שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ימי ספירת העומר (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר


אבלות בעומר

ש: ימי האבלות של העומר הם על מותם תלמידי רבי עקיבא שנפלו במרד בר כוכבא, - שמטרתו הושגה עם קום המדינה, אז למה אנו מתאבלים?

ת: לא כתוב בפירוש שהאבל הוא מפני שנפלו במרד, אלא מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, מה שקשור לשנאת חינם של חורבן בית שני, ועל זה עדיין מתאבלים (יבמות סב ב).


תספורת וגילוח

ש: יש לי שער ארוך מעבר למותר על פי ההלכה, האם מותר לי להסתפר?

ת: כן. כי שער ארוך הוא יותר חמור. א. בעית חציצה בתפילין וברכה לבטלה. א. חוקות הגויים משום שחץ. א. לא ילבש של טיפול וטיפוח יופי הגוף (שו"ת שאילת שלמה א כג).


ש: האם מותר לקצר פאות?

ת: לא. זה בכלל תספורת.


ש: מותר לגלח שפם?

ת: אם הוא מפריע.


ש: מותר לגלח בספירת העומר שערות מנקודת חן שמאוד מכערות?

ת: כן.


ש: מי שמתגלח כל יום מותר לו להתגלח גם עתה?

ת: יש מתירים (שו"ת אגרות משה או"ח ד קב. נפש הרב קצא), אך הרוב אוסרים (פסקי שמועות סב).


ש: מותר לי להתגלח אם יש לי תפקיד ייצוגי וזה יפגע בפרנסתי?

ת: כן. כדין מעכב אכילה. פסקי תשובות תצג (שו"ת אגרות משה או"ח ד קב. נפש הרב קצא. שערים מצויינים בהלכה קכ).


ש: ולכבוד שבת?

ת: יש מתירים. עיין ביה"ל תקנא ג. אבל המנהג הפשוט הוא שלא (ועלהו לא יבול א קפב-קפג. אמת ליעקב תצג הערה 467).


ש: בברית מילה מותר להסתפר?

ת: כן האב, המוהל והסנדק (פסקי תשובות תצג י).


ש: אני מופיע בטכס יום הזכרון ואיני רוצה להיראות לא מכובד. המותר לי להסתפר?

ת: לא. באותו זמן, זה מה שמכובד.


ש: לכבוד יום העצמאות מותר להסתפר ולהתגלח?

ת: מותר ומצוה. הגר"י ניסים, ספר הלכות יום העצמאות ויום ירושלים לרב רקובר (לפני יום העצמאות שאלו כמה תלמידים את רבנו הרב צבי יהודה אם מותר להתגלח ביום העצמאות. רבנו לא ענה. מאוחר יותר הוא אמר: "ביום שני יהיה מבחן על הפנים". ביום העצמאות הוא ראה כמה תלמידים שהחמירו לא להתגלח, אמר: "הכרת פניהם ענתה בהם". הוסיף: "כאשר יש אמונה יש שמחה, כאשר יש שמחה אין ספקות בהלכה, 'הודאי שמו כן תהילתו', עד מתי נהיה פוסחים על שתי הסעיפים?! האם איננו מאמינים בקץ המגולה או האם אנו מאמינים?!". ס' רבנו 204).


ש: מותר להתגלח עבור פגישת שידוכים?

ת: לא. ואדרבה אולי זה לא ייראה יפה בעיני בחורה יראת שמים (פסקי שמועות סב-סג).


ש: בר-מצוה מותר להסתפר בספירת העומר?

ת: לא. פס"ת תצג י.


ש: ואם יש לו שערות ארוכות וזה מכוער?

ת: יסתפר לפני הבר מצוה כאשר הוא עוד קטן. שם.


ש: האם ילדים מותרים להסתפר?

ת: משהגיעו לגיל חינוך, כיתה א, אסור, אלא אם כן יש צורך מיוחד. פס"ת תצג ז.


ש: וילדים קטנים מגיל שלוש?

ת: יש שנהגו להחמיר אבל יש להתיר. עיין פס"ת שם ז. טו.


ש: האם מותר לאשה להסתפר?

ת: רק אם נצרך. פס"ת תצג ז (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלז. הליכות בת ישראל כד ג).


ש: האם מותר לנערה לספר פוני שנופל לה בין העיניים?

ת: כן (נטעי גבליאל פסח ח"ג רפ).


ש: מותר להסתפר לצורך צניעות כגון שער שיוציא מכיסוי הראש?

ת: כן. פס"ת שם (שו"ת להורות נתן ב לב).


ש: מותר לאשה להוריד שער בשעווה?

ת: כן.


ש: וסידור גבות?

ת: מותר. וכן שער בכל שאר הגוף. כמו בחול המועד. ביה"ל תצג ושעה"צ תקלא טו.


ש: מותר לצבוע שער?

ת: כן.


ש: מותר לספר פאה נוכרית בזמן ספירה?

ת: כן.


ש: האם מותר להסתפר בעומר כשמותר במספרה שהיתה פתוחה בעומר בזמן אסור?

ת: כן. אין לנו קשר עם חטאו.


מוזיקה

ש: מה המקור לאיסור מוזיקה?

ת: שו"ע או"ח תקס. פמ"ג תצג. ערוך השולחן תצג ב. שו"ת אגרות משה או"ח א קסו. שו"ת יחוה דעת ג ל. ו לד. שו"ת ציץ אליעזר טו לג. עיין פירוט בפסקי תשובות תצג 32-30.


ש: יש מקור קדום?

ת: לקט יושר בשם תרומת הדשן וספר יוסף אומץ – כולל שירה בפה.


ש: מדוע איסור מוזיקה בזמן הספירה לא מופיע במשנה ברורה?

ת: א. כי אסור כל השנה. שו"ע או"ח תקס. ועיין אגר"מ או"ח א קסו ויו"ד ב קלז. ב. הוא איסור ריקודים ומחולות. סי' תצג. אם כן קל וחומר כלי זמר. עיין ערוה"ש שם ב.


ש: האם לתימנים מותר לשמוע מוזיקה?

ת: לא. אמנם הרמב"ם לא מזכיר, אבל כך המנהג. שתילי זיתים תצג ג.


ש: האם מניעת שמיעת מוזיקה היא הלכה או מנהג?

ת: דין גמור. שו"ע או"ח תקס. ערוה"ש תצג ב.


ש: האם יש מקילים?

ת: מנהג קבוע בכל מקום. פס"ת תצג ד.


ש: מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחיי. יש אפשרות להקל?

ת: בעיה יודעה ונפוצה. אכן הרבה אנשים מכורים למוזיקה מתמדת. זו הזדמנות להשתחרר משעבוד זה. אין זה קל אבל אפשרי. חזק ואמץ.


ש: האם מותר לשמוע מוזיקה קלאסית?

ת: לא.


ש: מותר לשמוע מוזיקה מרמקול או רדיו?

ת: יש שהתירו אך רוב הפוסקים אוסרים (פסקי תשובות תצג ד).


שירי קישור ברדיו

ש: כל פעם שיש שיר ברדיו בין מלל למלל, חייבים לכבות?

ת: לא. העיקר לא להקשיב. הנאה שבאה לאדם בל כרחו. פסחים כה.


ש: מוזיקה ווקאלית, כלומר חיקוי של מוזיקה על ידי שירה היא מותרת?

ת: יש אוסרים (פסקי שמועות נד) אבל אפשר להתיר (עיין שם).


ש: מותר לשמוע קלטת תהילים עם מוזיקה?

ת: לא. בלי מוזיקה. אדרבה תהילים צריכים להוסיף יראת שמים.


ש: האם מותר לנגן כדי ללמוד להשתמש בכלי?

ת: אם זה לפרנסה כן. אג"מ או"ח ג פז. אם זה לתענוג, לא, שהרי אין זה דחוף ואפשר לחכות כמה שבועות. פס"ת תצג ד.


ש: האם מותר לשיר ולנגן כדי להכין לצורך נישואים אחרי זמן הספירה?

ת: לא. שם.


ש: וילדים קטנים להכין מסיבה?

ת: מותר. שם.


ש: מותר להשמיע מוזיקה בגן ילדים?

ת: כן. ויש אוסרים. פס"ת שם (פסקי שמועות נב-נג. והגרי"ש אלישיב התיר לנכדותיו האבלות לארגן מסיבות בגן ילדים אם יש הכרח).


ש: ובכיתה א?

ת: לא. הם הגיעו לגיל חינוך (שו"ת אגרות משה או"ח ד כא אות ד).


ש: אני רופא שיניים ויש מטופלים עם חרדה גדולה שמוזיקה מרגיעה אותם, מותר?

ת: כן. זה צורך רפואי.


ש: אני עובדת בנקיון ושמיעת מוזיקה מדרבנת אותי. יש היתר?

ת: לא.


ש: האם אפשר לשים שיר בשעון מעורר?

ת: לא.


ש: האם מותר באוטובוס לשמוע שיעורי תורה באזניות או יש בזה משום מראית עין שאני שומע מוזיקה?

ת: מותר. אין גוזרים גזרות חדשות משום מראית עין (עיין שו"ת אגרות משה אה"ע ב יב).


ש: אדם עם מניה-דפרסיה ועתה הוא בשלב דכאוני יכול לשמוע שירי קודש המשפרים הרגשתו?

ת: כן. זה רפואי.


ש: האם מותר לנגן קצת לזקנה כדי להפיג את בדידותה?

ת: כן. זה כמו תרופה.


ש: האם מותר לי לשמוע שירים שמקרבים אותי לקדוש ברוך הוא?

ת: לא. יש להתקרב לד' בדרכים שהוא מסר לנו. הקדמת ספר הכוזרי.


ש: מותר לשמוע מוזיקה לצורך ריכוז בזמן הלמידה?

ת: לא. למצוא דרכים אחרות.


ש: האם מותר לנגן בחלילית כדי לחזק יראת שמים?

ת: לא. יש לחזק יראת ד' בעזרת ספר מסילת ישרים.


ש: האם מותר לשמוע מוזיקה לבד בבית?

ת: לא. שו"ת אגרות משה או"ח ב קלז.


ש: מותר לשמוע ניגונים שקטים?

ת: לא.


ש: מותר לשמוע מנגינות עצובות?

ת: לא.


ש: מותר לשמוע מוזיקה או לנגן אם אני עצוב וזה עוזר לי?

ת: מוזיקה ווקאלית של שירי קודש.


ש: האם באסרו חג אפשר לשמוע מוזיקה?

ת: לא.


ש: מותר לשמוע ביום ששי שירי שבת שעוזרים לי להכנס בנפש יותר טהורה לשבת?

ת: לא. אלא, ללמוד ספרי מוסר.


ש: מותר לנגן במלווה מלכה?

ת: לא.


ש: מותר לנגן במימונה?

ת: לא. אין למימונה מקור קדום. והאיסור מתחיל כבר מוצאי שביעי של פסח. אגב, הפמ"ג תצג מ"ז סק"ב אוסר גם בחוה"פ, אבל בזה נהגו להתיר.


ש: האם במסיבת נשים בראש חודש אפשר גם להוסיף שירה וניגון?

ת: שירה כן.


ש: מותר לשמוע מנגינות עצובות ביום השואה?

ת: לא.


ש: האם מותר בבני עקיבא להתאמן לחגיגת יום העצמאות עם מוזיקה מוקלטת בספירת העומר?

ת: אי אפשר. צריך להתאמן לפני כן או להשתמש במוזיקה ווקאלית.


ש: האם במוצאי יום העצמאות מותרים במוזיקה וריקודים?

ת: לא. חוזר הדין הרגיל עם השקיעה.


ש: כאשר ל"ג בעומר חל ביום א', מותר ביום ו' לשמוע מוזיקה לכבוד רשב"י?

ת: לא. אין לרשב"י מזה שום כבוד, אלא אם תעשה תורה ומצוות.


ש: מותר לשיר בסעודת מצוה?

ת: כן. ויש שמתירים רק שירי קודש עם מנגינה רצינית. פס"ת תצג ד.


ש: בסעודת מצוה כגון ברית מילה, פדיון הבן, בר-מצוה, בת-מצוה, הכנסת ספר תורה וסיום מסכת, האם מותר לנגן ולרקוד?

ת: יש אוסרים ויש מתירים. פס"ת תצג ה.


ש: ומה הדין אם חגיגת הבר-מצוה אינה בזמנה?

ת: כנ"ל. שם. ויש להתיר רק אם זה ביום הבר מצוה, כי זו סעודת מצוה. יש של שלמה ב"ק ז לז.


ש: ומה הדין בסעודת שידוכין או אירוסין?

ת: אינה סעודת מצוה. ואין היתר. שם.


ש: סעודת מגבית של צדקה וחסד?

ת: זו אמנם מצוה אבל לא גדר של סעודת מצוה, לכן אין היתר. שם.


ש: שבע ברכות?

ת: מותר. שם.


ש: זבד הבת?

ת: אינה סעודת מצוה. אין היתר.


ש: חנוכת הבית?

ת: לא סעודת מצוה.


ש: מה דין מי שמתפרנס לנגן?

ת: מותר אם מנגן לגויים, אבל ליהודים אסור מפני לפני עור.


ש: מה עם חוג אירובי?

ת: כיון שעיקר המגמה היא התעמלות, יש להתיר, כמו שיר מושכי ספינות בסוף סוטה. אך להנמיך את העוצמה. ואם אפשר, מוזיקה ווקאלית עדיפה.


ש: האם מותר לשמוע מוזיקה בשביל ספורט הליכה?

ת: לא. אינו הכרחי.


ש: מותר ללכת לחוג ריקודי עם?

ת: לא.


ש: בעבודה מושמעת מוזיקה והם לא מסכימים לכבות. מה לעשות?

ת: אין בכך חטא. זו הנאה הבאה לאדם בעל כרחו. פסחים כה. רק לא להתכוון לשמוע.


מצגת עם מוזיקה

ש: מותר להכין מצגת עם מוזיקה להשמיע בימי הספירה?

ת: לא. אך אפשר שיר בלי מוזיקה.


ש: מותר לשים מוזיקה בצלצול הטלפון?

ת: לא. צלצול פשוט (הגר"ח קניבסקי בדולה ומשקה קצג).


ש: מותרת נהיגה בנסיעה?

ת: כן, אם יש חשש שיירדם (במקרה זה, הגרי"ש אלישיב מתיר בימי ספירה שירה בפה, אבל לא שירה בכלי שירה. וישמע משה ח"א עמ' קפד).


ש: אם אני טרמפיסט והנהג שם מוזיקה, האם מותר לי לבקש שיוריד אן שזו חוצפה?

ת: חוצפה.


חתונה

ש: האם מותר להתחיל שידוך?

ת: כן.


ש: מותרת מסיבת ארוסין?

ת: בלי ריקודים ומוזיקה (שו"ע או"ח תצג מ"ב ג


ש: ממתי מותר להתחתן?

ת: ספרדים מל"ד בעומר. אשכנזים מראש חודש סיון, וגם ביום ירושלים, ובשעת הדחק מל"ג בעומר.


ש: האם מותר לי ללכת לחתונה?

ת: כן. בין שהוא מתחתן בזמן מותר או בזמן אסור, הרי זה יום שמחתו, ומותר להשתתף (שו"ת אגרות משה או"ח א קנט).


שהחיינו בספירת העומר

ש: מותר לברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש בספירת העומר?

ת: כן. ויש מחמירים. ויש מתירים רק בשבתות. עיין פס"ת תצג ב.


ש: אפשר לאכול פרי חדש?

ת: כן. ויש מחמירים. עיין פס"ת תצג ג.


ש: מותר לקנות בגד חדש?

ת: כן. ויש מחמירים. עיין פס"ת שם.


ש: מותר לקנות בגדים חדשים לילדים קטנים, כי הם מלוכלכים הרבה?

ת: כן. שם.


ש: אדם שבגדיו נקרעו ויש לו צער או פגיעה בכבודו, מותר לקנות בגדים חדשים?

ת: כן. שם.


ש: מותר לתפור או לסרוג בגדים?

ת: כן. ויש מחמירים. שם.


בידור

ש: טיול מותר?

ת: כן. וכן כל נסיעה.


ש: מותר לבקר במוזיאון?

ת: כן.


ש: מותרת סעודה של חברים?

ת: כן. בלי מוזיקה. שירה מותרת.


ש: מותר ללכת לסטנדאפ?

ת: אסור. כל השנה, זו בעיה של מושב ליצים. ע"ז יח ב.


ש: מותר לראות סרטים?

ת: אם הם צנועים, כשרים ורציניים.


ש: מסיבה מותרת?

ת: בלי ריקודים ומוזיקה.


דירה חדשה

ש: האם מותר לעבור דירה בספירת העומר?

ת: כן. ויברך שהחיינו או הטוב והמטיב (שו"ת יחוה דעה ג ל). וחנוכת הבית יעשו מה שחייבים מעיקר המנהג כלומר שימוש ראשון של המשפחה קדוש – לימוד או תפילה. ואם רוצים להזמין אנשים רבים, אז בלי מוזיקה. עיין פס"ת תצג א. [בשו"ת היטב איטב (סי' א) הגה"צ צוואלאווע כתב שמותר לילך לדור בדירה חדשה במשך ימי הספירה, ובהג"ה שם מביא שכן נהג למעשה הרבי מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים, שעקר דירתו בימי הספירה נעיר אורשיווא ונסע לדור בעיר קראלי לקבל שם את עול הרבנות. ובספר מושיען של ישראל (ח"ד עמ' קעח) מסופר: פעם שאל הגה"צ ר' צבי הירש מייזליש, האבד"ק ווייטצען, בעצת כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זי"ע אם מותר להסיע לדירה חדשה בימי הספירה, כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זי"ע התיר, ואמר ראיה בדרך צחות מקרא דכתיב בפר' בהעלותך "ויהי באחד לחודש השני נעלה הענן וגו'" שזה היה בימי הספירה, וכל ישראל נסעו למקום חדש בימי הספירה. וכשנדפס הס' היטב איטב הנ"ל העיר המו"ל לכ"ק אדמו"ר מסאטמאר זי"ע מראיתו הנ"ל לדעת ההיטב איטב שמותר להעביר דירה בימי הספירה, ונענה כ"ק אדמו"ר זי"ע שמשם אין ראיה שהיה ע"פ הדיבור, שאז לא היה שייך דיני ספירה. – מ"צ).]


ש: מותר לסייד דירה ולעשות שיפוצים ותיקונים?

ת: כן. שם.


ש: האם מותר לחתום חוזה על דירה חדשה?

ת: כן.


טיול בספירת העומר

ש: מותר לטייל בארץ ישראל בספירת העומר?

ת: כן.


ש: מותר לטייל בתוך נחלים?

ת: כן.


ש: מותר ללכת לים או לבריכת שחיה?

ת: כן.


ש: מותר ללכת לקברי צדיקים?

ת: כן.


שונות

ש: מותר לגזור צפרנים בימי ספירה?

ת: כן.


ש: מותר לסרוג כיפה בימי ספירה?

ת: כן.