שיעורי הרב שלמה אבינר

אכילת היתר בציבור ביום הכיפורים

ש: האם האוכל בהיתר ביום הכיפורים צריך לאכול בסתר?

ת: יש דברים שצריך לעשות בצנעא. שלא יאכל לפני כולם, אלא יחידי, בצד.

כריעה של נשים בסדר העבודה ביום כיפור

ש: הגרי"ד סולוביצ'יק בס' נפש הרב (עמ' ריד-רטו) אומר שכשבא לברלין ראה שנשים נוהגות "ליפול בכורעים" בשעת אמירת הש"ץ את סדר העבודה בתפילת מוסף, מה שלא ראה שנהגו בליטא. הגרי"ד מסביר שלא נהגו לכרוע בליטא כי הנשים לא היו בעזרה בבית המקדש, הן היו רחוקות ולכן לא כרעו. לכן, הוא אומר, שאין לנשים לכרוע (וכ"כ בשו"ת בית אב"י ג, עב. שו"ת רבבות אפרים ג, תכא אות ב). האם מותר לנשים לכרוע בתפלת מוסף בעבודה?

ת: כן, זה מנהג בעלמא ואנו רואים שנשים נוהגות כן, בתנאי שהמקום צנוע. [ובס' ירושלים במועדיה (ירח האיתנים עמ' ר), נשאל הגר"א נבנצל: האם נשים נופלות באמירת "כורעים"?  והשיב: יטו עצמן קצת לצד הקרקע, ואם רוצות יכולות לכרוע ממש.  ומבוא בהערה (258): וכן מנהג בנות ארץ אשכנז – רשם מ"צ[.

שורש או קרוקס

ש: האם מותר לנעול סנדלי שורש או קרוקס ביום כיפור?

ת: זו מחלוקת, כי הם נוחים (מ"ב תריד סק"ה).  ואפשר לנהוג על פי המתירים (הליכות שלמה עז.  חזו"ע ימים נוראים שטז.  קובץ הלכות חודש תשרי 48 בשם הגרי"ש אלישיב).

ריטלין

ש: כדי להרכז בכלל אני צריך ליטול כדור ריטלין, האם כדי להתרכז בתפילות של יום כיפור אני יכול להשתמש בריטלין?

ת: כן, בלי מים. תרופה אינה מזון.

כפרות בכסף

ש: אפשר לעשות כפרות בכסף?

ת: כן. כך מעדיף החיי אדם וכן הרב כדורי וכן נהג הגרש"ז אוירבך. וצדקה תציל ממוות (חיי אדם קמד ד. הגרשז"א בשלמי מועד נה-נו).

ריקודים ביוה"כ

ש: האם יש לרקוד בתפילת יום הכיפורים?

ת: בוודאי שלא. א. זה יום של חרדת קודש ולא יום של שמחה. ב. אין לשנות סדרי תפילה וסדרי עבודת ד' בכלל, כדברי הנצי"ב על הפסוק ולא תתורו (שו"ת הרשב"א א שכג. עיין אורח משפט לה – מ"צ).

קרי ביוה"כ

ש: ראיתי קרי ביום הכיפורים. מה לעשות?

ת: בימינו לא שייך. פס"ת תרטו.

פיוט המבדיל

ש: האם זה נכון שפיוט המבדיל נתקן למוצאי יוה"כ?

ת: כך נראה מהלשון חטאותינו הוא ימחול. בית יוסף בשם מרדכי. חת"ס (ב"י או"ח תרכד ה בשם מרדכי סוף יומא תשכ"ז. חת"ס או"ח סז – מ"צ).

עבודת כוהן גדול שנאלץ לאכול ביום הכיפורים

ש: כוהן גדול שלא מתענה ביוה"כ בזמן שבהמ"ק היה קיים כגון שהוא חולה וכדומה ואסור לו להתענות, האם היה מותר לו לעשות את עבודת יום הכיפורים?

ת: אעפ"י שאין לי הוכחה, לא נראה לי שכוהן גדול האוכל יכול לעשות את העבודה. הרי יש סגן כוהן גדול שיחליף אותו.

[הגר"א נבנצל כתב לי: "לענ"ד כן".

הגר"ח קנייבסקי כתב לי: "לא".

הג"ר יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, כתב לי: "לכאורה כן. אך לא נראה מתאים שכוהן שאינו מתענה, גם אם בהיתר, יכפר על עם ישראל".

הגרז"נ גולדברג כתב לי: "מסברה נראה שיכול לעשות עבודה אף שאוכל מפני פקוח נפש. יש קצת ראיה לכך ממה שאמרו שממנים לו סגן שמא יטמא הכוהן הגדול ולא הזכירו מקרה של שמא יאחזנו בולמוס ויאכל. קצת ראיה נוספת יש מהאיש העיתי ההולך עם השעיר לעזאזל למדבר שאכן מפורש ברמב"ם פ"ג מיו"כ ועיין בתפארת ישראל יומא פ"ו יומא בועז א שביאר שהיה מותר לאיש עיתי לאכול ביוה"כ גם באופן שאיש אחר יכול ללכת ולא היה צריך לאכול ביו"כ, ומ"מ כדי לקיים מצוות שילוח התירו לו לאכול, וא"כ פשוט שכך הדין בכוהן גדול".

והשיב הגרי"ש אלישיב: מותר, אף שמובאת ברמב"ם הלשון צום. עיין בהקדמה שהרב דן בזה עם נכדו במוצאי יוה"כ [תש"ע] והסיק הרב שכשר לעבודה. אמנם אסור לאדם שלא התענה להיות שליח ציבור בתפילות יוה"כ אבל זה בגלל זלזול בכבוד הציבור (ס' וישמע משה עמ' ז, קצט). והוסיף בהערה (רעב): הג"ר שמאי קהת גראס בעל 'שבט הקהתי', שבש"צ הרי אפשר למצא אחר, וע"כ הוי זלזול בכבוד הציבור, משא"כ בכוהן גדול שיש רק כוהן גדול אחד (אמנם יש סגן כוהן גדול) - רשם מ"צ].

ברכת הגומל לכוהן הגדול היוצא מקודש הקודשים

ש: האם היה צריך הכוהן הגדול לברך הגומל כשיצא מקודש הקודשים?

ת: לא, כי זה היה בציווי ד' (החיד"א במחזיק ברכה סי' ריט).

[וכן כתב לי הגר"ח קנייבסקי.

הג"ר יעקב אריאל, רבה של רמת גן, כתב לי: "לא".

הגרז"נ גולדברג כתב לי: "לא מסתבר, שהרי לצדיק אין סכנה שאין כאן סיבה טבעית למות וכמו כל אדם שלא נגמר דינו למות בר"ה ויו"כ שאינו מברך הגומל".

וכן השיב האדמו"ר מקאליב שאינו מברך ברכת הגומל (שו"ת קול מנחם או"ח ג, שכא).

והגר"א נבנצל: "איני יודע"].

וכדומה, שאלתי את הרב: האם יש מקום לומר שיצחק אבינו היה צריך לברך הגומל על שלא נעקד? והשיב: "כתב החיד"א במחזיק ברכה (סי' ריט) בשם אביו רבי יצחק זרחיה אזולאי שלא צריך לברך שזה היה בציווי ד'. אלא ברוך מחיה המתים" (פרקי דרבי אליעזר פרק לא).

[וכן השיב האדמו"ר מקאליב שאין צריך לברך כי הוא ציווי ד' (שו"ת קול מנחם או"ח ג, קל) - רשם מ"צ].

תשלומין לנעילה

ש: מי שנאנס ומרוב חולשה נרדם ולכן לא התפלל נעילה, האם במקרה שהתעורר לאחר מכן מאוחר בלילה יכול להתפלל פעמיים ערבית ותחשב לו כתפילת תשלומין?

ת: לא. כי זו תפילה מיוחדת, כמו מוסף.

[וכ"כ בשו"ת אבן ישראל (ט נ) להגרי"י פישר, שנראה שלא מועיל תשלומין לתפילת נעילה כמו במוסף. וכן דעתו של הגר"ש וואזנר (מבית לוי ט טז). והשיב הגר"ח קנייבסקי: "לא מצינו" (ידון משה יא סז) - מ"צ].

גוי ביום הכיפורים

ש: אם גוי צם ביום הכיפורים יש לזה ערך?

ת: כן. כלומר שכר אינו מצווה ואינו עושה.

צום אשתו או תפילה בציבור

ש: אם ביום הכיפורים אהיה כל היום בבית הכנסת, אשתי שהיא חלשה ותצטרך לטפל בילדים רבים, תתמוטט ותהיה מחוייבת לאכול. מה עדיף?

ת: ודאי שתתפלל בבית ביחידות. אתה גם אחראי לכך שאשתך תוכל לצום.

שכח מנהג כפרות

ש: מי ששכח לקיים מנהג כפרות בערב יום כיפורים יכול לעשות אחר כך?

ת: כן. על כסף לצדקה.