הר הבית ובית המקדש (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
סיפור שני אחים בהר הבית
ש: מה המקום לסיפור על שני אחים, אחד נשוי ואחד רווק, שהעבירו חיטים אחד לשני על הר הבית?
ת: זה מקור גוי. עיין אגדות היהודים לגינצבורג. אבל הוא יפה.
ש: מותר לספר בגן לילדים?
ת: כן.
עלייה על הר הבית
ש: האם מותר להיכנס להר הבית?
ת: א. המשנה ברורה אוסר. תקסא סק"ה. ומציין בביה"ל את ליקוטי הלכות. ושם מביא איסור להיכנס בכל שטח הר הבית בשם סמ"ג, חינוך, ריטב"א, תשב"ץ, טור, כפתור ופרח, ספר יראים. ב. וכן גדולי דורנו. שו"ת מנחת יצחק ה א. שו"ת יביע אומר ה יו"ד כו. שו"ת ציץ אליעזר י א באריכות. ב. הרבנות הראשית לישראל אוסרת והיא הקובעת.
ש: וזה גם דעת הרב?
ת: דעתי נמצאת באריכות בספרי למקדשך תוב. אך להלכה היא אינה מעלה ואינה מורידה, אחרי שהרבנות הראשית לישראל אוסרת, כפי שמצויין בשלטים מסביב להר הבית.
ש: אבל יש רבנים גדולים שמתירים ויש שאוסרים, ואלו ואלו דברי אלהים חיים?
ת: א. האוסרים הם גדולי הדור ויש מדרגות בין תלמידי חכמים. ב. הרבנות הראשית לישראל אוסרת והיא הקובעת. ב. רבותינו מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה אוסרים (עיין שו"ת משפט כהן צו).
דעת החרדים
ש: למה רבנים חרדים, כגון הגרי"ש אלישיב זצ"ל, לא יצאו נגד עליה להר הבית?
ת: כי זה דבר מובן מאליו וידוע. פעם מישהו שאל את הגרי"ש אלישיב על עליית להר הבית, והשיב: חס ושלום! הגבאי אמר לשואל: שאלות כאלה אתה שואל את הרב?! הרי זה כרת?! הגיב הגרי"ש: גם אם אין כרת, כתוב: לא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם (וישמע משה א קפח-קפט). [גם מיד לאחר שכבשו את הר הבית, מסופר על הגרי"י קניבסקי, שהכין כרוז לפרסם חומרת איסור הכניסה להר הבית ותלמידו אסף את חתימותיהם של גדולי פוסקים החרדים, וכשכבר היה מוכן לדפוס יצא הכרוז של הרבנות והדיינים על חומר האיסור, ואמר שכבר אין צורך להדפיס את הכרוז, שכבר יצא כרוז. אורחות רבנו א שכד-שכח – רשם מ"צ.]
המאירי והר הבית
ש: ראיתי ציטוט בשם המאירי לגבי הר הבית: "והמנהג הפשוט ליכנס שם לפי מה ששמענו"?
ת: יש להוסיף המילה: לא. שו"ת ציץ אליעזר י א.
מדידות לגבי הר הבית
ש: האם אפשר לעשות חשבונות של מדידות לגבי הר הבית ולהיכנס רק במקומות שאינם באמת הר הבית?
ת: אין לנו אפשרות לסמן ממש גבולות מדוייקים. עיין פס"ת תקסא 26. [ובזמנו, כתב מרן הרב קוק: "פגיעה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מיליונים של יישובים מעשיים". אגרות הראיה ב רפה – רשם מ"צ.]
הרמב"ם על הר הבית
ש: שמעתי שהרמב"ם נכנס להר הבית, "בבית הגדול והקדוש", כלומר בית כנסת שהיה בנוי שם?
ת: יש טוענים שהרמב"ם התפלל בהר הבית, וטיעון זה עובר מאדם לחברו, ולא כל אחד בדק את הדברים במקור. אם כן, נעיין בדבריו (איגרת בספר חרדים, מצות התשובה פ"ג, ואגרות הרמב"ם מהדורת הרב שילת עמק רכה ועיין שם עמוד קל ועמוד קיב, הערה 24). "וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשוון, שנת שש ועשרים ליצירה (ד' אלפים תתקכ"ו), יצאנו מעכו לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו.... וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה, כן אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן". האם "הבית הגדול והקדוש" הוא בית המקדש? וודאי שלא, הרי כבר היה חרב מזמן. האם "זכיתי להתפלל בחורבה" הכוונה לחורבות בית המקדש? וודאי שלא, שהרי הגויים הרשעים הרסו הכל כליל, לא השאירו אבן על אבן, ולא חרבות. זאת ועוד, הרמב"ם היה צריך לכתוב "בחורבנו", בלשון זכר. אלא ברור שכוונת הביטוי: "כשם שזכיתי להתפלל בחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה" – היא לירושלים עיר הקודש. באשר ל"בית הגדול והקדוש" – אין המדובר בבית המקדש, אלא בבית כנסת גדול הניצב בירושלים, מול הר הבית, כמו שכותב המהרי"ק, רבי יוסף קולון שחי שלוש מאות שנים אחרי הרמב"ם: "ויהי כהיום אשר קרה מקרה, כי בעוונותינו הרבים בו פרש צר על ב"ה (בית הכנסת שבירושלים) וניתץ את הבית הגדול והקדוש, נשא ליבם אותם לקרבה אל המלאכה מלאכת הקודש, לסייע בבניין ב"ה (בית הכנסת) של ירושלים עיר הקודש" (שו"ת מהרי"ק, שורש ה). וכן כתב רבי יעקב חי זריהן, אב בית דין של טבריה, שחי לפני כמאה שנה: "זה פירושו ברור, כי סמוך בהר הבית היה בית גדול לתפילה, וגם עתה יש בית גדול מאוד וכו' וגם אני נכנסתי... וזהו הבית הגדול, כי משם משקיף על כל שטח הקרקע של בית מקדשנו הר הבית וכו', אבל לומר שאדוננו הרמב"ם נכנס ממש ישתקע הדבר ולא ייאמר" (מובא בשו"ת ציץ אליעזר, יא, טו, ועיין שו"ת ציץ אליעזר יא נו-נז ושו"ת יחוה דעת א כה). אגב, הרמב"ם פוסק שמקום המקדש בקדושתו עומד אפילו בימינו (הלכות בית הבחירה ו יב) ולכן הנכנס לשם חייב כרת (מג"א תקסא ס"ק א, וכן משנה ברורה ס"ק ה). ועין שו"ת משפט כהן (צו) למרן הרב קוק.
הגר"ש גורן והר הבית
ש: האם הגר"ש גורן התיר עלייה להר הבית?
ת: כתב הג"ר גורן: "קיים ספק גדול ביחס למיקום בית המקדש בתוך הר הבית, ובגין ספק זה אנו אוסרים להיכנס להר הבית", "על אף שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית, ואפילו למת עצמו, כמו שפוסק הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש, חוששין בחלקו הגדול של הר הבית שמא זהו מקום העזרה, ההיכל וקודש הקודשים" (מעלין בקודש גליון אב תשס"ג עמ' 149).
עדיין רחוק
ש: הרב אומר שבניין בית המקדש עדיין רחוק. מה המקור?
ת: הרמב"ם בהלכות מלכים א-ב אומר שקודם יש להקים מלכות ישראל, אחר כך למחות עמלק, ורק אז לבנות בית מקדש. וכך לימדנו רבנו הרב צבי יהודה. [אחרי מלחמת ששת הימים, התחדש שיעורו של רבנו הרב צבי יהודה לתלמידיו הגדולים, הרבנים תלמידי החכמים. בענוותנותו הוא שאל: מה נלמד עכשיו? הרב חנן פורת הציע: אולי הלכות בית הבחירה? רבנו אחז ידו בחום ואמר לו: חנן, עוד הרבה עלינו ללמוד את הלכות מלכים ומלחמותיהם – רשם מ"צ.]
מטוס מעל הר הבית
ש: מותר לטוס במטוס מעל הר הבית?
ת: לא. קדושתו עד רום הרקיע. שו"ת יביע אומר ה יו"ד כו ט. [ויש מעשה מפורסם שהשר משה מונטיפיורי ורבו נכנסו למקום המקדש ע"י שידה תיבה ומגדל, שנשאום גויים, ורבני ירושלים לקחו שופר ותקעו בחוצות ירושלים ונידו את השר ובהיות השר ירא ד' מאוד, פנה יחד עם רבו אל רבני ירושלים, ויתנצלו כי עשו זאת בתום לבב עפ"י היתר הראב"ד (ה' בית הבחירה פ"ו), ורבני ירושלים פייסו אותם. שו"ת מלכי בקודש א 43. סיני סב עמ' צד. שו"ת יביע אומר שם. שו"ת יחוה דעת א כה. – רשם מ"צ.]
חייל בהר הבית
ש: האם חייל שעולה להר הבית בשביל פיקוח נפש צריך לטבול?
ת: כן, אם אפשר (רמב"ם, הלכות ביאת המקדש ג טז. מחוסרי כפרה ב ו. שם פ"ג), וכן ישתדל למעט בבגדים שמקבלים טומאה, וכמה שאפשר ילבש סינטטי (וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' תרצב).
קרבנות בבניין בית המקדש
ש: כמה קורבנות נצטרך להביא כשייבנה בית המקדש?
ת: מיד לאחר חורבן הבית חשבו שודאי בקרוב ייבנה המקדש, לכן כאשר חטאו היו שמים בצד כסף לקרבן חטאת. עם הזמן, הכספים נתערבבו והשתמשו בהם לשימושים אחרים, וחדלו מלעשות כן. כשייבנה בית המקדש נצטרך להקריב על השגגות המון קורבנות חטאת. הבן איש חי בשו"ת תורה לשמה (ס' קכ) דן במה שכתב הרמ"א בשו"ע (שלד, כו) שאם אחד מחלל שבת בטעות הוא צריך לתת ח"י שקלים לצדקה במקום קרבן חטאת. נשאל הבן איש חי: אם מישהו נותן צדקה במקום קרבן, האם הוא יצטרך להביא קרבן כשייבנה המקדש?. ענה הבן איש חי: כתוב בגמרא במסכת שבת (יב, ב) שאסור לקרוא קרוב לנר שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא וביקש להטות. אמר: כמה גדולים דברי חכמים, שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר! והוא כתב בפנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת וכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. מכאן רואים, שאף שעשה רבי ישמעאל בן אלישע תשובה, אעפ"כ הוא חייב קורבן חטאת כשייבנה המקדש. כתוב (עיין מנחות קי, א): כל הקורא פרשת חטאת כאילו הקריב חטאת. אמר הבן איש חי: כאילו הביא קורבן, ואינו חטאת ממש. כשייבנה בית המקדש חייב להביא קורבן. עיין גם בהקדמת ליקוטי הלכות של החפץ חיים הדן בשאלה זו. צריך לדעת שישנן הרבה הגדרות מהי שגגה. לא על כל דבר צריך להביא קורבן חטאת, עיין ברמב"ם הלכות שגגות. אכן, יהיו הרבה קורבנות, כמו שכתוב: "כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ד'" (יחזקאל לו, לח) כיצד ייפטרו כל הבעיות הטכניות שודאי ייווצרו? איני יודע, אבל נפטור אותן. זו לא הבעיה. הבעיה הינה כיצד מגיעים לכך שייבנה בית המקדש, ע"י תשובה שלמה של עם ישראל. [וכדאי להזכיר מה שסיפר רבנו הרב צבי יהודה על ספר לקוטי הלכות של החפץ חיים שהוא ספר הלכות על מסכתות של קדשים, כדוגמת הרי"ף. החפץ חיים ביקש מידידו הגאון האדר"ת, רב קהילת פוניביז' וחותנו של מרן הרב קוק – לכתוב הסכמה לספר. האדר"ת אמר למרן הרב קוק: "קיבלתי מכתב מר' ישראל מאיר, החפץ חיים, הוא מודיע לי שהוא מתכונן להוציא לאור מעין 'משנה ברורה' על קדשים, ומבקש ממני מכתב חיזוק והסכמה. אני רוצה למלא רצונו מיד, בלי להחמיץ. אך אתה רואה שזה בלתי אפשרי, כי טרדות הרבנות של העיר הגדולה ממש לא נותנות לי מנוחה בשום אופן. לכן אני מבקש ממך, עשה לי את הטובה הזאת: כתוב אתה. מה שתכתוב הוא לרוחי, כאילו אני כתבתי".מרן הרב קוק הכין את המכתב עבורו ונתן לו לחתום. בתוך המכתב הארוך, מלא רגשי קודש של צפייה לישועה והכנות לבית המקדש, הביא הרב את מאמר חז"ל: "רבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם". יש להבין שלהיות עסוק בהלכות עבודה, אין פירושו רק אמירה בעלמא, כפי שמודפס בסידור באמירת "אין כאלהינו". יש לדייק בדברי חז"ל שאמרו "אלו תלמידי חכמים העוסקין", כלומר, עסק בתורה בצורה שתלמידי חכמים עוסקים בה. דקדק לומר העוסקין, ולא הלומדים או הקוראים, והיינו ביגיעה ובעמל להעמיד הלכה על מתכונתה. אמר האדר"ת למרן הרב קוק: איך אוכל לחתום על הדיוק זה שחידשת, איך אוכל לגנוב את חידושיך? לכן הוסיף הארד"ת לפני החידוש: "ויפה העירני כ' הגאון הנודע לתהלה מו"ה אברהם הכהן נ"י הגאבד"ק בויסק". אכן, האדר"ת הוא החתום על המכתב, אך הוא נכתב על ידי מרן הרב קוק. בעז"ה בקרוב ה'משנה ברורה' של הקודשים ישמש הלכה למעשה כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו – רשם מ"צ.]
כרובים בבית המקדש?!
ש: כתוב בתורה שלא להכניס פסל צלם לבית המקדש. אך לכרובים יש צורה של מלאכים (צלם) איך זה מסתדר?!
ת: כי זה ציווי אלוהי. עיין בספר הכוזרי ביחס לחטא העגל.
קרבנות לעתיד לבוא
ש: האם כשייבנה בית המקדש לא יהיו קרבנות?
ת: ודאי יהיו. מוזכר בתפלה. רק בעתיד רחוק מאוד לא יהיו. עיין פנקסי הראיה א.
ונשלמה פרים שפתינו
ש: מ"ונשלמה פרים שפתינו" למדו רז"ל שע"י השפתיים כאילו הקריב. למה דווקא פרים ולא ונשלמה כבשים וכדומה?
ת: אפילו פרים שהם יקרים.
[הגר"א נבנצל כתב לי: "כי זה קרבן גדול יותר".
הגר"ח קנייבסקי כתב לי: "בהמה גדולה". אח"כ מצאתי שהשיב הגר"ח קנייבסקי: "כי פר זה הכי חשוב" (ידון משה ח"י שאלה ל)].
הדלקת המנורה במקום המקדש
ש: מה דעת הרב, האם הגיע הזמן לחדש הדלקת המנורה במקום המקדש?
ת: לא. אבל אין דעתי קובעת אלא יש לפנות לרבנות הראשית לישראל שהיא הממונה על עניינים אלה ולא רב קטן פרטי (ועיין ספרו של הרב למקדשך תוב. וכן כתב הג"ר ישראל אריאל: "... מפגש שהיה לי עם הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ומעשה שהיה כך היה: באתי בחג החנוכה לפני כשלושים שנה לביתו, והיה עסוק באותה שעה בהכנת פתילות ושמנים למנורת החנוכה, ושאלתיו: מדוע אין אנו מדליקים שבעה קנים במקום המקדש? הרב השיב לי, כי אכן, ראוי לשבת בעניין זה עם תלמידי חכמים, כדי לברר את המצווה ואת קיומה בזמן הזה, והפנה אותי לרבנים הראשיים לישראל". ושמעתי מהג"ר צבי שכטר שכשדיברו אנשי מכון המקדש עם הג"ר אהרן סולוביצ'יק, הוא לא הגיב כדי לא להתווכח, אלא אחרי שיצאו אמר להג"ר שכטר שזה אסור. הג"ר שכטר רץ החוצה להגיד להם. הם אמרו: קיבלנו היתר מהרבנים שלנו בארץ ישראל, כי אנחנו עושים אותם לשמש בבית השלישי – מ"צ).
התעוררות לעלות להר הבית
ש: אולי הגיע הזמן לעלות להר הבית? אמנם הרבנות הראשית אסרה, אבל בעם יש התעוררות ההולכת וגוברת ומספר העולים מתעצם כל הזמן?
ת: לא נכון. זו תופעה שולית. אלו המספרים ב-5 שנים האחרונים של היהודים הנכנסים להר הבית: 5658, 5792, 7724, 8247, 8528. ותיירים 400,000-300,000!
כיבוש הר הבית
ש: האם בימינו יש לעלות להר הבית לא בגלל קדושתו אלא כדי לתפוס את המקום מידי גויים?
ת: לא זו הדרך לתפוס. ארץ ישראל לחוד והר הבית לחוד (וכן הגרי"ד סולוביצ'יק התנגד לכל העניין של עליה להר הבית. דברי הרב ריט – מ"צ).
רבנו הרב צבי יהודה בהר הבית
ש: איך רבנו הרב צבי יהודה עלה להר הבית ביום שחרורו נגד פסק מרן הרב קוק?
ת: רבנו הרב צבי יהודה היה מן הראשונים שהגיעו להר הבית במלחמת ששת הימים. כשהתקרבו לכבוש את העיר העתיקה, הגר"ש גורן שלח נהג להביא את חותנו הרב דוד הכוהן "הנזיר" ואת רבנו הרב צבי יהודה. המגמה הייתה להגיע לכותל המערבי. לא הייתה אפשרות להיכנס דרך שער יפו או שער שכם, אלא הדרך היחידה הייתה דרך שער האריות. הייתה שם אנדרלמוסיה.
רבנו הרב צבי יהודה עצמו סיפר: "הוא הביא אותי בג'יפ של הצבא [היה זה ג'יפ-תול"ר ירדני. הוא נעצר בדרך בגלל יריות, והמשיך בליווי ג'יפי-תול"ר נוספים]. נסענו ונסענו. שאלתי אותו: 'לאן תביא אותי?'. פתאום הוא אומר לי: 'אנחנו בהר הבית'. נבהלתי. היינו מול הבניין שלהם [המסגד]. אכן המעבר היה דרך שער האריות. אז אי-אפשר היה לגשת בדרך אחרת, לכן הכניסו אותי דרך המעבר הזה" (אלבום רבנו עמ' 209-207).
רבנו הרב צבי יהודה כתב הרבה פעמים שאסור לעלות להר הבית. הוא לא ידע שהוא עובר דרך הר הבית תוך כדי ערפל קרב, וכאשר שם לב כבר היה מאוחר. אם היה יודע שהוא עולה לשם, לא היה מסכים. רבנו – כל חייו – אמר שאסור להיכנס שם.
אנחנו לא מגיעים להר הבית כחלוץ עם מגפיים, כמו בארץ ישראל וכמו בסוכה, אלא מתוך חרדת קודש עצומה.
מסירת מפתחות הר הבית לוואקף המוסלמי
ש: האם מסירת המפתחות של הר הבית לוואקף המוסלמי על ידי משה דיין הייתה טעות היסטורית או יד ההשגחה – כיוון שטרם הגיע זמננו לשלוט על ההר?
ת: ברור שזו הייתה טעות. כמובן גם כשאדם עושה טעות זה לא אומר שבאותו רגע הוא חומק מהנהגה אלוהית. כל מה שנעשה עלי אדמות יד ד' פועלת, גם הדברים הטובים וגם הדברים הרעים, שנאמר: "אשור שבט אפי" (ישעיהו י, ה) ואת "נבוכדנצר עבדי" (עיין ירמיה כה, ט). ברור שזו טעות, כי הר הבית הוא שלנו. אלא מה שצריך לעשות הוא לסגור את הר הבית ואף אחד לא נכנס, אין יוצא ואין בא, עד שיגיע הזמן לבנות את בית המקדש. לא יהודים יכנסו ולא גויים. אנו מצטערים שגויים נכנסים שם, הרי "כי לא יחפוץ ד' במות הרשע" וגוי הנכנס שם חייב מיתה בידי שמים. אפילו הייתה שם אבן שעכשיו היא נמצאת במוזיאון רוקפלר – שחקוק עליה ביוונית להזהיר את הגויים לא להיכנס למצב של עונש מיתה בידי שמים. אפשר לראות את הכתובת בצילום באנציקלופדיה תלמודית ערך הר הבית. אני רואה לפעמים אלפי ערבים על הר הבית, ליבי נצבט מצער שימותו, הייתי מעדיף שיעשו תשובה. לכן היינו צריכים לסגור את הר הבית.
הר הבית הוא לא בית כנסת, הכותל המערבי הוא בית כנסת. רב גדול, הרב חיים הירשנזון שהיה גר בארה"ב – הציע להקים על הר הבית בית כנסת גדול ורחב, כלל-עדתי. מרן הרב קוק השיב לו שהר הבית איננו המקום לכך, אלא שתהיה ברכה גדולה אם הדבר יתקיים בסמיכותו. אגב, נקודה מעניינת היא שהרב קוק במכתבו מציין שעל חזון זה כבר כתב אדם שלא היה מוגדר כמסורתי, הלוא הוא הרצל, בספרו "אלטנוילנד", שחלם להקים בית כנסת כזה סמוך לכותל (שו"ת מלכי בקודש ח"ד עמ' ג). אבל הר הבית הוא לא בית כנסת, הוא לבית המקדש, הוא לעבודת הקרבנות. אי אפשר להיכנס שם להתפלל או משהו אחר. לכן אנחנו צריכים לסגור אותו עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן.
תפילה בהר הבית
ש: כדאי להסדיר תקנות חדשות של הקצאת שעות מיוחדות לתפילת יהודים על הר הבית?
ת: הר הבית אינו מקום לתפילת שחרית, מנחה וערבית, אלא מקום לבנין בית-המקדש, שלא הגיע זמנו על פי ההלכה, כיוון שעוד לא הוקמה מלכות ישראל. הרבנות הראשית לישראל מאז מלחמת ששת הימים פסקה איסור עליה להר הבית כפי שמופיעות על כך אזהרות בשלטים (עיין ספרו של הרב למקדשך תוב – מ"צ).
קרבנות
ש: עכשיו אין קרבנות, אז מה אני יכול להקריב לד'?
ת: לכבוש את היצר הרע (וכן אמר הגרי"ד סולוביצ'יק. דברי הרב קל – מ"צ).
דעת הקהל על עליה להר הבית
ש: מישהו טען שהרוב הגדול של הציבור הלאומי-דתי בעד עליה להר הבית, אז למה הרבנים לא מתירים?
ת: לא פוסקים הלכה על פי סקר דעת קהל, אלא - בנושאים כאלה - על פי הרבנות הראשית לישראל וגדולי הדור. אגב, למעשה רק מעטים מאוד עולים.
העולים להר הבית
ש: איך להתייחס לכך ש85% מהציבור הלאומי-דתי תומך בעליה להר הבית?
ת: נקווה שמספר זה לא נכון, אך אם הוא נכון, זה מראה שלאותם אנשים עוד ארוכה הדרך, כי במקום מסירות נפש לתורה ומצוות, הם עסוקים בדבר שאינו מצווה. אך יש להתאזר בסבלנות, כולם יחזרו בתשובה שלמה.
כניסה להר הבית
ש: מותר להיכנס להר הבית למקומות המותרים שאינם הר הבית?
ת: אם אין זה הר הבית, אז מה המטרה?! על כל פנים כל המדידות מסופקות וכל המקומות הם כרת או ספק כרת. שו"ת אור לציון ג ל ד.
שערי הר הבית
ש: האם מותר להתקרב לשערי הר הבית?
ת: כן. העיקר שלא להיכנס לתוכם. שע"ת תקסא.
נכנס בטעות להר הבית
ש: נכנסתי כמה פעמים להר הבית עם קבוצה של דתיים ואחר כך למדתי שזה איסור חמור. כולי שבור. כיצד אוכל לכפר?
ת: כתב הרב בן ציון אבא שאול להיות נעור בלילה וללמוד תורה. זה תיקון כרת וכל לילה פוטר מכרת אחד. שו"ת אור לציון ג ל ד.
מנהרות הכותל
ש: האם אין למנהרות הכותל דין קדושת הר הבית?
ת: לא. שו"ת הרדב"ז (תרצא מובא בשע"ת תקסא ב. וכשהתחילו לחפור במנהרות הכותל, הרב מאיר יהודה גץ, רב הכותל, פנה אל גדולי ישראל לשאול אם יש לחפש כלי המקדש. רבנו הרב צבי יהודה ביקש להימנע מהמעשה באומרו: "אל תחטטו". רב הכותל 306 – מ"צ).
עפיפון מעל הר הבית
ש: האם מותר להטיס עפיפון מעל הר הבית?
ת: לא. א. פגיעה במורא מקדש. ב. אם הוא מתכת טמאה, דינו כטמא מת (פס"ת תקסא 29-28. שו"ת אור לציון ג ל ד. הגריש"א באשרי איש ג תצט – מ"צ).
חייל בהר הבית
ש: אני חייל במשמר הגבול ושומר תכופות בהר הבית. מותר? במה להיזהר?
ת: מותר משום פיקוח נפש ככל שאר תפקידים. כתב הרב בן ציון אבא שאול: א. אם אפשר, לטבול לפני כן. ב. להסיר כל חפץ או בגד שאינו נצרך מפני טומאת מת שלו, כגון שעון או ארנק וכן טלית קטן. ג. בסיום התפקיד לצאת במהירות האפשרית בלי להתמהמה לרגע. ד. לגלח שערות הראש מפני איסור פירוע ראש – לפחות פעם בשבוע, מלבד הפאות. שו"ת אור לציון ג ל ד.
קריעה על הר הבית בזה"ז
ש: האם יש לקרוע על ראיית הר הבית בזמן הזה? ובמיוחד עכשיו הערבים מוחקים רמז של בית-המקדש משם ואסור ליהודים להתפלל שם.
ת: א. הרבנות הראשית ורוב רובם של גדולי ישראל אוסרים עלייה להר הבית. ב. רבנו הרב צבי יהודה הורה, שכיוון שהר הבית נמצא תחת שליטתנו, הרואה את מקום המקדש אינו קורע (שיחות הרב צבי יהודה - יום העצמאות ויום ירושלים עמ' 90. ושמעתי שכשהג"ר יצחק ברדא, מח"ס שו"ת יצחק ירנן וגיסו של הג"ר מאיר מאזוז, הגיע להר הזיתים ליום השנה של הג"ר מצליח מאזוז וראה את הר הבית, הוא לא קרע. שאלוהו על כך, ואמר כי הר הבית תחת ריבונותנו – מ"צ).
גוי בהר הבית
ש: האם גוי אסור להיכנס להר הבית?
ת: בוודאי. היתה חרוטה על אבן אזהרה חמורה בלועזית. מצולמת באנציקלופדיה תלמודית ערך הר הבית (האבן נמצאת במוזיאון רוקפלר בירושלים – מ"צ).
קרבנות
ש: א. האם לפי הרב קוק בימות המשיח תחזור עבודת הקרבנות? ב. מותר להיות טבעוני? ג. ומה יהיה עם קרבן פסח?
ת: א. אכן, עיין רמב"ם מלכים יא א. ב. מותר. ג. טבעוני חוץ מכזית קרבן פסח.
מתירים הר הבית
ש: כיצד להתייחס לפסקים אחרים של רבנים שמתירים את העלייה להר הבית?
ת: לא קשור. כל ענין לגופו.
קידושין על הר הבית
ש: האם אני יכול לעשות קידושין על הר הבית בצהרים ואחר כך את החופה בערב?
ת: אסור בכלל להיכנס להר הבית.
ש: אני הולך אחרי רב שמתיר.
ת: ואני הקטן הולך אחרי הרבנות הראשית שאוסרת.
איך להגיע להר הבית?
ש: אם בעיר העתיקה יהודי שואל אותי איך להגיע להר הבית, האם מותר לענות?
ת: לא. איסור לפני עיוור, מסייע ומחזק ידי עוברי עבירה. לכן לומר: איני יודע - כלומר איני יודע לזה היתר (מסופר על הג"ר אליהו לאפיאן, שכשנזדמן לו שבקשוהו לאכול ולא רצה לבייש את המזמין, היה אומר הרופא אסר עלי... וכמה פעמים הסביר בחיוך לתלמידיו: הנה תבינו שלא אמרתי שקר ח"ו, כי הרמב"ם הרי היה רופא! לב אליהו ח"א עמ' 18 ב"מתולדותיו" - מ"צ).
תפילה ביחידות בהר הבית
ש: מה עדיף, תפילת מנחה ביחידות בהר הבית או במניין בחוץ?
ת: אסור בכלל להיכנס לשם באיסור חמור, כפי שפוסקת הרבנות הראשית, וכן פסקו מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה.
רווקה להר הבית
ש: מותר לרווקה לטבול כדי לעלות להר הבית?
ת: שתי עבירות.
גילוח ראש לנכנס להר הבית
ש: אני רוצה להיכנס להר הבית. האם זה נכון שיש לגלח את הראש לפני כן?
ת: א. אסור להיכנס להר הבית. פסק הרבנות הראשית לישראל וגדולי הדור. ב. כתב הג"ר בן ציון אבא שאול: מי שחייב להיכנס, כגון חייל, אכן יגלח ראשו, מלבד הפאות, בגלל איסור פירוע ראש. שו"ת אור לציון ג ל ד.
מצוות עליה להר הבית
ש: האם יש מצוה לעלות להר הבית?
ת: כן. כדי להביא קרבן. עיין רמב"ם ריש הלכות חגיגה. ויש גם איסור של לא יראו פני ריקם. רמב"ם שם (עיין חוברת דברי שי"ח במשנתם בין הגרי"ש אלישיב ובין הגר"ח קניבסקי עמ' כו. ושמעתי מגדולי ישראל שמה שי"א שיש לעלות כדי לקיים את מצות מורא מקדש הוא חידוש גדול – מ"צ).
בית מקדש מן השמים
ש: אם בית המקדש ירד מן השמים ולא אנו נבנה אותו אז יש לצפות לבניינו כל יום?
ת: במשנה וברמב"ם יש הלכות בנין בית המקדש, סימן שאנו נבנה. אלא ירד אש מן השמים, זה משל. תפארת ישראל ריש מידות, לומר שהוא יהיה כולו שמימי וטהור וקדוש, ולעולם לא ייחרב (ואמר הגר"ח קניבסקי בשם מהרי"ל דיסקין שבית המקדש ירד בלי השערים, אנחנו נעשה את השערים, וקיי"ל העושה שערים כאילו בנה. ידון משה ח"י שאלה כא – מ"צ).
עליה להר הבית
ש: מה דעת הרב ביחס לעליה להר הבית?
ת: דעתי שאין אני רשאי לחלוק על גדולי ישראל והרבנות הראשית שאסרו. וכן אני מציע לך לאחוז בקצת שכל וקצת ענווה.
מפלגה דתית והר הבית
ש: אם יש מפלגה דתית אך היא מכריזה על עלייה להר הבית, אפשר להצביע עבורה?
ת: ודאי לא. גם זה איסור על פי תורה וזה אף איסור חמור, פגיעה בקדש הקדשים של עם ישראל, בנקודה הכי פנימית של כלל-ישראל – שכל ארץ ישראל היא חול לעומת הר הבית. דבר שנאסר בכל הדורות, אי אפשר לאף רב להתיר, אלא צריך כל רבני ישראל, והרבנות הראשית ובית דין גדול.
רבנים והר הבית
ש: למה הרב אמר שלא יצביע בעד מפלגה שחורתת על דגלה את העלייה להר הבית, הרי יש רבנים חשובים שמתירים?
ת: טעות בהבנת הנקרא. לא שאלו מה דעת אותם רבנים חשובים, זאת אפשר לשאול אותם ישירות, אלא שאלו לדעתי העניה, ואני הדל הולך אחרי הרבנות הראשית לישראל שאוסרת לעלות להר הבית.
ישיבה בבית המקדש
ש: אין ישיבה בעזרה, אבל מה הדין מי שאין לו רגליים?
ת: אפשר להתיר. עיין אנציקלופדיה תלמודית, ערך אין ישיבה בעזרה בסוף (כתוב שם מצפנת פענח למהרי"ט פ' קרח. מובא במשנה למלך, בית הבחירה ז, ו, שכל מי שבא להשתחוות ולזבוח במקדש מותר לו לישב בעזרה. והמשנה למלך תמהו מנין זה לו. עיי"ש – מ"צ).
בנין בית המקדש
ש: כיצד הרמב"ם כותב שבנין בית המקדש הוא ביום ולא בלילה וגם כותב שנשים חייבות (הלכות בית הבחירה א יב), והרי זו מצות עשה שהזמן גרמא?
ת: סתירה ידועה. יש חילוק בין מצות פרט שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה ומצות כלל שחייבות בה. ויש עוד תירוצים (למשל עיין צפנת פענח הל' ת"ת ג ד. קה"י שבועות ט ב. שו"ת בית יצחק או"ח ג. שו"ת מנחת אלעזר ב מז. שו"ת משנה הלכות ו שכו – מ"צ).
היתר הרבנות להר הבית
ש: השתנו השלטים של הרבנות הראשית לישראל לכניסה להר הבית. קודם היה כתוב שאסור לאדם להיכנס ועכשיו כתוב שאסור לאדם טמא להיכנס. האם זאת אומרת שהרבנות הראשית לישראל שינתה דעתה ומותר להיכנס אחר טבילה?
ת: לא. אלמונים העיזו להשחית והוסיפו מדבקה עם אותיות זהות לזו של השלט כך שלא ניכר. הדבר תוקן על ידי רב הכותל ותלונה הוגשה למשטרה.
מרן הרב קוק והר הבית
ש: יש טענה שהרב קוק אסר את העלייה להר הבית רק בזמנו בגלל שאז היו עמי הארץ והוא חשש שיעברו על איסורים, לא כן בזמננו שאנשים יראי שמים רוצים להיכנס?
ת: אנא הבא ציטוט שכך סבר. האיסור הוא מפני קדושת המקום ואינו המצאה של מרן הרב קוק אלא היה קיים בכל הדורות, וגם כאשר כל אנשי ירושלים היו תלמידי חכמים.
חלק'ה על הר הבית
ש: כיצד להתייחס למה שהתפרסם על עשיית חלק'ה לתינוק על הר הבית?
ת: הר הבית בגובה עיניים.
מגע נערה בהר הבית
ש: האם אני יכול לגעת בנערה בהר הבית שהרי היא טבלה?
ת: חטא כפול ומכופל במקום קדוש. אך עלינו ללמוד מן היצר הרע כמה הוא יצירתי ומתאמץ להחטיאנו.
מדידות על הר הבית
ש: במשך השנים היו הרבה מדידות בהר הבית ואנחנו יודעים איפה ודאי לא היה אז הר הבית. למה אי אפשר לסמוך על זה?
ת: הרב זלמן קורן, מומחה בדבר, קבע, שעכשיו העניין סבוך יותר, שכן ברבות הימים צצו ועלו תאוריות, הממקמות את המקדש מצפון או מדרום למקום שקבע הרדב"ז (תזכיר של הרב זלמן קורן על פי בקשת הרבנים הראשיים בעניין עמדת הרבנות הראשית לדורותיה בשאלת הר הבית – מ"צ).
הר הבית וצימאון לד'
ש: אם יש לי צימאון לקרבת אלוהים, מותר לי לעלות להר הבית?
ת: אשריך שיש לך צימאון לד', לכן תקיים מצוות שד' ציווה ואל תמציא מצוות שד' לא ציווה.
מקומות מותרים בהר הבית
ש: אפשר לסמוך על שיטת הרב גורן בעניין מקומות שמותרים לכניסה להר הבית?
ת: הגר"ש גורן היה גאון גדול, אך בעניין זה יש חולקים עליו, ואכן יש שיטות רבות, ושום דבר לא בטוח, לכן הרבנות הראשית לישראל אסרה מכל וכל, והיא הקובעת.
כניסה להר הבית
ש: מה היתה דעתו של הרבי מליובאוויטש לגבי כניסה להר הבית?
ת: הוא אסר להיכנס, - כמו שאמרה הרבנות הראשית וגדולי חכמי ישראל. יתר על כן, הוא אמר שבכלל אין לדון בזה (עיין מכתב בכפר חב"ד גליון 845 – מ"צ).
רבנו הרב צבי יהודה והר הבית
ש: זה נכון שהרב צבי יהודה קוק אסר בכל תוקף להיכנס להר הבית, אבל זה בגלל שהוא פחד שילכו לבנות את בית-המקדש. לכן בימינו שחשש זה לא קיים, למה לא מותר?
ת: איפה זה כתוב?! הוא אסר מפני קדושת המקום! זה גם לא חידוש שלו, אלא כך נהגו כל הדורות, וכן גם הרבנות הראשית אוסרת היום.
הג"ר הרצוג והר הבית
ש: האם ידועה דעתו של הג"ר הרצוג על עלייה להר הבית?
ת: בזמן מלחמת השחרור, האלוף דוד שאלתיאל, מפקד כוחות ההגנה באזור העיר העתיקה, התייעץ על כך עם הג"ר הרצוג. והרב הורה לו, שכוחות ההגנה יכנסו להר הבית, יוציאו ממנו את כוחות האויב, אחר כך יעזבו את המתחם בדרך הקצרה ביותר, ויסגרו את השטח מבחוץ בפני כל אדם (מפי האלוף דוד שאלתיאל. תזכיר של הרב זלמן קורן על פי בקשת הרבנים הראשיים בעניין עמדת הרבנות הראשית לדורותיה בשאלת הר הבית – מ"צ).
רבנו הרב צבי יהודה והנזיר על הר הבית
ש: הלא הרב צבי יהודה והרב דוד כוהן הנזיר נכנסו להר הבית ביום שיחרורו?
ת: רבנו הרב צבי יהודה סיפר באירוע פומבי, מסיבת ליל יום ירושלים בישיבת מרכז הרב בשנת תשל"ג, שהוא הוטעה באותו זמן, ונאמר לו רק שהוא מוסע לכותל המערבי, והוא לא העלה על דעתו שיביאוהו דרך שער האריות ומשם דרך הר הבית לכותל. וגם הנזיר אמר שהופתע כאשר גילה באיזו דרך הוליכו אותו (תזכיר של הרב זלמן קורן על פי בקשת הרבנים הראשיים בעניין עמדת הרבנות הראשית לדורותיה בשאלת הר הבית.
והרב ישראל אריאל הגיב לסמס שפירסם הרב אבינר, והביא עדויות שרבנו הרב צבי יהודה עלה להר הבית בכוונה ביום שיחרור מדין כיבוש. אלא הרב אבינר ביסס תשובתו על עובדה אחת שאי אפשר לסתור: דברי רבנו עצמו!
כאמור, רבנו הרב צבי יהודה סיפר באירוע פומבי, מסיבת ליל יום ירושלים בישיבת מרכז הרב בשנת תשל"ג, שהוא הוטעה באותו זמן, ונאמר לו רק שהוא מוסע לכותל המערבי, והוא לא העלה על דעתו שיביאוהו דרך שער האריות ומשם דרך הר הבית לכותל. אם כן כשיש סתירה בין דברים שאמר רבנו הרב צבי יהודה ובין דברים שאומרים בשם רבנו הרב צבי יהודה, הלכה כדברי רבנו עצמו. הרי יש לנו כלל גדול: "אין למדין הלכה מפי מעשה, עד שיאמרו לו הלכה למעשה" (ב"ב קל ב), ורבנו אמר בפירוש.
הגרש"ז אוירבך היה מזכיר את העובדה שהראי"ה קוק התנגד כל כך לעלייה להר הבית, וכיצד ייתכן שחלק מהמתיימרים ללכת בדרכו של הרב [כך כינה אותו הגרש"ז] מתעלמים לגמרי מפסיקתו הברורה בענין זה? (ועלהו לא יבול ג שצה).
ואפשר לומר אותו דבר כאן – מ"צ).
הג"ר אונטרמן והג"ר נסים על הר הבית
ש: האם הרבנים הראשיים, הג"ר אונטרמן והג"ר נסים, בכ"ח באייר תשכ"ז נכנסו להר הבית בעת שחרורו בתור כיבושו?
ת: ביררנו את העניין אצל הג"ר זלמן קורן וכך היה: א. בכ"ח באייר הרבנים הראשיים הגיעו לעיר העתיקה ביוזמתם האישית, כל אחד בנפרד ובזמן אחר, על מנת להגיע לכותל המערבי, ולאחר שרכב צבאי הוריד אותם בשער האריות. הם הסתייעו בחיילים שהיו במקום והראו להם את הדרך לכותל המערבי שעברה אז דרך הר הבית, לא בכוונה לעלות עליו וקל וחומר לא לכבוש אותו, אלא משום שהוטעו. ב. בכ"ט באייר הגיעו הרבנים הראשיים יחד עם ד"ר ורהפטיג שהיה שר הדתות לכותל המערבי דרך שער האשפות באופן רשמי, תוך יצירת רושם שזו הגעתם הראשונה לכותל המערבי (ביום הקודם עדיין לא הייתה אפשרות הגעה ישירה לכותל דרך שער האשפות). ג. באותם הימים הרבנים הראשיים רצו להסתיר את העובדה המביכה על כניסתם להר הבית, ובכוונה תחילה יצרו רושם כאילו לא היתה כדי שלא ילמדו מזה היתר לעלות. ואכן הג"ר קורן שמע מד"ר זרח ורהפטיג אחרי שנים שהם לא נכנסו להר הבית, וזה היה מקור הפרסום הראשון שלו בעניין, ועכשיו שנודע שבפועל נכנסו, להלכה התברר שהוא כאילו לא נכנסו. ד. זאת ועוד, אי אפשר ללמוד מזה שום היתר לעלות להר הבית, כי הרבנות הראשית לישראל בראשות אותם רבנים ראשיים אסרה לחלוטין.
הגר"ש גורן והר הבית
ש: האם הרב גורן התיר עלייה להר הבית?
ת: יש עדויות שונות. אך סיפר הג"ר שאר ישוב כוהן בפגישת מועצת הרבנות הראשית בשנת תשמ"ו, שהטעם שבגללו נמנע גיסו הג"ר גורן מלפרסם איזה שהוא היתר בנושא, היה משום מכשולות שיכולים לצמוח מן העניין, וזאת כמובן מלבד העמדה העקרונית שנקטו בה רוב המשתתפים באותו דיון, ואשר בסופו של דבר גם הרב גורן הסכים לה, שבנושא זה אין מקום לדון במועצה, ללא שיתוף גדולי הרבנים (תזכיר של הרב זלמן קורן על פי בקשת הרבנים הראשיים בעניין עמדת הרבנות הראשית לדורותיה בשאלת הר הבית – מ"צ).
יצחק אבינו טעה...
ש: שמעתי הסבר: זה נכון שהרבנים אוסרים עליה להר הבית, אך בזמנו יצחק אבינו טעה לגבי הברכה לעשיו, כך עתה כל הרבנים טועים...
ת: עליך ללכת למערת המכפלה לבקש סליחה מיצחק אבינו ובאותה הזדמנות מכל רבני ישראל.
מזון מול קודש הקודשים
ש: אנשים שמים מים או סוכריה באזור התפילה מול קודש הקודשים במנהרות הכותל ומייחסים לזה סגולות רפואיות. יש להאמין בזה?
ת: ודאי לא. אלא תשובה, תפילה וצדקה.
תרגול בית המקדש
ש: האם נכון לעשות תרגולים של עבודות בית המקדש כגון ניסוך המים וקרבן פסח?
ת: לא שייך. צריך רק לשם עבודה ממש מתוך חרדת קודש.
כוהנים בחורף
ש: כיצד יעבדו הכוהנים בבית המקדש בחורף ויחפים?
ת: כמו אז. מסירות נפש.
נכים בבית המקדש
ש: למה לנכים היה אסור לעלות לבית המקדש?
ת: איני זוכר שיש דבר כזה. אך כוהן בעל מום פסול לעבודה, כי הוא צריך שלמות גם נפשית גם גופנית, גם באופן עקרוני, כי עבודת ד' היא גבורה ועוז, וגם משום זרימת השפעתו על אחרים.
מדידות הר הבית
ש: בימינו יש מדידות של הר הבית. האם אין זה מתיר להיכנס לשם במקומות מסויימים?
ת: לגדולי הדורות הקודמים, החל משנת תרכ"ה, היו מפות טובות ומדוייקות (1ס"מ=5מ'). אלא שהיום הן יותר נגישות. מפי הגר"ז קורן. לכן לומר שפעם לא יכלו לדעת ושהמציאות השתנתה אינו נכון.
בית מקדש
ש: איני מבינה מה זה בית מקדש לכן קשה לי להתחבר ולהתגעגע?
ת: ראשית ההתחברות היא לדעת שאיננו יודעים. תכלית הידיעה, שלא נדע. בית המקדש הוא מעל כל ענייני הקדושה שיש לנו. הוא מעין חתונה בין ריבונו של עולם וכנסת ישראל.
מקומות מותרים בהר הבית
ש: איך יתכן שהרבנות הראשית אסרה לגמרי להיכנס להר הבית, הרי שטח הר הבית הוא ת"ק אמה על ת"ק אמה, כלומר 250 מ'X 250 מ', והשטח העכשווי הרבה יותר גדול, אם כן יש מקומות מותרים?
ת: א. גם הרבנות הראשית יודעת זאת. ב. יש דיון אם יש קדושה בתוספת שנוספה. עיין משפט כהן עמ' ר. ג. יש יותר מעשר שיטות איפה נמצא בית המקדש (עיין ויקיפדיה ערך זיהוי מקום המקדש – מ"צ).
הר הבית ואשתי
ש: אשתי מתכוננת לעלות להר הבית עם חברתה שמתחתנת. דיברתי אל ליבה שזה אסור, אך לא עזר. מה לעשות?
ת: להתפלל עליה.
מחלוקת תלמידי רבנו הרב צבי יהודה על הר הבית
ש: איך יתכן שיש מחלוקת בין תלמידי הרב צבי יהודה אם מותר או אסור לעלות להר הבית?
ת: הכרעה על פי רוב מנין ורוב חכמה. אפילו בין תלמידי משה רבנו יש מחלוקות, עיין במשנה, אלא רוב מנין ורוב חכמה.
רב המעודד עליה להר הבית
ש: רב קהילתנו מעודד עליה להר הבית. אם הוא מדבר על כך, להעיר שהרבנות הראשית אוסרת?
ת: לשתוק משום כבודו.
"עזרת ישראל" בכותל
ש: מותר ללכת לחלאקה של משפחתי ב"עזרת ישראל" בכותל?
ת: ודאי לא ולא לשום אירוע. מדין שאסור לחזק עוברי עבירה.
בנין בית המקדש
ש: אם בעם ישראל נתרפאנו משנאת חינם, למה לא נבנה בית המקדש?
ת: יש עוד תנאים. עיין שיר השירים שבית המקדש הוא כמו חתונה של הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, ועתה אנו בדרגת אירוסים או שידוכים.
היתר עליה להר הבית
ש: יש תלמידים של הרב צבי יהודה שעולים להר הבית?
ת: להיות תלמיד רבנו הרב צבי יהודה הוא דבר גדול, אך לא די בכך כדי שבכל דבר תהיה הלכה כמותו.
נשים בבית המקדש בעתיד
ש: האם כשייבנה בית המקדש, בעקבות השינוי במעמד הנשים, מותר יהיה להם להיכנס או עדיין תישאר עזרת נשים?
ת: גמרא מפורשת שגם לעתיד לבוא תהיה הפרדה בבית המקדש. סוכה נב-נג.
סינון עפר הר הבית
ש: האם מותר לסנן עפר הר הבית?
ת: כן. ואין לחפצים קדושה. עיין חבל נחלתו (יד סה – מ"צ).
מקומות מותרים בהר הבית
ש: יש רבנים שטוענים שהיום יודעים בדיוק מה האזורים שהם הר הבית, לא כמו בעבר. האם מותר להיכנס לשם?
ת: יש הרבה דעות בנידון, מה שזה בונה זה סותר, ואין דבר ברור. אך ממילא זה לא נוגע למעשה, כי למעשה, הרבנות הראשית היא הפוסקת.
איסור עליה להר הבית – הלכה
ש: ראיתי רבנים גדולים שנימקו באריכות את איסור העליה להר הבית בנימוקים רוחניים ומוסריים ולא הלכתיים. האם האיסור הוא רוחני או הלכתי?
ת: האיסור הוא הלכתי. אך דורנו זקוק מלבד ההלכה להבנת העמקות הרוחנית. אך ודאי האיסור הוא הלכתי ונכתבו תשובות הלכתיות ארוכות בנדון. מרן הרב קוק במשפט כהן סי' צו. כרוז הרבנות הראשית וגדולי הדור, "רבנות הראשית לישראל" עמ' 782. שו"ת מנחת יצחק ה א. שו"ת ציץ אליעזר י א. שו"ת יביע אומר ה יו"ד כו. שו"ת יחוה דעת א כה. עיין שם.
חטאת שמנה של רבי ישמעאל בן אלישע
ש: כתוב בגמרא שבת (יב, ב) שרבי ישמעאל בן אלישע קרא והטה וכתב על פנקסו לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. למה דווקא שמנה?
ת: הוא נהג לפנים משורת הדין. לא צריך שמנה. כל המחמיר הרי זה משובח. והחת"ס מביא בשם רבו רבי נתן אדלר, שאדם העובר על איסור דרבנן, אינו יכול להביא קרבן, שהרי לא עבר על איסור תורה. אולם כאשר יביא אדם זה קרבן, יוסיף ויביאנו שמן, כדי שבתוספת זו יתכפר לו גם האיסור דרבנן. כאשר ר' ישמעאל קרא והיטה, נמצא שחטא בכפליים: גם עבר על איסור תורה – במעשה ההטייה, וגם עבר על איסור דרבנן – בכך שקרא לאור הנר למרות שחז"ל גזרו על כך. ולפיכך התחייב ר' ישמעאל בחטאת שמנה – חטאת על הדאורייתא ושמנה על הדרבנן (מלכים אמניך עמ' יב בשם הג"ר שמואל הלוי וואזנר).
אגב, מה שאמר רבי ישמעאל בן אלישע: "כמה גדולים דברי חכמים" בלי לנמק "שמא יטה", מסופר בשם הגר"א שכוונת רבי ישמעאל בן אלישע דאמרינן בגמ' סנהדרין [כא ב] מפני מה לא נכתבו טעמי המצוות? מפני שראינו שבשני דברים כתבה התורה סיבת המצוות ונכשל בהם גדול העולם וכו' אמר שלמה אני ארבה ולא אסיר (קול אליהו דברים יז יז. מהר"ץ חיות גמ' שבת יב ב).
[והגר"א נבנצל כתב לי: "משום הידור מצוה, והוא דין להביא מן המובחר".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "זו מצוה מן המובחר".
והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "עיי"ש בחי' הר"ן שכ' 'אולי שמינה לצחות השמן'. וע' בישועות יעקב על או"ח סי' א בשם ספרי קדמונים בטטו"ד" (כתב שם בישועות יעקב, שקריאת פרשת קרבן החטאת מועילה אמנם במקום קרבן, אך רק באשר לחלק הקרבן העולה לגבוה, או בקרבן עולה, שבה הכל עולה לגבוה ואין אכילת כהנים – לגבי אלו אכן נגמרת הכפרה בקריאת הפרשה. אולם הלא בחטאת יש גם חלק הנאכל לכהנים, ואף הוא לשם כפרה, כפי שמצינו (פסחים כט א): "ואכלו אותם אשר כופר בהם – שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים", ולגבי חלק זה הרי לא תועיל האמירה! ועל כן כתב ר' ישמעאל שיביא "חטאת שמינה", שבה יהיה הרבה בשר לאכילת הכהנים...").
והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "דיברו בזה המפרשים, ואביא תירוץ אחד והוא תירוצו של מרן החיד"א (שהיום יא"צ שלו) בספרו ראש דוד (פר' צו), כי ידוע דכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכו' (מנחות קי א), אמנם אם עוסק בלימוד הענין ולא מביא קרבן בפועל אז חלק גבוה קיים אך חלק הכהנים לא קיים ורצונו ית' שגם הכהנים יקחו חלקם וכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, וגם שרק אם עוסק בתורת חטאת ולא הביא חטאת זה אינו מצוה מן המובחר. ולפי"ז פי' את מה שכתב ר' ישמעאל בן אלישע, שלא נחשוב שילמד תורת חטאת ויצא בזה ידי חובתו, אלא כשיבנה ביהמ"ק יביא חטאת שמנה דהיינו יקיים זאת במצוה מן המובחר ולא רק ע"י לימוד".
ותירץ הגאון רבי יצחק שבדרון, אב"ד חאצמר, בנו של הגאון רבי שלום מרדכי הכהן, אב"ד ברז'אן, בהקדמתו לתשובותיו של אביו (שו"ת מהרש"ם חלק ב – בהקדמה, אות לב), שקריאת פרשת קרבן חטאת אכן מועילה, אולם אינה יכולה להיחשב אלא כחטאת כחושה, ולכן כתב בפנקסו שכאשר יבנה המקדש יביא חטאת שמינה (מובא בס' כמוצא שלל רב – ויקרא עמ' סט).
ומובא בספר טללי אורות "מפי השמועה" כיוון שרבי ישמעאל היה כוהן גדול, שנאמר בו "גדלהו משל אחיו" (יומא יח, א), ומתנהג בגדולה ואוכל פטומות, על כן עליו להביא שמנה, שלא יהא שולחנו מלא ושולחן רבו ריקם (מובא בס' דרך שיחה ח"א עמ' שלו-שלז. ועיי"ש עמ' שמח-שמט).
ונשאל הגר"ח קניסבקי שם: הרי הרמב"ם (הלכות איסורי מזבח ז, יא) כתב שכל אחד יתן מן השמנה? והשיב: אם יש לו, ואם אין לו – אין לו, וכהן גדול צריך לדאוג שיהיה לו (אמנם לא חייב להיות שהיה כ"ג כי היו שני ר"י - תוס' יבמות קד, א) (שם) – מ"צ].
לחם הפנים וברכתו
ש: מה היו עושים עם לחם הפנים בפסח?
ת: הוא היה מצות. אין חמץ במקדש מלבד שתי הלחם בשבועות.
ש: לחם הפנים הוא מצות, והוא נקרא לחם. א"כ למה ספרדים מברכים מזונות על מצה בשאר ימות השנה מלבד פסח, הרי הוא לחם?
ת: כי המצה שלנו פריכה ולא רכה.
ש: מה בירכו הכוהנים על לחם הפנים?
ת: המוציא, כי גם אכילתו מצווה היא וגם כי היה רך.
ריצה בכבש
ש: קבעו איזה כוהן יעשה תרומת הדשן אם היו רבים ע"י ש"רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חברו בארבע אמות - זכה". אבל כיצד הותר להם לרוץ על כבש המזבח, הרי על הפסוק "ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו", ודרשו חז"ל (מכילתא סוף פרשת יתרו): "כשעולה למזבח לא יהיה פוסע פסיעה גסה אלא מהלך עקב בצד גודל"?
ת: אולי טעו. הרי גם דחפו אחד את השני ואחד אפילו דקר שני.
ש: ראיתי שיש תירצו שרצו בעקב בצד גודל (עפ"י תו"י יומא שם).
ת: יתכן.
[קושיה זו מובאת במרפסין – ויקרא. וכן התירוץ. ועוד תירוץ שאף האיסור לרוץ על גבי הכבש נאמר רק בשעת עבודה, כגון בהולכת האיברים לכבש, וממנו למזבח. אולם העליה לתרומת הדשן אינה נקראת עבודה ומותר אז לרוץ (עיין תוספות ישנים יומא שם) – מ"צ].