לימוד תנ"ך באמונה (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
תנ"ך לילדים
ש: למה זה כל כך חשוב לתאר לילדים את גדלותם של הדמויות בתנ"ך?
ת: כי זה מושך אותם כלפי מעלה, מכניס בהם טהרה וקדושה.
פשט ודרש
ש: מה ההבדל בין הפשט והדרש? מה המקור של הדרש?
ת: הפשט הוא מובן הפסוק על פי הלשון וההקשר. הדרש היא רעיון אמיתי, אך אינו מתיישב עם הלשון או ההקשר. ומקורו ממקום אחר כמו שכתב רבי חיים ויטל בליקוטי הש"ס על "ואל תהי מפליג לכל דבר", אבות ד ג: "כשהאדם מחדש דבר תורה, או אומר פשט במה שלמד וניכרים דברי אמת שזהו פשט אמיתי ונכון, אלא שאינו משתווה עם לשון המקרא או מקומו, אל תהי מפליג לדבר זה, מכיון שניכר כי אלו דברים נכונים ואמיתיים, אם הם לא מתיישבים במקרא כאן, יהיו מתיישבים במקום אחר".
לימוד תנ"ך
ש: האם אפשר ללמוד נ"ך בלי חז"ל?
ת: תורה שבכתב רק על פי תורה שבעל פה. הנביאים באו להזכיר תורת. זכרו תורת משה עבדי. לכן יש לומר תנ"ך ולא נ"ך.
ש: כדאי ללמוד כל יום נ"ך?
ת: ודאי. כל יום שני פרקים עם רש"י ומצודות מדי שנה בשנה.
קבלת השיטה המסורתית
ש: יש טוענים שלימוד תנ"ך בשיטה המסורתית לא נקלט על ידי ילדינו עם בעיותיהם הידועות?
ת: לא נכון. אפילו בבתי-ספר חילוניים רבים מלמדים על פי הפרשנים המסורתיים.
תנ"ך לאומי-דתי
ש: האם הציונות-הדתית לא צריכה ללמוד תנ"ך בשונה מהחרדים?
ת: לא ראינו אצל מרן הרב קוק ואצל רבנו הרב צבי יהודה הגדרה של לימוד תנ"ך ציונית-דתית. בכלל, תחיית האומה בארצה, אינה חלופית לחרדיות, אלא החרדיות נשארת במקומה, ורק מחזירים חלקים של תורה שנשכחו במהלך הגלות.
כנס על תנ"ך
ש: אולי הכי טוב לארגן כנס על לימוד תנ"ך בו כולם יקחו חלק ויבררו עד תום?
ת: בודאי רעיון מעולה – אבל קודם יש להחזיר המצב לקדמותו. בתלמוד הירושלמי יש תמיהה: עושים ואחר כך נמלכים?!
תנ"ך בגובה עליון
ש: איך להבין מעשי גדולי התנ"ך שנראים לא חיוביים?
ת: א. גם אדם גדול נכשל לפעמים. עיין שמונה פרקים פרק ז לגבי הנביאים. ב. אולי לא הבינו היטב. ג. אלה חסרונות של מעלה. כגון אדם שמרוב דאגה לבריאות עושה פעילות לא נכונות.
ראשונים כמלאכים
ש: האם הנביאים היו באמת כמלאכים או זו מליצה בעלמא?
ת: בודאי באמת. הוכחה לכך היא שהרי מנוח ואשתו,חשבו בהתחלה שהמלאך שהתגלה להם הוא נביא. אפשרות זאת עלתה בדעתם.
לימוד תנ"ך ולשון הרע
ש: אם בלימוד תנ"ך מדברים לשון הרע על אבותינו, שמא עדיף לא ללמוד תנ"ך כלל?
ת: לא שמא אלא ודאי. ללמוד תנ"ך זו מצוה גדולה, ולשן הרע עבירה גדולה, ואין עושים מצוה על ידי עבירה. ורמז לדבר יש מה שאמר הגר"א לאשתו הרבנית שאם מדברים לשון הרע בבית הכנסת, שלא תלך לשם כלל וטוב יותר שלא תתפלל כלל (אגרת הגר"א).
לימוד תנ"ך
ש: איך ללמוד תנ"ך?
ת: אמר הגר"א: "תנ"ך – ללמוד עם פירוש רש"י ומצודת דוד ומצודת ציון, ורד"ק – אך כל זה אינו מעכב. ושלא לדרוש אחרי פירושים שונים שזה בכלל מאמר חז"ל: מנעו בניכם מן ההגיון (ברכות כח), ושלא יהיה חס ושלום יצא הפסד בשכרו" (כתר ראש, אורחות חיים נח).
רצח קין
ש: למה לא כתוב בתורה מה היתה תגובת אדם וחוה לרצח קין?
ת: אין צורך לכתוב דברים המובנים מאליהם, שהם נשברו מזה.
לימוד תורה מתוך חז"ל
ש: האם ללמד ילדים את פשט הפסוקים או על פי חז"ל
ת: ד' נתן את התורה עם פירוש, והפירוש הוא התורה שבל פה. רמב"ם פתיחת משנה תורה.
[וכן הגרי"ד סולוביצ'יק. "שאלו מאת רבנו, עד כמה צריכים להכניס ממסורת התושבע"פ בשעה שמלמדים חומש לילדים צעירים, והשיבם, שאם מלמדים חומש בלי חז"ל, תשאר התורה כמו ה'בייבעל של הנוצרים', ותמיד צריכים ללמד חומש בצרוף עם מסורת התושבע"פ. והוסיף עוד ואמר שעל דבר זה היה רבינער הירש מומחה גדול, לצרף התושבע"פ יחד עם לימוד החומש". דברי הרב עמ' רב – רשם מ"צ.]
תפלה על תנ"ך בגובה שמים
ש: אני מפחד להיכשל שלא אקפיד על תנ"ך בגובה שמים. יש תפילה על זה?
ת: אני מאמין באמונה שלמה שהראשונים כמלאכים ואנו כבני אדם. אני מאמין שרבותינו הקדושים הם מלאכים, שהראשונים מלאכים, שהאמוראים מלאכים, שהתנאים מלאכים, שאברהם יצחק ויעקב מלאכים, שמשה רבנו התקדש כמלאכים (רמב"ם הלכות יסודי התורה ז ו). יהי רצון מלפניך, אלהי ואלהי אבותי, שלא אכשל בכבודם, שאזכה להיות עפר תחת רגליהם , לשמוע דבריהם ולירא מפניהם, כדי לעבוד אותך באמת ובתמים.
טעות בלימוד תנ"ך
ש: אני מורה לתנ"ך. לאחר שנים של הוראה גיליתי שגיאות חמורות שלי בגלל הכוונה לקויה. מה לעשות? האם לחפש את כל התלמידים שאותם הטעתי כדי לתקן?
ת: לשלוח להם מכתב עם התנצלות בענווה. חמור מאוד לטעות.
טושים בתנ"ך
ש: האם מותר לכתוב ולהדגיש בטושים זוהרים על תנ"ך, מה שעוזר לי בלימוד?
ת: מותר.
חלוקת התנ"ך
ש: מדוע התנ"ך מחולק על פי חלוקה נוצרית?
ת: אכן זה מצער אבל הם היו המדפיסים הראשונים, ועכשיו כך מצוטט בכל הספרים ואי אפשר לשנות.
עריכת התורה
ש: איך כתוב "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ מושבת", שמות טו לה, הרי זה היה לפני חטא העגל?
ת: בסוף התורה עברה עריכה מפי ד' במעט או בהרבה. גיטין ס א. מגילה מגילה ניתנה או חתומה ניתנה. תוס' ושיטת מקובצת.
גובה עיניים על הגויים שבתנ"ך
ש: האם גם על הגויים שבתנ"ך אין לדבר בגובה העיניים?
ת: כך נראה מהג"ר משה פיינשטיין (אגרות משה חלק ח הקדמה עמ' 15), אבל זה חידוש גדול.
[הגר"מ פיינשטיין מביא שם סיפור שהיה בעיר שלו ברוסיה, על איש שחלה במחלה נוראה. הלשון שלו התייבשה, הוא לא יכול היה לדבר ובסופו של דבר מת ממחלתו. יום לפני מותו הוא סיפר, שהמחלה החלה כשהוא נתן שיעור על בנות לוט, ואמר שהן היו מושחתות. מאז הוא חלה בלשונו. באו לו בחלום שתי זקנות רעולות פנים ואמרו לו: "אנחנו בנות לוט, מי אתה שתדבר עלינו? כיצד אתה מעז לומר עלינו שאנו מושחתות?". הוא אמר זאת כי הן קראו לבן מו-אב, שהבן הוא מהאב. "אמרנו את האמת. הן יכולנו להגיד שהתעברנו מרוח הקודש ולייסד דת חדשה… כיצד אתה מעיז לדבר עלינו לשון הרע?!". ומאז, כמו המרגלים שחלו בלשונם, חלה גם הוא. הג"ר פיינשטיין אמר שזה נראה נכון – רשם מ"צ.]
חומש רש"י
ש: איזה ספר כדאי שיהיה לי וכל רגע פנוי אני אעיין בו?
ת: חומש רש"י. עיין זכור למרים לחפץ חיים כא.
התוכנית הקודמת או התוכנית החדשה
ש: למה התוכנית הקודמת בתנ"ך מחוייבת ולא החדשה?
ת: מוחזקת במסורת כל הדורות.
תוכנית התנ"ך החדשה
ש: התוכנית החדשה לתנ"ך גרמה קרע בציונות הדתית. מה אפשר לעשות?
ת: אפשר לתקן. התשובה בתוך השאלה עצמה: לחזור למצב הקודם. בכך נרוויח שתיים: א. חזרה לדרך הקודש המסורתית. ב. תיקון הקרע.
חסרון אמונה
ש: מה החסרון בתוכנית המוצעת ללימוד תנ"ך של משרד החינוך?
ת: חסרון אמונה במסורת ישראל.
ביקורת המקרא
ש: האם מותר להזכיר שאלות ביקורת המקרא כדי להביא את התשובות שלנו?
ת: רבנו הרב צבי יהודה צעק על מי ששאל זאת. אלא גם זו תחבולה כדי להביאה. אין מזכירים כלל את ביקורת המקרא (עיין רמב"ם עבודה זרה ב ב).
לימוד תנ"ך ופלגנות
ש: האם לא כדאי לוותר על המחלוקת על התנ"ך כדי למנוע פלגנות, כפי דרכו של מרן הרב קוק?
ת: טיעון דמגוגי ידוע של סתימת הפה וכל ביקורת בשם מניעת פלגנות. וכבר כתב מרן הרב קוק: "והטענה גדול השלום אינה נאותה כאן כלל, כי להשיב על דעות רעות אין נחוץ כלל מחלוקת, גם אין תועלת במחלוקת, כי אם להשיב בדברים של טעם, ובזה אין הירוס כלל אל השלום" (גנזי הראיה ג 27). זה לא עניין של פילוג אלא בעיה של אמונה או כפירה. מלבד זאת, יש כבר פילוג. תיקון המצב יביא אחדות.
תנ"ך לילדים
ש: למה זה כל כך חשוב לתאר לילדים את גדלותם של הדמויות בתנ"ך?
ת: כי זה מושך אותם כלפי מעלה, מכניס בהם טהרה וקדושה.
לימוד תנ"ך לילדים
ש: איפה מצאנו שאסור ליצר פירושים חדשים לתנ"ך וללמד כך את הילדים?
ת: מותר לייצר פירושים חדשים לתנ"ך בתנאים מסויימים, אבל חינוך ילדים הוא אחריות כלל-ישראלית, ויש ללמדם לא על פי הגות לבו של כל אחד, אלא על פי דברי חז"ל, הראשונים וגדולינו בכל הדורות.
פשט ודרש
ש: מה ההבדל בין הפשט והדרש? מה המקור של הדרש?
ת: הפשט הוא מובן הפסוק על פי הלשון וההקשר. הדרש היא רעיון אמיתי, אך אינו מתיישב עם הלשון או ההקשר. ומקורו ממקום אחר כמו שכתב רבי חיים ויטל בליקוטי הש"ס על "ואל תהי מפליג לכל דבר", אבות ד ג: "כשהאדם מחדש דבר תורה, או אומר פשט במה שלמד וניכרים דברי אמת שזהו פשט אמיתי ונכון, אלא שאינו משתווה עם לשון המקרא או מקומו, אל תהי מפליג לדבר זה, מכיון שניכר כי אלו דברים נכונים ואמיתיים, אם הם לא מתיישבים במקרא כאן, יהיו מתיישבים במקום אחר".
לימוד תנ"ך
ש: האם אפשר ללמוד נ"ך בלי חז"ל?
ת: תורה שבכתב רק על פי תורה שבעל פה. הנביאים באו להזכיר תורת. זכרו תורת משה עבדי. לכן יש לומר תנ"ך ולא נ"ך.
ש: כדאי ללמוד כל יום נ"ך?
ת: ודאי. כל יום שני פרקים עם רש"י ומצודות מדי שנה בשנה.
מרן הרב קוק ולימוד תנ"ך
ש: הרב קוק שלח את תלמידו ד"ר זיידל ללמוד באוניברסיטה תנ"ך כדי ללמוד להתמודד עם דברי הכפירה – הרי שהתווה את הדרך?
ת: אדרבה, זו הוכחה נגדית. א. הרב זיידל הוא מקרה יוצא דופן. ב. הוא כבר היה תלמיד חכם גדול ולא תלמיד בית ספר. ג. מרן הרב סבר שיש להתרחק ולהתעלם לגמרי מן השקר המסואב הזה, לא להיכנס בפרטי הסתירות שהוא מעלה, אלא להתחזק באמונת קדושת התורה ואלוהיותה. ד. מרן הרב קוק וכן רבנו הרב צבי יהודה לא לימדו תנ"ך עם ביקורת המקרא, שפות שמיות ומחקרים חדשים אלא בתמימות ובעמקות (אגרת תעח. אגרת שצב. מאמרי הראיה 177. 470. אורות האמונה 47. אדר היקר מב-מג).
לימוד על פי הרגשתנו
ש: שמעתי הגדרה שיש ללמוד תנ"ך לא על פי מה שחז"ל אומרים לנו אלא על פי מה שיש לנו לומר. זה לגיטימי?
ת: קצת שכל וקצת ענווה כלפי חז"ל. התורה היא אלהית וענייננו הוא להתרומם אליה.
קצת כפירה כדי לחזק החינוך הדתי
ש: נאמר לי, אין לי מסמך, שמקבלים הרבה כסף מהאיחוד הארופאי בשביל התוכנית החדשה, אם נכון הדבר, האם כדאי לקבל תוכנית עם קצת כפירה כדי לחזק את החינוך הדתי לילדינו?
ת: אם זה נכון, שיש קצת כפירה ומקבלים הרבה כסף – חלילה! בשביל כסף לא נכנסים לנעלי אנטיוכוס וכדי למכור נפשנו לשטן.
קבלת השיטה המסורתית
ש: יש טוענים שלימוד תנ"ך בשיטה המסורתית לא נקלט על ידי ילדינו עם בעיותיהם הידועות?
ת: לא נכון. אפילו בבתי-ספר חילוניים רבים מלמדים על פי הפרשנים המסורתיים.
מחלוקת על התנ"ך
ש: למה להגיב בצורה חריפה על הדרך החדשה של משרד החינוך על לימוד תנ"ך? למה לא לשבת ולדון יחד?
ת: בודאי שזו הדרך הנכונה, ולא לקבוע עובדות ואחר כך להציע לדון כדי להשיג שקט. אלא אתה צודק, קודם יש לדון ועל פי זה לקבוע עובדות.
ממ"ד או ש"ס
ש: לאור התוכניות החדשות של לימוד תנ"ך, אנו מתלבטים אם להשאיר את הבן שלנו בממ"ד או לשלוח אותו לבית-ספר של ש"ס. מה דעת הרב?
ת: אין כאן שאלה. ודאי ש"ס. יראת שמים לפני הכל. אבל יש לקוות שהגזרה הרעה לא תצא לפועל.
תנ"ך ועלבון
ש: תלמידי חכמים נעלבו על כך שחולקים על שיטתם בלימוד תנ"ך?
ת: הרבה פעמים יש חילוקי דעות, ואין זו סיבה להיעלב. אבל האם מותר להעליב את אברהם אבינו בפירושים שונים?
לימוד תנ"ך ושלום
ש: האם לא חבל להרוס את השלום בגלל חילוקי דעות על לימוד תנ"ך?
ת: להביע דעות ישרות, אין בזה שום הרס של השלום, כדברי הרמב"ם: "ואפשר לאדם להשיב ולבקר ולחלוק בדרך ארץ וידידות". (אגרות הוצאת הרב שילת א שט). כלומר, חילוקי דעות אינם חילוקי לבבות.
תנ"ך וקנאות
ש: האם הגישה בלימוד תנ"ך שפוסלת גישה אחרת אינה קנאות? למה לא סובלנות?
ת: אכן לפעמים יש קנאות. מרן הרב קוק מסביר שכלליות מביאה וודאות שמביאה בעצמה יחוד, כלומר עמידה על שיטה אחת בלבד (עיין אורות עמ' קל).
שיטות בלימוד תנ"ך
ש: למה להביע ביקורת על ישיבות אחרות שלומדים בהן תנ"ך בצורה אחרת? כל אחת רשאית ללמוד כרצונה?
ת: אכן. כל הישיבות הן קדושות וחשובות. והשאלה היא מה השיטה שעל פיה ילמדו כל ילדי ישראל – חדשה או מסורתית.
תנ"ך לאומי-דתי
ש: האם הציונות-הדתית לא צריכה ללמוד תנ"ך בשונה מהחרדים?
ת: לא ראינו אצל מרן הרב קוק ואצל רבנו הרב צבי יהודה הגדרה של לימוד תנ"ך ציונית-דתית. בכלל, תחיית האומה בארצה, אינה חלופית לחרדיות, אלא החרדיות נשארת במקומה, ורק מחזירים חלקים של תורה שנשכחו במהלך הגלות.
לימוד תנ"ך וחילול השם
ש: האם המחלוקת בדבר לימוד תנ"ך אינה גורמת חילול השם?
ת: אדרבה חילוקי דעות מתוך כבוד הדדי הם העמקה של תורה ובירורה של תורה, כלומר קידוש השם, והמשנה והגמרא מלאות מחלוקות ואף פעם לא טענו שזה חילול השם.
מחלוקת התנ"ך
ש: האם המחלוקת על התנ"ך איננה נובעת ממחלוקת יותר עמוקה? מהי?
ת: נכון. אך זה נושא עמוק מידי לסמ"ס. עיין בספרים שנכתבו בנדון.
משרד החינוך
ש: למה לבקר את החינוך הדתי על תוכנית חדשה בתנ"ך, הרי הוא עושה דברים נפלאים?
ת: בלי ספק. על מה שמגיע לו יישר כח, יש לשבחו. אבל אין זה מתיר טעויות. לא עושים עסקות חבילה עם התורה.
כנס על תנ"ך
ש: אולי הכי טוב לארגן כנס על לימוד תנ"ך בו כולם יקחו חלק ויבררו עד תום?
ת: בודאי רעיון מעולה – אבל קודם יש להחזיר המצב לקדמותו. בתלמוד הירושלמי יש תמיהה: עושים ואחר כך נמלכים?!
אלו ואלו דברי אלהים חיים
ש: האם על המחלוקת העכשווית בדבר לימוד תנ"ך, אפשר לומר אלו ואלו דברי אלהים חיים?
ת: לא תמיד. לפעמים יש טעות, גם תלמיד חכם גדול עלול לטעות, ויש אפילו קרבן מיוחד עבור סנהדרין שטעה.
ש: אבל גם לחולקים יש יראת שמים?
ת: ודאי. וגם לסנהדרין שטעה יש פי מליון יראת שמים.
תנ"ך ויצירתיות
ש: האם יש לשלול פרשנות חדשה ולמנוע יצירתיות?
ת: יש מקום ליצירתיות, כאשר החדש נעוץ בישן. "והיה אם שמוע תשמעו" – "אם תשמע בישן, תשמע בחדש". גם לא להיות להוט לחידושים, הישן טוב מאוד (דברים יא יג. רש"י שם ע"פ סוטה מו).
תלמידי חכמים
ש: איך להתייחס לאנשים מכונים רבנים שמלמדים תנ"ך בגובה עיניים?
ת: הם לא מכונים רב אלא תלמידי חכמים. ואגב יתכן גם תלמיד חכם בלי זקן. ולא בגלל שאנו חושבים שהם טועים בלימוד תנ"ך, מותר לבזותם חלילה. גם זו טעות (מאמרי הראיה 56). אלא גם רבנים לפעמים אומרים דברים לא נכונים. יש לבדוק כל דבר עניינית ולהכריע על פי רוב חכמה ורוב מנין.
ש: איך קרה שאנשים טובים מלמדים תנ"ך בצורה כה מעוותת?
ת: הם לקחו חול מהאקדמיה והכניסו אותו לתוך הקודש.
תנ"ך בגובה עיניים על ידי ראשונים
ש: יש כמה מקומות בהם יש אצל הרמב"ן ורבי אברהם אבן עזרא פירושים בגובה עיניים. אז מה הבעיה?
ת: גם אם זה נכון, התשובה נמצאת בשאלה עצמה: רק כמה מקומות, לעומת אלפים ועשרות אלפים שלא.
ראשונים כמלאכים
ש: מה המקום לשלילת תנ"ך בגובה עיניים?
ת: "אם ראשונים בני מלאכים, אנו בני אדם. אם ראשונים בני אדם אנו כחמורים" (שבת נג א). "ליבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלוא נקב מחט סידקית" (עירובין נג ב).
ש: ראשונים כמלאכים זה הבדל בדרגה או במהות?
ת: במהות, כמו שמלאך זו מהות אחרת מאדם, ואדם זו מהות אחרת מחמור (שבת נג א. עירובין נג ב).
חווית התנ"ך
ש: שמעתי שיעור תנ"ך בעזרת ארכיאולוגיה והיתה חוויה נפלאה. יש בזה חסרון?
ת: אנו לא נגד ארכיאולוגיה ולא נגד חוויות. אך אין מטרת התנ"ך חוויה אלא יראת שמים, אמונה וקיום מצווות.
תנ"ך רב תחומי
ש: האם ללמוד תנ"ך בשילוב היסטוריה, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה וחקר שפות שמות? הרי אלו מקצועות טובים?
ת: מקצועות טובים מאוד, אבל הם חול, ואין לערבב קודש וחול. אנו בעד חול, אבל המבדיל בין קודש לחול.
תנ"ך בגובה עליון
ש: איך להבין מעשי גדולי התנ"ך שנראים לא חיוביים?
ת: א. גם אדם גדול נכשל לפעמים. עיין שמונה פרקים פרק ז לגבי הנביאים. ב. אולי לא הבינו היטב. ג. אלה חסרונות של מעלה. כגון אדם שמרוב דאגה לבריאות עושה פעילות לא נכונות.
המצאות
ש: האם יש מקום לאמירה שפירושי התורה שבעל פה על התנ"ך הם המצאה?
ת: כך אמרו הרפורמים.
פירושים חדשים לתנ"ך
ש: האם מותר לכתוב פירושים חדשים לתנ"ך לא כמו חז"ל?
ת: כן, יש שבעים פנים לתורה, וחז"ל לא רשמו את כל שבעים הפנים. לכן, לא כמו חז"ל מותר, אבל נגד חז"ל אסור. כי התורה שבכתב נתנה על פי תורה שבעל פה, וחז"ל מסרו: "אם ראשונים בני מלאכים, אנו אנשים. אם ראשונים אנשים אנו כחמורים" (שבת קיב ב).
תנ"ך בגובה עיניים
ש: מנין לנו שיש לפרש את מעשיהם התמוהים של אבותינו בגובה עליון ולא בגובה אנושי רגיל?
ת: לא דנים את האדם על פי המעשה אלא את המעשה על פי האדם. עיין רמב"ם פירוש המשנה "הוי דן כל אדם לכף זכות" (אבות א ו). למשל מה שנאמר למשה רבנו ואהרן הכהן: לא האמנתם בי, ברור שאין הכוונה לאתאיזם.
ראשונים כמלאכים
ש: האם הנביאים היו באמת כמלאכים או זו מליצה בעלמא?
ת: בודאי באמת. הוכחה לכך היא שהרי מנוח ואשתו,חשבו בהתחלה שהמלאך שהתגלה להם הוא נביא. אפשרות זאת עלתה בדעתם.
מלחמה על התנ"ך
ש: למה להילחם על התנ"ך, והרי זה קרב אבוד?! זהו עניין של כח, והכח בידי משרד החינוך.
ת: הכח בידי האומה. זאת ועוד בשביל דבר כזה של פיקוח נשמה, שווה גם להילחם שנים.
לימוד תנ"ך בחוסר אמונה
ש: האם להוציא ילד במקום בו מכחישים רוח הקודש של גדולנו?
ת: עיין שו"ת דברי חיים מצאנז ב קה: "לכן המלמד המכחיש רוח הקודש של אור החיים הוא אפיקורוס שאינו מאמין בגדולי הדור שהעידו עליו שהיה ראוי לרוח הקודש, והמלמד הזה כפר בעיקר רוח הקודש ולעג על דברי הש"ס בבא בתרא יב ויפה עשיתם שלא עזבתם את בניכם בידו ויישר כחכם בזה".
לימוד תנ"ך ולשון הרע
ש: אם בלימוד תנ"ך מדברים לשון הרע של אבותינו, שמא עדיף לא ללמוד תנ"ך כלל?
ת: לא שמא אלא ודאי. ללמוד תנ"ך זו מצוה גדולה, ולשן הרע עבירה גדולה, ואין עושים מצוה על ידי עבירה. ורמז לדבר יש מה שאמר הגר"א לאשתו הרבנית שאם מדברים לשון הרע בבית הכנסת, שלא תלך לשם כלל וטוב יותר שלא תתפלל כלל (אגרת הגר"א).
מסר מוסרי
ש: למה לא לתאר שמעשי אבותינו אינם מוסריים כדי להעביר לנו מסר מוסרי?
ת: תחבולה מחוכמת להשמיץ אבותינו.
קדושת אבותינו
ש: האם אבותינו בתנ"ך היו אנשים קדושים?
ת: איזו שאלה! קדושים בקדושה מעבר להבנתנו.
לימוד תנ"ך
ש: איך ללמוד תנ"ך?
ת: אמר הגר"א: "תנ"ך – ללמוד עם פירוש רש"י ומצודת דוד ומצודת ציון, ורד"ק – אך כל זה אינו מעכב. ושלא לדרוש אחרי פירושים שונים שזה בכלל מאמר חז"ל: מנעו בניכם מן ההגיון (ברכות כח), ושלא יהיה חס ושלום יצא הפסד בשכרו" (כתר ראש, אורחות חיים נח).
הגדרת תנ"ך בגובה עיניים
ש: מה ההגדרה של תנ"ך בגובה עיניים?
ת: א. הנמכת דמותם של גדולי האומה וראייתם כאנשים בעלי חולשות אנושיות כמונו. ב. עצמאות פרשנית כשיטה וביקורתיות כלפי הפרשנות של חז"ל.
רצח קין
ש: למה לא כתוב בתורה מה היתה תגובת אדם וחוה לרצח קין?
ת: אין צורך לכתוב דברים המובנים מאליהם, שהם נשברו מזה.
אבותינו
ש: מנין לנו מעיון בתנ"ך עצמו שאבות האומה היו ענקי רוח ולא סתם אנשים?
ת: אם היו סתם אנשים, לא היה ד' מתגלה אליהם ועושה דרכם מופתים.
גובה עיניים במשל פשוט
ש: מה זה תנ"ך בגובה עיניים, דרך משל פשוט?
ת: נמלה מסתכלת על פיל, רואה ציפורניו וחושבת שזה הפיל.
העיקר – מצוות
ש: מה הבעיה אם אבותינו היו נמוכים. העיקר לקיים מצוות?
ת: זה גם עוקר את המחוייבות למצוות.
אנו יותר מוסריים מהאבות
ש: מה הבעיה לומר שאנו יותר מוסריים מהאבות?
ת: אני מלמד עליך זכות שאינך מכיר אותם.
מלחמת עולם
ש: האם תוכנית התנ"ך שוה מלחמת עולם?
ת: מלחמת עולמים.
לימוד מגויים
ש: למה לא ללמוד פירושים על התנ"ך מגויים או מכופרים אם אנו מסננים?
ת: כי זה מחלחל ומטמא, לכן אסרו ללמוד מאמגושי (שבת עה רש"י ורבנו חננאל).
פשט
ש: למה ללמוד דברי חז"ל ולא הפשט?
ת: חז"ל גם ידעו פשט, עומק הפשט, והוכיחו את מה שאמרו מתוך הפסוקים.
לימוד תורה מתוך חז"ל
ש: האם ללמד ילדים את פשט הפסוקים או על פי חז"ל
ת: ד' נתן את התורה עם פירוש, והפירוש הוא התורה שבל פה. רמב"ם פתיחת משנה תורה. [וכן הגרי"ד סולוביצ'יק. "שאלו מאת רבנו, עד כמה צריכים להכניס ממסורת התושבע"פ בשעה שמלמדים חומש לילדים צעירים, והשיבם, שאם מלמדים חומש בלי חז"ל, תשאר התורה כמו ה'בייבעל של הנוצרים', ותמיד צריכים ללמד חומש בצרוף עם מסורת התושבע"פ. והוסיף עוד ואמר שעל דבר זה היה רבינער הירש מומחה גדול, לצרף התושבע"פ יחד עם לימוד החומש". דברי הרב עמ' רב – רשם מ"צ.]
חינוך ממ"ד או עצמאי
ש: אני מנהלת אולפנא, האם לאור תכניות התנ"ך החדשות בהן יש בעיה של אמונה, יש לעבור לחינוך עצמאי? והרי גם בחינוך חרדי יש בעיה.
ת: זה נושא מורכב לסמ"ס. אפשר להתקשר. על כל פנים בחינוך העצמאי לא כופים עלייך ללמד דברים חרדים. אין כפיה לחרדיות לא בתכנית בלימודים ולא בבגרות. אבל מפסידים כסף לעומת הממ"ד. אך לא נמכור נשמותינו בשביל כסף. מכל מקום נקווה שהגזרה הרעה תתבטל ויתאפשר להישאר בממ"ד שלנו.
לימוד תנ"ך
ש: ראיתי את התוכנית החדשה לתנ"ך. אני מנהל בית-ספר. כיצד אוכל לעזור כדי להציל מהסכנות שאני רואה בה?
ת: התבטא בכל דרך אפשרית כדי להסביר מה הבעיה.
תפלה על תנ"ך בגובה שמים
ש: אני מפחד להיכשל שלא אקפיד על תנ"ך בגובה שמים. יש תפילה על זה?
ת: אני מאמין באמונה שלמה שהראשונים כמלאכים ואנו כבני אדם. אני מאמין שרבותינו הקדושים הם מלאכים, שהראשונים מלאכים, שהאמוראים מלאכים, שהתנאים מלאכים, שאברהם יצחק ויעקב מלאכים, שמשה רבנו התקדש כמלאכים (רמב"ם הלכות יסודי התורה ז ו). יהי רצון מלפניך, אלהי ואלהי אבותי, שלא אכשל בכבודם, שאזכה להיות עפר תחת רגליהם , לשמוע דבריהם ולירא מפניהם, כדי לעבוד אותך באמת ובתמים.
טעות בלימוד תנ"ך
ש: אני מורה לתנ"ך. לאחר שנים של הוראה גיליתי שגיאות חמורות שלי בגלל הכוונה לקויה. מה לעשות? האם לחפש את כל התלמידים שאותם הטעתי כדי לתקן?
ת: לשלוח להם מכתב עם התנצלות בענווה. חמור מאוד לטעות.
טושים בתנ"ך
ש: האם מותר לכתוב ולהדגיש בטושים זוהרים על תנ"ך, מה שעוזר לי בלימוד?
ת: מותר.
חלוקת התנ"ך
ש: מדוע התנ"ך מחולק על פי חלוקה נוצרית?
ת: אכן זה מצער אבל הם היו המדפיסים הראשונים, ועכשיו כך מצוטט בכל הספרים ואי אפשר לשנות.
עריכת התורה
ש: איך כתוב "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ מושבת", שמות טו לה, הרי זה היה לפני חטא העגל?
ת: בסוף התורה עברה עריכה מפי ד' במעט או בהרבה. גיטין ס א. מגילה מגילה ניתנה או חתומה ניתנה. תוס' ושיטת מקובצת.
תנ"ך קאסוטו
ש: האם לזרוק לפח תנ"ך עם פירוש קסוטו?
ת: א. ראשית, זה לא קסוטו אלא הרב קסוטו שהיה תלמיד חכם ואיש צדיק. ב. לא הוא כתב אלא פרופ' הרטום גיסו. ג. זה פירוש פשוט וכשר.
ש: הרב כתב שאפשר להשתמש בפירוש של קסוטו על התנ"ך אך לא כן כתב בספרו "חיי עולם" 111.
ת: שם מדובר על הספרים של הרב קסוטו על החומש שנושקים לביקורת המקרא, מה שאין כן הפירוש על התנ"ך שהוא רק מנהל הסדרה אך הפירוש נכתב על ידי פרופ' הרטום, והוא פירוש פשוט (ועיין בנושא בעטורי כהנים גליון 183, עמ' 22. גליון 224, עמ' 17).
תנ"ך בגובה עיניים
ש: האם מותר לפרש שהמתח בין שרה להגר היה רק אנושי בין שתי נשים מתחרות? הרי סוף סוף הן גם היו בני אדם?
ת: לא! שרה היא נביאה. ואין לך מושג מהי נביאה. אין לך מושג אפילו מהו אדם שזכה לפגוש נביאה. וכבר כתוב בזוהר ומובא בספר תפארת ישראל למהר"ל כי אם התורה היא סתם סיפורים, הרי יש סיפורים הרבה יותר יפים שנכתבו על ידי בני אדם, אז נעשה מהם תורה ("אמר ר' שמעון ווי ליה לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטין, דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד באורייתא מלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו, אי לאחזאה מלה דעלמא אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא. אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עילאין". זהר בהעלותך קנב. תפארת ישראל פרק יג. והג"ר אהרן קוטלר כתב: "כשנגשים לענין ישמעאל ויצחק בהשגות והשקפות של בני אדם רגילים, ובפרט בדור הזה, אפשר לטעות שהיתה כאן תגרה בין שתי נשים על זכויות ביניהן. אסור להעלות זאת על הדעת ומחשבה זו היא כפירה ממש. זה גם לא מתקבל על השכל, כי הרי הקב"ה ציוה לאברהם לשמוע בקול שרה, ובסתם תגרה בין שתי נשים לא היה הקב"ה מצווה זאת". משנת רבי אהרן ח"ג עמ' קעט-קפ – מ"צ).
תרגום השבעים
ש: יש הבדלים בין תרגום השבעים לנוסח שלנו במסורת. אולי יש לתקן את המסורת?
ת: מתקנים תרגום על פי המקור ולא מקור על פי התרגום. על כל פנים במגילות עתיקות שמצאו במדבר יהודה זה כמו המסורת ולא כמו התרגום.
ש: יש הרבה שיבושים בתרגום השבעים. כיצד טעו בזה הזקנים המעתיקים?
ת: הם היו זקנים בגיל ולא תלמידי חכמים.
ש: יש איגרת אריסטיאס המספרת את פרשת תרגום השבעים וזה שונה מן הגמרא תענית ט א. למשל שם התרגום הוא לכתחילה ואצל חז"ל כפייה מבחוץ?
ת: האיגרת הזאת היא בעלת אמינות נמוכה מאוד (עיין שיחות הרב צבי יהודה מועדים א 202-201, 212, 216-215, 224-222 – מ"צ).
ביקורת המקרא
ש: מתי אפשר להתחיל ללמוד ביקורת המקרא?
ת: אף פעם. זה שקר והבל, חירוף וגידוף, אפיקורסות וכפירה. אין שם כלום. כך ביארו מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה. עיין רמב"ם ע"ז ב ב-ג (וכן בספרו של הרב תורת אמת – מ"צ).
שם ד' בלימוד
ש: אם בגמרא מוזכר פסוק, אפשר לומר שם ד' או צריך בכינוי? מקור?
ת: מותר. לגבי המקור, סליחה, אני מקבל כל יום 400 שאלות ומשתדל להשיב. אין לי זמן לחפש מקור אם איני זוכר בעל פה. אז חפש בעצמך בספרים שלי (פסקי שלמה א 22. פירוש הרב על קצשו"ע ו ג – מ"צ).
לימודי חול
ש: כמה שעות צריכים ילדים ללמוד לימודי חול לפי הרמב"ם?
ת: הוא כלל לא מזכיר לימודי חול אלא רק תורה. הלכות תלמוד תורה פרקים א-ב-ג.
סיפורי תנ"ך קומיקס
ש: ילדי חזר מהגן עם ספרון הוצאת פיז'מה בו גדולי התנ"ך מצויירים כקומיקס. יש בזה בעיה?
ת: ודאי יש בעיה. צריך כלפיהם חרדת קודש.
דעת מקרא
ש: האם הסדרה דעת מקרא על התנ"ך היא טובה?
ת: כן. היא מסבירה את הפשט עם פירוש שהוא כמעט תמיד טוב.
נחמה ליבוביץ'
ש: כדאי ללמוד נחמה ליבוביץ'? הדברים שהיא כותבת הם טובים?
ת: כמעט כולם.
ביקורת המקרא
ש: האם לפני לימוד ביקורת המקרא יש לברך ברכות התורה?
ת: אסור ללמוד ביקורת המקרא כי זו כפירה גמורה וגם הבל גמור. עיין רמב"ם ע"ז ב ב-ג. וממילא כל בוקר אומרים ברכות התורה. יש לעשות תשובה על עצם השאלה.
תנ"ך בגובה עיניים
ש: איך אפשר לדעת אם גדולי התנ"ך היו באמת כמלאכים?
ת: יש לשאול מי שכתב את התנ"ך מה כוונתו, או את תלמידיו או תלמידי תלמידיו – כלומר תושבע"פ. ואז כבר ברור שהיו מלאכים (עיין ספר תורת אמת לרב – מ"צ).
חלוקת התנ"ך לפי החלוקה היהודית
ש: האם יש עניין להדפיס תנ"ך על פי חלוקה יהודית?
ת: ודאי, כי כידוע החלוקה הנהוגה עתה היא נוצרית ומלאה שיבושים, וכן פרשנויות נוצריות. וכבר קראו גדולים לסדר מחדש על פי חלוקה יהודית, כגון הג"ר פסח פינפער מווילנא. אמנם קשה להשתמש בו לציין מקורות, כי יש מאות אלפי ספרים עם המקורות לפי התנ"ך עם חלוקה נוצרית, אבל ראוי ללמוד מהחדש, ללמוד שנים מקרא ואחד תרגום ממנו ולהשתמש בו לעקוב בזמן קריאת התורה (עיין חוברת על משמעות לימוד התורה לפי החלוקה היהודית לסדרים לר' בצלאל אריאל. והסכמת הרב מופיעה בעמ' 33 – מ"צ).
מגילות ים המלח
ש: במגילות ים המלח יש נוסח אחר של ספר ישעיהו. איך יתכן?
ת: אין זה הנוסח המקורי אלא שכתוב פרשני כנהוג אז.
כמה לך בשרי
ש: מה פירוש הביטוי "כמה לך בשרי". תהלים סג ב?
ת: לשון תאוה. רש"י. ואין לו דמיון, כלומר זו הפעם היחידה בתנ"ך שמילה זו מופיעה. שאכן דבקות בד' וצמאון לד', אין להם בעולם אח וריע.
חידון תנ"ך לבנות
ש: האם ראוי שבנות תשתתפנה בחידון תנ"ך?
ת: לא. אין זה צנוע שהן מול המבטים.
לימוד חומש לילדים
ש: כיצד אפשר ללמד חומש לילדים, כגון רצח הבל, עקידת יצחק, יוסף ואחיו ועוד?
ת: ללמד הכל בלי דילוג, ובלי לתאר בפרטים. הכל מתוך תמימות. זו גדלות הילד – תמימות, ויש לשמרה כל החיים.
ביקורת המקרא
ש: האם מותר לזלזל ברבנים שמעבירים שיעורים בסגנון של ביקורת המקרא?
ת: אסור ללמד כלל את ביקורת המקרא.
תורה בגובה עיניים
ש: למה ד' כתב את התורה בצורה כזאת שאפשר לטעות ולהבין אותה בגובה עיניים?
ת: ישרים דרכי ד', צדיקים ילכו בם, ופושעים יכשלו בם. וכך אמר ד' למשה רבנו: כתוב, והרוצה לטעות יטעה (עיין ספרו של הרב 'תורת אמת').
סדר ספר ישעיהו
ש: בגמרא בבא בתרא יד ב כתוב שסדר הנביאים הוא: ירמיהו יחזקאל ישעיהו, וזה לא כפי התנ"ך הנמצא בידינו?
ת: התנ"כים שלנו הם על פי כתבי יד קדמונים שנהגו בספרד, על פי בעלי מסורה ארץ-ישראליים, עיין הקדמת רד"ק לירמיה ור"י אברבנאל לישעיה. וכתבי יד קדמונים שנהגו באשכנז הם על פי סדר התלמוד הבבלי.
הצגה מהתנ"ך
ש: מותר בהכתרה להציג סיפור מהתנ"ך?
ת: בתנאי שזה בחרדת קודש.
לימוד תנ"ך בלי פירושים
ש: האם אפשר ללמוד תנ"ך בלי פירושים? רק פשוטו של מקרא? הרי גם לרש"י לא היה רש"י כדי ללמוד ממנו? וגם שאר ראשונים לא למדו אחד מהשני? למה לא יהיה לי המקום לקרוא ולהבין התנ"ך כמו שאני מבין?
ת: א. רש"י ושאר ראשונים למדו מרבותיהם וכן היו גאונים בהבנת דברי חז"ל. ב. פשוטו של מקרא הוא כוונת הכותב, וזאת אי אפשר לדעת אלא במסורת. ג. לימוד תנ"ך איך שאתה מבין אינו לימוד תנ"ך אלא לימוד עצמך. ד. ללמוד עם מצודות.
שילשים ורבעים
ש: כתוב פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים (שמות כ ד. במדבר יד יח. דברים ה ח), כלומר שילש הוא נכד. אבל בפרשת כי תשא כתוב פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים (שמות לד ז), כלומר שילש הוא בן של נכד?
ת: בני בנים הוא כותרת לשילשים ולרבעים. רמב"ן. ועיין כלי יקר (רמב"ן שמות כ ד. כלי יקר שמות לד ז).