חנוכה (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
עולי אתיופיה בחנוכה
ש: האם אתיופים חוגגים חנוכה?
ת: כן. על אף שאבותיהם לא היו באותו הנס, אין זה משנה, הם שייכים לכלל ישראל.
נרות חנוכה במלון
ש: המתארח בבית מלון, איפה ידליק?
ת: בחדרו, והיה נוכח כל הזמן, ויכבה אחרי חצי שעה. אם אי אפשר ידליק בחדר אוכל או בפתח המלון בחוץ (וכן הגרי"ש פסק אלישיב. אשרי האיש רסג. פסקי תשובות תרעז אות א).
המתנה למשפחה
ש: האם להדליק מיד בזמן או לחכות לאשתו או לבעלה וכדומה?
ת: למדליקים בתוך הבית, לחכות. וכן בחוץ כל זמן שיש עוברים ושבים. [פעם אחת אחרה אשתו של רבי נחומקה מהורדנא לשוב לביתה, ומחמת זה התאחר רבי נחומקה להדליק נרות חנוכה, ושאלו תלמידו החפץ חיים מדוע התעכב מלהדליק, ענהו רבי נחומקה שהנה מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת, יקנה נר שבת מפני שלום בית (שו"ע או"ח תרעח א) והלא ק"ו ומה במקום ביטול הדלקת נרות חנוכה אמרינן נר שבת עדיף משום שלום בית, אני שלא אבטל הדלקת נרות חנוכה, ודאי שכדאי לאחר ההדלקה משום שלום בית. ואכן כשנשאל הג"ר יעקב קמנצקי: אם הבעל מאחר לבוא הביתה ממקום עבודתו, האם כדאי שהאשה הנמצאת בבית תדליק במקומו? והשיב: אע"פ שבאמת מן הדין היה נראה שיש לעשות כן, אבל מטעמי שלום בית אין זה עצה טובה. וה"ה להיפך, כשהבעל נמצא בבית לפני אשתו [שנמצאת בעבודה], אף דמן הדין צריך להדליק ואינו חייב להמתין בעבורה, כי היא יוצאת יד"ח אף שאינה נמצאת שם, מכל מקום אין זה ראוי מצדו לעשות כן, וכש"כ אם היא עובדת בכדי שהוא יכול ללמוד תורה, שבודאי אין זה הנהגה נכונה. והמקורו שמי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת יקנה נר שבת מפני שלום בית (אמת ליעקב על השו"ע סי' תרעב הערה 586, סי' תרעח הערה 592). והגרי"ק היה בחו"ל. והגרי"ש אלישיב מסביר שהנהגת רבי נחומקה היתה דווקא בחו"ל שמדליקים בפנים ולכן יש לחשב חשבונות של שלום בית, משא"כ בא"י שמדליקים בחוץ, שההדלקה בזמן קודם שתכלה רגל מן השוק היא מעיקר הדין, ושיש בזה שאלה של עצם המצוה, ואולי אח"כ לא יצא יד"ח, לכן אין להמתין משום שלום בית. וכשנשאל על בקשת אישה שחוזרת מעבודה להמתין עם הדלקת הנרות עד שתחזור הביתה, השיב הג"ר אלישיב: "ואם תבקש ממנו לחכות לה עד לאחר עלות השחר"?! (פניני חנוכה קעב-קעג). אמנם ראיתי שנשאל הגר"ח קניבסקי: מה הדין מי שהאשה או הבנים והבנות חוזרים לבית מאוחר בלילה בחנוכה, האם חובה לחכות ולא להדליק עד מאוחר? והשיב: כדאי שיחכה (שו"ת ידון משה חי"ב שאלה לג) – רשם מ"צ.]
נר חנוכה בחלון
ש: מי שגר בקומה עליונה, חייב להדליק בחלון?
ת: לא. אלא מעלה כי יש קצת פרסום הנס.
ש: האם אדן החלון הוא מעל עשרה טפחים?
ת: מחלוקת. תרעא ל שעה"צ מ"ב. שרידי אש א נו. פתח הבית בפנים. שבט הלוי ד סה. חלון.
מנורת זהב
ש: האם בעשיית מנורת הזהב ליד הכותל אין איסור עשיית מנורת שבע הקנים?
ת: יש כמה דרכי היתר. כגון אם זה לא כלי אלא קבוע לקרקע. שו"ת דעת כהן. הכי טוב לשאול אותם ישירות, כי הם תלמידי חכמים. [ויש רבנים שאומרים שאסור לנהוג כן. וכן שמעתי מהג"ר צבי שכטר בשם הג"ר אהרן סולוביצ'יק – רשם מ"צ.]
שמן לא כשר
ש: האם מותר להדליק בשמן שאינו ראוי לאכול?
ת: ראוי להחמיר אך לא חייבים. כמו בבית המקדש אך לא חייבים (פסקי שבועות ק).
החשמונאים
ש: סליחה על השאלה אבל האם החשמונאים היו חרדים או ציוניים?
ת: ידוע שהם היו אנשים יראי שמיים ויחד עם זה אחזו בנשק במסירות נפש למען ארץ ישראל. אם כן, הם היו דתיים לאומיים...
משחק סביבון
ש: מה המקור למשחק סביבון?
ת: מוזכר אצל החת"ס, בני יששכר, ספר טעמי המנהגים, ועיין פסקי תשובות ח"ו עמ' תסג. אוצר מנהגי ישורון שזה היה בזמן היוונים כדי להסוות לימוד תורה במשחק. האבני נזר אמר שזה כדי שילדים לא יירדמו עד הדלקת הנר. פס"ת שם. אבל באמת, אין לו מקור קדום.
הדלקת נרות חנוכה לתלמידי ישיבה
ש: איפה תלמיד ישיבה ידליק נרות חנוכה?
ת: בישיבה כי הוא ביתו, ואין דינו כאורח. חזו"א מובא בס' מעשה איש ד קלא. שו"ת אגר"מ יו"ד ג יד. הגרי"ש אלישיב מובא בס' שבות יצחק הל' חנוכה פ"ו. הגר"א שפירא.
הדלקת נרות בכיוון הלא נכון
ש: כשהדלקתי נרות חנוכה, במקום להדליק משמאל לימין, הדלקתי מימין לשמאל. מה לעשות?
ת: זה לא משנה. יצאת ידי חובה.
נר שכבה
ש: נר חנוכה שכבה מיד אחר הדלקה, האם צריך להדליקו שוב?
ת: ההלכה היא "כבתה אין זקוק לה" (שבת כא ב). כלומר – אם מדליקים נר והוא כבה, לא חייבים להדליק אותו שוב. אך ודאי טוב להדליק שוב. צריך שההדלקה תיעשה בתנאים שהנר מסוגל לדלוק בהם, אבל אם בכל זאת כבה, כאמור, לא חייבים להדליק שוב (שו"ע או"ח תרעג ב).
הזכרת יהודה המכבי ב"על הנסים"
ש: כתוב ב"על הנסים", "בימי מתתיהו", והרי יהודה הוביל את הלחימה? מתתיהו רק עורר למרד, אבל יהודה המכבי הוא שנלחם. אם כבר מזכירים את מתתיהו למה לא להזכיר גם את יהודה?
ת: יש שתירצו, שמכיוון שיהודה המכבי כרת ברית עם רומא, מזכירים רק את מתתיהו. יהודה כרת ברית עם רומא אך הם רימו ולא באו לעזרתו כשהיה צריך אותם. הרמב"ן (בראשית לב ד)אומר שזה שיעקב אבינו השתחווה לעשו היה מעשה אבות סימן לבנים, שבזמן החשמונאים, בני ישראל כרתו ברית עם רומא, הם השתחוו לעשו. הנביאים צעקו חמס על זה שמלכי ישראל כרתו בריתות עם אשור ומצרים כי אין לסמוך עליהם שתצא מהם ישועה. היו פעמים שסמכו על אשור ומצרים בו זמנית, למרות ששתיהן היו אויבות. כשהגיעה השעה שהיינו צריכים עזרה הם כלל לא עזרו. לכן, לא רצו להזכיר את יהודה המכבי בעל הניסים שכך יזכרו אותו לנצח, והוא קלקל את הנצח בברית שכרת. אך אם לא נרצה לקבל תירוץ שכזה, שמטיל צל דק על גיבורי לאומי, אז צריך לומר שהמילים "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול" כוללים גם את יהודה, "חשמונאי ובניו".
על הנסים או וְעל הנסים
ש: האם אומרים "על הנסים" כמו שכתוב בשו"ע (או"ח תרפב, א) או "וְעל הנסים" עם וי"ו, כמו שפסק המשנה ברורה (שם ס"ק א)?
ת: "ועל".
חנוכיה מהודרת או שתיים פשוטות
ש: יש לי 80 ש"ח בכדי לקנות חנוכיה. האם עדיף לקנות חנוכיית שמן אחת ב-80 ש"ח, או שתי חנוכיות שעוה, אחת לי ואחת לעני?
ת: מן הדין כל חנוכייה כשרה, אבל כבל מצווה, יש עניין של הידור מצווה, לכן חנוכייה של כסף זה טוב. אבל כמו שכתוב בספר פלא יועץ, מוטב זה יותר מטוב, כגון לתת אותו כסף לעניים רעבים ושאר מסכנים. [ונשאל הג"ר אברהם שפירא: האם עדיף לקנות אתרוג מהודר (תימני), או לקנות אתרוג רגיל ואת שאר הכסף לתת למשפחות נזקקות המתקשות בהשגת צרכי החג? והשיב: לכאורה זה הידור (האתרוג), ואפילו אדם יכול לצאת בשל חברו. ואילו צדקה זה מצוות עשה, ולכן עדיף לתת צדקה! (ראש דברך מהרב יצחק דדון עמ' קצד) – רשם מ"צ.]
מוצאי שבת חנוכה
ש: במוצאי שבת חנוכה, מה קודם למה – הבדלה או נרות חנוכה (מחלוקת במשנה ברורה תרפא ס"ק ג)?
ת: הבדלה. [והגר"מ פיינשטיין נהג להבדיל קודם הדלקת נרות משום שיותר קל לעשות כן (שו"ת ודברת בם קפו). ועל אף שהגרש"ז אוירבך לא עשה מלאכה לפני זמן ר"ת במוצ"ש, במוצ"ש חנוכה הוא הדליק נרות חנוכה לפני זמן ר"ת (הליכות שלמה מועדים טז טו. כו ממתקים א שכב). והג"ר שמואל אוירבך, בנו של הגרש"ז וראש ישיבת מעלות התורה, נהג להדליק נרות חנות לפני הבדלה (תפארת שמואל עמ' נד). – רשם מ"צ.]
חנוכה שמח
ש: למה אומרים 'חנוכה שמח' ולא 'חנוכה שמחה'?
ת: אכן חנוכה זה לשון נקבה, אלא הכוונה חג חנוכה שמח, ואף על פי שחנוכה אינה חג לפי הגדרה הלכתית, אומרים כך כדי להבחין בין החג ובין חנוכת הבית וכו'. אנו מדלגים על המילה 'חג', זה מה שנקרא 'דילוג הנסמך'. הרמב"ם ב'מורה נבוכים' מביא הרבה דוגמאות לדבר, וכן הוא בשפות נוספות.
מוסיף והולך
ש: למה בית שמאי לא למדו מספירת העומר לדין "מוסיף והולך" לנרות חנוכה (שבת כא)?
ת: עיין הסבר מרן הרב קוק בעין איה. [הגר"ח קניבסקי ענה: אין זה מוסיף, אלא סופר (ירחון המאור – כסלו-טבת תשע"ב עמ' ד) – רשם מ"צ.]
ניתוח בחנוכה
ש: מותר לעבור ניתוח בחנוכה על אף שיפסיד הדלקת נרות?
ת: כן. מותר לאדם להכניס את עצמו למצב בו יפסיד מצוה משום פיקוח נפש. [עיין הגרי"ש אלישיב מובא בס' אשרי איש רלג. ויש להוסיף שאפילו יותר מזה, הסביר בעל המאור (שבת יט א), כי הטעם ש"אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת", הוא משום שחוששים שמא יצטרך לחלל את השבת משום פיקוח נפש העלול להתרחש בים הנחשב כמקום סכנה, ולמרות זאת הותר הדבר לצורך מצוה. והאחרונים הוכיחו מדבריו, כי מן התורה מותר לו לאדם להכניס עצמו למצב בו יצטרך לעבור עבירה באונס. קובץ הערות כג. חלקת יואב דיני אונס ענף ג – רשם מ"צ.]
שמן של שביעית
ש: האם מותר להדליק עם שמן בקדושת שביעית?
ת: מחלוקת. אפשר להתיר כי לא נחשב כהנאה, נחשב הנאה של פרסום הנס ודרך שימוש (פסקי שמועות קד).
מלאכה כשהנרות דולקים
ש: האם נשים נמנעות ממלאכה כל זמן שהנרות דולקים?
ת: די בחצי שעה (מ"ב תרע סק"ד).
ש: האם מלאכות הבית מותרות?
ת: כן. הכנת מזון, שטיפת כלים וכדומה (חזו"ע חנוכה יב. שו"ת קנין תורה ז נב אות ג. פסקי שמועות כג).
ש: ואם אינה בבית אז?
ת: מותר (שו"ת משנה הלכות תנינא א תקל).
מלאכה לאיש בחנוכה
ש: האם גם אנשים נוהגים לא לעשות מלאכה בחנוכה בזמן שהנרות דולקים?
ת: יש מחמירים אבל הדין הוא שמותר (מג"א תרע סק"א. מ"ב סק"ג. חזו"ע חנוכה יד. פסקי שמועות כג).
שימוש במנורה בת שבעה קנים
ש: האם מותר להדליק במנורה בת שבעה קנים?
ת: אסור לעשות כלים שצורתם כצורת כלי המקדש (עבודה זרה מג, א. שו"ע יו"ד קמא, ח). יתכן שהמנורה שלך לא בדיוק כמו צורת המנורה שהיה במקדש אבל זה לא משנה, כי גם ככה מנורה כזו כשרה במקדש. כשהחשמונאים נכנסו לבית המקדש הם לא הספיקו לעשות מנורה יפה, אלא אלתרו איזו מנורה עם שבעה קנים. גם אם מסתכלים בפרוש הרמב"ם על המשניות (מנחות ג, ז), יש שם ציור של המנורה, זה מנורה עם קנים מעוגלים ולא עם קנים ישרים באלכסון. יש מחלוקת עם זה הציור הנכון או לא. אם כן, מנורה עם שבעה קנים אסורה בכל צורה שתהיה. יש שאלה מפורסמת לחנוכה שיש עליה מאה תירוצים (עיין ספר נר למאה): בקנקן שמצאו היה מספיק שמן ליום אחד, אם כן הנס היה רק לשבעה ימים בהם דלק. א"כ למה חנוכה שמונה ימים? נראה שזה קושיית הבית יוסף (או"ח תר"ע). אחד מהתירוצים של מרן הרב קוק הוא שאסור לעשות חנוכייה עם שבעה קנים לכן הוסיפו עוד יום (מצות ראיה עמ' פד). בכל אופן יש בכל זאת שני דרכים להכשיר את השימוש במנורה עם שבעה קנים: פתרון א', שהוא החידוש של רבנו הרב צבי יהודה: אפשר להבריג את המנורה לשולחן או למדף, כי אז החנוכייה לא נחשבת לכלי. כלי מטלטל ומשהברגת את החנוכייה היא כבר לא מטלטלת. זה חידוש של רבנו הרב צבי יהודה והרב הרצוג הסכים עמו. פתרון ב', אפשר פשוט להוסיף לה עוד קנה או אפשר גם להוריד קנה אחד שיהיו רק ששה קנים, ולהדליק בזה. [ובס' הליכות חיים (ח"ב עמ' קיח), נשאל הג"ר חיים קניבסקי: מי שניתן לו מנורה בת ז' קנים וקי"ל ביו"ד קמא, ח שאסור לעשותו ולהשהותו, האם יש עצה לסתום פי אחד מן הקנים בפקק של מתכת או שום דבר אחר, ואת"ל דלא מהני, מה צריל לעשות? והשיב: מהני. ומובא בהערה (אות רג): עיין בברכי יוסף (יו"ד קמא, ח), שכתב בזה"ל: "וזכורני בימי נעורי שעשו בבית הכנסת שבעיר העתיקה ירושלים מנורה של מתכת בת שבעה קנים, ומורינו הרב מהר"א נחום ושאר הרבנים זכר כולם לברכה, אסרו לקיימה וצוו לתקנה תיכף והוסיפו קו לה, וכן ראוי להורות", עכ"ל. וע"ע בקובץ שיעורים להגרי"ש אלישיב ח"א ס' עח על איסור עשיית מנורה של ז' קנים. ובס' מפי אליהו (עמ' 259) מספר הג"ר מרדכי אליהו: פעם הביאו מנורה בת שבעה קנים לבית הכנסת 'רבן יוחנן בן זכאי' בעיר העתיקה, והרבנים אור להכניסו. הציעו להוריד ממנה קנה אחד. אבל כיון שהוקדשו כל שבעת הקנים לבית הכנסת אי אפשר היה לפגוע במנורה, משום "לא תעשון כן לד אלקיכם". מה עשו? הביאו את המנורה לאומן, שהוסיף קנה אחד. כך הפכה המנורה לבת שמונה קנים, ומנורה כזאת מותרת – רשם מ"צ.]
מסיבת חנוכה לאבל
ש: האם מותר לאבל להשתתף במסיבת חנוכה?
ת: לא (הליכות שלמה שכ).
לביבות
ש: מה מברכים על לביבות?
ת: אם ניכר שהן מתפוחי אדמה, אדמה, אם לא ניכר, שהכל (הגריש"א מובא בס' אשרי איש עדר).
הנרות הללו
ש: אם על קופסת נרות חנוכה או פרסומת כתוב הנרות הללו קודש הם, האם חייבים גניזה?
ת: כן. הם דברי קדושה (הגריש"א מובא בס' אשרי איש ערה).
הזהיר בנר חנוכה
ש: חז"ל אמרו שהזהיר בנר חנוכה יזכה לבנים תלמידי חכמים ופעמים רבות זה לא קורה?
ת: א. סיבות אחרות עכבו (עי' שו"ת תשובות והנהגות ב שמ). ב. זה משל במובן כללי, עיין עין איה (שבת כג ב).
פרסום הנס
ש: האם להדליק בחוץ איפה שאין פרסום כי לא עוברים?
ת: כן, כי מקום הדלקה הוא דין כללי (פסקי שמועות לו).
סופגניות
ש: מי שאוכל סופגניה באמצע סעודה, האם מברך?
ת: לא. נכלל בסעודה (הליכות שלמה שיט. חזו"ע חנוכה יט).
ש: אם אכל שיעור קביעות סעודה, 216 סמ"ק, האם נחשב ללחם?
ת: לא, כי אינו מעשה אפיה אלא מין בישול (שו"ע או"ח קסח יג. מ"ב שם. שו"ע מקוצר קכ אות כד), אבל אם קודם נאפתה ואחר כך טוגנה, יש דין קביעות סעודה, כלומר סופגניה גדולה, נטילת ידיים, המוציא, ברכת המזון.
ש: מותר לשים אותן בשבת על הפלטה?
ת: כן, נחשב יבש, כי הריבה בטלה (חזו"ע חנוכה יט בשם הגרשז"א בשלמי מועד רמה, רמז).
חינוך ילד
ש: מאיזה גיל ילד אשכנזי מדליק נרות חנוכה?
ת: גיל חינוך, שש. אבל אם רוצה, יכול קודם (שו"ע ורמ"א תרעז ב. שו"ת תשובות והנהגות ג רטו אות טו).
חינוך ילדה
ש: האם יש לחנך ילדה קטנה אשכנזיה להדליק נרות שבת?
ת: לא, אבל אם רוצה, יכולה להדליק (עי' שו"ת הרש"ל פה. מ"ב תרעז סק"ט).
בת רווקה
ש: אשה פנויה שגרה לבדה חייבת בנר חנוכה?
ת: כן. אף נשים היו באותו נס (עי' שו"ת משנה הלכות תנינא א תקלה).
הדליק מספר מוטעה
ש: מי שהדליק יותר נרות או פחות מנרות של אותו יום, מה יעשה?
ת: יכבה או יוסיף ללא ברכה (שו"ת האלף לך שלמה או"ח שפ. חזו"ע חנוכה כט. ועי' שו"ת שבט הקהתי א רב).
עליה לקבר
ש: האם מותר לעלות לקבר בחנוכה?
ת: יש מחמירים ויש מקילים (חזו"ע חנוכה יב. הליכות שלמה שכ. הגריש"א מובא בס' אשרי האיש ערה).
ש: ולקברי צדיקים?
ת: כן (בן איש חי וישב כב).
חנוכיה בחוץ
ש: האם עדיף להדליק בפנים הבית או בפתח בחוץ?
ת: בחוץ, שזו ההלכה הראשונית (שו"ע או"ח תרעא ה. עי' שו"ת קובץ תשובות להגרי"ש אלישיב א סז).
נר חנוכה בכותל
ש: איך מדליקים נרות חנוכה בכותל, הרי אינו בית?
ת: הוא בית-כנסת, הכי קדוש בעולם (שו"ת אז נדברו ו עה. שו"ת רבבות אפרים ד קסג אות סג. חזו"ע חנוכה מז. והגרי"ש אלישיב, שהמדליקים בכותל המערבי יכולים לברך רק כשמדליקים בתוך המערה, שהיא מקורה ודומה לבית, אבל אין לברך על ההדלקה ברחבת הכותל, כשם שאין ל'הומלס' – חסר בית – לברך על הדלקה ברחוב. איש האיש – מועדים עמ' רסב. אולם הראשון לציון הרה"ג הג"ר יצחק יוסף כתב שאין זה מוכרח, כי יש אומרים שחובת ההדלקה היא על הגברא ולא על הבית, וכמו שכתב בשו"ת ציץ אליעזר [טו, כט] שאפשר להולכי דרכים להדליק בדרך. וכן דעת הערוך השולחן [או"ח תרעז, ה]. וכל שכן בכותל המערבי שהוא מדין פרסומי ניסא לרבים, ולכן נוהגים להדליק נרות חנוכה בברכה בכל מסיבה, כמו בחתונה, ובר מצוה, ובת מצוה, וסעדות שבע ברכות. אלא אם מתפללים שם ערבית עדיף יותר, אבל אין זה מעכב. וגם אביו הגר"ע יוסף היה נוהג לברך על הדלקת נרות חנוכה שברחבת הכותל המערבי, כיון שהוא מקום הקבוע לתפילה ודינו כבית הכנסת. עלון בית מרן – עלון מס' 51 ו79). הרה"ג יצחק יוסף גם כותב שם שמאז מלחמת ששת הימים ששחררו את הכותל המערבי, נהגו להדליק שם נרות חנוכה בברכה. אבל מעולם לא הדליקו הנשים בעזרת הנשים, וכן בבית הכנסת נשים בעזרת נשים מצטרפות למנין להדלקה בית הכנסת. וכדברי החת"ס [שבת כא, ב] שאשה לא מדליקה נרות חנוכה כדי שלא תצטרכו לצאת לבחוץ, שהרי נאמר "כל כבודה בת מלך פנימה". תהילים מה, יד). אמנם ראיתי שאמר הגר"ח קניבסקי: "ולכאורה מסתבר להדליק בלי ברכה". שו"ת ידון משה חי"ב שאלה נז).
הדלקה במקום עבודה
ש: האם אפשר להדליק נרות חנוכה במקום עבודה כדי לזכות אנשים לא דתיים?
ת: בלי ברכה. כי אין זה בית מגורים (הגר"א ווייס בקובץ דרכי הוראה עח).
מלאכה לפני הדלקה
ש: כמה זמן לפני הדלקה אסור לעשות מלאכה שמא ישכח?
ת: חצי שעה. ואם ביקש מחבר להזכיר לו או הכין שעון מעורר, מותר (תורת המועדים קלט. נטעי גבריאל – חנוכה ד ד. ה ו. ו ז).
סעודת אשה לפני הדלקה
ש: אשה שמחכה לבעלה שיגיע מאוחר, האם מותר לה בינתיים לעשות מלאכה או לאכול?
ת: כן. אם יש שומר שיזכיר, מותר, והרי כשהבעל יגיע, הוא יזכיר לה (הליכות שלמה רצט. שו"ת בצל החכמה ד נח).
שיעור לפני הדלקה
ש: שיעור תורה לפני ההדלקה, האם לבטל?
ת: לא. כמובן אם מגיעים הביתה לא אחרי סוף זמן הדלקה (חזו"ע חנוכה עג).
להקדים או לאחר
ש: מי שלא יהיה בזמן ההדלקה, מה עדיף - בפלג המנחה או מאוחר בלילה?
ת: שניהם טובים (עי' שו"ת שבט הלוי ד סו. הגרי"ש אלישיב מובא באשרי האיש רנב).
מגיע מאוחר
ש: מי שמגיע מאוחר בלילה הביתה וכולם ישנים, האם ידליק בברכה?
ת: לא יברך. ומי שרוצה לברך, יש לו על מי לסמוך (שעה"צ תרעב יז. חזו"ע חנוכה סד).
נר חלש
ש: אם אור הנר מאוד חלש, ובקושי רואים, יוצא ידי חובה?
ת: כן (מועדים וזמנים ב קמב).
שמן מוצק
ש: יש בעיה להשתמש בשמן מוצק?
ת: לא. אין הבדל וזה אותו הידור מצוה (שו"ת שבט הלוי ט קמג. הגרי"ש אלישיב מובא באשרי האיש רלט).
נר ריחני
ש: מותר להשתמש בנר ריחני?
ת: כן.
ש: אבל נהנה ואסור להנות מהם?
ת: לא נהנה מן האור אלא מן הריח (הגר"ע יוסף מובא בשו"ת מעיין אומר ג שלב. פסקי שמועות קיא).
הדלקה עושה מצווה או הנחה
ש: מה המצווה של נרות חנוכה – הדלקה או הנחה?
ת: כידוע, יש מחלוקת אם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה (שבת כג). כלומר, האם יש מצווה להדליק או יש מצווה שהנר יהיה דולק. נפקא מינה: אם הדליקו במקום הלא נכון, האם יכול להזיז את החנוכייה למקום הנכון או שצריך אחר כך להדליק שוב במקום הנכון. וכן אם הדליק אדם שלא חייב להדליק, כמו גוי, ואחר כך בא יהודי, האם יכול לברך להרים ולהניח חזרה במקום מתאים. נפסק שהדלקה עושה מצווה (שו"ע או"ח תרע"ג ב), וזה גם לשון הברכה: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק". על זה יש לשאול: לכאורה השאלה תלויה במה היה הנס, האם הנס היה שהמנורה דלקה או שהנס היה שהדליקו. ולכאורה, הנס היה שדלק, שהרי מה הבעיה להדליק? היות והיה פך שמן ליום אחד אין שום דבר שמונע את ההדלקה, ואיזה נס יש בזה שהדליקו? התשובה היא שזו הייתה עצמה גדולה שהעזו להדליק. כי לכאורה בשביל מה טוב להדליק ליום אחד? הרי המצווה שידלוק כל שבעה ימים? אלא שהם לא עשו חשבונות, והדליקו. אמרו: ריבונו של עולם ציווה להדליק, אנו מדליקים. ואחר כך ריבונו של עולם יחליט. אותו דבר לגבי המרד. הם לא 'אמרו בשביל מה נמרוד נגד היוונים? איך אפשר לנצח? אמנם אפשר להתחיל, אבל אחר כך צריך גם לנצח בקרב. אז למה להתחיל?' אלא אמרו: ריבונו של עולם ציווה אותנו ולכן אנו מתחילים, ואחר כך ריבונו של עולם יעשה את שלו. וכן אמר יהודה המכבי: אנחנו עושים מה שאנחנו מצווים וד' יעשה הטוב בעיניו. בסוף אמנם היה נס גדול, אבל הם לא ידעו מראש שיהיה כן, אלא פעלו מתוך מסירות נפש. גם לפני כן היו הרבה מלחמות מתוך מסירות נפש, אבל פה זה היה שונה, בגלל שבעבר תמיד היו נביאים ואם הנביא ציווה, הלכו ועשו. אבל פה לא היו נביאים ובכל זאת הלכו ומסרו את נפשם כי הבינו שזה מה שצריך לעשות.
חנוכיית חברו
ש: מותר לי להשתמש בחנוכיה של חברי?
ת: אסור בלי רשותו (המאסף תרע"ג כרך א סי' נה ע"פ דברי שו"ת בית יעקב ג שרק במצוה מן התורה אומרים "ניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה" אבל במצוה מדרבנן לא אומרים כן).
שמן תחת המטה
ש: האם מותר להדליק בשמן שהיה תחת המטה בזמן שינה?
ת: כן. מותר. וגם לאכילה, יש להקל דיעבד (שו"ת רבבות אפרים ג תס אות יד).
שמן מגולה
ש: האם שמן שהיה מגולה כל הלילה מותר?
ת: כן, כי אינו מזון (ב"י יו"ד סי' קטז והוא משנה תרומות ח ד שרק ג' משקים אסורים משום גילוי). וגם במזון יש להקל כי אין עתה נחשים (שם. שו"ת מנחת יצחק ט פה. והחזון איש נזהר מאד מגילוי. בס' טעמא דקרא בהנהגות מרן החזון איש אות כז).
נר חשמלי
ש: האם מותר להדליק בנר חשמלי?
ת: לא. ובלית ברירה, יש מתירים בחוט להט (שו"ת יביע אומר ג לה. חזו"ע חנוכה צד. קונטרס הל' חנוכה לחיילים בשם הגרש"ז אוירבך. שו"ת שאילת שלמה א קלו).
שמן תרומה
ש: כהן מותר להדליק בשמן תרומה?
ת: כן. רמב"ם (הל' תרומות ב יד. יא א).
בדיקת הלכה לאור הנר
ש: האם מותר לי לבדוק הלכה בנושא נרות חנוכה לאור הנרות?
ת: כן, כי זה לצרכן (ברכ"י תרעג ה. שע"ת שם אות ג).
צילום נרות חנוכה
ש: האם מותר לצלם נרות חנוכה או להצטלם על ידם, או לא מפני שאסור להשתמש בהם?
ת: מותר. אין זה שימוש באורם (וכן פסק הגרי"ש אלישיב מובא בשו"ת וישמע משה א ריב).
מי מברך על הדלקת נרות חנוכה
ש: במשפחה שיש לה כמה חנוכיות מי צריך לברך?
ת: תלוי. לאשכנזים כל אחד מברך על החנוכייה שלו. כלומר, כל הבנים. המנהג האשכנזי מחייב רק את בני הבית הגברים להדליק חנוכייה נפרדת, אבל אם הבנות רוצות, אין בזה בעיה. אצל הספרדים כולם מדליקים רק חנוכייה אחת, גם אם יש שם אנשים רבים, ואז רק האב מברך. יש מקומות אצל הספרדים שהאב מברך על הנר הראשון, כי הנר הראשון הוא עיקר המצווה ואחר כך בכל נר נוסף מכבדים אחד מבני הבית (בן איש חי פ' וישב). המנהג הפשוט אצל הספרדים הוא שיש רק חנוכייה אחת, אבל אם הם 'התאשכנזו' והילדים רוצים להדליק, כל אחד יעמוד מול החנוכייה שלו וידליק, אבל לא יברך.
חנוכיה
ש: האם חייבת להיות חנוכיה או די להדביק את הנרות על איזה משטח?
ת: די בכך (שו"ת אבני אשפה א קכט אות א. חזו"ע חנוכה לד).
כיבוי נר בפיו
ש: האם זה נכון שאסור – כל השנה – לכבות נר בנשימה מפיו?
ת: יש נזהרים (כל בו סי' קיח. וכן בשו"ת רבבות אפרים ד מה אות לה). אבל שומר מצוה לא ידע דבר רע (כה"ח יו"ד סי' קטז אות קטו)
אשה בנר חנוכה
ש: אם הבעל לא בבית אותו לילה, אשתו צריכה להדליק?
ת: כן. אף הן היו באותו הנס (שו"ע או"ח תרעה ג).
הדלקה עבור אמו
ש: אם הדלקתי נרות בבית ואני הולך לבקר את אמי, אני יכול להדליק עבורה?
ת: כן, מדין שליחות. בברכה. אם עומדת שם (כי בא מועד סג כג).
ברכת גר
ש: האם גר צדק מברך שעשה ניסים לאבותינו?
ת: כן. [מובא בשערי תשובה או"ח תרעו סק"א: "ועיין בשירי כנסת הגדולה בשם אגרת הרמב"ם שהגר יכול לומר שעשה נסים לאבותינו, ואם רצה לומר שעשה נסים לישראל יאמר". והרב נחמיה לביא הראה לי מה שכתב הגר"א נבנצל ב"יצחק יקרא" שם: "העיר לי גר אחד שליט"א, דצ"ע אי אגרת הרמב"ם שיכא הנה, ד'אבותינו' דהכא, וכן במגילה, לא קאי אאברהם יצחק ויעקב, אלא אאבותינו בימי בית חשמונאי ובימי מרדכי, וכן מוכח באבודרהם כאן. והמעיין בתשובה [תשו' רצ"ג] במקור יראה שזו כוונת הרמב"ם, שהגר מתיחס רק לאבותינו הקדושים, אבל כאן בחנוכה 'אבותינו' מתיחס לזמן החשמונאים, ולכן רשאי לומר כרצונו, לאבותינו או לאבות ישראל" – רשם מ"צ.]
ברכות הראיה
ש: האם בימינו נוהגות ברכות הראיה עבור מי שלא מדליק ורואה נרות?
ת: כן (שו"ת אז נדברו יא לב. שו"ת יחוה דעת ד לח בהערה שבסוף התשובה).
נר חנוכה במרפאה
ש: האם אפשר להדליק נרות חנוכה במרפאה?
ת: לא. אין זה ביתו, כי לא ישן שם (פסקי שמועות סח).
נר חנוכה במטוס וברכבת
ש: כיצד ידליק נרות חנוכה במטוס וברכבת?
ת: פנס חשמלי עם חוט להט בשעת הדחק (חזו"ע חנוכה צז. הליכות שלמה רפג. קובץ תשובות ג קג).
נר חנוכה בשדה
ש: מי שמטייל ונמצא בשדה פתוח, האם מדליק?
ת: לא. אין זה בית (הליכות שלמה רפג), אבל באוהל כן (הגרי"ש אלישיב מובא בקונטרס הלכות מצות חנוכה לחיילים. פסקי שמועות נב. שו"ת כחיצים ביד גיבור ב 90 - אבל לא אוהל סיירים).
נתינת מתנה בחנוכה
ש: האם מותר לתת מתנות בחנוכה, או שיש בזה משום "חוקות הגויים", כי הם נותנים מתנות בחג שלהם?
ת: אין בעיה. זה כלל אנושי. [לשאלה זו, השיב הג"ר יעקב קמנצקי (אמת ליעקב על השו"ע ס' תרע הערה 583): "נראה שלא [בעיה], שמקור המנהג נובע מזה שנתנו מעות חנוכה למלמדים, והיו שולחים המעות על ידי התלמידים, ומזה נשתרבב המנהג שנותנים מתנות לילדים ג"כ. ואדרבה, יותר מסתבר שהגויים לקחו מנהג זה מהיהודים" עכ"ל. הג"ר ישראל פסח פיינהנדלר, כתב בשו"ת אבני ישפה (א, קכט אות ב), שיש תועלת ניכרת בנתינת דמי חנוכה לילדים כדי לשמחם, וכיון שיש טעם הגון, אין לנו לחוש במה שהגויים עושים בדומה לזה (ע"פ שו"ת מהרי"ק ס' פח המובא בקמ"א יו"ד קעח א). ועיין עוד בשערי הלכה ומנהג (ח"ב ס' רפג) – רשם מ"צ.]
על הניסים וברכת כוהנים
ש: כוהן הנמצא באמצע שמונה עשרה בימי חנוכה, ורואה שאם יאמר על הניסים לא יספיק לישא כפיו, האם ידלג על "על הניסים" שאינו מעכב את התפילה וישא כפיו שזו מצווה מן התורה?
ת: יאמר במהירות.
ש: בכל זאת אם אינו מספיק?
ת: אם כן הוא אנוס, ויאמר "על הניסים" (מובא בס' מחשבת עם, עמ' תרנז-תרנח, שהגר"ח קניבסקי השיב בזה שלא ידלג. והגראי"ל שטיינמן ענה עפ"י מעשה ששאל אחד את החזון איש בנמצא אחד בתפילת שחרית בלחש ורואה שאם יאמר שים שלום יפסיד קדושה עם הציבור האם יכול לומר שלום רב, והורה שיאמר שים שלום אף שיפסיד קדושה וקדיש. וא"כ כ"ש ל"על הניסים", שהרי באומר שלום רב עיקר הברכה היא החתימה והרי אומר המברך את עמו ישראל בשלום, משא"כ בהזכרת "על הניסים" שלא יאמרה. הוסיפו לשאול: אם יפסידו הציבור ברכת כוהנים במקרה והוא כוהן יחיד, או אם הוא הכוהן השני שע"י תהיה הברכת כוהנים דאורייתא, ענה הג"ר שטיינמן: אעפ"כ – מ"צ).
מעוז צור
ש: האם חייבים לשיר מעוז צור מיד אחרי ההדלקה?
ת: אפשר גם יותר מאוחר. אין הוא חלק מהותי של ההדלקה (דלא כהגר"ח קניבסקי שאמר שיש עניין לומר סמוך לנרות. דברי שי"ח ה ה - מ"צ).
סגולה לזיווג בחנוכיה
ש: מה המקור לכך שאם מקיפים את החנוכיה 8 פעמים זה סגולה לזיווג?
ת: אין מקור.
סגולת פתילות חנוכה
ש: שמעתי שיש סגולה לזיווג לקחת השמן והפתילות שנשארו בחנוכייה, לשרוף ולעבור עליהם 7 פעמים. מה המקור?
ת: הבלים (וכן כתב הגרב"צ מוצפי בשו"ת דורש ציון: לא שמעתי על כך – מ"צ).
[אגב, בעניין שריפת הפתילות, כתוב בשולחן ערוך (או"ח תרעז, ד): "הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה, עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצותו". והפוסקים הוסיפו, שכמו כן צריך לשרוף את הפתילות שבלוע בהם השמן. והטעם שצריך לשורפן, שלהניחן לשנה הבאה לנר חנוכה אסור שאנו חוששים לתקלה, ואפילו להניחן בכלי מאוס שודאי לא יבוא לאכלו ג"כ אסור שאנו חוששים שמא יבוא לדלוק וליהנות הימנו (עיין בטור שם ובמ"ב ס"ק יט).
אם כן, לכאורה כיון שאין צורך לשרוף אותן מן הדין, רק משום חשש לתקלה שישתמש בהן, צריך לשורפן, גם כשקוברן או מניחן בתוך שק וזורקן לים או לאשפה וכדומה מועיל.
ומובא בפירוש על פרקי אבות 'אז יאמרו' להג"ר יצחק אהרן גאלדבערגער, דיין ור"י לחסידי פאפא (עמ' קלא-קלג), שהוא דן בעניין זה עם האדמו"ר מפאפא, כשראה אותו פעם באישון לילה שמטריח עצמו לשורפן בחצר, והיה מהפך במקל בתוך המדורה שיהיה כלה ואבד עד שיהיה לאפר. אמר הג"ר גאלדבערגער שאולי לא חייב לשורפן כשם שמותר לזרוק חוטי ציצית שנפסקו במקום לא מגונה, או לגונזן כמנהג המדקדקים (שו"ע ורמ"א או"ח כא, א), או כשם שמותר לכרוך חלה בנייר ולזרוק לאשפה אם קשה לשורפה כדי שלא יבואו לידי תקלה בה (מהר"י שטייף הובא בתשובות המאור. וכן מובא במועדים וזמנים ז, קעז, וציין לדברי החזו"א דמאי טו שכתב שמשום הכי מקילים בתרומה טמאה שזורקים לאשפה, לפי שטורח לנו לשרוף. ועיין שו"ת מנחת יצחק ד, יג). והשיב האדמו"ר מפאפא, שאולי נכונים דבריו, מכל מקום כיון שחז"ל נקטו הלשון "לשורפו" רוצה אני לקיים את החיוב כמו שאמרו חז"ל, ומשום הכי אני מקפיד שיהיה נשרף לגמרי. וכן המנהג אצל כמה חסידים ואנשי מעשה לשורפן ברוב עם.
וראיתי שכשנשאל הגר"ח קניבסקי על כך, השיב: "יכול לקבור" (שו"ת ידון משה לרב משה יהודה לייב קופלוביץ חי"ב שאלה עא). וכן כתב הגר"מ שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (ו קנט): "ומש"כ שורפין הפתילות, לאו דוקא, אלא נקטו כן אגב הדין דמותר השמן דבזה דינו בשריפה דוקא, דהוי 'קודש'".
ושאלתי את הג"ר פינחס אברהם מייערס, אבד"ק האג, והשיב לי: "אני נותן בגניזה, בין שאר גניזה. אינני זורק בפח משום תשמיש מצווה ואינני עושה שריפות" - רשם מ"צ].
נר אחד למי שגר לבדו בבית
ש: מי שדר לבד בבית ויש לו נר אחד, מה עדיף – נר שבת או נר חנוכה? כלומר שיקח את הנר לחנוכה ואת החשמל לנר שבת, שבגמרא נר שבת עדיף משום שלום בית, ופירש המאירי (שם בשבת) שזה שנר ביתו עדיף זה רק בגלל שנר שבת מסור לאישה. אם כן, מה הדין כאן?
ת: נר חשמל לשבת, כי כמעט כל הפוסקים מתירים, ולא לחנוכה שכמעט כל הפוסקים אוסרים.
[והשיב הגר"ח קנייבסקי: מסתבר שייקח את הנר לחנוכה ובחשמל הוא יעשה נר שבת (שו"ת ידון משה יב, א).
ובשו"ת שואלין ודורשין (ח"ז עמ' תעב), הג"ר אליהו שלזינגר שאל את הגר"ח קנייבסקי: נפסקה ההלכה בשו"ע הל' חנוכה, דמי שיש לו לנר ביתו או לנר חנוכה, נר ביתו קודם משום שלום ביתו. איך יהיה הדין במי שהוא אלמן וכיוצ"ב דאין אצלו הטעם של שלום ביתו, האם אצלו ישתנה הדין, ונאמר שאצלו נר חנוכה קודם? והשיב הגר"ח קנייבסקי: יתכן שלא חילקו חכמים (לא פלוג) בין מקרה זה למקרה הרגיל - רשם מ"צ].
בר מצווה בימי החנוכה
ש: נער שנעשה בר מצווה בימי החנוכה, האם ידליק בצאת הכוכבים שאז הוא נהיה בר חיובא מדאורייתא?
ת: הוא בר חיובא מדאורייתא, אך המצווה דרבנן. מכל מקום ודאי עדיף שיחכה לצאת הכוכבים שתהיה מצווה יותר גדולה, אך לא חייב.
[השיב הגר"ח קנייבסקי: הוא יכול להדליק בשקיעה, כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון (שו"ת ידון משה יב, ו) - רשם מ"צ].
נר שבת קודם לנר חנוכה בזמננו
ש: קיי"ל דנר שבת קודם לנר חנוכה משום שלום בית, האם בזמננו שיש כבר אור חשמל בבית ואין חשש למכשול, האם עדיין נר חנוכה עדיף?
ת: נראה שכן, כי אפשר להדליק נר שבת באור חשמל.
[וכדומה, השיב הגר"מ שטרנבוך: אמת נכון הדבר, שבזה הדר דחנא דנ"ח קודם דפירסומי ניסא עדיף ודוחה מצוה דרבנן כדמוכח בגמ' (שו"ת תשובות והנהגות ג רטו אות כא).
וכן השיב הגר"א גרינבלט (עיין שו"ת רבבות אפרים ד קסג אות טו. זכרון אפרים עמ' קלו) – מ"צ].
מלחמה נגד יוון
ש: האם בימינו עדיין קיימת המלחמה נגד יוון של החשמונאים?
ת: כן. תרבות המערב, שמרימה על נס עולם של מילוי הנאה, ומקדשת כל הנאה גם אם היא טמאה, היא היורשת של תרבות יוון.
נרות או מעריב
ש: מותר להדליק נרות בזמן ומעריב יותר מאותר אם כך רגיל?
ת: כן, כי רק אם רוצים שניהם עתה, אז מעריב קודם. גרשז"א (שלמי מועד. וכן שו"ת תשובות והנהגות ה רטז – מ"צ).
מתארח במשפחתו
ש: המתארח אצל אביו או חמיו בשבת האם ידליק?
ת: ספרדים עדיף לסמוך על בעל הבית, אשכנזים עדיף להדליק. עיין שו"ע או"ח תרעא (אג"מ יו"ד ג יד ה. גרשז"א הליכות שלמה יד יח. דלא כגריש"א. שבות יצחק עמ' קי – מ"צ).
צבעים לנרות חנוכה
ש: מה המקור לצבעים שונים לנרות חנוכה?
ת: אין מקור.
חוזר לבית מוצש"ק
ש: חוזר לבית מוצש"ק, האם ידליק איפה שהתארח או בבית?
ת: מחלוקת. אפשר כך או כך (עיין תשובות והנהגות א שצא אם יגיע לביתו לפני שתכלה רגל מן השוק. גרשז"א מעדני שלמה עמ' קיג. איפה שהתארח – מ"צ).
נרות בזמן או שליח
ש: מי שחוזר מאוחר לביתו האם עדיף שידליק אז, או בזמן על ידי שליח?
ת: עדיף על ידי עצמו. שבט הלוי דלא כגריש"א וגרשז"א (שבט הלוי ח"ד סוס"י סו. גריש"א בשבות יצחק פ"ז אות יד. גרשז"א הליכות שלמה חנוכה פי"ד הגה 65). וגם שאין שליח יכול לברך. מ"ב. אג"מ (מ"ב תרעה סק"ט. אג"מ או"ח קצ ד"ה והנכון – מ"צ). וגם אין זה טוב להטריח את השליח.
חנוכיה
ש: האם חייבים להדליק את נרות חנוכה בחנוכיה או אפשר לסדרם זה ליד זה על שיש?
ת: אפשר.
תשובה בחנוכה
ש: האם יש עניין מיוחד לעשות תשובה בחנוכה ובמה?
ת: כן, כל יום יש לעשות תשובה, ובחנוכה במיוחד בדברים שהתחזקו בחנוכה: מסירת נפש על לימוד תורה וקיומה, ומסירות בצבא. והצל"ח ציין שלא לדבר בבית הכנסת שזה כמו הקמת צלם בהיכל ולגרש השכינה.
נס פך השמן
ש: שמעתי מורה להיסטוריה מסביר שנס פך השמן לא היה אלא חכמים המציאו אותו כדי להלהיב. זה נכון?
ת: חלילה. אלו דברי כפירה וביזוי התנאים. ודאי היה.
כמה מניינים בבה"כ ונרות חנוכה
ש: בית-כנסת עם כמה מניינים צריך להדליק נרות חנוכה בכל מניין?
ת: לא. זה מנהג בבה"כ ולא במניין (וכן הגר"ח קניבסקי. ומציע לכתחילה לשים שמן שידלק עד המניין האחרון, מדאיכא פרסום הנס מעצם היותם דולקים. דברי שי"ח ה כה – מ"צ).
נקמת את נקמתם בעל הנסים
ש: איך "נקמת את נקמתם" לא סותר לא תקום?
ת: לא תקום בני עמך. אבל כלפי אויבים מותר ומצוה ליקום (והוא הדין עניין "בנפול אויבך אל תשמח". מגילה טז א. אש קודש עמ' כח – מ"צ)
הדלקת נרות חנוכה באזור ערבי
ש: הגר בשכונת שמואל הנביא שיש הרבה ערבים, ויש חשש שישברו את החנוכייה, האם זה נחשב כסכנה ויש להדליק נרות חנוכה בפנים?
ת: אם יש ערבים שעלולים לשבור את החנוכיה בחוץ, יש שתי אפשרויות, או להדליק בפנים, או להיות בחוץ חצי שעה, כמו שעושים בישיבתנו, מדליקים בחוץ ברחוב ומחכים חצי שעה ומכבים, הרי די בחצי שעה ואחר כך עולים לישיבה. אם אנחנו בטוחים שישברו יתכן שלא יוצאים ידי חובה, כי כבתה ואין זקוק לה, אבל זה בתנאים שלא תכבה, אבל אם יודעים מראש שתכבה לא יוצאים ידי חובה. לכן איפה שיש ערבים שגורמים נזקים יש שתי אפשרויות: או להדליק בפנים או להישאר שם חצי שעה.
רוב בניו
ש: במעוז צור, למה אומרים רוב בניו של המן נתלו? הרי כולם נתלו?
ת: רוב במובן של ריבוי. וכן מרדכי רצוי לרוב אחיו - ריבוי אחיו (ותירץ הגר"ח קניבסקי: א. רוב במובן החשובים, שהיו להמן מאתיים ושמונה בנים. מגילה טו ב. ב. רוב גופם בלי הראש כי עשרת בני המן היו קטועי ראש מאתמול כשהרגום. תוס' חגיגה יא א. דברי שי"ח ה יז – מ"צ).
נר מנגן בנר חנוכה
ש: מותר להדליק נרות חנוכה בנר מנגן, הרי אסור להשתמש בהם?
ת: אסור להשתמש באור ולא במנגינה. מכל מקום אין להמציא חדשות (וכן הגר"ח קניבסקי. דרך שיחה א קפג – מ"צ).
לימוד הלכות חנוכה לפני הדלקה
ש: אסור ללמוד לפני הדלקת נרות חנוכה. האם מותר ללמוד הלכות חנוכה?
ת: לא. כי זה שמא ישכח, וגם בזה שמא ישכח. אלא אם כן יש תזכורת כגון חבר או צלצול שעון (וכן הגרי"י קניבסקי הסטייפלר אמר לבנו הגר"ח, שאם מעמיד שומר שיזכיר לו, אפשר ללמוד, וכן נהג. אורחות רבנו ג טז – מ"צ).
זמן נרות חנוכה
ש: כיוון שבימינו אפשר להדליק בחוץ גם יותר מאוחר כיוון שיש עוברים ושבים, שמעתי שהנרות צריכים לדלוק עד אותו זמן ולא די בחצי שעה?
ת: כך כתוב בפסקי תשובות תרעב אות ה בשם מועדים וזמנים ושו"ת תשובות והנהגות, אבל אין דבריו מוכרחים, ולא ראינו שגדולי ישראל נוהגים כן.
הדלקת נר חנוכה בימין הדלת
ש: אם טכנית אי אפשר להדליק נר חנוכה בשמאל הדלת, אפשר בימין?
ת: כן. הדין בשמאל כדי להיות מסובב במצוות, ואינו מעכב (וכן הגר"ח קניבסקי דברי שי"ח ה כה – מ"צ).
יוחנן כהן גדול
ש: אומרים בעל הנסים, "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול". מי היה כהן גדול - מתתיהו או יוחנן?
ת: מחלוקת (מגילה יא א. מגילת תענית. פירוש האשל נט א. רמב"ם מעשר ט א. רשב"ץ ג קלה. והגר"ח קניבסקי השיב: מתתיהו. ואמנם כתוב שיוחנן היה כהן גדול שמונים שנה, הסביר שזה לא אותו יוחנן אלא סבו. דברי שי"ח ה יג-יד – מ"צ).
פתיל עם שעווה
ש: מי שמדליק פתיל צף מכוסה שעווה מפסיד את ההידור של שמן?
ת: לא. זה נמס מיד (הגריש"א באשרי האיש ג רמא. שו"ת שבט הלוי ח קנז. הליכות שלמה טו ד. אור לציון ד מד ח. דלא כהגרי"י פישר דס"ל שנחשב כמדליק בשעווה – מ"צ).
אברכים בחנוכה
ש: מה עדיף בחנוכה, שאברך ילמד עד סוף סדר צהרים כרגיל, או שיקצר כדי להגיע הביתה להדלקה בצאת הכוכבים?
ת: להישאר ללמוד. תלמוד תורה כנגד כולם. גם לפי חוקי המדינה בחנוכה יש ללמוד רגיל (וכן הראשל"צ הגר"י יוסף. בית מרן 73 הערה 3 – מ"צ).
הבהוב פתילה
ש: האם יש מנהג של הבהוב פתילות נר חנוכה כמו של שבת כדי שיהיה קל להדליק?
ת: כך נהג החזו"א וזה רעיון טוב, אבל אין מנהג קבוע כזה (מר חנוכה דיני ומנהגי החזו"א אות ה – מ"צ).
מסיבת חנוכה
ש: האם מותר ללכת למסיבת חנוכה או זה נצחון של יוונים?
ת: תלוי בתוכן המסיבה.
חשמונאים
ש: אם החשמונאים היו לומדים תורה ולא נלחמים, היו גם מנצחים במלחמה?
ת: סתירה בשאלה: "ולא נלחמים" – "מנצחים במלחמה". אלא גם למדו תורה וגם לחמו. הרי הם "כהנים הקדושים".
חנוכיות רחוב
ש: האם יוצאים ידי חובה בהדלקת חנוכיות רחוב?
ת: לא. יש להדליק בבית. גם מה שמדליקים בבית כנסת אינו פוטר מהדלקה בבית.
נרות חנוכה בלייזר
ש: מותר להדליק נרות חנוכה בעזרת לייזר?
ת: כן. אמנם הדלקה עושה מצווה, אך אפשר גם להדליק כך.
אמן לנר חנוכה
ש: האם מותר לענות אמן אחרי ברכת נר חנוכה במנגינה שלו?
ת: לא. אסור לשבש מילים בגלל מנגינה וקל וחומר עניית אמן.
ילדים ספרדים בחנוכה
ש: האם ילדים קטנים ספרדים שמאוד רוצים להדליק נרות חנוכה יכולים?
ת: עד גיל חינוך אפשר עם ברכה, אחרי גיל חינוך בלי ברכה. ואם מאוד רוצה לברך, יכול לברך (אור לציון ד מב א).
הנחת חנוכיה על ספרי קודש
ש: האם מותר להניח את החנוכיה על ערימה של ספרי קודש כדי שהחנוכיה תהיה מול החלון? כי ראיתי תמונה של גדול בישראל שנראה שעשה כן.
ת: אסור להניח דבר חול על ספר קדוש (שו"ע יו"ד רפב, יז. מ"ב קנד ס"ק לא). והוא הדין אם הספר מונח על השולחן או שהוא עומד בארון ספרים, ואין הבדל אם מניח על קצה הכריכה או על גוף הספר (הגרי"ש אלישיב). אבל מותר לצורך לימודו כגון סימניה או עט (הגר"נ קרליץ) (גנזי הקודש ג, כד ובהערות שם).
משמע מזה, שדבר חול אסור אא"כ הוא לצורך לימודו, אבל להניח עליו דבר קדוש מותר.
אך בשו"ת רבבות אפרים (א, קיט), כתב הגר"א גרינבלט שמותר לשים טלית על ספר, כי אף שקדושת הספר גדולה מקדושת הטלית, הו"ל כמכסה את הספר לצרכו, שמותר (עי' שו"ע יו"ד רעז, א. וכן מובא בהספר בהלכה ט, מד).
לכן הנחת דבר מצוה על ספר רק מותר כשהוא משמש לצורך הספר כגון טלית המכסה אותו, אבל באופן אחר אסור.
חנוכיה היא תשמיש דתשמיש דמצווה, כי הרי לא כתוב באף מקום שיש צורך בחנוכיה (עיין מ"ב תעא, ס"ק יח). ובוודאי להשתמש בספרים כדי להגביה את החנוכיה אין זה לצורך הספרים.
לכן באופן פשוט, אסור להניח חנוכיה על ספרי קודש. באשר לאותו גדול בישראל, יכול להיות שהם היו ספרי חול או אחרים עשו זאת לא בהסכמתו והוא לא ידע.
חינוך לנרות חנוכה
ש: כמה זמן צריכים להדליק נרות חנוכה של ילד?
ת: כמו מבוגר. ויש מקילים בכל שיעור, כי איו לילד קטן עדיין מושג של זמן, אך זהו חידוש (שו"ת אגרות משה ג צה. כה"ח תרנח סד).
קטן שנעשה בר מצווה בחנוכה
ש: מה דין קטן שנעשה בר מצווה בחנוכה? כמה נרות מדליק?
ת: רגיל כמו מבוגר. כל יום הוא מצווה לחוד (חכמת שלמה תרעז ב).
ש: האם מברך שהחיינו עוד פעם?
ת: לא (הגרשז"א בשלמי שמחה עמ' תרכה).
נר חנוכה בשטח
ש: מי שמטייל בחנוכה ולן בשטח, האם חייב בהדלקת נרות?
ת: רק אם הוא לן באוהל, שנחשב כבית, אם הוא לא קטן מדי (חוט שני להג"ר ניסים קרליץ עמ' שה. שבות יצחק פ"ח עמ' כ בשם הגריש"א).
שמן צבעוני לחנוכה
ש: האם מותר לשים בחנוכיה שמנים צבעוניים?
ת: כן.
גובה נרות בבית הכנסת
ש: האם גם בבית הכנסת יש להדליק נרות בגובה 10 טפחים?
ת: לא. במקום גבוה (מ"ב תרעא כז).
הנאה מנרות בבית הכנסת
ש: אם יש הפסקת חשמל, מותר להתפלל לאור נרות חנוכה בבית הכנסת?
ת: אם עברה חצי שעה (מ"ב תרעג יג).
הדלקת נרות חנוכה באזור של ערבים
ש: הגר בשכונה שיש בה הרבה ערבים, ויש חשש שישברו את החנוכיה, האם זה נחשב כסכנה ויש להדליק נרות חנוכה בפנים? זאת ועוד, האם יש מצווה לפרסם את נס חנוכה גם אצל הערבים?
ת: א. כתוב בגמרא שבת (כא ב) ש"נר חנוכה, מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ" ורק "בשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו". בשו"ת דבר יהושע (א, מ), הג"ר יהושע מנחם אהרנברג חידש שאחרי שקבעו להדליק בפנים משום הסכנה, כך צריך לנהוג אפילו כשאין סכנה, ומי שמדליק בחוץ זו יוהרה, ויש לומר שלא יצא ידי חובתו. אבל הגרי"ש אלישיב השיבו בתקיפות שאי אפשר לומר כן על מי שנוהג כמו שכתוב בשולחן ערוך (שו"ע או"ח תרעא, ה), כי הרי כתוב שיש להדליק בפנים רק בזמן הסכנה (קובץ תשובות א סז). וכן הגר"ע יוסף דחה את דברי שו"ת דבר יהושע, כי גם בזמן הזה עדיף להדליק בחוץ, שהרי בשו"ת שאלת יעב"ץ (סי' קמט) כתב שראוי לכל אחד להכין ארגז זכוכית כדי שיוכל להדליק בחוץ נר חנוכה (מכתבו של הגר"ע מובא בילקוט יוסף מועדים עמ' רלא).
לכן, מה שאנו מדליקים בפנים אינו אלא קולא. וכן כתב בערוך השולחן (או"ח תרעא כד), שמדליקים בפנים כי בכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי שלג ורוחות חזקות ואי אפשר להניחם בחוץ, אם לא להסגירם בזכוכית, ועד כדי כך לא רצו חכמים להטריחנו.
לכן ראוי שכל אחד ישתדל להחזיר עטרה ליושנה, ולקנות פנס זכוכית, או לבנות לעצמו ארגז עם זכוכית שעומד בגשם וברוח. וכן כתב הגאון הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, שכן הוא מנהג קדמון בירושלים להדליק בעששית (מקראי קודש עמ' לה).
וגם ראוי שבמקומנו, שניתן הדבר, נחדש ימינו כקדם. ב. אם יש ערבים שעלולים לשבור את החנוכיה בחוץ, יש שתי אפשרויות, או להדליק בפנים, אבל עדיף להישאר בחוץ חצי שעה, כמו שעושים בישיבתנו, מדליקים בחוץ ברחוב ומחכים חצי שעה ומכבים, שהרי די בחצי שעה, ואחר כך עולים חזרה לישיבה. אם אנחנו בטוחים שישברו, יתכן שלא יוצאים ידי חובה, שאמנם כבתה לא זקוק לה, אבל זה אם יש תנאים שלא תכבה, אבל אם יודעים מראש שתכבה, לא יוצאים ידי חובה. לכן איפה שיש ערבים שגורמים נזקים יש להדליק בפנים או להשאר שם חצי שעה. ג. לגבי סוף זמן הדלקת נרות חנוכה, כתוב בגמ' שבת (כא ב): "עד שתכלה רגל מן השוק. ועד כמה? אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: עד דכליא ריגלא דתרמודאי". ופירש רש"י: "ריגלא דתרמודאי - שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם משחשכה ומבעירים בבתיהם אור, וכשצריכין לעצים יוצאים וקונין מהם". יש רוצים ללמוד מדברי רש"י שיש פרסומי ניסא גם לגויים. וכ"כ רש"ז פינס בספרו 'פנס שלמה' (ח"ג עמ' כג), שו"ת התעוררות תשובה (א, קנג), בית פנחס מח"ס פתחא זוטא והגרי"ד סולוביצ'יק (הערות על גמ' שבת שם נרשם ע"י הג"ר צבי שכטר). אך מרן הרב קוק מסביר, שדברי רש"י "תרמודאי - שם אומה וכו'" כוונתו עד שהישראלים יחזרו לבתיהם מן התרמודיים, דמה בצע ברגלם של הגויים, אלא רגל ישראל (מצות ראיה או"ח תרפא ב). וכן סוברים ספר נוהג כצאן יוסף להג"ר יוסף יוזפא קאשן סג"ל (עמ' קפג), שו"ת להורות נתן (ד, סג) ומועדים וזמנים (ב, קמא) (חלק מהמקורות מובא בספר טוב ראי שבת עמ' סה הערה 37).
סיכום: אם יש ערבים שעלולים לשבור את החנוכיה בחוץ, יש שתי אפשרויות: א. להדליק בפנים. ב. עדיף יותר להדליק ברחוב, להמתין חצי שעה ולכבות.
נשים בהלל
ש: האם נשים חייבות לומר הלל בחנוכה?
ת: לא. חייבות בנרות אך לא בהלל (הליכות שלמה יז ו).
בית קברות בחנוכה
ש: מותר ללכת לבית קברות בחנוכה ביום השנה?
ת: מותר (גשר החיים א כט ה. הליכות שלמה חנוכה פי"ז הגה 31. הגריש"א באשרי האיש ג מ יב).
הדלקת נרות חנוכה על ידי גוי
ש: מותר לגוי להדליק נר חנוכה עבור יהודי?
ת: לא (עזרה כהלכה ו כג).