שיעורי הרב שלמה אבינר

מעוברת ומניקה ויולדת צריכות לצום. יולדת אחרי 7 ימים לאשכנזים ו30 יום לספרדים. אבל אמרו הפוסקים שחולשה ירדה לעולם ולכן מקילים. למה ירדה חולשה לעולם? לא יודע. יכול להיות שפעם כל מי שהיה חולה היה מת תוחלת החיים היתה 19 שנה לפני הרפואה המודרנית. עכשיו לא מתים בזכות הרפואה המודרנית. היה כנס מנהלים לאנשים עשירים היתה הרצאה של רופא- אמר הרופא מי היה חי היום לולאי הרפואה המודרנית? רק אחד הרים את האצבע.

על כל פנים אמרו הפוסקים שחולשה ירדה לעולם. זה לא אומר שמעכשיו בוטל הצום למועברות ומניקות. אלא שאנחנו אומרים להם לצום, אלא אם כן יש בעיה. אם יש בעיה אחת לא צריך לצום. למשל מעוברת שמרגישה חולשה גדולה. או שהרופא אמר משהו, או שהפילה פעם או שראתה דם וכן הלאה.

איך מודדים? לפי הרגשתה. אותו הדבר מניקה- חולשה גדולה או שהחלב מתמעט, אם החלב מתמעט קצת- אז יותר הנקות, במקום כל 4 שעות 3 שעות. אך אם הוא מתמעט עוד יותר- תאכל. יולדת- כבר אמרנו. אבל אם יש לה חולשה גדולה- תאכל. יולדת בניתוח קיסרי- אוכלת.

חולה כתוב שלא צם. לא חולה מצונן אלא חולה. שנפל למשכב. כמובן שגם חולה וכל הקודמים לא צריכים להתעדן על ממתקים ושאר מעדנים.

מי שיש לו כאב ראש- אז ישכב וינוח ויקח כדור משכח כאבים. תרופה זה לא אוכל אלא אם כן היא מתוקה שאז יעטוף אותה ומימלא לא ירגיש טעמה. ומי שצריך לשתותה עם מיים- אז ייקח מיים עם מיי מלח או תמצית תה, לא תה. מי שיש לו הרבה הקאות מהרשימה הנ"ל מה הדין? ללכת לבית הכנסת ואז יהיה חלוש ויצטרך לאכול או ישאר בבית? בוודאי שישאר בבית ויצום. האם צריך לאכול לשיעורים. לא, רק ביום הכיפורים. אבל אם אוכל לשיעורים יש לו מעלה שיכול לעלות לתורה ולהיות ש"צ ולומר עננו, זה כן.

זקן תשוש- לא יצום.

ילד עד שנתיים לפני בר מצווה או בת מצווה.

עד כאן הלכות חולים או אחרים.

מה דין מעוברת שילדה פעם מוקדם ולא רוצה שזה יקרה עוד פעם? זה נקרא משהו ומותר לה לאכול.

נושא ב' האם תלמיד ישיבה שהוא עמלקי יכול ללכת לומר סליחות במקום שמחשיבים אותו לכזה? תשובה מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק.

נושא ג'- האם מותר ללמוד היום אחרי הצהריים? הרמא אומר ללמוד רק דברים רעים. ויש מספיק דברים רעים ללמוד כל החיים. איכה איוב, הלכות אבילות. גמ מועד קטן, אגדות החורבן, איכה רבה.

אבל הרבה פוסקים אומרים שאין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ. הדרישה הגרא החיי אדם ועוד. ולכן אדם יכול ללמוד אחרי הצהריים רגיל.

חמישה דברים אירעו בתשעה באב, וכן ביז בתמוז אירעו 5 דברים. בתשעה באב- חטא המרגלים, נפילת בית ראשון ושני, נחרשה העיר, והרגו את כל אנשי ביתר. גירוש ספרד. תשעה באב בחצות היה בתשעה באב. וכן מלחמת העולם הראשונה וכן חורבן גוש קטיף. מה שזה באותו יום זה סימן שזה לא מיקרי. שום דבר לא מיקרי. אבל פה אתה רואה במו עיניך שזה לא מקרה. שזה לא מקרה הכוונה שזה שייך לסדר ההנהגה האלוקית. ואם זה שייך לסדר ההנהגה האלוקית אז זה סימן שבסופו של דבר זה דבר טוב. העונש זה דבר טוב. החורבן זה דבר טוב. זה לא נקמה מצד הקב"ה, אלא זה טיפול קשה. השליך חמתו על עצים ואבנים ולא החריב את עמ"י. כי עמים אחרים נעלמו ואינם ואנחנו לא. הקב"ה מעניש אותנו ולא עושה כלה. העונשים הגלויות והצרות זה מה שמציל אותנו.

כי תוליד בנים זה הקריאה של תשעה באב. "כי תוליד בנים ובני בנים..." כלומר מה שאמרו לקרוא זה העונשים- כי אבוד תאבדון ובמקום זה אני אפיץ אתכם בגויים. הגלות זה כדי לתקן. יש אנשים שואלים איך אתה יודע לא יהיה חורבן? למה שיהיה חורבן? חכמים אמרו שלא יהיה חורבן. נביאים אמרו שלא יהיה חורבן. היה חורבן ראשון ושני ולא יהיה שלישי. אבל כתוב אם שמעתם, ואם לא שמתעם אז יהיה גלות? זה שאלה טובה, אבל היית צריך לשאול בפרשת נוח- שלא יהיה מבול, ולמה אם רעים שלא יהיה מבול? תשובה- לא יהיו רעים. לא לגמרי, אלא שלא יהיו רעים עד כדי כך בשביל שיהיה מבול. וזה בגלל שהאנושות תזדכך. אז למה שלא תהיה גלות? כי לא יהיה מצב שבשבילו נצטרך גלות, ואיך? ע"י עבודה ועמל. גלות לא תהיה, כמה שנדרדר לא נגיע למצב שיהיה גלות.

איכה- תם עוונך בת ציון לא יוסיף להגלותך. אבל כן היה? ממשיך הפס'- בת אדום. ומה הקשר בת אדום? רש"י- אחרי גלות אדום לא תהיה עוד גלות. ומה רש"י ידע על הגלות שלנו? כן, אפילו דוד המלך ידע- "זכור ה' לבני אדום". ולכן אופטימי. מתקדמים. יכולים להיות נפילות ומשברים אבל מתקדמים. יכול להיות הרבה צרות, אבל לא צרות כמו חורבן בית ראשון ושני וכל מה שנגרר מזה, כל הפוגרומים והצרות והשואה. כי התקדמנו, ע"י הצרות של הגלויות וע"י תור וזיכוך. בע"ה מתקדמים. לא לומר כמו שיש אומרים שבוטל תשעה באב, אמנם הרב יוסף משאש, רב גדול, היה מקצר בקינות כי זה אתחלתא דגאולה. ואלי גם אנחנו? שתהיה הרב משאש.

נושא הבא- נפרד מכמה תלמידים שהולכים. כל שנה הולכים תלמידים השנה הולכים הרבה. חלק לעיר הקודש ת"א וחלק לאחרת, חלק ללמוד וחלק ללמד. משום מה סידרה השגחה אלוקית שיעור א' ענק שלא היה הרבה זמן.

אז לתלמידים שהולכים נומר להם מה שיש בסוף דף יז בברכות- יהבו מיפטרי רבנן, שהחכמים הצעירים היו נפרדים מהישיבה של רב אמי, אמרי ליה הכי- עולמך תראה בחייך עפעפיך.. עיניך יאירו... שפתותיך יביעו דעת...עתיק יומין. כי הוו מפטרי מבי רב חסדא, אמרי ליה הכי- אלופינו מסובלים. רב ושמואל.. גם שהם בירכו היתה מחלוקת מה הם בירכו, ומה משמעות הברכה, זה הגמרא. אלופינו מסובלים, במצוות או ביסורים. אין פרץ- שלא תהיה סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל, ואין יוצאת שלא תהיה סיעתנו כיציאתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי... שלא יהיה לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים. ב"ה.

==

==