שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

תיקון תספורת אחרי יום העצמאות

ש: אחד הסתפר לכבוד ביום העצמאות ופיספס גוש של שיער ולא שם לב עד לאחר יום העצמאות. האם מותר לו לתקן שיערו?

ת: מותר.

[אפשר לדמות דומה לעבד מלך גוי שגילח זקנם של שלוחים של דוד המלך, והם חיכו חוץ למחנה עד שגדלם (שמואל ב י א-ה), וע"פ זה ההלכה שאם הודיע לאדם שקרובו מת והוא באמצע תספורת, מותר לו לגמור כי נראה מוזר – רשם מ"צ.]

אמירת תחנון בתחילת חודש אייר

ש: לא אומרים תחנון כל חודש ניסן משום גאולת מצרים. מדוע לא ממשיכים שלא לומר תחנון עד אחרי יום העצמאות, כתקופה ארוכה של גאולה לאומית?

ת: אי אפשר לחדש דברים ללא מקור.

מגדול או מגדיל ביום העצמאות

ש: האם יש לומר ביום העצמאות בברכת המזון "מגדול" כי הוא חג, או "מגדיל" כי אין בו מוסף?

ת: "מגדיל", כמו בחנוכה. [ולא כס' נתיבי עם עמ' קכב שמביא דעתו של כף החיים ס' קפט שסובר שבברכת המזון בחתונה, סיום או סעודת פורים אומרים "מגדול", ולכן בסעודת יום העצמאות, שיש בו שמחה לכלל ישראל, גם כן נאמר "מגדול" – רשם מ"צ]

אבלות י"ב חודש ביום העצמאות

ש: האם אבלות י"ב חודש נדחית ביום העצמאות?

ת: לא, יום העצמאות הוא כמו חנוכה, שלא דוחה אבלות. בפורים נוהגים קצת אבלות, כי גם הוא נקבע רק מדברי סופרים (עיין שו"ע או"ח תרצו ד).

על האש

ש: שייך ביום העצמאות המנהג לצלות בשר על האש?

ת: כמובן אין לזה שום קשר. כמובן מותר להנות, במשפחה ובין חברים, אבל אין זה ענינו של היום, אלא זהו ביסודו יום של הודאה לד', תפילה ולימוד.

תספורת וגילוח

ש: האם מותר להסתפר ולהתגלח לקראת החג או כל היום?

ת: לקראת החג, כי אם עושה לאחר מכן, הרי זלזל בחג. הגר"י ניסים, ספר הלכות יום העצמאות ויום ירושלים לרב רקובר.

ש: מתי להתגלח ולהסתפר?

ת: לקראת כנסית החג, כדי להכנס מכובד. [לפני יום העצמאות שאלו כמה תלמידים את רבנו הרב צבי יהודה אם מותר להתגלח ביום העצמאות. רבנו לא ענה. מאוחר יותר הוא אמר: "ביום שני יהיה מבחן על הפנים". ביום העצמאות הוא ראה כמה תלמידים שהחמירו לא להתגלח, אמר: "הכרת פניהם ענתה בהם". הוסיף: "כאשר יש אמונה יש שמחה, כאשר יש שמחה אין ספקות בהלכה, 'הודאי שמו כן תהילתו', עד מתי נהיה פוסחים על שתי הסעיפים?! האם איננו מאמינים בקץ המגולה או האם אנו מאמינים?!". ס' רבנו 204 – רשם מ"צ.]

יום העצמאות בבה"ב

ש: ביום העצמאות שחל בבה"ב אומרים סליחות רגיל?

ת: מקוצר כמו בברית (טל חרמון: מועדים 148-147. שו"ת שאילת שלמה ב קמה).

יעלה ויבוא

ש: אם יתכנסו כל החכמים ויסכימו, האם יכולים לתקן אמירת יעלה ויבוא ביום העצמאות?

ת: לא. זו תקנת אנשי כנסת הגדולה.

ביקור קברים ביום העצמאות

ש: מותר ביום העצמאות עצמו לפקוד קברם של נופלים?

ת: כן.

גילוח ביום העצמאות לפי מנהג טוניס

ש: האם יש פסק הלכה מפורש של חכמי טוניס המתיר להתגלח ביום העצמאות מפני הנס שנעשה בו?

ת: כן. שו"ת מצא חיים של הרה"ג רבי חיים חורי סי' יא. ויכתוב דוד לרה"ג רבי דוד בן בארון עמ' רב.

על הניסים ביום העצמאות

ש: האם לומר על הניסים של יום העצמאות ויום ירושלים?

ת: לא. זה לא מחז"ל.

שהחיינו ביום העצמאות

ש: האם לומר שהחיינו ביום העצמאות?

ת: זה חידוש של הגר"ש גורן. אך שאר החכמים לא אומרים.

[מעשה בהג"ר שלמה גורן, בהיותו הרב הראשי של ת"א. ביום העצמאות, אמר בלילה בבית הכנסת ברכת שהחיינו כשיטתו. ערער א' המתפללים, והרב הניף את עניבתו, כאומר זה היה על עניבה חדשה. לאחר התפלה נזף בו הג"ר גורן: על עניבה חדשה פשוט לך שניתן לומר שהחיינו ואילו על מדינה חדשה לא ניתן לומר שהחיינו?! - מ"צ].

תפילת יום העצמאות עם כלי נגינה

ש: אפשר לקיים תפילת יום העצמאות ויום ירושלים עם כלי נגינה?

ת: לא. תפילה זו תפילה. ומוזיקה זו מוזיקה (וכן הוציא רבה של פתח תקווה, הרב מיכה הלוי, הוראה לפיה תפילה עם כלי נגינה הינה אסורה הלכתית בעיר, כגון בתפילת יום העצמאות).

היתר מוזיקה משקיעה או מצאת הכוכבים

ש: אחד שאל האם מותרת מוזיקה ביום העצמאות משקיעה או מצאת הכוכבים?

ת: צאת הכוכבים.

שמחת יום העצמאות

ש: כיצד יש לשמוח ביום העצמאות?

ת: יש לשמוח על הנס הגדול בהלל והודיה לד' ולא די לאכול לשמוח ולשתות. עיין מהרש"א גיטין נז א שנענשו כי רק אכלו, שתו, רקדו ופזזו אחרי הנס.

קביעת יום העצמאות

ש: יש עכשיו הצעת חוק שיום העצמאות יחול תמיד ביום חמישי בשבוע של ה' באייר. זה רעיון טוב?

ת: על פי כללי הלוח, יום העצמאות יכול לחול בימים ב ד ו בשבת. למעשה, כדי למנוע חילול שבת בימים ו ושבת, מקדימים אותו ליום ה. כשהוא חל ביום ב דוחים אותו ליום ג. יוצא שרק כאשר הוא חל ביום ד הוא נשאר באותו יום. באשר להצעה, מי שקובע בעניינים כאלה אינו הממשלה אלא הרבנות הראשית לישראל.

יום העצמאות וילדי תימן

ש: האם אחרי פרשיית ילדי תימן עדיין יש לומר הלל ביום העצמאות?

ת: ודאי. לא בגלל אנשים שעשו דברים רעים, אנו פטורים מלהודות לד' על הנס הגדול של ההצלה.

חרדים ויום העצמאות

ש: למה חרדים לא חוגגים יום העצמאות?

ת: הם רוצים גאולה שלמה, ואינם מבינים את הערך של גאולה חלקית.

שירת נשים בטקס המשואות

ש: האם מותר להשתתף בטקס המשואות בליל העצמאות שבו שרות ורוקדות נשים?

ת: ודאי לא. זה טקס אסור.

הלל לנשים ביום העצמאות

ש: האם נשים ספרדיות יכולות להגיד ביום העצמאות הלל בברכה?

ת: כן, כמו חנוכה. אף הן היו באותו הנס.

תפילת יום העצמאות עם נוצרים

ש: שמעתי שיש המארגנים טקס תפילת יום העצמאות משותפת עם נוצרים, וטוענים שיש בכך קידוש השם, שסוף סוף הנוצרים מכירים בנו?

ת: אדרבה זה חילול השם גדול. כידוע, הנצרות היא עבודה זרה בהיותם עובדים לאדם-אל, ודין עבודה זרה היא השחת שרוף וכלה. כמובן, אנו לא נפגע באף נוצרי, אך מכאן לקיצוניות ההפוכה של תפילה משותפת, הדרך מאוד ארוכה, וזה חילול השם. וכבר התריעו על הדבר הרבנים הראשיים שלנו באלול תשע"ד.