שיעורי הרב שלמה אבינר

מי צריך לבחור את הרבנות הראשית? יש על זה וויכוחים בזמנים האחרונים.

הרב קוק שהוא הקים את הרבנות הראשית הקדיש לזה הרבה מאוד כוח זמן ומסירות. כלומר, הרבנות במובן הכלל הישראלי, הממלכתי הוא אמר שהרבנים כל הרבנים מישראל הם צריכים לבחור את הרבנות הראשית. כלומר הרב הראשי ועוד אנשים איתו. מניין לו? הוא אמר וזה מובא גם במאמרי הראי"ה שהרבנות הראשית היא הגרעין שממנו יצא השתל שממנו ינטע הסנהדרין. לא קיצוניות אחת שיש גדולים כמו הרב מימון שרצו כבר עכשיו להקים את הסנהדרין ואף כתב על זה ספר. ולא קיצוניות הפוכה לומר שבכלל לא צריך רב ראשי וכל אחד ישאל את הרב שלו.

זה נכון, אבל יש עניינים כלל ישראלים. מה יהיה עם שבת במדינה וגיורים במדינה וקידושין במדינה. ומה צריך לדעת. יש עניינים כלל ישראלים. וחלק מתחיית האומה זה הרבנות הראשית. תחיית האומה שיבת ציון בניית המדינה הפוליטיקה הצבא וכן הרבנות הראשית. וכך הוא אמר שכל הרבנים יבחרו וועד של 71 ואלו יבחרו 31 ואלו יבחרו 8 שהם הרבנות הראשית. זו היתה הצעתו. אבל החילונים בארץ התנגדו, הם רצו שיש להם יד ורגל ברבנות הראשית וטענו שבכל הדורות לא הרבנים בחרו את הרב אלא הציבור.

וכך עכשיו נציגי הציבור בישראל צריכים לבחור את הרב הראשי. אבל הרב קוק וכן הרבנים אמרו שבכל הדורות אלו שבחרו את הרב הם היו נציגי הקהילות והם היו יראי שמים. אך אנשים שהם עמי ארצות ולא יראי שמים יבחרו את הרב הראשי? הבריטים אז הקימו וועדה עם נציגי הרבנים ונציגי הקהילות ונציגי הממשלה הבריטית ובסוף החליטו שליש נציגי הקהילות ושתי שליש רבנים. כמובן שבתוך נציגי הקהילות היו גם אנשים יראי שמיים. זה לא מה שרצה הרב קוק בדיוק אבל עדין זה נזקף לזכותו שהוא לחם על זה. אח"כ היתה שחיקה בדבר, אך עדין שמרו שהרוב יהיו רבנים והשאר נציגים שונים וגם הם היו רבנים, לא רב- רב אבל אנשים יראי שמים, אך בכל אופן לא נשמר המאזן של שליש ושתי שליש.

קושיא על הרב קוק: איפה כתוב שבוחרים רבנים. וכי הרב הוא הרב של הרבנים? הרבנים רוצים רב?אז שיקימו בית מדרש גדול והוא ילמדם, אבל הרב הוא הרב של הציבור? נכון זו קושיא טובה. השאלה היא איזה ציבור. אבל קודם כל מבחן השלילה. זה ברור שלא הממשלה יכולה לבחור מי רב ראשי, שהרי זה לא רב ראשי אלא פקיד של הממשלה. גם להיות פקיד של הממשלה זה מצווה גדולה אך זה לא רב ראשי. שאלו את הרב סולוביציק אם רוצה להיות רב ראשי והוא התנגד ואמר שהוא לא רוצה להיות פקיד של הממשלה.

הרב קוק אנחנו רוצים רב מטעם הכוונה מטעם הממשלה הרוסית או הטורקית. היה בארץ חכם באשי. אבל ב"ה תמיד החכם באיש היה צנוע ועניו, וגם אם היה רב קטן הוא קיבל בהכנעה את הפסקים של הרבנים הגדולים. והוא אמר שלא יתכן שהממשלה תחליט מי יהיה הרב הראשי.

אם כן יש לנו קושיא. למה שהרבנים ימנו? הציבור צריך למנות, כי הוא הרב של הציבור!

תשובה: הציבור שמבין בזה ולא מי שלא מבין. כי הרי מה זה הרב הראשי או הרב של העיר או הרב של עירה קטנה? זה נקרא מרא דעטרא. זהו מושג בגמרא שהוא רב גם כשאין רב ראשי וזה נפסק ברמ"א ובתשובות הרשב"א. ומיהו? זהו הרב אשר הציבור רגילים לשאול אותו השאלות. ואומר הרשב"א והרמ"א שמותר לציבור ללכת אחריו, ולפעמים הוא יחיד נגד רבים, רוב חוכמה ורוב מניין יש הרבה כללים. לא, הוא המרא שעטרה ומה שהוא אומר אנחנו עושים. ומניין זאת לרשב"א? שיש מקום שאכלו עוף בחלב, והוא מסביר שזהו המקום של ר' יוסי הגלילי אשר התיר עוף עם חלב.

ושם זה מותר כי זהו המקום של ר' יוסי הגלילי. וכן אמר שמותר לעשות איזמל לברית מילה אבל כתוב שאסור? נכון חכמים אוסרים אבל ר' אליעזר מתיר ובמקומו מותר לכרות עצים וכן הלאה כדי להכין את ההסבר. כי במקום הזה הוא המרא דעטרא. כל הרבנים קדושים וטהורים אבל הוא המרה דעטרא ואנחנו שומעים אליו. ומי אלו? אנשים אשר רוצים לשמוע. אך אם אתה לא שומר תורה ומצוות למה שאתה תחליט בשבילי אחרי מי אני ילך? כמו שתקבע לי עם מי להתחתן.

ומי שלא מקיים מצוות ולא מקבל עול התורה הוא יכול לקבוע מי יהיה הר של העיר או המדינה?. ולמה לא? הוא רוצה רב שיבוא לקראתו ויאמר שהכל מותר, זה לא נכון, זה לא מקצועי, ככה לא עושים. כמו שנעשה רופא ידידותי, מתחשב, אם הוא יעשה את זה צריך למחוק אותו מאיגוד הרופאים. צריך להוציאו להורג! הוא רופא והוא חייב להיות רופא. ואותו הדבר ת"ח צריך להיות ת"ח. וגם ציבור יראי שמים יכולים להחליט שזה יהיה הרב או אחר.

כך כותב ערוך השולחן שאסור לאדם למנות את עצמו רב ע"י תחבולות ופרוטקציה ודרכים כאלו ואחרות, שיש על זה תיקון של 150 רבנים שלא לעשות דברים כאלו. אתה לא יכול לכפות את עצמך על הציבור באיזה כוח שיהיה, אלא בהסכמת הציבור. ומיהו הציבור? אלו הבעלי בתים הכשרים והרבנים. הם הציבור כי בשבילם זה רלוונטי, לא חייבים להיות רבנים, אך בעל בית כשר.

וכך אומר הרצי"ה במאמר הרבנות- מי זה הנציג של בעלי בית הכשרים? זה המועצה הדתית. הם כשרים והם שליחים של בעלי בית כשרים ודואגים שהכל יהיה כשר. אומר הרצ"יה המועצה הדתית היא הציבור לענייני דת.

אם כן, זה נאמר על רב של יישוב וק"ו על רב של המדינה. ומה הק"ו? שבעלי בתים כשרים ורבנים צריכים לבחור. הרב קוקו רצה רק רבנים. כי אם ממנים רב ביישוב אז אולי ייש רבנים ביישוב שזה מפריע להם אבל אז מה הציבור קובע את מי הוא רוצה לשאול. כמו שאומר הרב קוק באגרות שהרב ר' יצחק סלאנטר רצה לגור בקובנא ושאלו את הרב של קובנא והוא אמר שזה תלוי- אם הוא רוצה להיות יחד איתנו בעבודת הרבנות אז מעולה, אך אם הוא בא כאדם פרטי- אז לא נחה דעתו בזה, כי אף פעם הוא לא ירד לסוף דעתו של המרה דעטרא. יכול להיות שיש עיר או יישוב שאם יש מרה דעטרא זה מפריע.

אך לגבי הרבנות הראשית זה לא יכול להיות שיהיו רבנים אשר לא יקבלו את דברי הרבנים הראשיים. שהרבנות הראשית תגיד כן היתר מכירה והם יגידו לא עם תירוצים שונים, או שיגידו כן בכבדות. אי אפשר דבר כזה.

הרב הרצוג היה ראש הרבנים לישראל הוא לא יתעסק במה שאתה אוכל ממרח שוקולד לאוכלי אבקת חלב נוכרי, הוא לא מתעסק בזה. את הרב הראשי שואלים שאלות כלל ישראליות. הוא ראש הרבנים ואם הוא לא ראש הרבנים אז זה לא ילך. צריך שהרבנים יתנו בו אמון. אמון מוחלט אי אפשר, אבל צריך אמון באופן כללי. כמו ר' יהושע. שהיו מתחים קשים. וכן בית הלל ובית שמאי. שלא נתנו אחד לשני להיכנס לאותו מקום ויח' דברים שהלכה כבית שמאי.

לסיכום: מי שבוחר את הרבנות הראשית זה צריך להיות רבנים או לפחות נציגי הציבור כשרים. לפחות. אבל גם זה לא האידאל העליון אבל לפחות, בדיעבד מותך התחשבות. ככל שזה קרוב מהציור העליון זה יותר טוב, וככל שזה רחוק זה פחות טוב. אבל שיתערבו לגמרי זה ברור שזה לא יכול להיות.

ועיין במאמר של הרצי"ה שאמרו אז שהממשלה יותר מידי מתערבת, והרצי"ה אמר שזה ביהרג ואל יעבור שלא נותנים לנו לבחור רב ראשי. אז זה ביהרג ואל יעבור ובסוף הממשלה התקפלה.

הגוף הבוחר צריך להיות בריא, ואם הוא בוחר אדם לא מתאים אז זה בכייה של 10 שנים, אך אם הגוף שלא מתאים בוחר רב טוב- אז זו יכולה להיות בכיה לא של 10 שנים אלא לדורות.

אנחנו מדברים פה איך צריך לבנות את הגוף הזה. כמו שרופאים מחליטים מי יהיה רופא ומי לא. וקצינים בוחרים את הקצינים, וכך בכל מקצוע ומקצוע. אז הממשלה תחליט שאתה נגר- אז אתה נגר?! זה לא אפשרי הדבר הזה!

אי אפשר שכאלו אשר לא מבינים בנושא יחליטו בו. זה לא הגיוני.

היו הרבה מקרים כאלו בהיסטוריה אשר נתנו את המושכות לאדם לא מתאים והכל נפל והתפורר בגללו.

כך היה עם לוסנקו ברוסיה אשר מינו אותו לשר החקלאות והוא הפיל את כל החקלאות של רוסיה. וכן הספינה.. אשר מינו בא רב חובל אשר לא הבין כלום בכך.

השילטון לא יבחר מיהו מדען ומיהו אסטרונום, זה לא שייך. ורבנים- פתאום השילטון יבחר אותם? אלא שהם חושבים שהוא פקיד, אך זה לא רב ראשי, אלא שליח של הממשלה, פקיד.

ש. אם יש רב ראשי אשר נבחר ע"י חילוניים או כל גוף אחר אשר לא מתאים האם חייבים לשמוע לפסקים שלו?

ת. דיעבד זה משהו אחר, כתוב שאפילו ריש גלותא- משמיא מוקמי והולכים אחריו. אחרי שבוחרים בו- זה הוא. זה שאלה של דיעבד. אנחנו לא דנים פה על דיעבד. דיעבד- משמיא מוקמי.

ש. הטענה שהרב אמר שהחילונים לא מעניין אותם מה שהרב הראשי אומר?

ת. לא, מעניין אותם מה שהרב אומר, אלא שלא מעניין אותם מה שהתורה אומרת. הם לא מבינים למה זה חשוב. אבל ככה בוחרים רב ראשי? ברור שזה חשוב להם שמזמנו של הרב קוק ועד ימינו הם מבלבלים בשכל בנושא הזה, כי הם יודעים שהרב הראשי יש לו חשיבות רבה ושמעים לדבריו ויש לזה השלכות. אך הוא לא יכול להחליט מי יהיה רב ראשי, שאם לא כן אז הוא פקיד ושליח של הממשלה.

מי שלא מבין בתחום מסויים גם אם זה נוגע לו- הוא לא יכול לקבוע. אי אפשר ע"פ פוליטיקה להחליט מי יהיה הרב הראשי, וכך הוא בכל תחום ולא רק בעניין הרבנות.

ש. אם יש כמה רבנים אשר מתאימים לתפקיד אז מה זה משנה אם יבחר אחד מהם?

ת. לא, אתה צריך לבחור את המועמד הכי מתאים לכך. יש המון רבנים וכולם רבנים גדולים, אך לא כולם מתאימים להיות רבנים ראשיים. צריך לבחור את הרב אשר יותר מתאים לתפקיד.

ש. האם כאלו אשר לא שומעים לרבנות הראשית יכולים לבחור את הרבנות?

ת. אתה מתכוין לחרדים. זה לא נכון. מאוד חשוב להם הרבנות הראשית והם יודעים שיש חלק בגורל בנושאים אשר הזכרתי מקודם שהם בידי הרבנות הראשית. כמו בנושא האישי של הנישואים, הגיור וכן הלאה.

ש. ומה בעניין בחירה ע"י נשים? ת. גם זה אסור. וזה מובא גם במאמר של הרב קוק.

צריך להפעיל השפעה חיובית וברוכה אשר תביא לבחירת הרב הנכון. אבל ברור אשר צריך לכבד את כולם. צריך יראה וכבוד. זה דין אחר. צריך יראה וכבוד, ולא צריך לומר דברים אשר מבזים אותם, אלא לכבדם.