"ת דברי יציב או"ח סי' לד. אות יציב ה א ה).

שכירת דירה עם מזוזות בכתב אחר ממנהג אבותיו

ש: האם אשכנזי השוכר דירה והמזוזות בכתב וועליש צריך להחליף למזוזות בכתב ב"י? או חסיד השוכר והמזוזות בכתב ב"י?

ת: לפי רוב הפוסקים, חובת השוכר לקבוע מזוזות היא מדרבנן, ולכן אפשר להקל. וכשנשאל הסטייפלר שאלה זו, אמר שבדיעבד אפשר לסמוך על המזוזות שם (אורחות רבנו א לח). וכן הגרי"ש אלישיב אמר שלכתחילה יש להחליף את המזוזות, אך אפשר להקל משום שדעת רוב הראשונים שהשוכר בית אינו מחויב במזוזה אלא מדרבנן (עי' תוס' מנחות מד א ד"ה טלית ועוד. רש"י ב"מ קא א. שו"ת רעק"א סי' סו. שו"ת וישמע משה ב רנ, שדמ).

עליית אשכנזי בס"ת בכתב וועליש וספרדי בס"ת בכתב ב"י וכיוצ"ב

ש: האם מותר לאשכנזי לעלות לס"ת עם כתב וועליש, או ספרדי בס"ת בכתב ב"י וכיוצ"ב?

ת: יש לכל עדה לנהוג כמנהג אבותיה (שו"ת יד הלוי יו"ד קנט. שו"ת משפטי עוזיאל יו"ד יז. שו"ת יחוה דעת ב ג). ובית כנסת של עדה אחרת, כתב בשו"ת חכם צבי (סי' צט), שהאומר שאין לאשכנזי לעלות לס"ת ספרדי, לא ידע ולא כלום בהוראה. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (תנינא יו"ד סי' קעא). וכן כתב בשו"ת צמח צדק מהאדמו"ר מליובאוויטש (יו"ד סי' רה), שהכתב הספרדי בספרי תורה כשר גם לאשכנזים, והוא הדין להיפך. אמנם יש כמה פוסקים ספרדים שמפקפקים לגבי עליית ספרדי לס"ת עם כתב ב"י (ברכ"י או"ח לו ב ועוד), אך הגר"ע יוסף דחה אותם ע"פ פוסקים רבים שצורות האותיות השונות, אלו ואלו דברי אלהים חיים, ועינינו הרואות שהמנהג פשוט בארץ ישראל ובחו"ל שהספרדים עולים לקרוא בתורה בס"ת של אשכנזים, וכן ההיפך (שו"ת יחוה דעת ב ג. חזו"ע שבת ח"ב עמ' שטז. וכן שו"ת באר משה ח"ז דיני בני א"י וחו"ל עמ' קצא-קצב). וכן בשו"ת מים חיים (ב קלח אות ג), כתב הג"ר יוסף משאש - רבה של חיפה: "ומעשה עדיף מכמה רבנים גדולים מהספרדים, שעולים לס"ת של האשכנזים ומברכים עליו, ודבר בהפכו, רבנים אשכנזים עולם לס"ת של הספרדים, ומברכים עליו, כי תמונת האותיות לא נזכרה בש"ס, וכל שלא נזכר בגמרא אינו מעכב". וכן שו"ת ישכל עבדי (בהשמטות ח"ז י' יד) והג"ר מאיר מאזוז (אסף המזכיר עמ' שמו).

וכן גדולי ישראל נהגו לכתחילה. ובס' סת"ם כהלכתן (פרק ז), הגר"מ שטרנבוך מביא שמועה שבביהכנ"ס של הגר"א היה ס"ת בכתב וועליש. והעיד הגאון רבי יוסף זונדל סלנט על הגר"ח מוולוז'ין: "גם העידו בשם רבינו הגאון הגדול אדמו"ר נפש החיים זלה"ה שאמר שב' הכתבים כשרים הן תמונות אשכנזים הן תמונת הספרדים, והעידו שקראו בס"ת וועליש לפני אדמו"ר נפש החיים ז"ל... גם אני מעיד בתורת עדות שאני בעצמי קריתי בוולאזין בביהמ"ד בשבת פ' מו"מ בס"ת הכתובה בכתב וועליש... וגם היה לאדמו"ר הגאון מוהר"ח מוולאזין מגילת שה"ש כתב וועליש והיתה חשובה מאד בעיניו" (תולדות רבי יוסף זונדל מסלאנט עמ' מה-מו). וכתוב בשו"ת ר' אליהו גוטמאכר (או"ח סי' ה) ובספר מכתב מאליהו (דף סט) שבקהילת הגרעק"א בפוזן היו להם כמה ס"ת בכתב וועליש. וכן כתב הגר"ש קלוגר שהיה ס"ת בכתב וועליש בקלויז הגדולה בעירו (קנאת סופרים סי' קכא). והגרי"ד סולוביצ'יק אמר שזקנו הגר"ח מבריסק היה נוהג הרבה פעמים להיכנס לבתי-הכנסת של החסידים שבעירו כדי לצאת ידי קריאת התורה, ולא חשש כלל לעניין זה שהחסידים כותבים צד"י הפוך כהאר"י ז"ל ולא ישר כהב"י (צדקת הצדיק עמ' פד. ומובא בהליכות הגר"ח עמ' ח). והרבה פעמים הסטייפלר הגיע לשמוע קה"ת אצל חסידי ויז'ניץ בבני ברק שהס"ת שם בכתב האר"י וגם עלה לתורה ובירך (אורחות רבנו א לח). ונשאל הגרי"ש אלישיב: אשכנזי שנקלע לבית כנסת שיש בו רק ס"ת ספרדי שכתוב בכתב וועליש, האם יש בעיה לצאת שם חובת קריאת התורה? והשיב: "גם הכתב של הספרדים הוא כתב גמור, וגם הרמב"ם כתב בכתב זה" (וישמע משה א שא).

ועיין סי' סת"ם כהלכתן (פרק ו-ח) שהגר"מ שטרנבוך מביא הרבה טעמים למה הקילו כ"כ כל גדולי האחרונים דוקא לקרות מס"ת בכתב וועליש משא"כ בתפילין ובמזוזות.

ספר תורה עם האות צ' עם י' הפוכה

ש: האם מותר לעלות לס"ת עם האות צ' עם י' הפוכה? הלא החזון איש פסל ס"ת כזה?

ת: אכן החזו"א חשש לפסול בזה (סנהדרין בליקוטים סי' נד). אולם בס' צדקת הצדיק, פסק להצדיק את האות צ' שנכתבה כן, ואסף דברי הראשונים והאחרונים שאין לפסול בזה כלל. ובשו"ת מנחת יצחק (ד מז) מעיד שאף החזו"א חזר בו (וכן באורחות רבנו א לח-לט. ועיין שו"ת תשובות והנהגות א לו).

ולפי שיטת החת"ס בתשובותיו (יו"ד סו"ס רסו), יש לכתוב כל האותיות של סת"ם בכתב ב"י והאות צ' בכתב אר"י.

בספר החזו"א (סי' ט) כתב שאלו הנוהגים (לכתוב) צ' ישר, צריכים לנהוג כן לעיכובא. וי"א שהחזו"א חזר בו, אבל עיין בספר 'קריינא דאגרתא' (ח"ב סי' עח) שכ' שלא לשמוע לאלו שאומרים שהחזו"א חזר בו. ובשו"ת שבט הלוי (י, ז אות ב. קעז אות א), הג"ר שמואל הלוי וואזנר מציין שהיה לו בזה עובדא עם החזו"א, ולא פירט. אך מובא בס' מעשה איש (ח"ו עמ' ק): כתב לנו הג"ר ישראל רונזברג שליט"א, נכנסתי למרן החזו"א זצ"ל לשאול אודות פרשה של תפילין שלאחר בדיקת הסופר נתעורר לו ספק באחת האותיות, ואמר לי 'אתה צריך להחליף הפרשיות בגלל האות צ' שאינה כתובה כהלכה'. והנה תוך כדי דיבור נכנס לחדרו רבה של זכרון מאיר הגר"ש הלוי וואזנר, כמובן התחתי לצאת מן החדר כשהפרשיות עדיין בידו של מרן החזו"א, והנה החזו"א מראה את הפרשיות להגר"ש וואזנר ושואל אותו מה דעתו בזה, ואמר לו הגר"ש שראה בתשובות חתם סופר שמביא כי רבו הגאון ר' נתן אדלר זצ"ל כתב כן את האות צ' ביו"ד הפוכה. היה זה מחזה נורא לראות איך האדימו פניו של החזו"א, תפס כסא מטבח ללא משענת, העמידו ליד ארון הספרים, וקפץ עליו כנער והוריד ספר תשובות חת"ס שהיה במדף העליון, דפדף בדפיו וביקש מהגר"ש וואזנר שיראה לו היכן הדברים כתובים, הגר"ש פשפש ולא מצא, והחזיר לי את הפרשיות בלא אומר ודברים, והלכתי לדרכי. מוסיף בעל המעשה לאחר כמה ימים הייתי בביתו של הגר"ש וואזנר, ואמר לי, כשעמדתי בביתו של מרן החזו"א הייתי נרעש ונפחד ולא מצאתי מקום דברי החת"ס הנ"ל, אך כשבאתי לביתי מצאתי הדברים וכבר הודעתי הדבר למרן החזו"א". ועיין עוד בזה בשו"ת שאילת שאול להג"ר שאול ברייש, אב"ד ציריך (ב, ט).

ועיין בשו"ת רבי עקביא יוסף (או"ח סי' יז) בארחות הסופר (פרק יא עמ' קכז) שמעידים על התפילין של החת"ס שנכתבו הצ' בי' הפוכה כקבלת האר"י. וע"ע בקובץ אוצרות הסופר (קובץ ב עמ' נה) שמביא צילום מהס"ת של החת"ס ושם נראה בעליל אות צ' הפוכה (ומובא בהליכות שבט הלוי עמ' כה, ריא-ריב. ובס' ולא שבט הלוי בלבד עמ' תט-תי). ועפי"ז וכך נהג האדמו"ר 'אמרי סופר' מערלוי, שספרי התורה אצלו היו כתובחם בכתב בית יוסף, ורק האות צד"י הפוכה כדעת האר"י, ואמר שכך המנהג אצל תלמידי החת"ס (הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' עה).

ובספר קסת הסופר בתמונת האותיות אות צ', כתב שעפ"י השו"ע כותבים צ' בי' בעוקץ ימין, ועפ"י האריז"ל בעוקץ שמאל, ויש לתקן במקום שאפשר לתקן בנקל. מ"מ אינו פוסל. והג"ר עקיבה יוסף שלזינגר, מח"ס 'לב עיברי', מביא שהגאון רבי מרדכי אליעזר וובער, גאב"ד אדא, כותב בספרו מ"ח ששאלו לבעל קסת הסופר למה הכריע שיש לתקן נגד קבלת האריז"ל, והראו לו שגם בזוהר בראשית כותב כך, ואז חזר בו הקסת הסופר מהכרעה זו. ואמר שגם רבו המהר"ם א"ש התיר בסוף ימיו לעשות צ' עם י' הפוכה. והקסת הסופר פירסם אח"כ חזרה זו בעיתון מחזיקי הדת. והודפס ג"כ בספר מכסה לאהל הנספח לכמה מהדורות של הקיצור שולחן ערוך (שו"ת רבי עקיבה יוסף או"ח סי' יז הערה א).

וסיפר הגרי"ד סולוביצ'יק ששמע בילדותו מהדיין הג"ר שמחה זעליג, שכשנתמנה הגרא"מ הורביץ לרב בעיר פינסק ראה היאך שכל ספרי התורה דשם היו כתובים ע"י סופרים חסידים בכתב אר"י, עם הצד"י עם היו"ד הימנית ההפוכה, ובדעתו היה לצוות להסופרים שיתקנו את צורת כל הצדי"ן. וכששאל להגר"ח בזה השיבו שאין מן ההכרח לתקן, שאין כל זה מעכב, מאחר שסוף כל סוף ניכרת היטב צורת האות, דאין כל הפרטים ופרטי הפרטים שנוגעים לצורת האותיות מעכבים בדיעבד, כל שבאופן סוביקטיבי ניכרת האות להקורא. והגריד"ס אז בילדותו הקשה להדיין מהגמ' מנחות, דמבואר דקוצו של יו"ד מעכב, אעפ"י שניכרת היטב צורת האות אפילו בלא"ה (נפש הרב עמ' טז. שיעורי הגריד"ס להל' תפילין עמ' קיב-קיג. והוסיף הגרי"ד בעניין שתי צורות הצ' המחלוקת תלויה בסתירה שבס' בזוהר. האות צ' יש לה מלמעלה שני ראשין, ולפי הזוהר היא סמל לדו-הפרצופים של אדם וחוה קודם שנפרדו. מובא בהליכות חיים עמ' ח).

ספר תורה עם כתב אחד וכתב אחר לשם ד'

ש: האם מותר לקרוא בספר תורה שנכתב בכתב אחד ושם ד' בכתב אחר?

ת: מעשה שמאנטוורפן התקשרו אל הג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס (מו"ץ דחסידי בעלזא ומח"ס שו"ת שבט הקהתי) שנכתב ס"ת לבית הכנסת לפני כמה שנים, באותו זמן שם אחד אל לבו שהס"ת נכתב בכתב ב"י, והשמות הם ע"פ האר"י, האם הס"ת כשר? הג"ר גרוס סבר שזה כשר, אבל חשב שהגרי"ש אלישיב מחמיר בזה. שאלוהו, ואמר הגריש"א שאי אפשר לשנות כבר את השמות (כי אסור למוחקם), לכן מותר לכתחילה להמשיך לקרוא בו (וישמע משה א שג).

פרשת זכור בס"ת בכתב אחר

ש: האם אדם יוצא ידי חובת פרשת זכור בס"ת בכתב אחר ממנהג אבותיו?

ת: לפי הגרש"ז אוירבך, מותר אפילו לכתחילה (הליכות שלמה - תפילה פ"ד אורחות הלכה הערה 66. אמנם אחד ששהה בטבריה והיו שם רק ס"ת בכתב אר"י עם הצ' עם ראשו הפוך, לא כמנהגו, שאל את הסטייפלר אם יוצא ידי חובת פרשת זכור בהם, והשיב: תצא יד"ח זכור בקה"ת בפורים בבני ברק. אורחות רבנו עמ' לג).

עלייה לספר תורה עם כתב אחד בתפילין בכתב אחר

ש: האם מי שמניח תפילין בכתב האר"י או בכתב וועליש יכול לעלות לס"ת בכתב ב"י, או ההיפך?

ת: אין בעיה כלל. אמנם כתב במשנת אברהם (כג פז) שאין לעלות במקרה כזה משום תרתי דסתרי. וכן כתב בשו"ת אבני קודש (סי' לא), שבימי החול שמניחים תפילין בכתב אשכנזי, אם יעלה לס"ת בכתב ספרדי, הוי כעין תרתי דסתרי, וכעין מה שכתב הב"י (סי' לב) בשם מהר"י די ליאון לגבי הסתירה בפרשיות בין הרמב"ם להרא"ש (כלומר, פרשה פתוחה וסתומה). ורק בשבת מותר לאשכנזי לעלות לס"ת ספרדי, הואיל ואין בזה תרתי דסתרי. וכן אמר הג"ר משה אריה פריינד, גאב"ד העדה החרדית, שאין לקרוא בתורה בכתב אחד כשלבוש בתפילין בכתב אחר משום תרתי דסתרי (מרא דשמעתתא עמ' כב). אך גדולי ישראל דחו דבריו. וכן בשו"ת יחוה דעת (ב ג בהערה), הגר"ע יוסף כותב שאין לחוש בזה כלל לתרתי דסתרי, ששתי הצורות יסודם בהררי קודש, ויש על מה שיסמוכו, ואין זה דומה כלל לנידון הבית יוסף. וכן נהגו גדולי עולם.