שיעורי הרב שלמה אבינר

נטילת ידים בשינת צהריים

ש: האם אחרי שינת צהריים יש ליטול ידיים?

ת: כן. אבל לא חייבים לשים מים ליד המיטה. פס"ת רלא א (ובלי ברכה. הלכה ברורה ד מז – מ"צ).

נגיעה באוכל לפני נטילת ידיים

ש: אם נגעתי במזון לפני נטילת ידיים של הבוקר, אני חייב לזורקו?

ת: לא. אמנם אם אפשר, יש להדיחו 3 פעמים. מ"ב ד ס"ק יד.

הנרדם בדרשת הרב

ש: הנרדם בדרשת הרב בבית הכנסת צריך ליטול ידיים?

ת: צריך ליטול ידיים על שינה של "שיתין נשמין", כלומר ששים נשימות. המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' ד ד"ה דוד) מביא ג' שיטות: א. שלוש דקות. ב. חצי שעה. ג. שלוש שעות. ע"פ רוב תופסים את השיטה האמצעית שזה חצי שעה. בדרך כלל, דרשת הרב אינה אורכת יותר מחצי שעה, ולכן לא צריך ליטול ידיים. אמנם אם ישן חצי שעה ויותר, צריך ליטול ידיים.

נטילת ידיים בחדר אמבטיה

ש: האם מותר ליטול ידיים בחדר אמבטיה?

ת: כן. כי בימינו זה חדר נקי. וזאת אפילו אם יש שם אסלה, כי החדר משמש גם לדברים אחרים. כמובן, יש לברך בחוץ. פס"ת קעא 47.

נטילת ידיים אחר שינה

ש: אם אין לי מים ליד המיטה, האם עדיף ללכת פחות פחות מארבע אמות לברז או במרוצה?

ת: מחלוקת, ועדיף במרוצה (עיין פס"ת ד ז – מ"צ).

נטילה אחרי תרומת דם

ש: האם אחרי תרומת דם חייבים ליטול ידיים כמו בהקזת דם? ומה לגבי בדיקת דם?

ת: לא. כי בעניינים סגוליים, רק מה שאמרו אמרו. הליכות שלמה כ יט. אמנם יש אומרים שתרומת דם היא הקזת דם, ושטוב להחמיר. פסקי תשובות ח"א עמ' נח. ואין ליטול אחרי בדיקת דם (וכן באנציקלופדיה הלכתית רפואית לרב שטינברג ב 527-525. ג 430-429. והגרי"ש אלישיב סובר שיש ליטול ידיים אחרי תרומת דם, שהוא דווקא כמות דם כהקזת דם, אבל אחרי בדיקת דם של נטילת דם מזערית אין צורך בנטילת ידים. ס' בדמיך חיי – ליקוט הלכות בענייני תורת דם נא-נד – מ"צ).

נטילת ידיים של בוקר

ש: האם כשקמים בבוקר אפשר ליטול ידיים שלוש פעמים בכיור מטבח מלא כלים?

ת: לא. ובדיעבד לשטוף כל הכלים שלוש פעמים. פסקי תשובות ד יד.

נטילת ידיים בבוקר

ש: למה נוטלים ידיים בבוקר?

ת: א. כי הידיים עסקניות ונגעו בגוף. ב. לסלק רוח רעה של השינה. ג. לפני התפילה כמו כוהן גדול. שו"ע (שו"ע או"ח ד א. מ"ב א – מ"צ).

נטילת ידיים בכוס חד פעמי

ש: מותר ליטול ידיים בכלי חד פעמי?

ת: כן. צי"א דלא כאג"מ (צי"א יב כג. וכן בית הלוי ג עמ' ע. אג"מ ג לט – מ"צ).

נטילה לנוגע בכינה ובזבוב

ש: הנוגע בכינה חייב בנטילת ידיים? ומה הדין נוגע בזבוב?

ת: לא חייב, ויש מחמירים. פס"ת (ד כו – מ"צ).

נטילת ידיים בבוקר

ש: אם אני נמצא במקום בו אין מים, איך אני מתפלל בבוקר?

ת: לנקות את הידיים היטב, לברך על נקיות ידיים, ולהתפלל. שו"ע או"ח ד כב. ואחר כך כשימצא מים יטול ידיים. ערוה"ש ד יט.

נטילה למגלח זקנו

ש: מי שמגלח זקנו חייב בנטילת ידיים?

ת: לא. וגם לא הקוצץ פיאותיו. פס"ת (ד כה – מ"צ).

נטילת יד

ש: מי שיש לו רק יד אחת, מברך על נטילת ידיים או על נטילת יד?

ת: נטילת ידיים. וכן מי שנוטל רק יד אחת כי השניה משותקת או חבושה. פס"ת קנח ג.

נגע בנעל גומי

ש: האם רק הנוגע בנעל עור חייב בנטילת ידיים או גם בנעל גומי?

ת: גם של גומי, בגלל הלכלוך שמצטבר בהליכה. רבבות אפרים דלא כאבני ישפה (שו"ת רבבות אפרים ד ט ג. שו"ת אבני ישפה ו א ב – מ"צ).

נוגע בנעלי בית

ש: האם הנוגע בנעלי בית חייב בנטילת ידיים?

ת: לא אם הן נקיות, כמו דין גרביים. פס"ת (ד כב – מ"צ).

נטילת ידיים במעיין

ש: אפשר ליטול ידיים במעיין קטן?

ת: אם שתי הידיים מתכסות בבת אחת. שו"ע או"ח קנט יד. ומברכים על נטילת ידיים. שם כ. מ"ב ס"ק צז.

נטילת ידיים בים

ש: מותר ליטול ידיים במי ים?

ת: לא. כי אינם ראויים לשתיית כלב. אבל אפשר להטביל שם ידיים ומברכים רגיל על נטילת ידיים. שו"ע או"ח קס מ"ב לח. מ. שו"ע או"ח קנט כ מ"ב צז.

ש: האם לטבול פעמיים?

ת: די בפעם אחת. גם לא צריך ניגוב. שו"ע או"ח קנט יט.

ניגוב ידיים

ש: מתי מברכים על נטילת ידיים אחר שינה, לפני ניגוב או אחר כך? ואם אין לי מגבת כלל?

ת: מברכים אחרי ניגוב. אם אין מגבת, אז לפני הניגוב. שו"ע או"ח ד מ"ב ב.

נטילת ידיים בהנחת תפילין

ש: האם מי שמניח תפילין ונגע בזרועו שהוא מקום מכוסה, חייב בנטילת ידיים?

ת: לא. כי זה חלק מהמצווה (שו"ת שלמת חיים סי' לט. שו"ת מנחת יצחק ב, קיד אות ב. הגריש"א בישא יוסף או"ח ב, ד. דלא כדינים והנהגות מחזו"א פ"ג אות י).

נגיעה בנעליו

ש: האם נוגע בנעליו שאינן מעור גם חייב בנטילת ידיים?

ת: זו מחלוקת, ויש להחמיר, כי הסיבה היא לכלוך (חזו"א מתיר. אורחות רבנו ח"ג הוספות לחאו"ח ח"א אות ח).

כוסס ציפורניים

ש: הכוסס ציפורניים חייב בנטילת ידיים?

ת: לכתחילה כן. ויש מלמדים זכות על המקילים. פס"ת ד כא.

נטילה לנכנס לשירותים

ש: אם אני נכנס לשירותים כדי לקחת משהו מהארונות שם, אני חייב בנטילת ידיים?

ת: אם לשירותים יש עוד תפקידים, כגון כיור, ארונית, מדפים, אינו חייב בנטילת ידיים. פס"ת ד יט.

נגיעה בזיעה

ש: הנוגע בגוף במקום של זיעה חייב ליטול ידיו. מ"ב ד ס"ק מד. ומה אם נגע בבגד ספוג בזיעה?

ת: גם חייב. ביה"ל קסד ב ד"ה שיש.

ניגוב ידיים בבגדים

ש: אחרי נטילת ידיים, אם אין לי מגבת, אני יכול לנגב בבגדים?

ת: בלית ברירה אפשר, אבל לא בחלוק עצמו. פס"ת קנח כט.

ש: ואם יש מגבת אך היא מלוכלכת?

ת: כנ"ל.

נגיעה ביד מי שעדיין לא נטל

ש: אם אדם נטל נטילת ידיים בבוקר ונגע ביד מי שעדיין לא נטל, האם צריך לחזור וליטול או לא?

ת: יש מחמירים ויש מקילים. [המחמירים הם כף החיים (להגר"ח פלאג'י ס' ח) ולקט הקמח החדש (ד יד). המקילים הם הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (ד א אות ט) והגר"ח קניבסקי בהליכות חיים (ב יז). מובא בהערה ד' בהליכות חיים: "שמעתי מפי הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל, דאין רוח רעה עוברת מאיש לאיש. וכן שמעתי מהגרי"ז גוסטמאן זצ"ל, דהרוח רעה עוברת דוקא במאכל ולא באדם. וכן שמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א. וכן העלה בשו"ת יצחק ירנן (א ח). אך שמעתי מהגרח"פ שיינבערג שליט"א, שצריך לחזור וליטול שנית. הערת הג"ר ישראל טאפלין – רשם מ"צ]

ציפורניים

ש: הגוזז ציפורניים של מישהו אחר כגון ילד, האם צריך נטילת ידיים?

ת: לא, אבל מי שגוזזים לו חייב.

חיסוך מים

ש: האם עדיף לנטילת ידיים שפע מים בנטלה מלאה או לחסוך במי ארץ ישראל?

ת: שפע. לעומת הצריכה הכוללת זה זניח ואפסי.

ארבע אמות בבוקר

ש: למה יש שאינם מקפידים לא ללכת ארבע אמות כשקמים בבוקר לפני שנטלו ידיים?

ת: כי זה לא נפסק ברמב"ם ובשולחן. [יש מסורת בעל-פה בשם הגר"א, בעניין גר הצדק רבי אברהם בן אברהם זצ"ל [הוא הגרף פוטוצקי, שהיה נוצרי והתגייר. תפשוהו הנוצרים ימש"ו, עינוהו ואיימו עליו שאם לא ישוב לנצרות, יהרגוהו בשריפה, אך הוא סירב לשוב לנצרות. הציע לו הגר"א להצילו בעזרת שמות קדושים, אך הוא סירב, ורצה לקדש שם שמים ברבים; וכן היה]. הג"ר אביגדור נבנצל קיבל במסורת מהג"ר שלמה זלמן אוירבך בשם הגר"א שמעת שנהרג רבי אברהם בן אברהם הי"ד, עברה רוח הרעה של שחרית מן העולם (עיין ספר הגאון החסיד מווילנה עמ' עז הערה 18). מסביר הגרש"ז אוירבך שעניין זה אינו מבטל דינים בגמרא שהם משום רוח רעה, אלא רק חומרות שמקורן בספר ה'זוהר' (הגר"א נבנצאל משמו, מובא בקונטרס הערות לרב משה הררי על מקראי קודש הלכות יום הכפורים פרק ז הערה ג). אמנם קשה על כך, הרי מסורת זו אינה כתובה באף ספר ולא שמענוה כמאתיים שנה מאז הגר"א. כתב ה'שערי תשובה' שעל-פי רבי שמעון בן אלעזר כל הבית נחשב כארבע אמות (שערי תשובה א ס"ק ב). אמנם ה'משנה ברורה' הסכים שאין לסמוך על זה אלא בשעת הדחק (שם). ועיין ב'משנה ברורה' (כה ס"ק מב) שמביא בשם 'כנסת הגדולה' שמה שכתוב בספר ה'זוהר' אינו מחייב, אלא רק בתור חומרה, אך אי אפשר לכוף לנהוג כך. אם-כן, בצירוף כל הנימוקים יחד – א. שדין זה אינו מוזכר בגמרא אלא ב'זוהר'. ב. שהרמב"ם לא מזכיר רוח רעה בכלל. ב. שיש מסורת מהגר"א שעברה רוח הרעה של שחרית מן העולם. ב. שיש אומרים שכל הבית נחשב כ-ד אמות - מי שמיקל ללכת לברז ליטול ידיים בבוקר יש לו על מה לסמוך, ומי שמחמיר לשים קערה ליד המיטה, תבוא עליו ברכה. גם המיקל ללכת לברז ליטול ידיים, עליו ללכת מיד ובמרוצה, כיוון שכל רגע עד הנטילה רוח הטומאה שורה עליו. ב. מסופר על הגרש"ז אוירבך שפעם ראה אחד מבני ביתו שלא הכין מים ליד מיטתו, אז הביא לו (הליכות שלמה פ"כ הערה 49. ועיין בשו"ת שאילת שלמה א ד. ג ב. פירוש הרב על קצשו"ע ב א. מקראי קודש לרב משה הררי – יום הכיפורים עמ' קנוז-קנז. פסקי תשובות ח"א הערה 49) - רשם מ"צ.]

הקדמת ימין

ש: בספר שאילת שלמה ג ח כתוב שלגבי שטיפת הגוף אין הוראה מפורשת שיש להקדים ימין, ובכל זאת מידת חסידות לנהוג כן. אם אין הוראה מפורשת, אז למה יש מידת חסידות?

ת: אין הוראה שנפסקה ברמב"ם ושו"ע, אך כיון שזה מוזכר בגמרא, יש מקום לחסידות, וכן מוזכר במשנה ברורה ב סק"ז.

נטילת ידים לתינוק

ש: האם צריך ליטול ידים לתינוק בן חודשיים?

ת: לא. רק מגיל חינוך. שו"ע הגר"ז (סו"ס ד).

פצירת ציפורניים

ש: נשים רבות נוהגות לשייף את הציפורניים בפצירה. מה דין הפירורים והאבקה הנוצרים על ידי שיוף זה? האם יש להקפיד לשייף רק מעל כיור וכדומה? האם בפירורים קטנים אך בעלי ממשות יותר מאבקה, יש לנהוג בהם כציפורן שנגזזה, ולהשליכם אך ורק במקום הראוי לכך? האם הרב ממליץ שלא להשתמש בפצירה?

ת: אין בזה בעיה. כיון שעניין זה הוא סגולה, אין מוסיפין. חכמים הזכירו ציפורניים (נדה יז א), ולא הזכירו אבקת ציפורניים. יתר על כן, אומרים בשם החזון איש שעל חלק של ציפורן אחת, אין צורך לנטול ידיים (בית ברוך ח"א מילואים כלל ב ס"ק מ) והוא הדין לענייננו. בסיכום, אפשר להשתמש בפצירה ואין לחשוש.

נטילת ידיים

ש: האם אחרי עשיית צרכים צריך ליטול עם כלי או די לשטוף?

ת: יש מחמירים אך די לשטוף (מ"ב ד ס"ק לט).

נטילה אחרי תרומת דם

ש: האם אחרי תרומת דם חייבים ליטול ידיים כמו בהקזת דם (שו"ע או"ח ד יט)? בדיקת דם?

ת: לא. כי בעניינים סגוליים, רק מה שאמרו אמרו. הליכות שלמה כ יט (ובשולחן שלמה ערכי רפואה ח"ב עמ' נה). אמנם יש אומרים שתרומת דם היא הקזת דם, ושטוב להחמיר. פסקי תשובות ח"א עמ' נח. ואין לבדוק אחרי בדיקת דם (וכן באנציקלופדיה הלכתית רפואית לרב שטינברג ב 527-525. ג 430-429). [והגרי"ש אלישיב סובר שיש ליטול ידים אחרי תרומת דם, שהוא דווקא כמות דם כהקזת דם, אבל אחרי בדיקת דם של נטילת דם מזערית אין צורך בנטילת ידים. ס' בדמיך חיי – ליקוט הלכות בענייני תורת דם נא-נד. אשרי האיש עמ' ח – רשם מ"צ].

ג'ל לנטילת ידיים

ש: האם מותר להשתמש בג'ל חיטוי במקום מים לנטילת ידיים?

ת: לא. רק למים אחרונים (עי' שו"ע או"ח ד א. מ"ב סק"ה).

ברכת נטילת ידיים

ש: מי שנטל ידיים בבוקר אך שכח לברך ונזכר לאחר התפלה, האם יברך?

ת: הפסיד את הברכה, ויכול לברך לפני מוסף ויש אומרים שיכול לברך לפני מנחה אם עשה צרכיו. פסקי תשובות ד ג.

נטילת ידיים ללובש כפפות

ש: אדם שיש לו פצעים בידיים, ואסור לו להרטיבן – אם ילבש כפפות, האם יהיה פטור מנטילה אחרי צרכיו?

ת: פטור הן אחרי קטנים והן אחרי גדולים. שו"ע או"ח ז ב. ערה"ש שם ז ג.

למישהו אחר

ש: הגוזז ציפורניים של מישהו אחר כגון ילד, צריך נטילת ידיים?

ת: לא. אבל מי שגוזזים לו, חייב (עיין שו"ע או"ח ד יח-יט ונו"כ שם).

בית כסא

ש: האם הנכנס לבית כסא שלא לשם עשיית צרכיו צריך ליטול ידיים או לרחוץ ידיים?

ת: לא. א. כי דומה לבית הכסא דפרסאי שהלכלוך היה נופל מיד למרחוק (שו"ת אגרות משה אע"ה א קטז). א. כי האסלה מחומר שמתנקה לגמרי. עיין שו"ת זקן אהרן א א. שו"ת ארץ צבי קי. שו"ת מנחת יצחק א ס. שו"ת אהל משה קכו ג בשם הגרי"א הנקין. חזו"א ק"ש יז ד.