שיעורי הרב שלמה אבינר

מיצר ודואג על חורבן

ש: כתוב בשולחן ערוך (או"ח א, ג) שראוי לכל ירא שמים להיות מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. וכי מי שאינו ירא שמים אינו צריך להיות מיצר ודואג?

ת: אמר הרבי מקאצק כי מי שאינו ירא שמים צריך להיות מיצר ודואג על החורבן של עצמו.

הר הבית ושיבת ציון

ש: מה ההבדל בין ההתנגדות לעלייה לארץ ישראל בראשית הציונות לבין ההתנגדות לעלייה להר הבית?

ת: מיעוט רבנים התנגדו לעלייה לארץ, או ליתר דיוק היה מיעוט בעד, מיעוט נגד ורוב דומם. לגבי הר הבית כמעט כל הרבנים וכמעט כל הגדולים אוסרים בתוקף.

מדידות בהר הבית

ש: עכשיו שיש מדידות בהר הבית, למה עדיין אסור להיכנס למקומות מותרים? כאשר מרן הרב קוק אסר עדיין לא היו מדידות.

ת: תמיד היו מדידות, גם בזמן מרן הרב קוק, והוא אסר להיכנס לכל מקום. רבנו הרב צבי יהודה הכיר את המדידות והורה לא להתייחס. הגר"ז קורן כתב ספר שלם בעניין המדידות והוא לא נכנס.

בנין בית המקדש

ש: אם בנין מלכות ישראל קודם לבנין בית המקדש, כיצד בנו בית שני?

ת: הוראת שעה מיוחדת מפי נביא. ועיין ספר החינוך.

תמונת בית המקדש

ש: האם חייבים לגנוז תמונת בית המקדש או צילום של הר הבית?

ת: לא.

הלכות חייל בהר הבית

ש: אני חייל וכנראה אצטרך לעלות להר הבית. אך הרבנות הראשית אוסרת, ראיתי שלטים. ואם מותר, באלו תנאים?

ת: א. זה צורך משום פיקוח נפש, לכן מותר לחייל או לשוטר לעלות, כמו חילול שבת כשנצרך מפני פיקוח נפש, או חיסול אויב כשנצרך משום פיקוח נפש. כמובן, סיור לימודי אסור, אך מותר סיור להכרת הגזרה. ב. כמה שאפשר, עליך לטבול מראש, משום טומאת קרי, טבילה כהלכה כמו טבילת אישה. ראוי להחמיר במים חיים, וספירת שבעה נקיים, משום טומאת זיבה. ג. יש להסיר את כל הבגדים וכל החפצים שאינם הכרחיים שמא נטמאו בטומאת משכב ומושב, כולל טלית קטן וכיפה, לכן חבוש כובע משטרתי. ויש להעדיף בגדים סינטטיים. ואת הבגדים בהם תיכנס, הטבל מראש ולבש אם אפשר. נעליים מותרות כי נצרכות מבצעית. ד. יש להסתפר ולא להיות מגודל שער כדי לא להיחשב פרוע ראש וכן לסרק שערות ולסדר פיאות. ה. לא לדבר שם דברי חול. ו. בסיום התפקיד, לא להתעכב שם, אלא לצאת במהירות החוצה. ז. אין ענין להשאיר משימה זו לחייל חילוני, כמו שאין ענין להשאיר לו משימה של חילול שבת. אדרבה, אתה תיזהר יותר ממנו בקדושת המקום (דלא כמו שמותר לרופא ירא שמים להחליף שמירתו בשבת עם רופא חילוני כי אז הוא יחלל שבת בהיתר, מה שאין כן בנדון דידן).

חייל בהר הבית

ש: האם מותר לחייל עם מדים לעלות להר הבית כדי להתפלל למרות שהוא לא מאבטח שם, כי המדים מסמלים את הנוכחות ויש בזה משום כיבוש?

ת: ודאי לא. לא עושים עבירה בשביל דבר כזה.

סילוק גופה מהר הבית

ש: האם מותר להיכנס להר הבית כדי להוציא משם גופה של גוי?

ת: כן. כי זה מטמא את הר הבית. עדיף שהמוציא יהיה יהודי ולא גוי. וכן יהודי שטבל. וכן כמה שאפשר במינימום של בגדים, מינימום של ציוד וכן ללא נעליים. ללכת בדרך הכי קצרה ולשהות זמן מינימום.

[בחודש תמוז תשע"ז, היה פיגוע ירי בהר הבית ונרצחו שני שוטרים קרוב לשער האריות ונהרגו שלושת המחבלים בהר הבית.

מיד לאחר הפיגוע הקשה, נערכה שיחת ועידה בין רבני זק"א בנשיאות הגר"א נבנצל, שם קבעו הנחיות הלכיות למתנדבי זק"א באירוע בהר הבית, הנה הן:

א. יש איסור חמור לעלות להר הבית בכל דרך, כפי הפסק שנתפרסם ע"י הרבנות הראשית וכל גדולי ישראל.

ב. יש חובה להוציא טומאה מהר הבית בכל דרך, ולכן חובה להוציא כל גופה מהר הבית. ולא משנה אם מדובר בגופת יהודי או לא יהודי, מחבל וכו'.

ג. המדרוג של המתנדבים המטפלים במחנה שכינה הוא כדלקמן:

- כוהנים

- לויים

- ישראלים

- עדיף ישראל טבול על כוהן\לוי לא טבול

- אין טהורים, ע"י טמאים

- עדיף יהודי שיטפל ולא גוי

המדרוג של המתנדבים המטפלים במחנה לויה ובעזרת ישראל הוא כדלקמן:

- לויים

- ישראלים

- עדיף ישראל טבול על לוי לא טבול

- אין טהורים, ע"י טמאים

ד. פעולות נדרשות לפני הכניסה להר הבית:

- לטבול במקווה דאורייתא

- ללבוש מינימום של בגדים

- ללא נעליים

- מינימום של ציוד

ה. יש להיכנס ולצאת בדרך הקצרה ביותר.

ו. מיפוי גבולות ההר והמחנות הם לפי ספרו של הרב טוקצ'ינסקי 'עיר הקודש והמקדש'.

ז. במקרה של אירוע בשבת בהר הבית, חלים כל כללי הטיפול בנפטר בשבת, ואין לחלל על כך את השבת.

- לאור ההנחיות ההלכתיות של ועד רבני זק"א, ארגון זק"א ילמד וישנן את ההלכות וההנחיות לכלל מתנדבי זק"א.

- לראשונה יוקם בזק"א 'צוות כהנים' - מתנדבים כוהנים אשר יטפלו במקרה הצורך באירועים בהר הבית.

- ארגון זק"א יגיע להסדר עם מנהלי "מקוואות', 'מעין שילוח', באפשרות של נגישות בזמן אמת. ויפרסם את רשימת המקוואות בין המתנדבים.

- 'צוות הר הבית' יעבור שיעורים וקורסים על גבולות הר הבית והמחנות].

עליה להר הבית

ש: הרבנות הראשית לישראל פרסמה איסור חמור ומוחלט לעלות להר הבית, בצירוף חתימות מאה רבנים, שמצטרפים אל גדולי הדור מזמן מלחמת ששת הימים. אך שמעתי שפסק זה אינו "הלכתי" כיוון שאינו מלווה במקורות.

ת: הבל ובזיון גדולי הדור. לפי זה, גם הרמב"ם אינו הלכתי כי לא ציין מקורות, אלא המקורות בגמרא. וכן השולחן ערוך אינו הלכתי, אלא המקורות בבית יוסף. וכן בענייננו המקורות בתשובות גדולי ישראל.

ש: איפה אפשר לראות רשימה?

ת: שו"ת ציץ אליעזר (י א. יא טו. טו לג). שו"ת יביע אומר (ה יו"ד כו).

עליה להר הבית ולא"י

ש: אם היינו נמנעים מלעלות לארץ כמו שאנו נמנעים לעלות להר הבית, אז היינו עדיין בגלות?

ת: נכון. ענייני א"י והר הבית שונים. לפעמים יש הבדלים בתורה.

הליכה יחף

ש: איך נפסק שאסור ללכת יחף כי אין זה צנוע, אם הכוהנים בבית המקדש היו יחפים?

ת: הלכות בית המקדש הן מיוחדות. למשל עבודת הקרבנות דוחה שבת.

עליה להר הבית נגד הרבנות הראשית

ש: אם הרבנות הראשית אוסרת את העליה להר הבית, כיצד יש רבנים שמתירים?!

ת: קושיא גדולה עליהם.

דעתם של הרב קוק והרב צבי יהודה על הר הבית

ש: נכון שהרב קוק והרב צבי יהודה אסרו בכל תוקף עלייה להר הבית, אך איך אפשר לדעת מה היו אומרים היום?

ת: אותו דבר אפשר לומר על כל תרי"ג מצוות, חלילה. אלא למד דבריהם וראה (ועיין באריכות בספרו של הרב 'למקדשך תוב').

תמונת הר הבית

ש: מותר להשתמש בתמונה שצולמה על ידי מי שנכנס להר הבית?

ת: ודאי לא. הרי צולמה באיסור.

שוטר בהר הבית

ש: אני שוטר משמר הגבול באזור הכותל והר הבית. האם כדי ללכת לארוחת צהריים מותר לעבור דרך הר הבית במקום סיבוב?

ת: חלילה.

עליה להר הבית

ש: אמנם הרבנים פסקו שאסור לעלות, אבל לפעמים הגאולה מגיעה בדרכים כאלה כגון שמשון שנשא אשה גויה?

ת: פסוק מפורש שהוא עשה על פי ד'. "מד' יצא הדבר".

הר הבית

ש: יש מקומות במתחם הר הבית שמותר להגיע אליהם?

ת: מותר להגיע עד השלטים של הרבנות הראשית האוסרים כניסה להר הבית.

ש: מה בכך שהרבנים מתנגדים לכניסה להר הבית, הרי הרבה דברים טובים מתחילים מלמטה?

ת: כן. אם הם באמת דברים טובים ולא אם הם איסור.

הר הבית והלכה

ש: על פי ההלכה אסור לעלות להר הבית, אך יש מצבים ששמירת ההלכה גורמת חורבן?

ת: זה טיעון רפורמי. אדרבה עבירות גורמות חורבן, כגון חורבן בית ראשון ובית שני, ושמירת הלכה מביאה בנין.

רבנו הרב צבי יהודה ועלייה להר הבית

ש: האם הרב צבי יהודה חלק על הרב שלמה גורן בחישוביו ולכן אסר לעלות להר הבית?

ת: הוא חלק על כל החישובים באופן עקרוני ואמר בתקיפות שעצם החישובים הם כדין יריקה בהר הבית, וכאשר הביאו לו מאמר עם חישובים, דחה אותו על הסף בלי לפתוח אפילו (עי' למקדשך תוב 12).

ח"כ בהר הבית

ש: ראיתי ביוטיוב סרט בו ח"כ דתיה עולה בי' במרחשון השנה להר הבית עד הכיפה שזה ודאי מקום אסור. מה ההסבר?

ת: א. על פי פסק הרבנות הראשית וגדולי הדורות, הכל אסור. ב. כאשר מתירים את האסור, ההיתר מתפשט על מה שעוד יותר אסור.

הר הבית בתחילת שנה

ש: האם יש מצווה לעלות להר הבית בתחילת השנה, כיוון שהעולם נברא תחילה באבן השתיה?

ת: לא להמציא מצוות חדשות ולא להמציא היתרי עבירות.

עלייה להר הבית

ש: למה לומר שאסור לעלות להר הבית, אם יש רבנים שמתירים?

ת: כמעט כולם אוסרים, וכל הגדולים אוסרים. הגר"א נבנצל אמר שהעולים הם בדרגת שועלים ("גם בזמננו שועלים מהלכים בהר בית ה', הם אותם יהודים טועים ר"ל, המהלכים ברגליהם במקום שכתוב בו והזר הקרב יומת. ולנו לא נותר אלא לצפות לקיום נבואת זכריה, עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" ירושלים במועדיה – בין המצרים עמ' סז).

עליה להר הבית

ש: עתה המשטרה עושה הכל כדי לאפשר ליהודים לעלות להר הבית. האם אין כאן סימן מן השמים שיש לעלות ולקיים את המצווה?

ת: לא פוסקים הלכה על פי משטרה אלא על פי גדולי ישראל. גם אין בימינו מצווה לעלות להר הבית (ע' ספרו של הרב 'למקדשך תוב').

ש: מותר לעלות להר הבית? ראיתי קריאה של מספר גדול של רבנים, כ-50, לעלות!

ת: בדוק אם אין כנגדם 500 או 5000. בדוק גם מה דעת גדולי דורנו. בדוק גם דעת גדולי הדור הקודם. בדוק מה פסקי הרבנות הראשית. בדוק מה פסקו מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה.

ש: האם מותר לעלות להר הבית?

ת: לא. זו עבירה. יש שלטים של הרבנות הראשית שאוסרים.

ש: אבל יש אומרים שהרבנות הראשית לא היא הקובעת עבור עם ישראל והשיקולים שלה הם פוליטיים?

ת: עכשיו יש לך 2 עבירות.

כניסה להר הבית

ש: עד איפה מותר להיכנס בהר הבית?

ת: עד השלטים של הרבנות הראשית שאוסרים ללכת הלאה. כמובן הם קדמו זמן רב לרבנות הראשית (כידוע, הנציב העליון הראשון שנתמנה להיות המושל העליון על ארץ ישראל שנשלטה ע"י האנגלים בין שתי המלחמות, היה יהודי בשם הרברט סמואל, שהיה שומר מסורת ואף נזהר מלחלל שבת בפרהסיא. היה הולך בשבת ברגל מארמונו באוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים, עד לחורבת רבי יהודה החסיד. בפגישתו הראשונה עם סיר הרברט סמואל, לאחר התמנותו לתפקיד הרם של הנציב הראשון ליהודה, ביקש ממנו הגרי"ח זוננפלד רשות לקבוע שלטים בכניסות השונות של הר הבית, המזהירים על איסור הכניסה למקום המקדש. תמהו מלוויו, מה ראה על ככה לעורר עניין זה כבר בפגישה הראשונה, בו בזמן שאותה בעיה לא נראתה כדחופה באותם הימים, כי בין כה לא העיז כמעט יהודי להיכנס להר הבית מחשש פגיעה מצד הערבים. באותה שעה ניסרו בעיות הרבה יותר דחופות בחלל עולמה של היהדות החרדית. הסביר הגרי"ח זוננפלד, כי הוא אמנם יודע שקיימות בעיות דחופות יותר. ברם, כוונתו הייתה לרמוז להרברט סמואל הנציב העליון, כי גם לו עצמו בתורת יהודי אסור להיכנס להר הבית. בתשובה ביקש ממנו הרברט סמואל להגיש את הבקשה בכתב. הוא אמנם פנה אליו רשמית במכתב בנדון, בזו הלשון:

הוד מעלתו הנציב העליון של א"י, סיר הרברט סמואל הי"ו,

"הנני מרשה את עצמי לבקש בזה רשיון מאת הוד מעלתו, לקבוע שלטים אצל שערי הכניסה של מקום המקדש, בכתב עברי, יידיש וספרדית, להזכיר את בני ישראל שלא יכנסו למקום המקדש. כי בזמן הזה חסרים לנו אמצעי הטהרה המכשירים את האדם להיכנס למקום המקדש, ועל כן אסור לשום בר ישראל על פי חוק התורה להיכנס למקום הקדוש הזה". חכמת חיים עמ' ריב-ריג).

מקומות מותרים בהר הבית

ש: האם מותר להיכנס למקומות שלפי הרב גורן אינם הר הבית?

ת: א. דעתו שנויה במחלוקת. ב. גם בזמנו הרבנות הראשית לא התירה. ג. בפועל הגר"ש גורן עצמו לא נתן היתר לאומה להיכנס שם. ד. למעשה מי שפוסק בימינו זו הרבנות הראשית.

הר הבית וכיבוש

ש: כמו שצה"ל נכנס להר הבית מדין כיבוש, למה שאנו לא ניכנס בשביל כיבוש?

ת: ארץ ישראל נקנית בכיבוש והר הבית בהשראת שכינה (עיין רמב"ם הלכות בית הבחירה ו ו). באשר לצה"ל, זו עבירה להיכנס להר הבית, אך לצה"ל מותר, כמו שגם מותר לו לחלל שבת, אם נצרך.

הר הבית - עת לעשות

ש: נכון שאסור על פי ההלכה להיכנס להר הבית, אבל אולי עתה זו עת לעשות לד' הפרו תורתך?

ת: להחליט על כך רשאים או נביא, או מלך או סנהדרין, או במקום סנהדרין בית הדין הגדול של המקום והדור, רשב"א מובא ריש שו"ע חו"מ (ב א), ולא כל אחד.

כניסת משה רבינו למשכן

ש: כתוב בגמרא בכמה מקומות שמשה רבינו גבוה י' אמה (ברכות נד א ועוד), והמשכן גבוה י' אמה (שמות כו, טו), א"כ כיצד נכנס משה לשם?

ת: יש כמה אפשרויות: א. יתכן שמה שמשה רבינו היה י' אמות הוא משל ולא כפשוטו. עיין חידושי אגדות למהר"ל על בבא מציעא (פד א). ב. אולי הרכין וכופף את הראש כי צריך הכנעה לפני רבש"ע. ג. הוא נכנס בדיוק. סימן שלא היה לו שטריימל. יכול להיות שהוא היה חסיד אבל לא היה לו שטריימל. אלא היה לו כיסוי ראש בד צמוד לראש והוא לא תפס מקום נוסף.

ש: אכן פעם שמעתי מילי דבדיחותא מחסיד סטמאר: יש לשאול: האם מרע"ה היה מתנגד או חסיד? ח"ו להגיד שמ"ר היה מתנגד. ברור שהוא היה חסיד – אין על זה מה לדון.

ת: ברור שמשה רבינו היה חסיד סטמאר, וגם חסיד ברסלב, וגם מתנגד, משה רבינו היה הכל, "בכל ביתי נאמן הוא", כל חדרי התורה, כל השיטות, כל הזרמים, הכל נכלל. הרי כתוב כל מה שתלמיד עתיד לחדש כבר נאמר למשה בסיני. לכן הוא כלל את הכל.

[והגר"א נבנצל כתב לי: "אולי כפף ראשו".

והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "בעלי התוס' הקשו ולי נראה שיש אמה של ה' טפחים ואמה של ו' טפחים א"כ י"ל במשה רבינו היה גבוה עשר אמות - אמה ה' טפחים, והמשכן היה עשר אמות - אמה של ו' טפחים.

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "המידות התאימו לו במדוייק".

והג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ובעל שו"ת דברי פנחס, כתב לי: "אפשר שנכנס עם קומה כפופה".

והג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "א. הנה אאמו"ר הגאון רבי אלחנן יעקב דוד הכהן רבינוביץ שליט"א כתב בזה בספרו הבהיר "עקבי דוד" (פרשת תרומה) וז"ל: ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים, עשר אמות אורך הקרש (שמות כו יד–טו). נשאלתי מהרה"צ רבי בונים טוסיג (שליט"א) [זצ"ל] אדמו"ר ממטרסדורף (מח"ס תפארת בנים על קיצור שו"ע), הרי משה רבינו היה גבוה עשר אמות, וא"כ איך היה יכול להיכנס למשכן בשבעת ימי המלואים לעשות את העבודה (כדאיתא בגמ' תענית דף יא א, ספרא פרשת צו ח, יד, סימן קעט, שמיני ט, יד סימן טו, ומדרש רבה שמות פרשה לז ס"ק א) וכן סתם כשנכנס לשם, כדכתיב (ויקרא א א) ויקרא אל משה וידבר ד' אליו מאוהל מועד.

ועניתי לו, מהיכן אנו יודעים שמשה היה עשר אמות, במעשה דעוג מלך הבשן, איך משה הרגו, דאמרינן בגמ' (ברכות נד ב) משה כמה הוה עשר אמות, שקיל נרגא בר עשר אמין, שוור עשר אמין, ומחיה בקרסוליה וקטליה (עכ"ל).

והנה זה ברור כשיוצאים למלחמה, הולכים עם נעלים, וחז"ל אמרו שהיה עשר אמות שם, היינו שהנעלים נכנסו בשיעור עשר אמות.

אבל במשכן נכנסו בלי נעלים, כדכתיב (ויקרא יט טו) "ומקדשי תיראו אני ה'", ואיתא בספרי (שם סימן עט) איזה מורא, לא יכנס להר הבית במקלו ובתרמילו במנעלו, ואיתא ברש"י (חגיגה ד ב) דאין אדם נכנס להר הבית במנעלו, דכתיב (ישעיה א יב) מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי (ע"כ).

ומדכתבו, דרש על זה על "ומקדשי תיראו" שזה קאי גם על המשכן, שמע מינה שגם במשכן נצטוו על איסור מנעלים, חוץ מפשטות שמשמע שאין הבדל בין המשכן להר הבית.

ובמשנה (ברכות נד ב) איתא, לא יכנס להר הבית במקלו ובתרמילו, ובפונדתו שעל רגליו (עכ"ל), אבל לא לומדים זאת מהפסוק ומקדשי תיראו.

ולכן יורד שתי ס"מ בערך, וזה כבר היה מספיק שיוכל להכנס, והצעתי הדברים לאאמו"ר שליט"א והוטב בעיניו. עכ"ל אאמו"ר שליט"א בספרו "עקבי דוד" פרשת תרומה. ב. ולענ"ד י"ל בס"ד שמשה רבינו כשנכנס למשכן, נכנס בהכנעה כמובן, והתכופף קצת לאות הכנעה, כמו שנכנסים למקום קדוש, ומסתמא נשאר שם כל הזמן קצת כפוף, שהרי היה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, וכן זה היה מקום קדוש מאד". ג. וע"ע מה שכתב בזה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו הבהיר "טעמא דקרא" (פרשת תרומה כו טז). [מובא שם שבס' מקדש הקודש (הל' ביה"ב בקונטרס משכן העדות סו"ס צ) כתב לתרץ שהנמיכו והעמיקו קצת את קרקע המשכן בכדי שיוכלו ליכנס שם, והגרח"ק אומר שדבריו נכונים. והוסיף שמה שנסתפק שם שאולי אי אפשר להעמיק את קרקעית המשכן דשמא קדושת המשכן לא היתה אלא בחלל של עשר אמות ותו לא, הנה הדין הוא שקרקעיתו של בית כמוהו עד התהום (ספרי חוקת יט יד. משנה אהלות טו ה. רמב"ם הל' טו"מ כ ו), ולגבי רצפת ביהמ"ק מבואר להדיא במסקנת הגמ' בזבחים (כד א) דעד ארעית דתהומא קדיש דוד. וגם מוכח בזבחים שם שמה שאינו עומד נגד הקלעים אלא נמוך מהם אין בזה חסרון, והיינו משום שגם בכה"ג חשיב שעומד בתוך הקלעים.

והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "בספר "מושב זקנים" (שמות כו א) הקשה כן על אהרן הכהן ונשאר בצ"ע. גם ראיתי בספר דרך שיחה (להגר"ח קניבסקי שליט"א, ח"ב עמ' קל) שעמד בזה ותירץ ב' תירוצים: א. משה לא היה נכנס לשם ולא היה לו צורך ליכנס לשם, ובז' ימי המשתה כשהדליק את המנורה הוציאו לו אותה לבחוץ ושם הדליק אותה. ב. גג המשכן היה עשוי בד, וכשהיה משה נכנס היה ראשו של משה מרים מעט את הבד.

כמו"כ ראיתי בקובץ "בית אהרן וישראל" (גליון קלג, תשרי-חשון תשס"ח) שעמד על זה הרה"ג יעקב ישראל הגר ותירץ שהיה גובהו ז' וחצי אמות ורק כשהיה מגביה ידיו היה גובהו י' אמות עיי"ש.

ועי' בחידושי אגדות למהר"ל על ב"מ (פד עא, בנדפס זה ח"ג דף לג) שכתב שאין זה שיעור גשמי אלא שיעור על שלימות ומעלת נפשו עיי"ש" – מ"צ].