ישיבה (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
לימוד בקול
ש: האם מותר ללמוד בקול רם בבית המדרש, כאשר זה מפריע לאחרים להתרכז?
ת: ודאי אסור להפריע לאנשים (מדין ואהבת לרעך כמוך).
פרסומת לא צנועה
ש: תלו על לוח מודעות של ישיבתנו פרסומת עם תמונה לא צנועה. מותר להוריד?
ת: יש להוריד. אך ברשות ראש הישיבה.
נפילות
ש: אני תלמיד ישיבה ויש לי כל הזמן נפילות, ועכשיו בין הזמנים אני פוחד יותר מתמיד.
ת: למד הרבה מסילת ישרים.
מוזיקה בבית המדרש
ש: האם תוך כדי לימוד תורה בבית המדרש, אני יכול לשמוע בשקט מוזיקה באזניות, כך שזה לא מפריע לאחרים?
ת: לא. יש ללמוד בחרדת קודש. כעומד בסיני. עיין ברכות כ. לכן, לשאול את ראש הישיבה.
שמירת מקום לארוחת צהריים בישיבה
ש: האם כדאי לשמור מקומות לארוחת צהריים בישיבה (שאין לנו חדר אוכל אלא אוכלים בבית המדרש) על ידי הנחת ספרים, פתקים ושאר מחזיקי מפתחות?
ת: זה לא רעיון טוב. המקומות שייכים לכולם. אדם לא זוכה במקום על ידי הנחת חפץ, אלא על ידי שהוא מתיישב. כתוב בגמרא בבא מציעא (דף י) שאדם לא זוכה למציאה על ידי שראה אותה, או שצועק "אני מצאתיה", אלא על ידי שעשה פעולה קניינית. לענייננו, הפעולה היא שאדם מתיישב לאכול. עיין שם. בגלל שאין פה חדר אוכל, ויש תנודות במספר התלמידים בארוחה, ממלאים שולחנות ולא פותחים שולחן חדש טרם יתמלאו הישנים. אם יש תלמיד ששמר מקום, יש אחר שרוצה לאכול ואומרים לו שתפוס. מלבד אי הנעימות שהוא הולך ומחזר על הפתחים כאילו זה לא שלו, הוא רוצה לאכול עכשיו. אמנם זה ששמר לא רוצה אלא ללמוד תורה בינתיים, ברוך ד', אשרי הלומד תורה, אבל בינתיים לשני אין מקום. לכן עד אשר ייבנה חדר האוכל הגדול בקומה למעלה, יותר טוב לא לשמור מקומות בשום דרך, אלא, כמו שנהוג בקיבוץ, "למלא שולחנות". בשבת לא ממלאים שולחנות. בשבת יש מקומות מוכנים. אבל ביום חול ממלאים שולחן, ועוד שולחן, ולא משאירים ריק. שמא תאמר: פה כל יום הוא בחינת שבת!? שהרי כתוב בספר הזוהר שת"ח הוא בחינת שבת, ולהלכה אם יש לי אורח ת"ח אני צריך לתת מזון של שבת, ופה כולם בחינת שבת! לא. כאן אנחנו בבחינת בין השמשות של שבת, בחינת "לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה". מכיוון שכל אחד פה הוא בחינת "לכה דודי", אז יותר טוב לא לשמור מקומות, כי זה גורם אי נעימות.
ישיבה קטנה
ש: האם כל ילד מתאים לתלמוד תורה ולישיבה קטנה?
ת: עקרונית כן. אך בענייני חינוך לא רק העקרון קובע אלא המציאות לפנינו.
ש: אז מתי ילמדו לימודי חול?
ת: אחר כך לפי המציאות (עיין אגרות הראיה, אגרת קע, אגרת תקע ועוד. חינוך באהבה ח"ב).
פנים אל פנים
ש: מה עדיף, לימוד תורה בישיבה, או פנים אל פנים?
ת: תלמוד תורה כנגד כולם. והכל לפי ראש הישיבה.
ש: אם ראש הישיבה רוצה שאלך, ואני רוצנ ללמוד. מה לעשות?
ת: דבר איתו על זה.
הרהורים רעים
ש: מאז אני לומד בישיבה, מתגברים לי הרהורים, אפילו בבית המדרש?!
ת: כי הטוב מתגבר, אז כנגדו היצר מתעצם. תניא פרק כח. חזק ואמץ.
ישיבת הסדר
ש: האם ישיבת הסדר היא לכתחילה?
ת: היא לכתחילה עבור מי שמתאים לה. ישיבה גבוהה היא יותר גבוהה.
איזה ישיבה?
ש: מה עדיף – מכינה, ישיבת הסדר או ישיבה גבוהה?
ת: כל המרבה הרי זה משובח וכל אחד כפי יכולתו. כל אחד כפי רצונו. כתר תורה מונח לכל וכל מי שרוצה, יבוא ויקח. רמב"ם תלמוד תורה ג א.
לימוד תורה באוזניות
ש: האם ללמוד תורה עם אוזניות שמונעות את הרעש בבית המדרש כדי להתרכז יותר בלימוד?
ת: חייבים לשאול את ראש הישיבה. אמנם כך לומדים בישיבות בתוך רעש ויש להתרגל.
לימוד אמונה
ש: כמה שעות ללמוד אמונה כל יום?
ת: לשאול כל אחד ראש הישיבה שלו. זה גם עניין אישי. רבנו הרב צבי יהודה היה אומר ללמד לא פחות משעה ולא יותר משעתיים.
עיסוקים לתלמיד ישיבה
ש: האם תלמיד ישיבה יכול גם לעסוק בפיתוח כשרונותיו כגון נגינה, קריאת ספרים ולימודי מדעים?
ת: במינון נמוך כי כרגע עבודתו היא לימוד תורה. ולשאול ראש הישיבה.
בילוי לתלמיד ישיבה
ש: האם מותר לתלמיד ישיבה ללכת לבלות במסעדה? אנא מקור.
ת: אתה חייב לשאול ראש ישיבה שלך.
הר המור ומרכז הרב
ש: מה המחלוקת העקרונית בין הר המור ומרכז הרב?
ת: אין.
ישיבות בעיר העתיקה
ש: מדוע לא מקימים ישיבות נוספות בעיר העתיקה? הרי ככל שיהיו יותר ישיבות ותהיה יותר התיישבות בעיר העתיקה נראה פחות התפרעויות של ערבים.
ת: אכן, לאנשי היישוב הישן היו הרבה ישיבות בעיר העתיקה. שמעתי פירוש בעניין: יש מצוות שמירת המקדש. כשאין מקדש, אין שמירת מקדש, והקמת ישיבות מסביב למקום המקדש דינה כעין שמירת המקדש. לכן כל ישיבה בארץ השתדלה להקים סניף בעיר העתיקה. מצד שני, צריך להוסיף שיקול נוסף בערך של הקמת ישיבות בכל מקום. לצערנו ישנם מקומות דלים בתורה, ואי אפשר להפקיר אותם, צריך למלא אותם אורה. פעמים רבות רבנים מישיבתנו הלכו עם תלמידים והקימו ישיבות במקומות אחרים. הפעם האחרונה הייתה ביפו, ששם צריך הרבה אור. הכל חשוב: ישיבות קרוב להר הבית, וישיבות בכל מקום בארץ.
הקמת ישיבה בהר סיני
ש: לאחרונה פורסם בתקשורת, כי נשיא המדינה, מר שמעון פרס, הציע להקים ישיבה בהר סיני שתיקרא ישיבת הר סיני. איני יודע אם הדבר רציני או לא. מה דעת כבוד הרב בנושא?
ת: לא שמעתי על הרעיון, אבל ניתן באופן עקרוני להקים ישיבה בכל מקום. כמובן, איננו יודעים היכן נמצא הר סיני. ישנן השערות רבות, אבל איננו יודעים. על כל פנים, אין קדושה מיוחדת בהר סיני. ואם הר סיני נמצא במדבר סיני, הרי כיום אין שם יהודים ואין שם שלטון מדינת ישראל. צריך לגור בתוך ארץ ישראל ובתוך מדינת ישראל. לפני שקמה מדינת ישראל היו גרים יהודים בכל מקום בארץ ישראל. אמנם, לאחר קום מדינת ישראל צריך לגור בתוך מדינת ישראל ואין לצאת ממנה. הראיה הינה מדוד המלך שאמר: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" (שמואל א כו, יט). ואמרו חז"ל בגמרא במסכת כתובות (קי, ב): וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים. והרי, דוד המלך לא יצא לחו"ל, הוא היה בגת?! אלא, לא היה שם שלטון ישראל ואין ללכת למקום שאין בו שלטון ישראל. אינני יודע איפה הר סיני, אך מסתבר שזה במדבר סיני. א"כ, לא צריך ללכת לחו"ל כדי להקים ישיבות, יש להקים ישיבות בארץ ישראל.
מסכת אב"כ
ש: האם יש לתלמיד ישיבה ללכת לקבל מסכת אב"כ, או שזה ביטול תורה?
ת: ילך אם יש הוראה של הצבא להצטייד (ושמעתי בשם הגר"ח קניבסקי: "מסכות? זה לפורים. תמשיכו ללמוד" – מ"צ).
ישיבות הקו
ש: מה הגדר של "ישיבות הקו"?
ת: לא לעשות פילוגים באומה. ודאי שיש הבדל בין אדם לאדם, אבל אין ליצור חתכים ציבוריים.
ישיבת הגוש
ש: האם נכון לומר שהיום אנחנו וישיבת הגוש שני עולמות נפרדים והמרחק בינינו הוא כמו מן החרדים?
ת: אינני יודע מי זה אנחנו. אך כל הישיבות הציונות אותו דבר, עם הבדלים דקים. וגם עם העולם החרדי, המשותף הוא לאין ערוך יותר גדול מן המפריד. אסור לעשות פילוגים באומה. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (עיין מאמרו של מרן הרב קוק "מסע המחנות" במאמרי הראיה – מ"צ).
בין הזמנים
ש: במה מומלץ לתלמידי ישיבה למלא את שעות הפנאי שלהם?
ת: להיזהר כמה שאפשר מעוון ביטול תורה. ברכות ה. ועיין נפש החיים שער ד.
לימוד בישיבה ועבודה
ש: האם תלמידי ישיבות צריכים לעזוב את הישיבה וללכת לעבוד?
ת: צריך בירור. כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם. דברים ח ג (ובאותו עניין, לגבי האיסור לאפות לחם חלבי מחשש שנאכל אותו עם סעודה בשרית, מסביר הפרי מגדים יו"ד ס' פז "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם", לא לבדו אלא גם על לחם יחיה האדם – מ"צ).
חדר פנימייתי לשנים
ש: שמעתי שהרבי מבעלז הקפיד שלא יישנו שני בחורים בחדר אחד. זו הלכה?!
ת: זו חומרא, והעיקר הוא להתנהג בצניעות, אבל שניים במיטה אחת זו הלכה. חכמת אדם קכו יד. ועיין אוצר הפוסקים אה"ע כד (וכן הרבי מסטמאר אמר שיותר טוב והגון שלא לעשות חדרים בפנימיה בישיבה של שני בחורים בלבד. וכשהגיעה השמועה להגר"ל מרגליות, ראש ישיבת תורה תמימה בברוקלין, אעפ"י שהפנימיה כבר היתה בנויה לתלפיות, סתר את כל הכתלים בהוצאה אדירה ובנה מחדש חדרים יותר גדולים. מגד גבעות עולם עמ' יח – מ"צ).
בגד תלמיד ישיבה
ש: למה יש תלמידי ישיבה עם בגד לא מכובד כגון חולצת טריקו?
ת: אין שום הלכה האוסרת זאת (עיין שו"ת שאילת שלמה ב רלב-רלג – מ"צ).
תמיכה כספית בתלמידי ישיבות
ש: האם זה מוצדק שהמדינה תשנה את גובה התמיכה הכספית בתלמידי ישיבות?
ת: בוודאי, תמיכה בתלמיד ישיבה היא 6000 ₪ לשנה, ולתלמיד במוסד אקדמי 40.000-30.000, כולל לציור או למחול. אנו צריכים אנשי מדע ואנשי משק, ולא פחות מזה אנשי רוח ואנשי אמונה. לכן יש להשוות את התמיכה לתלמיד ישיבה לתמיכה ללומד במוסד אקדמי.
הלכה בישיבה
ש: מי קובע סדרי תפילה בישיבה - האם ראש הישיבה או אחד הרבנים שבירר את הנושא באורח עצמאי?
ת: אין שאלה. כולם יודעים שיש בנושאים רבים חילוקי דעות, ואלו ואלו דברי אלוהים חיים, אך ברור שראש הישיבה הוא הקובע, וכבוד הרב השואל במקומו מונח.
[הגאון מטשעבין, הג"ר דב בעריש ווידנפלד, היה מדגיש ששלימות תלמיד חכם הינה כשיודע היטב ללמוד את הסוגיות וכן בקי בדרכי ההוראה. ומרגלא בפומיה להביא דוגמא משני גדולי הדור שחיו בתקופה אחת, רבי יהונתן אייבשיץ ורבי יעקב יושע מפרנקפורט בעל 'פני יהושע'. רבי יהונתן התפרסם בישיבתו הגדולה ובתלמידיו הרבים שומעי שיעוריו הנפלאים, והפני יהושע התפרסם יותר כפוסק, והיה נחשב לאחד מפוסקי הדור. והיו תלמידיו של רבי יהונתן מתפארים בפני תלמידיו של ה'פני יהושע' שאינו במדרגת רבם. ולהיפך, תלמידי ה'פני יהושע' היו אומרים לתלמידי רבי יהונתן שהוא פוסק הדור. וראה זה פלא, לאחר פטירתם נתפרסם ונשאר בידינו ה'אורים ותומים' וה'כרתי ופלתי' תורתו של רבי יהונתן בהלכה או ספריו הנודעים בדרוש, ומתורתו של ה'פני יהושע' נשאר ספרו על הש"ס, ספר שלא מש מאהלי הישיבות. ללמדך, שאין הפרדה בין השניים. ואמנם, שלימות קומתו של ראש ישיבה היא ביכולתו להביא את תורתו לידי ה'אורים ותומים' לפסק הלכה. ושלימות קומתו של פוסק היא כשיודע להעמיק בפשט הסוגיה כמו ה'פני יהושע' (שר התורה עמ' 58).
ופעם הרבי מסטמאר ביקר בישיבת טלז בעיר קליבלנד באמריקה, והתלמידים שאלוהו כל מיני שאלות, אך הוא השתמט, או אמר לשאול את רה"י. רה"י הגרא"מ בלאך אמר שלמד מכך כי לא די לו לראש ישיבה שיוכל להגיד שיעורים וללמד את תלמידיו תורה, אלא צריך הוא גם לדעת לפסוק הלכה. עולמות שחרבו עמ' מב - מ"צ].
לימוד אחרי התפילה
ש: התחלתי ללמוד הלכה אחרי התפילה מספר ילקוט יוסף, אבל בישיבה לומדים רמב"ם יומי. מה לעשות?
ת: שאל את הר"מ שלך. ובכלל שאל אותו האם לשאול אותו על סדרי הישיבה או לשאול אדם מבחוץ.
לימוד במכינה
ש: אני שמיניסט ומתלבט אם ללכת בשנה הבאה למכינה, כי אני לא בראש ללימוד רב של תורה?
ת: לך למכינה. שם לא מעמיסים לימוד תורה. ותהיה לך ברכה גדולה.
תלמיד ישיבה פעיל שטח
ש: האם מותר לתלמיד ישיבה להיות פעיל שטח ביום הבחירות לעיר?
ת: לא, אבל שאלות כאלה הוא חייב לשאול את ראש הישיבה ואסור לו לשאול מישהו אחר.
לימוד בישיבה
ש: במה כדאי להתאמץ בישיבה?
ת: זה מה שכתב מרן הרב קוק לרבנו הרב צבי יהודה: "רק התאמץ, בני יקירי, במדות טובות וביראת השם יתברך ואהבתו, בשקידת התורה". אגרות הראיה אגרת כח.
מלחמת מים
ש: בישיבה התיכונית שלנו אסור לעשות מלחמת מים, ומי שכן עושה נקנס ב50 ₪. האם הישיבה רשאית להעניש כך?
ת: א. יש לשאול ישירות את ראש הישיבה. ב. כללית, אדם לא חייב ללמוד שם, ואם רוצה, עליו לקבל את הכללים.
טישו על הרצפה
ש: לפעמים בבית המדרש שלנו יש טישו על הרצפה. האם להפסיק לימודי כדי להרימו?
ת: כן. כי כבוד בית המדרש הוא מצווה ובשבילה מפסיקים לרגע את לימוד התורה. אך יש לשאול ישירות את ראש הישיבה עצמו.
חטיפים בפנימיה
ש: מותר לקחת בפנימיה חטיפים ועוגיות אחד מהשני או זה גזל?
ת: מותר אם בטוחים מאה אחוז שהוא מסכים מכל הלב, ולא רק שמסכים כי לא נעים לו לסרב.
לימוד תורה וכיבוד הורים
ש: הוריי באו לבקר אותי באמצע הסדר בישיבה. האם לבטל תורה בשביל זה?
ת: כן. א. מצוה שאי אפשר על ידי אחרים. מו"ק ט. ב. שאל ישירות את הר"מ שלך.
מחילה מרבו
ש: נפטר רב שהיה ר"מ שלי בהיותי בישיבה תיכונית לפני שנים רבות ואז עשיתי מעשי קונדס רבים נגדו. האם לילך על קברו לבקש מחילה?
ת: הוא כבר מחל. אלא יש ללמוד תורה לעילוי נשמתו.
חברותא נעדר
ש: מה לעשות אם החברותא שלי בישיבה נעדר כל הזמן?
ת: שאלה חשובה. אך אי אפשר לפתור מרחוק. הכי טוב שתשאל ישירות את הר"מ שלך. חזק ואמץ בלימוד.
ישיבה ופוליטיקה
ש: למה בישיבות הציוניות עוסקים בפוליטיקה?
ת: אם לימוד על מצות ישוב הארץ, עלייה לארץ, בניין הארץ וצבא הוא פוליטיקה, אז הפוליטיקה הזאת היא מצוה גדולה.
ארוחה בישיבה
ש: אם אני מגיע לישיבה מסויימת כדי ללמוד קצת ולשמוע שיעור, מותר לי לאכול ארוחת צהרים על אף שאיני תלמיד שם?
ת: עליך לשאול ישירות רב אחד שם. איני מוסמך להחליט עבורם.
אישה ראש ישיבה
ש: שמעתי שהיו כמה פעמים נשים ראש ישיבה. הכיצד זה תאם הלכות צניעות?
ת: בתו של גאון בבל רבי שמואל בן עלי, לימדה את התלמידים מחדר קטן סגור ורק שמעו קולה דרך החלון ולא ראו אותה. וכן הרבנית אסנת ברזאני לפני שלוש מאות שנה בכורדיסטן מתוך חדר קטן דרך החלון. וכן הבתולה מלודמיר מאחורי מחיצת עזרת הנשים.
בין הזמנים (א)
ש: מה המקור לבין הזמנים?
ת: אין לזה מקור במובן של זמן שלא לומדים, וכבר צעקו על זה המהר"ל והשל"ה, שהרי נצטווינו ללמוד תורה יומם ולילה. אדם צריך קצת מנוחה אך אין להגזים. פועל מקבל 12 יום, חודש לשנה, אז תלמיד ישיבה לא צריך 72 (ע' ספר הזמן ובין הזמנים – מ"צ).
בין הזמנים (ב)
ש: האם יש מקור לבין הזמנים?
ת: לא. כבר זמן רב גדולי עולם מחו. יש ללמוד תורה ולא להתבטל.
ישיבת תורת חיים
ש: בשיחות רבנו הרב צבי יהודה מועדים ב 295-294 מסופר על אדם שהפריע בדרשת הרב ניסנבאום בישיבת תורת חיים. ידוע מי היה?
ת: בספר אחד על היישוב מוצא מסופר שהמפריע היה מהמשפחה שהציקה למרן הרב, ואלו שהוציאו אותו היו איכרי מוצא בראשות שטארקמן.
גווני ישיבות
ש: האם לתלמידים בישיבה תיכונית יש להסביר את הגוונים בישיבות?
ת: לא. העיקר שילמדו תורה, ושיהיו להם מידות טובות ויראת שמים.
עבודת תלמיד ישיבה
ש: האם מותר לתלמיד ישיבה לעבוד קצת בין הזמנים כדי לספק צרכיו המזעריים?
ת: א. החוק אוסר גם זאת, ועליו לנהוג כחוק. אם יש אילוץ, יפנה לקצין העיר לקבל אישור. ב. מסתבר שמי שעובר על חוק זה באופן זה, לא ייענש. אך אין זה בטוח, וגם אין זה מהווה היתר (ואמר הג"ר פנחס הירשפרונג, ששימש כאב"ד של מונטריאול: רש"י אומר בהתחלת בראשית שאמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם וכו', אלא שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם וכו'. מכאן למדים שאפילו יודע כל התורה, אם הוא ליסטים, אינו שווה כלום. גדולת פנחס עמ' מט – מ"צ).
מקצוע לתלמידי ישיבה
ש: איזה מקצוע מתאים לתלמיד ישיבה?
ת: ישיבה אינה מכון להכשיר דווקא רבנים, דיינים, ר"מים ומורים, אלא לגדל תלמידי חכמים, ולאו דווקא שזה יהיה המקצוע שלהם. מי שמתאים להיות רב וכו' זה הכי טוב. אם לא, ילמד מקצוע, נקי וקל, נקי בלי עבירות, קל שנותר לו זמן לתורה ולמשפחה.
תלמיד ישיבה ברמה נמוכה
ש: אם אני ברמה לימודית ודתית נמוכה, אני יכול להיכנס לישיבה?
ת: בוודאי. הרבה נכנסו כך לישיבה והגיעו לרמה גבוהה מאוד.
גניבת אוכל בישיבה
ש: האם מותר לגנוב אוכל ממטבח הישיבה, הרי הוריי משלמים?
ת: שאל ישירות את הר"מ שלך (פעם הג"ר שמואל הלוי וואזנר, ראש ישיבת חכמי לובלין ומח"ס שו"ת שבט הלוי, ביקש מאחד להביא דבר מה ממטבח הישיבה, והוסיף ואמר: "אבל תבקש רשות מהטבח". וכל זאת על אף שהיה הבעלים על הישיבה. כן פעם היה שנפסק החשמל בבית הג"ר וואזנר ולקחו חשמל מהישיבה ע"י חוט מאריך, וכשנודע להג"ר וואזנר הקפיד מאוד על כך. רב רבנן עמ' קפד – מ"צ).
ישיבה חדשה
ש: הציעו לי ישיבה חדשה בה לומדים זוהר, היסטוריה, פילוסופיה וביקורת המקרא. כדאי ללכת?
ת: ודאי לא. מנית ארבע סיבות לא ללכת, שכל אחת מהן מספיקה.
אישה ראש ישיבה
ש: שמעתי שהיו כמה פעמים נשים ראש ישיבה. הכיצד זה תאם הלכות צניעות?
ת: בתו של גאון בבל רבי שמואל בן עלי לימדה את התלמידים מחדר קטן סגור ורק שמעו קולה דרך החלון ולא ראו אותה. וכן הרבנית אסנת ברזאני לפני שלוש מאות שנה בכורדיסתן, מתוך חדר קטן דרך החלון. וכן הבתולה מלודמיר מאחורי מחיצת עזרת הנשים.
חברותא מאחר
ש: יש לי חברותא שתמיד מאחר. מה לעשות?
ת: א. לדבר אל ליבו. ב. אם לא עוזר, ללמוד עד שמגיע. ג. אם אי אפשר, דבר ישירות עם הר"מ שלך.
עבודת תלמיד ישיבה
ש: האם תלמיד ישיבה שעובד חד פעמי צריך לתת מעשר כספים?
ת: יש לתת על כל הכנסה, אם אינו עני. וישאל ישירות הר"מ שלו. וממילא אסור לתלמיד ישיבה לעבוד. גם על זה ישאל ישירות את הר"מ שלו.
פרנסת אברך
ש: אני אברכית. אני עובדת קשה, לומדת, מטפלת בילדים, לוקחת תינוקת ללימודים וכו'. בעלי לומד בכולל, מקבל מלגה קטנה ומסרב לעבוד. הוריי עניים ולא יכולים לפרנס אותנו. אני על סף התמוטטות.
ת: בעלך חתום על הכתובה שהוא מתחייב לפרנס אותך. דברי עם הר"מ שלו.
בית מדרש לזוגות
ש: לגבי האופנה החדשה של בית מדרש לזוגות, יש כנראה בציונות הדתית משהו שנוטה כל הזמן באופן טבעי אל הקונסרבטיבים. אגב, "רבנים" רפורמים וקונסרבטיבים גם חובשים כיפה סרוגה. איך להסביר זאת? איך למנוע? זו שאלת עומק. מה מושך אותם לקולות אלה שהן נגד ההלכה?
ת: היצר הרע. ועיין מסילת ישרים סוף פרק ו.