שיעורי הרב שלמה אבינר

בחירת גן

ש: כיצד לבחור גן ילדים?

ת: איפה שישנה הגננת הכי אמהית (עיין חינוך באהבה חלק א של הרב – מ"צ).

סוף גיל חינוך

ש: עד איזה גיל חייבים לחנך ילד?

ת: מעיקר הדין עד גיל בר מצוה, אך גם מעבר לזה, וככל שיש השפעה, יש להשפיע לטובה.

ספרים כשרים

ש: האם בספריית בית הספר אפשר להתפשר על כשרות הספרים כדי שהילדים לא ילכו לספריה העירונית ששם המצב גרוע יותר?

ת: לא. אנחנו צריכים לתת רק ספרים כשרים, כמובן מגוונים ומרובים במידה האפשרית, ואיננו אחראים אם הם מחפשים לחמם גם במקום אחר.

מכללה אקדמית לנשים

ש: יש בעיה לבת ללמוד באקדמיה חרדית לבנות?

ת: מותר בתנאי: א. שזה נפרד. ב. שאין כפירה בלימודים. ג. שמי שמלמד הוא ירא שמים (וכן כתב הג"ר שלום כהן, ר"י פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה. וכן הגרב"צ מוצפי – מ"צ).

שיטת מונטסורי

ש: קיבלנו גננת בשיטת מונטסורי. זה טוב?

ת: טוב מאוד. שיטת החינוך החדש לעזור לילד לפתח עצמו.

דילוג כיתה יב

ש: האם כדאי לדלג כיתה יב של ישיבה תיכונית כדי לעבור ישירות לישיבה גבוהה?

ת: א. יש ללמוד כסדר בלי לדלג, אבל אפשר גם ללמוד בישיבה קטנה בה לומדים רק תורה. ב. אתה חייב להתייעץ עם מחנך שמכירך אישית.

חינוך באהבה

ש: אנחנו דוגלים בחינוך באהבה, אך לפעמים בדרך זו, הבנים יוצאים לתרבות רעה, אז מנין לנו שדרך זו נכונה?

ת: הדרך היא נכונה, אך גם דרך נכונה לא תמיד מצליחה. כגון דוד המלך לגבי אדוניה ש"לא עצבו אביו מימיו" ובזה הוא צדק. עיין ספר לאמונת עתנו במאמר הישר כדוד ובסיפור שם על רבי ישראל סלנטר (לאמונת עתנו עמ' לז. "דומה הדבר למה שהיה רבנו מספר על ר' ישראל מסלנט זצ"ל שדגל בלימוד מקצועות חול, וכך גם חינך את בניו. לאחר שאחד מבניו יצא לתרבות רעה, היו שהעירו לו על דרכו החינוכית שנכשלה, אך הוא השיב: אמנם עם אותו הבן לא הצלחתי, אולם אין הדבר מלמד כלל על השיטה עצמה שהיא מוטעית". שם עמ' רה – מ"צ).

כפיית ילדה לגן

ש: ילדה שלא רוצה ללכת לגן, האם לכפות עליה או לאפשר לה להישאר עם האמא בבית?

ת: לא לכפות. אלא לדבר אל ליבה בסבלנות ובאהבה.

ילדי גן

ש: אני גננת ואמרתי לילדים שד' אוהב את המצוות שלנו, ושם אותם במחסן, אבל זה מחסן לא כמו אצלנו אלא במחשבה. זה בסדר?

ת: כאשר אומרים לילדים קטנים דברים מופשטים, יש לדובב אותם כדי לוודא שהבינו.

מי פוסק בענייני חינוך

ש: הרב הראשי דיבר נגד לימוד מעורב של בנים ובנות בבתי-הספר. שר החינוך כתב בתגובה שהדבר אפשרי. כיצד להתייחס?

ת: אם הדברים נכונים, ברור ששר החינוך אינו בדרגת פוסק הלכה. כדי לפסוק הלכה, יש להיות תלמיד חכם גדול. וכבר כתב הגרי"ד סולוביצ'יק, בספרו איש על העדה, שזה דומה להבעת דעת רפואית, שלשם כך יש ללמוד רפואה שנים רבות. או כדי להתבטא במתמטיקה, יש להיות בקי במקצוע זה. כך צריך לדעת את ההלכה על בוריה, כדי להיות ראוי לדון בכל השאלות שהיא מעוררת (איש על העדה מכתב 21).

ולענייננו, זה עוד יותר פשוט, כי כל הפוסקים כתבו שחינוך צריך להיות נפרד, כולל מרן הרב קוק באיגרותיו, כפי שנפסק בשולחן ערוך (אה"ע כא א) שאנשים ונשים צריכים להתרחק זה מזה "מאוד מאוד", ובכיוון זה יש לחנך את ילדינו, אפילו לפני גיל בר-מצווה, וקל וחומר אחרי גיל זה שאז זהו חיוב גמור להתרחק "מאוד מאוד" (עיין שו"ת אגרות משה יו"ד א קלז. ג עח. ד כח. חינוך באהבה ב 77).

וכתב מרן הרב קוק: "מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם. אבל כיון שמפני יצר האדם וכוחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי... הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי אם מפני התכלית הכללי היפה" (מדות הראיה, ערך צניעות).

מטרת החינוך

ש: איפה מופיע שמטרת החינוך היא לעשות את האדם ישר וטוב, חוץ מאיגרת קע של מרן הרב קוק?

ת: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט". בראשית יח יט.

ספריית פיג'מה

ש: האם יש להחרים את כל הספרונים של ספריית פיג'מה שמחולקים בגנים? יש שם דברים של שטות, כפירה ופריצות!

ת: עשיתי בירור שטח, חקרתי, דיברתי עם גננות ועם מפקחות. במבחן התוצאה, כ-95% הפרויקט מביא שמחה וברכה אצל ההורים וגם אצל הילדים. הצלחה גדולה. צריך לדעת שקודם המצב היה גרוע לאין ערוך. לימדו בגנים שטויות וריקנות. בעיקר בציבור החילוני אבל גם בציבור הממלכתי דתי. המצב בין ההורים לילדים היה גרוע, חוסר קשר. עכשיו השתפר מאוד. אי אפשר לשלול דבר מבלי להציע משהו אחר. פעמים רבות אנחנו נוטים לשלול בלא לבוא עם משהו חיובי, חלופי. צריך ענווה. עברתי על ספרים אחדים. אי אפשר לומר שיש שם דברים מזיקים באופן חריף. כמובן יש לברור היטב ולסלק ספרונים בעייתיים. ומה לנו כי נלין. על כל פנים, טוב מעט רעה במקום הרבה רעה. בסיכום: לברור.

גננת לילדים גויים

ש: אני אהיה גננת לילדים של מהגרים גויים, מה ללמדם? מותרת חיבה?

ת: ללמדם מידות טובות. ודאי לחבק ולנשק.

כעס מדומה

ש: כתוב ברמב"ם שאסור לכעוס, אבל אם אדם חייב לכעוס כדי לחנך, אז יעשה עצמו כאילו כועס. אבל כשאני עושה זאת, אני נגרר לכעס אמיתי?

ת: צריך הכנה נפשית גדולה. ספר ארך אפים.

אישה מורה לשחייה

ש: האם מותר לאישה להיות מורה לשחייה לילדים?

ת: עד גיל 5. גיל 6 הוא גיל חינוך.

החזרת מכות

ש: האם ילד שמציקים לו במילים או במכות, אחים או חברים, צריך לחנך אותו לא להחזיר?

ת: הוא רשאי להחזיר. מידת חסידות לא להחזיר. הנעלבים ואינם עולבים.

ואין מחנכים למידת חסידות. אלא זה חשבונו. ועי' ס' החינוך סי' שלח.