מידות טובות (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
מידות טובות בשולחן ערוך
ש: למה הלכות מידות טובות לא מובאות בשולחן ערוך?
ת: כי אלה דברים פשוטים הידועים לכל כמו שלא מובא איסור לבשל בשבת. אבל הן מובאות במשנה ברורה סימן קנו. [וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי ב שכא שדברים פשוטים וידועים – כמו איסור אכילת חזיר – לא מובאים בשולחן ערוך – רשם מ"צ.]
התחשבות בגוי
ש: האם זו עברה להטריח גוי עובד ניקיון באי-שמירה על ניקיון ובלכלוך הרצפה?
ת: וודאי שאין להטריחו. דרך ארץ קדמה לתורה.
לא לצעוק
ש: יש אנשים שצועקים אחד לשני מרחוק וזה מאוד מפריע. אני רוצה להראות מקור שאסור?
ת: יש מקור כללי: ואהבת לרעך כמוך. ומקור פרטי: "לימדה תורה דרך ארץ, שלא יאמר אדם דבר לחברו אלא אם כן קוראהו". יומא ד ב. יקרא לו וידבר איתו ולא יצעק מרחוק.
עצלות
ש: איך ניתן להיגמל מעצלות?
ת: מסילת ישרים ו-ז-ח-ט.
תורה ומוסר
ש: האם מותר ומידות ודרך ארץ, הם חוק מן התורה או דבר נפרד?
ת: חוק מן התורה. אמנם לגויים יש מוסר ומידות, אבל אצלנו הוא מוסר שמימי. עיין אבות א א פרוש רע"ב.
מצוות ומידות
ש: למה לקיים מצוות, העיקר זה מידות כדי להרבות קידוש השם בעולם?
ת: המידות מתגלות במצוות. שערי קדושה לרבי חיים ויטל.
דרך ארץ קדמה לתורה
ש: כיצד דרך ארץ קדמה לתורה, הרי התורה מביאה לדרך ארץ?
ת: מדרגות. מידות טובות קודמות לתורה, ועל ידי לימוד תורה מגיעים למידות טובות עוד יותר עליונות. [עיין שיחות הרב צבי יהודה – שמות 345. ואמר הג"ר פנחס הירשפרונג – ששימש כאב"ד של מונטריאל: רש"י אומר בהחלת בראשית שאמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם וכו', אלא שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם וכו'. מהרש"י הזה אנו רואים שאפילו יודעים כל התורה, אם הוא ליסטים אינו שוה כלום. גדולת פנחס עמ' מט – רשם מ"צ.]
גאוה
ש: האם גאוה היא מידה רעה לעצמה או רק מביאה לדברים לא טובים?
ת: גם. עי' מוסר אביך.
ש: כיצד להתגבר של גאוה? איפה אפשר לקרוא על זה?
ת: מסילת ישרים יא. כב. כג.
עצה לא הוגנת
ש: אדם מבקש ממני עצה טובה, ואם אתן לו, אז אני אפסיד. האם מותר לתת לו עצה שיפסיד כדי שאני ירוויח?
ת: לא. זה לפני עור לא תתן מכשול. סוטה כא ב. קידושין סט א. רש"י. תוס'. אלא יימנע לגמרי.
כבוד עשירים
ש: למה רבי ורבי עקיבא כבדו עשירים. עירובין פו? האם אין זו חנופה?
ת: אם ד' חפץ בכבודם ונתן להם כסף, אף אנו חייבים לכבדם. וקל וחומר אם עשו לך טובה. פלא יועץ ערך חנופה.
מחלוקת
ש: אם נקלעתי למקום מחלוקת, מה לעשות?
ת: ברח משם. קב הישר פ"ג. ועיין צוואה המיוחסת לרמב"ם.
מחלוקת לשם שמים
ש: לכאורה כדאי לקחת חלק במחלוקת לשם שמים, שהרי סופה להתקיים?
ת: אין בזמננו מחלוקת לשם שמים. שו"ת נו"ב מהדו"ק יו"ד סוסי"א. חת"ס פ' קרח. ובתניא: "רוב הצרות והתלאות הן ממחלוקת לשם שמים". אגרת לב.
זהירות מופרזת
ש: כיצד אני מודד זהירות מופרזת?
ת: מסילת ישרים פרק ט: "ממה שיוכל להיות שיהיה אפשרי שיהיה".
לו צדיקים
ש: האם בין לו צדיקים יש גם נשים?
ת: ודאי.
ש: מה המקור לכך שיש ל"ו צדיקים בכל דור?
ת: סנהדרין צז ב.
שנאה
ש: אם אני לא מדבר עם מישהו בגלל הרגשה שלילית, זה נקרא איסור שנאה?
ת: כן, "שונא, כל שלא דיבר עמו שלשה ימים באיבה". משנה סנהדרין ג ה.
מסילת ישרים
ש: האם יש טעם ללמוד במסילת ישרים את הפרקים של פרישות וחסידות שהם למעלה למעלה ממדרגתי?
ת: כן. כדי להביט גבוה.
ש: כמה פעמים כדאי לעבור על מסילת ישרים?
ת: ככל לימוד, 101 פעמים. אמנם רבי פנחס מקוריץ אמר שזכה ליראת שמים כי עבר 1000 פעמים על חובות הלבבות, אך אינינו במדרגתו ודי ב-101.
ש: הרב אמר ללמוד מסילת ישרים 100 פעמים. למה דווקא 100?
ת: הכוונה ריבוי גדול. 200 זה עוד יותר טוב.
נודניק
ש: א. האם יש איסור תורה להיות נודניק? ב. איך אני יודע שאני לא נודניק?
ת: א. ואהבת לרעך כמוך. ב. צריך להחמיר גם בספק רחוק, וצריך רגישות. "ולזה צריך דעת גדול והנהגה גדולה, כי לפעמים מה שנראה לו שיערב ויבוסם לחברו הוא קוץ מכאיב, ועם שנושא לו פנים, בלבבו יחשוב: מתי תלך לך, כלה ביאתך וצא". פלא יועץ, מניעה.
הכרת טובה
ש: אדם עשה לי טובה ואחר כך הציק לי. האם חייב אני להכיר לו טובה בכל זאת?
ת: כן. לא תתעב מצרי אף על פי שזרקו זכריהם ליאור, לפי שהיו לכם אכסניה בשעת הדחק. רש"י דברים כג ח.
נבול פה
ש: האם נבול פה הוא רק לא יפה או גם חטא?
ת: חטא חמור. מסילת ישרים יא.
נקמה
ש: מה אפשר לעשות, שאתה רוצה לנקום במישהו, שהיה פעם חבר טוב ועכשיו הוא סתם שחצן, מגעיל, וממש קשה שלא לרדת עליו?
ת: לדעת שהכל בא מד'. עיין ספר החינוך רמא.
ש: יש מצבים שמותר לנקום?
ת: לרוב הפוסקים, מותר בפגיעת גוף או עלבון. ואסור במניעת עזרה ממונית. עיין הקדמת חפץ חיים לאוין ח-ט. ועדיף שלא (עיין ספר החינוך רמא ושלח).
ש: אם אדם עשה לי רעה ועתה מבקש טובה, מותר לי להימנע, או שזה איסור נקמה?
ת: איסור נקמה הוא רק אם אדם נמנע מלעשות לך טובה כגון להשאיל לך דבר, אבל אם פגע בגופך או בכבודך, מותר. יומא כג. פס"ת קנו יד. וכן אם גרם לך רעה וגרם להפסד ממון, גם מותר. ומידת חסידות בכל אלה הוא הנעלבים ואינם עולבים. פס"ת שם.
האם קנאה היא איסור תורה?
ש: כיצד להתגבר על הקנאה שמבעבעת בי?
ת: לדעת שד' נותן לכל אחד בדיוק מה שטוב לו ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה. מסילת ישרים פרק יא.
מותרות
ש: מה החסרון שבחיי מותרות? למה לא להנות בכשרות בעולמו הטוב של רבונו של עולם?
ת: אפשר בהחלט להנות בדרך הממוצע, אך מותרות עלולות לגרור א. לביטול תורה כדי לספק את הרמה לה הורגל. ב. לדברים לא ישרים כדי להרוויח. ג. חינוך ילדיו לפינוק. ד. גאוה. ה. קנאה אצל אחרים. מ"ב קנו סק"ב. וכן ביה"ל תקכט א. וכן שם עולם א שער החזקת התורה יג. שפת תמים ה. אהבת חסד ב כ ד-ה. ועיין פס"ת קנו ו.
ש: איך למדוד מה חיוני ומהן מותרות?
ת: לו בית דין היה מחייב אותו לזון ולהלביש את חברו, מה שהיה אז מספק, זהו קנה המידה של ההכרחי. שעה"צ קנו אות ג.
מידות פגומות
ש: איך ייתכן שאדם הוא עילוי ובכל זאת יש לו מידות פגומות?
ת: שום דבר לא בא בלי עבודה.
תרופה נפשית
ש: האם תרופה נפשית היא בריחה מאחריותנו לתיקון מידות?
ת: לא. אדרבה, היא מסירות נפש למען תיקון מידות. גם אחרי התרופה נצרך מאמץ רב. תיקון מידות נעשה על ידי עמל וכן על ידי תחבולות.
אופטימיות
ש: האם אופטימיות זה לא נאיביות?
ת: לא. זה שכל גדול: א. שבעולם הטוב מרובה על הרע. ב. שכמות הטוב הולכת וגדלה לאטה (מורה נבוכים ג יב).
תיקון מידות
ש: אני מאוד רוצה לתקן מידותיי אך איני מצליח. מה לעשות?
ת: לא די ברצון טוב. צריך עמל ושיטה. קנה לך פנקס ורשום עליו כל בוקר תדריך לפני הקרב ובלילה לקח אחר הקרב. ר"י סלנטר. וכתב מרן הרב קוק בראשית מוסר אביך שעל כל אדם לערוך לעצמו ספר מוסר התואם לו.
כף זכות
ש: האם ללמד זכות זו מצוה או מידת חסידות?
ת: מצוה מן התורה. בצדק תשפוט עמיתך. ועיין פלא יועץ ערך סנגוריא.
ש: מה ההגיון לדון לכף זכות?
ת: חזקת כשרות. רמב"ם פהמש"נ על הוי דן כל אדם לכף זכות באבות.
כושר
ש: האם בשמירת כושר אני מקווה מצוה?
ת: מידה טוב של שמירת בריאות. רמב"ם, דעות ד א.
בזבוז מים
ש: האם בזבוז מים הוא איסור תורה?
ת: הוא מידה רעה.
אלכוהול
ש: עד כמה מותר להנות מאלכוהול?
ת: מידה רעה מאוד. להינזר. כמובן, מלבד קידוש וכדומה (רמב"ם דעות ד).
ביישן
ש: אני ביישן. מה לעשות?
ת: זו מידה טובה. ישראל ביישנים. יבמות עט. בושה מביאה לידי יראת חטא. נדרים כ. עובר עבירה ומתבייש, מוחלים לו. ברכות יב ב. רק - לא הביישן לומד. אבות ב ה, ועליו לשאול אם אינו מבין. וכן לא יתבייש מפני בני אדם המלעיבים עליו בעבודת ד'. שו"ע או"ח א א הגה.
כעס
ש: למה לשלול כעס, הרי בגמרא כתוב שאם תלמיד חכם כועס, באמת התורה היא שכועסת בו. תענית ד א?
ת: א. אינינו בדרגה זו של תלמיד חכם. ב. גם שם כתוב שעדיף בנחת. כלומר אפילו אם עקב זה מפסידים.
ש: באלו ספרים אני יכול להיעזר כדי להתרפא ממידת הכעס?
ת: מסילת ישרים יא. ספר ארך אפיים לרב אברהם יעלין.
ש: האם לשם מצוה מותר לכעוס?
ת: האר"י ז"ל מאוד שלל גם לשם שמים. כף החיים קע אות ל. והוכחה ממשה שאמר שמעו נא המורים, לשם ד'.
ש: מותר לעשות עצמו כאילו כועס לצורך חינוכי. רמב"ם הלכות דעות (ב, ג). אבל הרי נגררים לכעס ממש?
ת: צריך הכנות נפשיות רבות כדי שיהיה בטוח שלא יכעס. ספר ארך אפים סי' ב וסי' ה. וכמובן כעס עצמו הוא היפך של דרך נכונה וחינוך.
אכילה יתרה
ש: האם יש איסור באכילה יתירה?
ת: כן, זו מידה רעה. רמב"ם הלכות דעות ג. פלא יועץ ערך אכילה. השל"ה אומר שעובר על השמר לך, פן תשכח, ובל תשקצו. פמ"ג מ"ז קע סק"י.
פרישות
ש: האם ראוי שאדם יפרוש מהנאות העולם הזה?
ת: עיין מסילת ישרים שפרישות היא מדרגה ליחידים. לא כן רוב בני אדם שיכולים ליהנות מהעולם הזה, בתנאי שאלו הנאות כשרות ולא מופרזות. פרישות שייכת לאנשים עליונים שכל כך מתענגים בהנאות רוחניות, שכבר אין להם צורך בהנאות גשמיות, כמו שמסביר מרן הרב קוק בעין איה ברכות על תפילתו של רבי חייא (כתוב ברכות טז ב: "רבי חייא בתר דצלי אמר הכי, יהי רצון מלפניך ד' אלהינו שתהא תורתך אומנותנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו". ומסביר מרן הרב: "לב האדם בטבעו שוקק להתעסק בעסקי עוה"ז בחיים המדיניים ובהם הוא מלא רצון ועיניו תשבענה רק מתענוגי החושים כמדתם. והנה מי שמעלה עצמו לצד הפרישות, רק אז דרכו נכונה, אם ע"י פרישותו לא יקנה קדרות הנפש, רק שתהיה נפשו מלאה אורה וצהלה. כי ישכיל בכל נפשו ומאודו יקרת ערך התמורה, ויהיה אור התורה ממלא אצלו את כל חסרון שהיו החושים ועסקיהם ממלאים, אז יבא לשלימות האמיתי. וזהו שתהיה תורתך אומנותינו, ובהיותינו נתונים במעלה העליונה של הפרישות, שלא נצטרך להתעסק בעסקי העולם והחושים, לא ידוה לבנו מחסרון הטבעי של חבורת עסקי חיי עולם. ואל יחשכו עינינו מערגם ליזון במנעמי החושים, רק תהיה פרישתינו באהבה ורוממות הנפש" – מ"צ).
לא תחמוד
ש: איך מתגברים על לא תחמוד?
ת: כמו שאדם אינו חומד להתחתן עם בתו של המלך. כך יש להאמין בד' שהוא נותן לאדם בדיוק מה שמתאים לו. עיין ראב"ע שם.
ברכות ותיקון מידות
ש: איפה הרמב"ם אומר שברכות מעוררות למידות טובות?
ת: רמב"ם הלכות ברכות א ג. עיין עין איה ברכות ב ו מ.
לוקח ללב
ש: מה לעשות אם אני מאוד לוקח ללב כל דבר נגד רצוני?
ת: אכן זו בעיה של הדור, כלומר פינוק רגשי. יש להוסיף אמונה בד' שהכל לטובה ולהוסיף גבורת נפש. ללמוד מסילת ישרים.
פיתוח שרירים
ש: יש לי חבר שעושה תרגילים לפיתוח שרירים והוא אומר שעושה זאת כדי להשוויץ. כיצד להתייחס אליו?
ת: זו גאווה מסוכנת. לרחם עליו.
להיות גדול
ש: בסדנא התעורר בי הרצון להיות גדול, כללי ורציני. כיצד אני משמר רצון זה שלא ייגמר לי?
ת: לא די שלא ייגמר, כי לא די בשאיפה, אלא צריך קנין, וזאת על ידי הליכה שלב אחר שלב במסילה של ספר מסילת ישרים.
מעביר על מידותיו
ש: יש לי הרבה חטאים, מה אוכל לעשות כדי לכפר עליהם מלבד תשובה מכל הלב?
ת: כל המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו (ר"ה יז א). כלומר לוותר לאחרים שפגעו בך גם אם אתה צודק. וזה גם חוסך כעס ומחלוקת. עיין חובת השמירה לח"ח פ"י (כתוב בגמ' תענית כה ב: "מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו, וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן. יצתה בת קול ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו". ועיין בפירוש חכמת מנוח בסוף ש"ס ווילנא בשם בית אלהים שרבי אליעזר היה בטבע מוכן לעשות צדקה ולא הצטער על עשיית מצוות ועשה כפי מידותיו, אבל ר"ע בטבעו לא היה כן וכבש את יצרו ועשה על כרחו ולכן נקרא מעביר על מידותיו. ועוד תירץ החכמת מנוח שר"ע היה עושה כמה דברים לפנים משורת הדין ולכן נקרא מעביר על מידותיו לשון העברה – מ"צ).
בזיונות
ש: כיצד להתגבר נפשית על בזיונות שאני סופג?
ת: אמר רבי חיים ויטל בספר שערי קדושה שאם אדם היה יודע כמה הבזיונות עוזרים לו לכפר על עוונותיו במקום יסורים, היה רודף אחריהם (פעם ספרו להגראי"ל שטיינמן שהפיצו פתקים נגדו. אמר: אם יודעים מי עשה זאת, אני צריך לשלם לו, כי בגילי אין לי כוח לסיגופים ולתעניות – מ"צ).
לימוד זכות
ש: איך אני יכול להרגיל את עצמי לדון לכף זכות?
ת: תחשוב איך אתה היית דן את עצמך במצב כזה, ואהבת לרעך כמוך. עיין שער התבונה לח"ח פ"ה לח"ח.
התנשאות
ש: יש ילד שנראה מוזר בכיתה ואני מרגיש עליונות עליו. מה לעשות?
ת: אם אתה מרגיש עליונות, אתה בעל גאווה, כלומר שפל, לכן אין לך שום סיבה הגיונית להרגיש עליונות.
סבלנות
ש: כיצד לפתח אצלי סבלנות ולא לקחת ללב דברים רעים שאנשים עושים לי?
ת: לדעת שהכל מד' והם רק שליחים. ס' החינוך על לא תיקום. שמירת הלשון שער התבונה פ' ח.
הכובש והישר
ש: איך עוברים ממדרגת "כובש" למדרגת "ישר" (מאמר הדור)?
ת: על פי המסילה של מסילת ישרים. "ישר" הוא מדרגה גבוהה מאוד.
כבוד הבריות
ש: דודתי מעליבה את אמי בגלל שמאז חזרתה של אמי בתשובה היא מסרבת להשתתף במסיבות במסעדות לא כשרות. איך להגיב?
ת: יש אנשים שלא מבינים מה זה חופש, מה זה לכבד את הזולת, מה זו סובלנות. להתעלם ממנה. ד' ירחם עליה.
מחלוקת
ש: כדאי לוותר מפני המחלוקת או לעמוד על שלי?
ת: לוותר. משה רבנו ויתר לבני גד ולבני ראובן מפני המחלוקת. ספורנו פרשת מטות.
הליכה זקוף
ש: אימי אומרת לי ללכת זקוף אבל זה מכניס בי גאווה. מה לעשות?
ת: ללכת זקוף עם עיניים למטה (עיין פס"ת ב ח - מ"צ).
אנשים מצומצמים
ש: כיצד אני יכול לעזור לאנשים פרטיים-מצומצמים להפוך לכלליים-איכפתיים?
ת: בזה שבעצמך תהיה כללי-איכפתי, - וכמובן בהדרגה, קודם לא לחטוא, אחר כך לקיים מצוות, ואחר כך לא לעשות עבירות על אף שהן מקובלות בציבור, ואחר כך פרישות מכל ההנאות שאינן חיוניות, ואז מידת הטהרה לעשות הכל לשם שמים, וכשמגיעים למידת החסידות אז נעשים כלליים – הכל לפי סדר ספר מסילת ישרים.
בשמחה תמיד
ש: מה המקור לכך שיש להיות בשמחה תמיד?
ת: אם הכוונה למידה טובה ושלילת העצבות כמידה רעה, הרי זה הרמב"ם דעות פרק א. אם הכוונה לעשות מצווה מתוך שמחה שהיא מצווה ורצון ד', הרי זה הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ד' אלהיך בשמחה", דברים כח מז, וכמבואר ברמב"ם סוף הלכות סוכה ולולב. אם הכוונה שסתם פעולות של שמחה הן כבר עבודת ד' ודבקות בד', ושעל ידי ריקודים והמחאת כף נעשה המתקת הדינים, אין לזה מקור קדום.
קנאה
ש: כיצד אתגבר על קנאה?
ת: אשריך שהנך מודה שיש לך קנאה, זו כבר חצי מלאכה. והחצי השני הוא לדעת שריבונו של עולם שיש לו יכולת אין סופית וחסד אין סופי נתן לך בדיוק מה שטוב לך, לא יותר ולא פחות. מסילת ישרים יא.
שם משפחה
ש: קוראים לי בשם המשפחה שלי ולא בשמי הפרטי וזה מאוד מפריע לי. מה להסביר לכולם?
ת: שזה לא שמך הפרטי אלא כינוי ואסור לקרוא אדם בכינוי אם זה מפריע לו (מגילה כז ב. תוס' שם ד"ה ולא כניתי. רמב"ם הלכות דעות ו ח - מ"צ).
שאלות על דת
ש: אם חבר חילוני שואל אותי שאלות על דת, לענות או לחמוק?
ת: לענות, אך אל תנסה לשכנע, אלא שאל אותו אם הוא מעוניין לשמוע מה עולמך הפנימי.
שמיעת שבחים
ש: לפעמים משבחים אותי ואני מתבייש. אך אם אכחיש, עוד יוסיפו ויאמרו שאני עניו. מה לעשות?
ת: תצטער בתוכך ותשפיל עצמך. פלא יועץ ערך דיבור.
מוסריות
ש: מה ההבדל בין אדם מוסרי מתוך תורה ושלא מתוך תורה?
ת: שלא מתוך תורה זה יותר חלש, ולא עומד בהתפרצות יצרים. ריש אורות הקודש ג על מוסר של חול.
גאווה
ש: איפה כתוב בתורה שאסור להתגאות?
ת: "ורם לבבך ושכחת". דברים ח יד. סוטה ה א. סמ"ג לאין סד. ועיין הסיפור שלו ("וארא בחלום במראית הלילה: הנה שכחת את העיקר! השמר לך פן תשכח את ד', והתבוננתי עליו בבוקר והנה יסוד גדול הוא ביראת ד', והואלתי לחברו בעזרת יהיב חכמתא לחכימין". שם – מ"צ).
להיות חריג
ש: האם יש בעיה להיות שונה משאר אנשים בדרכי עבודת ד'?
ת: בעיה. אתה בודד וחשוף לסכנות רוחניות. אבל יחד עם הכלל אתה מוגן, כדברי הזוהר על הפסוק בתוך עמי אנכי יושבת. ועיין שו"ע או"ח קע בה"ט ס"ק טז. לא ישחוק אדם בין הבוכים וכו'. עיין פס"ת שם כג.
סובלנות
ש: האם אנו מסכימים לדברי הפילוסוף וולטר "אני שולל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר"?
ת: לא וולטר אמר אלא אוולין יאטריס לפני מאה שנה כביטוי לדעתו. אך אין זה נכון. יש דעות מזיקות שאסור שהן תתפשטנה. עיין אגרות מרן הרב קוק כ. אבל וולטר היה כופר.
אדם אלים
ש: כיצד להתמודד עם אדם אלים?
ת: אם הכוונה שהוא תוקף אותך, אז או להילחם או לברוח, FIGHT OR FLIGHT. אבל אם הוא מעליב אותך, פוגע בך ושונא אותך, אז העצה היא: אהוב אותו. כי כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם (משלי כז יט. יבמות קיז א). אם תחייך אליו, הוא יחייך בחזרה. אורחות חיים כתר ראש רבי חיים מוואלוזין להגר"א (אות קיט – מ"צ).
רדיפת כבוד
ש: כל הרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו. מה המקור?
ת: נמצא בדרשות מהר"ל דרשה לשבת תשובה עמ' טו (עיין עוד פרקי אבות א יג: נגד שמא אבד שמה. מסילת ישרים יא – מ"צ).
לא להמאיס חברו
ש: האם יש איסור על פי ההלכה לעשות דברים מאוסים בפני הזולת?
ת: כן. שו"ע או"ח קע טו. כגון לקנח אף בחוזקה, לגהק, לחטט בשיניים עם פה פתוח. ערוה"ש שם יב. כי האלקים יביא במשפט על כל נעלם – זה הרוקק בפני חברו ונמאס בה. חגיגה ה א.
כעס
ש: מה המקור לדברי הרמב"ם: כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה (גם בה' דעות פ"ב)?
ת: זוהר א כז:, ב קפב:, ג קעט. ועוד. אבל זה לא אומר שהרמב"ם לקח משם (כי ברור שלא ראה הרמב"ם את הזוהר – מ"צ), אלא ודאי לקח משבת קה ב. נדרים כב א (אמנם לשון הרמב"ם לא בדיוק כלשון הגמרא אלא כלשון הזוהר – מ"צ).
לדון לכף זכות
ש: כיצד אצליח לדון את הבריות לכף זכות?
ת: אנחנו העניים מלאי חסרונות, ואם נדון את הבריות לכף זכות, גם ד' ידין אותנו לכף זכות. שמירת הלשון, שער התבונה, ד.
כעס
ש: אני נוטה לכעוס. יש עצה קצרה כיצד להיחלץ?
ת: כאשר אתה כועס, שתוק ואל תדבר. ואם יש הכרח לדבר, אז בקול נמוך. אורחות צדיקים שער הכעס. "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם ובכל עת, ובזה תינצל מן הכעס". אגרת הרמב"ן.
תלישת שערות
ש: יש בעיה בתלישת שערות?
ת: בשבת אסור. ביום חול, מידה לא טובה. יש פתרונות כדי להיגמל.
צחצוח שיניים
ש: האם חובת צחצוח שיניים היא מדין ונשמרתם?
ת: לא. מדין שמירת הבריאות, כלומר מידות טובות, והלכת בדרכיו. רמב"ם דעות ד.
ביזוי חברו
ש: מותר לומר לחברו: "אתה חמור"!
ת: בוודאי שלא, אפילו לילדים. ועיין נדרים פא א שתלמידי חכמים אין מצויים לצאת מהם תלמידי חכמים מבניהם מפני שקוראים לאנשים "חמורים" (ועיין פלא יועץ ערך דיבור).
עלבונות
ש: מה הכי טוב לעשות כאשר יש מריבות ועלבונות?
ת: ישים את עצמו כאילם. אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר תולה ארץ על בלימה. איוב כו ז. חולין פט א.
ש: יש אדם שמעליב אותי קשות ברבים ללא הרף. כיצד להתמודד?
ת: זה מכפר על עוונות. מעשה ברב אחד שהעליבו אותו קשות כי התפלל ארוך, והוא מחל. אחר כך בא עשיר לקנות ממנו את זכות הביזיונות (מעשה ברבי יעקב אביו של רבי אהרן הגדול מקארלין, ששימש במשך שנים רבות כשליח ציבור בביהמ"ד בימים הנוראים. שנה אחת בליל היום הקדוש ניגש כדרכו לתפילת כל נדרי לפני התיבה, והאריך בתפילת הלחש של מעריב מעט יותר מהרגלו. דבר זה גרם לעורר כעסו של עשיר אחד בעזות ובחוצפה, וסטר לו על לחיו לעיני קהל ועדה, כשהוא נוזף בו בגאווה וכעס על שהקהל צריך לחכות כ"כ הרבה זמן. מיד רצו הקהל למחות באותו רשע אך רבי יעקב השתיק אותם, וכאילו לא ארע דבר התחיל לומר בנעימה את הפיוט 'יעלה תחנונינו מערב', וגם בסיום התפילה לא התייחס כלל לכל אותו המאורע, רק בירך את כל המתפללים בברכת 'גוט יום טוב' וחזר לביתו. לאחר זמן מה בהיותו שוקד על תלמודו שמע דפיקות על הדלת, וכשפתח את הדלת, עמד שם אחד מעשירי העיר, שביקש ממנו למכור לו את זכות הביזיונות שספג היום ברבים, אך רבי יעקב השיב בתום לב, שאינו יודע על מה הוא שח, כי כבר בתוך כדי דיבור סלח ומחל לאותו עשיר בלב שלם ונפש חפצה, ואין לו עליו שום טינה והקפדה בלב ח"ו. עלון באר הפרשה עשי"ת ויום הכיפורים כב-כג בהערה).
דיבור בנחת
ש: באיגרת הרמב"ן כתוב לדבר בנחת. בטון או בתוכן?
ת: גם וגם.
ש: ואם אדם חייב לעמוד על שלו?
ת: ידבר דברים ברורים אך בסגנון עדין.
עלבונות
ש: כיצד להתייחס לעלבונות כלפי הציבור שלנו?
ת: א. אלו תופעות חריגות יוצאות דופן, וסך הכל יש באומה אהבה ואחווה ושלום ורעות. ב. אין דבר כזה ציבור שלנו. הציבור שלנו הוא עם ישראל.
ש: איך אני מתגבר על עלבונות?
ת: ראה בתהילים כמה דוד המלך ספג עלבונות, והשתמש בהם כדי להתקרב לד'. רבי חיים ויטל כותב בשערי קדושה שלו אדם ידע איזו התעלות באה לו מעלבונות היה מתפלל שיהיו לו.
ביזוי גוי
ש: האם מותר לבזות עובד גוי, כגון לדרוך בכוונה על רצפה שהוא שוטף?
ת: ודאי לא. יש לכבד כל אדם. לא לערבב בין מלחמה עם אויב לבין יחס טוב לכל אדם כשאין זה נוגע למלחמה (ואמר רבנו הרב צבי יהודה: אין לנו עסק עם אחמד ומוסטפה. אין זה סכסוך אישי עם ערבי זה או אחר. אלא העיקר הוא שהארץ הזו היא שלנו).
עצבות
ש: איך מגרשים עצבות?
ת: נושא מורכב למסרון ותלוי בכל אחד. פרופ' מולי להב סידר שש שיטות: גוף (פעילות גופנית), שכל, רגש, אמונה, חברה, דמיון. ראשי תיבות: גשר אחד.
להיות בשמחה
ש: יש סתירה בין למעט שמחה מאז החורבן ולא ימלא אדם שחוק פיו לבין מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד?
ת: להיות בשמחת הנשמה.
הסתמכות על מדע
ש: האם אפשר להסתמך על מדע כדי לקבוע הלכה?
ת: לא. כי המדע אינו בטוח אלא השערה. תיאוריה מדעית מתקבלת כל זמן שלא הוכחשה. קרל פופר. אמנם מחללים שבת עקב קביעת רופא, כי גם על ספק מחללים שבת. שו"ת דעת כהן עמ' רנט.
קנאות
ש: למה לפעמים הרבנים מדברים בקנאות ובתקיפות ולא בסובלנות כלפי כל דעה?
ת: סובלנות כלפי דעות שהן כרקב לבית ישראל, זה לגרש ריבונו של עולם מן העולם. עיין מסילת ישרים פרק יט על קנאה. וכן רש"ר הירש על מעשה פינחס (במדבר כה יב). וזה בעצמו אהבת ישראל גדולה.
חסד וייסורים
ש: יש אנשים שאני עושה להם חסד וכתוצאה מזה אני סובל. האם אני חייב להמשיך?
ת: לא חייב. חסד זה לפי הצורך ולפי היכולת. אך דע שיש אומרים שכמו שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, כך יסוריו קצובים לו מראש השנה. לכן אם תחמוק מייסורים הבאים לך מתוך עשיית חסד, אז הייסורים יבואו ממקום אחר. ועל זה אמר החפץ חיים: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, כלומר, יהי רצון שהרדיפות שבאות אליי תהיינה מתוך עשיית טוב וחסד.
קיצוניות
ש: הרמב"ם כותב בשמונה פרקים ד ובהלכות דעות ד שכדי להתרפא ממידה רעה, יש לעבור זמנית לקיצוניות ההפוכה. אך האם אין סיכון שבדרך זו האדם יישבר?
ת: לכן יעבור לקיצוניות ההפוכה בהדרגה. אבן שלמה.