נישואים (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
כבוד אשתו
ש: מה עדיף, לאכול ליל שבת עם אשתי והילדים בבית או בישיבה יחד עם הרב שלי ולשמוע דברי תורה?
ת: אין שאלה. בבית. עליך לשמח ולכבד את אשתך. כך התורה חייבה אותך. וכך חתמת בכתובה.
ש: אבל תלמוד תורה כנגד כולם?
ת: תלמוד תורה מחייב אותך לקיים מה שכתוב בתורה. אתה ודאי לא יותר צדיק וחשוב מהאדמו"ר מסטאר. מעשה באדמו"ר מסטמאר שהרבנית הכינה נרות שבת בבית ולא כרגיל ב"טיש", שולחן שבסביבו מתארחים כל החסידים. שאל אותה למה. השיבה: הלילה אתה סועד בבית איתי לבד. אמר לה: אלפי חסידים וחשובים באו לשבות אצלי ומחכים לי (היו משתתפים 3000 איש כנהוג)?! אמרה לו: אני רוצה לסעוד איתך לבד. מיד וויתר לה בשמחה.
חיבה בין בני זוג
ש: האם מותר לבני זוג לגלות חיבה אחד לשני בנוכחות ילדיהם?
ת: טוב מאד, כל זמן שאין זה גורם להם מבוכה (שו"ת שאילת שלמה ד רפ).
גירושים מבעל שמכה
ש: בעלי מכה אותי כל הזמן וגם מציק לי בתורות שונות. האם עליי לקבל את גורלי כי כך ד' גזר עליי או עליי להתגרש?
ת: ד' לא גזר עליך שתסבלי אם אפשר לך להיחלץ מן הסבל. לכן לכו לייעוץ נישואים. אם זה עוזר מה טוב. אם לא, כתוב ספר פלא יועץ ערך הכאה: "ואם יוכלו להוציא נשותיהם מתחת ידם, אם הוא ברצון האשה, כי אין אשה דרה עם נחש במקום אחד. מצוה רבה עבדי, להציל עשוק מיד עושקו".
שם לפני נישואים
ש: האם אשה יכולה לשמור על שם משפחה שלפני הנישואים?
ת: אין בעיה.
כתובה אצל מי
ש: אצל מי צריכה להיות מונחת הכתובה?
ת: כמובן, אצל הכלה. אבל אם היא נותנת אימון בבעלה שהוא לא ינשל אותה במקרה של גירושים, היא יכולה גם להיות אצלו. שו"ת אגרות משה ג כו.
תרומת כליה
ש: אני רוצה לתרום כליה ואשתי מתנגדת, לא מפני סיבה מסויימת. מה לעשות?
ת: לתרום, כי זו הצלת נפשות, אבל לדבר אל ליבה. [וכן פסק הגרי"ש אלישיב, אא"כ התרומה תפגע במצוות עונה ופריה ורביה, כדברי רבי אלעזר בן עזריה כשהציעו לו להיות נשיא, השיב: אלך ואמלך באשתי. ברכות כז ב. הסבירו המפרשים שמן הדין היה חייב להמלך באשתו כי תפקידו החדש ימעט במצות עונה, כי מצות עונה של ת"ח היא משבת לשבת ושל נשיא אחת לחודש. הגהות מהרי"ץ חיות שם. יערות דבש ב יח. פתחי תשובה אה"ע עו סק"ג. קב ונקי סי' תקנח – רשם מ"צ.]
שיר השירים
ש: מותר לי להשתמש בפסוק של שיר השירים כדי לבטא אהבה לאשתי, כגון כולך יפה רעייתי?
ת: לא. זה ספר קודש ואין משתמשים בו חול. אז התורה חוגרת שק ואומרת: עשאוני בניך כמין זמר (סנהדרין קא. משנה ברורה תקס יד). [ובשו"ת אגרות משה יו"ד ב קמב ערער על הניגונים המושרים על פסוקים ע"פ הגמרא בסנהדרין קא א. ונשאל הגרי"ש אלישיב על מה סמכו לשורר מילות הפסוקים. וענה שאם מכוונים לבטא בשירה את תוכן הפסוקים – כגון השיר "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי" – מותר הדבר. וכמו שצדד ביד רמה שם שהאסור הוא כשמשורר בדרך שחוק, אבל המכון לשבח להקב"ה בדרך ניגון, שפיר דמי. סי' נעימות נצח, סנהדרין שם. ומובא בהגש"פ ישא ברכה עמ' 354 – רשם מ"צ.]
פלגש
ש: שמעתי שיש מתירים פלגש כלומר קשר קבוע עם אשה בלי נישואים?
ת: חלילה. לא נפסקה ההלכה כן אלא שזו זנות רמב"ם, הלכות אישות א, ד. כסף משנה שם). כל הפוסקים האחרונים שללו, מלבד אחד שהתיר בתנאי שיסכימו איתו גדולי הדור ולא יסכימו (שאילת יעבץ ב טו. ע' שו"ת יביע אומר ח אה"ע ב. בת מלך 23).
החלפת כתובה
ש: רב הציע לאשתי לשנות שם ולהחליף כתובה כדי לפתור את הבעיות של שלום בית. הנכון לנהוג כן?
ת: שינויים כאלה אינם מועילים לזה. אלא יש לפנות ליועץ נישואים. גם אין מחליפים כתובה סתם.
בישול אשתי
ש: התחתנו לפני חודש, אך איני אוהב את האוכל של אשתי. להעיר לה?
ת: לומר לה בעדינות איזה אוכל אתה אוהב.
בית הורים
ש: יש עבודה של בעלי שבגלל נצטרך להיות שלש שבתות בחודש בבית הורים. כדאי?
ת: בתנאי שאתם חופשיים שם. (שו"ת שאילת שלמה ג שנט).
בת זוג נאה
ש: איך יתכן שאדם הסכים להתחתן עם אשה גדמת. שבת נג ב? הרי אין לאדם לישא אשה עד שיראנה אם נאה בעיניו. קידושין ריש פ"ב. והרי זו לא נאה?
ת: בעיניו כן היתה נאה בגלל דברים אחרים. עיין הגהות ריעב"ץ שם. ובכלל, לא בגלל שאשה יפה, בעלה אוהב אותה, אלא בגלל שהוא אוהב אותה, היא יפה. מהר"ל נתיבות עולם. נתיב האמת.
אשתי לא יפה
ש: אשתי לא כל כך יפה, וזה מפריע לי. מה לעשות?
ת: היופי זה משני. העיקר מידות טובות ויראת שמים. למד מוסר ממעשה אותו אדם שהתחתן עם אשה גמדת ולא הכיר בזה כל חייה. שבת נג ב. וראה עין איה שם.
נתינת יד לאשתו
ש: אשתי מאוד רוצה שנלך ברחוב יד ביד. האם אפשר?
ת: אסור לגלות סימני חיבה בין איש לאשתו ברבים. קיצור שו"ע קנב יא.
מתחים בין בני זוג
ש: כיצד מורידים מתחים בין בני זוג?
ת: שיחה יומית שקטה 20 דקות, בה דנים לא על תוכן חילוקי הדעות, אלא על צורת הויכוח, שתהיה נעימה. זה גם מביא ברכה לילדים הצומחים במשפחה המדברת (פרקי אהבה ב סט-עב. ואהבתך לרעייתך כמוך פרק 3. פנים אל פנים 107-95).
שיחה עם אשתי
ש: אשתי זקוקה לשיחות איתי כל הערב, מה יהא על לימוד התורה?
ת: זו מצוה. ואנו לומדים תורה כדי לקיימה (ברכת אהבה רבה לפני ק"ש).
חיבה בין בני זוג
ש: בזמן שבני זוג אסורים, מה מותר לומר אחד לשני? אני אוהב אותך?
ת: דברי אהבה מותרים, אך לא גרוי יצרים (עירובין סג, ב). [ומעשה בחתן צעיר שבא לרבינו הרב צבי יהודה ואמר לו שקשה לו, כיוון שרק מחצית חודש "עת לחבק" ומחצית חודש "עת לרחוק מחבק", ואז הוא במצוקה. אמר לו רבינו: ראה מה כתוב בשבע ברכות: אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה וכו'. אתה רואה, נישואים אינם רק חיבוק ונישוק, אלא לפני הכל קשר נפשי של אהבה ואחווה ושלום ורעות, דבר שהוא שווה לכל הזמנים – רשם מ"צ.]
חג אצל הורים
ש: אנו נשואים שלושה חודשים ורצינו לדעת אצל הורים של מי מקובל לעשות את החג הראשון?
ת: איפה שאתם מאושרים.
אהבת אשתי
ש: אני אוהב את אשתי אבל יש כמה נקודות שאני מעריך ומחבר אצל אשת חברי הטוב מה שגורם לי בלבול. כיצד אצא מזה?
ת: אוי ואבוי לך שראית מה קורה אצל אשת חברך. מאז החתונה אשתך היא האשה היחידה בעולם. כמובן, היא אינה מלאך, יש לה חסרונות, היא רק בן אדם, אבל אדם נדון על פי רובו. גם אתה אינך מלאך. אך עבורך, אשתך היא כן מלאך, כיון שהיא היחידה בעולם (ע' ב"ב נח א).
בעל או אמא
ש: מי קודם – בעלי או אמי? בעלי חוזר הביתה, המותר לי להפסיק שיחות טלפון עם אמי?
ת: לתאם הכל מראש עם בעלך.
הכאת אשתו
ש: כיצד להבין דברי ספר פלא יועץ שאשה מוכה על ידי בעלה לא צריכה לספר לאף אחד?
ת: מדובר בבעל לא נורמלי ובבעיה בלתי פתירה ובאשה שממילא לא רוצה להתגרש, אז אין בכך תועלת רק החרפת הבעיה.
ירושה וזוגיות
ש: קיבלתי ירושה, ואני חושב שהיא שלי ועליי להחליט לבד. אשתי חושבת שהיא של שנינו ועלינו להחליט יחד. מי צודק?
ת: תלוי בטיב הנישואים שהחלטתם עליהם מראש: יחד או הפרדה.
פאות מסולסלות
ש: התחלתי לגדל פאות מסולסלות. אשתי אומרת שמתביישת ממני, כי זה לא מקובל בסביבה. מה לעשות?
ת: כיוון שאין זו חובה, יש להתחשב בשלום בית.
צניעות
ש: אני מאוד צנועה אך בעלי מעיר ומטיף לי מוסר על כל שערה שיוצאת מכיסוי הראש וכדומה, ואני נפגעת. מה לעשות?
ת: אמרי לו שאת כבר לא ילדה באולפנא. וגם לא בכל האולפנות מעירים. אם צריך, דברי עם אשתי.
נישואים וגמגום
ש: התחתנתי לפני כמה שנים, ואני מאוד מתבייש ברבים כי אשתי מגמגמת וזה מחליש את קשר הנישואים שלי.
ת: שטויות. קרא הרבה מסילת ישרים ותלמד להעריך אדם על פי מידותיו הטובות, ולא על פי דברים חסרי חשיבות, ועוד תלמד לא להרגיש על פי החברה הסובבת, אלא על פי האמת האלוהית. אך אני מודה שאני נוגע בדבר, כי כשלמדתי באוניברסיטה היו לי שני פרופסורים מעולים שמאוד הערכתי ושניהם מגמגמים, אחד לימד מכניקה וחוזק חומרים והשני לימד תורת היחסות של איינשטיין. לכן אני יודע שזה הבל.
מכנסיים לאישה
ש: אשתי החליטה ללבוש מכנסיים ואני כל כך מאוכזב ושבור. מה לעשות? מה לומר לה?
ת: אין לנו תחבולה מוכנה של אמירה משכנעת, אלא דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
מחלת נפש
ש: אשתי חולת נפש וידעתי זאת לפני הנישואים והתחתנתי איתה ואני שמח ומאושר. הרב יכול להתפלל עבורה?
ת: אני אתפלל. אשרי אשתך שהסכמת להתחתן איתה, ואשריך שהנך צדיק אמיתי.
סגולה לחתונה
ש: אני מתחתן בע"ה, יש סגולה לנישואים מאושרים?
ת: לעשות תשובה וללמוד מסילת ישרים (וכן שו"ת דורש ציון להגרב"צ מוצפי: לעשות תשובה גמורה ולקבוע עיתים לתורה אחרי החתונה – מ"צ).
אישה כשרה עושה רצון בעלה
ש: היכן אוכל למצוא מקורות לכך שאישה כשרה עושה רצון בעלה נאמר על נשים ולא על גברים?
ת: רמב"ם הלכות אישות טו יט: "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתרה ויהיה דיבורו עימה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז".
קידושי צחוק
ש: מי שנתן בקבוק שתיה לבחורה ואמר הרי את מקודשת לי, וכולם צחקו, היא מקודשת?
ת: ישאלו דיין. עיין שו"ת היכל יצחק אה"ע כו. שו"ת אגר"מ אה"ע א מב. שו"ת מנחת אשר ענייני קידושין סי' ט.
טבעת לגבר
ש: האם אסור לגבר נשוי לענוד טבעת? יש בזה חוקות הגויים? או לא ילבש?
ת: אין בזה חוקות הגויים, כי אין חוק כזה אצל הגויים. אין בזה לא ילבש, אם זו לא כטבעת נשית. הגר"מ פיינשטיין כותב שאין בזה חוקות הגויים אלא נוי וסימן שהוא נשוי, אבל מוסיף שאולי מכוער ליראי ד', אך שאין לאסור. אגר"מ אה"ע ח"ד סי לב אות ב. וכיעור הוא לפי הזמן והמקום. יש ספרדים שנהגו וכן אשכנזים (וכן מתיר הג"ר ניסים קרליץ בספר "פאת זקנך" ח"ב. וכן בשו"ת אור לציון ב כג סי' יא. שו"ת עשה לך רב ח"ה עמ' שפו. פסקי שלמה ח"ג ערך חתונה – מ"צ).
נשיאת שתי נשים
ש: ראיתי בשו"ת יביע אומר ח אע"ה ב שמועה בשם הגר"א שהוא היה בעד ביטול חדר"ג לנשיאת שתי נשים. האמנם כן הוא?
ת: זו שמועה בעלמא, שאין לה מקור, לא בביאור הגר"א על שו"ע, לא בספר מעשה רב בכל מהדורותיו, לא בהקדמת פאת השולחן עצמה שהשמועה הזו היא בשמו. אי אפשר לסמוך על שמועות.
מחמאות לאשתי
ש: קשה לי לתת מחמאות לאשתי. אני מרגיש שזה מלאכותי.
ת: אין שום חסרון שיהיו דברים מלאכותיים, ובמשך הזמן המלאכותי הופך לטבעי.
גיל נישואים
ש: על מה סומכים אלה שלא מתחתנים בגיל 18?
ת: סומכים על כך שאינם מוכנים לנישואים. לא די להתחתן, אלא יש להמשיך להיות נשוי - ונשוי באושר. הפוסקים מזכירים גיל 24 כגבול. עיין פת"ש אה"ע א ה.
ש: אני בן 19. יש לי חברה ויש לי הרהורים. האם להתחתן?
ת: זו לא שאלה למסרון. שאל רב ישירות. זה לא הכל להתחתן. אם לא מוכנים, הנישואים יעלו על שרטון. עצם העובדה שאתה שואל שאלות כה חמורות במסרון מראה שאינך מוכן.
ויתור לאשתו
ש: האם אפשר ללמוד שהבעל צריך לוותר לאשתו מדבר ד' לאברהם אבינו: "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה"?
ת: אם היא צודקת. עיין רש"י שם. אך ככלל, בני זוג צריכים לוותר אחד לשני.
אהבת אשתי
ש: אשתי מכוערת בעיניי, ואני עובר על ואהבת לרעך כמוך. מה לעשות?
ת: זה נסיון. יש לאהוב אדם על פי הפְּנים ולא על פי החוץ. כדי לחנך לזה אפילו סופרת גויה כתבה סיפור שנקרא 'היפה והחיה' (עי' מהר"ל נתיבות עולם, נתיב האמת – מ"צ).
כתובה פסולה
ש: האם יתכן שאין לנו שלום בית ואין לנו ילדים כי הכתובה פסולה?
ת: יש טוענים על יסוד הבטוי כתובה שיש בה קטטה, שבת קל א, אבל זה חידוש גדול שאין לו מקור קדום. אבל ברור שצריך כתובה כשרה כי אסור לחיות יחד בלי כתובה. שו"ע אה"ע סו א (עיין שו"ת משנה הלכות יד פו – מ"צ).
כתובה ושלום בית
ש: לשאלה האם יתכן שאין שלום בית בגלל שהכתובה פסולה, השיב כת"ר: "אין לזה מקור קדום, אבל לגופו של עניין כמובן צריך כתובה כשרה". אבל רבים ציינו שזו סגולה לשלום בית: שו"ת אפרקסתא דעניא (א פא), פחד יצחק (ערך כתובה ונוסחה), סגולת ישראל (מערכת מ אות כה), שו"ת תשובות והנהגות (א תשסא), שו"ת עולת יצחק (ב רמה) ומשפט הכתוב (ח עז ח)?
ת: אכן, אין לזה מקור קדום, ולא כל מה שכתב אחד האחרונים, לא מתוך מקור קדום, מחייב וקובע.
עזרה לבעל נחלש
ש: בזמן האחרון בעלי נחלש מבחינה דתית, הולך פחות לתפילות וכו'. כיצד עליי לנהוג?
ת: שאלי אותו באיזו צורה תוכלי לעזור לו להתחזק.
עונש על ניאוף
ש: למה עונש אישה על ניאוף יותר חמור מזה של האיש?
ת: מי שפושע בדבר שהוא תפקידו, כלומר הבית, זה יותר חמור.
חיתון בן נח עם נוצרית
ש: האם מותר לבן נח להתחתן עם נוצרית?
ת: לא מצאנו איסור לבן נח להתחתן עם נוצרית. עיין ספר טל אורות (פ' נח) שהבאנו את המצוות השייכות לבן נח, ואין איסור עצמי להתחתן עם נוצרית.
כעין זה אין איסור עצמי של יהודי להתחתן עם יהודיה חילונית. אלא יש בעיה חינוכית-רוחנית, כי צריך להידבק עם צדיקים, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות דעות (ו, א). אבל אין דין שבן נח צריך להידבק עם צדיקים.
יש ראשונים שכתבו שאסור לבן נח לחמוד, כי חימוד יכול להביא אדם לגנבה שהיא אחת מז' מצוות בני נח. אמנם זה חידוש. אפשר לחדש ע"פ סברא זו שאסור להתחתן עם נוצרית שיכול להביא אותו לעבוד ע"ז. כלומר, תיתכן השפעה חינוכית-רוחנית לפגם כמו צלם בבית וכו'. גם מה יהיה עם חינוך הילדים?
בקיצור: כל הנוצרים למיניהם הם עובדי ע"ז (אפילו בלי צלב וכו') אבל לא מצאנו איסור לבן נח להתחתן עם נוצרית. אמנם יש להתחשב בהשפעתה.
זוגיות
ש: אשתי לא מקפידה שלא לגעת בקרוביה. דיברתי איתה ולא הועיל. מה לעשות? להתעלם?
ת: כן. אינך מחנך שלה אלא חבר שלה.
איש שהפך לאישה
ש: האם לאיש שעבר ניתוח והפך לאישה מותר להתחתן עם גבר?
ת: לא. חשש למשכב זכר. הגריש"א. ועיין צי"א (הגריש"א בשבילי הרפואה ב טו. שו"ת ציץ אליעזר טז ד א – מ"צ).
אהבה בנישואים
ש: מה לעשות אם בן זוג או בת זוג שלא כל כך אוהב אותי?
ת: לאהוב אותו (משלי כז יט. יבמות קיז א. אורחות חיים כתר ראש רבי חיים מוואלוז'ין להגר"א אות קיט – מ"צ).
האם להתחתן
ש: אבי נפטר ואמי בודדה ועצובה, אם אתחתן היא תהיה עוד יותר בודדה, אז אולי לא להתחתן?
ת: ודאי להתחתן. א. מצווה גדולה. ב. זה מה שישמח אותה לראות אותך נשוי וכן שיהיו לה נכדים. ג. כמובן גם אחרי החתונה יש לשמור קשר איתה באופן מירבי בתאום עם אשתך.
זיווג
ש: אם יש בת פלוני לפלוני, כיצד מי שהתאלמן יכול להתחתן מחדש?
ת: עם אישה שגם הזיווג שלה לא נמצא, כגון רווקה שהמיועד לה נפל במלחמה. ועל ידי מאמץ בונים בית משותף, במובן הרוחני הנפשי, כמו שכתוב: מושיב יחידים ביתה (תהילים סח ז – מ"צ). על אף שהם יחידים, ד' בונה להם בית משותף. רמח"ל.
הסכם טרום נישואים
ש: האם ראוי לעשות הסכם טרום נישואים למניעת סרבנות הגט?
ת: בוודאי שסרבנות גט היא דבר חמור, אך מאידך גט מעושה, כלומר גט כפוי, הינו בטל, לכן כתבו גדולי הדור שיש חשש שגט כזה אין לו תוקף. ועיין בספר שו"ת בריתי שלום לג"ר פנחס שפירא שיצא עתה ובו בירור ארוך שגט כזה חסר ערך וגם מובאים שם דברי הגדולים בנידון (עמ' קיח-קנט – מ"צ).
כתובה שעלתה באש בזמן השריפות
ש: במשך השריפות בארץ, בתים של 650 משפחות עלו באש. מה יהיה דין זוג נשוי שהכתובה עלתה באש. הרי אסור לשהות עם אשתו בלי כתובה (שו"ע אה"ע סו, ג).
ת: שאלה ידועה שנשאלה כאשר יהודים ברחו מהעיר העתיקה בירושלים שנפלה בידי הירדנים. למעשה אפשר להישאר. א. יש סומכים על ההעתק המונח ברבנות (וכן התיר הגרש"ז אוירבך בשעת דחק. קובץ תבונות ארי עמ' קפז. וכן אמר הג"ר עובדיה יוסף. אך הגרי"ש אלישיב לא הסכים, שאם כן מחזיק שתי כתובות. תשובות שבסוף ספר כתובה כהלכתה עמ' שז. וכן כתב הגר"מ שטרנבוך, שאין לסמוך ע"ז כיוון שלמעשה אין כאן כתובה מוכנה אלא יצטרכו דרישה וחקירה בבית דין ואולי לא סגי בהכי. שו"ת תשובות והנהגות א, תשס). ב. הסיבה שאסור לשהות בלי כתובה, היא כדי שלא יהיה קל לגרשה, אבל עתה עקב חרם של רבנו גרשום, אי אפשר לגרש אישה בעל כורחה, לכן לכאורה לא צריך כתובה, כגון אנוסה שלא יוכל לגרשה, אך הרמ"א (אה"ע סו, ג) כתב שאין לשנות מן המנהג וצריך כתובה (וכן אמר הגרי"ש אלישיב. פניני נישואין). ג. אפשר לתת לאשתו משכון יקר כפי ערך הכתובה. כמובן, אלה פתרונות ביניים, ויש להזדרז לכתוב כתובה חדשה, הנקראת כתובה דאירכסא [אירכסא = האבודה].
[לגבי הגירוש מעיר העתיקה על ידי הירדנים, כתב הגר"מ שטרנבוך שם: "אזכיר כאן עובדא שהיה עם הגאון וצדיק רבי זאב מינצברג זצ"ל, שהיה בין אלה שנשארו בעיר העתיקה ירושלים ונאסרו ע"י הירדנים, ולבסוף שלחו את הזקנים לחפשי והגיעו ערב שבת עם משפחותיהם לשכונת קטמון שבורים ורצוצים באבדן כל רכושם ר"ל, ולפני כניסת שבת שלח רבי זאב זצ"ל מבית לבית אזהרה לפליטים שאסורים בנשותיהן עד שיסדרו כתובה, שאסור לשהות עם אשתו שעה אחת בלי כתובה. הרי גם בשעה כזאת לא שכח לעמוד על המשמר לקיים דין השו"ע, ומוסר השכל לנו בשעה שאין אנו ב"ה בעת צרה אלא ברווחה, שלא לשכוח שהכתובה תהא מוכנה בכל עת שלא יעברו על האיסור לשהות עם אשתו בלי כתובה"].
מזון לא טעים של אשתו
ש: אם אשתי בטעות הכינה מזון לא טעים, האם לאכול, או להעיר לה ולא לאכול?
ת: לאכול. לא יקרה לך כלום. ולהודות לאשתך. ובכלל להודות לד' שיש לך אישה ואוכל.
ריח רע בפה
ש: אני נשואה טרייה ואיני יודעת איך לומר לבעלי שיש לו ריח רע בפה שמאוד לא נעים לי?
ת: תלי את הבעיה בך ואמרי לו שאת מאוד רגישה (פעם נשאל הג"ר מאיר הלוי סולוביצ'יק, ראש ישיבת בריסק בירושלים, אם להעיר לאחד התלמידים בבית המדרש שיש לו ריח רע, או שמא יש לחשוש מלגרום לו עלבון? השיב שאכן צריכים להעיר לאותו אדם, אך בדרך שלא תעליב אותו, אולי דרך אחיו או בנו הגדול. דחזיתיה לרבי מאיר ח"א עמ' 279).
אהבת אשתי
ש: כבר הרבה זמן אני מתקשה להפגין אהבה לאשתי. אשמח לקבל עצה שתדחוף אותי לזה?
ת: אשתך צמאה לביטויי אהבה כמו למים על נפש עייפה. בלעדם היא מסכנה וענייה. בידך לשמח אותה ולעשות אותה מאושרת.
דירה אצל ההורים
ש: אחר החתונה עדיף לשכור דירה קטנה או לגור אצל ההורים בדירה גדולה ולחסוך כסף?
ת: לשכור דירה, כדי לבנות חיים עצמאיים (הרי כתוב: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". בראשית ב כד - מ"צ).
עלבון אשתי
ש: בשעת כעס אמרתי מילים לא טובות לאשתי היקרה. כיצד לתקן?
ת: שני דברים. א. לבקש ממנה סליחה. ב. לעשות תשובה על כך שאינך יודע מעצמך שצריך לעשות תשובה.
קידושין בשנית למי שעבר התקף לב
ש: שמעתי שהגאון רבי יחזקאל ראטה התחתן בשנית עם אשתו! למה?
ת: לפני חג הפסח תשע"ו, היה לגאב"ד קארלסבורג, הג"ר יחזקאל ראטה, מגדולי הפוסקים באמריקה ומח"ס שו"ת עמק התשובה, התקף לב חמור ומצבו הוגדר קריטי. כשבחסדי ד' הוא שוחרר מבית החולים בערב פסח, הוא קידש את רעייתו הרבנית חיה רעכיל בשנית בפני שני עדים.
המעשה היה על פי שו"ת תרומת הדשן (פסקים וכתבים סי' קב). יש שני גדולי עולם שנכנסו לגן עדן בחיים: א. אליהו הנביא (מלכים ב ב יא). ב. רבי יהושע בן לוי שתעתע את מלאך המוות כדי להיכנס לגן עדן (כתובות עז ב). התרומת הדשן דן אם נשותיהם עדיין נחשבות כנשואות, וז"ל: "אשת אליהו הנביא ז"ל, או אשת ריב"ל אם יכולים לינשא לאיש אחר, נ"מ לדורות ג"כ, אם יזכה אחד כמו הם? ומההוא עובדא דקאי אליהו בבית הקברות כו', משמע קצת לאיסור. תמיהני טובא למה טרחת לשאול שאלה כזאת, הלא ידעת דאיתא בפרק תינוקת (נדה ע ב) די"ב דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא, ובהן שלשה דברי בורות. אשתו של לוט מהו שתטמא, בן השונמית מהו שיטמא מתים לעתיד לבא כו'? ופשיטא להן מת מטמא ואין נציב מלח מטמא, מת מטמא ואין החיים מטמאין, אף על פי שודאי אשתו של לוט מתה, אלא שנהפכה לגוף אחר, ובן השונמית היה מת אלא חזר ויחי, אעפ"כ אמר שאין מטמאין. ה"נ י"ל אשת רעהו אסורה ולא אשת מלאך, שכולן רוחני ולא גופני. ומה שהבאת ראיה ממה שעמד בבית הקברות, דפשיטא דאליהו ז"ל שמר כל התורה כולה, כדאיתא להדיא פ' מי שהוציאוהו (עירובין מג ב) דאפי' תחומין דרבנן מנטר להו".
ודברי תרומת הדשן מובאים בבית שמואל (יז ס"ק יא): "אשת אליה הנביא או אשת ריב"ל מותרת דלא נקרא אשת איש אלא אשת מלאך ונ"מ אם יזכה איש כמותו מהרי"ל והביא בד"מ".
אבל כל זה שייך כשאדם עלה למרומים, אבל מה דינו אם מת וחי שוב בעולם הזה?
כתוב בגמ' מגילה (ז ב): "קם רבה ושחטיה לר' זירא, למחר בעא רחמיה ואחייה". וכתב החיד"א בספרו פתח עינים (שם): "נראה דהגם דר' זירא בלילה נשחט ומת, כיון דעד שלא נקבר חי לא היה צריך לקדש לאשתו קדושים חדשים ובספרי הקטן ברכי יוסף אה"ע בסי' טו"ב הבאתי קצת ראיה לזה ע"ש".
וז"ל שם: (סק"א): "ויש להסתפק אשת ר' זירא כי נשחט בעלה ומת, ודאי פקעי קדושיה והותרה לשוק, וכי חיה למחר ר' זירא, היה צריך לקדש לאשתו קדושין חדשים, דפנויה היא, ודמי למחזיר גרושתו דבעי קדושין חדשים, דקדושי קמאי נדדו הלכו בגט ופנים חדשות באו לכאן, והוא הדין בזו שמת בעלה, הנה מיתתו מתיר אף מפקיע קידושיה דידיה, וכי הדר חי מילתא חדתא היא. או דילמא הא דהאשה קונה עצמה במיתת הבעל, היינו דוקא כאשר מת ונשאר מת, אך כשלא נקבר וחי ע"י נביא או חסיד, אגלאי מילתא דאותה מיתה לא היתה מיתה כמות כל האדם, ולא פקעי קדושי קמאי ואשת איש, ולא תפס בה קידושי דאיניש דעלמא, ובעלה כאשר חי מותר בה מיד כאשר היה לפני מותו. ולפום ריהטא יש להביא ראיה, מהא דאתמר בירושלמי בגיטין פרק מי שאחזו הלכה ג', שאמרו גבי מתנה מעכשיו אם לא באתי וכו' ומת בתוך הזמן, מהו שתהא מותרת לינשא. ר' יוסי אמר אסורה לינשא, אני אומר נעשו לו נסים וחיה. ואף על גב דבתלמודין דף ע"ו איבעיא אם לאלתר שריא כששמעו בו שמת, ולא איפשיטא, ונקטוה הרי"ף (טו א) והרמב"ם (הל' גירושין פ"ט הי"א) והרא"ש (פ"ו סי' יב) לחומרא במקום יבם, כמבואר לקמן סי' קמ"ד (סע' ג). ולא חיישי הפוסקים כלל לירושלמי. נראה דהגם דבשמעו שמת לא חיישינן כלל למעשה נסים שיחיה, דזה לא שכיחא כלל, ואפי' ר"מ לא חייש למיעוטא דמעוטא (יבמות קיט ב ועוד), כל שכן בהא דכמעט לא שכיח כלל. וטעם דאיבעיא לן אי שריא לאלתר, כבר מפורש בראשונים ז"ל. מ"מ למדנו מהירושלמי, דאם אחר שמת נעשו נסים וחי, אכתי אגידא ביה אשתו זאת, ולא מהניא לה מה שמת ודאי, כיון דלבסוף חי, ובהא אית לן למימר דגם תלמודא דידן מודה, דאי אתרמי כי האי, המיתה שמת כמאן דליתא, ולא פליגי תרי תלמודי אלא דוקא לחוש שיחיה, דבהא לש"ס דילן ליכא למיחש חששא רחוקה, וכדסבר ר' חניי דירושלמי נמי, אבל אי הוה עובדא, לכ"ע כי חיי הדר לקמייתא, כי אשתו היא והוא בעלה. זה נראה לפום ריהטא. ואולם יש לחקור איזה חקירות בענין זה, ולהתישב בדברי הירושלמי והראשונים, ואני אמרתי בחפזי. ועמ"ש הרב כנה"ג בריש סי' זה, דפשיטא ליה כשמתה אשה וחיתה דלא פקע זיקת בעלה. ודוקא", עכ"ל החיד"א.
יוצא, לפי החיד"א, אדם שקם לתחיה ממוות לא צריך להתחתן שוב עם אשתו אא"כ נקבר.
אמנם בספר נפש חיה (אה"ע סי' ג) כתב שאדם שקם לתחיה וגם נקבר, לא צריך להתחתן שוב עם אשתו.
בכל זאת, נראה פשוט ממעשה רב של הגר"י ראטה שהוא סובר שמי שקם לתחיה כן צריך להתחתן שוב עם אשתו – או ליתר דיוק החמיר על עצמו – והוא הרגיש שאכן קם לתחיה מהתקף הלב!
כשיצאה שמועה זו על הסיפור, היו אלו שאמרו שזה לא אמיתי. ואפילו אמרו שזו המצאה של קבוצה שיצאה נגד הגר"י ראטה אחרי שהתיר עירוב בבורו פארק, והלכה להגרי"ש אלישיב והתלוננו עליו משום פסקיו במראות דמים! אבל הרב יאיר הופמן מניו יורק אימת את המעשה אצל קרובים לגר"י ראטה (וגם הביא הרבה מהמקורות). אחר כך חברי בית דינו אמרו שהשמועה אינה נכונה.
ובל נחשוב שדרכו של הגר"י ראטה לומר דברים מוזרים. המעיין בתשובותיו יראה כמה סברותיו חזקות. וכאשר עלה למרומים הגרש"ז אוירבך זצ"ל, אמר עליו דרך שבח: זנ"ל. ראשי תיבות: זכר נורמלי לברכה. וכדומה, אומרים על הגר"י ראטה שהוא תלמיד חכם נורמלי.
ובדידי הדל הוה עובדא. בשנותי ה-50, היה לי ניתוח לב. בזמן הניתוח חיברו אותי למשאבה ויש רגעים שהמשאבה נחה, לכן אחרי הצלחת הניתוח בחסדי ד', התלבטתי אם עליי לתת קידושין בשנית לאשתי הרבנית, הרי אדם שליבו לא פועל, נחשב כמת!
חזרתי מבית החולים, ובתוך דבר תורה בסוכתי, הסברתי על התלבטותי, ואמרתי שבסוף החלטתי שלא צריך ע"פ גמרא נדה (ע ב) שי"ב דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא, ובהן שלשה דברי בורות, ואחד מהם היה: בן שונמית מהו שיטמא? אמר להם: מת מטמא ואין חי מטמא. והדברים קל וחומר: בן השונמית היה באמת מת וקם לתחיה ולא טימא, קל וחומר אני הדל שמתברר למפרע שלא הייתי מת, איני צריך לקדש שוב.
ודברי הג"ר יחזקאל ראטה במקומם עומדים. והשם ישלח לו רפואה שלמה במהרה.
נישואים במשפחה בין עולי אתיופיה
ש: אני משודך עם עולת אתיופיה כמוני מהמשפחה שלי, אבל יש אצלנו מנהג לא להתחתן בקרובים עד 7 דורות, והמשפחה מתנגדת. מה לעשות?
ת: אין מנהג כזה ביהדות. כנראה מקורו גוי. להתחתן ולא לדאוג. ד' יברך אתכם.
משחק עם אישה
ש: בצבא בעלי משחק פינג פונג עם חברים וגם מול בחורה. זה מאוד מפריע לי, ואני רוצה לדעת אם זה בסדר מבחינה הלכתית?
ת: ודאי אסור. קצשו"ע קנב ח. ועיין רמב"ם פהמ"ש סנהדרין ז ד והלכות איסורי ביאה כא ב שמשחק הוא איסור תורה. ואיך שיהיה, כיוון שזה מפריע לך, הוא חסר רגישות מינימאלית, ואם תרצי, דברי עם אשתי.
תיקון דברי אשתי
ש: כשאשתי אומרת דבר תורה בשולחן שבת וטועה, האם לתקן אותה בעתיד?
ת: שאלה טובה היא זאת, אל תשאל אותי אלא אותה.
נשיאת נשק
ש: אני גר ביו"ש ומעוניין לשאת נשק, אך אשתי מפחדת שיהיה נשק בבית. מה לעשות?
ת: שא נשק. אך בבית שים אותו מאחורי שני מנעולים כפי שהחוק דורש.
נשיאת שתי נשים
ש: אם התורה התירה נשיאת שתי נשים, איך חכמים אסרו?
ת: יש שלוש מדרגות, אמר מסילת ישרים: א. מה שהתורה אסרה. ב. מה שהתורה בקשה מחכמים לאסור על כלל ישראל, כאשר בא הזמן. ג. מה שכל אחד צריך לאסור על עצמו כפי מציאותו.
עינוי אלמנה
ש: האם יש דין עינוי אלמנה אם התחתנה בשנית?
ת: כן. רק ביתום פוסק הדין כשגדל אבל אלמנה היא תמיד פצועה, אפילו אלמנתו של מלך. עיין רמב"ם דעות סופ"ו (וכן נשאל הגר"מ פיינשטיין אם יש עדיין איסור של עינוי אלמנה גם כשכבר נתחתנה בזיווג שני, האם היא עדיין בכלל אלמנה לעניין עינוי? והשיב: ראיה מגמרא אין לי בדין זה, אבל מעשה אני יודע שכשנתאלמן הגאון ר' יצחק אלחנן [ספקטור] מקובנה מאשתו הראשונה, והציעו לו שידוך מאשה אלמנה לזיווג שני, אמר אז שהוא חושש מהאיסור של אלמנה לא תענון, ומשמע דהאיסור לא פקע. מגד גבעות עולם ח"א עמ' צד - מ"צ).
חתונת זהב
ש: האם במנהג חתונת זהב ליום נישואים 25 או 50 יש משום חוקות הגויים?
ת: לא. זה דבר ישר והגון, למען הרבות אהבה ואחוה ושלום ורעות (שו"ע יו"ד קעה – מ"צ).
ואתה תמשול בה
ש: בספר פלא יועץ כתוב שהבעל צריך למשול באשתו. כיצד להבין?
ת: א. באופן פשוט ואתה תמשול בה זו לא ברכה אלא קללה. ב. כמובן לא כתוב באף מקום שבכל דבר הלכה כפלא יועץ, ולא כאף גדול, לא ראשון ולא אחרון, מלבד משה רבנו. ג. אמנם אם אחד הראשונים אומר דבר לא מובן, מצווה להתאמץ לתרץ, כי ראשונים כמלאכים. ד. יש גם הדרכה שבלית ברירה יש לאישה להשלים עם בעל שתלטן, בתנאי שזה לא עובר גבולות סבירים.
שלום בית
ש: אחותי נקלעה לקשיים כלכליים גדולים ואני עוזר לה בסכומי כסף מרובים, מה שמפר שלום בית עם אשתי. מה לעשות? אני קרוע!
ת: ניסוח לא נכון של השאלה. אינך קרוע. אתה ואשתך יחד אדם אחד, ויחד תחליטו מה לעשות.
חרם דרבינו גרשום
ש: אם חרם דרבינו גרשום היה בטל, האם זה היה המצב האידיאלי להתחתן עם כמה נשים?
ת: לא. כתוב בתורה: כי תהיינה לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה. פרשת כי תצא.
פעולות כספיות של הבעל
ש: האם הבעל חייב לשתף את אשתו בפעולותיו הכספיות?
ת: יש לבנות את הנישואים על אהבה ואחווה ושלום ורעות.
אישה רגשנית
ש: לפעמים אני נפגעת וקשה לי לסלוח, אז בעלי מתעצבן עליי, הוא אינו מוכן להבין שאני אישה ואני יותר רגישה ממנו. הוא רוצה שאהיה כמוהו – שכלית. ואני כועסת עליו שאין לו סבלנות כלפיי והוא לא מנסה לשמח אותי ולרצות אותי. מה אפשר לעשות?
ת: מה? הוא חולק על דברי חז"ל! "האיש מקבל פיוס ואין אשה מקבלת פיוס". נדה לא ב. "נוח לרצות". רש"י. איך את מסכימה להיות נשואה לאדם שחולק על חז"ל?! ולמעשה, זה מסובך למסרון, טלפני לאשתי.
בעל אלים
ש: אני פוגשת חברה ועוד חברה שבעלה לא מכה אותה אבל הוא לא מעריך אותה או מאשים אותה בכל דבר או מגביל אותה מלעשות דברים אהובים עליה או מחנך אותה כל הזמן או מתפרץ בכעס וכדומה - זה נקרא בעל אלים?
ת: כן. אמרי לה שתפנה למרכז לאלימות במשפחה. יש רבים מפוזרים בארץ.
טיפול זוגי בתערובת
ש: אני מטפל זוגי, ובא אליי זוג של יהודי וגוייה. לטפל? לסרב? לקבל ולקלקל?
ת: לא לקבל כלל.