מה עושה מצווה- הנחה או הדלקה (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: מה המצווה של נרות חנוכה - הדלקה או הנחה?
תשובה: כידוע, יש מחלוקת אם הדלקה עושה מצווה, או הנחה עושה מצווה (שבת כג). כלומר, האם יש מצווה להדליק או יש מצווה שהנר יהיה דלוק? נפקא מינא: אם הדליקו במקום הלא נכון, האם יכול להזיז את החנוכייה למקום הנכון או שצריך אחר כך להדליק שוב במקום הנכון? וכן אם הדליק אדם שלא חייב להדליק, כמו גוי, ואחר כך בא יהודי מברך מרים ומניח אותו חזרה במקום מתאים. אך נפסק: הדלקה עושה מצווה (ש"ע או"ח תרע"ג, ב).
זה גם לשון הברכה, "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק".
על זה יש לשאול, לכאורה השאלה תלויה במה היה הנס, האם הנס היה שזה דלק או שהנס היה שהדליקו. ולכאורה, הנס היה שדלק, שהרי מה הבעיה להדליק? היות והיה פך שמן ליום אחד אין שום דבר שמונע את ההדלקה, ואיזה נס יש בזה שהדליקו? התשובה היא שזו הייתה עוצמה גדולה שהעיזו להדליק. כי לכאורה, בשביל מה זה טוב שידליקו ליום אחד? הרי זה לא שווה, הרי המצווה שידלוק כל שבעה ימים. אלא שהם לא עשו חשבונות והדליקו. אמרו, ריבונו של עולם ציווה להדליק, אני מדליק. אחר כך מה יהיה?
אני לא יודע. ריבונו של עולם יחליט. אותו דבר עשו לגבי המרד. הם לא אמרו: בשביל מה נעשה מרד על היוונים? איך אפשר לנצח? אמנם אפשר להתחיל, אבל אחר כך צריך גם לנצח בקרב. אז למה להתחיל? אלא אמרו: אני צֻוויתי מריבונו של עולם ולכן אני מתחיל, אחר כך ריבונו של עולם יעשה את שלו. כמו שאמר יהודה המכבי: אנחנו עושים מה שאנחנו מצֻווים והקב"ה יעשה כטוב בעיניו.
אמנם בסוף היה נס גדול, אבל הם לא ידעו מראש שיהיה נס גדול. זה נעשה מתוך מסירות נפש. אמנם היו לפני כן הרבה פעמים שנלחמו מתוך מסירות נפש, אבל פה זה היה מיוחד, בגלל שבעבר תמיד היו נביאים ואם הנביא אמר לעשות הלכו ועשו. אבל פה לא היו נביאים, אלא הלכו ומסרו את נפשם כי אנחנו כך הבינו שזה מה צריך לעשות.