שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הלכות תענית (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


יום צום

ש: האם מותר ללכת לרופא שיניים ביום צום, כשיצטרך להכניס מים לפיו ולפלוט?

ת: מותר. אך לא בט' באב (שו"ת שאילת שלמה ד קכד).


תרומת דם בצום

ש: יש כאן ניידת תרומת דם אבל צריך לשתות והיום זה יום צום? לתרום או לצום?

ת: לצום. אין עושים מצוה על ידי עבירה. ולתרום פעם אחרת.


צום בטיסה

ש: אם אני טס לחו"ל אחרי הצהרים ביום צום מתי נגמר הצום, - כמו בארץ או כמו מקום היעד?

ת: כמו המקום שמעליו אתה נמצא באויר. יש לעשות אומדן מלגו, אינטרפולציה.


תעניות שובבי"ם

ש: האם ראוי לצום תעניות שובבי"ם?

ת: תלמידי הבעל שם טוב אמרו להימנע כי אנו חלשים וזה פוגע בעבודת ד'. המגיד ממזריץ, ספר התמים 65. בעל התניא, אגרות קודש עמ' מ. האדמו"ר מסוכוצוב בשם הרבי מקוצק, שם משמואל ויחי. אלא להתחזק בלימוד תורה ובקיום מצוות כדין. שם משמואל שם. [שובבי"ם מוזכר בביה"ל תקסו ב ד"ה ויש ובמ"ב תרפה יח. ואמר הגר"ח קניבסקי על כך: "מי שיושב ולומד לא צריך שום דבר חוץ מזה" (מנחת תודה עמ' סה).]


ש: והאם ראויה תענית דיבור בשובבי"ם?

ת: תענית דיבור היא חידוש של קונטרס היחיאלי. אלא להקפיד מאוד בשמירת הלשון, ולהיזהר מכל עבירה בדיבור.


תענית דיבור

ש: מה המקור לתענית דיבור?

ת: אין מקור. זה חדש. המשנה ברורה כותב שראה זאת בספר אחד. שו"ע או"ח תקעא א.


ש: האם מומלץ?

ת: יש לדבר בטבעיות עם אנשים, לומר שלום, ולשמור על שמירת הלשון.


שאילת שלום בתענית דיבור

ש: האם בתענית דיבור מותר לומר שלום ולהשיב שלום?

ת: זה דבר חדש של הדורות האחרונים, לכן אין הלכות, והכל תלוי מה אדם קיבל על עצמו.


לימוד תורה בתענית דיבור

ש: אני רוצה לעשות תענית דיבור ועקב זה לבטל שיעור להתלמידים – בטענה שאיני מרגיש טוב. מותר?

ת: ודאי לא. זה שקר. וכן אסור למלמד לצום כי ממעט במלאכת שמים, קל וחומר תענית דיבור.

צום יהושע

ש: מהו צום יהושע?

ת: צום י"ח באייר, ל"ג בעומר, יום מלחמת העי. מוזכר בפיוט. אבל לא נפסק להלכה.


תענית אינטרנט

ש: כדאי לעשות תענית דיבור?

ת: עדיפה תענית אינטרנט.


תענית על מחלוקת ב"ה וב"ש

ש: בשו"ע או"ח תקפ כתוב שנקבע צום בט' באדר, יום שנחלקו בו בית הלל ובית שמאי. למה זו סיבה לצום?

ת: כי נעשתה התורה כשתי תורות. ירושלמי חגיגה. לכן נקראו בית הלל ובית שמאי. כלומר שני בתי-מדרש נפרדים.


ש: אבל כתוב שהם היו חברים?

ת: נכון. היו מתחתנים אלו עם אלו. יבמות יד ב. ובכל זאת נעשו שתי תורות.


ש: אבל למה דווקא ט' באדר?

ת: אז הייתה גזרת י"ח דבר. א"ר שם. נעצו חרב בבית המדרש. משנה שבת א ד. שבת יז א. והיו הורגים תלמידי ב"ה. ירושלמי שבת א ד. ונהרגו ג' אלפים. א"ר שם. גירסא במגילת תענית.


ש: נהרגו ממש?

ת: איימו שיהרגו. אבל לא הרגו ממש. קרבן העדה על ירושלמי.


ש: ובכל זאת זה נורא. הרי היו חברים?

ת: זה היה יוצא דופן. ועיין תורה שלמה על נפילת שלושת אלפים בחטא העגל. אבל באופן כללי קיימו האמת והשלום אהבו. יבמות יד.


ש: למה על גזירת י"ח דבר כה התעקשו ב"ש?

ת: זה היה פיקוח נפש של כלל ישראל. וגם בית הלל הודו לבסוף. עיין עין איה שם (ירושלמי חגיגה פ"ב. אבות ה יז. א"ר שם וכן הלכות גדולות הלכות ט' באב. תורה שלמה שמות לב אות רלד. עין איה שבת פ"א עו-פא – מ"צ).


הלכות עשרה בטבת שחל ביום שישי

ש: היתכן שצום יחול ביום שישי?

ת: עשרה בטבת הוא היחיד. שו"ע או"ח תכח. תקנ.


ש: מותר לאכול לפני עלות השחר?

ת: כן, אם התנה לפני שהלך לישון, ודי להתנות במחשבה (שו"ע תקסד א. מ"ב ג. שעה"צ ג – מ"צ).


ש: מותר לצחצח שיניים?

ת: כן (שו"ת מנחת יצחק ד קט. ילקוט יוסף מועדים תקלד – מ"צ).


ש: רחיצה מותרת?

ת: גם המחמיר בכל עשרה בטבת, השנה מותר מפני כבוד השבת (מ"ב תקנ סק"ו. שו"ת יחוה דעת ה מא – מ"צ).


ש: האם מי שלא צם יכול להיות שליח ציבור?

ת: לא. שו"ע או"ח תקסו ב.


ש: יש מנהג לתת צדקה לעניים?

ת: כן. אגרא דתעניתא צדקתא. יש נוהגים לתת מחיר מה שהיה אוכל. מ"ב תקסו יב.


ש: מותר לטעום מאכל לכבוד שבת אם יש חשש שטעמו פגום?

ת: לטעום מעט ולפלוט. שו"ע או"ח תקסז א הגה. מ"ב סק"ו.


ש: יש להתעטף בטלית ולהניח תפילין במנחה?

ת: הרוב לא נוהגים בתפילין. שע"ת לד סק"ב. לז סק"א. ביה"ל לז ד"ה בשעת. טלית, אין מניעה.


ש: אם הציבור מתפלל מנחה אחרי השקיעה, האם יש לקרוא בתורה פרשת ויחל ולומר עננו בשמונה עשרה?

ת: כן. אך יש להיזהר להתפלל לפני השקיעה שיש בזה משום זלזול בכבוד שבת (שו"ת דבר יהושע ג סג. פסקי תשובות תקנ י – מ"צ).


ש: האם אומרים ברכת כוהנים?

ת: אומרים בשם החזו"א שיעלה כוהן שמתענה גם במנחה גדולה, וכך נהגו למעשה בבית מדרשו בבני ברק (קהלות יעקב ברכות כט. מעשה איש ב צח), וכן נוהגים אחריו בעוד מקומות (מועדים וזמנים ז רמח). אך זה חידוש. באופן פשוט נושאים כפיים רק במנחה קטנה (שו"ת שבט הלוי ח כג. הליכות שלמה פ"י הערה כא), ויש אומרים רק אחרי פלג המנחה (לוח א"י). עיין פסקי תשובות קכט (אות א) ואישי ישראל (כז הערה קטז – מ"צ).


ש: האם אומרים וידוי ונפילת אפיים במנחה?

ת: לא (מ"ב תקנ ס"ק יא). והוא הדין שאין אומרים אבינו מלכנו (מ"ב תרב סק"ג), ויש ספרדים האומרים אבינו מלכנו בדילוג אלו שמוזכר בהם חטא (עיין שו"ת יחוה דעת א נד. פסקי תשובות תקנ 37 – מ"צ).


ש: מתי נגמר הצום?

ת: בצאת הכוכבים בתוך שבת. שו"ע או"ח רמט ד הגה.

אכילה ביום צום

ש: היום צום ויש ישיבת צוות בעבודה, שמלווה בסעודה, כי הצוות חילוני. אני בעצמי חייב לאכול על פי הוראת רופא. אני יכול לאכול איתם?

ת: לא. א. החייב לאכול אוכל בצנעה. ב. עצם הנוכחות היא חיזוק ידי עוברי עבירה.


מלצרות ביום צום

ש: אני עובד במסעדה ואם אסרב לעבוד ביום צום יפטרו אותי. מה לעשות?

ת: בשעת הדחק כזו אפשר להקל. א. כיוון שיכול לקנות במקום אחר אין לפני עוור, דלא כמל"מ (הלכות מלוה ולוה ד ד. שו"ת כתב סופר יו"ד פג, חולק עליו(. ב. זה לא דרך מתנה אלא דרך מכירה. תורת חסד (לגאון מלובלין או"ח ה. וכן שו"ת משיב דבר ב לב. ואמרו הסטייפלר והגרי"ש אלישיב שהעולם סומכים על הרב מלובלין שהתיר ברוב אופנים. דברי חכמים עמ' רפא). ג. לא נותן בידו אלא מניח לפניו. שם (תורת חסד). ד. אין לפני עוור בדרבנן. רמב"ן דלא כתוס' (ע"ז כב א. וכן חזו"א ארבע תעניות עמ' לז – מ"צ).


תענית כדי מעט את היצר

ש: כדאי לעשות תעניות כדי למעט את היצר?

ת: הראב"ד אמר שעדיף לוותר כל פעם על קצת מזון אהוב. מובא ביסוד התשובה לרבינו יונה.


צום בחופשה

ש: אני בחופשה ואם אצום זה יהרוס לי את ההנאה וגם יש סיכוי להתייבשות. האם מותר לי לדחות את הצום?

ת: ודאי לצום,ו כמובן אם יש סכנת התייבשות יש לשתות. אך אין ללכת למקום כזה, אם אין הכרח.


שינה בצום

ש: האם ראוי לישון בצום או דווקא להישאר ער כדי להרגיש רעב?

ת: זה חשבון אישי. מותר לישון, אך לא כל הזמן, אלא לעסוק בתשובה.


תפילין במנחה של צום

ש: האם יהודים עולי מרוקו נהגו להניח תפילין במנחה של חמש תעניות?

ת: יש מנהגים שונים, וכל אחד יעשה כמסורת קהילתו. וכן פסק הג"ר משאש.


אסון בעשרה בטבת

ש: אנשים רבים מפיצים שיום עשרה בטבת הבא יהיה יום קשה מאוד לעם ישראל. מה לעשות?

ת: בוודאי, צום זה קשה, אבל כבר היו הרבה צומות, והעיקר לעשות תשובה.


ש: הכוונה קשה במובן של מיליונים הרוגים מישראל?

ת: בוודאי, אנו מתאבלים אז על החורבן, שבעקבותיו היו נחלי דם של מיליונים. ועתה בחסדיו המרובים, ד' מחזיר שכינתו לציון. והעיקר, לעשות תשובה.


צומות ומחשבות

ש: מה עדיף, לצום ולחשוב על הרעב ולנסות להעביר את הזמן, או לא לצום ולהתחבר למשמעות של התענית?

ת: בוודאי לצום, אי אפשר לעבור עבירות על סמך סברות חדשות מחשביות. זה יום צום, יום תשובה.


מלמד וצום

ש: אני מלמד ילדים, אך אם אצום לא אוכל ללמד כי איני מרגיש טוב, מה עדיף לצום או ללמד?

ת: לצום, שהרי המלמד מלמד לצום, ואיך יעשה להיפך? ויתאמץ ללמד כפי כוחו.


צום לעובד מד"א

ש: האם איש עובד מד"א חייב לצום בצום גדליה?

ת: כן. ואם רואה שהצום פוגע בתפקידו, יאכל.


תהילים במקום צום

ש: שמעתי שמי שגומר שלוש פעמים תהילים בכל יום זה נחשב כתענית משבת לשבת ונמחלים עוונותיו. מה המקור? האם אפשר לסמוך על זה?

ת: אין לזה מקור קדום. אך ודאי לאמירת תהילים יש מעלה גדולה. כמובן, אין זה פוטר מצומות קבועים.


תענית יחיד

ש: כדאי לעשות תענית יחיד לכפר על עוונות?

ת: בתנאי שאין זה פוגע בלימוד תורה ובעבודתו של האדם ובשאר חובות. שו"ע תקעא א. תניא אגרת התשובה פ"ג. ובמקום זה ללמוד תורה ולתת צדקה. פס"ת שם. אפשר גם להימנע ממזון אהוב הנמצא על השולחן וכן תענית דיבור. מ"ב שם סק"ב.


השלמת תענית על ידי חייל

ש: חייל שחייב לאכול ביום צום עקב פעילות ביטחונית, האם עליו לאכול לשיעורין? האם עליו לצום עד הפעילות ולאחריה?

ת: עליו לצום. ספר הצבא כהלכה בשם הגרשז"א. אבל יכול לאכול רגיל ולא לשיעורין (דלא כהגר"ש גורן במשיב מלחמה).


אחות בית חולים בצום

ש: אני אחות בבית חולים, ואם אצום לא אוכל לתפקד טוב. מה לעשות?

ת: לאכול ולשתות את ההכרחי. פיקוח נפש. וכן מטפל בזקנים בבית אבות.


שתיית גשם בצום

ש: האם מותר לשתות גשם ביום צום?

ת: ודאי לא.


גומי לעיסה לחייל ביום צום

ש: מותר ללעוס גומי לעיסה ביום צום? אני חייל, וזה עוזר לי בשמירה.

ת: מותר, אם לעוס מאתמול כך שאין כבר טעם.


לימוד וצום

ש: תלמיד ישיבה לא מצליח להתרכז בלימוד בגלל הצום, אפשר להקל במעט קפה?

ת: חלילה. הרי בלימוד כתוב שיש לצום. ובכלל, ישאל ישירות את הר"מ שלו.


לשמח בבית חולים

ש: מותר ללכת ביום לרקוד ולשמוח עם ילדים בבית חולים?

ת: יום צום הוא יום תשובה ולא יום בידור, אבל זה מותר כי זו מצווה גדולה.


חולה ביום צום

ש: עברתי ניתוח ועדיין המעיים מתייבשים. הרופאים הורה לי לשתות הרבה ולאכול כל יום, אך מצפוני לא נותן לי?

ת: זו עבודת השם שלך לשתות ולאכול. ד' יברכך.


כאב ראש יום צום

ש: אם ביום צום כואב לי הראש ויש לי סחרחורת, מותר לי לאכול?

ת: לא. אלא לשכב. ואפשר גם כדור משכך כאבים בלי מים או עם מים לא טעימים כגון מי מלח.


שליחת מסרון ותענית דיבור

ש: האם בתענית דיבור מותר לשלוח הודעות?

ת: תלוי מה אדם קיבל על עצמו. תענית דיבור היא המצאה חדשה ואין לה הלכות.