סוכות (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
עמידה בזמן הברכות
ש: במקום שקוראים מקלף את מגילת קהלת ומברכים, האם יש לציבור לעמוד בזמן הברכות?
ת: כן. כמו לברכה על מגילת אסתר. תרצ מ"ב א. שעה"צ א.
מצוות בניית סוכה כשלא ישבו בה
ש: אם מישהו חולה ופטור מן הסוכה והוא עם אשתו שגם היא פטורה, האם יש מצווה לבנות סוכה כשלא ישבו בה (בספר נפש חיה ס' תרכה, א מחייב)?
ת: לא נראה. בנין סוכה הוא מכשיר מצווה ולא מצווה.
ש: אמנם כתב הירושלמי (ברכות פ"ט ה"ג) שיש לברך על בניית סוכה והט"ז (ס' תרמא) אומר שלא מברכים כי הוא רק חלק מן המצווה?
ת: אין הלכה כירושלמי. ועוד, שזה מכשיר אם אח"כ מקיימים.
[ז"ל הג"ר ראובן מרגליות שם: "נלע"ד דאפי' מי שלא ישב בסוכה למשל חולה שהוא בשלהי דקייטא בכפר עם אשתו ואין עמו מי שיחויב לישב בסוכה עכ״ז יחויב לפני החג לעשות סוכה דעשיית סוכה היא גופה מצווה עיין מכות ח' ע"א ממאי דמחטבת עצים דרשות דילמא מחטבת עצים דסוכה, ובירושלמי ברכות פ"ט ה"ג מובאה ברכה על עשיית הסוכה וע"כ לא קאמר הט"ז לקמן סי' תרמ"א אלא שאין עשיתה גמר מצותה אבל עכ"פ חלק המצווה היא ועיין בשבועות כ"ט ע"א נשבע שלא לעשות סוכה וכו', והאיש ההוא יברך שהחיינו כשיוכל לסייע בעשיתה עיין מנחות מ"ב ע"ב וכן יגיעהו ד' לעת חיה ויזכה לישב בצלא דמהימנותא". ובקונטרס ידון משה יא עד, השיב הגר"ח קניבסקי: "כן יש לו מצווה [לבנות את הסוכה]".
וכתב בשו"ת תשובות והנהגות (ו קלט) שיש מחלוקת ראשונים אם עשיית סוכה היא מצווה בפני עצמה או הכשר מצווה. ומי שלא נמצא בביתו ומתארח אצל אחר לא מקיים את מצוות בניית הסוכה אא"כ יסייע למארחו בבניתה או שמארחו יכוון בבנייתה שבונה גם עבורו. והמתארח במלון מקיים אף את מצוות בניית סוכה כיוון שבנוה עבורו - מ"צ].
קיצור דרך בסוכה
ש: האם מותר להיכנס לסוכה כדי לקצר את הדרך?
ת: כן, סוכה אינה בית הכנסת (עיין שו"ע או"ח קנא ה. וכן השיב הגר"ח קניבסקי. שו"ת ידון משה יא פח. וכתב בספר חזון עובדיה סוכה עמ' קכט, שאסור להיכנס לסוכה כדי לקצר את הדרך, ע"פ מה דאיתא בגמרא ברכות סג א, "מה ביתו אקפנדריא, קפיד אינש" א"כ אסור לעשות כן. אבל גם הגר"ח קניבסקי סובר שאין איסור לעשות כן, שסוכה אינה קדושה כקדושת בית הכנסת. כך מובא בספר ארבעת המינים כהלכתו עמ' קסז. ומובא בדף שבועי "מעדני אשר" – גליון תל"א. והעיר הג"ר שמאי קהת גראס, בעל 'שבט הקהתי', שהפשט בגמרא ברכות הוא שאדם מקפיד שאחרים שאינם גרים שם יעשו קפנדריא דרך ביתו, אבל מי שגר בביתו ודאי עושה קפנדריא בתוך ביתו, וא"כ ודאי יכול לעשות קפנדריא בסוכתו. והוסיף הג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, בעל 'גם אני אודך', שיש מקומות שיש מנינים גם בסוכה הסמוכה לבית הכנסת, ובאופן כזה חמור טפי שאולי מקבלת הסוכה קדושת בית הכנסת. דף שבועי "מעדני אשר" – גליון תל"ב – מ"צ).
סוכה עם ג' דפנות או ד' דפנות
ש: מי שיש לפניו שתי סוכות, האם יש להעדיף לישב בזו שיש לה ד' דפנות, על השניה שיש לה רק שלוש?
ת: כן, ד' דפנות.
ש: לכן גם סוכה שיש לה ג' דפנות על סוכה עם ב' וטפח? כלומר, פחות דפנות היא קולא?
ת: כן (וכתב לי הגר"א נבנצל שאין עדיפות לישב בסוכה של ד' דפנות. ובקונטרס ידון משה יא עה, השיב הגר"ח קניבסקי: "כן". כלומר, עדיפה סוכה עם ד' דפנות – מ"צ).
שלוחי מצווה אינם ניזוקים וסוכה במקום מסוכן
ש: האם מותר להקים סוכה במקום בו מזהירים על סיכון, הרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים?
ת: אם גורמי הביטחון אומרים: "אנא, יהודי יקר, אל תרים סוכה כאן, זה מסוכן", אל תקים שם סוכה. כך ההלכה, "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
לגבי מה שכתוב בגמרא פסחים (ח, ב) ש"שלוחי מצווה אינן ניזוקין", זה נאמר בדלא שכיח היזיקא – נזק לא שכיח. הדוגמה שם שיש אדם שבודק חמץ ואולי הוא צריך לבדוק תחת האבנים. אל יבדוק! שמא יש שם נחשים ועקרבים. אבל שלוחי מצווה אינן ניזוקין? אבל פה שכיח היזיקא. זה שכיח שיש נחשים ועקרבים, ולכן הוא עלול להינזק. דוגמה נוספת: יש קיר משותף לי ולשכן הגוי, ואני דוחף אצבעות בחורים בקיר לבדוק את החמץ. אל תבדוק, כי השכן יאשים אותך בכישוף ויעשה לך צרות גדולות. אבל שלוחי מצווה אינן ניזוקין? אבל פה שכיח היזיקא. השכן הזה הוא שכן מרושע. כאשר יש שכיח היזיקא אנחנו לא אומרים "שלוחי מצווה אינן ניזוקין". המקור לכלל זה משמואל הנביא. ד' אמר לו: תמשח את דוד כמלך. אמר שמואל: "איך אלך ושמע שאול והרגני". ויאמר ד': "עגלת בקר תקח בידך" וגו'. כלומר, אל תגיד שבאת למשוח את דוד אלא לזבוח זבח (שמואל א טז, ב). קושיה: הרי זו מצווה. אין מצווה יותר מזה, הרי ד' ציווה לו, והרי "שלוחי מצווה אינם ניזוקים"? אלא זה היה מסוכן, שכיח היזיקא, שאול יכול לכעוס ויהרגו, ולכן ד' בעצמו אמר לשנות מן האמת. במסילת ישרים (סוף פרק ט) זה מבואר באריכות. ברור שאם באים מחבלים ח"ו, זה נקרא "שכיח היזיקא" ובזה גם שלוחי מצווה ניזוקין. לכן אם גורמי הביטחון אומרים לא להקים סוכה, יש לציית להם.
[ונשאל הגר"ח קניבסקי: האם מותר להקים סוכה במקום שיש חשש סכנה האם בכה"ג נאמר "שומר מצווה לא ידע רע"? והשיב: "אסור" (ידון משה יא, פד). ובס' דרך שיחה (ח"א עמ' צט-ק) נשאל הגר"ח קניבסקי במעשה שנהרגה אשה צדקנית בתאונת דרכים רח"ל, כשהיתה בדרך הילוכה לבית הספר ללמד בנות ישראל תורה וירא"ש, ומה עם מאמר חז"ל "שלוחי מצווה אינן ניזוקין" (פסחים ח, ב)? וענה: כשהייתי לנחם שם נשאלתי על זה, ואמרתי כי באמת מצאנו הרבה שניזוקו ע"י מצווה, כגון שרה ע"ה שפרחה נשמתה ע"י העקידה, ובמדרש (ריש מגילת רות) איתא שעל ידי שהדליקו נרות ולא חששו שיאמרו ששמחים במיתת בת הקיסר נהרגו כולם. אלא יש לפעמים שהגיע זמנו של אדם למות, ואם הוא צדיק הקב"ה מסבב שיהיה בשעת מצווה, ואז נחשב כאילו היה לו מסירות נפש למצווה. ונמצא בחז"ל (קהלת רבה ג, יח) שהמת מן העולם בשעת מצווה מעלה עליו הכתוב כאילו קיים כל התורה, וכן להיפך (וכן כתב הגר"ח קניבסקי בספרו טעמא דקרא על פ' חיי שרה). וכדומה, פעם אחד נסע למלוה מלכה ויראעה בדרך תאונת דרכים, אמר לו הג"ר משה פיינשטיין: אמת מלוה מלכה הוא דבר מצוה ושלוחי מצוה אינם ניזוקים, אבל היות והרכב לא היה טוב, וכן היה גשם חזק, ממילא היה זה בגדר שכיחא היזקא (דרכי משה ח"א עמ' קכד).
ש: אם גורמי הביטחון אומרים לא לבנות סוכה במקומך, מה עדיף – להישאר שם כדי להראות ריבונות על ארץ ישראל אבל בלי סוכה או ללכת למקום אחר לסוכות שיש שם סוכה?
ת: העוסק במצווה פטור מן המצווה, כמו שחייל פטור מסוכה כשהוא ממלא את תפקידו. אבל לא מספיק שחיילים מחזיקים את ארץ ישראל, צריך גם תושבים, כמו שכתוב: "והורשתם את הארץ וישבתם בה" (במדבר לג נג). "והורשתם את הארץ" – זה ריבונות מדינית, "וישבתם בה" – זה תושבים שגרים בה. לכן כשהוא "וישבתם בה", הוא מקיים מצווה גדולה מאוד ופטור מן הסוכה.
נמנום בבית המקדש
ש: הגמרא בסוכה (נג, א) מביאה שרבבות היהודים שהשתתפו ב"שמחת בית השואבה" במקדש, לא נתנו שינה לעיניהם בכל ימות החג, משום שכל הזמן השתתפו בשמחה ובתפילות, בהקרבת הקרבנות ובלימוד תורה. ואמרו בגמ' שכל אחד מהם התנמנם במקדש זה על כתף חבירו. ויש להקשות שהרי נפסק שאסור לישון גם שנת עראי מחוץ לסוכה וא"כ איך התנמנמו במקדש?
ת: שלוחי מצווה פטורים מן הסוכה (שו"ע או"ח תרמ, ז. ובקונטרס ידון משה יא עו, השיב הגר"ח קניבסקי: "באונס [נמנמו]" – מ"צ).
בנין סוכה בבית המקדש
ש: שמעתי שהקשה הגרמ"ד סולוביצ'יק שכתוב בגמרא ערכין (ג, ב) שכוהנים חייבים בסוכה שלא בשעת עבודה, והקשה איך כוהנים היו אוכלים שיירי מנחות, אשר מיקום אכילתם בעזרה, דהא בעזרה אסור לבנות אף בנין של עץ, כברמב"ם (בית הבחירה א, ט)?
ת: בנייה זמנית.
שלום עליכם בשבת חוה"מ
ש: שמעתי שבשבת חוה"מ סוכות לא אומרים פיוט שלום עליכם?
ת: אומרים. לוח א"י להגרימ"ט. ויש שחידשו לא לומר כי ממילא אנו בצלא דמהימנותא בסוכה. שם שמואל (סוכות עמ' קפד). אבל זה חידוש.
מסעדה בלי סוכה
ש: האם מותר לאכול בסוכות במסעדה שאין לה סוכה דברים שלא מצריכים סוכה, או שזה אסור משום מראית עין?
ת: מותר. אין מוסיפים במראית עין על מה שגזרו חז"ל (פרי חדש יו"ד פז סק"ו. עיין שו"ת יחוה דעת ג נט – מ"צ).
בניית סוכה בלילה
ש: האם יוצאים ידי חובה בסוכה שנבנתה בלילה בגזל שינה של השכנים?
ת: כן. כי הסכך בעצמו אינו גזול, אך ודאי זו עבירה (י"א שגזל שינה אסור משום "ואהבת לרעך כמוך". ויקרא יט יח. הגר"ח קניבסקי. הליכות חיים ב קסח. נזר החיים רטז. וי"א משום "לא תונו איש את עמיתו". ויקרא כה יז. שו"ת קרן לדוד אוח יח – מ"צ).
חב"ד בסוכה
ש: מה המקור למנהג חב"ד לא לישון בסוכה?
ת: בספר שערי הלכה ומנהג (ח"ב ס' רסח) מברר זאת, אך זהו חידוש גדול מדיי. ובשו"ע בעל התניא אומר לישון בסוכה. עיין מקראי קודש סוכות לרב משה הררי (633-632).
[הרבי מליובאוויטש מסביר שם שידוע פתגמו של האדמו"ר האמצעי בנוגע לשינה בסוכה: "כיצד אפשר לישון במקיפים דבינה", כלומר אי אפשר לישון בסוכה מפאת האור האלוקי הרב שיש בה.
ומסופר בס' שיח שרפי קודש 217-209 על פגישה בעת חלוקת דולרים לצדקה בין הרבי מליובאוויטש להג"ר צבי כהנא ר"י מצוינים בירושלים. שאל הגר"צ כהנא את הרבי: רציתי לשאול אצל הרבי מה ששואלים "בני תורה" ב"עולם הישיבות" אודות השמועה הנוראה בענין שינה בסוכה, שלא צריכים או שאסור לישון בסוכה – מה אני יכול למסור להם בעניין זה.
השיב הרבי [בתקיפות]: אינכם צריכים למסור להם מאומה, כי שאלה זו מעוררים אלה שמחפשים לחרחר ריב, לעורר מחלוקת ושנאת חנם בין בנ"י, ולכן אין להתייחס אליהם, ובודאי לא לענות ולהסביר להם בפלפול של הלכה, כאילו יש כאן שאלה בענין של הלכה, בה בשעה שאין כאן אלא נסיון לעורר מחלוקת ושנאת חנם.
ההנהגה של ליובאוויטש (שזוהי אגב ההנהגה של בעלז) בענין שינה בסוכה ידועה ומפורסמת לכל יותר ממאה שנה – עוד בזמנו של האדמו"ר האמצעי, שנוסף לכך היה בעצמו למדן גדול, והתנהג כך מפני שכך התנהג אביו, אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך!
ואין לך חוצפה גדולה מזו כלפי אדמו"ר הזקן – לבוא כיום, לאחרי מאה שנה, ולעורר שאלות בענין שינה בסוכה!
חוצפה זו גובלת גם עם שקר – כאילו הנהגה זו היא חידוש בדורנו זה – בה בשעה שידוע ומפורסם לכל שכך נהגו מאה שנה לפני זה.
שאלו פעם אצל גדול בישראל בדורות שלפנינו על דברי הגר"א (ראש השנה כב ב) ש"כל מילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי בה אינשי", היתכן שרואים בפועל שמשקרים גם ב"מילתא דעבידא לאגלויי"? והשיב, שהגמרא מדייקת "לא משקרי בה אינשי", ואלה שמשקרים אינם בגדר "אינשי". ויתירה מזה בנדו"ד – שמשקרים (לא רק ב"מילתא דעבידא לאגלויי", אלא) בדבר שכבר מתגלה ונתפרסם!
תמהני עליכם – מה לכם ולאותו מחוצף?! הרי אמרו חז"ל "המתאבק עם מנוול מתנוול ג"כ"!...
ועיין עוד שם בחריפות.
אף הגר"מ מזוז כתב מאמר מיוחד התוקף מנהג זה לא לישון בסוכה. והרב שלום דובער וולפא כתב תגובה ארוכה בס' ותורה יבקשו מפיהו (פרק ה).
וראיתי שאמר הגה"ק ר' מרדכי מבילגורייא בשם אביו, הרבי מוהרי"ד מבעלז, שנהג בכל דבר ע"פ השו"ע ולא שינה כלום חוץ מג' דברים ששינה מהשו"ע, הלא המה א' שלא אכל תפוח בליל ר"ה (משום חשש לברך עליו), ב' שלא היה ישן בסוכה, ג' שלא אכל שמיני עצרת בסוכה (נטעי גבריאל – ר"ה פרק כט הערה ט). אך בספר פרקי אבות מפי ספרים וסופרים (ח"א עמ' ריב), סיפר הג"ר אליעזר דוד פרידמן, רב דבי מדרשא דחסידי בעלזא-לונדון: אדמו"רי בית בעלזא לדורותיהם נהגו שלא היו ישנים בסוכה, ושמעתי מהגה"ח רבי שלום בראנדר זצ"ל ראש ישיבת בעלזא טעם נכון לכך, כי בגאליציה שרר בעונה זו כפור גדול וחזק עד מאוד, ולאנשים פשוטים שבנו סוכותיהם בחצרות הבתים מקרשים ועמים וכיו"ב היה זה בגדר סכנת נפשות ממש לישון בסוכה מרוב קור, והנה הגם שלאדמו"רים דאגו לבנות סוכות בבנין שלא שלט שם הקור הגדול, לא רצו לישון בסוכה כי ידעו שהחסידים יעשו ויחקו את מעשיהם באש ובמים, ושום דבר לא ימנע בעדם מלישון בסוכה כמנהג רבותיהם, וכיון שהדבר גבל בפיקוח נפש ממש ע"כ לא ישנו בסוכה כדי שלא לסכן אחרים.
ויש להזכיר אין אם גדול בישראל עושה איזו הנהגה, אין לחקות אותו. האדמו"ר משינאווא הסביר את הפסוק "הן לי לא נתתה זרע", שאברהם אבינו התאונן שיש לו אליעזר שהוא רק דולה ומשקה מתורת רבו, היינו כחיקוי בעלמא, ואברהם לא רצה זאת (דברי יחזקאל טו, ג). ופעם האדמו"ר מצאנז מנתניה אמר שפעם היו הרבה עניינים שרק הצדיקים עשו, והחסידים לא היו מחקים אותם, ובזמננו נעשה 'ועמך כולם צדיקים'... (עלון 'בצילא דמהמנותא' - מקץ תשע"ח).
אמנם הרבי מליובאוויטש אומר שמה שהם לא ישנים בסוכה הוא ע"פ השו"ע – מ"צ].
הבדלה בסוכה
ש: כשעושים הבדלה בסוכה מברכים לישב בסוכה?
ת: כן. לוח א"י לגרימ"ט. אם אוכל מזונות. ויש אומרים גם בלי. הליכות שלמה פ"ט סעי' יא. הערות. ואם מביא מזונות יש לכסותם בזמן הבדלה. שם הערה 85. שו"ע או"ח רצט ט.
בדיקת סכך מחרקים
ש: האם סכך צריך בדיקה מחרקים?
ת: כן, כל סכך לפי עניינו. לנער, לראות אם נופלים חרקים. במידה ויש – לרסס נגדם (עיין ערוך לנר בתוספת ביכורים ס' תרנז – מ"צ).
השארת כלים מלוכלכים בסוכה שחלקה סכך כשר וחלקה פסול
ש: סוכה עם סכך כשר וסכך פסול, האם מותר לשים צלחות מלוכלכות בחלק שתחת הסכך הפסול או שאסור משום ביזוי סוכה?
ת: אסור. הכל סוכה אחת כשרה.
[והשיב הגרי"ש אלישיב: "מותר" (בנתיבות ההלכה גליון 32 תשרי תשע"ג עמ' 157) - רשם מ"צ].
תאריך סוכות
ש: למה חג סוכות הוא בט"ו בתשרי?
ת: זו קושית הטור למה סוכות שהוא על שם ענני הכבוד אינו בניסן. הגר"א מסביר שאחר חטא העגל ד' התפייס ביוה"כ וחזרו ענני הכבוד בט"ו בתשרי.
איגוד הלולב
ש: מותר לעובד זר לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות?
ת: לכתחילה לא (מ"ב תרמט יד. שעה"צ טו).
בניית סוכה על ידי גוי
ש: האם מותר לבנות סוכה על ידי גוי?
ת: סכך לא לכתחילה, ודפנות מותר ועדיף שלא. פס"ת תרלה הערה 6.
גוי בסוכה
ש: זה נכון שאין להכניס גוי לסוכה?
ת: כתב הש"ך עה"ת (פ' אמור): "הרי הז' צדיקים רמוזים (האושפיזין) שהם באים ויושבים בסוכה, על כן צריך לשבת בה באימה וביראה בבושה וענוה, ולא ימשך אחר אכילה ושתיה שלא יבא לידי נבלה, ולא יכניס לתוכה עכו"ם שהסוכה צלה דמהמנותא ועכו"ם לית ליה מהמנותא ואז בורחת הקדושה וז' צדיקים מקללים קללות נמרצות וכו'". וכן מובא בכה"ח (תרלט סק"ו). וכדומה בס' מדרש פנחס להרה"ק מקוריץ. ועיין בשו"ת דברי יציב (או"ח ב רעד אות ג).
וכן כתב הגר"ע יוסף בחזון עובדיה סוכות (עמ' קכב הערה כב) ומובא בשם הגר"ח קניבסקי (צועדי הגר"ח תשובה תקי"ד).
ובשו"ת רבבות אפרים (ז קעט. ועי' ח תנז) נשאל על מעשה ביהודי שיש לו חנות עם שותף עכו"ם ובא העכו"ם למסור ליהודי דבר בביתו בחוה"מ סוכות היכול להזמינו? והשיב שאין להכניסו כי פה העכו"ם לא ידע מהסוכה ולא הוה חשש איבה.
וכתב הגר"י זילברשטיין שיש אפילו להימנע להכניס מסייע גוי (מלכים אומניך עמ' שמה בשם סוכה כהלכתה כ"ח).
וכתוב בכי בא מועד (סוכות עמ' צג): "יש אומרים שהצריך להכניס גוי לסוכה ונחוץ לו הדבר וכגון שיש מטפל סיעודי המטפל בזקן מבני המשפחה, הדרך לכך שיפרוס ניילון או יפסול את המקום שיישב בו הגוי ובזה אינו מבזה את הסוכה. ולמעשה מי שקשה לו לפסול את אותו מקום, או שהגוי הולך ומסתובב בכמה מקומות בסוכה, אין צריך לעשות כל זאת ואין לחשוש בדבר. והמחמיר בזה תבא עליו ברכה". ומביא בהערה: "ושמחתי עד מאוד בעש"ק פרשת כי תצא התשע"א שמרן הגרע"י שליט"א [זצ"ל] השיבני ע"י שליח נאמן מנאמני ביתו ששאלו לדין זה והורה להיתר ללא שום צורך לפסול את מקום ישיבת הגוי".
ובפסקי תשובות (תרלט ג): "ובספה"ק מובא עוד שלא להכניס נכרי לסוכה אא"כ יסגיר הגגון שמעל הסוכה כי אז אין הסוכה כשרה ואין חשש להכניס גוי".
ובשו"ת שערי ציון (ב, לד), נשאל הג"ר שמואל רבינוביץ, רב הכותל, כי בסוכות בכותל המערבי נמצאים שאינם יהודים המנקים כל העת את הסוכה ומאפשרים כניסת רבים כל העת לסוכת הכותל אשר מאחדת את כל חלקי העם?
והשיב: אין בזה כל חשש, איבעית אימא סברא ואיבעית אימא קרא. איבעית אימא קרא: מצאתי שהמהרש"ם בדעת תורה (קנא, א) כתב שמותר להושיב שומר נכרי בבית הכנסת, והביא ראיה מהגמרא (בבא מציעא כד) בתי מדרשות דידן דיתבי בהו כנעניים, ופירש רש"י: בתי דידן שהן מחוץ לעיר ומושיבין בה כנענים לשמור. וודאי שאין הכוונה מחוץ לבית המדרש דאז אין בזה חידוש כלל וכלל. אלא כיון שזה לצורך היה מותר. ומאי שנא בית הכנסת מסוכה. ואיבעית אימא סברא, דהרי כל איסור הכניסה של גויים הינו מידת חסידות, והרי שמדובר בסוכה לכל עם ישראל וודאי ישנם כאלו הזקוקים לליווי ולסידור ומשתמשים בלא יהודים לצורך זה, הרי ברור שאין לאסור כניסתם לסוכה זו משום מידת חסידות, כך שמנהג זה אינו אלא בסוכה פרטית ולא בסוכה של הכלל, והדברים פשוטים. וכך כתב לו הגר"ח קניבסקי: לצורך מותר.
סיכום: אין זה מוזכר בגמרא, ברמב"ם, בשו"ע ובמ"ב. אך מוזכר באחרונים. לכן אם אפשר להימנע, ראוי, אבל אין איסור בדבר.
ואחרי כל זה, יש להקשות על אברהם אבינו, איך הוא הכניס את המלכים הנראים לו כערבים בתוך סוכתו?
בס' עקדת משה (ח"ד עמ' קכ), כתב הרב משה הלוי פרקש שיש מדרשים מחולקים מתי הגיעו המלאכים, יש אומרים בסוכות (בראשית רבה מח, י), ויש אומרים בפסח (עי' טור או"ח ריש סי' תיז).
ובס' חקל יצחק להאדמו"ר רבי יצחק אייזיק מספינקא (פרשת וירא יח ע"ב), כותב תירוץ נפלא על קושיה זו, וז"ל: והשענו תחת העץ. ואיתא בפיוט יום ב' דסוכות, אלים כהשעין אב תחת עץ סוכה, ופי' המ"ל כשהשעין אברהם את המלאכים תחת העץ והיו יושבין תחתיו כתחת סוכה. וקשה הא קיי"ל דאין עושין סוכה תחת האילן כדאמרינן באו"ח סי' תרכ"ו אלא אם השפיל הענפים של האילן ויערבם עם הסכך ויהיה הסכך רבה עליהם ומבטלם, וע"ש בט"ז (סק"ב) שהקשה הא אין מבטלין איסור לכתחילה, ותירץ דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה דרבנן וה"מ במקום שנהנה אבל מצות לאו ליהנות ניתנו ע"ש, והנה הא דהשעין אברהם את המלאכים בסוכה הוא ע"פ הגמ' בראש השנה (יא, א) אלא דקאי בחג, וע"ש בתוס' דבסוכות באו המלאכים לאברהם. אכן קשה, מדוע לא הכניסן בסוכה ממש כי בודאי היה לאברהם אבינו סוכה טובה ולמה הכניסן תחת האשל כדאמרינן בזוה"ק. וי"ל עפמ"ש רש"י דכערביים נדמו לו, וא"כ היה מסופק אם הם מלאכים, או גרים עובדי ד', או ערביים. ודברתי עם מרן האם נכון להכניס עכו"ם לסוכה, והסכים שלא להכניסו רק לצאת לחוצה ולדבר עמו כדאמרינן בכלים ספ"א החיל מקודש שאין עכו"ם נכנסין לשם, ומסתברא דסוכה ודאי קדושתה כהחיל. וע"כ לא ידע א"א מה לעשות עם המלאכים אם להכניסן לסוכה שלו, או לא, דשמא ערביים הם, וע"כ נתחכם לעשות סוכה תחת האילן ולהרבות סכך על הענפים של האילן, דממ"נ אם עובדי השי"ת הם, הענפים נתבטלו ברוב והיא סוכה כשרה, ואם ערביים הם, הלא כתב כתיבת גומא פ' נח דבב"נ לא אמרינן ביטול ברוב דד"ז חדשה התורה לישראל ולא ל"נ, וא"כ לאו סוכה היא ויכולים גם עכו"ם לישב בה, עכ"ל ודפח"ח (ומובא שם בעקדת יצחק).
איגוד הלולב
ש: מותר לעובד זר לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות?
ת: לכתחילה לא (מ"ב תרמט יד. שעה"צ טו).