שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם עליי להעיר את חברי למנין?

תשובה: היו שאמרו בטעות שתפילה בציבור נדחית מפני ביטול תורה, שהרי כתוב בשולחן ערוך: "ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור" (או"ח צ, ט), ו'ישתדל' פירושו, השתדלות ולא חובה.

אמנם מובא לאחר מכן (שם ס' טז) שאדם ההולך בדרך צריך ללכת עד ד' מילין (י"ח דקות) כדי למצוא מנין ולאחוריו עד מיל. אם כן, 'ישתדל' פירושו - תתאמץ מאוד.

בספר שמירת הלשון (ח"ב, חתימת הספר, ח'), מביא החפץ חיים שנים עשר טעמים מדוע אדם צריך להתפלל במנין. טעם אחד הינו - שאדם המתפלל יחידי, מדקדקים מאוד על כל ברכה אם כיוון בה כהוגן, וכמעט שלא מצוי אדם שיתפלל תפילה אחת בכוונה כראוי.

לעומת זאת, לעניין תפילה בציבור - אין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים (ברכות ח, א).

יש הרוצים לטעון שישן פטור כיוון שהישן חשוב כאנוס, ולכן אין להעיר אותו. הראיתם למדנים אלו?

ודאי זו טעות. אדם מועד לעולם, בין ער ובין ישן (משנה בבא קמא ב, ו). לדוגמא, אדם הישן סמוך לכד ושבר אותו תוך כדי שינה - חייב, כיוון שהיה לו לוודא לפני שהלך לישון שאינו קרוב לכד. כך גם בתפילה - לפני שאדם הולך לישון עליו לוודא שיקום בזמן (ע"י שעון מעורר, חברים וכדומה).

מובא בספר חסידים (ס' שלז ומובא בבאר היטב יו"ד ס' רמ ס"ק טז), בעניין הגמרא במסכת קידושין (לא, א) המספרת שחכמים רצו לקנות אבן טובה מדמא בן נתינה, אך האבן הייתה מונחת תחת ראשו של אביו שישן, ודמא בן נתינה לא ציער אותו משום כיבוד אב, ובזכות זה זכה ונולדה לו פרה אדומה. ברם, כותב ספר חסידים, אם הבן יודע שהאב יצטער אם לא יעירנו, בוודאי עליו להעיר אותו ע"מ שילך לבית הכנסת.

מכאן נלמד לענייננו - אם על האדם להעיר את אביו למרות שיש כאן עניין של כיבוד אב, וודאי צריך להעיר את חברו לתפילה, שהרי האדם מעוניין להתפלל במנין, ואם אינו מתפלל במנין, הוא שרוי בצער.

סיכום: מצווה גמורה להתפלל במנין, ויש להעיר את חברו למניין.

נלקח משאילתת שלמה 131