שיעורי הרב שלמה אבינר

כדור להתרכז

ש: מותר ביום הכיפורים לקחת בלי מים כדור כדי להתרכז, ריטלין או קונצרטה?

ת: כן. זה לא נקרא אוכל.

אכילת צימוקים ערב יוה"כ

ש: שמעתי שאפשר לאכול צימוקים ערב יום הכיפורים כל היום כדי לצאת חובת אכילה?

ת: לא נראה. בין לטעם שטעם האכילה הוא שיהיה כוח לצום ובין לטעם שזה כדי להדגיש את הצום.

[ערב יום הכיפורים מהרי"ל דיסקין אכל צימוקים כל היום (עמוד אש עמ' קצב). וכן אמר הסטפיילר שאומרים על מהרי"ל דיסקין, שהיה אוכל צימוקים בערב יום הכיפורים כל היום, ואמר שאין זה מתאים למהרי"ל דיסקין (אשכבתיה דרבי ח"ב עמ' קסג).

ומסופר שאחד מן התלמידים הזכיר להגרי"ד סולוביצ'יק שקרא בספר תנועת המוסר אודות אחד מן הגדולים, שבכדי לקיים מצות אכילה בערב יום כיפור כל היום כולו, היה דרכו למצוץ בסוכריה משך כל היום. והגרי"ד מאוד נרתע מזה, וסבור היה שבודאי לא לזה נתכוונה ההלכה (מפניני הרב עמ' קלב) – מ"צ.]

מנהג כפרות (א)

ש: אבא שלי עושה כפרות עם כסף. זה בסדר או צריך דווקא תרנגולת?

ת: בסדר גמור. הגרש"ז אוירבך נהג בשנים הראשונות לסובב כפרות בתרנגול, והיו שנים שהיה נוהג לעשות כפרות עם דגים, ובשנותיו האחרונות היה מסובב עם מעות והיה נותנם צדקה לעניים (ספר שלמי מועד לרב טוביה פריינד עמ' נה-נו – מ"צ). ומי שעושה עם תרנגולת צריך להיזהר בשלושה דברים: א. שוחט מומחה וירא שמים. ב. שחיטה במקום מורשה על פי חוק עם פיקוח וטרינרי על התרנגולים למען דעת שאין להם מחלות. ג. הקפדה על צער בעלי חיים, שהתרנגולים מקבלים מזון, שתיה, מרחב חיים וצל (וכן פירסמו הרבנים הראשיים הג"ר יצחק יוסף והג"ר דוד לאו – מ"צ)

מנהג כפרות (ב)

ש: שמעתי שמנהג כפרות הוא אמונה טפלה שמעבירים חטא לתרנגולים. אז למה עושים זאת?

ת: כך כותב הרשב"א מובא בשו"ע או"ח תרה ב"י. אבל המנהג בכל ישראל כן לעשות, שאין הכוונה שהחטא עובר לתרנגול, אלא לעורר לתשובה, ודומה לקרבן שוגג. משנה ברורה שם. ואפשר גם על כסף (שלמי מועד עמ' נה-נו בשם הגרש"ז אוירבך. וכתב הג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי: "אשר שאל בענין הכותרת שלפני סימני השו"ע של רבינו מהר"י קארו זי"ע ועכ"י – והביא ויכוח אם הסימנים ג"כ כי"ק של רבינו או לא. והנוגע כעת בכותרת שלפני סימן תר"ה באו"ח בענין הכפרות שבדפוסים הראשונים כתוב מנהג כפרות מנהג שטות הוא. בעצם הספק אם הכותרות הם מרבינו בעל השו"ע עצמו כבר עלה הספק בלבי כמה פעמים, כי רואים שלא כל פעם מתאים הכותרת למה שמבואר בפנים השו"ע – עכ"פ אין לבנות הלכה על דיוק הכותרת לבד. [ולולא דמסתפינא גם אם תמצא לומר שהוא מרבינו עצמו ודאי דאין ספק ששלטו ידים בכותרות אלה לפעמים]. עכ"פ פשוט דאין להדפיס בסימן תר"ה אחרת ממה שיש בדפוס שלנו בלי סימן השטות – וכל מעיין בלשון הטור ורא"ש שם יראה בודאי דאין זה דרכו של רבינו הב"י גם אם ס"ל כהרשב"א". אוצרות שבט הלוי – עשרת ימי תשובה עמ' טז מכת"י של בעל שבט הלוי – מ"צ).

טבילה בים

ש: האם לפני יום הכיפורים אני יכול לטבול בים עם בגדים רפויים?

ת: כן. ביה"ל. אך רק במקום בו יש מציל.

יצר הרע ביוה"כ

ש: האם זה נכון שאין יצר הרע ביום הכיפורים?

ת: לא נכון. יש אפילו שאוכלים.

טבילת אישה בערב יוה"כ

ש: האם גם אישה צריכה לטבול ערב יום הכיפורים?

ת: מחלוקת, והמנהג שלא טובלות (פסקי תשובות תרו אות ח. כי בא מועד, ימים נוראים עמ' כד – מ"צ).

שכנה בהריון

ש: אני נערה והשכנים בקשו ממני שאשמור ביום הכיפורים על הילדים כי האישה בהריון וחייבת לנוח. אבל אני מאוד רוצה להתפלל בבית כנסת?

ת: זו חובתו של האב לשמור על הילדים שלו.