שיעורי הרב שלמה אבינר

זילותא בסמ"ס

ש: האם אין זילותא לענות שו"תים בשו"ת סמ"ס?

ת: חלילה. מתוך מאות שאלות אולי יש מידי פעם שאלה שלא היתה ראויה להישאל. על כל פנים, מי שזה עבורו זילותא, אין זה מיועד לו, אלא למי שמתיחס בחרדת קודש (ע' פלא יועץ, ערך אסופה).

שו"ת סמ"ס אצל החרדים

ש: לא ראיתי אצל חרדים שו"ת סמ"ס?

ת: לא ראית טוב. למשל כרכים רבים של פסקי הג"ר חיים קניבסקי עוד יותר קצרים.

שאלות במסרונים

ש: אלו שאלות ניתן לשאול את דעתך במסרונים?

ת: אפשר לשאול את הכל. אם זה מורכב, אשיב שצריך לדבר.

שמע על המטה

ש: האם מותר לשלוח סמ"ס אחרי ברכת המפיל?

ת: כן. אין זה דיבור (עיין ביה"ל רלט ד"ה סמוך. מ"ב שם ס"ק ג-ד).

שו"ת סמ"ס

ש: האם שו"ת סמ"ס מועיל? הרי זה הופך אנשים לעצלנים ופסיביים!

ת: מדוע הנך מוציא שם רע על אנשים שאינך מכיר? דיברת איתם? מנין לך שהם עצלנים ופסיביים? שמירת הלשון!

בירור הלכה בשו"ת סמ"ס

ש: איניני מבין איך אפשר לברר עד תום שאלה בשו"ת סמ"ס?

ת: שאלה זו עצמה מורכבת לשו"ת סמ"ס. אפשר להתקשר.

שטויות בסמ"ס

ש: אולי יש לחדול משו"ת סמ"ס, כי אנשים שואלים שטויות וזה מבזה את ההלכה?

ת: מתוך אלף שאלות רציניות אני מקבל שאלה אחת שטותית, ואין זה ישר להעניש את כל הרצינים בגלל כמה טיפשים.

הפרעה בשו"ת סמ"ס

ש: האם מפריע כששולחים להרב סמ"ס?

ת: ודאי לא. שמח לעזור. רק לפעמים אין תשובה מידית בגלל הצפת השאלות.

פרסום שו"ת סמ"ס א'

ש: למה יש בכלל שו"ת סמ"ס? הרי אנשים צוחקים מזה?

ת: ליצנים צוחקים מכל דבר, רציניים כמוך קוראים ברצינות.

ש: אך למה לא לכתוב בצורה ארוכה ועמוקה?

ת: מבואר בספרי השו"ת ובמאמרים עמוקים שלי.

פרסום שו"ת סמ"ס ב'

ש: האם כל השו"ת סמ"ס מתפרסמים?

ת: לא. כל שבוע יש 1500 ומתפרסמים רק 50 בערך, כלומר אחת מתוך שלושים.

בס"ד

ש: האם צריך לכתוב בס"ד בכל סמ"ס ששולחים?

ת: לא.

סליחה בסמ"ס

ש: האם אפשר לבקש סליחה בסמ"ס?

ת: תלוי בחומרת הפגיעה.

חדר"ג

ש: האם חרם דרבנו גרשום חל גם על סמ"ס?

ת: ודאי.

כבוד אב

ש: אני באמצע לימוד ואבי שולח לי סמ"ס. האם לענות?

ת: כן (במקום לשלוח לי סמ"ס) (ובשו"ת ויען דוד [י, קסה], נשאל הג"ר חיים יוסף דוד ווייס, הג"ר חיים יוסף דוד ווייס, דומ"צ קהל יטב לב דסאטמאר באנטווערפן: על מי שעוסק בתורה, ופתאום שומע קול צלצול הטלפון מאביו, האם מחויב להפסיק ולענות, או לא? והשיב: פשוט שאם היה אביו קורא לו בעצמו ואינו עונה, הרי זה מחוסר דרך ארץ ובזיון, משא"כ בטלפון כשיודע שיוכל לעשות רצון אביו אח"כ).

עלות סמ"ס

ש: האם אני יכול לשלוח סמ"ס, כאשר לי זה חינם ולמשיב זה עולה כסף?

ת: יש להודיע על כך.

שאלות סמ"ס

ש: למה לא כל השאלות ששואלים את הרב מגיעות לפינת השו"ת סלולרי בעלוני שבת?

ת: כי יש 400 ליום ולפעמים 800, ואי אפשר להכניס את כולן, רק חלק קטן (רשימת מקומות הפרסום: עולם קטן, עיתון לנוער של עולם קטן, מעייני הישועה, באהבה ובאמונה, ראש יהודי, אתר סרוגים ואתר כיפה – מ"צ).

שו"ת סמ"ס אצל ראשונים

ש: האם גם רבותינו הראשונים כתבו תשובות כמו סמ"ס?

ת: כן. למשל הרמב"ם נשאל האם החייב כסף לאלמנה שמיטה משמטת או לא? השיב: "תשמיט. וכתב משה" (תשובות הרמב"ם סי' רלז – מ"צ).

שו"ת סמ"ס (א)

ש: הרב כתב על חטא מסויים חמור שאפשר לחזור בתשובה – האם אין אדם יכול לטעות שיש בכך לגיטימציה לחטוא?

ת: על כגון זה אמר ד' למשה רבנו: כתוב, והרוצה לטעות יטעה. איננו אחראים על מי שרוצה לטעות (בראשית רבה ח ח – מ"צ).

שו"ת סמ"ס (ב)

ש: אני יודע שיש אנשים ששולחים שאלת סמ"ס בדויה כדי לעשות מזה בדיחה.

ת: בעיה ידועה וישנה. תמיד היו ליצנים. עיין עבודה זרה יח ב. ד' ירחם עליהם.

שו"ת סמ"ס (ג)

ש: אצלנו בכיתה יש תלמידים שמידי פעם ממציאים שאלת סמ"ס לא אמיתית כדי לבחון ולצחוק. אני אומר זאת לרב כדי שידע ואולי יבטל שו"ת סמ"ס.

ת: ידוע לי. אני מקבל כל יום 400 שאלות אמיתיות של אנשים בצרה ושאלה אחת שקרית, ובכגון זה אמרו חז"ל: האם בגלל כמה טיפשים ייחרב העולם?!

שו"ת סמ"ס (ד)

ש: אני רואה שאצל החרדים יש ספרים רבים עם שו"ת סמ"ס וזה מביא ברכה עצומה. למה אין אצלנו?

ת: סבלנות (לרב יש ספר "פסקי שלמה" על ד' חלקי שו"ע ב-3 כרכים, לקט שו"ת סמ"ס שלו – מ"צ).

שו"ת סמ"ס (ה)

ש: יש אנשים שלועגים על שו"ת סמ"ס. אז האם כדאי?

ת: תמיד היו כת הליצנים, ואיננו אחראים עליהם. ישרים דרכי ד', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם (הושע יד י – מ"צ).

שו"ת סמ"ס (ו)

ש: שו"ת סמ"ס הוא לי לעזר רב לי ולאשתי כבר שנים. אי אפשר לתאר. אך יש לי חבר שטוען שזה בזיון התורה. מה לענות לו?

ת: שישתדל להוסיף בחייו הוא יראת שמים ולא יהיה מנהל רוחני של ענייניהם של אחרים.

שו"ת סמ"ס (ז)

ש: יש לי שאלה רצינית שראיתי. האם ד' יכול לשלוח לעצמו שאלת סמ"ס שאינו יכול להשיב עליה?

ת: הבלים. מורה נבוכים א עד דרך חמישי. ב יג. ועליך לעשות תשובה על דברי חירוף וליצנות כלפי מעלה.

תשובה לסמ"ס

ש: שלחתי סמ"ס ולא קיבלתי תשובה. למה?

ת: לצערי, אני הדל איני יכול להשיב לכל השאלות, כי אז לא יישאר לי זמן ללמוד וללמד חמש דקות. לכן לעיתים איני עונה אלא לענייני חרום.

שו"ת סמ"ס כבדות

ש: למה איני מקבל תשובה בסמ"ס לשאלות כבדות?

ת: סליחה, הן צריכות בירור ארוך, ולכן עיין בהן בספריי הדלים.

שאלות סמ"ס

ש: האם הרב רק עונה לשאלות של הלכה או גם לשאלות של אמונה כגון טעמי מצוות?

ת: על הכל, אם יש זמן. אם אין זמן, לשאלות הלכה למעשה יש קדימה. רמב"ם הלכות תלמוד תורה סוף פרק ד.

שו"ת סמ"ס או בעל פה

ש: האם לא יותר טוב לשאול רב בעל פה מאשר בסמ"ס?

ת: ודאי. אבל לפעמים השאלה דחופה, ולפעמים לאדם אין רב, ולפעמים הוא מתבייש ורוצה בעילום שמו.

שו"ת סמ"ס

ש: כשלעצמי איני מוצא לי תועלת בשו"ת סמ"ס. למה הרב כותב?

ת: אז הם לא נכתבים עבורך אלא עבור אחרים. במקום זה קרא מסילת ישרים, ודאי הוא יותר טוב מיליון מונים משו"ת סמס שלי (וראה מה שכתב הרמב"ם בפתיחה למורה נבוכים: "וידעתי כי רבים וגם שלמים יקבלו תועלת מספרי זה. אמנם, ידעתי כי המבולבלים שמוחם מזוהם בדעות שאינן אמיתיות ובדרכים מוטעים, יברחו מפרקים רבים ממנו - ויבקשו עליהם. מכל מקום לא אמנע הטוב, כשיאות לאחד – מעלה, ולא יאות לעשרת אלפים סכלים, אני בוחר לאומרו, וארצה להציל המעולה האחד ההוא, ולא ארגיש בגנות העם הרב ההוא" – מ"צ).

תשובה למסרונים

ש: שלחתי מסרון על... וטרם קיבלתי תשובה?

ת: בגלל ריבוי המסרונים, לעתים 600 ליום, לא תמיד באפשרותי להשיב לכולם, לכן איני עונה לשאלות להבנת הגמרא, שאלות אמונה מופשטות, שאלות שהתשובות להן נמצאו בספרים שלי, או באתרים ספרית חוה ואבינרפדיה, אלא רק לענייני הלכה דחופים.

שו"ת סמ"ס ויראת שמים

ש: יושבים על ידי בבית-הכנסת יהודים, שבתפילת ליל שבת מתעצבנים ולועגים לשו"ת סמ"ס המפורסמות בעלוני שבת. מה להשיב להם, והאם בכלל להשיב?

ת: השב להם: א. שתפילה היא כדי להתפלל ולא כדי לקרוא עלונים, ושיחשבו על זה. ב. שכעס וליצנות הם מידות רעות, ושיחשבו על זה. ג. מטרת דברי תורה היא להוסיף יראת שמים ואם אצלם זה להיפך, הרי אותם דברי תורה לא נכתבו עבורם, ועיין הלשון בפתיחת מורה נבוכים: ואם לא ימצא בו דבר שיועילהו בשום צד, יחשבהו כאילו לא חובר. אך הכי טוב לשתוק, כי ליצנים אין אזנם כרויה לשמוע. לכן שיוסיפו יראת שמים בדברי תורה אחרים.

לא הבנתי

ש: מצטער, לא הבנתי...

ת: סליחה, אני מקבל 400 שאלות ליום, ואיני יודע למה שאלתך מתייחסת. אפשר להתקשר כשנוח לך.

שאלות סמ"ס

ש: שלחתי שאלה לפני יומיים ולא קיבלתי תשובה. מדוע?

ת: מי שאמר לך שתמיד מקבלים תשובה הטעה אותך, כי זה בלתי אפשרי. סליחה, יש כ-400 שאלות ליום. לכן יש קדימה לשאלה למעשה על פני שאלה תאורטית. וכן בשאלה למעשה, יש קדימה לשאלת חרום על פני שאלה לא דחופה שבוודאי תמצא רב לשאול. סליחה.

שאלות מסרון

ש: למה לפעמים אני מקבל תשובה במסרון ולפעמים אני מקבל תשובה שעליי להתקשר?

ת: כי לפעמים חסרים פרטים בשאלה ויש לחקור (פעם הגיעה ילדה ביום טוב לביתו של הגאון רבי שמואל סלנט על מנת לשאול שאלה. הגאון ישב בחדרו ואחד מתלמידיו פתח את הדלת ושאל אותה: מה שאלתך? ענתה: אפיתי היום עוגה וערבבתי בתוכה שתי ביצים, האם מותר לאכול מהעוגה הזאת? התלמיד לא רצה להטריח את רבו על דבר כה פעוט וענה לה על דעת עצמו שהעוגה מותרת. מששמע הגאון את השאלה והתשובה, יצא מחדרו ופנה אל הילדה שתפרט לו איך הכינה את העוגה ומאין לקחה את הביצים. הילדה סיפרה: אמי הלכה לבית הכנסת לתפילת החג וציותה עלי להכין עוגה. כשנגשתי לקחת את הביצים מן הארון מצאתי שם רק ביצה אחת. יצאתי אל לול התרנגולים לראות אולי אמצא שם עוד ביצה, ולשמחתי היתה שם ביצה טריה שהתרנגולת הטילה היום ולקחתיה לצורך אפיית העוגה. כאשר אמי חזרה הביתה סיפרתי לה את כל זה, ואמרה שיש שאלה על העוגה ושלחה אותי אל הרב לשואלו אם העוגה מותרת באכילה. ענה לה הגאון, העוגה מותרת באכילה רק לאחר החג, כי ביצה שנולדה ביו"ט אסורה באכילה בו ביום, ופנה הגאון אל תלמידו ואמר לו: כאשר באה אליך שאלה הנראית בעיניך כשאלת עם הארץ, אל תמהר לפסוק עד שתחקור היטב מה המניע לשאלה זו, כפי שלימדונו, אבות א א: הוו מתונים בדין. תפארת בנים על קצשו"ע צח ט – מ"צ).

שו"ת סמס בלי להכיר השואל

ש: האם אין בעיה בכך שבשו"ת סמס משיבים בלי להכיר אישית את השואל?

ת: יש שאלות שאין צורך להכיר אישית את השואל, בין ששואל בעל פה בין ששואל בכתב, ויש שאלות שצריך להכיר אישית את השואל, בין ששואל בעל פה בין ששואל בכתב (עיין הקדמת פסקי שלמה – מ"צ).

שו"ת סמס

ש: מנין החידוש הזה של שו"ת סמס?

ת: אין שום חידוש. תמיד שאלו שאלות לא רק בעל פה אלא גם במכתב, והוא הדין מברק או דוא"ל או מסרון.

פירסום שו"ת סמ"ס

ש: האם מותר לשאול כיצד מגיע שו"ת סמ"ס לעולם קטן? כל סמ"ס מגיע ישירות לעיתון?

ת: ודאי לא. מתקבלות כל שבוע יותר מאלפיים שאלות ומתפרסמות בערך חמישים. אני הדל בוחר אותן, מנסח בקיצור בכתב יד, הרב מרדכי ציון מקליד ומוסיף מקורות, שולח לי, אני מאשר ומתקן, זה עובר לעורך הרב גלעד, ואז מתפרסם (הוצאנו חמישה כרכים של שו"ת סמס עם הוספות רבות ועוד שו"תים בשם 'פסקי שלמה'. לפני הוצאת הספר אני עובר שוב על השו"תים וכן הרב גלעד – מ"צ).

שאלות טפשות

ש: למה הרב עונה גם לשאלות טפשות?

ת: גם השואל שאלה כזו הוא אדם מכובד הזקוק לתשובה. ובכלל, אין זה תפקידך להטיף מוסר לאותו שואל.

סמ"ס בנסיעה

ש: אני בנסיעה עם הרב שלי והוא שולח הודעות תוך כדי נהיגה. האם אני יכול להעיר לו על כך?

ת: שאל אותו ישירות. אכן 20% מהתאונות הקטלניות הן בגלל זה (עיין שו"ע יו"ד רמב כב – מ"צ).

ציניות כלפי שו"ת סמ"ס

ש: כיצד להגיב לאדם שמתייחס לשו"ת סמ"ס בציניות וקלות ראש?

ת: לא להתייחס אליו אלא לרחם עליו. אסור ללמוד תורה מתוך קלות ראש אלא בחרדת קודש, באימה ויראה ורתת וזיע, כנמצא במעמד הר סיני (ברכות כב א - מ"צ).

מה המקור?

ש: מה המקור של התשובה שקיבלתי...?

ת: סליחה. אני מקבל 400 שאלות ביום ואין לי זמן לסמן מקורות. אם תרצו אותם הם נמצאים בספרים שלי (שו"ת שאילת שלמה, פסקי שלמה ועוד – מ"צ).

מסרונים וליצנות

ש: יש אנשים שמתלוצצים בכל מיני טענות על תשובות המסרונים המתפרסמות מידי שבוע. האם להשיב להם ולהסביר להם?

ת: לא. הב"ח (או"ח מו) מסביר שמטרת לימוד תורה היא להתעצם ברוחניות התורה, להתקרב לד', להשרות שכינה. וכן בנפש החיים שער ד'. ואם לא, זה חורבן האומה. לכן לא לעסוק בלימוד תורה עם ליצנים.

שאלות סמ"ס

ש: למה הרב לא ענה לשאלתי?

ת: סליחה. בימי חג וכדומה אני מקבל עד 600 שאלות ליום, ולצערי איני יכול להשיב לכולן. גם שאלתך כבר לא קיימת במכשירי, יש לי מכשיר פשוט, "לא חכם", עם קיבולת נמוכה, שמוחק כל שאלה אחרי שאני עונה לה או לצערי מחליט לא לענות לה. לכן אנא שאל רב בסביבתך.

מקורות לסמ"ס

ש: תודה לרב על תשובתו. אפשר לקבל מקורות?

ת: סליחה. אני מקבל 400 מסרונים ליום ומשתדל להשיב כפי כוחי הדל, לכן אין לי זמן לחפש מקורות. הם נמצאים בספרי השו"ת שלי שאילת שלמה ופסקי שלמה.

עלוני שבת

ש: מדוע הרב מפרסם שו"ת מסרונים בעלון "עולם קטן"? הרוב שם הוא דברי חול, ולמגינת ליבנו גם דברי כפירה ותמונות של פריצות וזלזול בתלמידי חכמים! האם זה לא מהווה לגיטימציה?

ת: אין שום לגיטימציה. איננו פטורים מלהכניס גם טיפת אור בכל מקום שאפשר אפילו זה אלפית אחוז כמו כאן. ולצערנו כך הוא ברוב עלוני שבת. אך עיתונים חילוניים הם יותר גרועים. ד' ירחם.

ש: לפני שבוע מישהו העיר שיש בעלון עולם קטן תמונות פרוצות, דברי כפירה וביזוי חכמים. אז למה רבנים מתירים להכניסו לבית הכנסת?

ת: שאל אותם ישירות. לא ידוע מי הם רבנים אלה. אגב, אם זה נכון גם הביתה אין להכניס. אך לצערנו זה מצבם של הרבה עלוני שבת.

ש: אינני ח"ו בא לבקר, אני תלמיד ישיבה פשוט, אך רציתי לשאול למה הרב ממשיך לאפשר לעולם קטן לפרסם את תשובותיו למרות שהעלון מעודד עזיבת התורה ומאפשר פרסומות המבזות תלמידי חכמים, ובעצם העלון נוטל חלק בבזיון התורה ואף עידוד בצורות עקיפות לעזיבתה, ותמורת כסף רומסת את הערכים שעליהם אנו מתחנכים?

ת: יש להאיר גם פינות אפלות.

שאלות סמס

ש: תודה על התשובה. מה הרב מעדיף, שנשאל בסמ"ס, נעיין בספרי הלכה, או באתרי התשובות של הרב בספרית חוה ובאבינרפדיה?

ת: כל אחד כמדרגתו.

לא הבנתי כוונתך

ש: הרב, לא הבנתי כוונתך בתשובתך?

ת: סליחה. א. אני מקבל 400 שאלות ליום, ואיני יכול לנחש מה הייתה שאלתך. ב. גם לו ידעתי, לא יכולתי לנחש מה לא היה מובן בדברי. במקרה כזה, אם תרצה, התקשר.

חדר"ג

ש: האם חרם דרבנו גרשום שייך גם בחיטוט בהודעות בטלפון סלולרי של הזולת?

ת: כן. אין הבדל. אך לזכור שגם חדר"ג הוא איסור תורה של הולך רכיל מגלה סוד. חיטוט בסודות הזולת בלי הסכמתו הוא רכילות. חדר"ג הוסיף שאותו אדם הוא בחרם.