חב"ד, הפרט והכלל
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
חב"ד, הפרט והכלל
[ראיין: הרב מרדכי ציון]
ש: כיצד להתייחס לחסידות חב"ד?
ת: חב"ד הוא זרם מהזרמים הכי חשובים בחסידות. אך אינו כל החסידות. וגם החסידות אינה כל היהדות. לכן חב"ד הוא חלק חשוב ביהדות אבל לא כל היהדות.
ש: מה מיוחד בחב"ד?
ת: תיקון הפרט. בעל התניא היה בלי ספק אדם גדול מאוד. עיקר עניינו הוא תיקון נשמת הפרט, ההעמקה במכמנים הפנימיים של הפרט, כדי לטהרו ולרוממו.
ש: לא מדובר בספר התניא על כלל-ישראל?
ת: פעמים בודדות. אולי פעמיים-שלוש. וזה בעיקר במובן של סכום נשמות היהודים ולא במובן של נמשת האומה, נשמת הכלל.
ש: במה זה בא לידי ביטוי בימינו?
ת: בתחית האומה, כלומר: בנין הארץ, שיבת ציון, הקמת המדינה, מלחמות ישראל. כל אלה אינם הנושא שלהם.
ש: זה לא חשוב להם?
ת: ודאי חשוב להם, כי זה משיק לעולמו של הפרט. ודאי ענייני הכלל והפרט נוגעים זה בזה. אבל בעיקר, הם עסוקים הפרט.
ש: וזה לא חשוב?
ת: ודאי חשוב מאוד, חיוני מאוד. אבל זה לא כל המלאכה. ואיפה כל המלאכה? – כל היהדות כולה, ולא זרם אחד.
ש: ומרן הרב קוק לא היה זרם אחד?
ת: לא. הוא ביקש לא לעשות ממנו זרם: "אל תעשו לי קוקיסטים" (לשלושה באלול מו). אלא המאמץ הגדול שלו היה האחדות הכוללת, לא זרם נוסף, אלא האחדות הפנימית של כל הזרמים.
פורסם בשאילת שלמה 429