שיעורי הרב שלמה אבינר

חומרות בטהרת המשפחה

ש: פעם ראיתי ברמב"ן שאין להשתגע יתר על המידה בחומרות לגבי טהרת המשפחה. איפה זה?

ת: אכן, הרמב"ן אומר שיש לקיים את כל ההלכות כדין ולא להפריז. רמב"ן סוף הלכות נדה (פרק תשיעי – מ"צ).

טבילה ללא בלנית

ש: יש הרבה נשים מסורתיות או חילוניות אשר חשקה נפשן לטבול במקווה, אך הן נמנעות, כי הן מתביישות מפני הבלנית הבודקת אותן לפני הטבילה מחשש חציצה, וכן הנוכחת בשעת הטבילה עצמה. עבור נשים רבות, הטבילה לפני החתונה, היא הראשונה והאחרונה בחייהן. היש פתרון?

ת: יש כמה פתרונות עבור נשים אלו: א. מעיקר הדין, אישה אינה צריכה בודקת חיצונית שתוודא שאין חציצה. אלא עליה לבדוק בעצמה, ובמקומות שאינה רואה כגון בגב, למשש עם היד (שו"ע יו"ד קצח מ: "ואם אין לה מי שתעמוד על גבה". וכן שם סעי' מח שטבילה ללא כוונה, כגון נפילה לים, שכמובן אין שם בלנית, נחשבת לטבילה. ומה שכתב הרמ"א שיש לטבול פעם שנייה זו חומרה ולא מעיקר הדין).

אפשר גם להיעזר בשתי מראות גדולות זו כנגד זו.

יש לציין שהחשש רחוק, כי נשותינו אינן עובדות במלאכות מלוכלכות, ונדיר שיש בגב חציצה. באשר לחשש שערות שנשרו בחפיפה ונדבקו בגב, יש לשפשף את הגב תחת המקלחת, וגם הן תיפרדנה מן הגוף בשעת הטבילה. דיעבד, ודאי שאין בעיה, כי זה מיעוט ואינו מקפיד. ב. באשר לבלנית הנוכחת בשעת הטבילה עצמה, הצורך הוא מפני חשש שערות ארוכות שאינן מכוסות במים. לכן, אם יש לאישה שער קצר, אין חשש. ואם השער הוא ארוך, אפשר לתפוס אותו ברשת רופפת.

אפשר גם לפתור את הבעיה השנייה של שערות שאינן מכוסות בתוך המים, בעזרת נוכחות בלנית, אבל הטובלת תלבש חלוק רחב ורופף שאינו דבוק לגוף, כפי שנהוג ביחס למתגיירות שטובלות בנוכחות בית-דין. אך אין צורך בפתרון זה, שהרי די בשער קצר או שער תפוס ברשת.

טבילה בזמן בית ראשון

ש: איך נשים טבלו בזמן בית ראשון, הרי לא בנו מקוואות?

ת: ים, נהר, מעיין, בור מים. לא רק נשים אלא גם גברים. וגם ארבעים שנה במדבר טבלו בבאר מים, מעיינות ושלוליות שונות (ואמר הגר"ח קניבסקי שבמדבר טבלו בבארה של מרים. דרך שיחה א שיח – מ"צ).

טבילה בים המלח

ש: האם אני יכול לטבול בים המלח?

ת: עקרונית כן. אבל למעשה זה מסוכן.

טבילה בלי נישואים

ש: אני חיה עם גבר, כמו איש ואישה. אנו מתכננים להתחתן, אך לא עתה. האם חובה עליי לטבול כמו אישה נשואה?

ת: חלילה! גם עם טבילה, זה אסור ועוון גדול מאוד. עיין שו"ת הריב"ש (סי' תכב), מובא בשו"ע יו"ד ריש הלכות נדה (יו"ד סי' קפג). ועיין על חומרת הדבר בעקדת יצחק פרשת כי תצא (ע' שו"ת אגרות משה אה"ע ס – מ"צ).