שיעורי הרב שלמה אבינר

נטילת ידיים בבוקר

ש: ישראל שאין בכוחו ליטול ידיו בבוקר, האם מותר לעובד זר ליטול לו?

ת: כן, כיוון שאין הנכרי מקבל טומאה (פמ"ג מ"ז ד סק"ז דלא כהחיד"א בקשר גודל א ב). והוא הדין נטילת ידיים לסעודה (חזו"א או"ח כג ח, שמותר אפילו לכתחילה. אמנם כתב המ"ב קנט סט, שיש להיזהר לכתחילה).

התעטפות בטלית

ש: האם מותר לעובד זר לשים את הטלית על יהודי?

ת: כן, ואפילו הוא לא מתעטף בה כעיטוף הישמעאלים בעת הברכה, יצא (לבוש ח ב).

הנחת תפילין

ש: האם מותר לעובד זר לשים תפילין על יהודי?

ת: ראוי שהיהודי יסייע לו. אם אינו יכול, עדיף שישראל בר חיובא יניח עליו. ואם אינו נמצא, יניח לו העובד זר (שו"ת שבט הלוי א ח).

בית כנסת

גוי בבית כנסת

ש: האם מותר לעובד זר להיכנס לבית הכנסת?

ת: כן. אך בלי צלב (שו"ת הר צבי או"ח א פה. שו"ת שאילת שלמה א צה).

ש: עליו ללבוש כיפה?

ת: אין חובה כלל, אך הכל כפי מה שנהוג באותו בית כנסת.

[מסופר בס' דברי הרב (עמ' קמב), שפעם לקחו מורה גוי ללמד אחר הצהריים לימודי חול בישיבה קטנה, ונסתפק המנהל האם נכון לבקש ממנו שיחבוש כיפה בזמן שהוא בכיתה עם תלמידיו. כששאל את הגרי"ד סולוביצ'יק, השיבו שאין צריכים לבקש ממנו שיחבוש כיפה. כששאל את הג"ר משה פיינשטיין, השיב שעל הנכרי להתנהג כמו שאר האנשים במוסד, כלומר, שיש לבקש ממנו שיחבוש כיפה. אח"כ שאל את הג"ר אהרן קוטלר, והוא השיב שאין לבקש ממנו שיחבוש כיפה, משום שיש בזה ענין של הבדלה, לעשות היכר שרק היהודים חובשים כיפות ולא הגויים].

שבת

נרות שבת על ידי עובד זר

ש: אם זקן או חולה לא יכול להדליק נרות שבת, האם יכול למנות שליח את עובד הזר?

ת: כן. והיהודי יברך (עי' פסקי תשובות רסג יט).

הדלקת אור

ש: מותר ליהודי להניח לעובד זר להדליק אור בביתו עבורו?

ת: לא. אמירה לנכרי אסורה מלבד מקרים יוצאי דופן. ואם היהודי מבקש ממנו, אסור ליהנות ממנו (מ"ב רעו יג). ואם הוא עושה מעצמו, צריך למחות על כך. אם בכל זאת הגוי מדליק, מותר ליהנות מן המלאכה, דהווי כאלו עשה הגוי לצרכו (מ"ב שם לו).

ש: האם מותר לגוי להדליק לעצמו בחדר שלו בבית היהודי?

ת: כן. ומותר ליהודי ליהנות ממנו (מ"ב רעו ח).

ש: אם חייבים להדליק אור לחולה בשבת, מה עדיף, גרמא או אמירה לנכרי?

ת: גרמא (יש להזכיר שפעם אחת כשהיה הגרי"ד סולוביצ'יק, בנו של הגר"מ, ילד, ביקר אצל זקנו הגר"ח בבריסק, והיה לו חולי בגרונו, ובליל שבת הזמינו רופא נכרי לביתו של הגר"ח לראות מצבו, וכשפתח הילד את פיו והסתכל הרופא בפנים, שאל הגר"ח לרופא אם הוא צריך ליותר אור בכדי שיוכל לראות טוב יותר. השיבו הרופא: זה רעיון לא רע. ותיכף ציווה הגר"ח לאבי הילד הגר"מ שיגדיל הלהב של הלאמפ [מנורה] שהיה דולק בחדר ההוא, וכשהתחיל הגר"מ להסס ולומר כי הלא שבת היום, והרופא לא אמר בהחלט שצריך להגדיל הלהב, פנה הגר"ח כלפי הדיין הג"ר שמחה זעליג זצ"ל שג"כ היה נוכח אז, ואמר לו "ער איז איין עם הארץ" (=הוא עם-הארץ), תגדיל אתה את הלהב, וכך עשה הגרש"ז תיכף ומיד כאשר צווה, מבלי להסס מאומה. הליכות הגר"ח עמ' מו. הרב [באנגלית] מהרב אהרן רקפת ח"א עמ' 277).

ש: ואם אי אפשר להדליק בגרמא, אפשר לבקש מגוי?

ת: כן, ואפילו חולה שאין בו סכנה (מ"ב רעו ז). וכן זקן שכוחו תש דינו כחולה לענין זה, שהרי הוא עלול למעוד וליפול בהיעדר אור (עזרה כהלכה ג טז). אם יש חושך, אסור, אלא אם כן יש ילד קטן בחרדה. אם אין חימום, אסור, אלא אם כן יש ילד קטן או חולה או זקן או סבל רב. לחמם מאכלים, אסור (עיין פירושו של הרב על קצשו"ע פ כז). עשה הגוי מלאכה לצורך חולה או זקן או קטן, מותר אף לבריא ליהנות מן המלאכה (שו"ע או"ח רעו א. מ"ב ו).

כיבוי האור

ש: מותר לומר לעובד זר לכבות את האור?

ת: אסור. אם הוא בא לכבות את הנר לצורך היהודי, יש אומרים שאין היהודי צריך למחות בו (שו"ע הרב שה קונטרס אחרון א) ויש אומרים שצריך למחות (מלכים אמניך פ"ד הערה ד בשם הגרי"ש אלישיב).

ש: מותר לומר לעובד זר לכבות אור לצורך חולה כדי שיוכל לישון?

ת: כן, ואפילו חולה שאין בו סכנה (חוט שני פא ה).

חימום או קירור הבית

ש: כאשר הקור גדול מותר לומר לעובד זר לחמם את הבית לצורך כל אדם?

ת: כן, משום "הכל חולים אצל צינה" (שו"ע או"ח רעו ה).

ש: אם המזגן פועל ומקרר את הבית יתר על המידה, עד שאי אפשר לשאת את הקור בכל הבית, מותר לומר לגוי לכבות את המזגן?

ת: כן, משום ש"הכל חולים אצל צינה". אבל זה בתנאי שיש קור בכל הבית. אם לא, יש ללכת למקום אחר בבית (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סו"ס מב).

ש: כשהחום גדול ואי אפשר לסובלו, מותר לומר לגוי להפעיל את המזגן?

ת: רק אם יש זקן שתש כוחו ויש לחוש שהחום הרב יזיק לו. וכן תינוק (שו"ת מנחת יצחק ג כג. שו"ת תשובות והנהגות א רעז. משום שבות דשבות במקום צער גדול. דלא כשו"ת אגרות משה יו"ד א מז אות ב).

הפסקת חשמל

ש: אם המתג הראשי קפץ וקר מאוד, האם מותר להרימו בשינוי? הרי כולם חולים אצל הצינה ובשינוי זה מדרבנן?

ת: כולם חולים אצל הצינה זה בארצות הצפון, וגם אין זה מתיר כל איסור דרבנן אלא כגון אמירה לנכרי. אלא מותר אם יש ילד קטן מתחת לגיל שנתיים שנחשב חולה שאין בו סכנה גם אם הוא בריא, או שילד ירים בשינוי, שזה מותר באקראי לצרכו. שו"ע הגר"ז שמג (וכן פסק הרב הראשי הג"ר דוד לאו אחרי שרב אחד פרסם מאמר המתאר כיצד הוא התיר לעצמו להדליק את החשמל בשינוי. פרסם הג"ר לאו בעיתונות, שאותו רב נהג לא נכון, וז"ל: "לצערי הרבה אנשים לא ידעו מה לעשות ונכנסו ללחץ, והתירו לעצמם לעשות דברים שאינם מותרים. המשנה ברורה אומר במפורש שבמקרים כאלו מותר רק על ידי נכרי ולא בשינוי. חבל שאנשים לא היו מודעים להלכה. לגבי אותו מאמר שפורסם, אם הרב שפרסם את המאמר יעיין בהלכה, הוא יראה שהוא לא צדק במעשיו").

בישול בשבת

ש: מותר לבשל על ידי נכרי בשבת?

ת: אסור (מ"ב שיח כז). ובמקרה יוצא דופן יש לשאול רב.

ש: מותר לאכול מהמאכל שבישל העובד הזר בשבת לצורך עצמו?

ת: אסור משום מעשה שבת, ואף משום בישול עכו"ם (שו"ע או"ח שכה ד. מ"ב טז).

ש: אפשר לומר לגוי לשים מאכל מבושל על הפלטה בשבת?

ת: באופן פשוט, אסור. אם אין ליהודי תבשיל חם לצורך סעודת שבת, התירו לומר לגוי ליתן על הפלטה תבשיל שהיה מבושל קודם השבת שאין בו רוטב, מפני כבוד השבת, משום דהווי שבות דשבות במקום מצווה (מ"ב שכה ס. מ"ב רנג ה בה"ל ד"ה להחם).

גוי המחלל שבת בחדרו

ש: מותר לגוי לעשות מלאכה בחדרו לעצמו כגון לדבר בפלאפון, לשמוע מוזיקה וכדומה?

ת: מותר בצנעה וכשלא שומעים (פמ"ג מ"ש רמז ב. חוט שני פא ג).

ש: מותר לו לבשל בשבת בכליו לצורך עצמו?

ת: כן (מ"ב שז עג).

טלטול ישראל היושב בכסא גלגלים

ש: מותר לעובד זר לטלטל יהודי בכסא גלגלים בשבת?

ת: בעיר שיש עירוב – מותר, אפילו היהודי מחמיר לא לטלטל. אבל אם אין עירוב – אסור (עזרה כהלכה ה יא בשם הגר"נ קרליץ). אם יש ספק רשות הרבים, יש לשאול את המרא דאתרא.

הבדלה במוצאי שבת

ש: מותר לעובד זר להדליק את נר ההבדלה?

ת: לא. מכל מקום יכול הגוי להדליק את הגפרור שממנו ידליק היהודי את נר ההבדלה (מ"ב רחצ כג).