שיעורי הרב שלמה אבינר

יום הזכרון ושירת נשים

ש: בטכס יום הזכרון בו אני אמור לייצג תנועת נוער דתית, יש מקהלה הכוללת בנות, האם להשתתף או לוותר ובכך תיפגע תדמית התנועה?

ת: לוותר. עשיית רצון ד' חשובה יותר מתדמית (הרי שירת נשים היא איסור גמור. רמב"ם איסורי ביאה כא. שולחן ערוך אה"ע כא. קיצור שו"ע קנב ח).

יום הזכרון וחילול שבת

ש: הכינו את יום הזכרון בחילול שבת – הכנת מערכות קול, תאורה, מסכי וידאו, אמנים, מקהלות, זמרים ונגנים שיוצאים עוד בשבת לחזרה הגנרלית במוצאי שבת. מותר להשתתף?

ת: לא. זה חילול השם ולא כבוד הנופלים.

עמידה בצפירה ביום הזכרון

ש: האם ישנה קדושה במעמד של העמידה הקולקטיבית בצפירת יום הזכרון?

ת: קדושה - אי אפשר לומר. קדושה היא רק מה שהקב"ה אמר שהוא קדוש. "והתקדשתם והייתם קדשים כי אני ד' אלהיכם... אני ד' מקדשכם" (ויקרא כ ז-ח). ודאי שזה דבר חשוב. חייבים לכבד את זכר הנופלים שמסרו נפשם ונהרגו על קידוש השם. בזכות שהם נהרגו, אנחנו פה, יש לנו מדינה. צריך לכבד אותם, להוקיר אותם, לומר להם תודה רבה. תודה רבה לכם שמסרתם נפשכם. לומר תודה זה דבר קדוש. וכשעם ישראל אומר תודה רבה ומכבד ומעריץ, זה עוד יותר קדוש. כמובן אפשר לבטא זאת בדרך אחרת מאשר עמידה בצפירה. אבל כך הציבור רוצה ולא פורשים מן הכלל. אם יש קדושה בזה, היא במה שאנחנו מודים לאלה שנפלו. אחרי מלחמת יום הכיפורים, בה הרבה נפלו ובכך הצילו את עם ישראל, התפרסם איור של דוש, בו שרוליק עומד ומושיט ידו לשרוליק שני גדול ושקוף בשמים, כלומר שרוליק החי מושיט ידו לשרוליק המת ואומר לו: תודה. זאת הקדושה שבמעמד הזה.

צפירה

ש: מותר לומר תהילים בזמן הצפירה?

ת: כן.

ש: מה ראוי לחשוב בזמן הצפירה?

ת: זה אישי.

יזכור על ידי אישה

ש: מותר לאישה לומר יזכור ביום הזכרון לחללי צה"ל?

ת: ודאי לא. א. אין זה צנוע שמסתכלים על אישה, וקל וחומר אם אומרת בניגון (רמב"ם, הלכות איסורי ביאה כא ב. שו"ע אה"ע כא. קצשו"ע קנב ח). ב. ובכלל, אין משנים סדרי תפילה של מאות שנים (שו"ת הרשב"א א שכג. וכן באורח משפט לה – מ"צ).

יום הזכרון וצניעות

ש: אני בת 14. האם מתאים שבטכס יום הזכרון אעמוד על הבימה ואומר כמה משפטים?

ת: לא, כי אסור להסתכל על בת. אין זה מוסיף זכויות לנופלים - לעשות עבירה.

לחיצת יד אישה

ש: אני חייל שמלווה משפחה שכולה לבית הקברות. מה לעשות עם הבנות תרצנה ללחוץ ידי?

ת: לחמוק בחכמה ועדינות. כדאי להודיע מראש (שו"ת אגרות משה אע"ה א נו. ד לב. ועיין שם או"ח א קיג. שו"ת שאילת שלמה ד רחצ).

עמידה בצפירה

ש: האם מותר לעמוד בשעת הצפירה או שזה אסור משום חוקות הגויים? האם אין בזה ביטול תורה?

ת: כבר כתב על זה רבנו הרב צבי יהודה: "העמידה בזמן הצפירה לחללי צה"ל, יש בה מצוה קדושה של זכרון כבוד הקדושים, ומבואר מקדושת דברי רבותינו בעלי התוספות במסכת עבודה זרה (יא א ד"ה ואי) בפירוש, שלא כל מה שמסודר בין הגויים יש בו משום בחוקותיהם לא תלכו, אלא יש משום הבלי עבודה זרה של עכו"ם, ועל אחת כמה וכמה כאשר ניכרת הפרישה מזה ברבים" (תחומין ג 388).

ואכן כשיטת התוספות נפסק בשולחן ערוך: "... יהא מובדל מהם במלבושו ובשאר מעשיו, וכל זה אינו אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות... או בדבר שנהגו למנהג וחוק ואין טעם בדבר... אבל דבר שנהגו לתועלת... וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר מותר, לכן אמרו: שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי" (שו"ע יו"ד קעח א). שורפים בגדי המלך משום כבודו וכן בנדון שלנו עומדים ושותקים משום כבוד הנופלים.

אמנם הגר"א מחמיר שאפילו דבר שהוא כבוד ותועלת אסור אם נלמד מן הגויים, אלא אם כן נזכר בתנ"ך כגון שריפה על המלכים (יו"ד שם). אבל רוב הפוסקים אינם סוברים כדעת הגר"א. אך בנדון שלנו, יתכן שגם לשיטת הגר"א יהיה מותר כי קימה לכבוד קיימת בתנ"ך כגון בפני תלמיד חכם או זקן ועוד. אגב, עצם הצפירה לצורך עמידה היא מנהג נדיר בעולם. לכן זה לא מנהג גויים, זה מנהג שלנו.

אמר הגר"א שפירא: "יש לעמוד בעת הצפירה ביום הזכרון לחללי צה"ל, כי זהו מנהג המדינה אשר יש לכבדו, בודאי בהקשר מיוחד ורגיש זה". צויין שגם הגר"מ אליהו נוהג לעמוד (הרבנות הראשית לישראל עמ' 1474 – מ"צ).

באשר לביטול תורה, מצווה אינה ביטול תורה. ומי שירצה, יוכל לומר תהילים או משניות.

טקס או לימוד תורה ביום הזכרון

ש: אני מתלבט מה עדיף לעשות ביום הזכרון לחללי צה"ל, ללכת לטקס בבית הקברות או ללמוד תורה?

ת: תלמוד תורה כנגד כולם.