שיעורי הרב שלמה אבינר

מנהג טוב הוא נדר

ש: אם מנהג טוב הוא נדר, אז יש עלינו עומס גדול של נדרים?

ת: אם לא אמר ממש בלשון נדר אלא רק קיבל על עצמו סתם או נהג סתם, בזה מועיל התנאי להבא של התרת נדרים ליל ראש השנה וכן כל נדרי. נשמת אברהם או"ח רלח בשם הגרש"ז אוירבך.

התרת נדרים בטלפון

ש: האם אפשר להתיר נדרים בטלפון?

ת: לא, כי יש לבוא בפני המתירים (שו"ע יו"ד רכח טז). אבל זה לכתחילה, לכן בשעת הדחק, שאין פתרון אחר, מותר בטלפון, כי יש התירו במכתב, בתנאי שחוקרים היטב ושהדיינים שומעים במיקרופון כולם כאחד (הר"ן והרא"ש נדרים ח. וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי ד רלט. ס' כל נדרי על הל' נדרים עמ' קצג הערה ז).

נדר לסיים מסכת לייארציט

ש: נדרתי לסיים מסכת לקראת ייארציט לעילוי נשמת הנפטר, אך אוכל לסיים רק אם אלמד במהירות ובהבנה בסיסית. האם יש להתיר את הנדר או ללמוד באופן כזה?

ת: ללמוד כך, כי זכות גדולה היא לנפטר, ואחר כך להשלים בהעמקה.

נדר נגד התורה

ש: אם נדרתי או נשבעתי לעשות דבר נגד התורה, האם זה חל?

ת: לא חל, כי מושבע ועומד מהר סיני, ואין שבועה חלה על שבועה (עי' נדרים טז ב).

בלי נדר

ש: כשאני אומר שאעשה דבר שאינו מצוה האם עלי לומר בלי נדר?

ת: לא. רק מצוה. גם חסד הוא מצוה.

שבועת אמת

ש: האם מותר להישבע שבועת אמת?

ת: מותר, וגם מצוה. סהמ"צ לרמב"ם מ"ע ז. אבל בכל זאת ראוי להימנע גם אם מפסידים כסף. שו"ע או"ח קנו א.

בְּחַיַי

ש: האם בְּחַיַי הוא לשון שבועה?

ת: כן. אף על פי שאין שם ד' ולא לשון שבועה, המובן הוא שבועה בחיי עצמו. יסוד ושורש העבודה י ה.

נדר לא לעשן

ש: אדם נדר לא לעשן, האם אפשר לעשות התרה?

ת: לא. כי על פי תורה, אין לעשן (עיין שו"ת עשה לך רב ב א).

התערבות

ש: האם התערבות היא נדר שצריך התרה כדי לבטלה?

ת: התרה לא מועילה אלא מחילת חברו (עיין שו"ע יו"ד ס' רכח).

נדר על חטאים

ש: האם מותר לנדור נדר על חטאים שקשה להפסיק לעשותם?

ת: כן. נדרי זירוזים (נדרים כ ב. קצשו"ע סז ד).

נדר שלא אבקש סליחה

ש: אמרתי כמה פעמים שלא אבקש סליחה ממישהו, - זה נדר?

ת: לא. כי זה לא בלשון נדר ונגד מה שכתוב בתורה (עי' נדרים טז ב).

נדר צדקה

ש: מותר לי לומר שאם אצליח במבחן אתן כסף לצדקה?

ת: כן. מותר לידור בתנאי שמקיימים (עי' מבי"ט א קלט).

נדרים לחיזוק

ש: האם כדאי לידור נדרים כדי להתחזק בעבודת ד'?

ת: לא כדאי לידור, שמא לא נעמוד בנדר, אלא קבלה חזק כמו נדר – בלי נדר (קהלת ה ד. קצשו"ע סז א).

בחייך

ש: האם יש בעיה לומר בחייך?

ת: להיזהר שלא יהיה בזה שבועה (קצשו"ע סז ב).

שבועת אמת

ש: האם מותר לי להישבע שבועת אמת כדי שיאמינו לי?

ת: רק אם בית-דין מחייב אותך, אך לא כדי להשיג איזו תועלת. עיין ספר חסידים תיח-תיט. שו"ת חת"ס חו"מ צ.

נדר נגד תורה

ש: נראה שיש טעות בשו"ת בעניין נדר נגד התורה. על השאלה אם נדרתי או נשבעתי לעשות דבר נגד התורה, האם זה חל, התשובה: לא חל, כי מושבע ועומד מהר סיני, ואין שבועה חלה על שבועה (עי' נדרים טז ב). אך יש להבדיל בין נדר לבין שבועה, נדר חל ושבועה לא חלה.

ת: זו שבועה בלשון נדר, כי נדר על החפץ ושבועה על האדם. שו"ע יו"ד רו ה. רלט יט. חכמת אדם צב ח.

בלי נדר

ש: אם אני מבטיח דבר בלי נדר, זה מחייב?

ת: ודאי. כל הבטחה מחייבת גם בלי נדר. רק אם לא קיים, אז אין לו עבירה של נדר, אך עבירה כלפי חברו (מעשה בחזו"א שחתן נדנד לו בלי סוף שיבוא לחתונתו והוא סירב, ושוב לחץ. הציע תלמיד: יודיע לו הרב שיבוא בלי נדר כדי להפטר ממנו. הזדעזע החזו"א: בלי נדר, זה קבלה גדולה, זה לא הפקר, אצטרך לבוא! – מ"צ).

שבועה לא לעשות עבירה

ש: האם מותר לי להישבע שלא לעשות עבירה מסויימת כדי לחזק את עצמי?

ת: לקיים מצוה, כן, כי זה נדרי זירוזין. אבל לא לעשות עבירה, הרשב"א מתיר, והריטב"א אוסר כי מושבע ועומד מהר סיני, ולכן זו שבועת שוא. ועיין גם במשך חכמה שמות כ ז. לכן נקטו האחרונים שלא יישבע.

נדר לא לעבור עבירה

ש: האם מותר נדר לא לעבור עבירה כדי לעזור לעצמי?

ת: כן. אמנם אין שבועה חלה על שבועה ואנו מושבעים מהר סיני, אך המטרה היא להתחזק, מה שנקרא נדרי זירוזין.

עידוד לקום בזמן לתפילה

ש: אחד תמיד מאחר לתפילה, והשני אמר שאם יגיע בזמן מחר יתן לו 200 ש"ח. היה בזמן צוק איתן וקם מפני אזעקה והגיע בזמן. השני חייב לשלם?

ת: הוא לא חייב. בדברים כאלה הולכים על פי כוונת הנודר או המבטיח, וברור שזו לא הייתה כוונתו. אמנם לא אמר כן בפירוש אבל זה ברור שזו היתה כוונתו.

[ולשאלה זו, הג"ר יצחק זילברשטיין השיב: נראה ששמעון אינו יכול להוציא ממון מראובן, כי קיימת אומדא, שכוונת ראובן היתה ששמעון יתאמץ ויקום לתפילה, ולא מחמת פחד הטילים, ואם למעשה לא התעורר לצורך התפילה, הרי שלא על דעת כן ראובן התחייב, ולכן פטור מלשלם.

אולם, כאשר הציע את הדברים לפני גיסו הגר"ח קניבסקי, אמר שראובן צריך לשלם, כי לא התנה שהתחייבותו תחול רק באופן ששמעון יקיץ לתפילה, אלא אמר שאם 'יגיע בזמן' יזכה במאתיים שקלים, וכך אכן אירע ששמעון הגיע בזמן. ומה שטוען שכוונתו היתה רק לדרבן את חבירו להתגבר על השינה ולהשכים לתפילה, הרי אלו 'דברים שבלב' שאינם דברים.

ונראה שאילו הנוסח של ראובן היה 'אם תקום בשביל התפילה - אתן לך מאתיים שקל', במקרה כזה אף הגר"ח יודה שפטור מלשלם, כי הדגיש שמתחייב רק על אופן שחבירו מתעורר לתפילה, ולא להסתתר מטילים (ופריו מתוק - ויקרא עמ' 295-294)].

נדר בחלום

ש: נדרתי נדר בחלום. זה מחייב?

ת: לכתחילה יש לעשות התרה. שו"ע יו"ד רו ב.

נדר של חולה

ש: נדרתי נדר לומר כל ספר תהילים על חולה ולצערנו הוא נפטר. האם עליי לסיים?

ת: כן. אם נדרת לרפואתו תהילים, או לימוד, או צדקה, או תענית, יש לסיים, אלא אם היה תנאי מפורש "אם יחיה". פס"ת תקסט.