ל"ג בעומר (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
שמחה
ש: האם ל"ג בעומר הוא חג?
ת: לא, רק נוהגים קצת שמחה. שו"ע או"ח תצג ב הגה.
תענית חתן
ש: מי שמתחתן בל"ג בעומר, האם מתענה?
ת: יש מחמירים. מג"א תקעד א. יש מקילים. א"ר תצג.
דגל אש"ף
ש: האם מותר לשרוף דגל אש"ף בל"ג בעומר?
ת: כן. על פי חוקי המדינה רק אסור לשרוף דגל של מדינת ידידותית. זה גם לא מדינה וגם לא ידידותית.
שריפת סכך בל"ג בעומר
ש: מותר לשרוף במדורת ל"ג בעומר כפות תמרים ששמשו סכך לסוכה?
ת: כן. אלו תשמישי מצווה ומותר לעשות בהם שימוש שאינו בזיון (עיין שו"ע כא א. מ"ב סק"א. והחת"ס דחה תלמיד מישיבתו כי דרך על הסכך בהורדת הסוכה. זכרון למשה 134. והסטייפלר נזהר מאוד בלכתו ברחוב לאחר סוכות, שלא לדרוך על שיירי סכך שנזרקו למדרכה. אשכבתיה דרבי ב קסג – מ"צ).
ציון רשב"י
ש: האם עדיף לעלות לקבר של רשב"י בל"ג בעומר או ללמוד תורה?
ת: ללמוד תורה שהוא חובה ברורה.
[ופעם נשאל הגרח"פ שיינברג: האם עדיף ללכת לכותל המערבי או ללמוד תורה? והשיב: הכותל המערבי הוא קודש אך הסטנדר הוא קודש קודשים. מגד גבעות עולם עמ' א – רשם מ"צ.]ש: אבל האר"י עלה לקברו של רשב"י?
ת: אנו לא האר"י (וכן שמענו בשם הג"ר חיים קנביסקי).
כוהנים בקבר רשב"י
ש: האם מותר לכוהנים להיכנס לקבר רשב"י?
ת: לא. הליכות שלמה שסו (עיין קום התהלך בארץ סי' לו – מ"צ).
קבר רשב"י
ש: מי שעולה לקבר רשב"י, מה יעשה שם?
ת: תפילה ותשובה.
עליה למירון במוצש"ק
ש: האם מותר לעלות למירון במוצאי שבת, כי יש ספק חילול שבת?
ת: לא לעלות. א. הרבנות הראשית בקשה לדחות ביום. ב. יש חילול שבת של המשטרה ושל חילוניים (עיין שו"ת שערי ציון א יד, שהרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים – דן בשאלה זו באריכות ומסיק שיש להתחיל המדורות במירון יותר מאוחר במוצש"ק. וכן נהג האדמו"ר מבויאן שמדליק את המדורה המרכזית. אך גם מביא מכתב מהגרז"נ גולדברג שיש להדליק את המדורות ביום ראשון. וכן הכריזה הרבנות הראשית לישראל גם לגבי מדורות בכלל. ושאל הרב רפאל שנור – ר"מ בישיבת עטרת ירושלים ורב של מעלה זיתים – את הג"ר שמחה הכוהן קוק, כחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל: האם מותר לעשות מדורה במוצש"ק בישוב קטן דתי שאין חשש בכלל של חילול שבת? והשיב: כן, אין כוונת המחוקק לאסור דבר כזה – מ"צ).ש: מאיזה טעם אסור - חילול שבת או איסור הרבנות הראשית?
ת: היינו הך. הרבנות הראשית פסקה איסור משום חילול שבת.
במקום קבר רשב"י
ש: מי שלא עולה לקבר רשב"י אבל רוצה לעשות משהו לכבוד רשב"י, מה אפשר?
ת: ללמוד שבחי רשב"י. החיד"א במורה באצבע רכג.
נר לכבוד רשב"י
ש: מה עדיף - להדליק נר לכבוד רשב"י או לתת כסף זה לעניים?
ת: צדקה, שזו מצווה ברורה, מה שאין כן הדלקת נר שאין לה מקור ברור (הגר"א לא חיזק מנהג זה להדליק נר נשמה ביום יאהרצייט. שו"ת תשובות והנהגות א תשב – מ"צ).ש: אבל כתוב בגמרא או במדרש שכאשר נפטר רשב"י הייתה טבעת אש מסביב לבית מדרשו?
ת: ידוע. אבל אין לזה שום קשר עם המדורות שלנו. ועובדה שלא כתוב בשום מקום על הדלקת מדורה בל"ג בעומר, לא בגמרא ולא במדרש ולא ברמב"ם ולא בשולחן ערוך ולא במפרשי השו"ע ולא באף ספר הלכה.
קרשים לל"ג בעומר
ש: כשאני אוסף קרשים למדורת ל"ג בעומר, כיצד אדע אם לא שייכים למישהו?
ת: אין לך לקחת אלא מה שאתה בטוח מאה אחוז שהוא הפקר.ש: אבל אי אפשר להיות בטוח?
ת: אז אסור לקחת.
מדורת ל"ג בעומר
שאלה: האם מדורות ל"ג בעומר אינן ונדליזם ואסון אקולוגי עצום?
תשובה: בוודאי שעלול להיות בזה בל תשחית של נזק לסביבה ואף לאנשים, ורבנים תמיד מזהירים על כך. יחד עם זה, הארגונים הירוקים לעתים מפריזים בחשיבות איכות הסביבה. האִמרה "יש לנו רק כדור הארץ אחד, אז נשמור עליו" היא נכונה. ודאי שבלי כדור הארץ, אין ארץ ישראל, אין תורה ואין מצוות. אך לא מדובר כאן בחורבן כל כדור הארץ, אלא בנזק שולי מאוד, ותמיד יש לשקול אם במקום כסף ומשאבים לאיכות הסביבה אין עדיפות להשקיע בדברים חשובים יותר. יתר על כן, יש אנשים שמחפשים לתפוס מקום בחברה, וכיון שאינם עוסקים בדברים חיוניים כגון חינוך, צבא או בניין המשפחה, יש להם מוצא אלגנטי לומר שהם לוחמים בעד איכות הסביבה. תמיד יש לשקול רווח מול הפסד. אמנם אין במדורות שום מצוה, אך יש אנשים שמוצאים בהן פורקן נפשי והתאווררות.
גילוח בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת
ש: כתב הרמ"א (או"ח תצג, ב): "מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון. ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב. מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת". האם מותר להתגלח בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת משום שמותר להתגלח בערב שבת או צריך לחכות לבוקר כמו בשנה רגילה (הרי גם בשנה רגילה כתב המשנה ברורה (ס"ק יא) שיש אחרונים המקילים להסתפר מבערב)?
ת: לא להתגלח בערב כי אין זה לכבוד שבת, כמו שמובא בס' 'בין פסח לשבועות' של הרב צבי כהן (עמ' רנ) בשם הג"ר משה פיינשטיין והגרי"ש אלישיב.
[וכן מובא בפסקי תשובות (ח"ה עמ' שה ובהערה 92). וכן דעתם של הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ והגר"מ שטרנבך כמובא בגליון הלכה ומעשה ובס' אשרי איש (ח"ג עמ' תל) – רשם מ"צ.]
היום ל"ג בעומר
ש: אם בליל ל"ג בעומר אדם אומר "היום ל"ג בעומר", האם מותר להם אח"כ לספור בברכה?
ת: יש אומרים שטוב להיזהר כי ספירת האומר מועיל בכל לשון (לוח א"י של הגרי"מ טוקצינסקי. שו"ת תשובות והנהגות א שיא). בדיעבד יש לספור בלי ברכה או לצאת ע"י אחר (שו"ת משנת יוסף ז צג. וישמע משה ח"א עמ' קסט בשם הגרי"ש אלישיב).
ח"י רוטל
ש: האם יש ערך של סגולה לח"י רוטל משקה בל"ג בעומר בציון רשב"י?
ת: אין לזה מקור קדום. אדמו"ר אחד אמר לתלמידו לתת שתיה לבאים לשם הצמאים, וחלוקת מים העתה חסד גדול ומצוה גדולה (רוטל הוא מידת תורכים של 3 ליטר ואין לה קדושה. וכן אמר הגר"ח קניבסקי: לא ידענו מזה אף פעם. וכן הגרב"צ מוצפי. סגולות רבותינו 321 – מ"צ).
אבל בל"ג בעומר
ש: מה אבל יחגוג בל"ג בעומר?
ת: שום דבר.
ציון רשב"י
ש: האם עדיף לעלות לקבר של רשב"י בל"ג בעומר או ללמוד תורה?
ת: ללמוד תורה שהוא חובה ברורה. [ופעם נשאל הגרח"פ שיינברג: האם עדיף ללכת לכותל המערבי או ללמוד תורה? והשיב: הכותל המערבי הוא קודש אך הסטנדר הוא קודש קודשים. מגד גבעות עולם עמ' א – רשם מ"צ.]
ש: אבל האר"י עלה לקברו של רשב"י?
ת: אנו לא האר"י (וכן שמענו בשם הג"ר חיים קנביסקי). [פעם אחד, אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב שאלוהו, האם סבו בעל הלשם היה במירון, כשידוע בעלי קבלה היו נוסעים לשם ולומדים תורת הרשב"י? וענה לו: "מי אומר שעפ"י קבלה יש איזה עניין בזה [שבפעם אחרת אמר לי הגריש"א בשם הלשם שאנשים לא יודעים ללמוד זוהר ולא מבינים כלל אפילו פירוש המילות...], ומה ששאלת על הלשם, הוא לא היה אף פעם במירון. ולכותל כן הלך פעם אחת, וזה היה מיד כשבא לירושלים, ומיד עם בואו שמה בכה הרבה, כנראה מרוב התרגשות. ובכלל בכל תפילותיו כל ימי השנה היה רגיל לבכות" (עלון 'דברים הרבה' גליון 27 אחרי מות-קדושים תשע"ג). ופעם אחרת, אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב שאלוהו: "האם יש עניין כל כך גדול לנסוע למירון בל"ג בעומר"? והשיב: "אני לא הייתי במירון מעולם"... ושאל: "בשלמא הסבא לומד וזה ביטול תורה אם יסע למירון אבל אחרים שבין כך לא לומדים בזמן הזה, אולי כן צריכים לנסוע". וענה לו: "הרי זה יפריע ללימוד אחרי זה". אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב שאלוהו: "האם יש עניין כל כך גדול לנסוע למירון בל"ג בעומר"? והשיב: "אני לא הייתי במירון מעולם"... ושאל: "בשלמא הסבא לומד וזה ביטול תורה אם יסע למירון אבל אחרים שבין כך לא לומדים בזמן הזה, אולי כן צריכים לנסוע". וענה לו: "הרי זה יפריע ללימוד אחרי זה". ולא ויתר והוסיף לשאול: "אם כן מה לומר למי שלא לומד תורה אלא רוצה לנסוע רק על חשבון העבודה", וענה: "הרי העולם נוהג לנסוע וקשה לומר להם לא לנסוע"... (והיה המשמעות שמי שרגיל לנסוע יכול ליסע אבל אין שום חיוב, והיינו שקשה לומר להם ש'אין ענין'). והיה שם אחד הנוכחים שנסה את כחו ושאל: "הרי בעל ה'לשם' אמר [שכך כתב רבי אריה לוין בקונטרס תולדות שהוציא על ה'לשם' ששמע מה'לשם' שאמר בשם הגר"א] שבזמנינו מקום השראת השכינה הוא מקום מנוחת הצדיקים". דחה אותו הגריש"א: "הרי יכול ללכת לקברים אחרים כגון להר הזיתים". וידוע מה שמרגלא בפומיה דהגריש"א: שהכותל המערבי יותר מקום ראוי לתפילה מכל שאר המקומות שבעולם (עלון 'דברים הרבה' גליון 28 אמור תשע"ג). אמנם ראיתי בידון משה (ח"ט שאלה לה): ומי שיודע שעלייה לציון הרשב"י לא תבטלו מלימודיו, אמר הגרי"ש אלישיב: "אדרבה ודאי שיעלה לציון. ומצוה לעלות". ואמר הגר"ח קניבסקי: "אפשר ללמוד בדרך".]
קרשים לל"ג בעומר
ש: כשאני אוסף קרשים למדורת ל"ג בעומר, כיצד אדע אם לא שייכים למישהו?
ת: אין לך לקחת אלא מה שאתה בטוח מאה אחוז שהוא הפקר.
ש: אבל אי אפשר להיות בטוח?
ת: אז אסור לקחת.
גילוח בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת
ש: כתב הרמ"א (או"ח תצג, ב): "מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון. ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב. מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת". האם מותר להתגלח בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת משום שמותר להתגלח בערב שבת או צריך לחכות לבוקר כמו בשנה רגילה (הרי גם בשנה רגילה כתב המשנה ברורה (ס"ק יא) שיש אחרונים המקילים להסתפר מבערב)?
ת: לא להתגלח בערב כי אין זה לכבוד שבת, כמו שמובא בס' 'בין פסח לשבועות' של הרב צבי כהן (עמ' רנ) בשם הג"ר משה פיינשטיין והגרי"ש אלישיב. [וכן מובא בפסקי תשובות (ח"ה עמ' שה ובהערה 92). וכן דעתם של הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ והגר"מ שטרנבך כמובא בגליון הלכה ומעשה ובס' אשרי איש (ח"ג עמ' תל) – רשם מ"צ.]
"היום ל"ג בעומר"
ש: אם בליל ל"ג בעומר אדם אומר "היום ל"ג בעומר", האם מותר להם אח"כ לספור בברכה?
ת: יש אומרים שטוב להיזהר כי ספירת האומר מועיל בכל לשון (לוח א"י של הגרי"מ טוקצינסקי. שו"ת תשובות והנהגות א שיא). בדיעבד יש לספור בלי ברכה או לצאת ע"י אחר (שו"ת משנת יוסף ז צג. וישמע משה ח"א עמ' קסט בשם הגרי"ש אלישיב).
ח"י רוטל
ש: האם יש ערך של סגולה לח"י רוטל משקה בל"ג בעומר בציון רשב"י?
ת: אין לזה מקור קדום. אדמו"ר אחד אמר לתלמידו לתת שתיה לבאים לשם הצמאים, וחלוקת מים העתה חסד גדול ומצוה גדולה (רוטל הוא מידת תורכים של 3 ליטר ואין לה קדושה. וכן אמר הגר"ח קניבסקי: לא ידענו מזה אף פעם. וכן הגרב"צ מוצפי. סגולות רבותינו 321 – מ"צ).
אבל בל"ג בעומר
ש: מה אבל יחגוג בל"ג בעומר?
ת: שום דבר.
שמחה
ש: האם ל"ג בעומר הוא חג?
ת: לא, רק נוהגים קצת שמחה. שו"ע או"ח תצג ב הגה.
כוהנים בקבר רשב"י
ש: האם מותר לכוהנים להיכנס לקבר רשב"י?
ת: לא. הליכות שלמה שסו (עיין קום התהלך בארץ סי' לו – מ"צ).
קבר רשב"י
ש: מי שעולה לקבר רשב"י, מה יעשה שם?
ת: תפילה ותשובה.
עליה למירון במוצש"ק
ש: האם מותר לעלות למירון במוצאי שבת, כי יש ספק חילול שבת?
ת: לא לעלות. א. הרבנות הראשית בקשה לדחות ביום. ב. יש חילול שבת של המשטרה ושל חילוניים (עיין שו"ת שערי ציון א יד, שהרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים – דן בשאלה זו באריכות ומסיק שיש להתחיל המדורות במירון יותר מאוחר במוצש"ק. וכן נהג האדמו"ר מבויאן שמדליק את המדורה המרכזית. אך גם מביא מכתב מהגרז"נ גולדברג שיש להדליק את המדורות ביום ראשון. וכן הכריזה הרבנות הראשית לישראל גם לגבי מדורות בכלל. ושאל הרב רפאל שנור – ר"מ בישיבת עטרת ירושלים ורב של מעלה זיתים – את הג"ר שמחה הכוהן קוק, כחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל: האם מותר לעשות מדורה במוצש"ק בישוב קטן דתי שאין חשש בכלל של חילול שבת? והשיב: כן, אין כוונת המחוקק לאסור דבר כזה – מ"צ).
ש: מאיזה טעם אסור - חילול שבת או איסור הרבנות הראשית?
ת: היינו הך. הרבנות הראשית פסקה איסור משום חילול שבת.
במקום קבר רשב"י
ש: מי שלא עולה לקבר רשב"י אבל רוצה לעשות משהו לכבוד רשב"י, מה אפשר?
ת: ללמוד שבחי רשב"י. החיד"א במורה באצבע רכג.
נר לכבוד רשב"י
ש: מה עדיף - להדליק נר לכבוד רשב"י או לתת כסף זה לעניים?
ת: צדקה, שזו מצווה ברורה, מה שאין כן הדלקת נר שאין לה מקור ברור (הגר"א לא חיזק מנהג זה להדליק נר נשמה ביום יאהרצייט. שו"ת תשובות והנהגות א תשב – מ"צ).
ש: אבל כתוב בגמרא או במדרש שכאשר נפטר רשב"י הייתה טבעת אש מסביב לבית מדרשו?
ת: ידוע. אבל אין לזה שום קשר עם המדורות שלנו. ועובדה שלא כתוב בשום מקום על הדלקת מדורה בל"ג בעומר, לא בגמרא ולא במדרש ולא ברמב"ם ולא בשולחן ערוך ולא במפרשי השו"ע ולא באף ספר הלכה.
אבל בל"ג בעומר
ש: מה אבל יחגוג בל"ג בעומר?
ת: שום דבר.
תענית חתן
ש: מי שמתחתן בל"ג בעומר, האם מתענה?
ת: יש מחמירים. מג"א תקעד א. יש מקילים. א"ר תצג.
דגל אש"ף
ש: האם מותר לשרוף דגל אש"ף בל"ג בעומר?
ת: כן. על פי חוקי המדינה רק אסור לשרוף דגל של מדינת ידידותית. זה גם לא מדינה גם לא ידידותית.
שריפת סכך בל"ג בעומר
ש: מותר לשרוף במדורת ל"ג בעומר כפות תמרים ששמשו סכך לסוכה?
ת: כן. אלו תשמישי מצווה ומותר לעשות בהם שימוש שאינו בזיון (עיין שו"ע כא א. מ"ב סק"א. והחת"ס דחה תלמיד מישיבתו כי דרך על הסכך בהורדת הסוכה. זכרון למשה 134. והסטייפלר נזהר מאוד בלכתו ברחוב לאחר סוכות, שלא לדרוך על שיירי סכך שנזרקו למדרכה. אשכבתיה דרבי ב קסג – מ"צ).
אסיפת קרשים למדורה
ש: האם יש להזהיר הילדים שיקחו קרשים מן ההפקר או לחשוש שיקחו עם חברים מאתרי בניה?
ת: לפקח היטב שלא יגנבו.
הילולא דרשב"י
ש: למה זכה רשב"י מכל גדולי עולם שיום השנה שלו יהיה יום הילולא ולא יום צום ואבל כמו אחרים?
ת: על סתרי תורה רבים שגילה באותו יום לפני שעלה למרומים.
קנין חצר בקרשים שהונחו על ידי הקבלן במרפסת פרטית
ש: [מהרב שמואל ברוך גנוט, רב באלעד] מעשה בעירנו בקבלן שבנה יחידת דיור למשפחת כהן וחומרי הבנייה שלו הוצבו ברשות, כרגיל בבנייה, על מרפסת המשפחה. הרב כהן פנה לקבלן וביקש ממנו מספר קרשים, למדורת ל"ג בעומר של ילדיו. הקבלן הסכים. למחרת הגיע הקבלן ואמר: "חוזרני בי. אני צריך את הקרשים לבנייה אחרת". הרב כהן לא משך או הגביה עד כה את הקרשים, אך הרב כהן שואל האם זכה הוא בקרשים מדין קנין חצר, שהרי הקרשים ניצבו במרפסת שלו? והאם יש הבדל האם הקבלן אמר לרב כהן עצמו שיקח את הקרשים, או שאמר זאת לילדיו הקטנים?
ת: אפילו אם נאמר שבעל החצר יכול לזכות בקרשים, מדין הליכה בדרך טובים יש לוותר לקבלן. אחרת זה לא ישר. ויש לנהוג לפנים משורת הדין. ובמיוחד, כי אין מקור ברור למנהג הדלקת מדורה בל"ג בעומר.
שבת במירון כשל"ג בעומר במוצש"ק
ש: מותר להיות שבת במירון לפני ל"ג בעומר מצד זה שיהיה חילול שבת גדול?
ת: עדיף שלא.