לידה (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
מקורות ע"י הרב מרדכי ציון
יציאת יולדת בלילה
ש: מה המקור למנהג פתיחת הארון על ידי הבעל בחודש התשיעי?
ת: אין מקור קדום. כף החיים קלד יב בשם החיד"א.
[ונשאל הגרי"ש אלישיב: בדבר המנהג לפתוח את ארון הקודש – מי שאשתו מעוברת בחודש הט', כמה פעמים צריך? והשיב: פעם אחת מספיק (מפי האיש עמ' רל). אמנם הגר"ח קניבסקי השיב: המנהג הרבה פעמים (אמרי מאיר עמ' כא). ונשאל הגר"ח קניבסקי: יש סגולה - כך אומרים וכך נוהגים - ליתן למי שאשתו בחודש ט' לעיבורה פתיחת הארון להוצאת הספר תרה, האם יש למנוע ליתן פתיחה למי שאשתו למשל בחודש ה' לעיבורה שאולי יגרום שתלד אז לפני זמנה? והשיב: אין לחוש (שו"ת מים חיים קפד) – רשם מ"צ.]
הנקה וילודה
ש: האם לסיים הנקת תינוק מוקדם כדי לזרז לידת התינוק הבא?
ת: לא. להניק אותו מה שהוא צריך. עכשיו זה התור שלו.
בדיקות טרום לידה
ש: האם לבצע בדיקות טרום לידה או עדיף בטחון בד'?
ת: בטחון בד' זה רק במה שד' הודיע לך בפירוש שידאג לך בלי שתתאמץ. אם לא, הרי ציוה שיש להשתדל בדרכי רפואה (ע' רבי אברהם בן הרמב"ם, המספיק לעובדי השם, שער הבטחון. קובץ תשובות מהגרי"ש אלישיב ח"א).
ש: אלו בדיקות חייבים לבצע?
ת: את אלה שקופת חולים מממנת. זה סימן שהן חיוניות.
ש: אם יש בעיה חלילה, מותר לבצע הפלה?
ת: תלוי מה הבעיה, פני לרב שלך (שו"ת שאילת שלמה ב שיב).
[ועל תשובה זו, כתב בפניני הלכה ג 221: "לפני כמה שנים פרסם הרב אבינר תשובה בה הוא ממליץ לנשים מבוגרות לבצע בדיקת מי-שפיר, כדי שאם יתברר להן שעוברן חולה, יוכלו להתייעץ עם רב, ולהחליט אם ללכת לפי השיטה המחמירה או המקלה. בכמה בתי חולים תלו תשובה זו על הקיר. ובזכותה, מספר לא מבוטל של נשים בסביבות גיל ארבעים שעד אז חששו להיכנס להריון, שמא יוולד להם ילד חולה, העזו להיכנס להריון, וכך התרבו נפשות בישראל" – רשם מ"צ.]
קניה לפני לידה
ש: יש בעיה לקנות עבור התינוק לפני לידתו?
ת: אין שום בעיה (נר באישון לילה 123).
[ואמר הגר"ח קניבסקי: העולם מקפידין משום עין הרע (שאלת רב ח"ב עמ' נח).]
לידה קשה
ש: אני אחרי לידה קשה עם הרבה תפרים ורוצה לנוח אצל אימי, אך בעלי מתנגד כי הוא רוצה שהברית תהיה אצל הוריו. מה לעשות?
ת: את קודמת. כשבעלך ילד אחרי הריון, הברית תהיה אצל הוריו.
שארית הטבור
ש: כשנופלת שארית הטבור מן התינוק, מה לעשות איתו?
ת: לפח.
מין העובר
ש: האם יש עניין לא לגלות מין העובר?
ת: מותר לגלות. זה חשבון אישי.
אמבולנס או רכב פרטי
ש: יולדת בשבת, אמבולנס או רכב פרטי?
ת: מה שנוח לה (שמירת שבת כהלכתה לו ו, ח).
משכך כאבים בלידה
ש: האם כדי לחוות את הלידה יש סיבה לא לקחת אפידורל?
ת: אם סובלים, וודאי לקחת, וגם איתו חווים את הלידה (ואמר הגר"א נבנצל: מותר ליולדת לקחת תרופות למניעת כאב בשעת הלידה ואין בזה משום התערבות לא רצויה במעשה ד' שכתב "בעצב תלדי בנים". שהרי הקב"ה אמר לאדם "בזיעת אפיך תאכל לחם", ובכל זאת המציא לנח ולרבים אחריו כלים לעבודת האדמה. משנה ברורה עם ביצחק יקרא ח"ו בסוף עמ' ח).
לידת בית טבעית
ש: האם לא עדיף ללדת בבית עם מילדת באופן טבעי ולא בבית חולים? אחותי ילדה כן והיא מאושרת.
ת: ודאי יותר נעים בבית. אבל אם יש איזה סיבוך לתינוק או לאם, אז יכול לקרוא אסון. אסור לקחת סיכון. הסיכון פי 3 למותו של הילוד. מחקר של AJOG כרך 201.
לידת זכר
ש: האם יש עדיפות במקורות ללידת זכר?
ת: יש עדיפות מסויימת לזכר ויש עדיפות מסויימת לנקבה.
לידת בת
ש: יש לנו 5 בנים נפלאים אך אנו משתוקקים לבת. מה אפשר לעשות?
ת: תשובה תפלה וצדקה. סינון זרע בבית חולים.
בדיקות טרום לידה
ש: האם לבצע בדיקות טרום לידה או עדיף בטחון בד'?
ת: בטחון בד' זה רק במה שד' הודיע לך בפירוש שידאג לך בלי שתתאמץ. אם לא, הרי ציוה שיש להשתדל בדרכי רפואה (ע' רבי אברהם בן הרמב"ם, המספיק לעובדי השם, שער הבטחון. קובץ תשובות מהגרי"ש אלישיב ח"א).
ש: אלו בדיקות חייבים לבצע?
ת: את אלה שקופת חולים מממנת. זה סימן שהן חיוניות.
ש: אם יש בעיה חלילה, מותר לבצע הפלה?
ת: תלוי מה הבעיה, פני לרב שלך (שו"ת שאילת שלמה ב שיב). [ועל תשובה זו, כתב בפניני הלכה ג 221: "לפני כמה שנים פרסם הרב אבינר תשובה בה הוא ממליץ לנשים מבוגרות לבצע בדיקת מי-שפיר, כדי שאם יתברר להן שעוברן חולה, יוכלו להתייעץ עם רב, ולהחליט אם ללכת לפי השיטה המחמירה או המקלה. בכמה בתי חולים תלו תשובה זו על הקיר. ובזכותה, מספר לא מבוטל של נשים בסביבות גיל ארבעים שעד אז חששו להיכנס להריון, שמא יוולד להם ילד חולה, העזו להיכנס להריון, וכך התרבו נפשות בישראל" – רשם מ"צ.]
עצבנות אחר לידה
ש: אחרי שילדתי, נעשיתי עצבנית, עם מצב רוח ירוד, רגישה לכל דבר, חסרת סבלנות לסביבה. יש סגולה לתיקון?
ת: לא צריך. תופעה ידועה של דכדוך אחר לידה, 15-10%, עקב כל המעמסות הכבדות. אם זה לא עובר, לפנות לפסיכולוגית, אך כמעט תמיד זה עובר מעצמו תוך כמה ימים.
זירוז לידה
ש: האם מותר לעשות זירוז לידה?
ת: כן. אם יש הוראה רפואית – לעשות, משא"כ לנוחות. [ב'האפריון' עה"ת מבעל קצשו"ע תמה (פ' תולדות): משום מה התארך הריונה של רבקה אמנו עד גמר ט' חודשים למרות שהיה קשה, ואילו הריונה של תמר היה קצר, וילדה לאחר ו' חודשים למרות שהיה קל? ותירץ שבבטנה של תמר היו ב' צדיקים ולמה תתעכב יציאתם, ולכן ילדה בגמר ו' חודשים. אולם רבקה שבבטנה היה גם עשו וביום שמלאו לעשו י"ג שנה מת אברהם אבינו, כדי שלא יצטער בראותו יוצא לתרבות רעה, ונתקצרה ה' שנים מחייו, ולכן אילו היתה יולדת בגמר ו' חודשים, היו מתקצרים חיי אברהם בג' חודשים נוספים, עכ"ל. מכאן אנו למדים שזמן הלידה מחושב ומדוקדק בשמים ואין להקדימה. אא"כ יש הוראה מרופא. תורת היולדת פ"א בהתחלה – רשם מ"צ.]
ש: אין זה משנה לגבי הנשמה?
ת: זה רצון ד' שנעשה על פי הרופאים (שו"ת אגרות משה יו"ד ב עד. הגר"ע יוסף בטהרת הבית נט. שו"ת שבט הלוי ו רכח).
ש: אבל אמרו שאין סיכון אם עובר תאריך?
ת: אין על זה מחקרים, כי אי אפשר לעשות ניסויים בזה, אבל לא כדאי לקחת אפילו סיכון רחוק.
תינוק לא אהוב
ש: כל כך ציפיתי לתינוק לפני ההריון ובזמן ההריון ועכשיו אני מרגישה שאיני אוהבת אותו וכל הטיפול בו הוא סתם מעמסה, ואני סוחבת. בכלל, אני לא נהנית מכלום. במה חטאתי?
ת: לא חטאת. זה דכאון אחר לידה, תופעה ידועה, 10% עד 15%. פני לפסיכולוגית. הכל יסתדר.
מניעת לידה מוקדמת עקב יחסי אישות
ש: אם יחסי אישות גורמים ללידה מוקדמת מאד עם סיכון לתינוק בעל מום חמור, האם מותר בהריון הבא, לשמש בכובעון?
ת: באופן כללי, שימוש בכובעון אסור, אבל בלית ברירה התיר האחיעזר כאשר נשקפת סכנה לאם מההריון, כיון שלדעתו שימוש בכובעון הוא איסור מדרבנן והוא נדחה בגלל מצות עונה (שו"ת אחיעזר ח"ג כד). וכן התיר הגרא"י ולנדברג שימוש בכובעון במקרה שיחסי אישות גורמים הרגשה קשה מאד של צריבה לאשה. ואמנם לא נשקפת לה סכנה, אבל הנימוק של האחיעזר עדיין תקף שזה איסור דרבנן והוא נדחה מפני מצות עונה (שו"ת ציץ אליעזר ח"כ נ). לכאורה הנדון שלנו הוא באמצע, שאין סכנת נפשות לאם, אבל זה יותר מכאב, כיון שנשקפת סכנת מום חמור לתינוק הנולד טרם זמן. אבל אין זה דומה, כיון ששם (בבעיית הצריבה למשל) מדובר בבעיה תמידית, וביטול גמור של מצות עונה, מה שאין כן אצלנו שמדובר בתקופת המתנה של כמה חודשים, וזה טבע העולם שבני זוג מתאפקים מסיבות שונות במשך כמה חודשים. לכן אי אפשר להתיר כובעון. באשר לכובעון מחורר שנעשה נקב בקצהו, נראה שאיסורו יותר קל מאשר כובעון רגיל, שהרי סוף סוף זרע כן מגיע, אמנם בכמות מצומצמת אך בסופו של דבר, תמיד ביחסי אישות חלק מן הזרע הולך לאיבוד; אף על פי שזה שונה, כי שם מדובר ביחסי אישות רגילים כדרך כל הארץ, ופה יש חסימה ואין זה כדרך כל הארץ. אבל בשעת הדחק, כשיש עוד זמן עד הלידה, וקשה לזוג לחכות, אולי אפשר להתיר. אבל יש פתרון עדיף, והוא שבשעת יחסי אישות, לא תהיה כניסה עמוקה, בשעת פליטת הזרע, אלא רק בפתח הנרתיק, שזה נקרא יחסי אישות כדרך כל הארץ, כי אין גדר כמה הכניסה צריכה להיות עמוקה, ודי בכך כדי לפתור את הבעיה שלנו, בדרך זו אין נוזל הזרע מגיע לצוואר הרחם, ואם מגיע, אז הכמות קטנה מאד, מה שיכול לקרות גם עם כובעון מחורר ואף עם כובעון רגיל שיש בו אחוזים ניכרים של כשל. לסיכום: בשעת הדחק אפשר אולי להיעזר בכובעון מחורר והפתרון המיטבי הוא כניסה שטחית בשעת יחסי אישות.
לידה קשה
ש: אני אחרי לידה קשה עם הרבה תפרים ורוצה לנוח אצל אימי, אך בעלי מתנגד כי הוא רוצה שהברית תהיה אצל הוריו. מה לעשות?
ת: את קודמת. כשבעלך ילד אחרי הריון, הברית תהיה אצל הוריו.
הסתרת הריון
ש: האם לאישה בהריון מותר לגלות זאת או שעליה להסתיר?
ת: כפי מה שנוח לה (וכן הגר"ח קניבסקי. סגולות רבותינו 263 – מ"צ). יש מחמירים, אך אין לזה שום מקור קדום (ואמר ת"ח אחד מישיבת קול תורה: והרי הקב"ה עשה כך שרואים... – מ"צ).
סגולה בדוקה להריון
ש: כל כך הרבה שנים אני נשואה ואין לי ילדים. יש סגולה?
ת: תפילה. אמותינו היו עקרות כי הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. יבמות סד א. כמובן, תפילה אינה קסם. עיין ברכות לב ב.
תהילים
ש: מה הם מזמורי תהילים שהם סגולה להריון?
ת: יש הוצאת תהילים עם פירוט תוכן כל פרק. אך כל הפרקים הם סגולה כי אינם פועלים דרך קסם, אלא מפני שאמירת תהילים מזככת את הנפש. ספר החינוך (מצווה תקיב). נר באישון לילה (356-355. ופעם אמר הגרי"ש אלישיב שאפילו אמירת תהילים בלי כוונת המילים מועילה, כיוון ש"דוד המלך כיוון בשביל כולנו את מה שצריך לכוון". הספד על הגרי"ש אלישיב מבנו הרב אברהם. ריש"א דגלותא עמ' יב. הסוד עמ' מח – מ"צ).
ציפורניים
ש: האם אפשר על פי ציפורניים לדעת אם זה הריון בן או בת?
ת: הבל.
אכילת הערלה
ש: יש נשים שנוהגות לאכול את הערלה של הנימול כסגולה להריון. כדאי?
ת: כבר כתב הרשב"ש, רבי שלמה בן שמעון דוראן, שיש בזה בעית כשרות (סי' תקיח). וכן בכה"ח (עט ס"ק יב – מ"צ). וכן הליכות עולם לגר"ע יוסף ו רכא. ילקוט יוסף ט עט ז.
פרסום הריון
ש: מותר לספר למשפחה ולאחרים שאישה בהריון או יש להסתיר?
ת: אין שום הדרכה ביהדות בנדון. זה חשבון אישי. ועיין ט"ז יו"ד קפב סק"ב (שהביא מעשה באישה שילדה שלוש פעמים בחודש השמיני וחששה שעין הרע גורם לה לזאת, והסתירה עיבורה מבני ביתה ושכנותיה. וכן בספר יגדיל תורה סי' ס' כתב שאישה מעוברת לא תפרסם את הריונה עד שתכנס לחודש חמישי. והביאו הגר"י זילברשטיין בספר תורת היולדת פרק ס עי' ח עמ' תיט. אך הגר"ח קניבסקי השיב: "כרצונה". סגולות רבותינו עמ' 263. הרב יצחק שטסמן מישיבת קול תורה, אמר על החשש לפרסום הריון: "והרי הקב"ה עשה שרואים"... – מ"צ).
ש: מותר לשקר אם מתביישת משום מה שידעו שהיא בהריון?
ת: כן. מדין פוריא (יבמות סה ב).
קידוש על הבת
ש: מה המקור של קידוש על לידת בת?
ת: שבוע הבן. ב"ק פ א. וכן שבוע הבת. מכילתא מובאת באורחות חיים. מובא בנטעי גבריאל הלכות נדה חלק ג תקצט (ות"ח אחד שאל את הגר"ח קבניסקי מה המקור שנוהגים לעשות קידוש בהולדת הבת? חשב הגאון וענה שאינו זוכר מקור בש"ס למנהג זה. אותו ת"ח הזדמן שפגש את הרבי ממודזיץ זצ"ל בעל הנחלת דן, שהיה ידוע כת"ח גדול ושאל אותו אותה שאלה. ענה לו הרבי תחכף ומיד, הלא יש לזה סמך ברבינו גרשום במסכת בבא בתרא. הת"ח הלך שוב להגר"ח עם תשובת הרבי ממודזיץ ור' חיים חייך ואמר: אכן כן, יישר כח שהזכרתני, על דברי הגמרא שבועז עשה מאה ועשרים משתאות, כתב רבינו גרשום את החשבון שהיו לו שלושים בנים ושלושים בנות ועשה להם כשנולדו משתה, הרי לנו ששים משתאות, ועוד ששים משתאות עשה לכל בן ובת כשנישאו, הרי לנו מאה ועשרים משתאות. וזה מקור לעשיית משתה להולדת הבת (מפי חסיד מודזיץ, הובא במוסף שבת יתד נאמן בהעלותך, סז. מובא בקובץ דברים ערבים ח"א עמ' קפח-קפט).
ומובא בנטעי גבריאל שם בהערה כח בשם הסטייפלר שאי עשיית קידוש לבת מונעת אותה משידוך, אך קשה שפעם נשאל בנו הגר"ח קניבסקי: הייתי בלאס-אנג'לס, והיה שם בבית הכנסת קידוש בשבת על בת שהיא כבר בגיל כ"ה שנים, כי לא עשו קידוש בזמן לידתה, ובשם אביו הקהילות יעקב אמרו שלכן לא הולך לה בשידוכים... אמר הגרח"ק: "מי המציא זאת, וכי לא הייתי שומע זה בבית? מעולם לא אמר לעשות קידוש במשפחה"! דרך שיחה א לג. וכן כתב הגרב"צ מוצפי בשו"ת דורש ציון: זה שקר גמור, ואמותינו לא עשו עבורן קידוש והן נשואות באושר).
- מ"צ).
יציאת יולדת בלילה
ש: אסור ליולדת שלא עברו ארבעים יום מהלידה לצאת החוצה בלילה?
ת: הבל.
עגלת תינוק בצבע אדום
ש: אמרו לי ששימוש בעגלה אדומה לתינוק יכולה לגרום לו להיות חם מזג?
ת: שטויות.
בגדי תינוק
ש: אסור לתלות בלילה בגדי תינוק שעדיין לא בן ארבעים יום?
ת: הבל.
אישה בהריון בגן חיות
ש: למה אסור לאישה בהריון ללכת בגן חיות?
ת: מותר.
ש: אבל היא רואה בהמות טמאות?
ת: מותר. אפילו רחל אמנו בהריון רכבה על גמל שהוא בהמה טמאה (אמנם שיטת חב"ד שאין לעשות כן, והרבי האחרון אמר שראיית צורות קדושות, כגון ספרי קודש, פועלת לטובה, והסתכלות בצורות של בעלי חיים טמאים גורמת נזק לנשמה. התוועדות ח"ד עמ' 490-487. ליקוטי שיחות כה שט-שיא. אך הג"ר חיים דוד הלוי כותב שאין איסור להסתכל בבעלי חיים טמאים, וציין שבמעשה מרכבה ראה יחזקאל צורות של אריה ונשר שהם חיות טמאות. יחזקאל א י. גם בדגלי השבטים היו צורות של בעלי חיים טמאים. רבי אברהם אבן עזרא על במדבר ב ב. שו"ת עשה לך רב ח ס. וגם אצל אשכנזים פעמים רבות יש אריות על הפרוכת בבית הכנסת. הוי גיבור כאריה. אגרות הראי"ה א י – מ"צ).
בדיקת מין העובר
ש: מותר לעשות בדיקות כדי לגלות מין העובר או זה סוד, וכן לשאול אם ממילא עושים בדיקה?
ת: אין שום מקור קדום האוסר הדבר. זה שיקול ההורים (דלא כהגרי"ש אלישיב שמותר רק אם עושים בדיקות כדי לדעת דברים אחרים. וישמע משה א תלד – מ"צ).
טבילה בחודש התשיעי
ש: האמנם יש סגולה לטבול בחודש התשיעי למען לידה קלה?
ת: כך יש סגולה בדורות האחרונים (פתחי מגדים כח כד בשם הג"ר משה הלברשטאם, חבר בד"ץ העדה החרדית. ישועות מרדכי מהגר"מ אליהו 61), אבל אין לה מקור קדום. מכל מקום רופאים אומרים שאין בכך סכנה של זיהום (ואמר הגר"ח קניבסקי: בירושלים נוהגין כן בלי ברכה. סגולות רבותינו עמ' 264. שאלת רב ח"א פי"ב אות י – מ"צ).
בייבי בום
ש: האם דעת חכמים נוחה מהתכנית בייבי בום על תיעוד לידות?
ת: לא צנוע. גם חשיפת רגשות יתירה אינה צנועה.
רצון לבת
ש: אני אמא לשני בנים והתבשרתי שבהריון זה גם בן והתאכזבתי. האם זו כפירה בטובתו של ד'?
ת: לא. זה רגש טבעי ישר. הרי בודאי תקבלי את הבן באהבה והכרת טובה.
בדיקות טרום לידה
ש: האם מותר לעשות בדיקות כמו אולטרה-סאונד לאישה בהריון או אסור לגלות מה שד' כיסה?
ת: לעשות כל מה שהרופא ממליץ, וזה כמו כל טיפול רפואי, והתורה צותה רפא ירפא. וכן הוא בשו"ע (יו"ד שלו א. וכן הגר"ע יוסף בשו"ת מעין אומר יב לה. דלא כהגר"ח קניבסקי. עלינו לשבח – דברים א תמו-צמז – מ"צ).
פגישה בין יולדות
ש: האם מותר לשתי יולדות להיפגש או יש בזה עין הרע?
ת: אין שום מקור קדום לאסור (עיין נר באישון לילה 251. ונשאל הגר"ח קניבסקי: האם יש לאדם לחשוש מהיזק עין הרע, ומה העצה בזה? והשיב: בבני ברק אין שולט עין הרע. גם אני אודך ב מח – מ"צ).
ספר קודש תחת הכרית
ש: מותר ליולדת לשים ספר קודש תחת הכרית לסגולה ללידה קלה?
ת: בתנאי שאינו ממש תחת הראש, אלא בצד. ויתכן שיש בזה בעיה של בזיון דברי תורה ושימוש בדברי תורה. עיין רמב"ם ע"ז יא יב (והסטייפלר התנגד להניח ספר תחת הכרית. תולדות יעקב קכז. ונשאל הגר"ח קניבסקי על הנחת ספר רזיאל המלאך תחת הכר של המעוברת לקראת הלידה? השיב שמותר ואין בזה בזיון כיון שיש קבלה כן, וגם אין כאן השתמשות בדברי תורה רק בספר. סגולות רבותינו עמ' 268-267 – מ"צ).
לידת שבת
ש: בננו נולד בשבת, כמובן בחילול שבת. האם זו סגולה או דבר לא טוב?
ת: זה מותר לגמרי (וכן שו"ת דורש לציון להגרב"צ מוצפי: לא עבירה ולא סגולה – מ"צ).
נגיעה ביולדת
ש: מותר לבעל לגעת באשתו היולדת כדי לחזקה?
ת: משלב מסוים אסור, כדין הרגיל.
ש: שמעתי שיש רב שאמר שאמנם הפוסקים אוסרים, אבל בכל זאת הוא סובר שאין לאטום את הלב בפני צרכי האישה?
ת: התשובה היא בשאלה עצמה, הרי הוא אמר שהפוסקים אוסרים. וכמובן הם לא היו אטומי לב, חלילה.
ש: הוא גם אמר שזה יוצר קונפליקט בין האדם להלכה?
ת: נכון. איזהו גיבור, הכובש את יצרו.
אלבום הריון
ש: האם מותר להרכיב "אלבום הריון" רק לשימוש האב והאם?
ת: לא. אינו צנוע. אדם צריך להיות צנוע גם יחידי בביתו בחושך. קצשו"ע ג א. ובוודאי לא להנציח בתמונה.
סגולה ללידה
ש: האם כסגולה ללידה קלה יש ללמוד ספר ראש מילין?
ת: לנו עדיף מסילת ישרים.